הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה תפ"ח 30838-11-16

פרק 4826/16

לפני הרכב השופטים:

כב' השופטת דיאנה סלע [אב"ד]
כב' השופט אבי לוי
כב' השופט ערן קוטון

המאשימה
מדינת ישראל

נגד

הנאשם
אמיל חנוכייב, ת.ז. XXXXXX627 (עציר)
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד מיטל חן רוזנפלד
הנאשם וב"כ הנאשם עו"ד יאיר נדשי
עו"ד תומר בן חמו – נציג משפחת המנוח
סבינה אגרונוב – אחותו של הנאשם

פרוטוקול
כב’ הש’ סלע: שלום מה שלומך?
העד, מר חנוכייב: בסדר.
כב’ הש’ סלע: אנחנו ממשיכים חקירה נגדית.
עו”ד חן רוזנפלד: ראשית. לא סיימתי.
כב’ הש’ סלע: סליחה חקירה ראשית. וכמובן שאחרי חקירה ראשית תהיה קירה נגדית אם הסניגור יחליט שהוא מתכוון לשאול אותך מה שהוא מתכוון לשאול אותך כי אתה לא יכול אדוני לדעת עדיין כלום. לכן התפלאתי חשבתי שאולי, כן בבקשה אדוני בסדר. שמענו את אדוני, הדברים שנאמרו שנייה לפני שההקלטה התחילה. אני אחזור. אדוני אמר את הדברים לפרוטוקול?
עו"ד נדשי: לא לפרוטוקול.
כב’ הש’ סלע: בסדר. אוקי אז אנחנו קודם כל נסיים את החקירה הראשית ואז אדוני יחליט מה יהיה סדר גודל של החקירה הנגדית של ההגנה. אדוארד אנחנו כמובן מזהירים אותך.
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: למרות שהזהרנו אותך פעם קודמת, האמת ורק האמת כמו שכתוב בחוק. בבקשה. כן.

ע.ת/1, מר אדוארד חנוכייב, לאחר שהוזהר כחוק משיב בחקירה ראשית לעורכת הדין חן רוזנפלד:
עו”ד חן רוזנפלד: אדוארד אתה העדת כאן פעם קודמת ב-18.12. לפני שאני אמשיך את השאלות שלי יש לך משהו שאתה רוצה להוסיף לתקן לשנות להגיד?
העד, מר חנוכייב: לא.
ש: רק בקול רם בבקשה, קשה לשמוע אותך.
ת: לא.
ש: אוקי בסדר. אתה סיפרת שהנאשם היה שותה הנאשם הכוונה אמיל אני מזכירה לך. תספר לנו קצת מה הוא היה שותה באיזה תדירות כמה היה שותה? אני לא מדברת על ליל הרצח אדוארד אני מדברת על בכלל. בסדר?
ת: תדירות גבוהה,
כב’ הש’ סלע: הוא נשאל הרי הם היו שותים ביחד הוא סיפר. הוא סיפר שהם היו הולכים ושותים ביחד. שאחת הסיבות שהוא לא רצה שיפגשו משום שהם כל פעם היו שותים ביחד.
עו”ד חן רוזנפלד: זה פה הוא אמר גם אחורנית הוא סיפר.
(עורך דין מדבר ללא מיקרופון, הדברים לא נקלטו ולא תומללו)
כב’ הש’ סלע: אוקי אתה מדבר על הרגלי השתייה בהודעות. כן אוקי בסדר.
כב’ הש’ לוי: כן מה התשובה?
כב’ הש’ סלע: לא השאלה אם האו נשאל או לא נשאל?
עו”ד חן רוזנפלד: כן כן בטח. הבוא נשאל והוא הדגיש במיוחד את השבועיים האחרונים למשל מ"ט 1112 עמוד 21.
העד, מר חנוכייב: היה שותה בתדירות גבוהה אם היה לו כסף, לפעמים היה יכול לא לשתות במשך חודשים אם לא היה קורא לו ולא היה מזמין אותו להצטרף לבקבוק.
ש: וכשהיה לו כסף או כשמישהו היה קונה לו?
כב’ הש’ לוי: מה הוא היה שותה?
העד, מר חנוכייב: כלום.
כב’ הש’ לוי: מה?
העד, מר חנוכייב: כלום.
עו”ד חן רוזנפלד: כשכן היה כסף.
העד, מר חנוכייב: כשכן היה כסף היה שותה.
ש: מה?
ת: בירה, וודקה.
ש: אוקי כמה הוא היה שותה בדרך כלל ממה שאתה ראית בסדר?
ת: לפעמים אני אפילו לא ראיתי את הבקבוקים, שותה, רואים ששיכור, שותה. שתה בחוץ בא הביתה. מאיפה אני יודע מה הוא שתה כמה הוא שתה.
ש: ואתה ראית שהוא שתה בקבוקים או בקבוק?
ת: לפעמים הוא שתה בבית, כן.
ש: הבנתי. ואיך היית רואה שהוא מתנהג?
כב’ הש’ קוטון: שהוא שתוי את שואלת?
עו”ד חן רוזנפלד: בוודאי שהוא שתה בקבוק או בקבוקים מה שאתה ראית,
כב’ הש’ קוטון: הוא כבר אמר הוא כבר העיד על זה בפעם הקודמת הוא אמר בן אדם אחד שהוא שותה בן אדם אחר שהוא לא שותה וגם שהוא שותה,
עו”ד חן רוזנפלד: לא לא לא,
כב’ הש’ לוי: (לא ברור) אז הוא יכול לענות כן.
העד, מר חנוכייב: נו תלוי מצב רוח או שהוא שקט או שהוא קצת עצבני.
כב’ הש’ סלע: הוא ענה על זה גברתי באריכות. הוא גם ענה באריכות שאם הוא היה קודם רגוע אז הוא היה רגוע ואם הוא היה קודם עצבני אז הוא היה עצבני זאת אומרת תלוי באיזה מצב הוא נכנס לשתייה. הוא העיד על זה אם אני לא טועה כמה פעמים.
עו”ד חן רוזנפלד: אז אני רק רוצה להבין, שנייה רגע השאלות אז היו כלליות, עכשיו הוא מתאר על בקבוק או בקבוקי וודקה אז אני מתמקדת בזה, אני שואלת אדוארד אני בכוונה מחדדת שתבין אותי, שהוא היה שותה נגיד מולך בבית בקבוק או בקבוקי וודקה אוקי? אני לא שואלת על בכלל שהוא היה שותה בירות וכאלה איך הוא היה מתנהג?
העד, מר חנוכייב: אמרתי לך או שהוא שקט הולך לישון עד הבוקר או שהוא סתם עצבני.
כב’ הש’ לוי: מה זה אומר סתם עצבני תסביר.
העד, מר חנוכייב: לא יודע נכנס לו איזה שד.
כב’ הש’ לוי: מה מה?
העד, מר חנוכייב: נכנס בו איזה שד.
כב’ הש’ לוי: ואיך הוא מתנהג שהוא עם שד?
העד, מר חנוכייב: מתחיל לצעוק.
כב’ הש’ לוי: אלים?
העד, מר חנוכייב: פיזית אני לא נתתי לו להגיע לזה כי הזמנתי ישר משטרה או שהייתי דוחף אותו מהבית ואז מזמין משטרה. לאלימות אני לא נתתי לו להגיע.
כב’ הש’ סלע: למה היית מזמין משטרה? באיזה תירוץ היית מזמין משטרה אם בן אדם לא עשה שום דבר רע?
העד, מר חנוכייב: מה לחכות עד שהוא יעשה משהו רע? אז זה יהיה מאוחר.
כב’ הש’ סלע: לא לא לא, אבל היית מזמין משטרה ומה היית אומר למשטרה? הוא שתוי?
העד, מר חנוכייב: שתוי, צועק. מאיים.
כב’ הש’ סלע: שתוי צועק מקלל. מאיים?
העד, מר חנוכייב: מאיים לפעמים.
כב’ הש’ סלע: היית אומר מאיים? אוקי.
עו"ד נדשי: הוא סיפר גברתי שהוא היה חותך לעצמו את הידיים.
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: בסדר אבל אדוני עם כל הכבוד אם אדוני רוצה לעלות על דוכן העדים שהעד יעיד, העד, אבל סליחה, אדוני, כן. אי מבקשת לא לעזור, כן היית מזמין משטרה ואומר שהוא צועק מקלל ומאיים?
העד, מר חנוכייב: בעיקר עליי כן.
כב’ הש’ סלע: אוקי, הרי סיפרת לנו שהחבאת את הסכינים,
העד, מר חנוכייב: כן זה ברור שהוא עצבני ברור מחביאים סכינים לא מחכים שיקרה משהו. זה יהיה טיפשי לחכות.
כב’ הש’ סלע: כן בסדר.
עו”ד חן רוזנפלד: למה בעיקר עליך אדוארד?
העד, מר חנוכייב: כי אני היחיד שלא שותה השני המנוח גם היה שתיין ואני היחיד שלא שותה ולא הייתי נותן להם להביא חברים לשתות בבית וזה הייתה להם סיבה לשנוא אותי קצת יותר מאחרים.
כב’ הש’ לוי: ואימא?
