הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 7576-01-17

לפני כבוד השופטת בטינה טאובר
המבקשת
נופר (לוי) מולרסקי

נגד

המשיבה
הוט - מערכות תקשורת בע"מ

פסק דין

1. בפניי בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה, שהוגשה על ידי הצדדים, מכוח סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות").

הרקע לבקשה

2. ביום 08/01/17 הגישה המבקשת תובענה ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית נגד המשיבה (להלן: "התובענה" ו-"בקשת האישור" בהתאמה). טענתה המרכזית של המבקשת בבקשת האישור היא כי המשיבה גובה מלקוחותיה תשלום ביתר עבור צפייה בערוצים "ספורט 1" או "ספורט 2" (להלן: "ערוצי הספורט"), דהיינו יותר מהתעריף החודשי לכל ערוץ (50.57 ₪ לחודש). על רקע האמור, עתרה המבקשת להשבת הסכום אשר נטען כי נגבה ביתר עבור הצפייה בערוצי הספורט, לחיוב המשיבה בסך כולל של 57,560,000 ₪ וכן לחיוב המשיבה בנזקים בלתי ממוניים שנגרמו לכאורה לחברי הקבוצה בסך של 10,000,000 ₪.

3. ביום 05/07/19 הגישה המשיבה תשובה לבקשת האישור, במסגרתה דחתה את טענות המבקשת הן לגופן והן באשר למידת התאמתן למסגרת של תביעה ייצוגית, וטענה כי כל פעולותיה נעשו כדין.

4. לאחר שהמבקשת הגישה את תשובתה לתשובת המשיבה, התקיים ביום 26/02/18 דיון, במסגרתו הומלץ לצדדים לנהל הידברות במטרה להגיע להסכמות אשר יביאו לסיום ההליך בדרך מוסכמת. בהתאם, ביום 26/04/18 החלו הצדדים בניהול הליך גישור בפני עו"ד יצחק מרציאנו (להלן: ""המגשר"), במסגרתו העלו הצדדים את טיעוניהם ונשמעו הערותיו והמלצותיו של המגשר.

עיקרי הסדר הפשרה ועמדת היועץ המשפט לממשלה

5. ביום 05/03/19, בתום הליך הגישור, הגישו הצדדים בקשה לאישור הסדר פשרה, שאלה עיקריו.

