הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה 25

בפני כבוד השופטת עפרה ורבנר

המבקשת:

שימאא איבראהים
ע"י ב"כ עו"ד שאדי סח
- נגד -

המשיבים:
1. ביה"ס לאחיות מוסמכות שליד בי"ח "בני ציון"
ע"י ב"כ עו"ד סוזן משלב מוקלד

2. ד"ר חיה וינר
3. איילת סופר
ע"י ב"כ עו"ד עוזי יוספזון

החלטה

1. המשיבים החליטו על הפסקת לימודיה של המבקשת בבית-ספר ל סיעוד שליד בית-החולים "בני ציון" .

כנגד החלטה זו הוגשה המרצת-הפתיחה של המבקשת, בה ביקשה כי בית-המשפט יצהיר שהחלטת המשיבים בדבר הפסקת לימודיה בבית-הספר לסיעוד החל מ-15/10/19, מבוטלת.

המרצת-הפתיחה הוגשה על-ידי המבקשת ב-12/11/19.

המשיבים טענו כי ההחלטה על הפסקת לימודיה של המבקשת התקבלה כדין, ובהתאם להוראות תקנון הלימודים החל בבית-ספר לסיעוד, וכן טענו כי המדובר בהחלטה מקצועית בשל כשלונות המבקשת בבחינות שונות, החלטה שאין מקום שבית-המשפט יתערב בה.

עוד נטען על-ידי המשיבים, כי בית-הספר לסיעוד אחראי להוציא בוגרים שיטפלו באופן ראוי בחולים הזקוקים לכך, וידע הוא מרכיב מהותי בבטיחות המטופל, והמבקשת הינה סטודנטית שנכשלה פעמים רבות בבחינות וניצלה את כל המועדים הנוספים האפשריים מבחינת תקנון הלימודים, ואין מקום להיעתר לבקשתה לביטול ההחלטה על הפסקת לימודיה.

2. בהסכמת המשיבים, התאפשר למבקשת לשוב לספסל הלימודים עד למועד הדיון בהמרצת-הפתיחה שנקבע ל-12/12/19.
במסגרת הדיון בהמרצת-הפתיחה, הודיעו המשיבים כי הם מבקשים שהות של 7 ימים על-מנת להודיע האם יש נכונות לאפשר למבקשת להמשיך לימודיה, ובאיזה תנאים, וניתנה החלטה המאפשרת למבקשת להגיש תצהיר באופן ראוי, שכן התצהיר שצורף להמרצת-הפתיחה אינו תצהיר המפרט את העובדות עליהן היא מבקשת להסתמך באופן ראוי, אלא הוגש תצהיר בסגנון בג"צי.

ניתנה אפשרות למבקשת להגיש תצהיר ובו פירוט העובדות הרלוונטיות התומכות בטענותיה בהמרצת-הפתיחה, וכן התאפשר לה לצרף לתצהירה את המסמכים הרלוונטיים התומכים בטענותיה.

כן צוין, כי מאחר ותצהיר המבקשת הוגש שלא כראוי, הרי לאחר הגשת תצהיר כראוי, יתאפשר למשיבים להגיש תצהיר משלים או ראיות נוספות, בהתייחס לתצהיר ולמסמכים שיוגשו על-ידי המבקשת, והתיק נקבע להוכחות.

בהחלטה אף צוין כי באשר לסעד הזמני שהתבקש, ושהמשיבים הסכימו לו עד למועד הדיון ב-12/12/19 בלבד, תינתן אפשרות למשיבים להגיש תגובתם לבקשת המבקשת לאפשר לה להמשיך לימודיה במהלך ניהולו של התיק, ותינתן זכות תגובה למבקשת, ולאחר מכן תינתן החלטת בית-המשפט האם יש מקום לאפשר למבקשת להמשיך בלימודיה, לאור ההחלטה של המשיבים על הפסקת לימודיה בשל כשלונותיה.

יש לציין כי המבקשת נכחה במעמד הדיון ב-12/12/19, כמו גם במעמד מתן ההחלטה, אשר ממנה ברור כי הסכמה על המשך לימודיה היתה עד 12/12/19, וכי היתה מודעת לכך שנכון לתום הדיון, אין הסכמה על המשך לימודיה, וצריכה להינתן החלטה בעניין.

3. יום לאחר הדיון שהתקיים ב-12/12/19, ב-13/12/19, הגישו הצדדים הודעה כי הגיעו ביניהם להסדר דיוני, וביקשו שבית-המשפט יתן לו תוקף של החלטה.

על ההודעה בדבר ההגעה להסדר דיוני היו חתומים עו"ד מוחמד בדארנה, בא-כוחה של המבקשת באותה עת, אשר אף הגיש את המרצת-הפתיחה מטעמה ונכח בדיון ב-12/12/19, עו"ד סוזן מושלב מוקלד מפרקליטות מחוז חיפה ב"כ המשיבה 1, ועו"ד עוזי יוספזון ב"כ המשיבות 2 ו-3.

ב-15/12/19 ניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים.
הסכמת הצדדים היתה כי המבקשת תמשיך בלימודיה, ותיגש לבחינות כסדרן, מבלי לפגוע בטענות הצדדים, שפורטו בכתבי הטענות, אולם הוסכם כי:
"במידה והמבקשת תצבור ציון נכשל נוסף באיזה מהקורסים אליהם תיגש לבחינה (דהיינו כשלון במועד א' ובמועד ב'), אזי יופסקו לימודיה לאלתר, והמבקשת תחזור בה מהמרצת-הפתיחה ללא צו להוצאות"

הסכמת הצדדים היתה כי אם המבקשת תיכשל במבחן נוסף, אזי יופסקו לימודיה והמרצת-פתיחה תימחק ללא צו להוצאות, ולא יהיה צורך לדון בטענותיה המפורטות בהמרצת-הפתיחה, בעוד שאם היא תצליח בלימודיה בעת מתן ההסכמה ואילך, תנוהל המרצת-הפתיחה לגופה בהתייחס לטענות המבקשת, המתייחסות להחלטה מ-10/19 בדבר הפסקת לימודיה.

4. ב-12/1/20 ביקש ב"כ המבקשת עו"ד בדארנה ארכה להגשת התצהיר מטעם המבקשת, שהיה אמור להיות מוגש בהתאם להחלטה מ-12/12/19, וב-20/1/20 הוגש יפוי-כוח לתיק בית-המשפט מטעם עו"ד שאדי סח, וכן הוגש תצהיר מטעם המבקשת, תוך שעו"ד סח מציין בעת הגשת התצהיר כי הוא זה המייצג את המבקשת.

יש לציין כי יפוי-הכוח לעו"ד סח נחתם ב-12/1/20.

עוד יש לציין, כי מן הסתם עו"ד סח עבר על כל החומר הרלוונטי, הכולל את המרצת-הפתיחה, תשובות המשיבים, ופרוטוקול הדיון מ-12/12/19, בטרם הוגש התצהיר, שאם לא כן על בסיס מה הוגש תצהיר נוסף ושונה מהתצהיר שהוגש בתמיכה להמרצת-הפתיחה?

בנסיבות אלה, כבר במועד הגשת התצהיר, היה עו"ד סח אמור להיות מודע להסכם הדיוני שבין הצדדים, ולחלופין היה צריך לברר עם המבקשת ובא-כוחה הקודם מה סוכם לאחר מועד הדיון מ-12/12/19, האם הוגשה תגובת המשיבים בכל הקשור להמשך לימודיה של המבקשת, אם לאו, ומהי ההחלטה שנתן בית-המשפט בעניין.