העד, מר חנוכייב: מה?
כב’ הש’ לוי: מי עוד היה בבית חוץ מכם?
כב’ הש’ סלע: אימא?
העד, מר חנוכייב: אימא. אבל אימא בעבודה בערבים כשהם שתויים אז אני בבית.
כב’ הש’ סלע: סליחה דקה אימא בערבים בעבודה כשהם שתויים? אימא הייתה עובדת ב-?
העד, מר חנוכייב: היא עדיין עובדת.
כב’ הש’ סלע: ב-?
העד, מר חנוכייב: בניקיון.
כב’ הש’ סלע: בערב?
העד, מר חנוכייב: כן מ-4 וחצי עד 7 וחצי.
כב’ הש’ סלע: אבל ב-8 היא כבר בבית?
העד, מר חנוכייב: כן בעיקר.
כב’ הש’ סלע: נו אז?
העד, מר חנוכייב: אתם שאלתם למה הם שנאו אותי.
כב’ הש’ סלע: לא לא לא אנחנו שואלים מה הייתה העמדה של אימא כלפי כל מה שקרה או איפה החלק שלה או היא אמרה משהו היא לא אמרה משהו היא אפשרה היא לא אפשרה תספר על האימא.
העד, מר חנוכייב: אפשרה, היא לא יכלה למנוע את זה.
כב’ הש’ סלע: היא אפשרה לו להביא חברים הביתה לשתות ביחד? כשאתה לא היית.
העד, מר חנוכייב: הם היו מביאים כשאימא בעבודה כשהיא בבית לא.
כב’ הש’ סלע: אוקי.
העד, מר חנוכייב: הבנת את זה?
כב’ הש’ סלע: כן.
עו”ד חן רוזנפלד: מה זה מבחינתך שיכור? כשאתה אומר שיכור למה את המתכוון?
העד, מר חנוכייב: שיכור לא פיכח רקדן, שיכור, שתוי.
ש: לא פיכח מה?
כב’ הש’ לוי: רקדן.
עו”ד חן רוזנפלד: רקדן?
כב’ הש’ סלע: כן.
העד, מר חנוכייב: שתוי, שיכור.
עו”ד חן רוזנפלד: שתוי שיכור? שתוי ושיכור זה אותו דבר מבחינתך?
העד, מר חנוכייב: שתוי זה שיכור קל, שיכור זה כבר שיכור ששתה יותר מדי.
ש: מה זאת אומרת ששתה יותר מדי?
ת: נראה לי שעניתי על השאלות האלה בפעם שעברה.
ש: לא אז אני שואלת בכול אופן.
כב’ הש’ סלע: מה שהיא שואלת אותך הפרקליטה אם אתה יכול לענות סדר גודל של כמה הוא שותה בשביל להיות שיכור ולא שתוי האם אתה יכול לענות או לא יכול לענות? האם יש הבדל למשל בין וודקה, אצלו, רק אתה מעיד על מה שאתה יודע אישית האם יש הבדל בין בירה לוודקה?
העד, מר חנוכייב: בטח בטח,
כב’ הש’ סלע: מבחינת עד כמה שהוא היה שותה כדי להיות שתוי או שיכור. אתה מבין?
העד, מר חנוכייב: בטח.
כב’ הש’ סלע: זה מה שהיא שואלת אותך.
העד, מר חנוכייב: בטח.
כב’ הש’ סלע: האם אתה יכול לענות על השאלה, אם אתה לא יכול אל תענה.
העד, מר חנוכייב: בסדר, הבנתי אותך תודה. שתוי זה אם הוא שתה למשל שני בקבוקי בירה גדולה ושיכור אם הוא שתה לפחות חצי בקבוק וודקה אז הוא הרבה יותר שיכור.
עו”ד חן רוזנפלד: אז בוא תספר איך נגיד הוא היה מתנהג שהוא היה שותה חצי בקבוק וודקה?
העד, מר חנוכייב: אמרתי לך,
ש: לפחות.
ת : תלוי איך הוא נכנס הביתה, אם הוא רגוע הוא רגוע אם הוא נכנס עצבני טורק דלת אז הוא עצבני.
ש: אז אוקי אז בוא נדבר קודם כל שהוא רגוע אוקי. מה הכוונה רגוע? מה עושה?
ת: כלום, יושב במחשבים או שנכנס לדיכאון ומחליט לחתוך לעצמו את הידיים.
ש: מה זה נכנס במחשבים?
כב’ הש’ קוטון: יושב במחשבים נכנס לדיכאון.
עו”ד חן רוזנפלד: אוקי מה זה יושב במחשבים?
העד, מר חנוכייב: צופה באינטרנט.
ש: איפה נמצא המחשב הזה?
ת: בחדרו.
ש: בחדר?
ת: בחדרו.
ש: הבנתי ומי מדליק את המחשב הזה מי שם את הסרטים?
ת: הוא בעצמו.
ש: הבנתי, ומה הוא עוד עושה? אמרת חותך את הידיים? חותך את עצמו?
ת: כן.
ש: איך?
ת: עם סכין.
ש: מאיפה הסכים?
ת: אם הוא מוצא במטבח.
ש: איפה הסכים נמצאת בדרך כלל?
ת: על השיש.
ש: ומה קורה כשהוא רוצה את הסכין? כשהוא בא לקחת את הסכין?
ת: לפעמים כשהוא רגוע אני לא מחביא סכינים, אין צורך בזה, אז הוא מנצל את ההזדמנות ותופס סכין.
ש: הבנתי. הראית לנו שיש סכינים שמוחבאות למעלה בארון.
ת: אלה שמוחבאות בארון הם קודם כל נמצאות על השיש אחר כך אני מחביא אותם בארון?
ש: מתי אתה מחביא אותם בארון?
ת: שאני רואה שחוזר עצבני.
ש: הבנתי, הוא יודע הוא לוקח לבד את הסכין או שמישהו מביא לו? כשהוא רוצה סכים שהוא שיכור רגוע?
ת: רגוע הוא לוקח לבד.
ש: הבנתי, וכשהוא עצבני?
ת: עצבני הוא לא רואה סכינים. כי אני מחביא אותם לפני זה.
ש: ומה הוא עושה כשהוא עצבני?
ת: מה הוא עשה? צעק, קילל, זרק כוסות,
ש: על מי הוא צעק ואת מי הוא קילל?
ת: בעיקר עליי.
ש: בגלל הסיבה שאמרת קודם,
ת: כן.
ש: או דבירם אחרים?
ת: בגלל הסיבה הזאת בעיקר.
ש: וכשהוא שותה זה בבית או למטה או ם וגם או במקומות אחרים? אני מדברת כרגע על וודקה.
ת: גם וגם.
ש: ואם נגיד היו מקרים שהוא שתה גם למטה או שלא ממה שאתה יודע?
ת: בעיקר שתה למטה. עם מאיר הזה.
ש: הבנתי ואיך הוא מגיע הביתה?
ת: בכללי אמרתי לך או שרגוע או שעצבני.
ש: נגיד הוא עצבני איך הוא מגיע מלמטה הביתה? אתם קומה שנייה,
ת: ראשונה.
כב’ הש’ לוי: הולך לבד? הוא צריך עזרה?
העד, מר חנוכייב: לא, קומה ראשונה למה צריך עזרה.
כב’ הש’ לוי: אני לא יודע בן אדם שיכור לפעמים לא יכול ללכת.
העד, מר חנוכייב: לא הוא לא הגיע למצב כזה כדי לזחול על הרצפה.
עו”ד חן רוזנפלד: אף פעם או שהיה דבר כזה?
העד, מר חנוכייב: רק בבית אם הוא היה שותה בבית יותר מדי אז הוא הי הנופל מהכיסא וישן על הרצפה, הרמנו אותו הרבה פעמים על המיטה אני ואימא אבל ככה שיחזור הביתה לא. בעצם היה, כן, היה כמה פעמים שהביאו אותו גם האנשים.
ש: שהוא ממש היה,
ת: כן, שלא יכול ללכת לבד.
ש: ואז זה מבחינתך מה נחשב שהוא שיכור או שתוי?
ת: שיכור לגמרי.
ש: אז מבחינתך שיכור לגמרי זה כשהוא ממש נופל על הרצפה לא יכול לקום וללכת או שמשהו אחר? פשוט תסביר, אנחנו רוצים להבין כי אתה אח שלו אתה מכיר אותו אנחנו לא מכירים אותו.
ת: זה שיכור לגמרי.
ש: אז יש שיכור לגמרי ויש שיכור רגיל, שיכור רגיל זה יכול להיות שיכור רגיל רגוע ושיכור רגיל עצבני?
ת: שיכור מאוד, רגוע או עצבני.
ש: שיכור מאוד רגוע ושיכור מאוד עצבני. אני הבנתי נכון?
כב’ הש’ סלע: שוב, רגע אז עכשיו אני לא מבינה, כשהוא שיכור מאוד רגוע מה הוא עושה. כשהוא שיכור מאוד רגוע?
העד, מר חנוכייב: האו צופה באינטרנט, שומע מוסיקה, או שפשוט נכנס לדיכאון לוקח סכין חותך לעצמו את הוורידים אבל זה נדיר. פעם בשנה נניח.
