הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה 11

מספר בקשה:11
בפני
כב' השופט יצחק כהן, סגן נשיא

מבקשים

  1. שכיב זוהיר מחמוד מרעי
  2. איאד מחמוד מרעי
  3. פואאד מחמוד מרעי
  4. מוסטפא מחמוד מרעי
  5. שוקראן מרעי
  6. שהין מרעי
  7. שריהן מרעי
  8. שדא מרעי
  9. שימאא מרעי
  10. שמס מרעי
  11. רגא מרעי
  12. נג'ם פריד מחמוד מרעי

נגד

משיבים

  1. אכאבר יונס
  2. ואאל יונס
  3. אמל יונס
  4. עאסם יונס
  5. מאזן יונס
  6. פאדל יונס
  7. דלאל אמארה
  8. וחידה אחמד יונס
  9. לילא יונס
  10. פאיזה פואאד יונס
  11. סאלם יונס
  12. מחמוד יונס
  13. כנעאן מחמוד יונס
  14. גסאן פואאד יונס
  15. מוחמד יונס
  16. נזאר אחמד יונס
  17. אח'לאס יונס
  18. רשאד אחמד יונס
  19. מוכרם יונס
  20. נרג'ס יונס
  21. למיא עומרי
  22. נאדר יונס
  23. עבד אלקאדר יונס
  24. עארף מוחמד יונס
  25. לובנה מחמוד יונס
  26. מוחמד פהד יונס
  27. פאתן יונס
  28. עזבון ג'מילה יונס ז"ל
  29. עפאף יונס
  30. סיהאם יונס
  31. נסרין אבו פול
  32. עבלה יונס
  33. מסלמה יונס
  34. איהאב יונס
  35. גמלאת יונס
  36. סלאם יונס
  37. סמירה יונס
  38. מוחמד יונס
  39. פדוא יונס
  40. פאטמה יונס
  41. היבא מוחמד יונס
  42. כרימה יונס
  43. עבדאללה מוחמד יונס
  44. אחמד פואאד יונס
  45. עדנאן מחמוד יונס
  46. סוזאן יונס
  47. עזבון מחמוד יונס ז"ל
  48. עזבון מוחמד פואאד יונס
  49. סבא מוחמד יונס
  50. עזבון ג'מיל יונס ז"ל
  51. הנא יונס
  52. גאנם יונס
  53. נור יונס
  54. עאדל יונס
  55. נאדר יונס
  56. יוסף יונס
  57. רפיק יונס
  58. ג'אלב יונס
  59. האני יונס
  60. זוהרייה יונס
  61. וג'יהה יונס
  62. עזבון עלי עבדאללה יונס ז"ל
  63. עזבון אחמד עלי עבדאללה יונס ז"ל
  64. עזבון מחמוד עלי עבדאללה יונס ז"ל
  65. עדילה מחמוד יונס
  66. עזבון מוחמד עלי עבדאללה יונס ז"ל
  67. ויקטור יונס
  68. נאדר יונס
  69. כרימה יונס
  70. חלימה יונס
  71. סמירה יונס
  72. עזבון מונד'ר יונס ז"ל
  73. שדואן יונס
  74. עזבון אבראהים עלי עבדאללה יונס ז"ל
  75. עזבון עליא עלי עבדאללה יונס ז"ל
  76. מנהל מס רכוש חדרה
  77. נאיל יונס
  78. נאדר יונס

החלטה

א. ההליך

1. בפני בקשה שהוגשה מטעם נתבע 22 ונתבעים 29-33 (להלן – "המבקשים") לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, בתאריך 19.10.2020.

ב. העובדות

2. תביעת התובעים (להלן – "המשיבים" או "התובעים") הוגשה ביום 23.1.2020, ובה עתרו לקבלת סעד הצהרתי בדבר הבעלות במקרקעין המזוהים כחלקה 7 בגוש 12177, המצויים בתחום השיפוט של המועצה המקומית ערערה (להלן – "המקרקעין").

בכתב התביעה טוענים התובעים, כי בתאריך 4.11.1947 נכרת חוזה בין הבעלים הרשומים של המקרקעין (מוחמד חוסין מוחמד יונס ע"ה ועלי עבדאללה יונס ע"ה), לבין מורישם של התובעים (המנוח מחמוד מוסטפא מרעי ע"ה, שנשא ת.ז. מס' 021444989), ולפיו מכרו הבעלים הרשומים את המקרקעין למורישם של התובעים.

