הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 20711-03-18

בפני כב' השופט י. גריל, שופט בכיר

המבקש:

זיו אברבך
ע"י ב"כ עוה"ד חיים פרוכטר ואח'

נגד

המשיבות:
.1 טכנו-טסט שרותי רכב בע"מ
.2 טסט פיקס בע"מ
.3 טכנו אקספרס שירותי רכב בע"מ
.4 טכנו פ.י.א. צפון בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד קובי קול ואח'

פסק דין

א. בפניי בקשה מוסכמת לאישור הסתלקות מן התובענה ומן הבקשה לאישורה כייצוגית וזאת לפי סעיף 16 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

במרץ 2018 הגיש המבקש תובענה כנגד המשיבות ובקשה לאישורה כייצוגית. המבקש טען, כי שעה שרכבו שהה בחצר יה של המשיבה מס' 1 במהלך מבחן רישוי שנתי , או במועד קודם יותר, הודבקו ללא הסכמתו מדבקות פרסום של טכנו-טסט על פגוש הרכב שלו.

לטענת המבקש, פעולה זו מהווה רשלנות, הסגת גבול במיטלטלין ועשיית עושר ולא במשפט.

ב. בתגובתן של המשיבות מיוני 2018 נטען, שיש לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות משפט. המשיבות מציינות, כי שתיים מהן (משיבה מס' 3 ומשיבה מס' 4) אינן מכוני רישוי. המשיבות מס' 1 ומס' 2 שהינן מכוני רישוי ציינו בתצהירים מטעמן , שהן מקפידות לקבל את הסכמת כל לקוח טרם הדבקת המדבקה, ולעתים אף מדובר בבקשה מפורשת של הלקוח.

המשיבות מציינות, שהן גם הציגו ראיות בנוגע לטענתן , לפיה המדבקה מוּסֶ רת בקלות, וכי אין ולא נגרם נזק. כמו כן טענו המשיבות לכשלים נוספים שנפלו בבקשת האישור.

ג. בישיבת קדם המשפט הציע בית המשפט לצדדים להגיע לידי הסכמות בתיק, ואלה ניהלו משא ומתן שהבשיל בקדם המשפט מיום 2.10.18. בהתאם לכך הוגשה בקשת ההסתלקות ברוח הערותיו של בית המשפט.

ד. מתכונת הסדר ההסתלקות היא כדלקמן:

1) המשיבה 1 תיקח על עצמה את כל ההתחייבויות במסגרת הסדר זה ויתר המשיבות תימחקנה מן ההליך. בהקשר זה מצהירה ומתחייבת המשיבה מס' 1 לבצע את המוסכם לפי המפורט להלן.

2) המשיבות 1-2 מצהירות, כי הן עורכות עשרות אלפי מבחני רישוי שנתי בשנה.

3) המשיבה 1 מתחייבת לבצע את הפעולות הבאות:

(1) המשיבה 1 תבקש כל לקוח המעוניין בהדבקת מדבקת "טכנוטסט" על רכבו לחתום על טופס מיוחד , בו הלקוח מצהיר על רצונו בהדבקת המדבקה. ההחתמה על הטופס תהיה בסיום תהליך מבחן הרישוי ובכפוף לכך שהמבחן עבר בהצלחה. בגוף הטופס יצוין , כי הלקוח רשאי לקבל את המדבקה לידיו ולהדביקה בעצמו. נוסח מוסכם של הטופס צורף בנספח א' לבקשת ההסתלקות.

(2) המשיבה מס' 1 תציב שלט במסלול הטסט למשך שנה וחצי ממועד אישור הודעה זו במסגרת פסק דין, אשר זה לשונו:

"אם הודבקה על פגוש מכוניתך בעבר מדבקה של טכנו טסט וברצונך לקבל סיוע בהסרתה אנא הודע על כך לנציגי טכנו טסט והם יסייעו לך".

(3) המשיבה מס' 1 מתחייבת לטפל באופן מלא בהסרת מדבקה הנושאת את שמה מרכבו של כל לקוח אשר יבקש זאת. המשיבה תהיה אחראית להסרה מלאה של המדבקה עד לשביעות רצונו של הלקוח. מובהר, כי במידת הצורך המשיבה 1 תדאג לצביעת פגוש רכבו של הלקוח על חשבונה בלבד.

(4) המשיבה מס' 1 תגיש תצהיר על ביצוע ההסדר הנ"ל 4 חודשים ו-10 חודשים לאחר מתן פסק הדין שיאשר הסדר זה. לתצהירים יצורפו דוגמאות מחתימות של לקוחות מתאריכים שונים המעידות על ביצוע ההסדר על ידי המשיבה 1.

ה. נוכח העובדה שהמשיבה מס' 1 ניאותה לשנות את התנהלותה, הגיעו המבקש ובאי כוחו למסקנה , שבאיזון בין הסיכויים והסיכונים שבניהול התובענה, ולפי המלצת בית המשפט, אין טעם בהמשך ניהול ההליך נגד המשיבות, והוסכם, כי הצדדים יגישו בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשת האישור, ולדחיית תביעתו האישית של המבקש.

