הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"צ 11873-09-18

מספר בקשה: 12
בפני
כב' השופט יגאל גריל, שופט עמית

המבקשת:

נעמה וולסקי
ע"י ב"כ עו"ד דוד מזרחי ו/או עו"ד ד"ר אלעד אופיר

נגד

המשיבה:
כלמוביל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורית מלכא ו/או עו"ד פיאד טמיש
ממשרד עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות'

מגישי ההתנגדות:

  1. טליה הלר
  2. אהוד גלילי

הערה: בכותרת פסק דין זה בוצע תיקון בהתאם להחלטה מיום 13.8.2019.

פסק דין

א. בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

ב. הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

ביום 6.9.2018 הגישה המבקשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, כלמוביל בע"מ, המשמשת, בין היתר, כיבואנית רכבי יונדאי לישראל.
בבקשת האישור נטען, כי המשיבה החלה לשווק בינואר 2018 רכבים מדגם יונדאי קונה (Hyundai Kona) בהם מותקנת מערכת מולטימדיה על ידי היצרן, עליה מותקנת מערכת תוכנה בשם Connected Car שפותחה על ידי המשיבה (להלן: "מערכת ה-Connected").

המבקשת טענה בבקשת האישור, כי קיימת במערכת ה-Connected תקלה סדרתית, שאינה מאפשרת הפעלה תקינה של המערכת, המתבטאת בקושי בחיבור טלפונים חכמים למערכת באמצעות כבל USB, קושי בהפעלת מוזיקה באמצעות טלפונים חכמים, קושי בביצוע שיחות טלפון באמצעות המערכת, המערכת נתקעת עד ביצוע כיבוי והדלקה, בעיות קליטת רדיו, קושי בהפעלת פונקציות הטלפון באמצעות כפתורים המיועדים לכך המצויים על ההגה, בעיות בהפעלת תוכנת הניווט Waze, איכות קול נחותה ביחס לזו המתקבלת מן המערכת המקורית, וחוסר אפשרות לבצע עדכון של המערכת מרחוק.
נטען בבקשת האישור, כי המדובר למעשה במערכת כושלת טכנולוגית שלא הייתה בשלה לשיווק ללקוחות המשיבה. לטענת המבקשת, היה על המשיבה לדעת אודות התקלה הנטענת במערכת ה-Connected.

ג. המבקשת טענה בבקשת האישור, כי נוכח התקלה הסדרתית במערכת ה-Connected שלא זכתה לטענתה לפתרון על ידי המשיבה, עומדות לה ולחברי הקבוצה, עילות תביעה בגין: הטעיה לפי סעיף 2 של חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981, הפרת חובת הגילוי לפי סעיף 4 של חוק הגנת הצרכן, הפרת הוראות סעיפים 11 ו-16 של חוק המכר, התשכ"ח-1968, הפרת חובות חקוקות, הפרת חוזה והפרת חובת תום הלב על פי דיני החוזים, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.

ד. המבקשת הגדירה את הקבוצה אותה היא עתרה לייצג כך (סעיף 93 של בקשת האישור): "כלל הצרכנים ולקוחות המשיבה אשר התקשרו עם המשיבה בהסכם לרכישה/שכירה/חכירה/שימוש של רכב מסוג יונדאי קונה (להלן: "הרכב"), מאז תחילת שיווקו ו/או מכירתו של הרכב ע"י המשיבה ועד למתן פסק הדין בתובענה ייצוגית זו, ושמותקנת ברכבם מערכת המולטימדיה (Connected Car)".

ה. נטען עוד בבקשת האישור, שנגרמו למבקשת ולחברי הקבוצה, נזקים ממוניים של 5,000 ₪ לכל אחד מחברי הקבוצה, ובנוסף נגרם נזק בלתי ממוני המוערך בסכום של 500 ₪ לכל חבר קבוצה.

המבקשת העריכה את הנזק הכולל של חברי הקבוצה בסכום של 8,250,000 ₪.

ו. ביום 27.1.2019 עוד בטרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשת האישור, הודיעו הצדדים, כי הם הגיעו להסכמות עקרוניות לסיום המחלוקת, וביקשו שהות לניסוח הסדר הפשרה.

ביום 18.3.2019 הוגשה הבקשה לאישור הסדר הפשרה, המונחת עתה בפניי.

צוין בבקשה לאישור הסדר פשרה, כי הסדר הפשרה הושג, מבלי שהמשיבה מודה באיזו מהטענות שהעלתה המבקשת, וכי מתוך רצון טוב נטלה המשיבה על עצמה, לדעתה, לפנים משורת הדין, את ההתחייבויות המפורטות בהסדר הפשרה.

ז. כאמור, הבקשה לאישור הסדר פשרה הוגשה בטרם הגישה המשיבה את תגובתה לבקשת האישור, עם זאת, ציינה המשיבה בבקשה לאישור הסדר פשרה את עיקר טענותיה בסוגיה נשוא ההליך:

1. מתחילת שיווק רכבי יודנאי קונה (1.1.2018) ועד לסוף חודש ספטמבר 2018 מכרה ומסרה המשיבה 1,333 רכבים מדגם זה, וכחלק משיווק מערכת ה-Connected, העניקה המשיבה לרכושי הרכבים הנ"ל, כהטבת רכישה, חבילת גלישה למשך שנה ראשונה, ממועד מסירת הרכב לרוכשיו.

2. מאז השקת מערכת ה-Connected ועד למועד ההסכמה על הסדר הפשרה, הציעה המשיבה, מבלי שהדבר יהווה הודאה בקיומו של כשל או ליקוי כלשהו, מספר עדכונים למערכת ההפעלה של מערכת ה- Connected, אשר שיפרו, ואף הוסיפו לה שדרוגים ותכונות שלא היו קיימים בה קודם לכן.

3. מערכת ה-Connected מהווה שילוב בין שתי מערכות מולטימדיה: מערכת המולטימדיה של יצרן הרכב (להלן: "מערכת היצרן") ומערכת שפותחה על ידי המשיבה לרווחת לקוחותיה – Connected Car, כאשר שתי המערכות מתממשקות ביחד על המסך העיקרי של מערכת המולטימדיה ברכב.

לטענת המשיבה, עיקר הטענות הנטענות ביחס למערכת ה-Connected נבעו מהיעדר מוּדעות בקרב הצרכנים לעובדה, שעל מנת להפעיל חלק מתכונות מערכת ה- Connected, היה צורך במעבר אקטיבי בין מערכת היצרן לבין מערכת ה-Connected.

4. המשיבה ערכה, לטענתה, לפנים משורת הדין, פיתוחים ושדרוגים נוספים למערכת ההפעלה של מערכת ה-Connected, והוסיפה למערכת זו תכונות שחלקן היו קיימות כבר במערכת היצרן, באופן שייתר מעבר אקטיבי בין המערכות.

לטענת המשיבה, מאז העדכון שבוצע במערכת ההפעלה של מערכת ה-Connected בספטמבר 2018 (להלן: "עדכון הגרסה"), כוללת מערכת זו את התכונות עליהן הלינה המבקשת בבקשת האישור, וביחס לרובן, לא נדרש כעת מעבר בין שני חלקי מערכת המולטימדיה.

5. במענה לטיפול בתלונות של לקוחות המשיבה ביחס למערכת ה-Connected, עובר להגשת בקשת האישור, וגם לאחר מכן עד למועד חתימת הסדר הפשרה, הוענקה
ל-234 לקוחות הטבה, לטענת המשיבה, לפנים משורת הדין, כפיצוי בגין טענותיהם, בדמות מדף אחורי ללא עלות, או שובר לטיפול ראשון ללא עלות.

6. לדעת המשיבה, לא היה בהתנהגות המיוחסת לה בבקשת האישור ובתובענה, כדי להפר את חובותיה על פי דין, ומערכת ה-Connected הייתה, נכון למועד הגשת בקשת האישור ועד לחתימת הסדר הפשרה, תקינה.