קבוצת התובעים עליה יחול הסכם הפשרה כוללת: כל לקוחות המשיבה אשר מתקיימים בעניינם התנאים המצטברים הבאים: 1. הזמינו מהמשיבה בשבע השנים עובר להגשת בקשת האישור ועד לאישור הסכם הפשרה, ערוצי ספורט ו/או חבילות ערוצי ספורט; 2. ביטלו את הרכישה (או הפסיקו את העסקה) בטרם חלף חודש ממועד הרכישה כאמור; 3. המשיבה חייבה אותם בסכום כולל הגבוה מהתעריף החודשי הרלוונטי של הערוץ/חבילה (להלן: "התשלום העודף"); 4. המשיבה לא השיבה להם את התשלום העודף בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ובתוספת הוצאותיהם הצרכניות כמצוות סעיף 13ד1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן") בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
המשיבה החלה לאפשר למנויה לרכוש את הערוצים נשוא בקשת האישור באמצעות תעריף יומי ביום 14/01/14, כאשר עד למועד זה יחידת הזמן הקצרה ביותר להזמנת הערוצים נשוא בקשת האישור עמדה על חודש ימים. על כן המועד הרלוונטי הראשון לטענות נשוא בקשת האישור הינו 14/01/14 ולא קודם לכן.
המשיבה התחייבה לרענן את נהלי מנגנון החיוב והזיכוי של מנויי הוט אשר בוחרים לצפות בערוצי הספורט ו/או חבילות ערוצי הספורט באופן יומי.
לאחר שהוגשה בקשת האישור והחל מיום 25/10/17, נערך שינוי במערך הבילינג של המשיבה ובתהליכי המכר הרלוונטיים אצלה, באופן שמאפשר למנוייה של המשיבה לבחור מראש בהזמנת ערוצים במסלול חיוב יומי ולא רק במסלול חיוב חודשי, דבר המייתר על פי רוב את הצורך במנגנון הזיכויים הידני, ועל כן מפחית משמעותית את ההסתברות לתקלות אנושיות בזיכוי.
המשיבה תשיב את התשלומים העודפים שנגבו לכאורה מחברי הקבוצה על ידי עריכת חישוב מחמיר, במסגרתו סכמה המשיבה בסמוך לפני חתימת הסכם הפשרה את התשלומים העודפים שנגבו ולא הושבו מהקבוצה כאמור, מיום 14/01/14 (להלן: "סכום הנזק המקסימלי") שעומד על סך של כ-195,000 ₪.
סכום הנזק המקסימלי יתחלק בין שתי קבוצות כדלקמן: קבוצה ראשונה, כוללת את כלל התובעים המיוצגים אשר נכון למועד מתן הזיכוי נמנים עם לקוחות המשיבה בשירותי הטלוויזיה – קבוצה זו תקבל זיכוי כספי מלא באמצעות זיכוי אחת משתי החשבוניות העוקבות של חברי הקבוצה הנ"ל לאחר חלוף 90 ימים מהמועד הקובע – מועד מתן הזיכוי; קבוצה שניה, כוללת את כלל התובעים המיוצגים אשר נכון למועד מתן הזיכוי אינם נמנים עם לקוחותיה של המשיבה בשירותי הטלוויזיה – לאור הקושי המעשי בביצוע הפיצוי לחברי קבוצה זו, תתרום המשיבה את הפיצוי לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה בהתאם לסעיף 27א' לחוק תובענות ייצוגיות, את ההפרש בין סכום הנזק המקסימלי לבין הסכום הכולל של הזיכוי שיוענק לחברי הקבוצה הראשונה. התרומה תועבר בתוך 30 ימים ממועד מתן הזיכוי לחברי הקבוצה הראשונה.
המשיבה תקיים את ההתחייבויות שפורטו בכפוף לקיומו של התנאי המתלה לפיו יאושר הסכם הפשרה בלא כל שינוי שאינו מקובל על הצדדים.
בכפוף לאישורו וביצועו של הסכם הפשרה, מוותרים המבקשת וקבוצת התובעים הייצוגים הרלוונטיים באופן סופי ומוחלט על כל טענה ו/או דרישה ו/או זכות ו/או עילה הנובעים מאיזו מהטענות ו/או הדרישות הכלולות בכתבי הטענות מטעם מי מהצדדים בהליך בעניין הבקשה לאישור ו/או בתביעה.
אישור ההסכם יוצר מעשה בית-דין כלפי כל חברי הקבוצה וכנגד כל אחד מחברי הקבוצה.
לא יאוחר מתום 30 ימים לאחר סיום יישום ההתחייבויות על פי הסכם הפשרה תציג המשיבה לעיני בית המשפט דו"ח אשר יפרט דבר הביצוע בפועל של ההתחייבויות.
הצדדים ממליצים על תשלום גמול למבקשת בסך של 30,000 ₪ וכן שכר טרחה לבא כוחה בסך של 120,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין, כאשר תשלום הגמול במלואו ו-50% משכר הטרחה ישולמו תוך 45 ימים מהמועד הקובע ויתרת שכר הטרחה בשיעור של 50% תשולם לא יאוחר מחלוף 30 ימים מיום הגשת הדו"ח לאחר תום תקופת ההטבה.

6. חברי הקבוצה לא הגישו התנגדויות או בקשות לצאת מהקבוצה.

7. ב"כ הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים וברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הגיש בעקבות הגשת הבקשה לאישור הסכם הפשרה הודעה ובקשה, במסגרתה ציין כי בבדיקת הסדר הפשרה המוצע התברר כי לא הוצגו במסגרתו נתונים נחוצים על מנת לשקול את היותו ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של כלל חברי הקבוצה, ובפירוט לא הוצג גובה הנזק שנגרם לכל חבר ב"בקבוצה השנייה" כהגדרתה בסעיף 15.2 לבקשת הצדדים לאישור הסכם הפשרה – הקבוצה שאינה נמנית על לקוחותיה של המשיבה, וכן לא הוצג סכום ההשבה הכולל בגין נזקם המצטבר של חברי הקבוצה השנייה הנ"ל, שלגביו הסכימו הצדדים לתרום לקרן לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות. לאור האמור, ביקש ב"כ הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים וברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן כי בית המשפט יורה למשיבה להציג את הנתונים החסרים לצורך השלמת ההתייחסות הנדרשת על מנת לגבש עמדה ביחס להסדר הפשרה המוצע.