הצדדים מבהירים, כי הסכמתם זו ניתנה לפנים משורת הדין, מבלי להודות בטענות הצד שכנגד באף לא אחת מן העילות או הטענות העולות בתובענה ובבקשת האישור, ומבלי שמי מן הצדדים מוותר על טענה כלשהי מטענותיו בקשר לבקשת האישור ו/או התובענה.

בכל הנוגע לתשלום גמול ושכר טרחת עו"ד הוסכם, כי הצדדים יגישו את טיעוניהם בכתב ולנושא זה אתייחס בהמשך.

ו. עוד הוסכם בין הצדדים כי:

המבקש מוותר ויתור סופי, מלא ומוחלט על כל טענותיו בעניינים הקשורים לבקשת האישור והתובענה, בין שהם ידועים כיום ובין שייוודעו בעתיד ו/או על כל תביעה שנובעת במישרין או בעקיפין מעילת התביעה.

הסכמותיהן של המשיבות מותנות בכך שהסתלקות המבקש תביא לסיום כולל וסופי של ההתדיינות המשפטית בין המבקש ובין המשיבות, בקשר לעניינים נשוא עילת התביעה, בקשת האישור, והתביעה.

המבקש ובא כוחו ו/או מי מטעמם מתחייבים מצדם, שלא להגיש ו/או לשדל ו/או להיות שותפים ו/או לשתף פעולה ו/או להיות מעורבים או לנקוט, במישרין ו/או בעקיפין, לרבות על דרך של העברת מסמכים, או נתונים כלשהם, בכל הליך נגד המשיבות הקשור במישרין ו/או בעקיפין ו/או במשתמע לעילת התביעה, בין שהם ידועים ובין שייוודעו בעתיד.

ז. הצדדים מבקשים, כי בית המשפט יפטור אותם מפרסום פרטי ההסדר וממשלוח הודעה לגורמים הרלוונטיים באשר לפרטי ההסדר.

ח. לבקשת ההסתלקות מצורפים תצהיר ב"כ המבקש על כך שהוא אינו מקבל במישרין או בעקיפין טובת הנאה נוספת כלשהי מכל גורם שהוא בקשר להסתלקות, זולת הסכומים שייפסקו על ידי בית המשפט, וכן תצהיר המבקש הכולל הצהרה לפיה אינו מקבל במישרין או בעקיפין טובת הנאה כלשהי מגורם כלשהו בקשר להסתלקות, זולת הסכומים שייפסקו על ידי בית המשפט.

ט. לאחר שעיינתי בבקשת ההסתלקות על נימוקיה, סבורני, שראוי לאשר את הבקשה בהיותה סבירה, מידתית , ומאוזנת , ויש בה משום השגת תועלת לחברי הקבוצה במובן זה שמדבקת פרסום של טכנו-טסט לא תודבק על הרכב , אלא בהסכמתו המפורשת בכתב של הלקוח. ככל שהודבקה בעבר מדבקה של טכנו-טסט על פגוש הרכב תסיר המשיבה מס' 1 את המדבקה לפי בקשת הלקוח, וזאת עד לשביעות רצונו של הלקוח, ובמידת הצורך תדאג לצבוע את פגוש רכבו של הלקוח על חשבונה בלבד.

י. אני נעתר לבקשתם של הצדדים ופוטר אותם מפרסום מודעות בדבר הגשת בקשת ההסתלקות לפי סעיף 16(ד) של חוק תובענות ייצוגיות ו/או נקיטת פעולות לפי תקנה 11(ב) של תקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע-2010, וזאת בשים לב לכך שאין בהסתלקות מבקשת האישור כדי ליצור מעשה בית-דין (זולת, כמובן, לגבי המבקש עצמו) ועיינו: ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.2010).

י"א. באשר לתשלום גמול ושכ"ט עו"ד הגישו ב"כ הצדדים את טיעוניהם בכתב.

לטענת המבקש, עלה בידו להצביע על קיום עילת תביעה לכאורה, שכן המשיבות, כך נטען, נהגו להדביק מדבקות פרסו ם על פגושי כלי הרכב שבאו למכוני הרישוי לביצוע מבחן רישוי שנתי, וזאת ללא הסכמת הלקוחות מראש, ומכל מקום מבלי שהסכמה כזו לא תועדה, וללא קבלת הסבר כיצד ניתן להסיר את המדבקות, ומה ניתן לעשות אם המדבקה אינה מוסרת בקלות , או ככל שהסרתה תגרום לפגיעה בצבע הפגוש.

לטענת המבקש, גם לקוח שהסכים להדבקה זכאי, כך נטען, להסירה בכל עת, גם בחלוף שנים, בקלות, מבלי שייגרם נזק לפגוש ומבלי שיהא עליו להגיע לשם כך למוסך.

המבקש סבור, שבהתנהלותן זו של המשיבות יש משום הסגת גבול במיטלטלין, ולכל הפחות התנהגות רשלנית שגרמה נזק.
בנוסף, שירתו המדבקות שהודבקו על פגושי כלי הרכב את המשיבות כולן לצורך פרסום תמידי על גבי מאות אלפי כלי רכב, וממשיכות לשרת אותן גם כיום, כשטובת הנאה זו היא חינם על חשבון בעלי הרכב, ומכאן עילת תביעה להשבת שווי ההתעשרות, ולוּ בשל החיסכון בהוצאות פרסום אלטרנטיבי.

