הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה תפ"ח 24510-09-15

בפני הרכב כב' השופטים:
רון סוקול [אב"ד]
תמר שרון- נתנאל
רונית בש

המאשימה
מדינת ישראל
ע"י עוה"ד צ' נמירובסקי מפרקליטות מחוז חיפה (פלילי)

נגד

הנאשם
ראג'י גורבאן, ת"ז XXXXXX406
ע"י ב"כ עוה"ד ש' בלומנפלד

החלטה

השופט רון סוקול
1. ביום 31/7/2015 ישב המנוח ראמי אסכנדר ז"ל בבית קפה במרכז הכפר ג'סר א-זרקא. לפתע הגיע למקום אדם לבוש שחורים, רעול פנים, עוטה כפפות ובידו אקדח. רעול הפנים החל לירות לכיוון המנוח. מהירי נפגע המנוח בגופו ובראשו וכעבור מספר ימים בהם היה מחוסר הכרה נפח את נשמתו. גם עוברת אורח שחלפה ברחוב סמוך נפגעה מהירי ונפצעה.

2. בהכרעת הדין מיום 26/4/2018 קבענו כי הנאשם הוא האדם שירה במנוח וגרם למותו והוא שגרם לפציעת עוברת האורח. בהתאם לקביעה זו הרשענו את הנאשם בעבירות של רצח בכוונה תחילה, עבירה לפי סעיף 300 (א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977; פציעה בנסיבות מחמירות, עבירה על פי סעיף 334 ביחד עם סעיף 335 (א)(1) לחוק העונשין; עבירות בנשק, עבירות לפי סעיף 144
(א) ו-(ב) לחוק העונשין, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. בנוסף הרשענו את הנאשם בעבירה של שיבוש מהלכי משפט, עבירה לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

3. לאחר הכרעת הדין ביקש הסנגור לדחות את הטיעונים לעונש ולברר מידע שהגיע אליו ושלדעתו עשוי להשליך על הכרעת הדין. בהחלטתנו מיום 13/5/2018 הורינו כמבוקש. עם זאת, דחינו את בקשתו של הסנגור להיפגש עם אחד מעדי התביעה בתיק, מוחמד עמאש המכונה חמאדה (להלן: חמאדה ).

4. בהמשך ביקש הסנגור לזמן לעדות עד נוסף, שלא העיד בהליך המקורי, בשם מוחמד עמאש (להלן: עמאש). בישיבה מיום 8/7/2018 נשמעה עדותו של עד זה, ולאחריה סיכמו הצדדים את טענותיהם בשאלה האם יש בעדותו כדי לשנות מהכרעת הדין.

בקשות נוספות שהגיש הסנגור לזימון מחדש של העדים חמאדה ועמאר ג'ורבאן נדחו בהחלטתנו מיום 8/10/2018. כעת נותר לדון בטענות הנאשם ולפיהן בעקבות עדותו של העד עמאש יש לבטל את הכרעת הדין ולזכותו.

5. כדי להבין את הטענות בעניין עדותו של עמאש אחזור בקצרה על עיקרי העובדות שנקבעו בהכרעת הדין, לאחר מכן אפרט את עדותו של עמאש, ולבסוף אביע עמדת י בטענות הנאשם.

תמצית הכרעת הדין
6. בהכרעת הדין קבענו כי ביום האירוע ישב המנוח ביחד עם חברו דיאב זאיט בבית הקפה של נאדר לוטפי במרכז הכפר ג'סר א-זרקא. בסביבות השעה 19:00 הגיע למקום אדם לבוש שחורים ורעול פנים, כשעל ידיו כפפות, והחל לירות לעברו של המנוח. לאחר הירי נמלט רעול הפנים מהמקום. קבענו עוד כי רעול הפנים רץ בסמטה לכיוון ביתו של מ וחמד זאיט (להלן: זאיט) שם הוריד את כיסוי הפנים, מסר את האקדח לחמאדה, ואת החולצה למוסטפא, בנו של זאיט. לאחר מכן התקשר במכשיר הטלפון של זאיט ונאסף ברכב על ידי גיסו, דיב ג'ורבאן.

7. הדיון בתיק התנהל בעיקר בכל הנוגע לזהותו של רעול הפנים. בהכרעת הדין קבענו כי מארג הראיות שהוצגו לעיוננו מצביע על כך שהנאשם הוא האדם שירה במנוח. את הראיות בחנו לאורך מסלול ההגעה והבריחה של היורה.