עצם העובדה שלא נעשתה פניה מטעם עו"ד סח בסמוך ל-20/1/20 לבית-המשפט בעניין זה, מצביעה על-כך שמן הסתם עו"ד סח ידע על ההסדר הדיוני שניתן בהמשך להחלטה מ-12/12/19, ולא ביקש לבטלו!

יתר על-כן יש לציין, כי החל ממועד הגשת התצהיר ב-20/1/20, ניתן לראות כי עו"ד שאדי סח, כמייצג המבקשת, צפה בכל ההחלטות, כך שברור שיכול היה לצפות בכל המסמכים וההחלטות בתיק, לרבות ההסדר הדיוני שהוגש, ושניתן לו תוקף של החלטה (עו"ד שאדי סח צפה בהחלטות מ-20/1/20, מ-10/2/20 , מ-24/2/20, ומ-26/2/20, באותו יום בו הן ניתנו, כמתועד בנט) .

5. ב-3/3/20 נשלחה למבקשת הודעה בדבר הפסקת לימודיה, לאחר שנכשלה במועד ב' בקורס "ילדים" (קיבלה ציון 41), בחינה שנערכה ב-16/2/20.

בהודעה שנשלחה למבקשת באשר להפסקת לימודיה, הוזכר, בין היתר, כי במענה לפניית ב"כ המבקשת לעיין פעם נוספת בבחינה במועד א' בקורס "ילדים", נערכה פגישה בין המבקשת לבין סגנית מנהלת בית-הספר לסיעוד, ובנוכחות מזכירת בית-הספר לסיעוד, ובמסגרת הפגישה עיינה המבקשת פעם שלישית בדף התשובות, ממנו עלה כי ענתה על 51 שאלות נכונות, ולאחר הפגישה מ-9/2/20, ניגשה המבקשת לבחינה במועד ב' בקורס ב"ילדים", וגם בבחינה זו נכשלה.

לאור כשלון זה, הגישו המשיבים ב-4/3/20 בקשה כי בית-המשפט יורה על דחיית המרצת-הפתיחה.

רק לאחר הגשת בקשת המשיבים, אשר הועברה לתגובת המבקשת, החליטה המבקשת להגיש בקשה לביטול ההסכמה הדיונית, בקשה שהוגשה ב-9/3/20, בנימוק כי המבקשת לא ידעה על ההסדר הדיוני שבא-כוחה הסכים לו.

המבקשת טענה כי בא-כוחה הקודם, עו"ד בדארנה, חתם על ההסדר הדיוני בלא הסכמתה, והיא מבקשת לבטלו.

המשיבים טענו כי אין לקבל את בקשת המבקשת, אשר היתה מיוצגת על-ידי עו"ד בדארנה, שחתם על ההסדר הדיוני, והסכמתו, כמוה כהסכמת המבקשת, והמבקשת אינה רשאית להתנער מההסכמה בדיעבד, לאחר שהמשיבים קיימו את ההסכמה ואיפשרו לה להמשיך ללמוד, והיא נכשלה פעם נוספת.

בהחלטה מ-11/3/20 צוין כי בקשת המבקשת לביטול ההסכמה הדיונית הינה בקשה תמוהה, כאשר הבקשה נחתמה על-ידי בא-כוחה של המבקשת, וכן צוין כי מן הראוי שתצוין עמדתו של עו"ד בדארנה במסגרת הבקשה, וכי אין בהחלפת הייצוג כדי לבטל את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים.

בהחלטה אף צוין, כי ספק אם אלמלא ההסכמה שהיתה בין הצדדים, היתה ניתנת למבקשת האפשרות להמשיך לימודיה, והמשיבים מילאו את חלקם בהסכמה הדיונית, ולאחר שהם מילאו את חלקם, המבקשת מגישה בקשה לביטול ההסכמה, ואינה ממלאה את חלקה היא בהסכמה הדיונית.

משכך, נקבע כי אין מקום לשמיעת הוכחות במסגרת המרצת-הפתיחה, וכי ככל שהמבקשת תעמוד על בקשתה לביטול ההסכמה הדיונית, יתקיים דיון בבקשה לביטול ההסכמה.

רקע עובדתי

6. המבקשת החלה את לימודיה בבית-הספר לסיעוד ב-29/10/17 לתואר אחות מוסמכת, כאשר תקופת הלימ ודים היתה אמורה להיות 10/17 עד 4/20.

בהתאם לתקנון הקורס הגנרי לתואר אח/ות מוסמך/ת 10/17-4/20 מספר 8 (להלן: "תקנון הלימודים"), לימודי ההסמכה בבית-הספר לסיעוד נמשכים שנתיים וחצי, ותכנית הלימודים בנויה מחטיבות לימודים עיוניים והתנסויות קליניות, ומחולקת לשלוש חטיבות לימוד, הכוללות את מדעי היסוד, מדעי הסיעוד, וחטיבת הלימודים הקליניים.

עמידה בשתי חטיבות הלימוד הראשונות מהווה תנאי למעבר לחטיבה הקלינית.

לימודיה של המבקשת הופסקו בשלב הלימודים בחטיבה הקלינית.

7. במסגרת הלימודים בחטיבה הקלינית, נכשלה המבקשת במועדי א' ו-ב' בקורס "קרדיולוגיה, כירורגיית לב ומערכת הנשימה" (להלן: "קרדילוגיה").
המבקשת ניצלה את האפשרות לגשת לבחינה במועד ג', וקיבלה במועד ג' ציון 66, ומשכך עברה את הקורס בקרדיולוגיה.

בנוסף, נכשלה המבקשת במועד א' ובמועד ב' בקורס ב"נוירולוגיה ונוירוכירורגיה" (להלן: "נוירולוגיה").

המבקשת ניצלה את האפשרות לגשת למועד ג' בקורס זה, וקיבלה במועד ג' ציון 74, ומשכך עברה את הקורס בנוירולוגיה (הציונים הינם כמפורט בגליון הציונים, שהוגש על-ידי המשיבה 1 לתיק בית-המשפט ב-14/5/20) .

8. בתקנון הלימודים צוין בסעיף 15.א.3 כי סטודנט שנכשל בבחינות במועד א' ובמועד ב' בקורס מסוים יהיה זכאי לגשת למועד ג' פעם אחת בלבד במהלך חטיבת הלימודים הקליניים.

בתיקון של תקנון הלימודים, שבוצע ב-20/11/17, תוקן הסעיף, ונקבע בו כי סטודנט שנכשל בבחינות במועד א' ובמועד ב' בקורס, יהיה זכאי לגשת פעמיים למועד ג' במהלך חטיבת הלימודים הקליניים (להלן: "תיקון תקנון הלימודים").

כמפורט לעיל, המבקשת ניצלה את האפשרות לגשת למועדי ג' בשני קורסים, בקורס בקרדיולוגיה ובקורס בנוירולוגיה, וזאת בהתאם לתקנון הלימודים.

9. לאחר שהמבקשת ניצלה פעמיים את זכאותה להיבחן במועדי ג', היא נכשלה בקורס נוסף - הקורס באנדוקרינולוגיה.

