הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 41275-06-16

בפני

כב' השופט יגאל גריל, שופט בכיר
המבקש:
רמי אהרוני
ע"י ב"כ עו"ד עוה"ד א' רוקח

נגד

המשיבות:
1. מרב - מזון כל בע"מ (ניתן פסק דין)
ע"י ב"כ עוה"ד אמיר דולב ממשרד עוה"ד ברגרזון

2. מאפיית אריאל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד א' בירמן

החלטה

א. בפניי בקשת ב"כ המבקש להוספת ראיה לבקשת האישור שהגיש המבקש כנגד המשיבה
מס' 2 (מאפיית אריאל בע"מ) (להלן: "המשיבה").

ב. אלה הנסיבות הצריכות לעניין: המבקש הגיש תובענה כנגד שתי המשיבות ובקשה לאישורה כייצוגית בטענה שהמשיבה מס' 1 (מירב מזון כל בע"מ) ממשיכה לשווק (על אף פסק הדין שניתן ב-ת"צ 11039-04-15 זלום נ' מירב מזון כל בע"מ (מיום 14.12.15) , ואילו המשיבה
מס' 2 (מאפיית אריאל בע"מ) מייצרת ומשווקת מגוון רחב של מוצרי עוגיות ומאפה במארזים בלתי תקניים, שאינם סגורים באופן הרמטי , ואף ניתנים לפתיחה חוזרת ונשנית על ידי לקוחות המבקשים לבחון את תכולת האריזה (לרבות מישוש ואף לעתים טעימה מתכולת האריזה).

ג. ההליך כנגד המשיבה מס' 1 הסתיים בפסק דין מיום 9.8.16 הנותן תוקף להסדר הסתלקות, ואילו קדם המשפט בעניין ההליך שבין ה מבקש לבין המשיבה קבוע ליום 7.11.16.

ביום 11.8.16 הגיש המבקש בקשה להוספת ראיה, דהיינו, תצהיר של המבקש מיום 10.8.16 שאליו צורפו תמונות בהן ניתן לראות, לטענת המבקש, מוצר של המשיבה הנושא את שם המותג "שקד" ומשווק באמצעות רשת השיווק "יוחננוף" ואשר אריזתו אינה תקנית.

לטעמו של המבקש, אין המדובר בסוג אחד של עוגיות אלא במגוון רחב של סוגי עוגיות שכולם אינם ארוזים באריזה תקנית. לטענת המבקש, הובהר בבקשת האישור שהתובענה כוללת את כל מוצרי המאפה והעוגיות שיוצרו על ידי המשיבה ואין הכוונה רק למוצרים ש שווקו באמצעות המשיבה מס' 1, ולכן , כך טוען המבקש, אין בפסק הדין שבין המבקש לבין המשיבה מס' 1 (מיום 9.8.16) כדי לייתר את ההליכים כנגד המשיבה.
עד כאן תמצית טענות המבקש.

ד. בתגובתה מיום 18.8.16 טוענת המשיבה, כי הסתלקות המבקש לגבי המשיבה מס' 1 אושרה רק לאחר שבית המשפט נוכח , כי חברי הקבוצה שנפגעו לכאורה זכו לקבל פיצוי הולם בגין נזקיהם . לאחר שנפסק הפיצו י לקבוצת הנפגעים המתוארת בתובענה פנתה המשיבה למבקש בבקשה לדחות את התובענה , וזאת משום שהמארזים שתוארו בתובענה יוצרו לפי בקשתה של המשיבה מס' 1 ושווקו על ידי המשיבה מס' 1 באופן בלעדי. האריזה לא שווקה, לטענת המשיבה, לאיש מלבד חברי הקבוצה שזכתה לפיצוי, ולכן , לטעמה, אין לאיש עילת תביעה כדין כנגד המשיבה.

ה. הבקשה להוספת ראיה מהווה לדעת המשיבה הרחבת חזית אסורה וכסות לבקשה לתיקון כתב התביעה, ונועדה לחמוק מהטלת הוצאות או מלעמוד בנטלים הכרוכים בתובענה נוספת וחדשה. הראיה החדשה, כך לטענת המשיבה, מהווה למעשה עילת תביעה חדשה. ראיה שלא צורפה במעמד הגשת התובענה היא ראיה חדשה, וזו נולדה לאחר שנשלח לב"כ המבקש מכתבו של ב"כ המשיבה מיום 10.8.16.