8. בתגובה שהוגשה בהמשך להודעת הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים וברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ציינה המשיבה כי מספר חברי "הקבוצה השנייה" כהגדרתה בסעיף 4.5.2. להסכם הפשרה מיום 05/03/19 עומד על 13,876. כמות זו משתנה מעת לעת ואינה נתונה לשליטת המשיבה. ממוצע גובה הנזק הנטען לחבר הקבוצה השנייה עומד על 5.4 ₪. כלומר סכום ההשבה לקבוצה השנייה נכון ליום הגשת התגובה, שעתיד להיתרם לקרן לפי סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות, עומד על 74,930 ₪.

9. בהמשך לתגובת המשיבה, הודיע ב"כ הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים וברשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן ביום 13/08/19 כי הנ"ל לא מצאו לנכון להביע עמדה ביחס לבקשה לאישור הסדר פשרה.

דיון ומסקנות

10. כידוע, בבואו של בית המשפט לדון בבקשה לאישור הסדר פשרה במסגרת של תובענה ייצוגית, הכלל הוא כי בטרם אישור ההסדר, יימנה בית המשפט בודק חיצוני לבדיקת יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה, למעט במקרים בהם השתכנע בית המשפט כי חוות דעת כאמור, אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. בפועל מינוי בודק בתובענות ייצוגיות, נעשה אך בחלק קטן מהתובענות הייצוגיות. השיקולים להעדר מינויים של בודקים לבדיקת התאמתם של הסדרי פשרה מתחלקים לשלושה: ראשית, מבחינה פרקטית אין זה יעיל למנות בודק, זאת כאשר ערכו הכספי של הסדר הפשרה מוגבל, ואינו מצדיק את העלות המשמעותית, והעיכוב ביישום ההסדר, הכרוכים במינוי בודק; שנית, כאשר מבחינה עניינית אין הצדקה למינוי בודק, זאת כאשר מדובר בהסדר פשרה המבוסס על השבה כספית מלאה לכלל חברי הקבוצה; שלישית, כאשר מבחינה דיונית אין צורך במינוי בודק, לרוב מאחר שבית המשפט היה מעורב בגיבושו ובעיצובו של הסדר הפשרה. ראה: ת"צ (מרכז) 30028-04-11 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' איל יצחקי (29/06/15).

11. במקרה הנדון, בשים לב לטיב המחלוקות שבין הצדדים, אשר נוגעות בעיקרן לנזק שנגרם לקבוצת התובעים הייצוגיים , בשל חיובם ביתר בגין הזמנת ערוצי הספורט, ובהינתן ערכו הכספי המוגבל של הסדר הפשרה, והעלויות שעשויות להיגרם כתוצאה ממינוי הבודק, ולנוכח העובדה כי הפשרה גובשה במסגרת של הליך גישור אליו פנו הצדדים בעקבות המלצת בית המשפט, סבורני כי אין זה יעיל מבחינה פרקטית להורות על מינוי בודק, אשר עשוי אך להביא לעיכוב ביישום הסדר הפשרה ולעלויות מיותרות. לפיכך, לא מצאתי כי קיים הכרח במינוי בודק.

12. הוראות החוק הרלוונטיות לאישור הסדר הפשרה הן ההוראות המפורטות בסעיף 19(א) וסעיף 19(ג) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר קובעים כדלקמן:

"(א) בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין.
...
(ג)(1) החלטת בית המשפט אם לאשר הסדר פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה:
(א) הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה;
(ב) עילות התובענה, השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשה לאישור או כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לפי סעיף 14, לפי הענין;
(ג) עיקרי הסדר הפשרה.
(2) בהחלטתו לפי פסקה (1) יתייחס בית המשפט, בין השאר, לשיקולים אלה:
(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."

