הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 44555-03-19

בפני כב' השופט י. גריל, שופט עמית

המבקשת:

אושרית דהן
ע"י ב"כ עוה"ד דוד מזרחי ואח'

נגד

המשיבה:
ישראייר תעופה ותיירות בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד איתן ברוש ואח'

פסק דין

א. בפניי בקשה לאישור הסכם פשרה לפי סעיף 18 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, שהוגשה ביום 13.7.21, לאחר משא ומתן שניהלו הצדדים, ולרבות במסגרת הליך גישור שהתנהל ביניהם.

ב. התובעת ומבקשת נוספת הגישו תובענה כנגד הנתבעת ובקשה לאישורה כייצוגית בנימוק שהנתבעת לא העניקה שירותי סיוע שונים לנוסעיה בטיסה פנים ארצית שבוטלה, ואינה מעדכנת את נוסעיה בדבר זכויותיהם במקר ים של עיכובי טיסות וביטולי טיסות פנים בניגוד לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה") ו/או תקנות שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ג-2013 (להלן: "תקנות שירותי תעופה").

ג. ביום 27.5.20 אישרתי את התובענה כייצוגית לגבי התובעת בלבד (הבקשה נדחתה לגבי המבקשת הנוספת) וקבעתי (בפִסקה נ"ב של ההחלטה מיום 27.5.20) כי הקבוצה תכלול את :

"כלל לקוחות המשיבה בטיסה פנים-ארצית שבוטלה, בתקופה שהחל מ-4 שנים טרם הגשת בקשת האישור (החל מתאריך 19.3.2015) ועד מועד אישורה של התובענה כייצוגית, ואשר עקב ביטול טיסתם הועמדה לרשותם הסעה קרקעית למקום יעד הטיסה (כשלטענת המשיבה הסעה זו עונה על מתן "שירותי סיוע" לפי סעיף 6(א((1) של חוק שירותי תעופה)".

עוד נקבע, כי השאלה העיקרית המשותפת לחברי הקבוצה התובעת היא:

"האם הסעה קרקעית באמצעות אוטובוסים ליעד של הטיסה אשר בוטלה, שמעמידה המשיבה לרשות נוסעים שטיסתם הפנים-ארצית בוטלה, אכן מהווה הענקת שירותי סיוע בפועל, והאם היא פוטרת את המשיבה מהענקת שירותי סיוע לנוסע שב חר שלא לעשות שימוש בהסעה הקרקעית?".

ד. לאחר שניתנה ההחלטה בבקשת האישור הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן.

הנתבעת מצדה טענה בכתב ההגנה, שהיא מיידעת את לקוחותיה באפיקים המקובלים אודות זכויותיהם השונות ומעניקה להם את הסיוע/הפיצוי הנדרש במקרים הרלוונטיים ולפי הוראות הדין.
הנתבעת סבורה, כי מכיוון שישראל היא מדינה קטנה, העמדת הסעה קרקעית המביאה את הנוסעים שטיסותיהם התבטלו ליעדם עולה כדי שירותי סיוע. מתן שירותי לינה נדרש לפי חוק שירותי תעופה רק אם נדרשת שהייה של לילה אחד או יותר, ולכן העמדת ההסעה הקרקעית לרשות הנוסעים בנסיבות הנ"ל מייתרת את הצורך בשירותי לילה.

לטעמה של הנתבעת, על הנוסעים שטיסותיהם מתבטלות חלה חובה להקטין את הנזק, ולכן עליהם לעשות שימוש בהסעה הקרקעית שמעמידה לרשות ם הנתבעת במקרים בהם אין ברירה אחרת. עוד נטען, שלפנים משורת הדין, מספקת הנתבעת שירותי לי נה לנוסעים שאינם מעוניינים לעשות שימוש בהסעה קרקעית ומקום מגוריהם רחוק משדה התעופה.