בעדכון לתקנון הלימודים, שבוצע ב-19', נקבע בין היתר כדלקמן:
"12.2.3 ניתן לחזור על קורס, באישור וועדת תלמידים, בתנאים הבאים בלבד:
12.2.3.1 בשנתיים הראשונות ללימודים, ניתן לחזור על:
12.2.3.1.1 קורס אחד בלבד, פעם אחת בלבד במהלך תקופה זו.
12.2.3.1.2 בתנאי שאינו עולה על 30 שעות.
* חזרה על קורס בשלב זה עלולה לגרור דחיה בהגשה למבחן הרישוי הממשלתי.
12.2.3.2 בחצי השנה האחרונה ללימודים, ניתן לחזור על קורס אחד נוסף בכל היקף. חזרה על קורס בשלב זה תהיה כרוכה בדחיית התחלת האימון המתקדם וההגשה למבחן ההסמכה הממשלתי."

לאור סעיף זה, אפשרה הנהלת בית-הספר לסיעוד למבקשת לחזור על הלימודים בקורס באנדוקרינולוגיה, שבו נכשלה במועד א' ובמועד ב'.

10. ב-9/19 נכשלה המבקשת במועד א' ובמועד ב' במקצוע בריאות האשה, בקורסים בגניקולוגיה ובמיילדות.

יש לציין, כי בהתאם לתקנון הלימודים, ציון עובר בחטיבת הלימודים הקליניים הינו ציון 65 (פרט לקורסים ביסודות הסיעוד ובעזרה ראשונה).

לאור כשלון זה, נשלחה למבקשת הודעה על הפסקת לימודיה, ובהחלטה הוזכרה פגישה שהתקיימה בין המבקשת לוועדה לענייני תלמידים, פגישה מ-17/1/19, פגישה שהתקיימה בשל כשלונותיה של המבקשת בשלושה קורסים בחטיבת הלימודים הקליניים, ואשר בה הובהר למבקשת כי כשלון נוסף יביא להפסקת לימודיה (המכתב נושא תאריך 5/9/19, אולם ככל הנראה התאריך מוטעה, שכן מוזכרת בו פגישה מ-15/9/19) .
בהחלטה צוין כי ניתן לגשת רק פעמיים למועד ג' בקורס שבו נכשל סטודנט במועדי א' ו-ב', במהלך חטיבת הלימודים הקליניים, וכן ניתן לחזור על קורס אחד במהלך הלימודים.

בהחלטה צוין כי מאחר והמבקשת כבר ניגשה פעמיים למועדי ג' וחזרה על הקורס באנדוקרינולוגיה, אין היא יכולה לחזור על קורס נוסף במהלך לימודיה.

11. המבקשת ערערה לוועדת ערר על ההחלטה להפסיק לימודיה, וביקשה הזדמנות נוספת, וטענה כי מצבה המשפחתי והכלכלי השפיע על הישגיה האקדמיים ועל יכולתה להתרכז בלימודים, וציינה כי נותרו לה 5 מבחנים לסיום הלימודים.

ב-3/10/19 התקיים דיון לפני וועדת ערר, ובו צוין כי ההחלטה על הפסקת לימודיה של המבקשת התקבלה בהתאם לתקנון הלימודים, אולם בהתחשב בכך שהמבקשת נמצאת בסוף לימודיה, ובהתאם לתקנון החדש, מאפשרת לה וועדת הערר לבחור לחזור על קורס אחד נוסף, ומשכך אפשרו למבקשת לחזור על מקצועות בריאות האשה, תוך הדגשה כי האפשרות לחזור על קורסים אלה תהא כרוכה בדחיית הגשתה למבחן ההסמכה הממשלתי.

עוד צוין מפורשות על-ידי וועדת הערר, כי הובהר למבקשת שכל כשלון נוסף בבחינה במועדי א' ו-ב' יביא להפסקת לימודיה באופן מיידי, ובלא התכנסות נוספת של הוועדה.

12. לאחר שהתקיים הדיון בוועדת הערר, והותר למבקשת להמשיך בלימודיה, היא נכשלה בקורס נוסף - הקורס בהמטולוגיה, הן במועד א' והן במועד ב', שהתקיים ב-15/10/19.
המבקשת טענה כי עברה את הקורס בהמטולוגיה במועד א' בהצלחה, וכי לאחר שקיבלה הודעה מהמשיבה 3 שהיא נכשלה בקורס ושהציון שלה הינו 48, התקשרה אליה המשיבה 3 פעם נוספת והודיעה לה שנפלה טעות בחישוב הציון שלה, וכי היא עברה בהצלחה בציון 73 את מועד א' בקורס בהמטולוגיה.

המבקשת טענה כי היא לא ניגשה למועד ב' בהמטולוגיה ב-18/8/19, מאחר וסברה כי עברה את הקורס, ומעבר לכך המשיבה 3 אפשרה לה להיבחן בקורס בפסיכיאטריה ב-18/8/19.

מנגד, גרסת המשיבים הינה שהמבקשת נכשלה במועד א' בהמטולוגיה, ונכשלה אף במועד א' בפסיכיאטריה, והמבקשת היא זו שפנתה ב-7/8/19 למשיבה 3 וביקשה להקדים את הבחינה במועד ב' בפסיכיאטריה ל-18/8/19 בנימוק כי החומר עדיין טרי בראשה, והמשיבה 3 החליטה לבוא לקראת המבקשת ולאפשר לה להיבחן ב-18/8/19 במועד ב' בקורס בפסיכיאטריה.

המשיבים אף ציינו, כי המבקשת היתה הסטודנטית היחידה שנכשלה במועד א' בפסיכיאטריה, ועל-כן אפשרו לה להקדים את הבחינה למועד קרוב, וצוין כי נמסר למבקשת שעליה לתאם מועד ב' לקורס בהמטולוגיה למועד מאוחר יותר.

עוד ציינו המשיבים, כי המשיבה 3 שוחחה ב-8/9/19 עם המבקשת, והזכירה לה שעליה להיבחן במועד ב' בהמטולוגיה, ובאותה שיחה טענה המבקשת שהיא לא אמורה להיבחן במועד ב', בנימוק שהודע לה כי ציונה במועד א' תוקן, אלא שהמשיבים הסבירו כי הדברים אינם נכונים, וכי המשיבה 3 מעולם לא התקשרה למבקשת, ולא מסרה לה על שינוי הציון הנטען במועד א'.

המשיבים אף הדגישו כי ככל שהמבקשת סברה כי הציון שניתן לה במועד א' בבחינה בהמטולוגיה היה שגוי, היה באפשרותה להגיש ערעור על הבחינה, בהתאם להוראות תקנות הלימודים, אולם היא לא עשתה כן.

המשיבים אף ציינו, כי מלבד המבקשת ניגשו 2 סטודנטיות נוספות לבחינה במועד ב' בהמטולוגיה, בחינה שהתקיימה ב-15/10/19, ושתיהן עברו את הבחינה בהצלחה, בעוד שהמבקשת נכשלה גם במועד ב'.

כשלון זה בהמטולוגיה הביא להחלטה על הפסקת לימודיה של המבקשת החל מ-15/10/19.
13. ב-23/10/19 נעשתה פניה של המבקשת באמצעות בא כוחה דאז, עו"ד מוחמד בדארנה, לבית-ספר לסיעוד, בבקשה לבטל את ההחלטה על הפסקת לימודיה של המבקשת, וב-3/11/19 השיבה המשיבה 2 לפניית עו"ד בדארנה וציינה, כי המבקשת ניצלה את זכותה להיבחן בשני מועדי ג' בקורסים בקרדיולוגיה ובנוירולוגיה, וכן ציינה כי הותר למבקשת לחזור על שני קורסים נוספים בהם נכשלה, באנדוקרינולוגיה ובבריאות האשה, ובנוסף לכך נכשלה המבקשת בקורס בהמטולוגיה, ובהתאם להוראות התקנון, אין מקום לאפשר לה מועד בחינה נוסף, ואף לא אפשרות לחזור על קורס זה.