כב’ הש’ סלע: ושהוא שיכור מאוד עצבני אז?
העד, מר חנוכייב: אז סקנדל, ללא סיבה.
כב’ הש’ סלע: טוב.
עו”ד חן רוזנפלד: עכשיו אמרת שכשהוא שיכור מאוד עצבני היה איומים קללות וכאלה ובית משפט שאל אותך לגבי אלימות פיזית ממש ממה שאתה יודע כלפיך נגיד.
העד, מר חנוכייב: סתם קטטות של אחים זה לא נחשב.
כב’ הש’ סלע: ידיים?
העד, מר חנוכייב: גם יש ידיים.
כב’ הש’ סלע: הכוונה,
כב’ הש’ לוי: תגרת ידיים?
כב’ הש’ סלע: תגרת ידיים?
העד, מר חנוכייב: כן, רגיל.
עו”ד חן רוזנפלד: בקטנה במירכאות מה שנקרא?
כב’ הש’ לוי: זה היה נגמר בחבלות ופציעות? לא.
העד, מר חנוכייב: אני עדיין חי אז לא.
כב’ הש’ לוי: אתה יכול לקבל מכה לשבור יד יכול לקבל שטף דם.
העד, מר חנוכייב: לא, כל זה לא קרה.
כב’ הש’ סלע: במה זה התבטא? סתירות אגרופים בעיטות או יתר או פחות? בוא תתאר.
העד, מר חנוכייב: רגיל קטטה רגילה.
כב’ הש’ סלע: אני לא יודעת מה זה רגיל, רגיל כל משפחה זה משהו אחר רגיל.
העד, מר חנוכייב: הוא נותן לי אגרוף אני נותן לו אגרוף הוא נותן לי בעיטה אני מחזיר בעיטה, פותח את הדלת ודוחף אותו החוצה,
כב’ הש’ סלע: אוקי.
העד, מר חנוכייב: מזמין משטרה, סוף סיפור.
כב’ הש’ סלע: טוב תודה.
כב’ הש’ קוטון: אתה קודם אמרת שמדי פעם היית לוקח את הסכינים ומחביא אותן.
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ קוטון: אבל לא תמיד, זה תלוי המצב שלו. איך ידעת מתי לעשות את זה ומתי אין סיכוי שהוא ישתמש בהם? מתי החלטת שאתה מחביא סכין?
העד, מר חנוכייב: בעיקר באופן אוטומטי אני עושה את זה תמיד אבל היו מקרים שלא הספקתי כשהוא היה רגוע, לא ציפיתי פשוט הוא נכנס הביתה בשקט אפילו לא שמעתי שהוא נכנס אז לא החבאתי סכינים.
כב’ הש’ קוטון: אז כעיקרון כל פעם ראית שהוא מתחיל לשתות היית מחביא את הסכינים ליתר ביטחון?
העד, מר חנוכייב: כן, על כל מקרה.
כב’ הש’ סלע: הוא לא ידע את מקומות המחבוא?
העד, מר חנוכייב: לא הוא לא יודע.
כב’ הש’ סלע: היית מחליף מחבוא?
העד, מר חנוכייב: לא, קבוע.
כב’ הש’ סלע: היה קבוע והוא לא ידע?
העד, מר חנוכייב: הוא לא מבשל לא מטגן לא נכנס למטבח. אם אין שם בקבוק אין לו מה לעשות שם.
כב’ הש’ סלע: אוקי טוב. סליחה, אני ראיתי שיש לך על הידיים משהו, מה שי לך פה על היד?
העד, מר חנוכייב: אה זה סתם.
כב’ הש’ סלע: מה?
העד, מר חנוכייב: כדי להגיע ולא לאחר לפה, 8:45 כתוב, להיות בדרך מפה.
כב’ הש’ קוטון: אתה כתבת את זה בפעם הקודמת?
העד, מר חנוכייב: בערב.
כב’ הש’ סלע: על כף היד כן, אתמול בערב. זה כל מה שכתוב שם?
העד, מר חנוכייב: וקניות צריך ללכת. לשוק לקנות משהו.
כב’ הש’ סלע: זה הפנקס שלך?
העד, מר חנוכייב: כן אחרת אני לא זוכר כלום.
כב’ הש’ סלע: טוב.
העד, מר חנוכייב: דברים קטנים בטח.
כב’ הש’ לוי: שליפים.
כב’ הש’ סלע: שליפים בדיוק. כן שליפים. טוב.
עו”ד חן רוזנפלד: תגיד לי עוד משהו אדוארד,
כב’ הש’ סלע: חשבתי שאולי מדובר בשריטות או משהו, כן.
עו”ד חן רוזנפלד: אני מבינה שיש שני מצבים עיקריים שהוא שותה ואני מתכוונת שותה חזק שותה הרבה או שותה וודקה אני לא מדברת על בירות כרגע, ממה שאני מבינה ממך שזה יכול להיות שיכור לגמרי זאת אומרת על הרצפה,
העד, מר חנוכייב: יושב לא זז.
ש: יושב לא זז, ויש שיכור מאוד שזה יכול להיות עצבני וזה יכול להיות רגוע.
ת: כן.
ש: זאת אומרת אלה שני המצבים שהמצב השני של שיכור מאוד זה יכול להיות עצבני וזה יכול להיות רגוע. הבנתי נכון?
ת: כן.
ש: אוקי. מה עוד ההבדל בין שני המצבים לשיכור מוחלט נגיד על הרצפה לבין שיכור מאוד אצלו? איך, איזה עוד הבדלים יש בין השניים? הבנו שבאחד הוא לא יכול לקום לתפקד ללכת,
ת: כן.
ש: איזה עוד הבדלים יש בין שני המצבים?
ת: בשני הוא הולך. יכול ללכת ולתפקד.
ש: יכול ללכת ולתפקד בשני, אוקי. מה לגבי ההתנהגות שלו?
ת: אמרתי לך או רגוע או עצבני.
כב’ הש’ סלע: גברתי השאלה הזו הוא ענה עליה לפחות,
עו”ד חן רוזנפלד: לא זה לא מה שאני שואלת,
כב’ הש’ סלע: אז תשאלי שאלה, השאלה הייתה ברורה,
עו"ד נדשי: הכול אפשרי גברתי,
כב’ הש’ סלע: אפשר? בסדר בבקשה כן.
עו”ד חן רוזנפלד: אני אשאל אחרת אני שואלת על ההבדלים בהתנהגות שלו כשהוא שיכור מוחלט שהוא לא יכול ללכת לא יכול לתפקד,
עו"ד נדשי: לא יכול להזיז את הידיים כמובן,
עו”ד חן רוזנפלד: לא, מההיכרות שלו את הנאשם.
כב’ הש’ סלע: סליחה תחזרי עוד פעם לא שמעתי.
עו”ד חן רוזנפלד: אני שואלת על ההבדלים בהתנהגות של הנאשם כשהוא שיכור מוחלט לא יכול ללכת ולא יכול לתפקד לבין שהוא שיכור מאוד עצבני או רגוע זה לא משנה כרגע,
העד, מר חנוכייב: כשהוא שיכור,
ש: איך ההתנהגות שלו במצב הזה ואיך ההתנהגות שלו במצב הזה?
ת: ההתנהגות שלו במצב שיכור לגמרי מוחלט זה שינה. הוא נופל וישן 10 שעות.
כב’ הש’ סלע: במצב של שיכור לגמרי בכלל,
העד, מר חנוכייב: זה שינה.
כב’ הש’ סלע: שינה.
העד, מר חנוכייב: שינה, הוא נרדם ל-10 שעות הוא יכול לא להתעורר.
כב’ הש’ סלע: שינה ל-10 שעות כן.
העד, מר חנוכייב: כן ושיכור מאוד זה הוא ער. הוא לא נרדם מיד הוא ער הוא יכול לתפקד להכין לעצמו קפה לראות מחשבים, לרקוד אם הוא רוצה.
כב’ הש’ לוי: אז כמה היה קורה שהוא היה נרדם לגמרי? שהיה ממש שיכור קיצוני?
העד, מר חנוכייב: יותר מאשר עצבני.
כב’ הש’ לוי: היה קורה יותר פעמים שהוא היה ממש הולך לישון?
העד, מר חנוכייב: כן, הרבה יותר, כן.
עו”ד חן רוזנפלד: יותר פעמים קרה שהוא שיכור מוחלט?
העד, מר חנוכייב: הוא ישן ואז שקט בבית.
כב’ הש’ לוי: אבל כל זמן שהוא היה עדיין ער, שתה והוא שיכור מאוד אבל עדיין לא מוחלט כמו שאתה קורא לזה הוא הבין מה קורה סביבו הוא ידע מה קורה איתו?
העד, מר חנוכייב: כן אני חושב.
כב’ הש’ לוי: דיבר לעניין?
העד, מר חנוכייב: אם הוא הצליח להדליק מחשב לראות מה שהוא רוצה אז כן.
כב’ הש’ לוי: טוב.
כב’ הש’ סלע: עכשיו אני מנסה להבין האם כל פעם שהוא היה שיכור לגמרי הוא היה הולך לישון או שהיו מקרים שהוא היה שיכור לגמרי שהוא לא הלך לישון? אתה מבין את השאלה את ההבדלים?