התובעת מציינת, שהיא חולקת על טענות אלה שהעלתה הנתבעת בכתב הגנתה.

ה. בבקשתם לאישור הסדר הפשרה מביאים הצדדים לידיעת בית-המשפט שבמסגרת גילוי המסמכים שבוצע בין הצדדים נמצא, כי מספר הטיסות שבוטלו בתקופה הרלוונטית לתובענה הוא קטן. מספר טיסות הפנים שבוטלו לאחר שעה 17:00 עומד על כשמונה טיסות. סטטיסטית, מחצית מטיסות אלה ממריאות משדה תעופה שהוא בקרבת מקום המגורים של הנוסעים ולכן כ-50% מן הנוסעים שטיסותיהם בוטלו אינם נ דרשים לשירותי לינה.
נוסע שאינו נותן הסכמתו לקבלת שירותי סיוע מסוג הסעה קרקעית לביתו מקבל שירותי סיוע מסוג לינה במלון, והדבר מקבל משנה תוקף אף עבור הנוסעים האחרים (כ-50% מן הנוסעים של כשמונה טיסות), כשהנתבעת פועלת למציאת פתרונות שונים , כגון טיסות חלופיות בחברות מתחרות . רק בלית ברירה יוצאת הסעה קרקעית המביאה אותם נוסעים למחוז חפצם באותו יום. מכאן, שמדובר בקבוצה קטנה מאד של נוסעים שהליך זה רלוונטי לגביהם.

ו. בהליכי המשא ומתן שהתנהל בין הצדדים מחוץ לכותלי בית-המשפט, לרבות במסגרת הליכי גישור, הגיעו הצדדים להבנה, מבלי להודות איש בטענות רעהו , לפיה תסולק תביעתה של הקבוצה כנגד הסדרה עתידית כמפורטת להלן:

(1) הנתבעת תוסיף בחוברת הנהלים הפנימית של עובדיה הוראה, לפיה על צוותי הקרקע של הנתבעת, בטיסות פנים ארציות, להציב מודעות בעניין זכויות הנוסעים מכוח חוק שירותי תעופה ותקנות שירותי תעופה, בדלפ קי ה"צ'ק אין" ו/או בדלפקי ה"בורדינג" במקרה שאלה מופעלים על ידי עובדי ה של הנתבעת.

(2) הנתבעת תבצע ריענון נהלים לצוות דיילי הקרקע, בטיסות פנים, בכל הנוגע לעדכון אותם נוסעים, שמתקיימת לגביהם עילה המזכה את הנוסע בקבלת הטבות, אודות זכויותיהם.

(3) הנתבעת מתחייבת להקפיד, כי באתר האינטרנט שלה וכן במסמכים המועברים על ידה לנוסעים בטיסות פנים, עם ביצוע הזמנת כרטיס הטיסה, יופיעו קישורים ו/או הפניות למידע אודות זכויותיו של הנוסע לקבלת הטבות בטיסה פנים ארצית, בהתאם לחוק שירותי תעופה ותקנות שירותי תעופה.

(4) לפנים משורת הדין ומבלי להסכים לכל טענה בעניין זה, הנתבעת לא תחייב מעתה ואילך נוסעים, אשר טיסות הפנים שלהם בוטלו, בגין עלות ההסעה הקרקעית אותה מציעה הנתבעת לנוסעיה במקרים של ביטול טיסת פנים.

(5) הנתבעת מתחייבת להקפיד על מתן שירותי סיוע לנוסעים בטיסת פנים ארצית שבוטלה בהתאם להוראות חוק שירותי תעופה ותקנות שירותי תעופה.

ז. ב"כ הצדדים טוענים, שיש בהסדר הפשרה תועלת ממשית לחברי הקבוצה ויש בו כדי לקדם את עניינם. ההסדר מביא בחשבון את גדרי המחלוקות המשפטיות שהתגלעו מתוך כתבי הטענות של הצדדים ומשקלל באופן הולם את הסוגיות שבמחלוקת, ואת הסיכונים והסיכויים הגלומים בניהול ההליך.

