הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה 07

מספר בקשה:16
בפני
כב' השופט יצחק כהן, סגן נשיא

המבקש (הנתבע):
זיאד חלאילה

בעצמו

נגד

המשיב (התובע):
אברהים חלאילה

ע"י ב"כ עו"ד נביל חלאג'

החלטה

1. לפני בקשת הנתבע לבטל את פסק הדין שניתן בתאריך 30.4.2019, לאחר שלא הוגש כתב תשובה מטעם הנתבע במועד הקבוע לכך בתקנה 256 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

בפסק הדין מתאריך 30.4.2019 הוצהר, כי התובע רכש מאת הנתבע 750/9491 חלקים, במקרקעין המזוהים כחלקה 46 בגוש 19274, המייצגים שטח של 750 מ"ר בחלקה זו, והוא זכאי להירשם כבעלים של חלקים אלה.

2. יובהר כי זו הבקשה השניה לביטול פסק הדין. הבקשה הראשונה לביטול פסק הדין הוגשה בתאריך 3.10.2019 על ידי אחיו של הנתבע, עו"ד זידאן חלאילה ומר נימר חלאילה. ואו לם, בהחלטה שניתנה בתאריך 18.11.2019 בקשת אחיו של המבקש לביטול פסק הדין נדחתה, משום שהם אינם צדדים להליך, וכלל לא נתבעו על ידי המשיב בתביעה העיקרית. ממילא מובן, שפסק הדין, העוסק בזכויות שנטען שהנתבע מכר לתובע, אינו פוגע בזכויותיהם של אחיו של התובע לטעון, בתביעה שתוגש על ידם, כי זכותם גוברת על הזכות שהתובע רכש מאת הנתבע .

3. עתה מונחת לפני בקשת הנתבע עצמו לביטול פסק הדין.

בבקשתו טוען הנתבע, כי מעולם לא קיבל את כתב התביעה "לא במסירה אישית ולא בשום דרך אחרת", ועל כן לא ידע על התביעה, וממילא לא הגיש כתב תשובה. לטענת הנתבע "התובע ובא כוח נוקטים בשיטה של הטעיה, מסרים סותרים, זריעת בלבול ודיסאינפורמציה", כדי להטעות את הנתבע ואת בית המשפט , "ולהזין אותם במידע כוזב כדי להכשיר את האדמה לחטיפת פסק דין בהעדר".

לגופו של עניין, הנתבע טוען, כי החוזה עליו כביכול מבסס התובע את תביעתו לזכות במקרקעין, הוא חוזה שנעשה ביניהם למראית עין, כדי שישמש "קלף מיקוח" מול אחיו של הנתבע זידאן. לטענת הנתבע, הוא לא קיבל תמורה עבור הזכויות שכביכול מכר לתובע, וסוכם ביניהם על ביטול העסקה, ולמעשה הוא והתובע לא עשו כל פעולה לקידום העסקה וזנחו אותה. הנתבע מוסיף וטוען, כי הוא סבר ששני הצדדים מחוייבים לביטול את העסקה, וסיכויי הגנתו מפני תביעת התובע, על רקע טענותיו שפרטתי לעיל, הם סיכויים טובים "שלא לומר מעולים". הנתבע מוסיף וטוען, כי לתובע כלל אין עילת תביעה, כי יש לבטל את פסק הדין אף במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט, וכי התביעה היא תביעה טורדנית ונקמנית, והנתבע עושה שימוש לרעה בהליכי המשפט והוא חסר תום לב וחסר ניקיון כפיים.

4. לעומת טענות הנתבע, טוען בא כוח התובע, כי כתב התביעה הומצא לנתבע על ידי דואר ישראל בתאריך 27.1.2019, והנתבע חתם לפני פקידת הדואר על אישור המסירה. בא כוח התובע מוסיף, כי לאחר הגשת התביעה, ובתאום עם הנתבע, הוגשו לבית המשפט שתי בקשות להארכת המועד לאור המו"מ שהתובע ניהל באותה עת מול הנתבע, ואשר במסגרתו , כך לטענת התובע, הנתבע ניסה לסחוט ממנו סכום של 200,000 ₪ "אחרת אחיו זידאן יגיש תביעה ו/או בקשה ו/או הגנה נגדכם ולעולם לא תרשמו זכויות". בא כוח התובע אף שואל, כיצד נודע לאחיו של הנתבע, עו"ד זידאן חלאילה , שהגיש בקשה לביטול פסק הדין, על כך שניתן פסק דין, שהרי זידאן כלל לא היה צד לתיק. בא כוח התובע מוסיף וטוען, כי לאחר הטלת עיקול זמני, בתאריך 29.4.2018, הנתבע החל לנהל עמו מו"מ, ובתאריך 20.5.2018 שלח הודעה לבא כוח התובע כי הוא מכין הסכם פשרה, ואף בתאריך 10.6.2018 הוא הודיע לתובע כי אם התובע ישלם לו סך 200,000 ₪, הוא יחתום על הסכם הפשרה.