העד, מר חנוכייב: כן, תמיד כי הוא לא יכל לזוז. ונרדם במקום.
כב’ הש’ סלע: זאת אומרת לא היה מצב שהוא היה שיכור לגמרי שהוא היה ער ותפקד או שהוא היה ער,
העד, מר חנוכייב: לא לא היה.
כב’ הש’ סלע: ועשה משהו?
העד, מר חנוכייב: לא.
כב’ הש’ סלע: אפילו לא מחשב,
העד, מר חנוכייב: לא.
כב’ הש’ סלע: שום דבר?
העד, מר חנוכייב: שום דבר.
כב’ הש’ סלע: לא יכול היה לשבת לראות כלום, אוקי. עכשיו שהוא היה שיכור לא לגמרי היו גם אז מקרים שהוא הלך לישון? אמרת ככה, עכשיו נגיע למצב שהוא רק שיכור לא שתוי אלא שיכור לא לגמרי במצב של שיכור,
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: היו מקירם שהוא היה עצבני היו מקרים שהוא היה רגוע האם גם כשהוא היה שיכור הוא הלך לישון?
העד, מר חנוכייב: שהוא היה רגוע ולא חתך ידיים הוא בעיקר הלך לישון.
כב’ הש’ סלע: גם כשהוא היה שיכור ולא שיכור לגמרי?
העד, מר חנוכייב: כן. מול המחשב,
כב’ הש’ סלע: לא בכול מקרה שהוא היה הולך לישון זה אומר שהוא היה שיכור לגמרי לפעמים הוא הלך לישון גם כשהוא היה שיכור.
העד, מר חנוכייב: כן, מרצונו כן.
כב’ הש’ סלע: אוקי עכשיו כשהוא היה שיכור והוא היה עצבני איך זה נגמר? תמיד זרקת אותו מהבית?
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: או שלפעמים הוא נשאר שיכור בבית?
העד, מר חנוכייב: לפעמים זה קרה כשאימא שלי הייתה בבית הוא היה צועק על אימא שלי את זה אני לא הרשיתי, ישר הוצאתי אותו מהבית.
כב’ הש’ סלע: השאלה האם היו מקרים שבהם היה שיכור עצבני שהוא עדיין בסופו של דבר אחרי העצבים הוא נשאר בבית או שתמיד גירשת אותו מחוץ לבית.
העד, מר חנוכייב: לפעמים משטרה הייתה מגיעה מרגיעה אותו והוא היה נשאר בבית ושקט מוחלט.
כב’ הש’ סלע: בהיעדר משטרה האם היו מקרים שכשהוא היה שיכור עצבני והיה מה שהיה לפני איך שהוא זה נגמר בבית או שתמיד בסופו של שיכור עצבני שהמשטרה לא הגיעה הוא גמר את הערב בחוץ?
העד, מר חנוכייב: לפעמים הוא היה מסתפק בצעקות הוא צעק עליי אני צעקתי עליו והוא היה נרגע,
כב’ הש’ סלע: אה זאת אורמת לפעמים הוא נשאר בבית. לפעמים גם כשהוא היה עצבני הוא נשאר בבית?
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: אוקי.
העד, מר חנוכייב: הוא היה נרגע אחרי הצעקות שלי.
כב’ הש’ סלע: תודה.
עו”ד חן רוזנפלד: כשהוא היה שיכור עצבני, שיכור עצבני מאוד או שיכור מאוד עצבני מאוד, לא שיכור מוחלט,
העד, מר חנוכייב: זה ניסוח שונה לגמרי.
כב’ הש’ סלע: נכון.
עו”ד חן רוזנפלד: אז תבחר את ה את הניסוח שאתה רוצה אני מתכוונת למצב שבו הוא לא היה שיכור מוחלט שלא יכול ללכת ולא יכול לתפקד, אני מדברת עלך המצב שבו הוא היה שיכור אחרי שתיה של וודקה ועדיין לא היה על הרצפה עדיין יכול היה לתפקד לעלות במדרגות לצעוק להדליק מחשב לבחור סרט בסדר? על זה אני מדברת על המצב הזה. בסדר? אתה מהנהן אנחנו בהקלטה,
העד, מר חנוכייב: כן כן אני מבין.
ש: יופי אתה מבין זה חשוב. אורי, במצבים האלה אמרת שהוא היה לפעמים צועק עליך.
ת: כן.
ש: מה הוא היה אומר כשהוא היה צועק עליך? מה הוא היה אומר לך?
ת: נו מה אני צריך להשמיע את הקללות?
כב’ הש’ קוטון: כן.
כב’ הש’ סלע: הכול הכול, זה מאוד חשוב, תדע לך שזה קריטי, תדע לך שזה מאוד חשוב מה הוא אמר, מאוד. אגב לשני הצדדיים. זאת אורמת זה לא אתה לא עוזר לו ולא מקלקל לו אנחנו לא יודעים מה אתה תגיד ומאוד חשוב מה הוא אמר.
העד, מר חנוכייב: נו הוא היה צועק עליי שאני לו נותן לו לחיות.
כב’ הש’ סלע: תגיד את כל מה שהוא היה אומר הכול, כל הווריאציות, בסדר?
העד, מר חנוכייב: לא קל להיזכר בכול הווריאציות.
כב’ הש’ סלע: אני יודעת זה לא נעים גם,
עו”ד חן רוזנפלד: נכון אני מצטערת שאני שואלת אותך את זה.
כב’ הש’ סלע: גברתי.
עו”ד חן רוזנפלד: סליחה.
כב’ הש’ סלע: תנסה לתרגם הוא היה צועק תמיד בעברית או ברוסית או גם וגם?
העד, מר חנוכייב: בעיקר ברוסית.
כב’ הש’ סלע: אז תנסה להיזכר מה הוא אמר ברוסית. בטח היה לו יותר ממשפט אחד אני מניחה שהייתה קשת של דברים שהוא אמר כל מה שהוא צעק תגיד.
העד, מר חנוכייב: שאלה מה זה קשור לעניין?
כב’ הש’ סלע: אתה לא מתאר לעצמך כמה זה קשור לעניין. אנחנו גם לא נספר לך כרגע כמה זה קשור לעניין כי זה יכול לעזור לו ויכול לקלק לו אני לא אגיד לך אבל שני הדברים נכונים זה מאוד חשוב מה הוא אמר.
העד, מר חנוכייב: שבן אדם עצבני הוא יכול להגיד אלף דברים אבל לא להתכוון אליהם.
כב’ הש’ סלע: אף אחד מאיתנו לא הולך לישון מתחת לשולחן הזה בערב, אנחנו כולנו בני אדם, בוא תגיד מה הוא אמר, תגיד משפטים שלו, הכול.
העד, מר חנוכייב: היה מקלל אותי שאני אח גרוע לא יודע כל מיני קללות של השיכור.
כב’ הש’ קוטון: איזה קללות הוא היה, מה הוא אמר חוץ מאח גרוע.
כב’ הש’ סלע: כשהיית הולך איתו מכות מה הוא אמר לך? תגיד את האמת כי זה לא משנה, האיש מואשם ברצח גם אם תגיד איומים וכולי אתה לא מזיק לו אין לזה שום משמעות אתה תגיד הכול הכול בלי לחשוב שאתה מזיק לו, אתה לא בהכרח מזיק לו אתה לא ב הכרח מועיל לו תגיד את האמת.
העד, מר חנוכייב: נו בעיקר הוא היה, נו איך אני אגיד לך לקלל, ברוסית יש מילים כאלה קללות שאפשר לתרגם ברוסית,
כב’ הש’ סלע: תגיד אנחנו לא נולדנו אתמול ויש לנו פה עבירות קשות,
העד, מר חנוכייב: קשה לתרגם לעברית.
כב’ הש’ סלע: תתרגם, הרי אתה אלוף בנושא השפה.
עו”ד חן רוזנפלד: נכון.
כב’ הש’ סלע: זה המקצוע שלך שפה.
העד, מר חנוכייב: טוב היה קורא לי מתרומם וכול מיני מילים נרדפות למילה הזאת.
כב’ הש’ סלע: אוקי חוץ מקללות, איומים, מה היו האיומים שהוא היה משמיע?
העד, מר חנוכייב: שטויות שלו שהוא יהרוג אותי יום אחד. זה שטויות.
כב’ הש’ סלע: טוב.
עו”ד חן רוזנפלד: ומה הוא היה צועק? קללות הבנו, מיצינו, כשהוא היה צועק עליך אמרת קודם בסגנון שאני אח לא טוב אוקי? מה הוא היה אומר שהוא היה מדבר בסגנון הזה? מה הוא היה אומר לך או עליך שהוא היה צועק עליך במצב הזה? למה לא טוב?
העד, מר חנוכייב: לא טוב כי נתתי לו לשתות יותר מדי לעשות מסיבות אלכוהול בבית.
ש: זהו?
ת: זהו פחות או יותר.
ש: אוקי בסדר. בתקופה האחרונה שלפני הרצח בשבועיים האחרונים בסדר? אתה זוכר פחות או יותר את השבועיים שקדמו לרצח?
ת: כן.
ש: אוקי. מה היה עם אמיל בשבועיים האלה?
ת: היה שיכור היה משתכר עם מאיר הזה.