ח. הוסכם, כי העילות שלגביהן יהווה פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה מעשה בית-דין הינן העילות המקימות את זכאות חברי הקבוצה לפיצוי על-פי דין.

הסעד שלגביו יהווה פסק הדין מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה הוא: כל זכות לפיצוי מן הנתבעת, במישרין או בעקיפין, בגין כל עילה שעניינה:

1) אי-יידוע חברי הקבוצה על זכויותיהם.

2) אי-מתן שירותי סיוע לחברי הקבוצה, והעמדת שירותי הסעה קרקעית חלף כל שירותי סיוע אחרים לפי חוק שירותי תעופה ו/או תקנות שירותי תעופה החל מיום 19.3.15 ו"עד היום".

כאן אציין, שהנכון הוא שמעשה בית הדין הוא עד למועד אישור התובענה כייצוגית, דהיינו, עד תאריך 27.5.20, וכך אני מחליט ( עיינו בפִסקה נ"ב של ההחלטה בבקשת האישור מיום 27.5.20).
הטעם לכך הוא, כי סעיף 18(ז)(1) של חוק תובענות ייצוגיות קובע , שהסדר פשרה לא יכלול: "עילות תביעה, בעלי דין או חברי קבוצה, אשר לא נכללו בבקשה לאישור או בהחלטה על אישור התובענה הייצוגית..." (ההדגשה שלי – י.ג.). משכך, והואיל ומדובר בהסדר פשרה שהושג לאחר אישור התובענה כייצוגית, הרי שלא ניתן לכלול בסעד שיהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה, תקופה החורגת מהתקופה הרלוונטית שהוגדרה בהחלטה על אישור התובענה כייצוגית.
בעניין זה אני מפנה לדבריו של כב' השופט (בדימוס) ר' כהן ב-ת"צ (מחוזי ת"א) 7020-08-12‏ ברניק נ' עו"ד גורודיסקי ואח', בעמ' 23-22‏ (14.12.20):

"סבורני, שהחלק הראשון של משפט הברירה בסעיף זה ("אשר לא נכללו בבקשה לאישור") נוגע להסכם פשרה המוגש לאישור לפני ההחלטה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, בעוד החלק השני ("או בהחלטה על אישור התובענה הייצוגית"), הרלוונטי לענייננו, חל על הסכם פשרה שמוגש לאישור לאחר ההחלטה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. לו כוונת המחוקק הייתה כעמדת המשיבים, הרי שהחלק השני של משפט הברירה לא היה נדרש כלל ועיקר, אולם כידוע – המחוקק אינו משחית מילותיו לריק (ע"א 3815/99 טובי נ' מנהל מס שבח מקרקעין, מיום 4.8.2003, פסקה 10). החלטה בבקשה לאישור תוחמת את העילות שניתן להגיע בעניינן להסכם פשרה, ומרגע שניתנה, לא ניתן לשוב ולכלול עילות שלא אושרו במסגרת הסכם הפשרה." (ההדגשה שלי – י.ג.).

(עיינו גם: בדברי כב' השופט י' קינר ב-ת"צ (מחוזי מרכז) 63984-12-17‏ לרנר נ' איסתא ישראל בע"מ, בפִסקה 27 (27.4.20) ובדברי כב' השופט י' שינמן ב-ת"צ (מחוזי מרכז) 47768-09-13 צוקרמן נ' Siemens AG, בפִסקאות 39-37 (26.3.20)).

הצדדים מציינים, כי ההסדר המוצע, ככל שיאושר יהווה מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה.