8. על ההגעה למקום הירי למדנו מעדותו של עמאר ג'ורבאן (להלן: עמאר) ותצלומי רכב שבבעלותו. קבענו כי במצלמות האבטחה נצפה רכב מסוג פורד השייך לעמאר המגיע לקרבת הכיכר הסמוכה לבית הקפה זמן קצר לפני הירי ופנה לרחוב סמוך .

עמאר מסר מספר גרסאות לחוקרי המשטרה שבחלקן קשר את הנאשם לנסיעה זו. עמאר מסר לחוקרים, בגרסה המפלילה את הנאשם, כי לבקשת הנאשם הסיע אותו מביתו של חמודי (דודו של הנאשם) למרכז הכפר. את הגרסה מסר גם לחוקרים וגם למדובב שישב איתו בתא המעצר.

בהודעה מאוחרת יותר, שינה את גרסתו. בבית המשפט סירב למסור מהי הגרסה הנכונה ורק הפנה לכל מה שמסר בחקירה במשטרה.

לאחר שבחנו את שלל עדויותיו של עמאר הגענו למסקנה כי יש לתת אמון בגרסת ההסעה, כלומר בגרסה ולפיה עמאר הסיע את הנאשם לאזור הירי.

9. איש מהנוכחים בבית הקפה או בכיכר לא זיהה במדויק את היורה. עם זאת נשמעו עדויות של עדי ראיה שסיפרו על מבנה גוף של היורה (בריון), התואם את מבנה גופו של הנאשם.

בפסקה 41 להכרעת הדין סיכמנו את הראיות מזירת הירי כך:

ניתן לסכם את פרק העדויות בזירת הירי ולקבוע כי אין בפנינו שום עדות מפורשת בדבר זהות היורה. אין גם ראיות אחרות המזהות את הנאשם כמי שירה. עם זאת ישנן ראיות לפיהן היורה יצא מהסמטה הסמוכה או לכל הפחות מכיוון הסמטה הסמוכה שבה ירד הנאשם מרכבו של עמאר, וישנן ראיות שמבנה גופו של היורה (בריון, מלא גוף) דומה למבנה גופו של הנאשם. ברור שראיות זיהוי אלו כשלעצמן אינן יכולות לבסס את זיהויו של הנאשם כיורה. אולם, כפי שנראה להלן, הן יכולות לשמש חיזוק לראיות זיהוי אחרות.

10. לאחר הדיון בראיות מזירת הירי עברנו לבחון את הראיות על מסלול הבריחה של היורה. העדות המרכזית על מסלול הבריחה הייתה עדותו של חמאדה. גם חמאדה מסר מספר גרסאות לחוקרי המשטרה.

חמאדה סיפר לחוקרים כי ישב בבית סבו פתחי עם אנשים נוספים וביניהם עמאש. לדבריו הוא ראה את רעול הפנים רץ ברחוב. ליד בית סבו, נפלה לרע ול הפנים מחסנית. חמאדה סיפר שיצא מבית סבו, הרים את המחסנית ורץ אחרי רעול הפנים במורד הרחוב. לחוקרי המשטרה סיפר כי ראה את רעול הפנים ממשיך עד ביתו של זאיט. שם, בחצר הבית, הוריד את כיסוי הפנים. כך זיהה כי האדם שרץ ברחוב רעול פנים היה הנאשם.

חמאדה גם ערך שיחזור עם החוקרים והצביע על מסלול ריצתו של רעול הפנים ועל מקום הורדת כיסוי הפנים. חמאדה סיפר כי הנאשם מסר לו את האקדח וביקש ממנו להעבירו לחמודי. גרסה זהה מסר חמאדה גם לאניס עמאש (טיטו) בשיחה שהוקלטה על-ידי החוקרים.

11. חמאדה זומן לבית המשפט אך סירב להעיד בנוכחות הנאשם. לפיכך נקבעה ישיבה נוספת שבה נשמעה עדותו של חמאדה כשהנאשם צופה בה באמצעות מערכת וידאו מחדר נפרד . בעדותו זו שינה חמאדה את גרסתו. הוא חזר וסיפר כי רץ אחרי רעול הפנים עד ביתו של זאיט. במהלך הריצה חשב כי מדובר בנאשם אך הוסיף כי לאחר הסרת כיסוי הפנים, ראה את פניו של רעול הפנים וזיהה כי היה זה זאיט.

12. עוד התברר כי לאחר שחמאדה מסר את עדותו בבית המשפט הוא נעצר כחשוד בביצוע עבירות בתיק אחר. במהלך חקירתו בתיק האחר, הוכנס לתאו מדובב. בפני המדובב סיפר חמאדה למדובב כי הוא עצמו זה שירה במנוח, אולם לאחר מכן מסר לשוטרים כי הדברים אינם אמת וכי
"סתם" העביר את היום בהתרברבות במעשה .