ח. המשיבה הסכימה במסגרת הפשרה, לראות בבקשת האישור, כמעלה, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה הנטענת.

לטענת הצדדים, סיום ההליך בהסדר פשרה, הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

ט. הוסכם בהסדר הפשרה, כי לצורך סיום יעיל ומלא של כלל טענות המבקשת ויתר חברי הקבוצה, שלא זכו להטבה (מדף אחורי ללא עלות, או שובר לטיפול ראשון ללא עלות), ואף שהמשיבה סבורה שלא נפל פגם בהתנהלותה או במערכת ה-Connected, מתחייבת היא לפעול כדלקמן:

1. לא יאוחר מחלוף 30 ימים מן המועד הקובע ("המועד הקובע" – מוגדר בהסדר הפשרה (בסעיף 1.3) כמועד בו ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה תהפוך לחלוטה), בכפוף להתקיימות התנאי המתלה (אישור בלתי מוּתנה של הסדר הפשרה) ולאי-ביטולו של הסדר הפשרה מחמת התקיימותו של אירוע מפסיק (פרישה של מעל 100 חברי קבוצה, שבמקרה זה רשאית המשיבה, אך לא חייבת, להודיע על ביטול הסדר הפשרה), תמסור המשיבה לחברי הקבוצה הזכאים להטבה שובר המקנה להם את הזכות לקבל ללא תמורה ובהתאם לבחירתם, אחת מן ההטבות הבאות:

I. שובר, הניתן למימוש תוך שנה ממועדו, להתקנת מדף אחורי ללא עלות, בכל אחד ממרכזי השירות של המשיבה (המפורטים באתר האינטרנט של המשיבה בכתובת: https://www.hyundaimotors.co.il/service_centers/.
צוין, כי תעריף התקנת מדף אחורי עומד על סך של כ-1,700 ₪.

II. שובר לטיפול שוטף, הניתן למימוש במועד שאליו נדרש לפי העניין, ושני שוברים לחבילת גלישה ללא עלות למשך שנה כל אחד. צוין, כי תעריפה המצטבר של הטבה זו נאמד בסכום של כ-1,600 ₪.

III. כמו כן, המשיבה תוסיף ותעניק לחברי הקבוצה על חשבונה, עדכונים נוספים למערכת ההפעלה של מערכת ה-Connected, והכל כנדרש בהתאם לשיקול דעתה.

2. השובר האמור יימסר לתובעים המיוצגים הזכאים להטבה באחד מהאופנים הבאים:

I. בהודעת דואר אלקטרוני שתשלח המשיבה לתובעים המיוצגים הזכאים להטבה, ככל שאלו מסרו, בעת הרכישה של הרכב נשוא הסדר הפשרה, את כתובת הדואר האלקטרוני שלהם למשיבה, לא יאוחר מ-30 ימים לאחר המועד הקובע.

II. במסרון (SMS) שתשלח המשיבה לתובעים המיוצגים הזכאים להטבה, ככל שלא נמסרה כתובת דואר אלקטרוני על ידי הלקוח בעת הרכישה, וכן נמסר מספר טלפון נייד שלו, לא יאוחר מ-30 ימים לאחר המועד הקובע.

III. מכתב (שיישלח בדואר רגיל) למענו של הלקוח, ככל שנמסרה כתובת מענו בעת הרכישה כאמור, וככל שלא נמסרו על ידי הלקוח מספר טלפון נייד, או כתובת דואר אלקטרוני, לא יאוחר מ-30 ימים לאחר המועד הקובע.

בנוסף, יבוצע פרסום על מתן ההטבות באתר האינטרנט של יונדאי ישראל שכתובתו www.hyundaimotors.co.il ובמודעה בעיתון יומי שתפורסם לא יאוחר מ-30 ימים לאחר המועד הקובע. פרסומים אלה יבוצעו בנוסף לפרסום הנדרש בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות.

י. עוד הוסכם במסגרת הסדר הפשרה, כי לא יאוחר מחלוף 45 ימים מהמועד הקובע, תציג המשיבה לבית המשפט תיעוד מגובה בתצהיר בגין אלה:

1. פרסום ההודעה באתר האינטרנט של יונדאי ישראל בדבר מתן ההטבות כאמור בהסדר.

2. פרסום המודעה בעיתון יומי בדבר מתן ההטבות כאמור בהסדר.

3. דיווח בגין משלוח שוברי ההטבה בהודעות דואר אלקטרוני.

4. דיווח בגין משלוח שוברי ההטבה במסרונים.

5. דיווח בגין משלוח שוברי ההטבה באמצעות מכתבים, ככל שיידרש הדבר.

בתום תקופת מימוש ההטבה, תדווח המשיבה לבית המשפט על אודות הענקת ההטבות ללקוחותיה בהתאם להסדר הפשרה בצירוף תצהיר.

יא. קבוצת התובעים מוגדרת בהסדר הפשרה כ"כל מי שרכש מכלמוביל רכב מדגם קונה (Kona) מתוצרת יונדאי (Hyundai) אשר כלל מערכת קונקטד (להלן: "רכב קונה") ונמסר לו, החל מיום 1 בינואר 2018 ואילך".

בנוסף, נכתב בבקשה לאישור הסדר הפשרה, כי מאחר ובחודש ספטמבר 2018 נערך העדכון הקובע למערכת ההפעלה של מערכת ה-Connected, התובעים המיוצגים הזכאים לפיצוי לפי המוסכם, יהיו כל מי שמתקיימים לגביו כל התנאים הבאים:

1. רכש מהמשיבה רכב קונה.

2. הרכב נמסר לו עד לסוף חודש ספטמבר 2018.

3. לא קיבל מהמשיבה הטבה כפיצוי בדמות מדף אחורי ללא עלות, או שובר לטיפול שוטף ללא עלות.

4. הוא נמנה ברשימה הסגורה של רכבים אלה המצורפת להסדר הפשרה כנספח ו'.

יב. נכתב בהסדר הפשרה, כי בכפוף לאישורו וביצועו של הסדר הפשרה, המבקשת, חברי הקבוצה ובאי כוחם מוותרים באופן סופי ומוחלט על כל טענה, ו/או דרישה, ו/או זכות ו/או עילה הנובעים ו/או הכרוכים עם איזו מן הטענות ו/או הדרישות הכלולות בכתבי הטענות מטעם המבקשת, לרבות אלו הנובעות מן המסכת העובדתית, או מן הנסיבות מושא הבקשה לאישור ו/או התובענה.

בנוסף, המבקשת ובאי כוחה מתחייבים שלא לפעול במישרין, או בעקיפין, להגשת בקשת אישור תובענה כייצוגית, או כל תובענה אחרת, נגד המשיבה, בקשר עם הנושאים שהועלו בתובענה ובבקשת האישור.

יג. הצדדים סבורים, כי הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ומהווה ביטוי לאיזון סביר וראוי לגבי סיכויי התובענה, ובכלל זה שקלול הנתונים העובדתיים והטיעונים המשפטיים העומדים למשיבה, והסדר זה אף יביא לכך שחברי הקבוצה יקבלו פיצוי במועד קרוב (יחסית), וכי הדבר יחסוך הליך ממושך.

יד. הצדדים ממליצים, כי ישולם גמול למבקשת בסכום של 70,000 ₪, וכי ישולם שכר טרחת עורך דין לב"כ המבקשת בסכום של 455,000 ₪ בתוספת מע"מ (בכפוף להמצאת אישור על ניהול ספרים וניכוי מס במקור).

הוסכם בהסדר הפשרה, כי הגמול ו-80% משכר הטרחה ישולמו למבקשת ולבא כוחה תוך 30 יום מן המועד הקובע.

עוד הוסכם, כי יתרת שכר הטרחה (20%) תשולם לב"כ המבקשת, לא יאוחר מחלוף 30 ימים ממועד השלמת התחייבות המשיבה כלפי התובעים המיוצגים הזכאים להטבה בהתאם להסדר הפשרה.