ט. לדעת ב"כ הצדדים, הסדר זה ממצה את כלל המחלוקות מושא התביעה וזאת כפתרון כולל וראוי תוך מתן מענה שוויוני, אחיד וגורף לכל יחידי הקבוצה.
מוסיפים ב"כ הצדדים, שהסכם הפשרה הוא ראוי ובגיבושו ניתנה התחשבות לעניינם תוך עריכת שקלול בין סיכויי התביעה להתקבל, מחד גיסא, ומצבה הכלכלי של המשיבה שהיא חברת תעופה הפועלת בתקופת מגפה עולמית.

י. הצדדים מבקשים שבית המשפט יימנע ממינוי בודק.

ב"כ הצדדים מציינים, שלצורך אישור הסכם הפשרה לא נדרשת מומחיות מיוחדת, הואיל ומדובר בהחלטה משפטית וערכית הנמצאת בשיקול דעת בית-המשפט וללא צורך בסיוע חיצוני של אדם בעל מומחיות, ומה גם שהצדדים הביאו בפני בית-המשפט את מספר הטיסות הרלוונטיות לענייננו בשים לב להליכי הגילוי והעיון במסמכים. לטענת הצדדים, מינוי בודק עלול לעכב את ביצוע הסכם הפשרה ולגרום להוצאות נוספות ומיותרות מבלי שתושג על-ידי כך תועלת של ממש.

י"א. ב"כ הצדדים ממליצים שהנתבעת תשלם גמול של 5,000 ₪ לתובעת בתוך 45 יום ממועד אישור הסדר הפשרה על דרך העברת סכום זה לב"כ התובעת. בנוסף תשלם הנתבעת סך של 69,000 ₪ בתוספת מע"מ כשכ"ט עו"ד לב"כ התובעת עד ליום 31.7.2022 כנגד העברת אישור פרטי החשבון, אישור ניהול ספרים תקין, פטור מניכוי מס במקור, וחשבונית מס מתאימה.

האגרות ששולמו על ידי התובעת בהליך זה (ככל ששולמו) לא תוחזרנה לתובעת והיא אשר תישא בהן.
לטעמה של התובעת, הגמול ושכר הטרחה, בנסיבות העניין שבתיק זה, מידתיים, ראויים ותואמים את הטבה שהושגה.

הבקשה לאישור הסדר פשרה נתמכה בתצהירי הצדדים ובאי-כוחם.

י"ב. הבקשה לאישור הסדר פשרה הומצאה כדין לב"כ היועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) ולממונה על הגנת הצרכן, ופורסמה בשלושה עיתונים.

לא הוגשה התנגדות ולא הוגשה הודעת פרישה מן הקבוצה.

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הודיעה ביום 6.10.21, שהגורמים המקצועיים במדינה אינם מתנגדים לבקשה לאישור הסדר הפשרה. לצד זאת, מעירים הגורמים המקצועיים הערה בנוגע למ ִתווה ההסכם אליו הגיעו הצדדים, וסבורים, כי המ ִתווה ההולם יותר את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים הוא מִתווה של הסתלקות לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, בשים לב לכך שבענייננו מסכימים הצדדים שההסדר יוצר מעשה בית דין לגבי חברי הקבוצה.

עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה היא, שהואיל וחברי הקבוצה אינם מקבלים פיצוי, וההסדר מתמקד בהסדרה עתידית בלבד, מן הראוי שלא יחול מעשה בית דין על חברי הקבוצה, וכי הסכמות הצדדים תוכנסנה למסגרת של הסדר הסתלקות.

ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הפנתה לת"צ (מחוזי תל-אביב) 6794-03-19 מרגלית גבאי נ' אופיס 3000 בע"מ (3.5.21), (להלן: עניין גבאי"), כשבאותו מקרה נפסק, שבאין הטבה ממשית לחברי הקבוצה נכון יותר להגיש בקשת הסתלקות שכאמור אינה יוצרת מעשה בית דין.

י"ג. באי כוח שני הצדדים סבורים בתגובתם מיום 17.10.21, שלמרות הערת הגורמים המקצועיים במדינה יש לאשר את הסדר הפשרה בתצורתו הנוכחית.