עוד ציינה המשיבה 2, בתשובתה לעו"ד בדארנה, כי המבקשת קיבלה ציון 48 במועד א' בהמטולוגיה וציון 58 במועד ב' בהמטולוגיה.

בכל הקשור לטענות המבקשת שעניינם כשלונה במועד א' בקורס ב"ילדים", צוין כי המבקשת עיינה במחברת הבחינה שלה בשתי הזדמנויות שונות, פעם בנוכחות המשיבה 3, ופעם בנוכחות הגב' מרים פיקר, שהינה מורה מסייעת ללמידה, ובשתי הפעמים נמצאו 50 תשובות נכונות המזכות את המבקשת בציון 63, ולא מעבר לכך.

עוד הודגש בתשובה לב"כ המבקשת, כי נכון ל-11/19, המבקשת טרם השלימה את הקורס בבריאות האשה שהותר לה לחזור עליו לפנים משורת הדין, לא השלימה את הקורס "חוק ומשפט" (שהמבקשת החסירה במהלכו 6 שעות לימוד), לא השלימה את הקורס "החולה המורכב" (שבו החסירה 24 שעות מתוך 60 שעות לימוד), וטרם ניגשה לבחינות באונקולוגיה ובחוק ומשפט, ואף לא עברה את מועדי א' בקורסים "ילדים" ו"החולה המורכב".

14. כפי שפורט ברישא להחלטה, היתה הסכמה של המשיבים לאפשר למבקשת להמשיך לימודים עד למועד הדיון בהמרצת-הפתיחה, ולאחר הדיון ניתנה אפשרות למשיבים להגיש עמדתם בשאלה האם יש להיעתר לבקשת המבקשת להמשיך בלימודיה אם לאו, והצדדים הגיעו ביניהם להסכמה דיונית עליה חתמו באי-כוח כל הצדדים, ואשר ניתן לה תוקף של החלטה.

יש לציין כי הגם שב-20/1/20 הוגשה הודעה על הגשת תצהיר באמצעות עו"ד שאדי סח, וכן הוגש יפוי-כוח, הרי לפחות לכאורה באותה תקופה עד 9/3/20 ייצגו הן עו"ד בדארנה והן עו"ד סח את המבקשת, ורק ב-9/3/20 הוגשה על-ידי המבקשת הודעה על ביטול ייצוג באמצעות עו"ד בדארנה, ומינויו של עו"ד סח לייצגה במקום עו"ד בדארנה .
כן אציין כי לא הוגשה עד 9/3/20 הודעה על החלפת ייצוג או בקשה מתאימה, בהתאם לתקנה 473 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א").

15. המשיבים הגישו תגובתם לבקשה לביטול ההסכמה הדיונית, והתנגדו לביטול ההסכמה.

טענות הצדדים בתמצית

16. המבקשת טענה כי היא הופלתה לרעה בהשוואה לתלמידים אחרים, שלטענתה ניתנה להם האפשרות לגשת פעם נוספת לקורס בו הם נכשלו.

באשר להסדר הדיוני, טענה המבקשת כי רק ב-7/3/19 הוצג לה ההסדר הדיוני על-ידי בא-כוחה הנוכחי, עו"ד סח, וכי בא-כוחה הקודם עו"ד בדארנה לא הראה לה את ההסדר הדיוני, ולא קיבל הסכמתה להסדר זה.

המבקשת טענה כי במעמד הדיון מ-12/12/19 לא התגבש הסדר דיוני, ולטענתה עו"ד בדארנה אישר בעדותו כי לא השתתפה בשיחה בין עורכי-הדין שהתקיימה מחוץ לאולם בית-המשפט לאחר הדיון מ-12/12/19, וכי היא הלכה להזיז את רכבו, ונודע לה על ההסדר הדיוני רק ממכתב בית-הספר לסיעוד מ-3/3/20.

המבקשת טוענת כי לא היתה מאשרת את ההסדר הדיוני, לו היתה נשאלת על-ידי בא-כוחה בנוגע אליו, ולטענתה בא-כוחה עו"ד בדארנה לא היה מוסמך להגיע להסדר דיוני כפי שהגיע אליו, בלא לקבל את הסכמתה.

המבקשת הפנתה ל-בר"ע 1499/97 בן ציון נ' עירית חיפה (12/11/197), ל-ע"א 130/77 עוזרי נ' עוזרי (29/4/79), ול-ת"א 6241/04 עזבון המנוח מאזן נבלסיז נ' טדסה (19/3/07).

המבקשת טענה כי הגם שהמדובר בהסדר דיוני, שקיבל תוקף של החלטה על-ידי בית-המשפט, קיימים מקרים שלצורך עשיית צדק יש לאפשר לצדדים לחזור בהם מההסדר הדיוני, זאת כאשר הצד שכנגד לא שינה מצבו לרעה, וזכויותיו לא נפגעו.

המבקשת טענה כי ההסדר הדיוני לא היה בתיק הנייר שהועבר לה על-ידי עו"ד בדארנה.

המבקשת ביקשה להפנות גם להודעות ששוגרו על-ידי אימה לעו"ד בדארנה, אלא שבהקשר לכך ניתנה החלטת בית-המשפט שלא איפשרה המצאת ראיות נוספות באיחור, הכל כמפורט בהחלטה מ-2/8/20.

המבקשת טוענת כי מאחר והיא מבקשת לחזור מההסדר הדיוני בטרם נשמעו דיוני ההוכחות, ומאחר והיא סבורה כי המשיבים לא שינו מצבם לרעה, יש לאפשר לה לחזור מההסדר הדיוני.

17. לטענת המשיבים, יש לדחות את בקשת המבקשת לביטול ההסכמה הדיונית.
יש לציין כי המשיבות 2 ו-3 הודיעו כי ה ן מצטרפ ות לטיעוני המשיב 1.

המשיב 1 הדגיש כי בסמוך להגשת המרצת-הפתיחה, ומאחר ונקבע דיון בתוך כחודש ממועד המרצת-הפתיחה, ניתנה הסכמה שהמבקשת תמשיך בלימודיה עד למועד הדיון ב-12/12/19, אולם בתום הדיון ניתנה שהות למשיבים להודיע עמדתם באשר להמשך לימודי המבקשת, והמשיבים ניהלו דין ודברים מחוץ לאולם בית-המשפט, והושגה ביניהם הסכמה דיונית, אשר נחתמה על-ידי באי-כוח כל הצדדים, הוגשה לבית-המשפט, וניתן לה תוקף של החלטה ב-15/12/19.

כחלק מהסכמה זו, הגיעו הצדדים להסכמה כי כשלון נוסף של המבקשת יביא להפסקת לימודיה לאלתר ולמחיקת המרצת-הפתיחה ללא צו להוצאות, מאחר והמבקשת נכשלה בקורס ילדים, הן במועד א' והן במועד ב', נשלחה לה הודעה ב-3/3/20 על הפסקת לימודיה, והוגשה הודעה מתאימה לבית-המשפט.

המשיב 1 הדגיש, והפנה לפסיקה, כי משהגיעו צדדים להסכמה באשר לאופן ניהול ההליך, אין מקום להתיר למי מהם לחזור בו מהסכמתו, אלא בנסיבות מיוחדות וחריגות, שלא התקיימו בעניינה של המבקשת.