י"ב. עוד טען המבקש, כי ההסדר שהושג לפי המתווה עליו המליץ בית המשפט יש בו משום השגת תועלת רבה לחברי הקבוצה, במובן זה שהסכמת הלקוח לאפשר שימוש במדבקה תינתן בכתב ותהא אפשרות ללקוח להדביק בעצמו את המדבקה. הצעה זו תוצע ללקוח בסיום תהליך מבחן הרישוי השנתי וככל שהמבחן עבר בהצלחה, כך שהליך הבחינה, שלטענת ב"כ המבקש הוא תפקיד שלטוני המוטל על המשיבות – יהיה "נקי".
כמו כן, חברי הקבוצה המבקשים להסיר את המדבקה , בין שהסכימו מלכתחילה להדבקתה ובין אם לאו, אך מתקשים להסירה יוכל ו לעשות זאת באמצעות המשיבה 1 שהתחייבה גם לטפל בצביעת הפגוש, במידת הצורך.

י"ג. באשר לשיעור הגמול ושכר הטרחה מצביע ב"כ המבקש על כך, שהמשיבות 1-2 הצהירו בהסדר ההסתלקות שהן מבצעות "עשרות אלפי מבחני רישוי לרכב בשנה" . לפי חישובו של ב"כ המבקש, מבצעת המשיבה מס' 1 בלבד 7,000 – 6,000 מבחני רישוי בחודש שהם כ-78,000 מבחני ם בשנה, והמשיבה מס' 2 מבצעת כמחצית מהמבחנים שמבצעת המשיבה מס' 1, משמע, 39,000 מבחנים בשנה, משמע, סה"כ 819,000 מבחני רישוי בשבע השנים האחרונות. מכאן, כך טוען ב"כ המבקש, שהסדרת התהליך משפיעה על קבוצה גדולה של לקוחות הן לעבר והן לעתיד.

בהנחה לפיה רק 10% מהלקוחות יבקשו את סיוע המשיבות בהסרת המדבקה, הואיל ולא ניתן להסירה מבלי שצבע הפגוש ייפגע, ובהנחה שעלות הטיפול בכך היא רק 250 ₪ , כי אז התועלת שתצמח מן ההסדר לאותו חלק של הקבוצה שיזדקק לשירות זה היא 4,387,500 ₪, לפי 17,550 כלי רכב X 250 ₪.
שכר הטרחה אמור להיות מחושב לפי 15% משווי ההטבה, בתוספת מע"מ, משמע,
658,125 ₪ בתוספת מע"מ, ולרבות גמול בשיעור של 10% משכר הטרחה, משמע, 65,800 ₪ בתוספת מע"מ.

י"ד. עוד טוען ב"כ המבקש, שיש להביא בחשבון שהמבקש טרח בהגשת הבקשה, ונטל על עצמו סיכון בכל הנוגע לניהולה. הן המבקש והן בא כוחו השקיעו זמן ומאמצים בהכנת הבקשה ובאיסוף החומר הרלוונטי. צורפו לבקשה כ-80 תמונות שהצביעו על התופעה הקיימת.

בנוסף טרח המבקש בהבאת הרכב לבדיקה במוסך להערכת הנזק שייגרם עקב הסרת המדבקות מפגוש רכבו, וכן בהבאת הרכב לבדיקת המשיבות, זאת בנוסף לניהול הדיון בתיק שהתקיימו בו ישיבות קדם משפט ודיון בבקשות ביניים מטעם המשיבות.

ט"ו. לעומתו טוען, ב"כ המשיבות, כי מדובר בבקשת ייצוג רשלנית ללא פניה מוקדמת. הסדר ההסתלקות, כך נטען, עשה חסד עם המבקש שכן בלעדיו היה הוא נדרש לשלם הוצאות כבדות בדומה לפסיקה ב-בש"א (מחוזי תל-אביב) 2911/07 שושנה בירנבוים נ' מבדק בדיקות רכב ורישוי בע"מ (25.5.08) (להלן: עניין "בירנבוים" ).

המבקש, כך נטען, "גרר" להליך זה שלוש משיבות שאין דבר בינן לבין הנטען בבקשת האישור, ועובדה היא ששלוש משיבות אלה אינן חלק מן ההסדר.

ב"כ המשיבות מודיע, שבמסגרת ההסדר סוכם שלמבקש יוחזרו ההוצאות בסכום של
5,000 ₪ ששילם במסגרת בקשת ביניים לפי החלטת בית המשפט מיום 2.8.18.

ט"ז. טוען ב"כ המשיבות, שהִעדר פנייה מוקדמת הוא שיקול קריטי בקביעת שכר הטרחה ובענייננו, לא הייתה כל פניה מקדימה לא בעל-פה ולא בכתב. אחת המדבקות על רכבו של המבקש הודבקה עוד בשנת 2012 ובמשך שש שנים המבקש לא הלין ביחס למדבקה זו.
גם לאחר שהמבקש פנה לעורך הדין לצורך הטיפול בתביעה, לא נשלח אפילו מכתב אל המשיבה 1.