ו. המשיבה סבורה, שטענת המבקש לפיה הוא התכוון לכלול את כל המארזים בהם עשתה ו/או עושה המשיבה שימוש אינה מהווה עמידה בנטל המוטל על התובע להוכחת עילת התביעה. ככל שהתכוון המבקש לכלול בתובענה אריזות מסוגים שונים היה עליו לטעון ביחס לאלה במועד הגשת התביעה שכן אחרת נשללת מן המשיבה האפשרות להתגונן באופן אפקטיבי מפני התביעה שאליה לא צורפה כל ראיה המעידה על כך שהמבקש רכש את המארז של מותג "שקד". המבקש אף לא טען בתצהירו שרכש את המוצר הנוסף . לכן, אין המבקש כשיר , לדעת המשיבה, לייצג את התובעים הפוטנציאליים.

ז. לטענת המשיבה, המוצר נשוא הבקשה להוספת ראיה הוא מארז עוגיות ששווק תחת מות ג אחר מזה המתואר בתובענה, תוך שנעשה שימוש באריזה שונה לחלוטין מן המתואר בתובענה. לטענת המשיבה האריזה נשוא הבקשה להוספת ראיה עומדת בהוראות התיקון והתקנים היות ולא ניתן לפתוח את האריזה באמצעים סבירים מבלי לשבור את לשונית הפלסטיק, וככל שהמוצר נפתח לאחר שנארז וטרם הגיע ליעדו – אותות הפתיחה ניכרים על גבי האריזה. במיוחד מפנה ב"כ המשיבה לתמונה השני יה (המצורפת לתצהיר המבקש) ממנה דווקא עולה לטענתו שקיימת "הוכחת פתיחה".

ח. עוד טוען ב"כ המשיבה, כי האריזה המתוארת בבקשה עוצבה רק לאחרונה לפי הוראות הדין ולפי הפרשנות שניתנה להוראות הדין לעניין "אריזה תקנית" והמשיבה השקיעה בכך, מכיסה הון עתק, תוך היוועצות בשורה של מומחים לצורך ייצור האריזה . המשיבה אף לא קיבלה כל תלונה נוספת ביחס למארזים האמורים.

ט. לטענת המשיבה, המארז המהווה "ראיה חדשה" משמש את המשיבה מס' 1 החל ממועד מתן פסק הדין כנגדה ונמצא על ידי המבקש כמתאים להוראות התקן. עסקינן, כך נטען, במארזים של עוגיות שבשימוש המשיבה מס' 1 המשווקים תחת המותג "עוגיות של שירה", לרבות בשימושה של רשת יוחננוף המשווקת מארזים אלה תחת המותג "שקד".

מכאן עתירתה של המשיבה לדחות את הבקשה להוספת ראיה ולדחות את התובענה כנגד המשיבה. לטעמה של המשיבה, המבקש ו/או חברי הקבוצה מושתקים מלתבוע פיצוי עבור אותם נזקים לגביהם כבר זכו לפיצוי הולם ומוסכם.
עד כאן תמצית טענות המשיבה.

י. בתשובת המבקש מיום 28.8.16 נטען, שלמעשה אין בפי המשיבה כל נימוק או טענה משפטית שיש בהם כדי להביא לדחיית הבקשה להוספת ראיה בשלב מקדמי זה, מה גם שטרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשת האישור, ואף לא עלה בידי המשיבה להביא פסיקה התומכת בכך שאין להתיר הוספת ראיה בשלב מקדמי זה, ומה גם שאין המדובר בהרחבת חזית.

י"א. ב"כ המשיבה מסתמך על בר"ם 4303/12 תמר אינסלר נ' מועצה אזורית עמק חפר ( מיום 22.11.12) וטוען, כי לפי אותה פסיקה יש להיעתר "ברוחב לב" לבקשה להוספת ראיות ו/או לתיקון כתב התביעה , אף כשאלה נעשים לאחר הגשת תגובת המשיבה לבקשת האישור, וקל וחומר בנסיבות המקרה שבפנינו.
עוד טוען ב"כ המבקש, שתגובת המשיבה לא נתמכה בתצהיר וטענות המשיבה, לדעתו, אף מחזקות את עמדת המבקש , לפיה כלל המארזים ששווקו על ידי המשיבה מעלים אותן שאלות משפטיות ועובדתיות, בין אם שווקו באמצעות המשיבה מס' 1 תחת שם המותג "העוגיות של שירה" , ובין אם שווקו בשמות מותגים אחרים ובאמצעות מרכולים אחרים (לרבות רשת יוחננוף , או רשת החנויות שבבעלות המשיב ה).