טו. הצדדים להסדר הפשרה סבורים, שבענייננו לא נדרש מינויו של בודק-מומחה בהתאם לסעיף 19(ב) של חוק תובענות ייצוגיות, שכן מנגנון הפיצוי בהסדר הפשרה הוא פשוט ומבוסס על נתוני בעלי רכבי קונה, כפי שהם מופיעים במערכות של המשיבה, ולכן אין צורך לבחון את גודל הקבוצה, או לבצע חישוב מיוחד לגבי הפיצוי לו זכאי כל חבר קבוצה, שכן ההטבה היא אחידה, בהתאם לשתי האפשרויות המוצעות בהסדר הפשרה.
כמו כן, ההסדר אינו מתבסס על חישובים חשבונאיים מורכבים ואינו דורש מומחיות מיוחדת.
בנסיבות אלה סבורים הצדדים, ששיקול דעתו של בודק-מומחה, אינו עדיף על שיקול דעתו של בית המשפט לצורך בחינת סבירותו של הסדר הפשרה.

טז. עוד הוסכם, כי המשיבה תשיב למבקשת את האגרה ששולמה בפתיחת ההליך.

לגבי תשלום יתרת האגרה, מבקשים הצדדים לפטור את המשיבה מתשלום זה מכוח תקנה 7א(א)(3) של תקנות בתי המשפט (אגרות).

יז. לבקשה לאישור הסדר הפשרה צורפו תצהירי ב"כ הצדדים, תצהיר המבקשת, ותצהירו של מר רוני דרורי, המשמש כמנהל שירות ארצי (מותג יונדאי) במשיבה, וכן רשימת הרכבים הרלוונטיים להסדר הפשרה.

יח. בהחלטתי מיום 18.3.2019 הוריתי על פרסום מודעה בשני עיתונים נפוצים בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, וכן על משלוח הבקשה (על כל נספחיה, וכן עותק של בקשת האישור) ליועץ המשפטי לממשלה (באמצעות פרקליטות מחוז חיפה - אזרחי), וכן לממונה על הגנת הצרכן.

עוד ציינתי בהחלטתי הנ"ל, שאדם שיש לו זכות להתנגד להסדר הפשרה והמעוניין בכך, רשאי יהיה להגיש את התנגדותו המנומקת לא יאוחר מתאריך 19.5.2019.
כמו כן ציינתי, כי כל אדם שאינו מעונין כי הסדר הפשרה יחול עליו, יהא רשאי, לא יאוחר מתאריך 19.5.2019, לבקש מבית המשפט להתיר לו לצאת מן הקבוצה.

יט. ביום 21.3.2019 פורסמו המודעות בדבר אישור הסדר הפשרה בשני עיתונים יומיים, וכן נמסרה הבקשה לאישור הסדר פשרה הן לב"כ היועץ המשפטי לממשלה, והן לממונה על הגנת הצרכן.

כ. בתאריכים 28.4.2019 עד 29.4.2019 הוגשו הודעות פרישת מן ההסדר של: מר איתן שרוני, מר פרץ ברקן, גב' עינת דויטש, מר ישראל רוזנברג, מר אלי עמר, מר שגיא ברכה, גב' ילנה קויפמן, גב' דפנה סלילת, גב' רונית חזן, מר גיל לוטנר, מר חיים בידני, מר שחר יוסף, ומר אלון כהן ניסן.

בתגובת המבקשת והמשיבה להודעות הפרישה מן הקבוצה נכתב, כי מבלי להודות באיזו מטענותיהם של המודיעים על פרישה, עמדתם היא, כי זכותו של כל תובע מיוצג (כהגדרתו בהסדר הפשרה) להודיע שאינו מעונין כי ההסדר יחול אליו, ומשכך, הצדדים אינם מתנגדים לבקשותיהם של המודיעים על פרישה מהסדר הפשרה, על אף שהם סבורים שההסדר ראוי, הוגן וצודק בנסיבות העניין.

אציין, כי בהמשך, הוגשו הודעות פרישה נוספות מן ההסדר: ביום 7.5.2019 הוגשה הודעת פרישה של רותם הררי, ביום 8.5.2019 הוגשה הודעת פרישה מטעם הלל משיח, ביום 15.5.2019 הוגשו הודעות פרישה של איל אמדורסקי ואריה אלימלך, ביום 19.5.2019 הוגשה הודעת פרישה של דובי שידלובסקי, וביום 20.5.2019 הוגשו הודעות פרישה של ליאה שרבן ואיגור ריקלמן.

כא. ביום 1.5.2019 הודיע ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, כי לא מצא לנכון להתנגד להסדר הפשרה המוצע, וזאת מבלי להביע עמדה לגופה של הבקשה.

כב. ביום 2.5.2019 הוגשה התנגדותה של גב' טליה הלר, במסגרתה נטען, כי בזמן שרכשה את רכבה ביום 20.11.2018, היא הייתה מודעת לבעיית המולטימדיה, אך סוכן המכירות אמר לה, כי הבעיות נפתרו. אולם, כך לטענתה, יומיים לאחר המסירה, החלו להופיע בעיות במערכת המולטימדיה, ואף הוחלפה על ידי המשיבה מערכת המולטימדיה ברכבה, אך עדיין ישנן בעיות במערכת המולטימדיה. לטענתה, ישנן בעיות נוספות ידועות במערכת המולטימדיה, אך המשיבה לא לוקחת עליהן אחריות.

גב' טליה הלר סבורה, כי נדרש הסדר פשרה המעניק פיצוי הוגן על הטרחה הרבה ועוגמת הנפש, וגם פתרון הבעיות במערכת המולטימדיה.

כג. ביום 7.5.2019 הגישו המבקשת והמשיבה תשובה משותפת להתנגדותה של גב' טליה הלר להסדר הפשרה.
בתשובה נטען, כי הסדר הפשרה הוא ראוי, הוגן וסביר, והשיקול המנחה בו הוא טובתם של חברי הקבוצה, וכי סיום ההליך בהסדר פשרה זה, הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.

עוד נטען בתשובה, כי הסדר הפשרה יביא לפיצוי לחברי הקבוצה הזכאים לפיצוי בסכום של 1,600-1,700 ₪ (לכל חבר קבוצה), סכום העולה, למשל, על סכום הפיצוי בת"צ (מחוזי חיפה) 55792-06-15 טל ירון נ' דלק מוטורס (14.3.2019) [להלן: "עניין טל ירון"], שם נטען אודות פגם בתיבת ההילוכים והפיצוי שנפסק היה בשיעור מרבי של 1,400 ₪, ואילו בענייננו הפיצוי גבוה יותר, מה עוד, שעסקינן במערכת מולטימדיה, ולא במערכת פונקציונלית-בטיחותית כמו תיבת הילוכים, בה עסק עניין טל ירון.

עוד טוענים הצדדים, כי עיקר הטענות הנטענות ביחס למערכת ה-Connected נובעות מהיעדר מוּדעות בקרב רוכשי הרכב לעובדה שעל מנת להפעיל חלק מתכונות המערכת, היה צורך במעבר אקטיבי בין מערכת היצרן לבין המערכת שפותחה על ידי המשיבה.

עוד צוין בתשובה, כי מאז השקת מערכת ה-Connected היא עברה מספר עדכוני תוכנה, אשר שיפרו אותה והוסיפו לה שדרוגים ותכונות שלא היו קיימים בה קודם. לטענת הצדדים, מאז העדכון שבוצע במערכת ההפעלה של מערכת ה- Connected בספטמבר 2018, כוללת המערכת את התכונות עליהן הלינה המבקשת, וביחס לרובן לא נדרש כעת מעבר בין שני חלקי המערכת.

עוד מציינים הצדדים, כי במסגרת ההליך הוגשה עמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, שלא מצא להתנגד להסדר הפשרה, וחזקה היא שהוא מצא שהמדובר בהסדר ראוי והוגן.