י"ז. עוד מציין ב"כ המשיבות, שהמבקש הגיש תובענה ייצוגית נגד שתי משיבות (מתוך הארבע) שמימיהן לא הדביקו מדבקה , והן אינן משמשות כמכון למבחן רישוי שנתי.

טוען ב"כ המשיבות, שהמבקש גם לא הציג בבקשת האישור ראיות הקושרות את המשיבות מס' 2-4 להליך זה ורק בתשובה לתגובה נעשה ניסיון להציג ראיות על כך שיתר המשיבות קשורות בצורה כלשהי להליך זה, והניסיון שנעשה, הצגת סימן המסחר של המשיבה 1, אין בינו לבין המשיבות 2-4 ולא כלום.

י"ח. עוד טוען ב"כ המשיבות, שלא הובאה כל ראייה בדבר קיומה של קבוצה. הראיות היחידות שהציג המבקש הן צילומי מכוניות שעליהן מדבקות כאלה ואחרות, אך צילומים אלה אינם מוכיחים דבר . חלק מן הצילומים מוכיח, שיתכן שעל חלק מן המכוניות הודבקה מדבקה של המשיבה 1, אך הרי מעולם לא נטען אחרת.
לא הובאה כל ראייה לחוסר רצונו של הבעלים של הרכב בהדבקת מדבקה. העובדה שהמבקש נמנע מלהביא את בעלי כלי הרכב אותם צילם, משמשת כנגדו, ומהווה הימנעות מהבאת ראייה . המבקש אף לא טען שפנה אל בעלי הרכב וביקש מהם להצטרף או לבוא להעיד. גם הבעלים הנכון של הרכב, דהיינו רעייתו של המבקש, לא הגיעה לאשר את גרסתו.

ב"כ המשיבות טוען, שלא הוצגה בתיק ראיה לכך שהמבקש נשוי לבעלת הרכב, לא הוצגה ראיה מתי נרכש הרכב (לפני הנישואין או לאחריהם), ואף לא ברור האם למבקש רכב משלו. על כל ייפויי הכוח בתיק חתומה רעייתו של המבקש ולא הוא, ולכן תוהה ב"כ המשיבות מדוע לא הגישה רעייתו של המבקש תצהיר בתיק זה וכיצד ניתן לדעת שהיא בכלל מתנגדת למדבקה?

י"ט. בנוסף טוען ב"כ המשיבות, שאין ראיות כלשהן לנזק. המבקש הציג הצעת מחיר על צביעת פגוש והורדת מדבקות . תוהה ב"כ המשיבות, מדוע לא הוגשה חוות דעת מטעם המכון על כך שהורדת המדבקות תגרום נזק ומדוע לא הוגש תצהיר. לטעמו של ב"כ המשיבות, גם המבקש עצמו אינו יודע האם יהיה נזק של "קילוף צבע" או נזק של "שאריות דבק", ואף לא צוין האם ניסה המבקש להסיר את המדבקה.

סביר מאוד, כך טוען ב"כ המשיבות, שהמדבקות תוסרנה מן הרכב ללא נזק כלל.

כ. עוד טוען ב"כ המשיבות , שבקשת האישור הוגשה תוך הסתרת פרטים חמורה: הוסתרה העובדה שלא המבקש ערך את המבחן השנתי , בשעה שכביכול הודבקה המדבקה, הוסתרה העובדה שהוא אינו בעל הרכב , והוסתרה העובדה שאחת המדבקות הודבקה עוד בשנת 2012 והמבקש מעולם לא הלין לגביה.

כ"א. מוסיף ב"כ המשיבות, שלטעמו הגישו המשיבות תשובה ניצחת לכל טענות המבקש, לא חסכו בהוצאות, הגישו חוות דעת מקצועית של שמאי, צילמו, וכן לקחו תצהירים מלקוחות אקראיים אצל המשיבה מס' 1 , ובסרטי הו וידיאו שהוגשו רואים כיצד כל המדבקות מוסָרות בקלות ובעלי הרכב מאשרים הן את ה סרת המדבקות בקלות והן את הסכמתם להסרת המדבקות. כמו כן הציגו המשיבות כ-5,000 חתימות של בעלי כלי רכב המבקשים לקבל את המדבקה.

כ"ב. המבקש טען כנגד המשיבה, שהיא ביקשה מלקוחותיה (המבקשים מדבקות) לחתום על טופס לאשר זאת, מבלי לבדוק שמשרד התחבורה נוהג בפרקטיקה זהה ביחס לרכישת אביזרים. ואולם, כך מציין ב"כ המשיבות, המבקש לא בדק את נוהלי משרד התחבורה ביחס להדבקת מדבקות (לטענת ב"כ המשיבות, מתיר זאת משרד התחבורה בתנאי שהלקוח מסכים).