ש: עם מאיר הזה?
ת: כן הוא היה מביא לו אלכוהול ולאמיל לא היה כסף לקנות אלכוהול. והיה שותה איתו כל הזמן.
ש: מלבד עם מאיר עם המנוח הוא היה בשבועיים האלה שותה עם עוד מישהו או לא?
ת: לא.
ש: תנסה להיזכר.
ת: זה בטוח לא. אלא אם כן חבר שלו היה מביא לו אלכוהול.
ש: אוקי אז בוא תספר על זה קצת, אני מדברת רק על השבועיים האלה שלפני הרצח בסדר? איזה חבר?
ת: הרוסלן הזה. או שרן כתוב אצלכם לא יודע איך קוראים לו בעברית. רוסלן או רן. שם עברי שלו נראה לי רן.
ש: כן זה עד תביעה בתיק.
כב’ הש’ סלע: כן אוקי.
עו”ד חן רוזנפלד: אוקי.
העד, מר חנוכייב: אז הוא היה מביא לו בקבוקים קטנים של וודקה.
ש: לאן הוא היה מביא לו אותם?
ת: לחדרו.
ש: לחדרו איפה?
ת: לדירה שלנו לחדר של אמיל בא לראות את המחשבים לא היה לו אינטרנט.
ש: לרן לא היה אינטרנט?
ת: כן ככה הוא טען.
ש: הבנתי, ואיזה בקבוקים הוא היה מביא?
ת: קטנים כאלה.
ש: העד מראה,
כב’ הש’ סלע: 20 סנטימטר, 15, כמה?
העד, מר חנוכייב: זה נראה לי,
כב’ הש’ סלע: גודל, גובה.
העד, מר חנוכייב: חצי ליטר לא?
כב’ הש’ לוי: חצי ליטר?
כב’ הש’ סלע: מה שאתה מראה לנו אתה מראה לנו אורך של, בקבוק של כ-20 סנטימטר,
העד, מר חנוכייב: כן מרובעים כאלה,
כב’ הש’ סלע: 20 סנטימטר חצי ליטר? אוקי. בסדר. חצי ליטר וודקה?
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: טוב.
עו”ד חן רוזנפלד: באיזה תדירות רן היה מגיע עם הבקבוקים האלה בשבועיים של לפני הרצח?
העד, מר חנוכייב: לפחות שלוש פעמים בשבוע.
ש: ומה הם היו עושים? אמרת הם היו בחדר ו-?
ת: היה שקט היו צופים במחשבים היה רגוע.
ש: הבנתי, קרה או לא קרה משהו מיוחד מבחינת ההתנהגות של אמיל בשבועיים האלה שהוא היה שותה עם רן?
ת: לא.
ש: כשאמיל היה שותה או שיכור מאוד אבל לא מוחלט זאת אומרת יכול ללכת,
ת: לתפקד.
ש: לתפקד. בדיוק. מבחינת,
כב’ הש’ סלע: לא ככה, את צריכה, אין לי בעיה שיכור אבל לא מוחלט האם הוא היה מתפקד או שיכור מוחלט האם הוא היה מתפקד. שיכור מוחלט אבל מתפקד, תבחרי את המילה.
עו”ד חן רוזנפלד: ממה שאתה ראית בעיניים שלך הוא היה יודע מה שהוא עושה או לא יודע מה שהוא עושה? כשהוא לא היה מוחלט על הרצפה אלא כשהוא היה,
העד, מר חנוכייב: שהוא רגוע אני חושב שהוא ידע מה הוא עשה אבל שהוא עצבני אני לא חושב שהוא שלט במעשיו.
ש: כשנחקרת במשטרה ואני מבקשת לרענן את זיכרונך מהחקירה 1112 זה החקירה הראשונה בעמוד 22 אתה אמרת יכול להיות שהוא ידע מה שהאו עושה כשהיה שיכור, שאלו אותך את השאלה הזאת, שאלה דומה.
ת: יכול להיות, יכול להיות לא, לא יודע, אני לא הייתי בראש אני אף פעם לא הייתי במצב של שיכור, אני לא יכול לדעת איך בן אדם יכול לתפקד במצב כזה.
ש: לא, השאלה למשל הוא ידע לזהות מי שעומד מולו מי שנמצא מולו? אותך את אימא שלך? אחרים או שלא?
ת: אותנו כן אחרים אני לא יודע.
ש: אז בוא נשאל רק עליך אוקי? כשהוא דיבר איתך או צעק עליך הוא דיבר דברים לעניין או דברים שלא קשורים לכלום?
ת: איך להגיד קללות עם דבירם לעניין? אני לא יכול לנסח את זה,
ש: לא קללות,
כב’ הש’ סלע: השאלה, אם אני אנסה לנסח את זה אחרת שואלת הפרקליטה אם הוא היה מחובר למציאות כלומר האם הוא דיבר אליך, קילל אותך,
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: ולא למשל חשב שאתה איזה חייזר או משהו אתה מסין למה אני מתכוונת? זאת אומרת דיבר, לא היה מחובר,
העד, מר חנוכייב: כן התכוון אליי,
כב’ הש’ סלע: אתה מבין? אני חושבת שהבנתי נכון את השאלה נכון?
העד, מר חנוכייב: כן, התכוון אליי.
כב’ הש’ סלע: אתה מבין השאלה החיבור שלו למציאות. הוא התכוון אליך.
כב’ הש’ קוטון: הוא התכוון אליך,
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ קוטון: זאת אומרת היה (לא ברור).
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: שהוא הי מחובר הוא רק היה,
כב’ הש’ לוי: עצבני.
העד, מר חנוכייב: עצבני.
כב’ הש’ סלע: מוטרף. כן? כן?
העד, מר חנוכייב: כן.
עו”ד חן רוזנפלד: אוקי עכשיו, באותו ערב שקרה הרצח אוקי? ברגע שהנאשם מגיע לדירה ומבקש מה שסיפרת לנו קודם מבקש סכין וכול הסיפור שסיפרת לנו על הפעם השנייה שהוא עלה הביתה. מבחינת המצב שלו איך הוא היה, קודם כל בוא נשאל על תפקוד, תפקד לבד או שלא יכול היה לזוז?
ת: תפקד לבד.
ש: מבחינת היכולת שלו לזהות אותך את אימא שלך זיהה או לא זיהה?
ת: כן זיהה.
ש: מבחינת מה שהוא רצה ומה שהוא ביקש נגיד את הסכיני דיבר לעניין או לא דיבר לעניין?
ת: דיבר לעניין.
ש: תודה אני סיימתי.
כב’ הש’ סלע: תודה חקירה נגדית?
ע.ת/1, מר אדוארד חנוכייב, משיב בחקירה נגדית לעורך הדין נדשי:

ד: רק כמה שאלות הבהרה.
כב’ הש’ סלע: גברתי אולי העדה שלך באולם?
עו”ד חן רוזנפלד: לא, זו אחות של הנאשם כבודכם.
עו"ד נדשי: אדי שלום. תראה נשאלת פה הרבה שאלות לעניין המצב של אחיך של הנאשם בזמן שהוא שותה, עכשיו אתה לא מומחה אתה לא נוירולוג אין לך שום השכלה רפואית כלשהי נכון?
העד, מר חנוכייב: אין.
ש: ויפי, עכשיו תראה בפעם הקודמת שהעדת אז אתה אמרת שהרבה פעמים היו לו הזיות, דיברת על זה שהוא,
ת: רואה שדים וכול זה כן.
ש: רואה שדים רואה כל מיני דברים בזמן שהאו שיכור. ועדיין מתפקד כי הוא רואה, הוא עומד הוא מדבר נכון? הרי איך ידעת שהוא רואה שדים? הוא אמר בטח משהו שמזה הבנת שהוא רואה שדים,
ת: כן.
ש: יופי.
כב’ הש’ סלע: רגע רגע זה נכון?
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: הוא אמר לך שהוא רואה שדים?
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: מה הוא אמר?
העד, מר חנוכייב: זה בדרך כלל קרה אחרי שהוא התעורר אחרי שכרות לגמרי. אז הוא אמר שהוא ראה שדים וכול זה הדברים האלו.
כב’ הש’ לוי: התעורר למחרת בבוקר?
העד, מר חנוכייב: כן בעיקר.
כב’ הש’ לוי: אחרי הרבה שעות של שינה?
העד, מר חנוכייב: או באמצע אם הוא מתעורר.
כב’ הש’ לוי: ואז הוא היה מספר על מה שהוא ראה בזמן שהוא היה שיכור לפני שהוא נרדם?
העד, מר חנוכייב: כן.
עו"ד נדשי: הבנתי, עכשיו אני מתאר לעצמי שהמצבים שהוא היה בהם בזמן שהוא היה תחת השפעת אלכוהול בין אם זה הרבה אלכוהול בין אם זה מעט אלכוהול בין אם זה הרבה מאוד אלכוהול וכולי הם לא היו מצבים כאלה שאפשר לקטלג אותם לשיכור לגמרי שיכור מוחלט שיכור זה שיכור זה, אפשר לתאר אותם מתפקד באופן כלשהו או באמת flat כלומר נשכב על הרצפה ולא יכול לזוז.