לפיכך, עותרים הצדדים לדחיית התנגדותה של גב' טליה הלר.

כד. ביום 14.5.2019 הגיבה גב' טליה הלר לתשובת הצדדים וטענה, כי רכשה את רכבה ביום 20.11.2018, לאחר שנאמר לה במפורש שבעיות המולטימדיה טופלו ונפתרו, אך לטענתה, הסתבר שלא כך הדבר.

לטענתה, היא רכשה רכב חדש על מנת שלא להגיע למוסך, אולם בפועל היא נדרשה לבזבז זמן יקר בכניסה ויציאה מהמוסך בגלל הבעיות שקיימות לטענתה במערכת המולטימדיה, שלא נפתרו גם לאחר שהוחלף "ראש" המערכת.

כה. ביום 14.5.2019 הוגשה התנגדותו של מר אהוד גלילי להסדר הפשרה.

בהתנגדותוֹ נטען, כי הוא קיבל את רכבו בפברואר 2018, ומייד פתח קבוצת פייסבוק בשם "בעלי יונאי קונה-KONA", אותה הוא מנהל על חשבון זמנו הפרטי ללא כל תמורה, וזאת לצורך החלפת מידע שימושי בין רוכשי הרכב שתסייע לתפעול מוצלח ולהנאתם של הרוכשים. לטענתו, הקבוצה מונה כ-460 חברים, והועלו בה מעל 1,000 פוסטים ועשרות אלפי תגובות.

לטענתו, התברר תוך זמן קצר למשתמשים בקבוצת הפייסבוק, כי קיימת, כך לטענתו, בעיה קריטית במערכת המולטימדיה, שנובעת, ככל הנראה, מהתנגשות בין המערכת המקורית של הרכב לבין מערכת ה-Connected. לטענתו, הבעיה גרמה לקשיי התחברות לדיבורית, ניתוקים חוזרים ונשנים של הקישור במהלך נסיעה, דבר המסכן את המשתמשים המנסים לתפעל את התקלה תוך כדי נסיעה. בנוסף, לטענתו, קיימות תקלות במערכת הניווט ותקלות נוספות.

מר גלילי טוען, שהוא התגייס על מנת לסייע בהסברים על פתרונות אפשריים לבעיה, והוא העביר מידע שקיבל מנציג יונדאי ומנציג חבר "גיל קאר" (שלטענתו, פיתחה את מערכת
ה-Connected).

בנוסף טוען מר גלילי, כי בשל הבעיות שהתגלו במערכת ה-Connected, הוא נפגש עם גורמי פיתוח של המערכת ופנה לגורמים רלוונטיים בשיחות טלפון והודעות WhatsApp , והוא אף ערך פגישה עם מנכ"ל המשיבה, מנהל חטיבת מכירות יונדאי, נציג חברת "מובייל גרופ" ונציגים נוספים, במסגרתה הוא הציג את כלל הבעיות במערכת המולטימדיה ותקלות נוספות.

עוד טען מר גלילי, שהועלתה טענה על ידי חלק גדול מן הרוכשים, שרכבם סופק ללא מדף אחורי לתא המטען, ללא סיבה הגיונית, ובניגוד לרכב התצוגה שהוצג באולמות התצוגה.

עוד טען מר גלילי, שלאחר הפגישה הועבר אליו, לטענתו, כנציג הרוכשים ומנהל קבוצת הפייסבוק, מכתב ממנהל חטיבת מכירות יונדאי, בו התחייב לטפל בבעיית המולטימדיה וליתן פיצוי של התקנת מדף אחורי ברכב. לטענת מר גלילי, אין המדובר בפיצוי, אלא בהשלמת חוסר.

ממשיך וטוען מר גלילי, שבנוסף למדף האחורי, קיבלו חלק מהרוכשים, כתוצאה מפעילותו, טיפול חינם בשווי של כ-800 ₪.

לטענת מר גלילי, ביום 12.9.2018, הועלתה הודעה על ידי המבקשת, גב' וולסקי, לגבי ארגון תובענה ייצוגית, וחלק מחברי קבוצת הפייסבוק העבירו את פרטיהם על מנת להיות חלק מהתביעה במטרה לזכות בפיצוי הולם.
אולם, כך לטענתו, לאחר הודעתה זו של המבקשת, לא שותפו חברי הקבוצה בפרטי התביעה, עד שהם נחשפו להסדר הפשרה המוצע, שלטענתו, הוא "מחפיר" וכל שמושג בה הוא שכר טרחה "מנופח ולא פרופורציונלי" לעורך הדין ולמבקשת שלא הייתה הגורם היעיל, ולא הועילה ולא פיצתה את ציבור הרוכשים במאום, מעבר למה שהושג בזכותו.

כו. לגוף הסדר הפשרה המוצע טוען מר גלילי:

1. פיצוי של טיפול חינם ניתן גם ללא הסדר הפשרה, והוא אינו מהווה פיצוי ראוי על אובדן שעות עבודה רבות בגין ביקורים חוזרים ונשנים במוסך, שיחות טלפון למוקד יונדאי, נסיעות סרק בגלל תקלות במערכת הניווט ועוד.

2. באשר לפיצוי של התקנת מדף אחורי טוען מר גלילי, כי המשיבה הייתה צריכה לספק מדף אחורי לכל מי שמדף כזה לא הותקן ברכבו, שכן כך הוצג הרכב באולם התצוגה, והרוכשים הסתמכו על כך.

3. באשר לפיצוי של שני שוברים לחבילת גלישה, טוען מר גלילי, כי שוויים כ-300 ₪ בלבד, והם אינם מכסים אפילו חלק קטן מהנזק שנגרם לטענתו לרוכשים.

4. הבעיות במערכת המולטימדיה לא נפתרו בספטמבר 2018, שכן, לטענתו, עדיין קיימות בעיות רבות במערכת, המצריכות ביקור במוסך, ולעיתים אף השבתת הרכב למספר ימים, פירוק הדשבורד, והחלפת רכיבי חומרה.

5. פיצוי של כמה מאות שקלים אינו מהווה פיצוי ראוי על עגמת הנפש, עשרות השעות שירדו לטמיון, נסיעות הסרק ללא מערכת ניווט, סיכון חיים בעקבות נסיעות ארוכות ללא דיבורית, וביקורים חוזרים ונשנים במוסך, ואין כל פרופורציה בין הפיצוי לרוכשים אותו הוא מכנה "עלוב" לבין שכר הטרחה לבא כוחה של המבקשת.

6. שווי הפיצוי אינו 1,600 - 1,700 ₪, שכן עלות טיפול היא לא יותר מ-800 ש"ח ועלות שובר גלישה לשנתיים היא 300 ₪ (150 ₪ לשנה), ומדף אחורי ממילא קיים בחלק מהרכבים, ובחלקם הותקן לפני הסדר הפשרה ללא קשר למערכת המולטימדיה.

7. מערכת המולטימדיה המתקדמת הייתה חלק מהותי מפרסומי המשיבה, ולכן לכל רוכש עומדת טענת הסתמכות לקבל את המוצר עליו שילם.

8. הטענה כי התקלות נבעו מהיעדר מודעות לתפעול המערכת מהווה, כך לטענת מר גלילי, "התנשאות ועלבון לאינטליגנציה" של הרוכשים.
המדובר בתקלה, שלעיתים דרשה את השארת הרכב במוסך למספר ימים לטובת פירוק הדשבורד (לוח המַחְוונִים), ומכאן שאין המדובר בתקלת תוכנה, ואף אילו כך היה הדבר, הרי שללקוחות אין זה משנה מה מקור התקלה, ובלבד שיקבלו את המוצר עליו הם שילמו.