י"ד. לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בתגובת הנתבעת לבקשת האישור, בתשובת התובעת לתגובת הנתבעת, בהחלטה שניתנה ביום 27.5.20, לפיה אושרה בחלקה בקשת האישור של ה תובעת, וזאת בעילת התביעה של הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 6(א) (1) של חוק שירותי תעופה (הפרת החובה ליתן שירותי סיוע לנוסע בטיסה פנים-ארצית שטיסתו בוטלה), בכתב התביעה המתוקן, ב כתב ההגנה, בכתב התשובה לכתב ההגנה, בפרוטוקולי הדיונים בתיק זה, בבקשת באי כוח הצדדים לאישור הסדר הפשרה, בעמדת הגורמים המקצועיים במדינה ובתגובת ב"כ הצדדים, מסקנתי היא שיש לאשר את הסדר הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין.

ט"ו. אינני סבור שיש מקום להשוואה בין בקשת אישור הסכם הפשרה מושא תיק זה לבין עניין גבאי, שם צוין, בין יתר הדברים, שאין בהתחייבויות המשיבה כדי להוות פיצוי או הטבה בעלת תועלת קונקרטית וממשית שיהא בה כדי לשרת את חברי הקבוצה בעתיד, וכי ההתחייבות לפעול להעדפת העסקה של אנשים בעלי מוגבלות – ה יא ריקה מתוכן, היקפה אינו מוגדר והיא ללא יעדים ברורים (שם, פסקה 31), וגם שאלת הגמול ושכר הטרחה נותר ה עמומה (שם, פסקה 34).

ט"ז. לעומת זאת, בענייננו התחייבויות הנתבעת באשר להסדרה עתידית הן מוגדרות וקונקרטיות:

1. תתווסף בחוברת הנהלים הפנימית של הנתבעת הוראה שעל צוותי הקרקע בטיסות פנים ארציות להציב מודעות בעניין זכויותיהם של הנוסעים לפי חוק שירותי התעופה ותקנות שירות תעופה בדלפקי ה"צ'ק אין" ו/או בדלפקי ה"בורדינג" כשאלה מופעלים על ידי עובדי הנתבעת.

2. הנתבעת תבצע ריענון נהלים לצוותי דיילי הקרקע בטיסות פנים בנוגע לעדכון הנוסעים שמתקיימת לגביהם עילה המזכה אותם בהטבות – אודות זכויותיהם.

3. הנתבעת תקפיד שבאתר האינטרנט שלה ובמסמכים המועברים לנוסעים בטיסות פנים, עם ביצוע הזמנת כרטיס טיסה, יופיעו קישורים ו/או הפניות למידע אודות זכויות הנוסע לקבלת הטבות בטיסה פנים ארצית לפי חוק שירותי תעופה ותקנות שירותי תעופה.

4. לפנים משורת הדין לא תחייב הנתבעת, מעתה ואילך, נוסעים שטיסות הפנים שלהם בוטלו, בגין עלות ההסעה הקרקעית שאותה מציעה הנתבעת לנוסעים במקרה של ביטול טיסת פנים.

5. הנתבעת תקפיד על מתן שירותי סיוע לנוסעים בטיסה פנים ארצית שבוטלה לפי הוראות חוק שירותי תעופה ותקנות שירותי תעופה.

סבורני, שבריענון הנהלים ובהקפדה על יידוע הנוסעים אודות זכויותיהם במקרה של ביטול טיסת פנים יש משום תועלת הצופה פני עתיד כדי למנוע תקלה ועגמת נפש מנוסעים ככל שטיסתם הפנים ארצית תתבטל (ולרבות ויתור על חיוב הנוסעים בעלות ההסעה הקרקעית שמציעה הנתבעת במקרה של ביטול טיסה פנים ארצית).