ת: זה שיכור לגמרי.
ש: זה שיכור לגמרי לטענתך,
ת: מי שלא יכול לזוז מבחינתי כן.
ש: אוקי אבל אני מתאר לעצמי שבזמן שהוא היה שיכור לא לגמרי כלומר יכל עוד לעמוד על הרגליים אז היו פעמים שהוא הלך לדוגמא בצורה מתנדנדת,
ת: כן.
ש: והיו פעמים שהוא הלך אבל בצורה פחות מתנדנדת נכון?
ת: כן.
ש: והיו פעמים שהוא דיבר לגמרי לא לעניין למרות שהוא דיבר ועמד ועדיין לא נשכב על הרצפה.
ת: זה תלוי כמות אלכוהול שהוא שתה.
ש: נכון? והיו פעמים אחרות שהוא דיבר אולי כאילו יותר לעניין בוא נקרא לזה ככה אוקי?
ת: כן.
ש: זאת אומרת זה לא איזה שהיא אפס אחד או שחור לבן זה מצב מאוד רחב,
ת: הדרגתי.
ש: יש פה הרבה מנעד,
ת: מצב הדרגתי,
ש: רחב של מודעות ויכולת תפקוד,
כב’ הש’ סלע: הוא ענה לך מצב הדרגתי.
עו"ד נדשי: כן, מצב הדרגתי. אוקי. ולגבי המודעות שלו אתה כמובן לא יכול לדעת מה היה המצב שלו אתה לא יכול להיכנס לראש שלו אתה כאמור ללא השכלה רפואית ולא היו לך נתונים של בדיקות,
ת: אמרתי לך לא היה לי ניסיון,
ש: של רמת אלכוהול,
ת: אין לי ניסיון בשכרות,
(מדברים יחד)
כב’ הש’ סלע: רגע רגע, בוא תיתן לו לסיים.
עו"ד נדשי: אתה נכנס לי פשוט למילים.
כב’ הש’ סלע: רק רגע כי אם אתה תדבר כשהוא מדבר לא ישמעו לא אותו ולא אותך.
העד, מר חנוכייב: בסדר.
כב’ הש’ סלע: יהיה כתוב לנו בפרוטוקול שלוש נקודות לא ברור כאילו הכול, לא ביחד, אז לכן חשוב שאתה לא תענה לו לפני שהוא מסיים ואדוני ייתן לו גם לענות בלי להיכנס לדבריו כי אחרת אין תועלת בדבר כן.
עו"ד נדשי: אני אשתדל.
כב’ הש’ סלע: אין לי ניסיון ולא היה, אבל אני מוכרחה לשאול אותך משהו ששאלנו גם קודם שהיית בחקירה הראשית, הרי אתה אמרת אבל אני מכיר את אח שלי אני רואה אותו שנים (לא ברור) אז בוא תסביר איך המשפט הזה מתיישב עם מה שענית עכשיו לסניגור, אתה מבין? ברור שאתה אם אתה לא שתית ואתה לא מנוסה אתה לא יודע את זה מידיעה אישית אבל סיפרת לנו פה בשתי ישיבות שאתה מכיר אות ולמדת אותו,
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: למדת את אח שלך. אז עכשיו בוא תענה מצד אחד כמובן שאתה לא יודע ומצד שני מניסיון שלך עם אח שלך תענה לשאלות הבאות אבל תסביר לנו הרי אתה בכול זאת סיפרת לנו שאתה מכיר אותו. אז תענה לשאלות הבאות אבל תיקח בחשבון ששמענו אותך גם קודם אז ברור שאתה לא יודע מידיעה אישית אבל אתה רואה, כמו שאתה רואה אנשים שהם משתמשים בסמים גם אם אתה לא משתמש אתה רואה איך הם מתנהגים,
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: אם אתה מכיר אותו טוב אתה יודע מה אומר כל דבר, יש מרווח, עם טעות אבל יש לך מושג נכון?
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: בסדר.
העד, מר חנוכייב: יודע למה לצפות.
כב’ הש’ סלע: אז בוא נמשיך, כן. פחות או יותר אנחנו יודעים שאתה רק מעיד מניסיון שלך לא כרופא לא כמומחה אל כשום דבר. בבקשה כן.
עו"ד נדשי: אוקי עכשיו תראה אני אומר לך אדי שביום האירוע אחיך היה עם רמת אלכוהול מטורפת בדם שלו, לא סתם רגילה אלא ממש מטורפת, העיד פה מומחה מטעם התביעה הוא אמר בן אדם רגיל שותה רמת אלכוהול כזאת פשוט מת. אז אח שלך היה מורגל בשתיית אלכוהול וכולי והיה לו קצב פירוק מהיר אבל אני חושב שבאותו יום גם כשהוא עלה למעלה בין אם זה היה בשעה כזאת או בשעה אחרת אז הוא לא דיבר לעניין כמו שהשבת כאן לפרקליטה הוא לא דיבר לעניין.
כב’ הש’ סלע: מה אתה אומר?
עו"ד נדשי: אולי הוא זיהה אותך ואת אימא שלך כי אתם כל כך מוכרים ואתם חלק מההווי היום יומי שלו אבל הוא לא דיבר לעניין.
כב’ הש’ סלע: מה אתה אומר?
העד, מר חנוכייב: הוא מלמל לעצמו כמו שאמרתי פעם שעברה. כמו כל שיכור עושה מלמל לעצמו את כל הדברים שכבר אמרתי.
עו"ד נדשי: מה שהוא ביקש מים הוא מלמל?
העד, מר חנוכייב: אם זה לעניין או לא לעניין.
כב’ הש’ סלע: מה הוא מלמל אתה זוכר? תחזור לנו עוד פעם תגיד מה הוא מלמל, היה כבר בישיבה הקודמת בוא תחזור תגיד מה הוא מלמל. העד משתהה, נאנח.
העד, מר חנוכייב: צריך לשתות.
כב’ הש’ סלע: שותה משהו.
העד, מר חנוכייב: אלכוהול.
עו"ד נדשי: זה גם ממכר.
העד, מר חנוכייב: תלוי לאיזה תקפה אתה מתכוון שהוא דיבר,
ש: אני מדבר איתך על יום האירוע עכשיו.
כב’ הש’ סלע: רק באות אירוע.
העד, מר חנוכייב: פעמיים הוא עלה הביתה.
כב’ הש’ סלע: אז תגיד בדיוק מה הוא אמר בכול אחת מהפעמים. אנחנו יש לנו סבלנות לשמוע, חשוב לנו לשמוע.
העד, מר חנוכייב: פעם ראשונה כשהוא עלה שאימא שלי חזרה מהבית,
כב’ הש’ סלע: מהעבודה.
העד, מר חנוכייב: הוא טען שמאיר סובל ושהוא דקר אותו והוא מבקש סכין כדי למנוע ממנו ייסורים.
עו"ד נדשי: אתה אומר הוא טען מה הוא היה כמו אחד הסנאטורים ברומא שטען? כאילו עמד וטען ככה או שהוא מין, קצת שיכור,
ת: עמד וטען. שהוא שיכור הוא עומד וטוען כמו עקשן.
ש: עומד וטוען?
ת: כן.
כב’ הש’ סלע: ובפעם השנייה?
העד, מר חנוכייב: פעם שנייה זה כבר הרבה יותר שתוי שהאמבולנס נסע.
כב’ הש’ סלע: מה הוא אמר?
העד, מר חנוכייב: אותו דבר, שהוא דקר את מאיר.
עו"ד נדשי: אז בוא תסביר לנו איך אתה יודע לומר לנו היום שבפעם השנייה הוא היה הרבה יותר שתוי? מה היה ההבדל בין ההתנהגות שלו בפעם הראשונה שהוא עלה להתנהגות בפעם השנייה. אילו אינדיקטורים היו לך שהוא הרבה יותר שיכור?
העד, מר חנוכייב: בעצם לא, פעם שנייה, זה פעם שלישית כשהוא עלה אחרי אמבולנס נסע, הוא עלה לפני שתוי כשמאיר נסע בכלל, היה שלוש פעמי שהוא עלה הביתה.
כב’ הש’ סלע: אז עוד פעם תגיד.
עו"ד נדשי: בפעם הראשונה הוא,
כב’ הש’ סלע: תן לו תן לו לפרט. תן לו לפרט את השלוש פעמים תן לו.
עו"ד נדשי: בסדר הוא פירט כבר בפעם הקודמת בהרחבה גברתי.
כב’ הש’ סלע: עוד פעם, תן לו. תן לו לפרט, כן מתי שלוש פעמים הוא עלה? תגיד לנו.
העד, מר חנוכייב: פעם ראשונה אחרי ריב עם אחותו נכנס למכונית ונסע, הוא הזהיר אותי,
כב’ הש’ סלע: בערך באיזה שעה?
העד, מר חנוכייב: בערך, זה אני כבר לא זוכר 6 וחצי נראה לי.
כב’ הש’ סלע: 6 וחצי,
העד, מר חנוכייב: אולי לפני, 5 וחצי חזר ב-6 וחצי.
כב’ הש’ סלע: אותה פעם אחת מה הוא אמר איך הוא היה איך הוא התנהג?