9. ההסדר אינו כולל חלק גדול ממי שנפגעו מהתקלה במערכת המולטימדיה, שכן הוא אינו כולל מי שקיבל פיצוי בעבר מהמשיבה ואינו כולל את כלל הרוכשים שקיבלו את רכבם לאחר ספטמבר 2018, על אף שהבעיה במערכת לא נפתרה במלואה במועד זה.

10. הסדר הפשרה אינו ראוי ואינו הוגן, ואינו כולל פיצוי על עגמת הנפש והסיכון הבטיחותי כתוצאה מנסיעה ללא תוכנת ניווט או דיבורית ולכן יש לדחותו.

11. לטענת מר גלילי הוא היה הגורם היעיל באיגוד רוכשי הרכב וייצוגם מול המשיבה, ולפיכך הוא עותר לצרפו כתובע ראשי, ולטענתו, המבקשת עשתה שימוש בקבוצת הפייסבוק שפתח וניצלה את מאמציו והידע שנצבר בקבוצה.

כז. בתגובת המבקשת והמשיבה (מיום 20.6.2019) להתנגדותו של מר אהוד גלילי נטען, כי תכליתה של התנגדות מר גלילי היא לסכל את הסדר הפשרה שהושג בין הצדדים לאחר מאמצים רבים, שכולל פיצוי ראוי והוגן, והכל כדי לקבל לעצמו גמול אישי החורג מהפיצוי הניתן לחברי הקבוצה.

הצדדים מציינים, כי מר גלילי קיבל מן המשיבה פיצוי אישי, לטענת המשיבה, לפנים משורת הדין, בקשר לטענותיו. עוד מציינים הצדדים, כי מר גלילי לא טען, וממילא גם לא הוכיח, שחברי קבוצת הפייסבוק הם כלל חברי הקבוצה הנטענת, וכי הם מינו את מר גלילי להיות נציגם בפני המשיבה, או בפני בית המשפט. איגוד מספר רוכשים נטענים של הרכב בקבוצת פייסבוק אינו מקנה זכות ייצוג למר גלילי לטעון בשם כלל רוכשי הרכב.

עוד טוענים הצדדים, כי מר גלילי ציין בהתנגדותו, כי נודע לו על בקשת האישור בחודש ספטמבר 2018, ומשכך תמוהה התנגדותו, במסגרתה ביקש להצטרף להליך רק בחודש מאי 2019, דהיינו, 9 חודשים לאחר שנודע לו על ההליך לראשונה, ומשהוא לא ביקש לקחת על עצמו את הסיכון שנוטלים מי שמגישים בקשות אישור, בהתאם למתווה שנקבע בחוק תובענות ייצוגיות.

לטענת הצדדים, סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין, זאת כאשר החלופה היא ניהול הליכים משפטיים ארוכים, הכרוכים בהוצאות ומשאבים, כשאין כל וודאות, שאילו ההליך היה ממשיך להתנהל, הוא היה מסתיים לטובת חברי הקבוצה.

הצדדים חוזרים על הטענה שהעלו לגבי התנגדותה של גב' הלר, לפיה הפיצוי המוענק בהסדר הפשרה לחברי הקבוצה גבוה יותר מהפיצוי שניתן בעניין טל ירון, אף ששם דובר בתקלה נטענת בתיבת ההילוכים שהיא רכיב מהותי ובעל פונקציונאליות גבוהה ביחס לתקלה הנטענת בהליך דנן, שהיא תקלה נטענת לגבי מערכת המולטימדיה.

באשר לשווי הפיצוי טוענים הצדדים, כי הוא בהתאם למחירון המשיבה, וכי מר גלילי לא תמך את טענתו בעניין זה בכל ראיה.

עוד נכתב בתגובה, כי לדעת המשיבה, כל התכונות הטכנולוגיות שהובטחו לרוכשי הרכב, קיימות במערכת ה-Connected וגם היו קיימות בה במועד השיווק הראשון של המערכת. מאז עברה המערכת מספר עדכוני גרסה ונוספו לה תכונות חדשות, שלא הובטחו למי מלקוחות המשיבה קודם לכן.
טוענים הצדדים, כי עצם העובדה שהוצעו על ידי המשיבה עדכוני תוכנה למערכת ה-Connected, אינה מלמדת על קיומן של תקלות במערכת, שכן מטבעו של כל מוצר טכנולוגי לעבור שדרוגים.

טוענים הצדדים, שאין יסוד לטענת מר גלילי, לפיה הכשל הנטען אינו כשל תוכנה, שכן המדובר בעניין שבמומחיות אשר יש לתמוך בחוות דעת מומחה.

עוד טוענים הצדדים, שטענותיו של מר גלילי בדבר תקלות במערכת ה-Connected לגבי רכבים שנמכרו לאחר חודש ספטמבר 2018 נטענו בעלמא, ללא ביסוס.

באשר לטענה שהפיצוי כבר ניתן לכלל בעלי הרכב, טוענים הצדדים, שטענה זו אינה נכונה. אכן, כפי שצוין בבקשה לאישור הסדר פשרה, פנו מספר לקוחות באופן פרטני למשיבה והם טופלו באופן פרטני, והוענקו להם הטבות פרטניות, ולכן ביקשו הצדדים להחריגם מקבלת הטבה על פי הסדר הפשרה.

עוד טוענים הצדדים בתגובה, כי טענת מר גלילי באשר למדף האחורי, כי חלק מהרכבים שווקו ללא מדף אחורי, ובשלב מסוים החלה המשיבה לשווק את הרכב עם מדף אחורי, ומי שקיבל את רכבו עם מדף אחורי, יוכל לבחור בהטבה המוצעת האחרת שבהסדר הפשרה.

הצדדים מתנגדים לבקשת מר גלילי לצרפו כתובע ראשי, או בכלל, להליך, שכן בקשה זו נעדרת טעמים ענייניים, ומצביעה על כך שכוונת מר גלילי היא להתעשר על חשבון חברי הקבוצה.

כח. בתשובתו לתגובת הצדדים (מתאריך 27.6.2019) כתב מר גלילי, כי ההסדר מבוסס על טעות עובדתית חמורה, שכן לטענתו התקלה נשוא ההליך לא נפתרה בספטמבר 2018, וישנן עדויות רבות של רוכשים שקיבלו את רכבם לאחר ספטמבר 2018, המצביעות על כך שהתקלה עדיין קיימת.
לטענתו, הוא נאלץ עדיין להשתמש באוזניה מכיוון שהדיבורית ברכבו איננה תקינה.

לטענת מר גלילי, הפיצוי הוא בשווי של 1,120 ש"ח בלבד, שלטענתו זוֹ העלות האמיתית של טיפול חינם ושני שוברי גלישה, והוא אינו מכסה אפילו את עלויות הביקור במוסך, הפסד ימי עבודה, עגמת הנפש והסכנה הבטיחותית בתפעול דיבורית תקולה בכביש מהיר, או בניסיון להתחבר למערכת הניווט ש"נעלמת" במהלך נסיעה.

מוסיף וטוען מר גלילי, שבעוד שהצדדים טוענים כי טענותיו אינן מגובות בעובדות, הרי לטענתו, אין בהסדר הפשרה כל הוכחה לטענות שהוצגו על ידי המשיבה, ונראה שב"כ המבקשת קיבל את כל טענות המשיבה ללא בדיקה כלשהי.

לטענתו, ברור שרוב מוחלט של חברי קבוצת הפייסבוק אותה הוא מנהל הם רוכשי יונדאי קונה, שהרי אין זה סביר שאדם שלא רכש את הרכב יצטרף לקבוצה. לטענתו, הוא נפגש עם מנהלי המשיבה ומנהלי מובייל גרופ, ואף עם כלל צוות ההנהלה של המשיבה וספקי המשנה שלה, כמייצג של הקבוצה כולה ולא על מנת לפתור בעיה אישית.
לטענתו, ברור שמנכ"ל המשיבה לא נפגש עימו כדי לפתור בעיה אישית שלו, והמסרים לרוכשי הרכב הועברו דרכו, ולמעשה, הוא היווה ה"גורם היעיל" בגיבוש הקבוצה ובהעלאת המודעות לתקלה הרוחבית, בהעברת מידע להנהלת המשיבה ובמאמצים לתיקון התקלה, ולכן ראוי לצרפו כתובע ייצוגי ראשי.