בין היתר הפנה המשיב 1 בעניין זה ל-ע"א 130/77 עוזרי נ' עוזרי, ל"ג(2), 346 (1979) ו-ע"א 61/84 ביאזי נ' אברהם מ"ב(1), 446 (1988).

עוד הפנה המשיב 1 לפסיקה, באשר לכך שהחלפת ייצוג אינה מהווה עילה לחזרה מהסכמה דיונית (בש"פ 7391/01 אנואר נ' מדינת-ישראל (4/10/01), ופסיקה נוספת) .

המשיב 1 הגדיר את טענת המבקשת על-כך שההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים נעשתה ללא ידיעתה והסכמתה, כטענה מופרכת, ואף כטענה מיתממת שאין לקבלה, ושמהווה למעשה שימוש לרעה בהליכי משפט.

לטענת המשיב 1, גרסת המבקשת על-פיה לא ידעה על ההסכמה הדיונית, לא הוכחה, ואף עו"ד בדארנה, בא-כוחה הקודם של המבקשת, לא שלל בחקירתו כי המבקשת נכחה בעת השיחה שהתקיימה מחוץ לאולם בית-המשפט, בין באי-כוח הצדדים.

המשיב ציין כי הוא פעל בהתאם להסכמה הדיונית, והתיר למבקשת לחזור ללימודיה ולגשת לבחינות, והמבקשת המשיכה בלימודיה, וברור כי בכך גילתה דעתה כי ההסכמה הדיונית ידועה לה ומקובלת עליה, שאם לא כן כיצד המשיכה בלימודיה מבלי לקבל החלטה המאפשרת לה לעשות כן , למרות ההודעה על הפסקת לימודיה , ולמרות שההיתר שניתן לה בסמוך להגשת המרצת-הפתיחה להמשיך בלימודים היה עד למועד הדיון ב-12/12/19 בלבד?
המשיב הדגיש, כי בלא הסכמה דיונית, לא היה מאפשר למבקשת להמשיך בלימודיה, וכי המדובר במבקשת שנכשלה פעם אחר פעם בקורסים, תוך שהמשיב הפנה לטבלת ציוני המבקשת, שצורפה כנספח א' לתגובת המשיב לבקשה לביטול ההסכמה הדיונית.

המשיב 1 ציין, כי גרסת המבקשת הינה גרסה כבושה שסותרת את התנהלות המבקשת עצמה, וכי ללא ההסכמה הדיונית לא היה המשיב 1 נותן למבקשת אפשרות להמשיך בלימודיה, והמבקשת אינה רשאית לאחוז את החבל משני קצותיו, גם להמשיך בלימודים ולגשת למבחנים נוספים לאחר שקבלה מכתב על הפסקת לימודיה, וגם לטעון כי לא ידעה על ההסדר הדיוני שבא-כוחה חתם עליו, ולהתנער ממנו.

המשיב 1 אף הפנה למועד בו הוגשה בקשת המבקשת, רק לאחר שנכשלה במבחן ב-3/20 , למרות שהיא מיוצגת על-ידי בא-כוחה הנוכחי, שהגיש מטעמה תצהיר כבר מ-20/1/20, כך שכבר ממועד זה יכול היה עו"ד סח לצפות בכל מסמכי התיק, לרבות בהסכמה הדיונית, ולו היתה מוגשת בקשה בסמוך ל-20/1/20, ולא לאחר כשלונה של המבקשת בבחינה, מן הסתם הדברים היו נראים אחרת.

המשיב 1 ביקש כי בית-המשפט יתן את המשקל הראוי לאיחור בהגשת הבקשה.

דיון והכרעה

18. טענתה העיקרית של המבקשת, באשר להצדקה לביטול ההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, הינה כי היא לא נתנה לבא-כוחה הסכמה על-מנת שהוא יגיע להסדר זה.

19. עדותה של המבקשת, על-פיה לא ידעה על ההסדר הדיוני אליו הגיעו באי-כוח הצדדים, כמו גם עדותו של עו"ד בדארנה, לא הותירו רושם מהימן.

המבקשת, אשר אין חולק כי נכחה בדיון שהתקיים ב-12/12/19 עד תומו, ידעה כי בתום הדיון לא ניתנה החלטה המאפשרת לה להמשיך בלימודיה, וכי בעניין זה היתה צריכה להינתן החלטה של בית-המשפט, לאחר שהצדדים ישלימו טיעוניהם בכתב בעניין זה.

מחד גיסא, העידה המבקשת כי בתום הדיון שוחחו עורכי-הדין של הצדדים על פרטי ההסדר הדיוני, ומאידך גיסא העידה המבקשת כי בעת שבא-כוחה, עו"ד בדארנה, עמד ושוחח עם באי-כוח המשיבים, היא התבקשה על-ידי עו"ד בדארנה להזיז את רכבו מהחניה (עיין עמ' 8 ש' 11-24 לפרוטוקול).

מעדות המבקשת עצמה עולה כי היא מודעת שבאותו יום של הדיון שוחחו עורכי-הדין של הצדדים בנוגע להסדר, ולא ברור כיצד היא מעידה שהשיחה בין עורכי-הדין היתה על תוכן ההסדר, אם היא טוענת שהיא כלל לא נכחה באותה שיחה.
יתכן כי המבקשת לא נותרה עד לתום השיחה, אולם היא נכחה בשיחה בתחילתה, ומכל מקום וודאי שניתן היה לצפות ממנה כי תברר עם בא-כוחה מה סוכם לגבי המשך לימודיה.

המבקשת נכחה בדיון ב-12/12/19 עד תומו, ובמהלכו הובהר מפורשות כי הסכמת המשיבים להמשך לימודיה היתה רק עד למועד הדיון.

בנסיבות אלה, לא ברור על סמך מה סברה המבקשת כי היא יכולה להמשיך בלימודיה ולגשת לבחינות נוספות , אם לא נאמר לה כי קיימת הסכמה בעניין זה, או לחלופין לא נאמר לה כי ניתנה החלטה של בית-המשפט בעניין זה?!

המבקשת הצהירה (סעיף 10 לתצהירה מ-9/3/20), כי שמעה את כל מה שהיה בדיון ב-12/12/19, ובנסיבות אלה תמוה כיצד המבקשת סברה שהיא יכולה להמשיך בלימודים ולגשת למבחנים נוספים לאחר הדיון, וזאת במשך שלושה חודשים מ-12/12/19 ועד חודש 3/20, מבלי שיש החלטה המאפשרת לה לעשות כן?

התנהלות המבקשת בפועל מצביעה על-כך שהיתה מודעת להסכמה בעניינה, הסכמה שניתנה לה תוקף של החלטה על-ידי בית-המשפט.

20. בכל הקשור לעדותו של עו"ד בדארנה, הרי למועד הדיון הראשון אליו זומן להעיד ב-2/6/20, לא התייצב עו"ד בדארנה, ואף לא הודיע לפני הדיון כי נבצר ממנו להתייצב.

המבקשת ביקשה הוצאת צו הבאה כנגדו, אולם לאחר הדיון הוגשה בקשה שלא להוציא כנגדו צו הבאה בנימוק כי היה חולה.

עו"ד בדארנה הגיש ב-11/6/20 הודעה לבית-המשפט כי חלה בשעות הלילה שלפני מועד הדיון, ולכן לא יכול היה להגיע, ולא יכול היה למסור הודעה מתאימה לבית-המשפט, ולדבריו הוא פנה לקבלת טיפול רפואי אצל רופא המשפחה, אולם בשל תקלה במערכת המחשוב בקליניקה, נבצר ממנו לקבל תעודת מחלה.