13. בהינתן סעיפי החוק שפורטו, תיבחן כעת סבירותו של הסדר הפשרה שהוגש על ידי הצדדדים:

הקבוצה עליה חל הסדר הפשרה כוללת: כל לקוחות המשיבה אשר מתקיימים בעניינם התנאים המצטברים הבאים: 1. הזמינו מהמשיבה בשבע השנים עובר להגשת בקשת האישור ועד לאישור הסכם הפשרה, ערוצי ספורט ו/או חבילות ערוצי ספורט; 2. ביטלו את הרכישה (או הפסיקו את העסקה) בטרם חלף חודש ממועד הרכישה כאמור; 3. המשיבה חייבה אותם בסכום כולל הגבוה מהתעריף החודשי הרלוונטי של הערוץ/חבילה; 4. המשיבה לא השיבה להם את התשלום העודף בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק ובתוספת הוצאותיהם הצרכניות כמצוות סעיף 13ד1 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק (להלן : "הקבוצה המאושרת").

עילת התובענה כפי שהוגדרו בבקשות האישור עניינם בגביה עודפת שלא כדין המהווה הפרה של דיני עשיית עושר ולא במשפט; רשלנות; הפרת חובת תום הלב; הפרת דיני החוזים; פגיעה באוטונומיה והפרת חובות חקוקות לרבות הוראות חוק הגנת הצרכן.

הסעדים הנתבעים בתובענה הייצוגית: השבת הכספים שנגבו בייתר בסך של 53,130,000 ₪ וכן תשלום בגין נזקים לא ממונים בסך של 10,000,000 ₪.

שאלות של עובדה ומשפט המשותפות לחברי הקבוצה: האם חייבה המשיבה את לקוחתיה בתשלום ביתר עבור צפייה בערוצי הספורט. ואם כן, מה הנזק שנגרם לחברי הקבוצה המיוצגת כתוצאה מהתנהלות המשיבה.

14. בית המשפט יאשר הסדר פשרה כאמור, ככל ששוכנע, "כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה...וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות).

15. בענייננו, המשיבה התחייבה להשיב את התשלומים העודפים שנגבו לכאורה ביתר מחברי הקבוצה, כך שחברי הקבוצה המיוצגת הנמנים על לקוחותיה יקבלו זיכוי כספי מלא באחת משתי החשבוניות העוקבות, וחברי קבוצה שאינם נמנים על לקוחותיה יקבלו זיכוי בדמות של תרומה לקרן שהוקמה מכוח סעיף 27א לחוק תובענות ייצוגיות. כמו כן, התחייבה המשיבה לרענן את נהלי מנגנון החיוב והזיכוי של מנוייה אשר בוחרים לצפות בערוצי הספורט ו/או חבילות ערוצי הספורט באופן יומי, וכן ערכה שינוי במערך הבילינג ובתהליכי המכר הרלוונטיים אצלה, באופן שמאפשר למנוייה של המשיבה לבחור מראש בהזמנת ערוצים במסלול חיוב יומי ולא רק במסלול חיוב חודשי, דבר המייתר על פי רוב את הצורך במנגנון הזיכויים הידני, ובכך מפחית משמעותית את ההסתברות לתקלות אנושיות בזיכוי. דומה בנסיבות העניין, כי הסדר זה והסעדים עליהם הוסכם במסגרתו, הינם הוגנים, ראויים וסבירים, באופן שמצדיק את אישורו של ההסדר , לא כל שכן משלא הוגשו התנגדויות לאישורו על ידי מי מחברי הקבוצה המיוצגת או על ידי היועץ המשפטי לממשלה והגורמים המקצועים במשרד המשפטים ובמשרד להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

16. לאור כל האמור, בשים לב לכלל הפסיקתי לפיו ראוי לעודד ולתמרץ הסדרי פשרה במסגרת של תובענות ייצוגיות, ככל שהם ראויים, ומשסבורני, כי הסדר הפשרה שהוגש לאישור בית המשפט, הינו ראוי, הוגן וסביר והוא אף הדרך הנכונה ביותר לסיום המחלוקות בין הצדדים, הגעתי למסקנה, כי יש לאשר את הסדר הפשרה במתכונת בה הוגש.

גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו

17. הצדדים המליצו על תשלום גמול למבקשת בסך של 30,000 ₪; וכן על תשלום שכר טרחה לבא כוח ה בסך של 120,000 ₪ בתוספת מע"מ, אשר ישולמו בשלבים כמפורט לעיל. כידוע, העקרונות המנחים לפסיקת גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו קבועים בסעיפים 23-22 לחוק תובענות ייצוגיות. סעיפים אלה מונים שורה של שיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון בבואו לפסוק גמול ושכר טרחה, ואלה כוללים, בין היתר, את התועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה; הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו והסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך וניהולו; וכן מידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך.