3. הנתבעים 1 עד 77 לא הגישו כתבי הגנה, הגם שלכאורה הוזמנו כדין לעשות כן, ואישורי המסירה המעידים על כך הוגשו על ידי בא כוח התובעים.

4. באת כוח הנתבע מס' 78 (מנהל מס רכוש חדרה) הודיעה בישיבה שהתקיימה בתאריך 20.7.2020 כי לנתבע מס' 78 אין התנגדות למתן הסעד על פי כתב התביעה, בכפוף לתשלום המסים השונים, לרבות חוב מס הרכוש, בעטיו נרשמה בפנקס הזכויות הערה על זכות הבעלים הרשומים.

5. בנוסף למסירת כתב התביעה לנתבעים השונים, פורסמה ברחבי הישוב ערערה הודעה על דבר הגשת התובענה על ידי התובעים. בהודעה זו הוזמן כל אדם הטוען לזכות במקרקעין להתייצב לדיון שנקבע בבית המשפט כדי לטעון טענותיו. במועד שנקבע לדיון, לא התייצב אדם כלשהו הטוען לזכויות במקרקעין.

6. לנוכח המפורט לעיל, וכיוון שאיש מהנתבעים לא הגיש כתב הגנה, ואף אדם לא התייצב לטעון כי הוא זכאי לזכות במקרקעין, נעתרתי לבקשת בא כוח התובעים ליתן פסק דין בהעדר הגנה.

7. במסגרת פסק הדין שניתן ביום 19.10.2020, הוריתי כדלקמן:

(א) הנני מצהיר, כי מכוחו של ההסכם מתאריך 4.11.1947, זכאי המנוח מחמוד מוסטפא מרעי ע"ה, שנשא ת"ז מס' 021444989, להירשם כבעלים בשלמות של המקרקעין המזוהים כחלקה 7 בגוש 12177, בתחום השיפוט של המועצה המקומית ערערה.

(ב) הזכות שתירשם על שם המנוח מחמוד מוסטפא מרעי הנ"ל, תיגרע מהזכויות המנוחים מוחמד חוסין מוחמד יונס ועלי עבדאללה יונס.

(ג) כל פעולה שיהיה צורך לרשום בפנקס הזכויות במקרקעין, לשם רישום זכות הבעלות במקרקעין על שם המנוח מחמוד מוסטפא מרעי הנ"ל, תירשם בכפוף להוראות תקנות המקרקעין (ניהול ורישום), תשע"ב – 2011, ובכפוף לכך שהתובעים ימציאו את כל האישורים הדרושים על פי הוראות כל דין, וכן ימציאו ראיות, להנחת דעתו של רשם המקרקעין, בנוגע לזהותם של הבעלים הרשומים.

ג. טענות המבקשים

8. ביום 27.12.2020 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. בפתח בקשתם ציינו המבקשים כי הינם היורשים של המנוח מוחמד יונס ע"ה, שהיה הבעלים הרשום של מחצית מהמקרקעין.

9. לטענתם המבקשים, הם קיבלו את כתב התביעה מבלי שצורף אליו כל מסמך המעיד על הגשתו בפועל, לרבות מספר תיק. כך שלפי הבנתם, מדובר היה במסמך המעיד על כוונה להגיש תביעה. עוד טענו, כי חלק מבני המשפחה הודיעו לתובעים כי הם אינם מסכימים לאמור בתביעה.

10. לתמיכה בטענתם לפיה כתב התביעה לא הוגש בפועל, הסבירו המבקשים כי הם לא קיבלו פניות מבית המשפט ואף לא הזמנה לדין, וכן ציינו כי המבקש האני מוחמד חוסין יונס ת.ז. XXXXXX501 לא היה חלק מהנתבעים, על אף היותו אחד היורשים של המנוח מוחמד יונס ע"ה. צוין כי האני יונס אף פנה לב"כ המבקשים על מנת שייצג אותו, "אך לא קיבל שום פנייה מאף גורם בעניין והמתין שיקבל תביעה כדי שיתגונן ממנה" (סעיף 8 לבקשה).

המבקשים מוסיפים וטוענים, כי הסיבה שהמבקש האני יוסף לא צורף לתביעה, הייתה ידיעת התובעים על התנגדותו של מבקש זה לטענותיהם.