י"ז. באשר לעובדה שהסדר הפשרה אינו מזכה בפיצוי לגבי תקופת העבר ראוי לציין, שההסדר מביא בחשבון את הסיכויים והסיכונים הכרוכים מטבע הדברים בניהול ההליך במלואו.

כך, למשל, רואה אני לנכון להפנות להחלטה מיום 27.5.20 המאשרת חלקית את בקשת האישור, שם, בין יתר הדברים, נדחתה טענת התובעת באשר לזכאותה לפיצוי לפי סעיף 6(א)(3) לחוק שירותי תעופה.

בנוסף נקבע באותה החלטה, שפיצוי לפי סעיף 6(א) (3) הוא במהותו פיצוי ללא הוכחת נזק ולפי סעיף 20(ה) של חוק תובענות ייצוגיות, אין לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק בתובענה ייצוגית, אך למעט בתביעה לפי פרט 9 בתוספת השנייה של חוק תובענות ייצוגיות, ויצוין שבעניין גבאי בקשת האישור הוגשה לפי פרט 9 הנ"ל.

אזכיר, שבענייננו, אושרה התובענה כייצוגית רק בנוגע לשאלה , האם ההסעה הקרקעית באוטובוס ליעד הטיסה שבוטלה עונה על דרישת חוק שירותי תעופה להענקת שירותי סיוע בפועל, והאם ההסעה הקרקעית פוטרת את הנתבעת מלהעניק שירותי סיוע למי שבחר שלא לעשות שימוש בהסעה זו, ועוד יש להביא בחשבון, כפי שמציינים באי כוח הצדדים בבקשתם לאישור הסכם הפשרה, שהתחוור מהליך הגילוי והעיון במסמכים, כי מספר הטיסות שבוטלו בתקופה הרלוונטית לתובענה הוא בהחלט קטן, מה שממילא מצמצם את היקף הקבוצה.

נוכח כל האמור, סבורני, שהסכם הפשרה הוא סביר, ומשקלל באופן מאוזן את הסיכויים והסיכונים שהיו כרוכים בניהול ההליך עד למתן פסק דין בתובענה.

י"ח. בנסיבות אלה אינני סבור שקיימת מניעה מלאשר את הסכם הפשרה וליתן לו תוקף של פסק דין המהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה, ואין בכך משום חוסר הוגנות או פגיעה בזכויותיו של מי מחברי הקבוצה.

לא למותר לציין, שסעיף 18(ד) של חוק תובענות ייצוגיות מאפשר לכל אדם, ארגון, או רשות ציבורית , להתנגד לאישור הסכם הפשרה בתוך 45 יום ממועד הפרסום, וסעיף 18(ו) של חוק תובענות ייצוגיות מאפשר לחבר קבוצה המעוניין לפרוש מן הקבוצה לעשות כן באותו פרק זמן, ואולם, בענייננו, לא הוגשה התנגדות ולא הודעת פרישה.
יתר על כן, יצוין כי מאז פורסמה הבקשה לאישור הסכם פשרה חלפו שלושה חודשים ולא הוגשו במהלך תקופה זו לא התנגדות ולא הודעת פרישה (ואף לא בקשה להארכת מועד להגשתן) זולת הערת ב"כ היועץ המשפטי באשר למִתווה של ההסכם.

י"ט. אינני סבור שבנסיבותיו של תיק זה יש הצדקה למינוי בודק, הואיל ותנאי הסכם הפשרה אינם מחייבים בדיקה של עניינים חשבונאיים , או כלכליים , או נתונים המחייבים מומחיות מקצועית, ובאפשרות בית-המשפט לבחון בנסיבות העניין את סבירותו והתאמתו של הסדר הפשרה המוצע, תוך הערכת הסיכונים והסיכויים של כל אחד מן הצדדים בניהול התובענה.

במצב דברים זה מינוי בודק יגרור הטלת הוצאות מיותרות על הצדדים ואף עלול להביא להארכת זמן מיותרת (עיינו: רע"א 8479/02 סבו נ' רשות שדות התעופה בישראל (15.12.08 )).