18. ההלכה הפסוקה קובעת, כי שיקולים אלו אינם רשימה סגורה ובבואו לפסוק גמול ושכר טרחה בתובענה ייצוגית, רשאי בית המשפט להביא בחשבון גם שיקולים נוספים אשר אינם מנויים בסעיפים אלה. ראה: ע"א 471/15 נחמיה נ' סלקום ישראל בע"מ (11/04/16); עע"מ 6687/11 מדינת ישראל נ' אבוטבול (25/12/12). בין השיקולים הנוספים אשר נפסק כי יש לתת עליהם את הדעת בפסיקת גמול ושכר טרחה בתובענה ייצוגית נמנים: מידת הצורך בהגשת התובענה הייצוגית על מנת לזכות בסעד שנפסק, מידת ההצלחה שנחל התובע המייצג בניהול ההליך, והרצון לעודד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות ולהרתיע מפני הגשתן של תובענות סרק. ראה: ע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט (23/05/12).

19. במקרה הנדון, ממקרא תנאי הסדר הפשרה עולה כי הגשת בקשת האישור הביאה לתוצאה רצויה שכוללת הטבה לקבוצת התובעים המאושרת וכן התחייבות של המשיבה לרענן את נהליה ולפעול על פיהם. לאור ההשקעה שהושקעה והטרחה שנטלו המבקשת ובא כוחה על עצמם בניהול התובענה הייצוגית, ואשר הבשילה בסופו של יום למתן הטבה כספית והתחייבות לרענון הנהלים, סבורני כי סכומי הגמול ושכר הטרחה עליהם הומלץ על ידי הצדדים הם סבירים, ואין מקום להתערב בהם.

סוף דבר

20. סיכומו של דבר, לאור כל השיקולים שנמנו, הגעתי למסקנה, כי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה כמבוקש, ולתת לו תוקף של פסק דין. לפיכך, אני מאשרת את הסדר הפשרה כנוסחו שהוגש ביום 05/03/19 ונותנת לו תוקף של פסק דין.

יובהר, כי בכל מקרה של סתירה בין התיאור שהובא בפסק דין זה לבין נוסח הסדר הפשרה מיום 05/03/19 יגבר נוסח הסדר הפשרה, אלא אם מהקשר הדברים עולה כוונה אחר.

המשיבה תפעל על פי התחייבויותיה לפי הסדר הפשרה ותגיש דיווחים בהתאם.

21. נוכח אישורו של הסדר הפשרה לפי סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, הנני מורה על פרסום ההודעה השנייה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות.

בהודעה יפורטו הפרטים המנויים בסעיף 19(ג)(1) ו-(2) לחוק תובענות ייצוגיות וכן הפניה לפנקס תועבנות ייצוגיות בו ניתן יהיה לעיין בפסק הדין ובהסדר פשרה, כאמור בסעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות . למען הסר ספק יובהר, כי המשיבה, היא זו שתישא בעלויות הפרסום.

בהתאם לסעיף 25(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, יובא נוסח ההודעה השנייה לאישור בית המשפט בתוך 14 יום מהיום. לאחר אישור נוסח ההודעה, תשלח המשיבה עותק מההודעה השנייה למנהל בתי המשפט בהתאם לסעיף 25(ז) לחוק תובענות יצוגיות.

המשיבה תדאג לפרסם את נוסח ההודעה השניה בשני עיתונים ארציים בעלי תפוצה רחבה. גודל ההודעה בעיתונות לא יפחת מ-15X15 ס"מ.

כאמור, המשיבה תישא בעלויות הפרסום.

22. הצדדים ימציאו העתק מפסק הדין בצירוף הסדר הפשרה ובצירוף ההודעה השנייה למנהל בתי המשפט לשם רישומם בפנקס תובענות ייצוגיות, בהתאם להוראת סעיף 19(ה) לחוק תובענות ייצוגיות.

23. בנוסף ישלחו הצדדים העתק מההודעה ליועץ המשפטי לממשלה בהתאם לתקנה 16 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010.

24. המבקשת תמציא עותק מפסק דין זה למנהל בתי המשפט, לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

25. המזכירות תמציא עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ד אב תשע"ט, 25 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.