13. בסופו של דבר, ולאחר שבחנו את כל גרסאותיו ועדויותיו של חמאדה, הגענו למסקנה כי יש להעדיף את הגרסה המפלילה את הנאשם. מצאנו כי עדותו בבית המשפט, אינה מהימנה וכי יש להעדיף את הגרסה המפלילה כפי שנמסרה לחוקרים. מצאנו כי לגרסה זו חיזוקים שונים; עדותו לפיה כבר בחצר ראה שרעול הפנים צולע מעט (כמו הנאשם) וכי חשב שזה הנאשם ; מסירת גרסה זהה לאניס עמאש; ההודאה במשטרה כי העביר את האקדח לחמודי, והעדר הסבר להודאה זו ; העדר ההסבר להפללת הנאשם ועוד , הכל כמפורט בהכרעת הדין.

14. בהמשך הכרעת הדין בחנו את העדויות של כל מי שנכח בחצר ביתו של זאיט, ובהם זאיט עצמו, אמו פאוזיה, אחותו מאג'דה, אשתו זכייה וגיסתו סובחיה. העדים כולם סיפרו על הגעת רעול הפנים. הנוכחים זיהו, בשלבים שונים של ההתרחשות, את הנאשם כמי שהגיע רעול פנים ונאסף על ידי רכב שהגיע למקום.

בהכרעת הדין קבענו כי על אף הסתירות שנמצאו בין גרסאות העדים, גרעין העדות של כולם מצביע על זיהויו של הנאשם כרעול הפנים שהגיע לחצר .

בצד אלו מצאנו גם לתת אמון גם בעדותו של מוסטפא, בנו של זאיט, שנמסרה בפני חוקר הילדים ובה סיפר כי הנאשם נתן לו את החולצה שלבש על מנת שיסתירה.

15. שלל עדויות אלו, החל מהעדויות בדבר ההגעה לאזור הכיכר ודרך העדויות בדבר מסלול הבריחה עד לחצר ביתו של זאיט, ועדויות הנוכחים בחצר, הצביעו על זיהויו של הנאשם כמי שירה בראמי ז"ל. לאלו נמצאו גם חיזוקים. בהכרעת הדין קבענו כי הראיות בדבר מבנה גופו של היורה, מחקרי התקשורת המצביעים על קשר בין המעורבים בסמוך לאירוע , שלילת גרסת האליבי של הנאשם והקביעה כי אינה מהימנה, והראיות בדבר סכסוך בין משפחת הנאשם למשפחת הקרבן, מהוות חיזוק לראיות הזיהוי האחרות. על כן קבענו כי הנאשם הוא שירה בראמי, ברח לביתו של זאיט, מסר את האקדח לחמאדה, נאסף על ידי דיב ונמלט מהמקום. מצאנו גם כי הנאשם, וחבר מרעיו, פעלו לשיבוש החקירה, פגעו במצלמות האבטחה בביתו של זאיט ובבית שכנו עבד.

למען שלמות התמונה יצוין, כי זאיט נרצח לאחר שהעיד בבית המשפט. נסיבות רציחתו לא התבררו עד היום.

עדותו של עמאש
16. עמאש זומן לעדות על ידי הנאשם בעקבות מידע חדש שנטען כי הגיע לידי ב"כ הנאשם לאחר הכרעת הדין (ראו דברי הסנגור בפרוטוקול מיום 13 /5/2018). עמאש זומן לעדות כמי שראה, על פי הנטען, את רעול הפנים שברח מזירת הירי עד לחצר ביתו של זאיט, ראה את רעול הפנים מסיר את הכיסוי וזיהה כי מדובר בזאיט. עדות זו, כך נטען, מצדיקה את ביטול הכרעת הדין וזיכויו של הנאשם, ולו רק מחמת הספק.

כדי לבחון את עדותו של עמאש ואת משמעותה על הרשעת הנאשם נסקור תחילה את כל גרסאותיו כפי שנמסרו בחקירה במשטרה ובבית המשפט.

17. עמאש, כיום בן 18, ישב עם בני דודיו, חמאדה ופתחי עמאש על המרפסת בבית קרוב משפחתם. לגרסתו, הם שמעו יריות ובסמוך לאחר מכן ראו אדם, רעול פנים, רץ ברחוב הסמוך לבית בו ישבו (ראו ג/1 שורה 10, ג/2 שורה 5, פרוטוקול עמ' 1471, 1472). גם במשטרה וגם בבית המשפט סיפר כי ראו את רעול הפנים רץ ברחוב. במשטרה הדגיש כי נבהלו והתחבאו (עמ' 1482, ג/1 שור ות 35, 37, ג/2 שורה 35). עוד סיפר כי בסמוך לביתם נפל לרעול הפנים משהו, כנראה מחסנית (שם).