כ"ג. מוסיף ב"כ המשיבות, שהסדר ההסתלקות אינו תורם תרומה ממשית לקבוצה. אף לקוח מעולם לא התלונן על הדבקת המדבקות (להיפך, לקוחות מבקשים זאת). אילו היה לקוח מתלונן הרי שהמשיבה מס' 1 הייתה מסירה את המדבקה.
אילו סברה המשיבה 1 שיש חוסר הבנה עם לקוחות בעניין המדבקות הייתה היא תולה בעצמה שלט נוסף המבהיר שהמדבקה תודבק רק בהסכמת הלקוח. אילו היה המבקש פונה פניה מתאימה הייתה המדבקה מוסֶרת מרכבו, ובמכון של המשיבה 1 היה נתלה שלט , כמצוין לעיל.

כ"ד. לטעמו של ב"כ המשיבות, עוסקת התובענה כולה בעניין של מה בכך. ב"כ המשיבות מפנה לדבריה של כב' השופטת ע' ברון בת"צ (מחוזי תל-אביב) 2911/07 שושנה בירנבוים נ' מבדק בדיקות רכב ורישוי בע"מ (25.5.08) שציינה , בכל הנוגע להדבקת מדבקת פרסום על גבי פגוש של רכב , שאין בהדבקתה כדי לגרום נזק, ולכל היותר מדובר בנזק מזערי שאינו מצדיק ניהול תובענה ייצוגית , כי אם הגשת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות.

כ"ה. ב"כ המבקש מצדו טען בטיעון משלים, שבקשת האישור הראתה עילת תביעה לכאורה. המשיבות נהגו להדביק מדבקות פרסום על פגושי כלי הרכב שבאו אל מכוני הרישוי למבחן רישוי שנתי , והדבר נעשה מבלי שהתבקשה הסכמת הלקוחות מראש ומכל מקום ההסכמה לא תועדה ולא התלווה אליה הס בר לגבי האופן שבו ניתן להסיר את המדבקות ותוך כמה זמן, וכן לא הובהר מה ניתן לעשות אם המדבקה אינה מוסֶרת בקלות, או במקרים בהם הסרת המדבקה תגרום לפגיעה בצבע של הפגוש.

מוסיף ב"כ המבקש, שלטעמו אין זה משנה כלל אם הסכים הלקוח להדבקת המדבקה , אם לאו, לעניין הקושי בהסרתה והסימנים שהיא עלולה להותיר. גם לקוח שהסכים להדבקה זכאי להסיר אותה בכל עת, גם כעבור שנים רבות, בקלות, מבלי שייגרם למכונית נזק ובלי שיהא עליו לבקר במוסך כדי לעשות זאת.
לטענת ב"כ המבקש, התנהגות מעין זו היא הסגת גבול במ יטלטלין, ולכל הפחות התנהגות רשלנית שגרמה לנזק.
בנוסף, המדבקות שהודבקו על גבי הפגושים של כלי הרכב ששירתו את המשיבות לצורכי פרסום תמידי על גבי מאות אלפי כלי רכב, וממשיכות לשרת את המשיבות למטרה זו גם היום. המשיבות נהנות מטובת הנאה זו חינם על חשבון הבעלים של הרכב ובכך מתקיימת עילת תביעה להשבת שווי ההתעשרות ולו בגין החיסכון בהוצאה של פרסום אלטרנטיבי.

כ"ו. בכל הנוגע לתועלת שהושגה עבור חברי הקבוצה טוען ב"כ המבקש, שההתחייבויות שנטלה על עצמה המשיבה מס' 1 תואמת את המ ִתווה עליו המליץ בית המשפט, והתועלת לחברי הקבוצה היא רבה, דהיינו, ההסכמה לאפשר את השימוש במדבקה תינתן בכתב. בכך תובטח הסכמה מדעת וכן תינתן אפשרות ללקוח להדביק בעצמו את המדבקה. ההצעה להדבקת המדבקה תוצע ללקוח בסוף ההליך מבחן הרישוי השנתי, ובתנאי שהוא עבר את המבחן בהצלחה ובכך יובטח שהליך הבחינה שהוא תפקיד שלטוני מובהק המוטל על המשיבות – יהיה "נקי".
אותם חברי קבוצה המבקשים להסיר את המדבקה, בין אם הסכימו להדבקתה מראש, ובין אם לאו, אך מתקשים להסירה, מאחר והיא משאירה סימנים על פגוש הרכב או פוגמת בצבע, יוכלו לעשות כן באמצעות המשיבה 1, שגם התחייבה לטפל בצביעת הפגוש במידת הצורך.

כ"ז. לעניין תשלום גמול ושכר טרחת עו"ד נטען, שהמבקש טרח בהגשת בקשת האישור ונטל על עצמו את הסיכון בכל הנוגע לניהולה. המשיבות מס' 1 ומס' 2 הצהירו בהסדר ההסתלקות , שהן מבצעות עשרות אלפי מבחני רישוי לשנה . לפי התחשיב שמפרט ב"כ המבקש בסעיף 7 של טיעוניו, מדובר ב-819,000 מבחני רישוי בשבע השנים האחרונות. מכאן, שהסדרת התהליך משפיעה על קבוצה גדולה של ללקוחות הן לעבר והן לעתיד.