על הודעתו זו של עו"ד בדארנה, ניתנה החלטה ב-11/6/20, שבה צוין כי:
"הגם שהתנהלות עו"ד בדארנה באי-מתן הודעה לפני שעת הדיון על מחלתו, תמוהה בעינינו, וכן תמוהה הטענה כי בשל תקלה לא ניתן להוציא תעודת מחלה (שהרי ניתן להוציא תעודה לאחר תיקון התקלה), ניתנת הזדמנות לעו"ד בדארנה להתייצב ב-21/7/20 בלא צו הבאה".

עו"ד בדארנה העיד תחילה כי הוא יידע את המבקשת ביחס להסדר הדיוני, וכי רק בדיעבד התברר לו כי היא לא הבינה את תנאי ההסכם (עיין עמ' 13 ש' 9-16 לפרוטוקול).

עו"ד בדארנה העיד בהמשך, כי הוא דיבר עם המבקשת באותו יום בו נחתם ההסדר הדיוני (עמ' 17 ש' 23-27 לפרוטוקול), וכן העיד כי בטרם נכשלה המבקשת בבחינה במועד ב' ב"ילדים", בעת שהוחלף הייצוג של המבקשת, הוא ישב עם המבקשת והעביר לה את תיק הניר, והסביר לה היכן עומד התיק.

בהתאם לעדותו, רק בדיעבד הוא הבין כי המבקשת לא הבינה את פרטי ההסכם הדיוני (עמ' 14 ש' 1-6 לפרוטוקול).
ודוק, יש הבדל בין נסיונה של המבקשת לומר כי לא הבינה את מה שהסביר לה עו"ד בדארנה, לבין טענה כי הוא לא הסביר לה דבר, או כי היא לא ידעה שהיתה הסכמה לאפשר לה להמשיך ללמוד, אולם אם תיכשל פעם נוספת יופסקו לימודיה ותימחק המרצת-הפתיחה.

דהיינו, עו"ד בדארנה העיד כי הוא יידע את המבקשת בנוגע להסדר ובנוגע למצב בתיק, אלא שלדבריו הוא הבין בשלב מאוחר יותר שהיא לא הבינה את הסבריו.

ומה הנימוק שנתן עו"ד בדארנה לכך שהמבקשת לא הבינה את הסבריו? לטענת עו"ד בדארנה, היו לו בעיות תקשורת עם המבקשת, שכן:
"השפה העברית שלה אינה טובה. אני דובר ערבית אבל אני רגיל להקריא כתבי בי-דין ואת ההסכמים ללקוחות שלי בשפת המקור".
(עיין עמ' 13 ש' 11-13 לפרוטוקול).

נימוק זה של עו"ד בדארנה לאי-הבנתה של המבקשת את ההסדר הדיוני מאחר ופרטיו הוקראו לה בשפה העברית, כמו גם טענת המבקשת לפיה היא זקוקה לעזרה בשפה העברית, מעלות תמיהות.
המבקשת היתה בשלבי סיום של לימודים בבית-ספר לסיעוד, לימודים אשר נערכו כולם בשפה העברית.
בנוסף, המבקשת נבחנה בבחינות במהלך לימודיה, כאשר הבחינות נערכו בשפה העברית, ואת מרביתן היא עברה בהצלחה (עיין עמ' 7 ש' 22-25 לפרוטוקול, שם מאשרת המבקשת כי לימודיה, כמו גם המבחנים, נערכו בשפה העברית).

המבקשת אף הגישה עבודה בקורס בגריאטריה (עיין מש/1) בשפה העברית, פנתה בעברית בפניה לוועדת הערעורים, וכן המשובים בחלק העוסק בהערות תלמיד (עיין מש/3) מהתאריכים 7/2/19 ו-20/3/19, נכתבו בשפה העברית.

טענות המבקשת באשר לאי-הבנת השפה, נראה כי באו רק בשלב הבקשה לביטול ההסדר הדיוני על-מנת לנסות ולהצדיק את גרסתה באשר לטענה כי לא ידעה על ההסדר הדיוני לפני ההודעה שקיבלה על הפסקת לימודיה בעקבות הכשלון הנוסף, הודעה מ-5/3/19.

על האמור לעיל יש להוסיף ולציין, כי המבקשת חתמה על תצהיר התומך בהמרצת-הפתיחה, ולא צוין בו כי היא נזקקה לתרגום תוכנו, חתמה על תצהיר שהוגש ב-20/1/20 בנוגע להשתלשלות העניינים, כאשר המדובר בתצהיר המכיל 47 סעיפים, ולא צוין בו כי היא נזקקה לתרגום תוכנו, וגם התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשתה לביטול ההסדר הדיוני, תצהיר מ-9/3/20, הינו בשפה העברית ולא צוין כי היא נזקקה לתרגום כל שהוא.

רק לאחר הגשת הבקשה לביטול, הגישה המבקשת הודעה ב-16/5/20 כי היא מבקשת זימון מתורגמן לשמיעת עדותה (יש לציין כי בשום שלב קודם לכן, גם כאשר התיק נקבע לדיון בתחילה, וגם כאשר התיק נקבע להוכחות לאחר ההסדר הדיוני, לא הוגשה בקשה לזימון מתורגמן לשמיעת עדות המבקשת) .

21. בהמשך עדותו של עו"ד בדארנה, הוא "רענן את הזכרון" כלשונו, ושינה את גרסתו, והעיד כי יכול להיות שאת השיחה בנוגע להסדר הדיוני אליו הגיע עם המשיבים, הוא ערך עם אמה של המבקשת, ולא עם המבקשת עצמה (עיין עמ' 21 ש' 6-13 לפרוטוקול).

כמו-כן, לאורך כל עדותו, עו"ד בדארנה ציין כי אינו זוכר את מה שאירע בסמוך ולאחר שנחתם ההסדר הדיוני, ואינו זוכר את שאירע לאחר הדיון מ-12/12/19 (עיין בפרוטוקול בעמ' 14 ש' 5-6, עמ' 15 ש' 22-31, עמ' 16 ש' 24-27 ו-30, עמ' 17 ש' 7-12, עמ' 18 ש' 1 וכן 5-6, עמ' 20 ש' 19-21, ועמ' 23 ש' 14-15).

עדותו של עו"ד בדארנה לא היתה עקבית, היו בה סתירות וחצאי אמיתות, בבחינת נסיון לאכול את העוגה, אולם להותיר אותה שלימה, דהיינו - לטעון כי הסביר למבקשת את ההסכם שנחתם עם באי-כוח המשיבים במסגרת תפקידו כעורך-דין, אולם מאידך גיסא לנסות ולסייע למבקשת בגרסתה, ולטעון כי לא הבינה את מה שהוא הסביר לה, וזאת באופן שפוגע במהימנותו.

לאור כל האמור לעיל, ספק רב אם יש לקבל את טענתה של המבקשת, לפיה לא ידעה על ההסדר הדיוני בטרם נחתם.

22. בנוסף ל אי-קבלת הגרסה העובדתית בדבר העדר ידיעה באשר לתוכן ההסדר הדיוני, יש לציין כי עו"ד בדארנה הוא אשר ייצג את המבקשת בעת הדיון ב-12/12/19, כמו גם בעת החתימה על ההסדר הדיוני, והמבקשת לא טענה בשום שלב כי עו"ד בדארנה פעל בחריגה מהרשאה בשעה שחתם על ההסדר הדיוני מול המשיבים, ולא הציגה יפוי-כוח שונה מהמקובל, ממנו עולה כי עו"ד בדארנה לא היה מוסמך לחתום על ההסדר (עיין לדוגמא בסעיף 6 ליפוי-הכוח עליו חתמה המבקשת לעו"ד סח, וממנו עולה מפורשות כי היא מסמיכה אותו גם להתפשר בשמה).