טוען מר גלילי, שעל אף שהוא ביקש מן המבקשת לצרפו כתובע ייצוגי, היא ניתקה עימו את הקשר ולא עִדכנה אותו על המשך ההליך. לטענתו, הוא האמין כי המבקשת ובאי כוחה מייצגים את הקבוצה על מנת להשיג הסדר צודק שיפתור את הבעיה, אולם, למעשה, כך לטענתו, התברר שההסדר אינו ראוי ואינו הוגן, ומבוסס על טענות והנחות שאינן נכונות, ולכן הוא נאלץ כעת להשקיע מזמנו על מנת להתנגד להסדר הפשרה.

לטעמו של מר גלילי, מייחסת המשיבה את התקלה לחוסר מודעות של רוכשי הרכב לצורך לעבור בין שתי מערכות שונות, ואולם, לטענתו, רוכשי הרכב השקיעו בלימוד תפעול המערכת הרבה מעבר לסביר, וביקרו במוסך, קראו מדריכים מפורטים שהופצו באיחור ולא במועד מסירת הרכב, וצפו בסרטונים שפורסמו בעניין.

טוען מר גלילי, שהוא אינו עורך דין, ואין בידו המשאבים העומדים לרשות המשיבה, או לרשות משרדי עורכי הדין, ואולם, לטענתו, ההוכחות שעלה בידו להשיג ולהציג, משכנעים יותר מהראיות שהציגו הצדדים, שכן הם כלל לא הציגו ראיות לגבי מהות התקלה, לגבי מספר בעלי הרכב אשר פנו למשיבה עקב התקלה, ולגבי מספר בעלי הרכב אשר נדרשו להגיע למרכז השירות לצורך טיפול בתקלה.

לטענתו, עמדת המדינה והממונה על הגנת הצרכן מבוססת על תמונה חלקית ומגמתית שהוצגה בפניהם.

עוד טוען מר גלילי, שההסדר אינו כולל חלק גדול מאלה שנפגעו לטענתו מן התקלה, כמו רוכשי הרכב שקיבלו פיצוי, וכן את כלל הרוכשים שקיבלו את רכבם לאחר ספטמבר 2018.

מר גליל טוען, שאין לאשר את הסדר הפשרה במתכונתו הנוכחית, במיוחד מכיוון שהוא אינו כולל פיצוי הולם עבור אובדן הזמן הרב, עגמת הנפש והסיכון הבטיחותי כתוצאה מנסיעה ללא תוכנת ניווט ודיבורית.
לטענתו, יש לבטל את ההסדר, או לשפרו ככל הניתן, למשל, באמצעות תוספת טיפול חינם ו/או צירוף כלל החלופות לפיצוי, ולא בחירה של אחת מן האפשרויות לפיצוי בלבד כפי שמופיע בהסדר הפשרה הנוכחי.

כט. ביום 7.7.2019 הגיש מר גלילי תצהיר לתמיכה בתשובתו, וכן תצהירים של המתנגדת הנוספת, גב' טליה הלר, ושל מר שחר יוסף.

ל. לאחר שעיינתי בבקשת האישור, בהסדר הפשרה, בהתנגדויות שהגישו גב' טליה הלר ומר אהוד גלילי, ובכתבי הטענות שהוגשו עקב התנגדויות אלה, ולרבות בעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, שלא מצא לנכון להתנגד להסדר הפשרה המוצע, סבורני, שהמדובר בהסדר פשרה ראוי, הוגן וסביר, בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, וכי יש מקום לאשר את הסדר הפשרה לפי המבוקש וליתן לו תוקף של פסק דין על כל סעיפיו וחלקיו.

לא. סעיף 19(א) של חוק תובענות ייצוגיות, קובע:

"בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בענינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי התובענה שהוגשה עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין."

בענייננו, התובענה שהמבקשת עתרה לאשרה כייצוגית, עומדת, לכאורה, בתנאים לאישור תובענה כייצוגית, שכן, לכאורה, המבקשת היא בעלת עילת תביעה אישית, הוכח לכאורה נזק בשל הפגם הנטען במערכת המולטימדיה ברכב, וקיימות לכאורה שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, לגבי הפגם הנטען במערכת המולטמידיה של הרכב.

לב. סעיף 19(ב)(1) של החוק קובע, בין היתר, כי "בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמינה לשם כך, שהוא בעל מומחיות בתחום שבו עוסקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית (בסעיף זה – בודק), אלא אם כן סבר בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בענייננו עותרים הצדדים לכך שבית המשפט יימנע ממינוי בודק, זאת הואיל ולטענתם מנגנון הפיצוי בהסדר הפשרה הוא פשוט ומבוסס על נתוני בעלי הרכב נשוא הסדר הפשרה, כפי שהם מופיעים במערכות של המשיבה, ולכן אין צורך לבחון את גודל הקבוצה, או לבצע חישוב מיוחד לגבי הפיצוי לו זכאי כל חבר קבוצה, שכן ההטבה היא אחידה, בהתאם לשתי האפשרויות המוצעות בהסדר הפשרה.
כמו כן, ההסדר אינו מתבסס על חישובים חשבונאיים מורכבים ואינו דורש מומחיות מיוחדת, ובנסיבות אלה, כך סבורים הצדדים, שיקול דעתו של בודק-מומחה, אינו עדיף על שיקול דעתו של בית המשפט לצורך בחינת סבירותו של הסדר הפשרה.

אף בעמדת ב"כ היועץ המשפטי לממשלה ובשתי ההתנגדויות להסדר הפשרה שהוגשו, לא נטען כי בנסיבות המקרה יש למנות בודק מומחה.

לג. בנסיבות העניין פירטה המשיבה את שווי ההטבות המוצעות לחברי הקבוצה, לפי המחירון שלה, ובנוסף פירטה את מספרם של חברי הקבוצה, כך שבחינת סבירותו של הסדר הפשרה אינה מצריכה חישוב אריתמטי מורכב, או מומחיות מיוחדת.

בנוסף, השוואת הסדר פשרה זה להסדרי פשרה אחרים שעסקו בפגמים נטענים ברכב (ת"צ (מחוזי ת"א) 4805-03-13 שרביט נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ (13.8.2015); ת"צ (מחוזי חיפה) 55792-06-15‏ טל ירון נ' דלק מוטורס בע"מ (14.3.2018); ת"צ (מחוזי מרכז) 16262-03-16 יעקבי נ' דלק מוטורס בע"מ (11.6.2019)), מצביעה על כך שהמדובר בפיצוי בהיקף ראוי, הכולל מלבד בחירה בפיצוי בדמות מדף אחורי (בשווי 1,700 ₪ לפי מחירון המשיבה), או שובר לטיפול שוטף ושני שוברים לחבילת גלישה ללא עלות למשך שנה כל אחד (בשווי מצטבר של 1,600 ₪ לפי מחירון המשיבה), גם התחייבות של המשיבה להעניק לחברי הקבוצה, על חשבונה, עדכונים נוספים למערכת המולטימדיה.

משכך, לא ראיתי צורך בנסיבות העניין במינוי בודק לפי סעיף 19(ב)(1) של חוק תובענות ייצוגיות, מה עוד, שמינוי בודק יטיל על הצדדים להסדר הפשרה עלויות נוספות, ויעכב את ביצועו של הסדר הפשרה, ולא יהא בכך במקרה זה כדי להביא תועלת.

לד. סעיף 19(ג)(1) של חוק תובענות ייצוגיות, קובע כי על בית המשפט לנמק את החלטתו בבקשה לאישור הסדר פשרה, כאשר ההנמקה תכלול, בין היתר, את הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה, עילות התובענה, השאלות המשותפות והסעדים הנתבעים כפי שפורטו בבקשת האישור, ועיקרי הסדר הפשרה.