העד, מר חנוכייב: הוא היה שתוי, רגוע, רגיל מצב רגיל מצב רוח טוב.
כב’ הש’ סלע: אוקי, פעם שנייה?
העד, מר חנוכייב: פעם שנייה הוא כבר היה שתוי מאוד שיכור מאוד.
כב’ הש’ סלע: ואז מה הוא אמר?
העד, מר חנוכייב: פעם שלישית,
כב’ הש’ סלע: ואז הוא אמר מה שאמרת עכשיו?
העד, מר חנוכייב: כן.
כב’ הש’ סלע: ומה פעם שלישית היה?
העד, מר חנוכייב: זה היה אחרי שהאמבולנס נזע הא מלמל לעצמו כל מיני דברים.
כב’ הש’ סלע: מה הוא מלמל לעצמו אתה זוכר?
העד, מר חנוכייב: שהוא דקר את מאיר בגרונו.
כב’ הש’ סלע: והוא ביקש מים באיזה שהוא שלב?
העד, מר חנוכייב: זה היה לפני שהוא עלה בפעם השלישית.
כב’ הש’ סלע: בפעם השנייה זה היה כשהוא אמר שהוא רוצה,
העד, מר חנוכייב: אחרי פעם שנייה הוא ירד אז הוא ביק שמים,
כב’ הש’ סלע: מה מלמטה?
העד, מר חנוכייב: אחרי 20 דקות, כן,
כב’ הש’ סלע: מלמטה?
העד, מר חנוכייב: מלמטה.
כב’ הש’ סלע: הוא צעק?
העד, מר חנוכייב: כן
כב’ הש’ סלע: זאת אומרת הוא לא עלה?
העד, מר חנוכייב: לאץ
כב’ הש’ סלע: אוקי.
עו"ד נדשי: אז עכשיו בוא תסביר לנו איך את הידעת או איך את היודע היום בדיעבד לאבחן את מצב השכרות של אמיל מהפעם הראשונה לפעם השנייה? אמרת בפעם השנייה הוא היה הרבה יותר שיכור כלומר הוא היה שיכור כבר בפעם הראשונה אבל בפעם השנייה הוא היה הרבה יותר שיכור אז איך את היודע להבדיל בין שיכור להרה יותר שיכור,
העד, מר חנוכייב: יודע.
ש: אצל אמיל?
ת: יודע. לפי העיניים שלו לפי דיבור שלו לפי העמידה שלו,
ש: בוא נתחיל בוא נחתוך את זה עכשיו אחד אחד מה זה העיניים מה קורה בעיניים כשהוא מאוד שיכור?
ת: עיניים? רדומות, שיכורות,
ש: אוקי.
כב’ הש’ לוי: מהם הם?
כב’ הש’ סלע: רדומות? אדומות או רדומות?
עו"ד נדשי: לא, הוא אמר רדומות,
העד, מר חנוכייב: רדומות יותר משכרות.
כב’ הש’ לוי: רדומות ואמרת עוד משהו עם ש'.
העד, מר חנוכייב: שיכורות, שיכורות.
כב’ הש’ לוי: סגורות?
עו"ד נדשי: שיכורות.
העד, מר חנוכייב: איך אני אסביר לך?
כב’ הש’ סלע: מה זה שיכורות? זה טעותולוגיה אתה יודע להשתמש באותה מילה,
עו"ד נדשי: תנסה לתאר לנו זה לא פשוט תנסה לתאר לנו במילים למה אתה מתכוון.
העד, מר חנוכייב: יש רמת אלכוהול יש רמת אלכוהול בדם של בן אדם אם הוא שותה שתי כוסיות וודקה או שותה חצי בקבוק וודקה יש הבדל,
עו"ד נדשי: נכון אבל אתה לא יודע,
כב’ הש’ סלע: מה רואים בעיניים?
עו"ד נדשי: לא ידעת את ההבדל,
כב’ הש’ סלע: מה רואים בעיניים?
העד, מר חנוכייב: אני לא יכול לתאר את עצמי אני רואה בעיניים שהוא מאוד שיכור,
עו"ד נדשי: איך?
העד, מר חנוכייב: רואה וזהו איך, אני 20 שנה גר איתו,
ש: אתה רואה לפי ההתנהגות,
ת: קודם כל לפי העיניים לפי העיניים רואים בן אדם שיכור או לא שיכור. אני יודע לזהות תביא לי פה כמה שיכורים אני אגיד לך כמה מהם שתו כמה בדיוק לא שתו.
ש: מצוין. אחת מהאינדיקאטורים שזה שהוא היה רדום נכון? נראה ככה, אפשר להגיד ככה? העפעפיים למטה יותר?
ת: יותר למטה מהרגיל,
ש: נכון?
ת: כן.
ש: נראה רדום נראה ככה,
ת: כן.
ש: ויכול להיות שהוא קצת גם מתנדנד לא יציב?
ת: כן.
ש: וזה מה שהיה באותו יום?
ת: כן.
ש: וגם הדיבור שלו הוא דיבור לא ברור סוג של ממלמל?
ת: כן,
ש: מילים לא ברורות וכולי?
ת: כן.
ש: וזה מה שהיה באותו יום?
ת: כן,
ש: תודה רבה.
כב’ הש’ סלע: זה הכל? בסדר, חקירה חוזרת? אמרת שאתה לא עובד.
העד, מר חנוכייב: נכון.
כב’ הש’ סלע: איך הגעת הנה?
העד, מר חנוכייב: במטרונית.
כב’ הש’ סלע: אתה עשית חשבון כמה שילמת עבור ההגעה? אנחנו רוצים להחזיר לך את הכסף.
העד, מר חנוכייב: לא צריך.
כב’ הש’ סלע: הוצאות נסיעה לא צריך?
העד, מר חנוכייב: 6 שקל.
עו”ד חן רוזנפלד: פעמיים הגעת אדוארד, כולם מקבלים הוצאות אין סיבה שרק אתה לא תקבל.
העד, מר חנוכייב: אין צורך.
עו”ד חן רוזנפלד: אתה באת פעמיים מטירת הכרמל למה שלא תקבל? כולם מקבלים.
העד, מר חנוכייב: 12 שקל כל פעם.
עו”ד חן רוזנפלד: בסדר.
כב’ הש’ סלע: הוא הגיע לריענון?
עו”ד חן רוזנפלד: הוא היה גם פעם קודמת.
כב’ הש’ סלע: לריענון גם?
עו”ד חן רוזנפלד: לא, לא היית במשרדי הפרקליטות?
העד, מר חנוכייב: הייתה שביתה אצלכם.
עו”ד חן רוזנפלד: הייתה שביתה נכון.
העד, מר חנוכייב: אני הגעתי אבל הייתה שביתה.
עו”ד חן רוזנפלד: אז הגעת?
כב’ הש’ סלע: טוב אנחנו פוסקים לעד,
(מדבירם יחד)
כב’ הש’ לוי: זה גם על עגמת נפש מגיע לו?
כב’ הש’ סלע: אנחנו פוסקים לעד 75 שקלים הוצאו נסיעה, תודה רבה אתה משוחרר. תיתן בבקשה לפרקליטה את הפרטים של החשבון אולי של אימא להעביר. אולי זה יחסוך לאימה לפחות שעת עבודה אחת לפרנס את כולם. תודה רבה.
העד, מר חנוכייב: תודה.
כב’ הש’ סלע: טוב אנחנו נמשיך במועד אחר.
עו”ד חן רוזנפלד: כמה מועדים עוד יש?
עו"ד נדשי: כמה מועדים קבועים? בוא נתחיל לספור.
כב’ הש’ סלע: תעצור ואנחנו נמשיך אחר נפתח.

(הפסקה)

כב’ הש’ סלע: רק רגע, בוא תחזור על מה שאמרת עכשיו.
עו”ד חן רוזנפלד: רק סליחה רגע לפני כן אומר לי חברי שאולי לא צוינו הנוכחים ותאריך הדיון להקלטה, אני לא שמתי לב חברי תמיד שם לב להכול.
כב’ הש’ סלע: טוב נא לציין וגם לתקן את הפרוטוקול של הפעם הקודמת שנציג המשפחה נמצא פה בכול הישיבות צריך לתקן, בפעם הקודמת לא היית? אז בעיקרון, אני רצה רגע לראות. בפעם הקודמת לא היית פה, אני רואה שגם הפעם שלפני כן 29.10 אתה לא מצוין, לא היית? בסדר. אז לפחות אנחנו יודעים שזאת לא טעות, רגע אני רוצה לבדוק, בסדר ב"כ משפחת המנוח עורך דין תומר בן חמו מטעם הסיוע המשפטי צריך להוסיף אותו. וגם נמצאת אחותו של הנאשם, אחותם של הנאשם ושל אדוארד.
עו"ד נדשי: תדברי איתי ואם יהיה צורך היא תעיד.
כב’ הש’ סלע: יש לך פה סניגור תדברי איתו, טוב אדוני אמר, שאלנו את הצדדים לכמה ישיבות אתם זקוקים עוד ושמענו בינתיים את הסניגור שאומר שיש מומחה, נכון אדוני תאמר לפרוטוקול בבקשה מה שאמרת.