ב"כ המבקש עורך את החישוב בהנחה שרק 10% מכמות הלקוחות יבקשו את הסיוע של המשיבות בהסרת המדבקה, ובהנחה שעלות התיקון היא רק 250 ₪ , כי אז התועלת שתצמח מן ההסדר ש הושג לאותו חלק של הקבוצה אשר יזדקק לשירות הסרת המדבקות הוא 4,387,500 ₪.
שכר הטרחה אמור להיות מחושב לפי 15% משווי ההטבה משמע, 658,125 ₪ בתוספת מע"מ, ועל כך יש להוסיף גמול למבקש בשיעור של 10% משכר הטרחה משמע 65,800 ₪ בתוספת מע"מ.

כ"ח. לבסוף מציין ב"כ המבקש, שיש גם להתחשב בזמן ובמאמצים הרבים שהשקיעו המבקש ובאי כוחו הן בהכנת הבקשה, הן באיסוף החומר הרלוונטי , לרבות כ-80 תמונות שצורפו לבקשה , כדי להצביע על התופעה, וכן הושקעה טרחה בהבאת הרכב לבדיקה במוסך לצורך הערכת הנזק שייגרם מהסרת המדבקות מפגוש רכבו של המבקש, לרבות הבאת הרכב לצורך בדיקתן של המשיבות, ועוד יש להביא בחשבון את הישיבות שהתקיימו בבית המשפט ובקשות הביניים מטעם המשיבות.

כ"ט. בטיעונו המשלים מציין ב"כ המשיבות, שהמבקש לא הראה כל נזק, לא לרכבו ולא לכל רכב אחר. עצם העובדה שהמבקש עצמו אינו יכול להחליט איזה נזק "תיאורטי" ייגרם לו , מצביעה על כך שהוא לא ניסה להסיר את המדבקות בעצמו, ואין זה ברור האם בכלל יש לו נזק.

בנוסף, מצביע ב"כ המשיבות על כך, שלפי פסק הדין שניתן בעניין בירנבוים הדבקת מדבקות על הפגוש אינה נחשבת לנזק הראוי להתברר כתובענה ייצוגית , אלא לכל היותר כתביעה קטנה.

עוד מציין ב"כ המשיבות, שעובדה היא שכמעט על כל רכב בישראל מודבקת כיום מדבקה כלשהי.
בהִעדר נזק אמיתי, כך טוען ב"כ המשיבות, אין התובענה מסייעת באופן אמיתי לקבוצה.

תוהה ב"כ המשיבות, האם בכלל קיימת קבוצה? חובתו של המבקש הייתה להוכיח קיומה של קבוצה . לטעמו של ב"כ המשיבות, אילו הייתה בידיו של ב"כ המבקש ראיה כלשהי לקיומה של קבוצה היה הוא מציג אותה, והימנעותו מלעשות כן משמשת נגדו הן במישור של נטל ההוכחה, והן לפי הכלל של הנמנע מלהביא ראיה.

ל. בכל הנוגע לסוגיה של פסיקת גמול ושכר טרחת עו"ד במסגרת הסתלקות מתובענה מפנה ב"כ המשיבות לכל האמור בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (5.8.18), וכן גם בהקשר לסוגיה של העדר פניה מוקדמת.

מוסיף ב"כ המשיבות ומציין, ששלוש מתוך ארבע המשיבות אינן חלק מהסדר ההסתלקות , ולא הי יתה כל סיבה להזמינן להליך זה. רק אחת מתוך הארבע היא צד להסדר ההסתלקות. ב"כ המשיבות מדגיש , שבהסדר ההסתלקות אין, ובצדק, סעד כספי, ואין כל סיבה להניח שלקוחות שלא התלוננו עד היום יתחילו לפתע ב גל תלונות על מדבקות הפגוש.

ב"כ המשיבות מדגיש , שעל בית המשפט להחליט, בבואו לפסוק שכר טרחה, על מדיניות שיפוטית ראויה ולשאול עצמו האם יש מקום לעודד הגשת תביעות בסגנון זה בנושא הדבקת מדבקות על הפגוש, והאם מעונין בית המשפט לעודד הגשת תביעות ללא תשתית עובדתית מספקת, לא ביחס להוכחת נזק , ולא ביחס לעצם קיומה של קבוצה.
פסיקת שכר טרחה בכלל, ובוודאי כזה החורג משכר הטרחה הנפסק בדרך כלל בהסתלקויות, תעודד הגשת תובענות שטחיות.
לבסוף מציין ב"כ המשיבות, שמרשותיו הסכימו להסדר, הואיל והבקשה עמדה כ"חרב מתהפכת" מעל ראשיה ן וגרמה ל הן לנזקים כספיים כבדים וחוסר יכולת לקחת אשראי . ההסכמה להליך ההסתלקות באה על מנת לאפשר למשיבות להסיר את העננה מעל שמן הטוב.

ל"א. נתתי דעתי לטענות המפורטות מאוד שהעלו בפניי באי כוחם של הצדדים בכל הנוגע לשאלת הגמול ושכר הטרחה.

באשר לקיומה של עילת תביעה סבורני, שהוכחה עילת תביעה לכאורה כנגד המשיבה מס' 1 , שאף נטלה על עצמה את ביצוע ההתחייבויות נשוא הסדר ההסתלקות.