כל אלה, כבר פורטו לעיל בהחלטה זו.

לה. סעיף 19(ג)(2) של חוק תובענות ייצוגיות קובע, כי בהחלטה בבקשה לאישור הסדר פשרה יתייחס בית המשפט לשיקולים הבאים:

"(א) הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה;
(ב) התנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד), וההכרעה בהן;
(ג) השלב שבו נמצא ההליך;
(ד) חוות דעת של הבודק שניתנה לפי סעיף קטן (ב)(5);
(ה) הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה;
(ו) העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר."

לו. בהתייחס לפער אשר בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו, אילו התובענה הייצוגית הייתה מוכרעת לטובת חברי הקבוצה, עליי לציין כי נוכח השלב המוקדם בו הוגשה הבקשה לאישור הסדר הפשרה, בטרם הוגשה עמדת המשיבה, בטרם התבקש גילוי מסמכים, ומבלי שנחקרו מצהירים מטעם הצדדים, קיים קושי להעריך את שווי הסעד אותו היו עשויים חברי הקבוצה לקבל אילו התובענה הייתה מוכרעת לזכותם.

אולם, השוואת גובה הסעד המוצע בהסדר פשרה זה, לגובה הסעדים בתיקים בעלי דמיון מסוים, שעסקו אף הם בפגמים נטענים ברכב [ת"צ (מחוזי ת"א) 4805-03-13 שרביט נ' צ'מפיון מוטורס בע"מ (13.8.2015); ת"צ (מחוזי חיפה) 55792-06-15‏ טל ירון נ' דלק מוטורס בע"מ (14.3.2018); ת"צ (מחוזי מרכז) 16262-03-16 יעקבי נ' דלק מוטורס בע"מ (11.6.2019)] מעלה, שהמדובר בהסדר סביר.

זאת ועוד, הנזק הממוני שהוערך בתובענה ובבקשת האישור היה בסכום של 5,000 ₪, ובנוסף נזק בלתי ממוני בסכום של 500 ₪. הסדר הפשרה מציע פיצוי (לפי מחירון המשיבה) בסכום של 1,600 ₪ או 1,700 ₪, ובנוסף התחייבות לביצוע עדכונים למערכת המולטימדיה ללא תשלום מצד חברי הקבוצה, התחייבות המגלמת אף היא תועלת לחברי הקבוצה. כך שבענייננו, הפער בין הסכום הנתבע לסכום הפיצוי המוצע במסגרת הסדר הפשרה אינו גדול יחסית (במיוחד בשים לב לכך, שלעיתים קרובות, הסעד הנתבע במסגרת התובענה הייצוגית מוערך בסכום הגבוה במידה לא מבוטלת מהסעד הריאלי בנסיבות העניין).

בנוסף, יש לזכור, שהסדר פשרה אינו אמור לשקף מצב בו התקבלה התובענה הייצוגית במלואה, שכן יש הכרח להתחשב בסיכונים ובסיכויים שבהמשך ניהול ההליך, כפי שמורה סעיף 19(ג)(2)(ה) של חוק תובענות ייצוגיות, שכן אלמלא כן יתרוקן מתוכן מוסד הסדרי הפשרה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, הואיל ואם הסעד בהסדר הפשרה ישקף מצב בו התקבלה התובענה הייצוגית במלואה, לא יהא לנתבע (בענייננו – המשיבה) אינטרס כלשהו להגיע להסדר פשרה, אלא יש להניח שהוא יעדיף בכל מקרה לנהל את ההליך עד סופו.

בנוסף, יש ליתן את הדעת לכך, שייתכן וטענות ההגנה של המשיבה תתקבלנה, בחלקן או במלואן.

לז. בעניין זה אני מפנה ל-ת"א (מחוזי ת"א) 2446/06 רוטשילד נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ (14.4.2011) [להלן: "עניין רוטשילד"], שם התנגד היועץ המשפטי לממשלה להסדר הפשרה שהוצע, שכן לטעמו, הפיצוי שהוצע במסגרת הסדר הפשרה לחברי הקבוצה (שם) הוא חלקי וחסר ואינו כולל פסיקת ריבית, וכן אינו כולל פיצוי בגין עגמת נפש.

כב' השופטת ע' ברון דחתה את התנגדותו של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (שם) וכתבה (שם, בפִסקה 11):

"מעמדתו של היועמ"ש עולה כי כעניין שבעקרון, כל הסדר פשרה שאינו מציע לחברי הקבוצה פיצוי מלא בגין נזקיהם הנטענים הוא אינו הסדר ראוי - מחמת שאין בו משום הרתעה מספקת של מעוולים פוטנציאליים. בראש ובראשונה ייאמר, כי עמדה זו חסרת כל אחיזה בלשון חוק תובענות ייצוגיות - כאשר אמת המידה שנקבעה בסעיף 19(א) לחוק בנוגע לאישור הסדר פשרה היא שמדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. מעבר לכך, מעצם טיבו וטבעו של מנגנון הפשרה אין לצפות שכל צד ייצא ממנו כאשר מלוא תאוותו בידו; ובעניין אחר כבר עמדתי על כך שגישתו של היועמ"ש בנדון מרוקנת מתוכן את המנגנון של הסדר פשרה בתובענות ייצוגיות:
"במציאות שבה אנו עדים לגל עצום של תביעות ייצוגיות השוטף את בתי המשפט, חלקן ראויות וביניהן גם לא מעט תביעות סרק, נראה כי ישנה תועלת ציבורית ממשית במיצוי הדין וסיום ההתדיינות דווקא בדרך של פשרה – והכוונה היא לאותם מקרים שבהם מדובר בהסדר ראוי שעולה בקנה אחד עם מטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות. ואולם הסדר פשרה יכול לשמש ככלי יעיל להשגת מטרות החוק רק בתנאי שבית המשפט מאפשר לצדדים 'לקנות' באמצעותו את הסיכון הכרוך עבור כל אחד מהם בהמשך ניהול ההליך. מטבע הדברים ברור כי אין למי מהצדדים כל תועלת בהסדר פשרה שבמסגרתו הוא מקבל עליו באופן חד צדדי את מלוא הסיכון שבניהול ההליך – ועל כן גישתו של היועמ"ש כי ככלל על הנתבע בתביעה הייצוגית לעשות כן, בפועל מרוקנת את מנגנון הפשרה מתוכן."... [ראו: ת"א 1429/06 ברוט נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר נבו (2010)].
זאת ועוד. קביעתו של היועמ"ש, שלפיה לא ניתן להשיג הרתעה יעילה ללא פיצוי מלא בגין כל נזקיהם הנטענים של חברי הקבוצה, בטעות יסודה. גם כאשר האחריות שבה נושאים נתבעים במסגרת הסדר פשרה היא חלקית ביחס לנזקים הנטענים בתובענה הייצוגית, ההסדר בהחלט עשוי לקדם הרתעה אפקטיבית - כל עוד שמידת האחריות שבה מתחייבים הנתבעים לשאת עומדת ביחס ישר לסיכונים והסיכויים הגלומים מבחינתם בהמשך ניהול הדיון."

משכך, בענייננו המדובר בסכום פיצוי ראוי הוגן וסביר בנסיבות העניין, בהתחשב בסיכויים ובסיכונים הכרוכים בהמשך ניהול ההליך.

לח. אעבור עתה לדוּן בהתנגדויות שהגישו גב' טליה הלר ומר אהוד גלילי.