18. בהודעתו במשטרה מיום 8/9/2015 (ג/2) סיפר כי בשלב זה יצא חמאדה מהבית , אסף את המחסנית והחל לרוץ אחר רעול הפנים (ג/2 שורה 6, פרוטוקול עמ' 1472-1471 , 1489). כן הבהיר כי הוא ופתחי נשארו במרפסת (שם ).

19. בעדותו בבית המשפט מסר גרסה שונה. לדבריו , הוא לא התחבא אלא יצא אחרי חמאדה והצטרף למעקב אחר רעול הפנים. בחקירתו הראשית הבהיר כי חשב שמדובר ב "הומור שמישהו צוחק משחק [...] " (עמ' 1472). לפיכך החליט לצאת לרחוב ולהסתכל. לעדותו של עמאש, הוא עמד ליד הבית וראה את רעול הפנים מתרחק. כאשר רעול הפנים הגיע ל"ראש הכביש" הוא הוריד את הכ יסוי ואז ראה כי היה זה זאיט (עמ' 1472). בתשובה לשאלת בית המשפט הדגיש כי "לא הלכתי אחריהם בדיוק. כשהוא הלך, אני , רצתי לכביש, הסתכלתי . לא ירדתי, רק עמדתי על הכביש מול הבית שלנו והסתכלתי " (עמ' 1474). עמאש הוסיף והדגיש כי בינו לבין רעול הפנים היה מרחק של "בית" (שם) . כן הדגיש כי רעול הפנים לא הסתובב לכיוונו אלא הוריד חלק מהכיסוי תוך כדי ריצה והמשיך עד שפנה ימינה לחצר ביתו של זאיט (עמ' 1473, שורה 14). עמאש הוסיף כי ראה את פניו של זאיט מהצד, כלומר ראה רק את צד ודית פניו של רעול הפנים (עמ' 1475, שורה 4 ; עמ' 1485, שורה 30).

20. בחקירתו הנגדית הבהיר כי המרחק בינו לבין רעול הפנים היה מעל 10 מ' (העד הבהיר כי המרחק היה פעם וחצי המרחק באולם בית המשפט בינו לבין הנאשם, עמ' 1486). כן הבהיר כי רעול הפנים הסיט את המסכה מעל הפנים אבל לא הוריד אותה לגמרי (עמ' 1486, 1487). עוד הוסיף במענה לשאלות התביעה כי רעול הפנים לא הסתובב לאחור ועל כן ראה את פניו רק כאשר פנה ימינה, כלומר ראה רק את צדודית פניו (עמ' 1489 שורות 10-8 ).

כאשר הקשה התובע על עמאש וביקש לברר כיצד הבחין כי רעול הפנים הוא זאיט, הדגיש העד כי הוא מכיר את זאיט וכי הוא משוכנע ב-100% כי רעול הפנים היה זאיט (עמ' 1492, 1497).

21. עמאש הדגיש כי רעול הפנים היה אדם גדול גוף ("ענק", ראו עמ' 1489) . תיאור זה מתיישב גם עם מבנה גופו של הנאשם וגם עם מבנה גופו של זאיט. בחקירתו במשטרה ציין כי רעול הפנים התקשה לרוץ (ג/1 שורה 10). עוד פירט כי רעול הפנים " [...] לא כל כך הצליח לרוץ כי בגוף הוא ענק, והוא צלע ברגל ימין" (ג/1 שורה 55, ג/1א' עמ' 10) . עם זאת, בעדותו בבית המשפט הבהיר כי אינו זוכר זאת, וכלל אינו מבין את המושג צלע (עמ' 1489-1492).

לשאלה זו רלבנטיות שכן אין חולק כי הנאשם מתהלך בצליעה קלה. אין טענה ואין ראיה בתיק כי זאיט צלע בכלל או ביום האירוע עצמו.

תמצית הטענות
22. בא כוח הנאשם סבור כי לאור עדותו זו של עמאש, המצטרפת לעדותו של חמאדה בבית המשפט, יש לקבוע כי רעול הפנים, שירה במנוח ורץ ברחוב, היה זאיט ולא הנאשם. לחילופין, סבור הוא כי יש בעדותו זו של עמאש כדי לחזק את הספק בדבר זיהויו של הנאשם ודי בכך, לטענתו, כדי להביא לזיכויו של הנאשם מחמת הספק.