5. לאחר שקראתי טענות הצדדים, הנני מחליט לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין.

ראשית לכל, אינני מקבל טענת הנתבע כי לא קיבל את כתב התביעה. לפני מתן פסק הדין המציא בא כוח התובע לבית המשפט אישור מסירה, המעיד על כך שהנתבע קיבל את כתב התביעה בדואר רשום, באמצעות דואר ישראל, בתאריך 27.1.2019.

הגם שטענת הנתבע, כי לא קיבל את כתב התביעה נתמכת בתצהיר חתום על ידו, מתקשה אני לקבל הצהרתו בעניין זה, שהרי הוא מעיד על עצמו כי אין לסמוך עליו, ולפי טענותיו, הוא ערך את המסמך העומד בבסיס תביעת התובע לא כדי למכור לתובע את הזכות במקרקעין, אלא כדי להציג מצג שווא לאחיו. אם טענה זו נכונה, הרי מעידה היא על התנהגותו התכסיסנית וחסרת תום הלב בה נוקט הנתבע, ועל כך שיש לבחון טענותיו בזהירות. כאשר טענת הנתבע עומדת מול אישור המסירה שנחתם במשרד הדואר, אישור המסירה ייגבר.

6. כיוון שאינני מקבל טענת הנתבע שלא קיבל את כתב התביעה, הנני דוחה בקשתו לבטל את פסק הדין מחמת הצדק. נותר אפוא לדון בטענת הנתבע, כי יש מקום לבטל את פסק הדין במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט.

לעניין ביטול פסק הדין במסגרת שיקול דעת בית המשפט, הנתבע טוען כי סיכויי הצלחתו טובים "שלא לומר מעולים", שכן לתובע כלל אין עילת תביעה נגדו, ותביעתו היא תביעה נקמנית. הנתבע מוסיף, כי דווקא משום שסיכויי הצלחתו בתביעה טובים, כי אז לשאלה, מדוע לא הגיש כתב תשובה במועד, יש חשיבות משנית, ואין לדקדק עמו בעניין זה.

7. ראשית, לא מצאתי בבקשת הנתבע לביטול פסק הדין נימוק המסביר, מדוע הנתבע לא הגיש כתב תשובה במועד. אמנם, למחדל של נתבע בהגשת כתב הגנה (או במקרה שלפנינו כתב תשובה) נוטים בתי המשפט לתת משקל נמוך, אך עדיין על נתבע המבקש לבטל פסק דין, להסביר את הסיבה למחדלו. שנית, בא כוח התובע צרף לתגובתו לבקשה לביטול פסק הדין את חלופת המסרונים בינו ובין הנתבע. במסרון מתאריך 8.5.2018 (שעה 14:07), שואל הנתבע את בא כוח התובע ("נביל") לשלומו, ומוסיף כי הוא מבקש להזכיר לו להגיש לבית המשפט "הארכת מועד עד להגשת הסכם פשרה". על כך השיב בא כוח התובע לנתבע: "אתמול הוגש" , ואכן, לפי מערכת "נט המשפט" בתאריך 17.5.2018 הוגשה בקשה להארכת המועד ב- 30 ימים, ונטען בה שהצדדים מנהלים מו"מ לפשרה. מכאן ברור אפוא, שהנתבע ידע כי תלויה ועומדת נגדו תביעה, ואין לסמוך על טענתו, כי לא קיבל את כתב התביעה.

8. ככל שהדברים אמורים בטענות הנתבע לגופם של דברים, הנתבע חתום על שני חוזים, האחד מתאריך 25.5.2012 והשני מתאריך 25.6.2010 , בהם הנתבע התחייב למכור את הקרקע לתובע. וב שני החוזים צויין, כי בחתימתו על החוזה הנתבע מאשר שקיבל מהתובע את התמורה עבור הקרקע. בתצהיר התומך את בקשתו לביטול פסק הדין, התובע אינו מצהיר כי החוזה נכרת "כקלף מיקוח" אלא מצהיר כי החוזה "בוטל למעשה מיד לאחר חתימתו". ואולם, הנתבע אינו מצרף כל מסמך המעיד על כך שהחוזה אכן בוטל. השכל הישר אומר, שאם צדדים מחליטים לבטל חוזה בכתב שנכרת ביניהם, כי אז גם הסכמתם לבטל את החוזה אמורה לקבל ביטוי בכתב. יתרה מזאת, התובע צרף לכתב התביעה העתקים מההצהרות שהצדדים מסרו למשרד מיסוי המקרקעין בגין העסקאות אשר נעשו ביניהם.

הרושם המתקבל מהמסמכים הוא, שלא היה מדובר בחוזה פיקטיבי שנועד לשמש "קלף מיקוח" אלא בעסקאות שנעשו במסגרתן הודה הנתבע, בחתימתו על החוזים כי קיבל את התמורה עבור הקרקע שמכר לתובע, ועסקאות אלה לא נסתרו במסמך אחר המבטל אותן.