הרשאה שניתנת לעו"ד לייצג לקוח ולפעול בשמו יוצרת יחסי שליחות, שחוק השליחות, תשכ"ה-1965, חל עליה.

סעיף 8(1) לחוק השליחות מטיל על עו"ד חובה לגלות ללקוח כל מידע רלוונטי לשליחות. הדגש מושם על מידע שנסתר מהלקוח, וחובת הגילוי מקטינה את הסיכוי שהשלוח יפעל שלא למען אינטרס השולח.
עיין ב-ע"א 6645/00 שלמה ארד נ' זאק אבן (21/7/02), וכן בספרו של אהרון ברק " חוק השליחות", כרך שני, תשנ"ו-1996, בעמ' 1054 (להלן: " ברק - חוק השליחות").

23. סעיף 9(ב) לחוק השליחות קובע כי פעולה שהשלוח עשה כלפי צד שלישי עקב הפרת חובה כאמור, וההפרה היתה על דעת הצד השלישי, זכאי השולח, נוסף על התרופות האמורות בסעיף קטן (א), לבטל את הפעולה, וכן לתבוע מן הצד השלישי את הפיצויים המגיעים לו. האפשרות לבטל את השליחות אינה משפיעה על פעולה משפטית, שעשה השלוח כלפי צד שלישי, אם אותה פעולה משפטית נעשתה במסגרת ההרשעה, וביטול השליחות לא ישפיע על תוקפה.

על-מנת שפעולה שעשה השלוח ללא ידיעת השולח תתבטל כלפי צד שלישי, נדרש כי ההפרה של חובת השלוח תהיה על דעת הצד השלישי, וזאת לא מתקיים בענייננו (עיין גם ב-ברק-חוק השליחות, בעמ' 1090-1095).

בענייננו, לא נטען, וודאי לא הוכח על-ידי המבקשת, כי המשיבים ידעו בעת החתימה על ההסדר הדיוני שעו"ד בדארנה לא יידע את המבקשת, כפי שהיא טוענת, בפרטי ההסדר הדיוני, בטרם חתם עליו, או כי הצדדים השלישיים - המשיבים, ידעו שחתימת עו"ד בדארנה על ההסדר הדיוני נעשתה תוך הפרת חובתו ליידע את המבקשת בפרטי ההסדר (אם אכן הופרה חובה כזו, כגרסת המבקשת).

טענות, ככל שיש למבקשת כלפי עו"ד בדארנה במישור היחסים ביניהם, אינן מקימות למבקשת עילה לבטל את ההסדר הדיוני כלפי המשיבים.

אין גם פגם בכך שעו"ד בדארנה חתם על ההסדר הדיוני, ולא המבקשת, והמבקשת לא טענה בשום שלב כי המדובר בפעולה בחריגה מהרשאה ובחריגה מיפוי-הכוח שניתן לעו"ד בדארנה.

אין להתיר לבעל דין להכחיש את הסכמת עורך-הדין, מיופה-כוחו, לאחר שבוצעה פעולה שנעשתה על-ידי עו"ד במסגרת אותו יפוי-כוח (עיין לדוגמא ב-ע"פ 84/56 היועץ המשפטי לממשלה נ' ד"ר נחום שטרנברג (21/9/56)).

24. ההסדר הדיוני שהוגש לבית-המשפט על-ידי באי-כוח הצדדים קיבל ב-15/12/19 תוקף של החלטה.
בהקשר לכך יש לבחון שלושה מרכיבים -
המרכיב ההסכמי - האם יש עילה לבטל את הסכמת מי מבעלי הדין בשל פגם בהסדר הדיוני;
המרכיב השיפוטי - שעניינו האישור שניתן להסדר הדיוני על-ידי בית-המשפט;
אופן התנהלות הצדדים לאחר שנחתם ההסדר הדיוני.
עיין לעניין זה ב-ת"א 60401-06-17 זילב נ' ברמין (13/1/20).

בהליך אזרחי אין מניעה כי הצדדים יגיעו ביניהם להסכמות באשר לאופן ניהול ההליך, ויש לכבד את רצונם.
ככלל, בית-המשפט יכבד הסדרים דיוניים המושגים בהסכמה חופשית של הצדדים, כאשר שני הצדדים מיוצגים, וכאשר אין המדובר בנסיבות יוצאות דופן, והחריג הינו אי-כיבוד הסדר דיוני כזה (עיין לענין זה ב-רע"א 9071/05 שפירא נ' מאוטנר (23/4/06).

על הסדר דיוני חלות הוראות חוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, מכוח הוראות סעיף 61(ב) לחוק זה.

25. טענת המבקשת על-פיה ידעה על ההסדר הדיוני לראשונה ב-3/20 אינה מקובלת עלי .

מעבר לתמיהות שהובעו לעיל באשר לכך שהמבקשת המשיכה בלימודיה, ובעריכת מבחנים לאחר הדיון מ-12/12/19, ולא ברור כיצד עשתה כן אם לא ידעה על ההסכמות שניתנו, הרי יש לציין כי גם בא-כוחה החדש, עו"ד סח, היה בעל גישה למלוא תיקה של המבקשת דרך נט המשפט החל מ-20/1/20, וכפי שצוין לעיל, ממועד זה שבו הוא המציא יפוי-כוח לתיק בית-המשפט, והגיש תצהיר מטעם המבקשת, הוא יכול היה לצפות בכל תיקה של המבקשת, לרבות בהסדר הדיוני, ובהחלטה שנתנה לו תוקף (עו"ד סח אישר כי מיד לאחר שהגיש את יפוי-הכוח יכול היה לצפות בכל המסמכים שבתיק דרך נט המשפט - עיין עמ' 6 ש' 10-11 לפרוטוקול) .

הטענה כי ההסדר הדיוני לא נכלל בתיק הנייר שהעביר עו"ד בדארנה לעו"ד סח, אין בה כדי לשנות מהאחריות באשר לעיתוי הגשת הבקשה לביטול ההסדר הדיוני, שכן גם עו"ד סח יכול היה לעיין בהסכם עוד ב-20/1/20, ולהגיש בקשה לביטול ההסכם הדיוני, לו סבר שהמבקשת לא נתנה הסכמה להסכם כזה, ושאין הוא משרת את ענייני ה, ולא להמתין עד לאחר שיתאפשר למבקשת לבצע בחינה נוספת, ולאחר שהמבקשת נכשלה בה, רק אז להגיש את הבקשה.

יש להדגיש, כי ככלל, שינוי בייצוג של בעל דין, אינו מהווה כשלעצמו, עילה לחזרה מהסכמות דיוניות שהתקבלו על-ידי בא-כוחו הקודם של צד, והדברים נכונים הן בהליך פלילי, והן בהליך אזרחי (עיין ב-בש"פ 7391/01 אנואר עלי נ' מדינת-ישראל (4/10/01)).

מתן אפשרות להשתחרר בנקל מההסכמות אליהן הגיעו הצדדים פוגע בציפיה הלגיטימית של הצדדים, שעל בסיסה התקבלה הסכמה זו, כמו גם בניהול ההליך.