23. המאשימה סבורה מנגד כי אין לתת כל אמון בגרסתו האחרונה של עמאש. לטענת המאשימה, מדובר בגרסה שאינה אמינה ואשר נולדה לאחר הכרעת הדין כדי לסייע לנאשם. עוד טוענת המאשימה כי בכל מקרה, גם אם תתק בל גרסתו האחרונה של עמאש ולפיה הלך אחר רעול הפנים, הרי שאין לסמוך על העדות בדבר הזיהוי. גם לגרסת העד, כך נטען, הזיהוי נעשה ממרחק רב, לזמן קצר ביותר ורק על סמך חלק קטן מפניו של רעול הפנים. אין בעדות זו, כך נטען, כדי לסתור את שאר הראיות בדבר זיהויו של הנאשם.

דיון והכרעה
24. כפי שיפורט להלן הגעתי למסקנה כי אין לתת אמון בעדותו האחרונה של עמאש וכי אין ב עדות זו כדי להצדיק את ביטול הכרעת הדין וזיכויו של הנאשם.

25. כפי שהובהר, העד עמאש מסר מספר גרסאות. העד נחקר פעמיים על ידי חוקרי משטרת ישראל, פעם אחת ביום 9/8/2015 (ג/ ו- ג/1א' 1) ופעם שנייה ביום 8/9/2015 (ג/2). בשתי ההזדמנויות הדגיש העד כי נשאר על המרפסת ולא ירד לראות את רעול הפנים. בשתי החקירות הדגיש כי אינו יודע מיהו רעול הפנים ולא זיהה אותו. כך בהודעתו הראשונה מיום 9/8/2015 נשאל עמאש מפורשות האם רעול הפנים הסיר את הכיסוי מפניו והשיב "כשהוא היה יורד, לא ירדנו, לא הסתכלנו, מה איכפת לנו" (עמ' 8 לג/1א' שורות 22-23). עמאש הדגיש כי הוא ופתחי נשארו במרפסת והתחבאו. כשנשאל כיצד התחבאו הסביר "נכנסנו לקיר, ככה, התקרבנו לקיר" (שם עמ' 8 שורה 34).

26. בהודעה השנייה, ג/2, שנמסרה ביום 8/9/2015 חזר והדגיש כי הוא ופתחי נשארו על המרפסת. בהודעה זו סיפר לראשונה כי חמאדה יצא ורץ אחרי רעול הפנים. עם זאת, כאשר נשאל מפורשות האם זיהה מיהו רעול הפנים השיב שלא (ג/ 2 עמ' 1, שורות 18-17 ). גם כאשר נשאל האם רעול הפנים הוריד מפניו את הכיסוי השיב בשלילה (ג/2 עמ' 2 , שורות 39-38 ).

27. רק בדיון מיום 8/7/2018 שינה עמאש את גרסתו וסיפר כי גם הוא ירד והסתכל על רעול הפנים. בעדות זו מסר לראשונה כי ראה את רעול הפנים מסיר את המסכה וכי זיהה אותו והבחין שמדובר בזאיט.

28. כדי להכריע בין גרסאותיו של עמאש יש לבחון את הסבריו של עמאש לשינוי הגרסה ואת מועד השינוי, להשוות בין הגרסאות לשאר העדויות והראיות שהוצגו ולנסות לבחור מתוכן את גרסת האמת. נפתח את דיוננו בהסבריו של עמאש לשינוי הגרסה.

29. עמאש בעדותו בבית המשפט אישר כי מסר הודעות לחוקרי המשטרה ואישר את חתימתו על ההודעות שסומנו ג/1 וג/2 (עמ' 1471). עוד הוסיף כי למשטרה אמר את האמת "אבל לא את הכול" (עמ' 1471, שורה 7). בעדותו הראשית הבהיר כי לא סיפר לשוטרים שראה את זאיט הואיל ופחד ממנו (עמ' 1476, שורה 8). כשנשאל על ידי הסנגור מדוע הסכים כעת לספר את גרסתו השיב " כי הוא (זאיט - ר' ס') מת, ויש חיים של מישהו פה" (עמ' 1476 שורה 14). בחקירה הנגדית הבהיר כי הוא יודע על ההליך בעניינו של הנאשם " אבל אף פעם לא התאמצתי להגיד" (עמ' 1477 שורה 2). בהמשך מסר כי הוא הבין שכעת "הדיון האחרון" ולכן החליט לספר את האמת (שם שורה 4).