11. לטענת המבקשים, הם לא קיבלו הזמנות לדין ולא היו יכולים לדעת על הדיון שהתקיים בתיק, והם הצביעו על כך שאף אחד מתוך 77 הנתבעים לא הגיש כתב הגנה או הגיע לדיון.

12. בהתייחס לתביעה לגופה, טענו המבקשים כי המדובר בתביעה קנטרנית שמטרתה נישול המבקשים מזכויותיהם במקרקעין ללא כל הוכחה. המבקשים הכחישו כי נעשתה עסקה בין אביהם המנוח לבין התובעים או מי מטעמם, וטענו כי המסמך הנחזה להיות הסכם מכר, אינו מהווה הסכם. נטען כי תוכן המסמך, זהות החתומים עליו והחתימות עצמן – אינן ברורים.

13. עוד נטען, כי לא יגרם לתובעים נזק מביטול פסק הדין, שכן הם לא פעלו בעניין משך עשרות שנים, וכי בירור התביעה הוא הכרחי בנסיבות המקרה.

14. לאור האמור לעיל, ובהסתמך על אסופת פסיקה שהציגו, עתרו המבקשים לכך שבית המשפט יורה על ביטול פסק הדין ויתיר להם הגשת כתב הגנה.

ד. טענות המשיבים

15. באשר לביטול מחמת הצדק, הלינו המשיבים על טענת המבקשים לפיה הם לא ידעו על כך שנפתח הליך משפטי. לשיטתם, ובהסתמך על אישורי המסירה שצירפו לתגובתם לבקשה, המבקשים קיבלו את התביעה וחתמו על אישורי המסירה, כאשר על גבי אישורי המסירה צוין מספר ההליך ובית המשפט בו הוא מתנהל.

המשיבים הוסיפו כי לתביעה צורפה הזמנה לדין, אישור פתיחת תיק בו נרשם מספר ההליך, התאריך והשעה בו הוא נפתח, וזהות בית המשפט בו הוא נפתח.

16. עוד צוין, כי גם האני יונס, אשר לטענתו לא נתבע בהליך, קיבל אף הוא את התביעה במסירה אישית. המשיבים הצביעו על סתירה בטענותיו של האני יונס, אשר מחד גיסא טען כי לא נתבע בהליך, ומאידך גיסא טען כי מינה עורך דין לטפל בענייניו.

כמו כן, נטען כי עורך דין אשר ייצג אותו (ב"כ המבקשים) יכול בנקל לדעת אם הוגשה תביעה אם לאו, כך שאף עצם המינוי מאיין את טענת המבקשים בעניין.

17. המשיבים גורסים כי טענת המבקשים לפיה האני יונס לא נתבע בהליך, מהווה ניצול ציני של טעות ברישום מספר הזיהוי בצו הירושה של אביו המנוח. הודגש כי האני הוא נתבע בהליך, הוא חתם על אישור המסירה שנרשם בו מספר הזיהוי שמופיע בתביעה, ואף מינה עורך דין לאחר שקיבל לידיו את התביעה. משכך הוא מושתק מלטעון טענות בעניין זה.

18. המשיבים הלינו על טענת המבקשים לפיה חלק מבני המשפחה הודיעו לתובעים כי אינם מסכימים לתביעה. נטען, שכלל לא צוין מה הודע לתובעים, למי מהם, או מתי, כך שמדובר בטענה סתמית ללא ביסוס.

בהמשך דבריהם, תיארו המשיבים כיצד חלק מהנתבעים אישרו שהמקרקעין שייכים לתובעים ואף הסכימו לחתום על אישורים בהתאם, כך שאין להתפלא על כך שאותם נתבעים אינם מבקשים לבטל את פסק הדין שניתן.

כמו כן, נטען כי העובדה שאף אחד מ-77 הנתבעים לא התנגד לפסק הדין או התייצב לדיון, ואף חלקם ביקש מב"כ המבקשים שלא יגיש את הבקשה בשמם – תומכת בתביעה ומעידה על רצינות טענות התובעים.

19. עוד נטען בהקשר זה, כי עד להגשת תגובת המשיבים, ב"כ המבקשים הציג ייפוי כוח מהמבקש האני יונס בלבד, ולא מיתר המבקשים.