כ. נתתי דעתי להמלצות ב"כ הצדדים באשר לפסיקת גמול למבקשת בסך 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 69,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. סבורני, כי בשים לב לטרחה הלא מועטה שהושקעה בהליך זה, הסיכונים בפסיקת הוצאות משפט להם חשפה את עצמה התובעת, חשיבות הסוגיה הצרכנית שנדונה בהליך זה, והתועלת הצופה פני עתיד לחברי הקבוצה, סכומי הגמול ושכר הטרחה שהציעו ב"כ הצדדים סבירים, ויש להיעתר לבקשה לפסיקתם.

כ"א. לפיכך אני מאשר את הסכם הפשרה על כל חלקיו ונותן לו תוקף של פסק דין (בכפוף לדברים שכתבתי בפִסקה ח' דלעיל) .

חברי הקבוצה הם: "כל לקוחות המשיבה בטיסה פנים-ארצית שבוטלה בתקופה שהחל מארבע שנים טרם הגשת בקשת האישור (החל מיום 19.3.2015) ועד מועד אישור התובענה כייצוגית (27.5.20) ואשר עקב ביטול טיסתם הועמדה לרשותם הסעה קרקעית למקום יעד הטיסה (כשלטענת המשיבה הסעה זו עונה על מתן "שירותי סיוע" לפי סעיף 6 (א)(1) של חוק שירותי תעופה").

כ"ב. פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה מהווה מעשה בית דין לגבי חברי הקבוצה בנוגע לסעד הבא: כל זכות לפיצוי מן הנתבעת, במישרין או בעקיפין, בגין כל עילה שעניינה:

(1) אי-יידוע חברי הקבוצה על זכויותיהם.

(2) אי-מתן שירותי סיוע לחברי הקבוצה, והעמדת שירותי הסעה קרקעית חלף כל שירותי סיוע אחרים בהתאם לחוק שירותי תעופה ו/או תקנות שירותי תעופה החל מיום 19.3.2015 ועד מועד אישור התובענה כייצוגית.

כ"ג. התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן:

1. אני מאשר את הסדר הפשרה על כל חלקיו ונותן לו תוקף של פסק דין.

2. לא יאוחר מיום 1.12.2021 תגיש המשיבה תצהיר של נציג מוסמך מטעמה בדבר ביצוע כל המפורט בסעיף 9 של הבקשה לאישור הסדר פשרה.

3. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת גמול בסכום של 5,000 ₪ בתוך 45 יום ממועד המצאת פסק הדין, באמצעות העברת סכום זה לידי ב"כ התובעת.

4. אני מחייב את הנתבעת לשלם לב"כ התובעת שכ"ט עו"ד בסכום של 69,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, לא יאוחר מיום 31.7.2022 כנגד העברת אישור פרטי חשבון, אישור ניהול ספרים תקין, פטור מניכוי מס במקור, וחשבונית מס מתאימה.

5. אני מחייב את הנתבעת לפרסם הודעה בשלושת העיתונים בהם פורסמה הבקשה לאישור הסדר פשרה על מתן פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה, ועליה לעשות כן לא יאוחר מיום 27.10.2021. בהוצאות הפרסום תישא הנתבעת.

לא יאוחר מיום 28.10.2021 תמציא הנתבעת לבית המשפט עותקי נייר של ההודעות שתפורסמנה.

על מזכירות בית-המשפט להמציא את העתק פסק הדין אל:

  1. ב"כ המבקשת: עוה"ד דוד מזרחי, חיפה.
  2. ב"כ המשיבה: עוה"ד איתן ברוש, משרד עו"ד תדמור-לוי, תל-אביב.
  3. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לינוי רוזנר, פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).

התיק יובא לעיוני ביום 28.10.21, וביום 1.12.21.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"ב, 21 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.