30. עמאש סיפר כי בני משפחתו של הנאשם, מוחמד זריה ונוח' עמאש, אמרו לו ללכת לסנגור , עו"ד בלומנפלד , ולספר לו את גרסתו (עמ' 1477). עוד העיד כי האדם הראשון לו סיפר כי ראה את רעול הפנים מוריד את המסכה וזיהה כי מדובר בזאיט, היה עו"ד בלומנפלד (עמ' 1478 שורה 10 ושורה 22). לדבריו, לבני משפחתו של הנאשם אשר ביקשו ממנו למסור את הגרסה לעו"ד בלומנפלד לא סיפר מה ראה והם לא ידעו מה בכוונתו להעיד (עמ' 1478).

31. עוד התברר כי שיחתו של עמאש עם עו"ד בלומנפלד נערכה רק מספר ימים לפני הדיון, בימים רביעי או חמישי שחלו לפני הדיון (הדיון נערך ביום 8/7/2018 שהיה יום ראשון בשבוע).

32. משילוב כל אלו ניתן להבין לגרסתו כי לראשונה סיפר עמאש כי ראה את פניו של רעול הפנים וזיהה כי מדובר בזאיט כשלושה - ארבעה ימים לפני הדיון. לפני כן שמר את גרסתו ואת זיהויו של זאיט בלבו , מבלי לספר על כך לאיש.

33. גרסה זו מעוררת תמיהה רבה המטילה צל כבד על מהימנות העדות כולה. ראינו כי כבר במהלך הדיון שהתקיים ביום 13/5/2018 מסר הסנגור, עו"ד בלומנפלד , כי " לאחר מתן הכרעת הדין הגיע לאוזניי ולידיי תחילתו של מידע שיכולה להיות לו השלכה על המשכו של תיק זה. [...] אני מחכה להגעת המידע אליי במלואו [...]" .ביום 17/6/2018 ביקש הסנגור לזמן את עמאש למתן עדות. בבקשתו ציין כי עדותו של עמאש "קריטית לחקר האמת בעניינו של הנאשם הטוען לחפותו המלאה" (בקשה מס' 105).

34. לא ניתן כל הסבר כיצד יתכן שכבר בחודש מאי נטען כי נמסר לסנגור, כנראה על ידי הנאשם ובני משפחתו, כי ידוע להם על עדות מהותית; כיצד יתכן שבחודש יוני הוזמן עמאש למ תן עדות "קריטית" להוכחת חפותו של הנאשם , כאשר בתחילת חודש יולי מסר עמאש לראשונה, את גרסתו בפגישתו עם עו"ד בלומנפלד. אין בלבנו ספק כי עו"ד בלומנפלד סמך על דברי בני משפחת הנאשם, אולם ברור, לאחר חקירתו, כי אלו לא יכלו לדעת מה בפיו של עמאש ולא יכלו לדעת כי בכוונתו למסור גרסה שיש בה להועיל לנאשם. זימונו של עמאש, לפני שמסר את גרסתו לסנגור, מעלה חשד ממשי כי עדותו של עמאש מבוססת על דברים שבני משפחת הנאשם שמו בפיו לפני שפנו לסנגור על מנת שיזמנו לעדות.

35. ודוקו, בטרם נפגש עמאש עם הסנגור הייתה ידועה רק גרסתו במשטרה, כלומר הגרסה ולפיה לא ראה את פניו של רעול הפנים ולא זיהה אותו. יתרה מזו, באותה גרסה שנמסרה במשטרה מסר עמאש כי רעול הפנים "צלע" ברגלו הימנית, תיאור המתיישב עם תיאורו של הנאשם יותר מאשר עם תיאורו של זאיט (בפנינו לא נטען כי זאיט צלע). משמע, בשלב שבו זומן עמאש לעדות היה צפוי כי בפיו גרסה שרק עלולה לסבך את הנאשם ולא גרסה מזכה.

36. זאת ועוד, גם הסברו של עמאש בעניין עיתוי מסירת הגרסה תמוה ביותר. עמאש העיד כי נמנע מלספר כי ראה את זאיט מאחר שפחד ממנו. זאיט נרצח בחודש 09/2017, כלומר לפני חודשים ארוכים, ולפני הכרעת הדין. עמאש עצמו העיד בפנינו כי ידע על מותו של זאיט כבר ביום רציחתו, דהיינו חודשים רבים לפני שמסר את עדותו (עמ' 1469, 1497). אם העד שמר בלבו את שראה בשל פחד מזאיט, היה צפוי שלאחר מותו של זאיט יספר את שראה, בין למשטרה ובין לאנשים אחרים. לכל הפחות היה צפוי שיספר על כך לבני משפחתו של הנאשם אשר ביקשו ממנו לגשת לסנגור ולספר את שאירע.