20. באשר לביטול משיקול דעת בית המשפט, טוענים המשיבים כי הם מחזיקים במקרקעין, מעבדים אותן, מוסקים את הזיתים מזה עשרות שנים, וכי בקרקע מוצבים שלטים לפיהם המקרקעין שייכים להם. צוין כי המבקשים לא טענו דבר כנגד חזקתם כאמור.

21. עוד נטען, כי העובדה שהמבקשים לא פעלו משך 20 שנה כדי להעביר את הבעלות במקרקעין אליהם מכוח צו ירושה, מעידה על כך שהם ידעו שהמקרקעין לא שלהם.

ה. דיון

22. לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני מחליט לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין.

23. הלכה ידועה היא כי ביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה יכול להיעשות באחד משני מסלולים שונים: האחד, ביטול מחמת הצדק בשל פגם היורש לשורשו של ההליך; השני, ביטול פסק הדין על פי שיקול דעתו של בית המשפט (ראו למשל רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו, 12.9.2017)).

ביטול פסק דין מחמת הצדק

24. ביטול פסק דין מחובת הצדק מתייחס למצבים בהם נפל בפסק הדין פגם דיוני היורש לשורשו של ההליך, כאשר לרוב מדובר בפגם בהמצאה או פגם אחר שפגע ביכולתו של צד להשמיע את טענותיו בדיון המקורי. במקרה הנדון, סבורני שלא התקיימו התנאים לעילה זו, ולהן יפורטו נימוקי.

25. בענייננו, אישורי המסירה המעידים על כך שכתב התביעה נמסר במסירה אישית למבקשים, הוגשו לתיק בית המשפט כבר ביום 16.4.2020, ואף צורפו כנספח לתגובת המבקשים לבקשה.

מעיון באישורים ניתן להתרשם כי על גביהם מופיעות חתימות המבקשים, כי הם אכן קיבלו לידיהם את התביעה. בנוסף, מצוין בהם מספר ההליך שנפתח, וכן העובדה שההליך מתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה.

האמור נכון גם לגבי אישור המסירה שהוצג בעניין האני יונס, נתבע מס' 28, שאף הוא חתם על קבלת כתב התביעה לידיו (על טענתו כי לא צורף כחלק מהנתבעים בתובענה אעמוד בהמשך הדברים).

26. יתרה מכך, וכפי שהוריתי בהחלטתי מיום 20.7.2020, פורסמה ברחבי הישוב ערערה הודעה על דבר הגשת התובענה על ידי התובעים. בהודעה זו הוזמן כל אדם הטוען לזכות במקרקעין להתייצב לדיון שנקבע בבית המשפט כדי לטעון טענותיו.

27. לאור האמור, הנני קובע, כי ההמצאה לנתבעים (וביניהם למבקשים) בוצעה כדין.

28. בהמשך ישיר לכך, הנני דוחה את טענת המבקשים כי הם לא ידעו על אודות הגשת התביעה. תחילה יובהר, כי המבקשים לא מכחישים את העובדה שהם קיבלו את כתב התביעה לידיהם, אלא שלשיטתם הם לא ידעו על הגשתה בפועל.

ההסברים הקלושים והמאולצים של המבקשים, כי הם סברו שמדובר ב"כוונה להגשת תביעה", או שבני המשפחה הביעו התנגדות לאמור בתביעה – הובאו בצורה סתמית וללא כל פירוט של ממש, מבלי תמיכה בראיות מתאימות.

29. יובהר, כי מקום בו המבקשים קיבלו לידיהם את כתב התביעה; חתמו על אישורי המסירה; נרשם על גבי אישורי המסירה מספר התיק ובית המשפט בו הוא מתנהל; פורסמה ברחבי הישוב ערערה הודעה על דבר הגשת התובענה בה הוזמן כל אדם הטוען לזכות במקרקעין להתייצב לדיון שנקבע – ברור הדבר שהתובענה נמסרה כדין למבקשים, וכי אין המדובר בביטול מחובת הצדק.

לכך יש להוסיף, כי גם אם לא הומצאו למבקשים הזמנות לדין כפי טענתם (בסעיף 11 לבקשה), עדיין יש להחזיקם, בשים לב לנסיבות העניין הנדון, כמי שידעו על הצורך להגיש כתב הגנה מטעמם. ממילא אין בידי לבסס ממצאים עובדתיים על סמך טענה סתמית זו של המבקשים, אשר להתרשמותי העלו שלל טענות שאינן משקפות את המציאות.