הדבקת המדבקה על פגוש הרכב אשר מגיע למוסך לצורך ביצוע מבחן רישוי שנתי נועדה, בדרך כלל, לשרת את האינטרס של המשיבה מס' 1, משמע לפרסם את שמו של המוסך שבו התבצע מבחן הרישוי השנתי. פרסום זה מטבע הדברים אינו כרוך ב הוצאה כספית מבחינת המשיבה מס' 1, מעבר לעלות הפקת המדבקה.

אין פסול בהתנהלות מעין זו, כל עוד הדבר נעשה בהסכמתו המפורשת והחופשית של בעל הרכב, או מיופה כוחו (המטפל במבחן הרישוי השנתי מטעמו של הבעלים), בשלב שלאחר שהסתיים המבחן.

ככל שבעל הרכב יהא מעונין בשלב מאוחר יותר בהסרת המדבקה, ואם יתקשה בהסרתה, על המשיבה מס' 1 לטפל בכך, ככל שהלקוח יבקש זאת, והיא גם אחראית להסרה מלאה של המדבקה, ובמידת הצורך עליה גם לדאוג לצביעת הפגוש על חשבונה.

הדבקת מדבקת הפרסום על פגוש הרכב מבלי שהוכח כי ניתנה לצורך זה הסכמתו המפורשת של בעל הרכב, יש בה לכאורה כדי להצמיח עילת תביעה כנגד מי שמבצע את ההדבקה ללא קבלת הסכמה מפורשת וחופשית כאמור לעיל, בין אם משום שיש בכך הסגת גבול במיטלטלין , השייכים לבעל הרכב, ובין אם משום שיש בכך רשלנות המביאה לנזק, ככל שהוכח שנגרם נזק לפגוש עקב ההדבקה , או עקב הקושי בהסרת המדבקה.

ל"ב. הסדר ההסתלקות שהושג בין הצדדים, על כל התנאים המפורטים כפי שצוינו בו, עונה על כל הנדרש על מנת להבטיח את האינטרס של הבעלים של כלי הרכב המגיעים לביצוע מבחן רישוי שנתי, וזאת הן משום שהסכמתם להדבקת המדבקה תהא מתועדת בכתב, תינתן לאחר שהמבחן הסתיים בהצלחה, והמדבקה תימסר לידיהם, כך שיהא באפשרותם להדביקה בעצמם, וככל שיבקשו להסירה יוכלו לעשות כן באמצעות המשיבה מס' 1 שגם התחייבה לצבוע את הפגוש, על חשבונה, אם וככל שהדבר יהא דרוש.

ל"ג. בהתקיים עילת תביעה לכאורה בכל הנוגע למשיבה מס' 1, ובהתחשב בכך שיש בהסדר ההסתלקות כדי להביא תועלת לבעלים של כלי הרכב המגיעים לביצוע מבחן רישוי שנתי, יש הצדקה לפסוק גמול למבקש ושכר טרחת עו"ד לב"כ המבקש.

ל"ד. נתתי דעתי לטענת המשיבות על כך שהמבקש ובא כוחו לא פנו אל המשיבה מס' 1 בפניה מוקדמת טרם הגשת התביעה. אכן, ככלל, ראוי שתהא פניה מוקדמת טרם הגשת בקשה לאישור תובענה כייצוגית (ועיינו בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (5.8.18) בפסקה 30 שאליה הפנה ב"כ המשיבות בטיעונו).
ואולם, במקרה הספציפי העומד לדיון בפניי, אינני סבור שהיה בפניה המוקדמת כדי להועיל , הואיל וגם לאחר שהוגשה בקשת האישור הייתה עמדת המשיבה מס' 1 כי התביעה ובקשת האישור חסרות כל בסיס ודינן להידחות.

ל"ה. מקובלת עלי טענת ב"כ המשיבות, שלמעשה על יסוד התשתית הקיימת, כפי שמונחת בפני בית המשפט, לא ניתן לבסס עילת תביעה כנגד המשיבות מס' 2-4. הדעת נותנת שהגשת התובענה ובקשת האישור גם כנגד משיבות אלה גררה אותן להוצאות משפט, ולטענת ב"כ המשיבות גם לקשיים נוספים עליהם הצביע, אך מנגד יש להביא בחשבון שבקשתן של משיבות אלה לסילוק בקשת האישור כנגדן על הסף , הוגשה בשלב מוקדם (מדַי) של ההליך המשפטי , ונדחתה בהחלטה מיום 2.8. 18 (פסקה ס"ו(3) של ההחלטה) . באותה החלטה נקבע כי ההוצאות תיקבענה בתום הדיון בהליך.

לפיכך, אל מול ההוצאות שנגרמו למשיבות מס' 2-4 בגין הגשת בקשת האישור , יש להביא בחשבון את ההוצאות שהיה מקום לפסוק לחובתן של המשיבות מס' 2-4 בגין דחיית הבקשה לסילוק על הסף.

ל"ו. בקביעת שיעור הגמול ושכר הטרחה אני מביא בחשבון את השיקולים הרלוונטיים כפי שאלה פורטו בסעיפים מס' 22-23 של חוק תובענות ייצוגיות, ולרבות הפסיקה הרלוונטית בסוגיה זו.