37. עמאש נשאל על כך והסביר כי לא ידע שההליכים כנגד הנאשם ממשיכים (עמ' 1498) . הסבר זה אינו יכול להתקבל. אם אכן עמאש הגיע "לספר את האמת" הרי צפוי היה שיעשה זאת מיד לאחר שהוסר האיום ממנו פחד ולא ימתין עד לאחר הכרעת הדין. אעיר כי בעדותו הראשונה (ג/1) נמנע עמאש מלספר כי חמאדה רץ אחרי רעול הפנים, וסיפר זאת רק בעדותו השנייה (ג/2). עמאש הסביר כי בעדות הראשונה פחד. מכאן שבעדות השנייה כבר אזר אומץ לספר את האמת ללא חשש . לכן, אם גם עמאש יצא לראות את רע ול הפנים, היה צפוי שיספר גם על כך בהודעה השנייה. ודוקו, גם בהודעה השני יה דבק בגרסה לפיה נשאר עם פתחי בבית סבו והתחבא ונמנע מלספר כי יצא לרחוב. החשש מזאיט נבע, אם בכלל, ממתן עדות בדבר זיהויו של זאיט. לא הייתה כל סיבה שהעד יחשוש לספר כי יצא לרחוב. אין זאת אלא כי הגרסה האחרונה אינה מהימנה ונולדה רק בדיעבד כדי לסייע לנאשם.

38. ההסבר לעיתוי מסירת הגרסה האחרונה תמוה גם לאור דבריו של עמאש לפיהם הבין כי זה "ה דיון האחרו ן" (עמ' 1497, 1477). העדות נמסרה לאחר סיום פרשת ההגנה, לאחר מתן הכרעת הדין. לכאורה "הדיון האחרו ן" חלף ז ה מכבר.

39. די באמור כדי להטיל צל כבד על מהימנות הגרסה עד כי ניתן לקבוע כי הגרסה שנמסרה על ידי העד בעדותו בבית המשפט היא גרסה מוזמנת שנועדה לסייע לנאשם לבטל את הכרעת הדין.

40. אוסיף כי חוסר מהימנות הגרסה מתברר גם מעיון בגרסת העד עצמה. בעדותו בבית המשפט העיד עמאש כי מיד לאחר שחמאדה ירד לרחוב, אסף את המחסנית והחל לרוץ אחר רעול הפנים, ירד גם הוא לרחוב והסתכל על רעול הפנים (עמ' 1472, 1473). לגרסה זו אין שום תימוכין בגרסאות העדים האחרים. חמאדה שהעיד ארוכות בבית המשפט בשתי הזדמנויות, לא סיפר בשום שלב כי ראה את עמאש יורד לרחוב. אילו ירד עמאש לרחוב יש להניח כי חמאדה היה רואה אותו ושם לב כי יצא אחריו והסתכל. הסברו של עמאש כי חמאדה לא ראה אותו מאחר שרץ ולא הסתובב לאחור, אינו מספק שהרי מדובר במרחק לא רב. לעדותו של עמאש, רעול הפנים פנה לכיוון ביתו של זאיט , במרחק של עד 15 מ', ומכאן שחמאדה היה במרחק קצר מכך ויכול היה להבחין כי עמאש יוצא אחריו.

41. זאת ועוד, אין חולק כי יחד עם עמאש וחמאדה ישב בבית גם פתחי. פתחי מסר הודעה במשטרה (סומנה ת/ 268). הודעה זו הוגשה בהסכמה כראיה. בהודעתו סיפר כי נשאר בבית ביחד עם עמאש. אין בהודעתו זכר לגרסה ולפיה עמאש יצא בשלב כלשהו לרחוב והסתכל על רעול הפנים . אם עמאש יצא מהבית, צפוי היה שפתחי יעיד על כך. בהעדר עדות תומכת של פתחי, קשה לתת אמון בגרסתו של העד.

42. גרסתו המאוחרת של עמאש אינה מתיישבת גם מבחינות נוספות. לעדותו, רעול הפנים הסיר את כיסוי הפנים באופן חלקי בלבד, במהלך ריצתו ולפני שפנה לרחוב המ וביל לביתו של זאיט. לגרסה זו אין תימוכין, להיפך, גם חמאדה וגם כל הנוכחים בחצר ביתו של זאיט סיפרו כי רעול הפנים הסיר את הכיסוי מפניו רק בתוך החצר (ראו סעי פים 102-76 להכרעת הדין). אם רעול הפנים היה מסיר את הכיסוי במועד מוקדם יותר היה צפוי כי חמאדה, שרץ אחריו, היה רואה זאת.