30. עוד באותו עניין, התרשמתי שטענת המבקשים לפיה האני יונס לא צורף לתביעה, כמעין הצדקה להנחה שהתביעה לא הוגשה בפועל – הינה טענה מיתממת וחסרת כל בסיס.

בכתב התביעה שהוגש, מופיע שמו של "האני יונס" כנתבע מס' 28, כבעל ת.ז. שמספרה 005884950, מכפר ערערה מ. 300265.

בבקשה שהוגשה, טענו המבקשים כי האני יונס לא היה חלק מרשימת הנתבעים כאמור, תוך ציון העובדה שהוא נושא ת.ז. שמספרה 053849501, באותיות מודגשות. כלומר, מבלי לטעון כך בצורה מפורשת, הסבו המבקשים את תשומת ליבו של בית המשפט לכך שנפלה טעות במספר תעודת הזהות שנרשם בכתב התביעה.

31. אולם, אין בידי להיעתר לניסיונם של המבקשים להיבנות מטעות שנפלה ברישום מספר תעודת הזהות של האני יונס. בראשית הדברים יובהר, כי אין המדובר בטעות שמקורה בהתנהלות התובעים. כזכור, התביעה נגד המבקשים התבססה על היותם יורשי המנוח מוחמד יונס ע"ה, אשר היה הבעלים של חלק מהמקרקעין, ומכר אותם למורישם של התובעים.

התובעים צירפו לכתב התביעה העתק מצו ירושה, שניתן בתיק מס' 5728, ביום 3.8.2000, על ידי הרשמת לענייני ירושה בחיפה, בעניין המנוח מוחמד יונס ע"ה. על פי צו הירושה, המנוח הוריש לבנו האני יונס 1/22 מהעיזבון, כאשר צוין שהאני נושא ת.ז. שמספרה 005884950. יצוין כי המסמך מטושטש ולא ניתן לזהות באופן וודאי את הספרה הרביעית של תעודת הזהות.

מכל מקום, התובעים הסתמכו על רישום תעודת הזהות כפי שהופיע בצו הירושה, בעת ניסוח כתב התביעה. יש לציין, כי בין שני מספרי תעודת הזהות קיים דמיון רב, דבר שמחליש עוד יותר את טענת המבקשים בעניין.

32. לעניות דעתי, בתביעה שהוגשה כנגד יורשי המנוח מוחמד יונס ע"ה, ובה מופיע השם "האני יונס" כבעל תעודת זהות שמספרה זהה לאמור בצו ירושה, ומדובר במספר דומה מאד לזה אשר צוין בבקשת הביטול – הרי שמתקבלת המסקנה הברורה כי האני יונס אכן נתבע בהליך.

דומה כי גם האני יונס ראה עצמו כנתבע בתובענה, בהינתן העובדה שהוא חתם על אישור המסירה, בו נרשם מספר תעודת הזהות כפי שנרשם בכתב התביעה, ופנה לעורך דין שייצג אותו בעניין (כאמור בסעיף 6 לתצהירו אשר צורף לבקשה).

יתרה מכך, אם האני יונס אוחז בטענה שהוא לא נתבע בהליך, מכוח מה הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין? האמור מקבל משנה תוקף, שעה שמתקבל הרושם כי האני הוא הרוח החיה העומד מאחורי הגשת בקשת הביטול, והוא היחיד מבין המבקשים שהגיש תצהיר לתמיכה בטענותיו.

33. לאור המקובץ לעיל, הנני דוחה את הבקשה לבטל את פסק הדין מחמת הצדק.

ביטול פסק דין לפי שיקול דעת בית המשפט

34. במקרה של ביטול פסק דין לפי שיקול דעת בית המשפט, על בית המשפט לבחון את סיבת מחדלו של המבקש וכן את סיכויי הצלחתו בהגנתו מפני התביעה. מבין שני השיקולים, לשאלת סיכויי ההצלחה בהליך נודעת חשיבות רבה יותר, שכן אין טעם לבטל פסק דין על מנת לשמוע את הנתבע לגופו של ענין, אם ברור מראש, כי בתום המשפט תצא מתחת לידיו של בית המשפט תוצאה זהה לתוצאה שהייתה בפסק הדין שבוטל.