מקובל עלי, שהמבקש ובא כוחו טרחו הן בהכנת החומר לקראת הגשת בקשת האישור, כמו גם בניהול בקשת האישור על כ ל הכרוך בכך, וכן נטלו על עצמם סיכון לחיובם בהוצאות משפט , ככל שבקשת האישור הייתה נדחית בסופו של יום . הסדר ההסתלקות, כפי שכבר קבעתי לעיל, יש בו משום תועלת לבעלים של כלי הרכב המגיעים לביצוע מבחן רישוי שנתי .

לצד זאת, אני גם מביא בחשבון שבסופו של דבר, ולפי המלצת בית המשפט , הושג הסדר שמכוחו הוגשה בקשת ההסתלקות המוסכמת . הסדר זה הושג אמנם לאחר שהתקיימו ישיבות קדם משפט, אך עוד בטרם נשמעה החקירה הנגדית של המצהירים, ובכך היה חיסכון הן במשאביהם של הצדדים ובהוצאותיהם, והן חסכון בזמן שיפוטי.

ל"ז. התחשיב שערך ב"כ המבקש בכל הנוגע לקביעת שיעור הגמול ושיעור שכר הטרחה שיש לפסוק איננו מקובל עלי, הואיל והתחשיב מתבסס על נתונים שהם בגדר השערה בלבד .

כך, למשל, ההנחה ש-10% מכמות הלקוחות יבקשו את סיוע המשיבות בהסרת המדבקה, מאחר ולא ניתן להסיר אותה מבלי שצבע הפגוש ייפגע, או מבלי להשאיר סימנים, היא בגדר השערה גרידא, שהרי לא ברור כלל לכמה מן הלקוחות יהיה עניין כלשהו להסיר את המדבקה. מתוך אלה שיבקשו להסיר את המדבקה לא ידוע, ולמעשה אף לא ניתן לשער, כמה מהם יצליחו בהסרת המדבקה ללא כל קושי, וכמה מהם יזדקקו לסיוע של המשיבות, ולכמה מהם יישארו סימנים על הפגוש.

לכן, דומני שאין מנוס במקרה זה אלא להעריך על דרך של הערכה גלובלית מהו שיעור הגמול שהמבקש זכאי לקבלו, ומהו שיעור שכר הטרחה שיש לפסוק לזכות ב"כ המבקש.

ל"ח. לאחר שהצבתי לנגד עיניי את כל השיקולים הרלוונטיים שעל בית המשפט לבחון לצורך קביעת שיעור הגמול ושכר הטרחה, הן בהתאם לחוק והן בהתאם לפסיקה, ולאחר שעיינתי כאמור כבר לעיל בטיעוניהם המפורטים של באי כוח שני הצדדים, אני סבור שיש לפסוק לזכות המבקש גמול בסכום כולל של 10,000 ₪, ולזכות ב"כ המבקש יש לפסוק שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 48,000 ₪ (כולל מע"מ).

ל"ט. התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן:

1. אני מאשר את בקשת ההסתלקות של המבקש, על כל סעיפיה וחלקיה, ונותן לה תוקף של פסק דין.

2. כל ההתחייבויות שנטלו על עצמם הצדדים בהתאם למפורט בבקשת ההסתלקות, ללא יוצא מן הכלל, מהוות חלק בלתי נפרד של פסק דין זה.

3. לא יאוחר מיום 14.3.19 תגיש המשיבה מס' 1 תצהיר נציג מוסמך מטעמה בדבר ביצוע ההסדר נשוא בקשת ההסת לקות, כשלתצהיר יצורפו דוגמאות מחתימות של לקוחות, מתאריכים שונים, שיש בהם כדי להעיד על ביצוע ההסדר על ידי המשיבה מס' 1.

עוד ובנוסף, תגיש המשיבה מס' 1 תצהיר כאמור לעיל, בצירוף דוגמאות מחתימות של לקוחות, לא יאוחר מיום 15.9.19.

4. אני מחייב את המשיבה מס' 1 לשלם למבקש גמול בסכום כולל של 10,000 ₪, וכן לשלם לב"כ המבקש שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 48,000 ₪ (כולל מע"מ).
סכומים אלה תשלם המשיבה מס' 1 במשרד ב"כ המבקש בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן, יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

עוד ובנוסף, תחזיר המשיבה מס' 1 למבקש, באמצעות בא כוחו, בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, את הסכום של 5,000 ₪ ששילם המבקש בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 2.8.18.

5. אני מורה בזאת על מחיקת בקשת האישור כנגד כל ארבע המשיבות, ועל דחיית תביעתו האישית של המבקש כנגד כל ארבע המשיבות.

מלבד האמור לעיל בפִסקה זו, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את העתק פסק הדין אל:

  1. ב"כ המבקש: עו"ד חיים פרוכטר, חיפה.
  2. ב"כ המשיבות: עו"ד קובי קול, תל-אביב.

התיק יובא על ידי המזכירות לעיוני הן בתאריך 14.3.19 והן בתאריך 15.9.19 .

ניתן היום, כ"ט חשוון תשע"ט, 07 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.