בקשתה של המבקשת לחזור בה מההסדר הדיוני הוגשה רק לאחר שהמשיבים כיבדו את חלקם בהסכם, איפשרו לה להמשיך בלימודיה לאחר 12/12/19, ואיפשרו לה להמשיך ולהיבחן בבחינות.

הפניית המבקשת לפסק-הדין בעניין טדסה, אין בה כדי לסייע למבקשת, שכן שם, להבדיל מענייננו, הוגשה הבקשה לחזור מההסדר הדיוני שעות ספורות לאחר אותה הסכמה, ובטרם החל מי מהצדדים לפעול על-פי ההסכמה, כך שהחזרה מההסדר הדיוני לא העמידה את הצד שכנגד במצב נחות.

בענייננו, בקשת המבקשת לביטול ההסדר הדיוני הוגשה 3 חודשים לאחר שנחתם ההסכם, ולאחר שהמשיבים איפשרו לה לחזור ללימודיה ולהיבחן.

26. לאור האמור לעיל, אינני מוצאת מקום לאפשר למבקשת לחזור בה מההסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים.

בנוסף לאמור לעיל, ואף בהתייחס לטענת המבקשת באשר לשיקולי צדק, ולפחות לכאורה, וזאת בהתייחס לנטען בהמרצת-הפתיחה ובתצהיר המבקשת על נספחיו (וכאשר לא נשמעו הוכחות בתיק, ועל-כן הבחינה היא לכאורית על-מנת לבחון האם קיימים שיקולי צדק שבגינם יש להיעתר לבקשה לביטול ההסדר הדיוני), לא עולה כי נפל פגם בהחלטת המשיבים להפסיק את לימודיה, וזאת כאשר להחלטה המקורית באשר להפסקת לימודיה התווסף גם כשלון בקורס "ילדים".

היחסים בין המבקשת לבין בית-הספר לסיעוד הינם יחסים חוזיים המוסדרים בתקנון הלימודים, אשר תוכנו חל לגבי כלל ציבור הסטודנטים הלומדים בבית-ספר לסיעוד.

מתן ציונים בבחינות ובקורסים הוא עניין המצוי בלב שיקול הדעת האקדמי של מוסד לימודים, ובית-המשפט אינו מתערב בו.

סעיף 33 לחוק החוזים (חלק כללי), קובע כי:
"חוזה שלפיו יינתן ציון, תואר, פרס וכיוצא באלה על-פי הכרעה או הערכה של אחד הצדדים או של אדם שלישי, אין ההכרעה או ההערכה לפי החוזה נושא לדיון בבית-המשפט".

בית-המשפט אינו מתערב בשיקולים המנחים מוסד אקדמי במתן ציון, אולם בית-המשפט יכול לבחון האם מוסד הלימודים פעל באופן מפלה או שרירותי או בניגוד לתקנון החל על הסטודנטים.

סעיף 33 לחוק החוזים מבטא את הרעיון המקובל במשפט המנהלי, לפיו בית-המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של הרשות המוסמכת, בשיקול הדעת שלו (עיין ע"א 838/87 רחל שני נ' אוניברסיטת תל-אביב (12/8/88)) .

עוד נפסק כי בית-המשפט אינו מוסמך לקבוע שיש לקבל סטודנט שמוסד אקדמי סבור כי הוא אינו עומד בדרישות המוסד, שכן תפקידו של המוסד האקדמי הינו לשמור על רמה נאותה וחילוקי דעות האם סטודנט ראוי לקבלת תואר או תעודה אמורים להתברר בין חברי הסגל של מוסד הלימודי, ובית-המשפט אינו מתערב בכך (עיין ע"א 319/65 אלבלדה ועזריאלי נ' האוניברסיטה העברית (30/1/65)).

בית-הספר לסיעוד הוא הגוף המקצועי להסמכת תלמידיו, וכאשר עוסקים בהכשרה לעסוק במקצוע שעניינו שלמות ובריאות הנזקקים לשירותיהם של האחים והאחיות, יש לוודא כי יוכשרו בעלי מקצוע ראויים אשר יבצעו את עבודתם באופן מקצועי, ולא יסכנו את החולים (עיין ב-בג"צ 6290/93 זילכה נ' המנהל הכללי של משרד הבריאות (18/9/94)).

27. טענות המבקשת באשר לאפלייתה נטענו בעלמא, ומבלי שהובאה דוגמא הממחישה אפליה זו.
המבקשת טענה כי בית-הספר לסיעוד איפשר לסטודנטים אחרים לגשת פעם נוספת לקורס בו הם נכשלו, אולם לא הביאה דוגמא קונקרטית של סטודנט שאיפשרו לו לגשת למועד גב' בבחינה בקורס בו נכשל, מעבר לאותן אפשרויות המעוגנות בתקנון בית-הספר לסיעוד.

יתר על-כן, יש לציין כי תקנון בית-הספר לסיעוד מתיר לאפשר לסטודנטים לחזור על קורס, כשהדבר עולה בקנה אחד עם הוראות התקנון, ואף למבקשת עצמה התאפשר לחזור על קורס, הן באנדוקרינולוגיה, והן בבריאות האשה, והמבקשת לא הצביעה, ולו על דוגמא אחת שבה איפשרו לסטודנט לחזור על קורס ביותר קורסים ממה שאפשרו לה, ותוך חריגה מהוראות התקנון.

28. טענת אפליה משמעותה יחס שונה לשווים, ועל-מנת להוכיח אפליה אסורה, היתה המבקשת צריכה להוכיח שבנסיבות דומות בית-הספר לסיעוד הפעיל יחס בלתי שווה ובלתי הוגן כלפי סטודנטים שמצבם שווה.

ככלל, שוויון נבחן באופן מהותי, ולא באופן פורמלי, כאשר עקרון השוויון מניח קיומם של טעמים ענייניים העשויים להצדיק שוני בהתנהגות הרשות.

אפליה משמעותה התנהגות שרירותית של איפה ואיפה בלא הצדקה נוכח העדר שוני בנסיבות.

המבקשת לא הצביעה בתצהירה על נספחיו, ולו על דוגמא של סטודנט אחד שאפשרו לו יותר מפעמיים לגשת למועדי ג', או שאפשרו לו יותר מפעמיים לחזור על קורס שבו נכשל , ובנסיבות אלה לא ניתן לומר שעל סמך תצהיר המבקשת על נספחיו, יש להפעיל שיקול דעת המצדיק לאפשר למבקשת לחזור בה מההסכמה הדיונית.

29. לאור האמור לעיל, דין הבקשה לביטול ההסכמה הדיונית להידחות.
המבקשת תשלם למשיב 1 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪, ולמשיבות 2 ו-3 יחדיו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ לתשלום בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

30. ככל שלמבקשת טענות בנוגע ליישום ההסכמה הדיונית, ולהפסקת לימודיה כאמור במכתב מ-3/3/20 בהתייחס לכשלונה במועד א' ובמועד ב' בקורס ילדים (כשלון במועד א' ב-20/9/20 וכשלון במועד ב' ב-16/2/20), תבהיר המבקשת טענותיה עד ל-10/11/20.

בהעדר טענות שעניינן כשלון בקורס בילדים, הן במועד א' והן במועד ב', יינתן פסק-דין המורה על דחיית המרצת-הפתיחה ללא צו להוצאות , על-יסוד ההסכמה הדיונית שניתן לה תוקף של החלטה.

31. יועלה למעקב ב-11/11/20.

ניתנה היום, ז' חשוון תשפ"א, 25 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.