35. ככל שהדברים נוגעים לסיבת המחדל, על המבקש להראות כי התנהגותו לא הייתה רשלנית גרידא או כי לא הייתה בה משום התעלמות מדעת מההליך השיפוטי ויחס מזלזל כלפי חובתו כבעל דין.

36. בענייננו, המבקשים לא הגישו כתב הגנה ואף לא התייצבו לדיון שנקבע, כאמור. כפי שהבהרתי לעיל, לא התרשמתי מרצינות טענות המבקשים כי הם לא ידעו על הגשת התביעה, במיוחד כאשר הם אישרו את קבלת כתב התביעה לידיהם. כל נימוקיהם בנדון נטענו בעלמא, מבלי שהוצגה אסמכתא כלשהי לגיבוי.

משנודע למבקשים על כתב התביעה שהוגש כנגדם, קל וחומר לאחר שהאני יונס פנה לעורך דין על מנת שייצג חלק מהנתבעים (עורך הדין הוא ב"כ המבקשים), היה עליהם לפעול להגשת כתב הגנה.

התנהגותם של המבקשים אינה רשלנית בלבד, אלא עולה כדי התעלמות מדעת מהליך המשפטי והיא מגלה יחס של זלזול כלפי חובתם כבעלי דין.

37. באשר לסיכויי ההצלחה בהגנה מפני התביעה, הלכה היא כי על מבקש הביטול להצביע על הגנה אפשרית, ועל כך שביטול פסק הדין יצמיח לו תועלת, כך ששמיעת עמדתו אכן עשויה להוביל את בית המשפט למתן החלטה שונה מזו שניתנה.

38. לא שוכנעתי כי המבקשים הצליחו להראות כי סיכויי הגנתם טובים במיוחד, שכן טענת ההגנה אותה העלו כללה הכחשה גורפת של האמור בכתב התביעה ("אין הם מכירים סיפור שכזה" – סעיף 19 לבקשה), וטענות כלליות כנגד הסכם המכר שהוצג ("אין האמור במסמך ברור", "לא כך נעשים עסקאות" – סעיף 24 לבקשה).

תביעת התובעים נשענת על מסמך, ככל הנראה דף ממחברת, הנחזה להיות מסמך ישן. המסמך נכתב בכתב יד, ועליו הודבקו בולי הכנסה מתקופת המנדט הבריטי. בולי ההכנסה נושאים את הכותרת "Palestine", והסכום נקוב בהם במטבע שנהג אז, ה - "מיל". עובדות אלה מקנות אמינות לטענה, כי מדובר במסמך שנעשה לפני שקמה מדינת ישראל. אזכיר, כי בתקופה ההיא, דרישת הכתב הייתה שונה בתכלית מהדרישה שאנו מכירים כיום.

כיוון שכתב התביעה נשען על מסמך כתוב, מצופה היה שהנתבעים יעלו טענות שיהיה בכוחן לסתור מסמך זה. ואולם, טענות הנתבעים בבקשתם הן טענות כלליות, שספק רב אם יהיה בכוחן לסתור את המסמך משנת 1947, ועל כן, נראה הדבר, שסיכוי ההגנה קלושים.

39. המבקשים המשיכו וטענו כי יש להם טענות כבדות משקל כנגד הנטען בכתב התביעה, אותן יפרטו בכתב ההגנה, אולם ספק אם יש בהם משום סיכויי הגנה טובים.

40. לכך יש להוסיף את התכחשותו החוזרת של האני יונס בתצהירו, לקבלת מסמך המעיד על הגשת התביעה, לעצם היותו נתבע בהליך, לזימון הנתבעים לדיון שהתקיים, ולהיכרותם עם תוכן התביעה. האמור מעיד על הקלות בה המבקשים מתכחשים לטענות שמועלות כנגדם, ולכך השלכה גם על סיכויי ההגנה של המבקשים, שטענו באופן סתמי כי הסכם המכר זויף.

41. יתרה מכך, אילו סברו המבקשים שהם זכאים להירשם כבעלים של המקרקעין, היה עליהם לפעול בהתאם לצו הירושה שהוצא ביום 3.8.2000. אולם המבקשים לא עשו כן, והעובדה שמשך עשרים שנה לא פעלו למען העברת רישום זכויות הבעלות במקרקעין על שמם, אומרת דרשני.

42. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א) הנני דוחה את בקשת המבקשים לביטול פסק הדין.

(ב) המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים בסכום כולל של 5,850 ₪.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשפ"א, 11 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.