י"ב. בנוסף טוען ב"כ המבקש, שלפי הפסיקה אין להת מקד דווקא במוצר נשוא הבקשה שגיבש את עילת התביעה האישית של התובע (ע"א 8037/06 ברזילי נגד פריניר (4.9.14) ,וכן בש"א (מחוזי תל אביב) 1895/05 שאול שהי נ' תדריאן (14.2.08), פסקה 43).
עד כאן תמצית טענות ב"כ המבקש בתשובתו לתגובת המשיבה.

י"ג. לאחר שעיינתי בטיעוניהם של ב"כ שני הצדדים מסקנתי היא שיש להיעתר לבקשת המבקש לצירוף הראיה, ואין להיעתר לבקשתה של המשיבה לדחיית בקשת האישור נגדה על הסף.

י"ד. אינני סבור שבקשת האישור נשוא הדיון הוגבלה אך ורק למארזי המוצרים ששווקו באמצעות המשיבה מס' 1. בפתיח של בקשת האישור מוגדרת הקבוצה כך: "כל מי שרכש מוצרי מאפה ועוגיות ארוזים מראש, אשר יוצרו ו/או שווקו באמצעות המשיבות..." מסעיף 4 של בקשת האישור עולה, כי זו מתייחסת לא רק לשיווק המארזים על ידי המשיבה מס' 1 , ונטען ב סעיף: " ...ואילו המשיבה 2 מייצרת ומשווקת מגוון רחב של מוצרי עוגיות ומאפה במארזים בלתי תקניים... " (ההדגשה במקור - י.ג.).

בסעיף 9 של בקשת האישור נטען, שהמשיבות (בלשון רבים – י.ג.) מייצרות ו/או משווקות עוגיות ומאפים במארזים בלתי תקניים. לגבי המשיבה (מאפיית אריאל) נטען בסעיף 16 של בקשת האישור , כי זו עוסקת בייצור ושיווק מגוון של מוצרי מאפה ועוגיות ומשווקת אותם באמצעות רשתות שיווק קמעונאיות (כגון המשיבה 1) , וכן מפעילה רשת של כ-34 חנויות ברחבי הארץ שבהם היא משווקת את מ רכולתה.

בסעיף 18 של בקשת האישור צויין, כי המשיבה משווקת את מוצריה בשמות מותג שונים, לרבות "העוגיות של שירה" בכשרות בד" צ המשווקות באמצעות המשיבה מס' 1. בהמשך נטען שם : "כאשר היא מייצרת מוצרים המשווקים באמצעות מרכולים שונים וכן באמצעות רשת הקונדיטוריות המצויה בבעלותה בפריסה ארצית ענפה".

ט"ו. בסעיף 70 של בקשת האישור נאמר במפורש: "פשיטא שהנזק לחברי הקבוצה אינו מסתכם רק במוצר נשוא התובענה כי אם בכלל המוצרים שיוצרו ו/או שווקו על ידי המשיבות ללא אריזה תקנית, בין אם בשם המותג המופיע על המוצרים נשוא הבקשה ("העוגיות של שירה") ובין אם בשמות מותג אחרים, בין אם שווקו באמצעות המשיבה 1 ובין אם שווקו באמצעות משווקים אחרים".

ברי אפוא מעיון בבקשת האישור כי זו אינה מתמקדת אך ורק במותג "העוגיות של שירה", או במארזים בהם שיווקה המשיבה מס' 1 את העוגיות , אלא בנוסף לכך עוסקת בקשת האישור גם במוצרים שייצרה ושיווקה המשיבה (מאפיית אריאל).

ט"ז. סבורני, שאין המדובר בניסיון להרחבת חזית, ואין מקום לחייב את המבקש, בנסיבות אלה, לעתור לתיקון התביעה ולתיקון בקשת האישור, שהרי מעיון בבקשת האישור כפי שהוגשה עולה , שאין היא מוגבלת רק למותג "העוגיות של שירה" , או לגבי מארזים ששיווקה המשיבה מס' 1 בלבד, אלא מתייחסת גם למוצריה של המשיבה (מאפיית אריאל) אותם היא מייצרת ומשווקת באמצעות מרכולים שונים , וכן באמצעות רשת הקונדיטוריות שבבעלותה בפריסה ארצית .
כן עולה מתוך בקשת האישור, שהנזק הנטען לחברי הקבוצה אינו מסתכם רק במוצר שנמכר על ידי המשיבה מס' 1, אלא הנזק הנטען מתייחס לכלל המוצרים שיוצרו ו/או שווקו על ידי המשיבות ללא אריזה תקנית. לכן, אין לטעון שבקשת האישור הוגבלה ל"עוגיות של שירה" , או למוצרים המשווקים על ידי המשיבה מס' 1 בלבד.