אין כל היגיון בהנחה כי רעול הפנים הסיר את הכיסוי מפניו ברחוב, ולאחר מכן שב וכיסה את פניו עד שהגיע לביתו של זאיט, ומכל מקום אין שום תמיכה לאפשרות שכזאת.

43. גם הטענה כי עמאש זיהה את זאיט אינה מתיישבת עם ההיגיון. לגרסת עמאש הוא זיהה את זאיט ממרחק רק על פי צדודית חלקית של פניו. העד סיפר כי רעול הפנים הסיר את הכיסוי רק מחלק מהפנים. כן סיפר כי רעול הפנים לא הסתובב כלפיו ולכן ראה פניו של זאיט מהצד וגם זאת לזמן קצר ביותר (עמ' 1487, 1492).

44. למרות שעמאש טען כי הוא בטוח בזיהויו של זאיט, הוא לא ידע להשיב על פרטים נוספים. הוא לא זכר האם לרעול הפנים שנחשף היה זקן או שפם (עמ' 1487) וכשנשאל על כך השיב: "מאיפה אני אזכור זה היה לפני 3 שנים וחצי מאיפה אני אזכור" (שם).

אם אכן ראה את זאיט ניתן היה לצפות שיזכור כיצד נראה זאיט באותו יום והאם היה לו זקן או לאו. לא מדובר בפרט שולי אלא פרט ממשי בזיהוי פניו של אדם.

45. בשים לב לכל התמיהות והתהיות לגבי גרסתו החדשה של עמאש, איני מוצא לנכון לתת בה כל אמון. שוב אציין כי התרשמתי שעמאש מסר את הגרסה החדשה לבקשת בני משפחתו של הנאשם אשר פנו אליו, הפנו אותו לסנגור ואף דאגו להביאו לדיון בבית המשפט.

סיום
46. הואיל ולא ניתן לתת אמון בעדותו של עמאש בדבר זיהוי רעול הפנים, מתחייבת המסקנה כי אין בעדות זו כדי להצדיק את ביטול הכרעת הדין וזיכויו של הנאשם. העדות אף אינה מספקת כדי לבסס טענה לספק סביר בדבר אשמתו של הנאשם. כפי שפורט לעיל, בהכרעת הדין הגענו למסקנה כי הנאשם הוא שירה במנוח ראמי אסכנדר ז"ל על סמך שלל ראיות נסיבתיות שבהשתלבותן הצביעו על הנאשם. עדותו של עמאש אינה מספקת כדי לפרום את מארג הראיות ולהטיל ספק במסקנתנו בדבר אשמת הנאשם.

47. בטרם סיום מצאתי לנכון להתייחס גם לטענת הסנגור כי הגנת הנאשם נפגעה בשל מחדלי המאשימה. לטענתו, לאחר שחמאדה מסר את הגרסה המזכה את הנאשם, כלומר לאחר שהעיד כי זיהה שזאיט הוא רעול הפנים, היה על המאשימה לזמן את זאיט לעדות נוספת. חמאדה מסר את עדותו בבית המשפט בחודש 02/2017. זאיט נרצח בחודש 09/2017. לטענת הסנגור היה למאשימה זמן די והותר לזמן את זאיט לחקירה או לעדות ולעמת אותו עם גרסתו של חמאדה.

48. איני סבור כי מדובר במחדל חקירה המצדיק את ביטול הכרעת הדין. סתירות בין עדים אינן נדירות בהליך הפלילי ואין להטיל על המאשימה לעמת שוב ושוב בין עדים שמסרו גרסאות סותרות. המאשימה זימנה את העדים, אפשרה להגנה לחקור אותם ורשאית הייתה להסתפק בטיעון כי יש להעדיף גרסת עד אחד על פני גרסתו של האחר.

אילו סבר הסנגור כי יש צורך לעמת את זאיט עם גרסתו של חמאדה, יכול היה לבקש ולזמנו לעדות (ראו סעיף 106 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982).

49. אשר על כן ובשים לב לכל האמור אציע לחברותיי לקבוע כי אין בעדותו של עמאש כדי לשנות מהכרעת הדין.

ר. סוקול, שופט
אב"ד

השופטת ת' שרון נתנאל:
אני מסכימה.

ת. שרון-נתנאל, שופטת

השופטת ר' בש:
אני מסכימה.

ר. בש, שופטת

אשר על כן, הוחלט כאמור בהחלטת השופט סוקול.

ר. סוקול, שופט
אב"ד

ת. שרון-נתנאל, שופטת

ר. בש, שופטת