9. טענת הנתבע, כי החוזים נכרתו למראית עין, אינה יכולה להתקבל. חילופי המסרונים בין הנתבע ובא כוח התובע מעידים על משא ומתן שהתנהל בין השניים. כאן תשאל השאלה, מדוע הנתבע, שלפני טענתו כרת חוזים למראית עין, כדי שישמשו "קלף מיקוח" כלפי אחיו, מנהל משא ומתן. הרי מייד בתחילה היה עליו להודיע לבא כוח התובע, כי אינו מוכן לנהל משא ומתן, שהרי החוזים לא נועדו ליצור עסקת מכר אלא ליצור מראית עין. כך למשל, מהמסרונים עולה, כי הנתבע מבקש מבא כוח התובע לקבוע פגישה במשרד בא כוח התובע עם התובע ואביו "בשביל לסכם עניין הכסף" (20.5.2018 שעה 10:18), ולאחר מכן הוא מבקש "לסגור פינות ולהתקדם" (27.5.2018 בשעה 13:54), ובהמשך הוא כותב לבא כוח התובע (בתרגום חופשי מערבית לעברית): "נביל, תואיל לקבוע מועד שמתאים לך ולאבו חוסאם, אני מוכן לכל תאריך" (3.6.2018 בשעה 22:13).

10. ניהול המשא ומתן עם בא כוח התובע מלמד על כך שכריתת החוזים עם התובע לא נעשתה למראית עין, והכוונה הייתה אכן למכור לו את הקרקע. אם החוזים עומדים על כנם (כיוון שאינם למראית עין) , כי אז עומדות על כנן גם ההצהרות שהנתבע נתן בכל אחד מהחוזים, לפיהן קיבל את מלוא התמורה עבור הקרקע בחתימת החוזה. על רקע דברים אלה, יש לבחון מסרון נוסף, הוא מסרון שנכתב על ידי הנתבע בתאריך 10.6.2018 (שעה 19:14), ואביאו כלשונו:

"נביל כיף אלחאל (נביל מה שלומך)
מאז דיברנו ביום שבת אני יותר בטוח במה שצריך בשביל לסיים את העניין על הצד הכי טוב. זו הזדמנות מצויינת: תשלום סכום של 200 אלף. וחתימה על הסכם פשרה מאפשר קבלת פסק דין. עד יום רביעי אם אנחנו חותמים ואני מקבל את הכסף אז הכל טוב. ולא אז מבחינתי העניין מת."

צא וראה: התובע שילם לנתבע את התמורה הנקובה בחוזים. הנתבע אישר בחתימתו על החוזים שקיבל את התמורה, ועתה, במסגרת המשא ומתן שמתנהל בין הצדדים, דורש הנתבע סכום נוסף בסך 200,000 ₪. אחרי כל אלה, עוד טוען הנתבע בבקשתו לביטול פסק הדין, כי העסקה נעשתה למראית עין, כדי לשמש כ"קלף מיקוח" כלפי אחיו של הנתבע, וכי לתובע אין עילת תביעה וסיכויי ההגנה טובים "שלא לומר מעולים".

11. לפיכך לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, בבקשה לביטול פסק הדין ובתגובה שהוגשה מטעם התובע, הגעתי למסקנות הבאות:

(א) אין לסמוך על טענת הנתבע, כי לא קיבל את כתב התביעה. הנתבע לא סתר בטענתו את קיומו של אישור המסירה לפיו כתב התביעה נשלח אליו בדואר רשום, ונמסר לו על ידי פקידת הדואר (סוזאן).

(ב) הנתבע לא הביא כל נימוק המסביר מדוע לא הגיש את כתב התשובה במועד.

(ג) הנתבע ניהל משא ומתן עם בא כוח התובע ודרש סכום כסף נוסף מאת התובע. ניהול המשא ומתן עם התובע עומד בסתירה לטענת הנתבע, שהחוזים עם התובע נחתמו למראית עין ולמעשה בוטלו.

(ד) נראה הדבר, שבקשת הנתבע לבטל את פסק הדין, נועדה לאפשר לו לחדש את דרישתו הכספית הנוספת מאת התובע, הגם שעל פי החוזים שנכרתו בין הצדדים, הנתבע הצהיר כי קיבל מאת התובע את מלוא התמורה עבור הקרקע שמכר לו.

(ה) עם כל הכבוד, ולאור הנסיבות המפורטות לעיל, אין אני שותף כלל לדעת הנתבע, שסיכויי הגנתו טובים, שכן טענתו כי מדובר בחוזים שנכרתו למראית עין אינה יכולה לעמוד.

12. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א) הנני דוחה את בקשת הנתבע לבטל את פסק הדין שניתן בתאריך 30.4.2019 בהעדר כתב תשובה מאת הנתבע.
(ב) הנני מחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות הבקשה, כולל שכ"ט עו"ד ומע"מ, בסכום כולל של 5,850 ₪.

ניתנה היום, י' טבת תש"פ, 07 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.