י"ז. השאלה האם הפיצוי שנפסק לחברי הקבוצה על פי פסק הדין שבין המבקש לבין המשיבה מס' 1 עונה גם על הטענות המועלות כנגד המשיבה מס' 2, ולכן מנועים חברי הקבוצה מלטעון לפיצוי נוסף כנגד המשיבה מס' 2 תצטרך להתברר, בבוא העת, במסגרת הדיון בבקשת האישור, כך גם תתברר בדיון, לפי הצורך, טענת המשיבה שהמארז של המותג "שקד" המוצג בתמונה שצירף המבקש הוא למעשה בגדר אריזה תקנית לפי הוראות הדין.

י"ח. יובהר, כי החלטתי זו אינה דנה בטענות המהותיות, לא של המבקש ולא של המשיבה מס' 2. החלטתי זו ק ובעת אך ורק שאין למנוע מן המבקש להוסיף לבקשתו את הראיה, דהיינו, תצהיר המבקש מיום 10.8.16 והתמונות בהן ניתן לראות את מוצרי העוגיות תחת שם המותג "שקד . אין להורות בשלב זה על דחיית בקשת האישור כנגד המשיבה מס' 2, ואין בכך כדי להכריע במחלוקת אשר בין הצדדים לעיצומו של עניין, ובטרם התקיים דיון בבקשת האישור.

י"ט. ראוי גם ליתן את הדעת על האמור ב-ע"א 8037/06 ברזילי נ' פריניר (4.9.14) (כב' השופט ח' מלצר ), פיסקה 102:

"הערה: לגישתי אין בכך שהודעת הרבנות התייחסה רק לשניים ממוצרי פריניר ובכך שעילתם האישית של המערערים נוגעת רק למוצר אחד מהם כדי לגרוע מכושרם של המערערים לייצג את כלל חברי הקבוצה, כפי שהוגדרו לעיל, לרבות צרכנים שרכשו מוצרים אחרים של פריניר, שבהם נעשה (ככל שנעשה) שימוש ברכז העגבניות המיובא. המבחן הקובע בעניין מיהותו של התובע המייצג הוא כאמור קיומה של עילה (אישית) בתביעה "המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים" הנמנים בקבוצה (סעיף 4(א)(1) לחוק). השאלות המהותיות של עובדה או משפט שנזכרו בס"ק ב' שלעיל משותפות לכלל חברי הקבוצה לרבות המערערים . השוני בין המוצרים שבנוגע אליהם נעשתה ההטעיה הנטענת – איננו יסוד מכריע בהתדיינות ולכן אין בו כדי לפגוע בתנאי הנדרש לאישורה של התובענה כייצוגית".

כ. על כל האמור לעיל אוסיף, שאינני סבור שיש בהוספת הראיה המבוקשת כדי לפגוע בזכויות הדיוניות של המשיבה (מאפיית אריאל בע"מ) אשר טרם הגישה (נכון למועד הגשת הבקשה להוספת ראיה) את תגובתה לבקשת האישור. ממילא יהא באפשרותה להגיב, לפי הצורך, גם באשר לראיה הנוספת ולהביא את מלוא טענותיה בפני בית המשפט.

כ"א. לסיכום הדברים: אני מתיר את הגשת הראיה הנוספת לפי המבוקש, ואני דוחה את בקשת המשיבה לדחיית בקשת האישור כנגד המשיבה מס' 2, בשלב הנוכחי.

אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את העתקי ההחלטה אל:

  1. ב"כ המבקש, עוה"ד א' רוקח, גבעת ברנר.
  2. ב"כ המשיבה מס' 1, עוה"ד אמיר דולב, משרד עוה"ד ברגרזון, רמת גן.
  3. ב"כ המשיבה מס' 2, עוה"ד א' בירמן, חיפה.

ניתנה היום, כ"ז אב תשע"ו, 31 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.