עו"ד נדשי: כן לשאלת בית המשפט כרגע מעבר לנאשם יש להגנה מומחה בתחום הטוקסיקולוגיה והנוירולוגיה פרופסור פינקלשטיין שלצורך חוות דעתו כמובן (לא ברור) שהעברתי אליו עד היום אני כל פעם מעביר לו עוד חומרים אחרי כל דיון כאשר הפרוטוקול כבר מוקלד וכמובן זה לוקח זמן אז אני מניח שזה ייקח עוד זמן אבל יש לנו עוד די הרבה ישיבות. אני מניח שהעדות של הנאשם תיארך גם כן זמן מה.
כב’ הש’ סלע: בסדר, כמה ישיבות אנחנו זקוקים עוד,
עו"ד נדשי: זה מבחינתי.
כב’ הש’ סלע: תודה. לכמה ישיבות אנחנו זקוקים מבחינת עדי הגנה גברתי?
עו”ד חן רוזנפלד: עדי תביעה.
כב’ הש’ סלע: עדי תביעה כמובן.
עו”ד חן רוזנפלד: אני מסתכלת על הרשימה יש המון עדים, אני לא יודעת אם אתה צריך את כולם.
עו"ד נדשי: אז נדבר.
עו”ד חן רוזנפלד: השוטרים שיכול להיות ש-,
עו"ד נדשי: יכול להיות.
עו”ד חן רוזנפלד: יהיה אפשר לוותר עליהם בהסכמה.
עו"ד נדשי: תגידי לי מה את רוצה.
כב’ הש’ סלע: מי יעיד בישיבה הבאה חוץ מאלינור שאנחנו גם בכול אופן תזמינו גיבוי שלשוטרים תתכוננו על מנת שלא תהיה תקלה. למרות שפעם קודמת זה לא תקלה לכולנו יש מה לעשות אז בכול זאת היומן שלנו כל כך עמוס שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמו וואקום.
עו”ד חן רוזנפלד: השכנים העידן בסוף? העידו?
כב’ הש’ סלע: מה עם רוסלן?
עו"ד נדשי: נדמה לי שאילן העיד לא. או שאני טועה.
עו”ד חן רוזנפלד: הם היו אמורים להעיד.
עו"ד נדשי: אז לא העידו.
כב’ הש’ סלע: רוסלן עוד לא העיד נכון?
עו"ד נדשי: אה נכון נכון הם לא העידו בסוף לדעתי.
עו”ד חן רוזנפלד: נכון? לא, אנחנו חושבים על עדים לזמן בהתראה הזאת.
עו"ד נדשי: אהרון העיד נדמה לי, לא, איתן נדמה לי איתן לא העיד. נבדוק את זה בקיצור.
כב’ הש’ סלע: כן.
עו”ד חן רוזנפלד: אנחנו בכול אופן את אילנית נזמן אנחנו נוסיף,
כב’ הש’ סלע: איזה אילנית? הייתה פה אילנית.
עו”ד חן רוזנפלד: סליחה לא אילנית אלינור.
כב’ הש’ סלע: אילנית העידה בישיבה הקודמת.
עו”ד חן רוזנפלד: כן כן. את אלינור אנחנו נזמין להמשך.
כב’ הש’ סלע: יש לנו ככה, 15.1 24.1,
עו”ד חן רוזנפלד: 15?
כב’ הש’ סלע: כן. 12:30 עד 16:00.
עו"ד נדשי: יש 15 כן.
כב’ הש’ סלע: רגע דקה.
עו"ד נדשי: ב-12 וחצי.
כב’ הש’ סלע: 15.1.
עו”ד חן רוזנפלד: כן כן בסדר.
כב’ הש’ סלע: 24.1 מ-8:45 עד 12:30. 8.3 לכן מאוד חשוב לנו לדעת אנחנו היינו מאוד שמחים אם ה-7.3 כבר הנאשם היה מעיד כלומר יש פרק זמן מסוים שבו אדוני מכין את הנאשם אם אפשר,
עו"ד נדשי: אני לא יכול להגיד.
כב’ הש’ סלע: מכיוון שאנחנו בתיק הזה,
עו"ד נדשי: אני לא יודע. צריך לראות באמת כמה עדים נותרו.
עו”ד חן רוזנפלד: זהו כרגע יש עוד לא מעט עדים,
עו"ד נדשי: וכמה ארוכות החקירות שלהם. לא נראה לי שיוכל להעיד ב-7,
כב’ הש’ לוי: דווקא היום לכאורה היינו יכולים ל עשות התקדמות משמעותית.
עו"ד נדשי: כן אבל אי אפשר לדעת אף אחד לא י דע שאלינור לא תגיע. וזה עדות ארוכה.
כב’ הש’ לוי: כן עדיף לשים stand by גם אבל בסדר. אתה יודע אפשר לשים stand by בחצי שעה מקריאה אז מרימים טלפון, רואים שקרה משהו מרימים טלפון לעד והוא מגיע.
עו”ד חן רוזנפלד: יש כמה שוטרים לא אזרחים.
כב’ הש’ לוי: שוטרים על אחת כמה וכמה, גם אזרחים מה, אזרח נמצא בעבודה אתה אומר לו תשמע, אנחנו צריכים אותך אבל יש סיכוי שזה, תדע שתוך חצי שעה תוך שלושת רבעי שעה תצטרך להתייצב בבית משפט. זה לא כזה.
כב’ הש’ סלע: תראו אנחנו ממש ממש מאוד עמוסים. נצטרך אולי בלית ברירה לקחת.
עו”ד חן רוזנפלד: אז אנחנו נשתדל לאחת הישיבות הקרובות את דוקטור קוגל להביא. עדים מהותיים,
כב’ הש’ סלע: מעולה.
עו”ד חן רוזנפלד: כי אחרת אולי אפשר לוותר על אחרים.
כב’ הש’ סלע: תבדקי בבקשה גברתי ב-11 באפריל. אדוני יבדוק בבקשה 11 באפריל 12 וחצי עד 4.
עו"ד נדשי: כן אני יכול.
כב’ הש’ סלע: בסדר? 16 באפריל?
עו”ד חן רוזנפלד: רגע 11 באפריל?
כב’ הש’ סלע: כן, 11 באפריל.
כב’ הש’ לוי: 11 לאפריל?
כב’ הש’ סלע: 11 ו-16. 16 באפריל?
עו”ד חן רוזנפלד: רגע 11 באיזה שעה?
עו"ד נדשי: 12 וחצי עד 4.
כב’ הש’ סלע: 12 וחצי עד 4.
עו"ד נדשי: מה התאריך הבא?
כב’ הש’ סלע: 16 לאפריל.
עו"ד נדשי: אני לא יכול ב-16.
כב’ הש’ סלע: לא יכול? 23 באפריל גברתי?
עו”ד חן רוזנפלד: אני בודקת.
עו"ד נדשי: אני יכול עד 3 וחצי.
כב’ הש’ סלע: נתחיל ב-12 וחצי ונסיים יכול להיות שנצטרך לקצר ונתחיל ב-12 וחצי פה. עד 3 וחצי כן 23 באפריל מספיק נכון?
עו"ד נדשי: כן.
כב’ הש’ סלע: נספיק גברתי יש לנו,
עו”ד חן רוזנפלד: כן אני מקווה שנוכל,
(מדברים יחד)
כב’ הש’ סלע: בעיה של הארכת מעצר בסופו של יום הנאשם הרי בכול מקרה,
עו"ד נדשי: הואר מסכים לכול ההארכות מעצר.
כב’ הש’ סלע: בסדר, אנחנו חייבים,
עו"ד נדשי: אני יודע, אני מוכן לומר את זה והנה אני אומר את זה לפרוטוקול אין שום בעיה הוא מסכים מראש להארכות מעצר עד שהמשפט הזה יסתיים.
כב’ הש’ סלע: נקבע ל-30 באפריל.
עו”ד חן רוזנפלד: מועד נוסף?
כב’ הש’ סלע: כן.
עו"ד נדשי: גם עד 3 וחצי אני יכול.
כב’ הש’ סלע: לא, הקבע אותו בבוקר.
עו"ד נדשי: אז בבוקר?
כב’ הש’ סלע: כן.
עו"ד נדשי: מצוין.
כב’ הש’ סלע: 8:45 עד 12:30. בסדר? ככה. בנוסף לישיבות שנקבעו בתיק זה, אנו רואים לקבוע מועדים נוספים כדלהלן: קבענו ב-11 באפריל נכון? 16 אמרת שאתה לא יכול, 23 ו-30 באפריל בסדר? ומאי יוני אני בשבתון קחו בחשבון.
עו"ד נדשי: ברכותינו.
כב’ הש’ סלע: סליחה?
עו"ד נדשי: ברכותנו.
כב’ הש’ סלע: תודה. אני מקווה שזה יקרה. הנאשם יובא על ידי שב"ס בכול הישיבות בתיק זה. מזכירות תזמן הקלטה לכול הישיבות בתיק זה. חברת ההקלטות מתבקשת לתמלל את ישיבת היום בדחיפות מפני שהדיון הבא קבוע ליום 15.1.2018. בסדר? יש משהו נוסף רבותיי? תודה רבה.
עו"ד נדשי: תודה.

-ההקלטה הסתיימה-

הוקלד על ידי אליאור מולז'