בהתנגדותה של גב' טליה הלר שהוגשה ביום 2.5.2019 נטען, כי היא רכשה את רכבה ביום 20.11.2018, וכי בטרם רכשה את רכבה נאמר לה על ידי סוכן המכירות כי נפתרה הבעיה במערכת המולטימדיה, אך בדיעבד, כך לטענתה, הבעיה לא נפתרה.
לטענתה, היא רכשה רכב חדש על מנת שלא להגיע למוסך, אולם בפועל היא נדרשה לבזבז זמן יקר בכניסה ויציאה מהמוסך בגלל הבעיות שקיימות לטענתה במערכת המולטימדיה, שלא נפתרו גם לאחר שהוחלף ברכבה "ראש" המערכת.

גב' טליה הלר סבורה, כי נדרש הסדר פשרה המעניק פיצוי הוגן על הטרחה הרבה ועגמת הנפש, וגם פתרון הבעיות במערכת המולטימדיה.

לט. טענתה של גב' טליה הלר, לפיה הבעיה במערכת המולטימדיה לא נפתרה בספטמבר 2018, בניגוד לנטען בהסדר הפשרה היא טענה עובדתית, אולם גב' הלר לא הביאה ראיות לטענתה זו, לכל היותר היא הביאה ראיה (באמצעות תצהירה מיום 1.7.2019) לקיומה של בעיה ברכב שלה בלבד.
לפיכך, אני מורה על דחיית התנגדותה לאישור הסדר הפשרה, בנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.

על אף שגב' טליה הלר לא ביקשה זאת מפורשות, עולה מהתנגדותה, כי אינה מעוניינת שהסדר הפשרה יחול עליה, ולפיכך אני קובע שיש לראות אותה כמי שפרשה מן הקבוצה המיוצגת (עיינו בעניין זה בדבריו של ד"ר ערן טאוסיג במאמרו: ע' טאוסיג, "התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית – אליה וקוץ בה", הפרקליט נג (2014) 393, בעמ' 450-449).

מ. ביום 14.5.2019 הוגשה התנגדותו להסדר הפשרה של מר אהוד גלילי, במסגרתה נטען, כי לאחר שקיבל את רכבו בפברואר 2018, הוא פתח קבוצת פייסבוק בשם "בעלי יונדאי קונה-KONA", אותה הוא מנהל על חשבון זמנו הפרטי וללא כל תמורה.

טוען מר גלילי, כי התברר למשתמשים בקבוצת הפייסבוק, שקיימת בעיה קריטית במערכת המולטימדיה, שנובעת, ככל הנראה, מהתנגשות בין המערכת המקורית של הרכב לבין מערכת ה-Connected.

לטענתו, הוא התגייס לסייע לרוכשי הרכב בהסברים על פתרונות אפשריים לבעיה, והוא העביר מידע שקיבל מנציג יונדאי ומנציג חבר "גיל קאר" (שלטענתו, פיתחה את מערכת
ה-Connected), והוא נפגש בעניין עם גורמי הפיתוח של המערכת, ופנה לגורמים רלוונטיים בטלפון וב-WhatsApp, ואף ערך פגישה בה נטל חלק מנכ"ל המשיבה, בעקבותיה הועבר אליו מכתב, כנציג הרוכשים, ממנהל חטיבת מכירות יונדאי, בו קיימת התחייבות לטפל בבעיית המולטימדיה וליתן פיצוי של התקנת מדף אחורי ברכב, וחלק מן הרוכשים קיבלו, לטענתו, כתוצאה מפעילותו טיפול חינם בשווי של כ-800 ₪.

לטענת מר גלילי, המבקשת עשתה שימוש בפלטפורמה של קבוצת הפייסבוק לצורך בקשת האישור, אך לאחר הודעתה הראשונית בעניין מיום 12.9.2018, היא לא עדכנה את חברי קבוצת הפייסבוק.

מא. באשר לגוף הסדר הפשרה המוצע מעלה מר גלילי את הטענות הבאות:

1. פיצוי בדמות טיפול חינם ניתן לחברי הקבוצה גם ללא הסדר הפשרה.

2. לגבי אפשרות הפיצוי של התקנת מדף אחורי, טוען מר גלילי, שהמדובר בהשלמת חוסר, שכן היה על המשיבה לספק מדף אחורי לכל מי שמדף זה לא הותקן ברכבו.

3. אפשרויות הפיצוי המוצעות אינן מהוות פיצוי ראוי על אובדן שעות עבודה רבות בגין ביקורים חוזרים ונשנים במוסך, שיחות טלפון למוקד יונדאי, נסיעות סרק בגלל תקלות במערכת הניווט, וסיכון חיים (כך לטענתו).

4. הבעיות במערכת המולטימדיה לא נפתרו בספטמבר 2018, שכן, לטענתו, עדיין קיימות בעיות רבות במערכת, המצריכות ביקור במוסך, ולעיתים אף השבתת הרכב למספר ימים, פירוק הדשבורד, והחלפת רכיבי חומרה.

משכך טוען מר גלילי, שההסדר אינו כולל פיצוי לחלק גדול ממי שנפגעו מהתקלה במערכת המולטימדיה, שכן הוא אינו כולל את אלה שקיבלו פיצוי בעבר מהמשיבה, ואינו כולל את כלל הרוכשים שקיבלו את רכבם לאחר ספטמבר 2018, על אף שהבעיה במערכת לא נפתרה במלואה במועד זה.

5. שווי הפיצוי אינו 1,600 - 1,700 ₪, שכן עלות טיפול היא לא יותר מ-800 ₪ ועלות שובר לחבילת גלישה לשנתיים היא 300 ₪ (150 ₪ לשנה), ומדף אחורי ממילא קיים בחלק מהרכבים, ובחלקם הותקן לפני הסדר הפשרה ללא קשר למערכת המולטימדיה.

6. מערכת המולטימדיה המתקדמת הייתה חלק מהותי מפרסומי המשיבה, ולכן לכל רוכש עומדת טענת הסתמכות לקבל את המוצר עליו שילם.

7. אין כל פרופורציה בין הפיצוי לרוכשים אותו הוא מכנה "עלוב" לבין שכר הטרחה לבא כוחה של המבקשת

8. לטענת מר גלילי הוא היה הגורם היעיל באיגוד רוכשי הרכב וייצוגם מול המשיבה, ולפיכך הוא עותר לצרפו כתובע ראשי. לטענתו, המבקשת עשתה שימוש בקבוצת הפייסבוק שפתח וניצלה את מאמציו והידע שנצבר בקבוצה.

מב. באשר לטענת מר גלילי, כי פיצוי בדמות טיפול חינם ניתן לחברי הקבוצה גם ללא הסדר הפשרה, אכן נכתב בבקשה לאישור הסדר פשרה (בסעיף 13): "במסגרת מענה וטיפול בתלונות נטענות של לקוחות כלמוביל ביחס למערכת הקונקטד, עובר להגשת הבקשה לאישור ואף לאחר שזו הוגשה ונכון למועד חתימת הסכם הפשרה, הוענקה ל-234 לקוחות הטבה, כפיצוי בגין טענותיהם, בדמות מדף אחורי ללא עלות או שובר לטיפול ראשון ללא עלות...", ומשכך בסעיף 23.3 של הבקשה לאישור הסדר פשרה נכתב כי תנאי למתן פיצוי הוא שאותו לקוח "לא קיבל מכלמוביל הטבה כפיצוי בדמות מדף אחורי ללא עלות או שובר לטיפול שוטף ללא עלות".

איני רואה פגם בכך, שמי שכבר קיבל הטבה בגין טענותיו אודות מערכת ה-Connected לא יזכה להטבה נוספת (דומה) לפי הסדר הפשרה, והעובדה שהטבה זו ניתנה גם קודם לכן ללקוחות שהתלוננו על תִפקוד מערכת ה- Connected, אינה גורעת מהאפשרות ליתן סעד דומה גם ללקוחות אחרים שהם חברי הקבוצה הזכאים לפיצוי.

מג. מר גלילי מעלה בהתנגדותו שתי טענות עובדתיות:

1. הבעיות במערכת המולטימדיה לא נפתרו בספטמבר 2018, שכן, לטענתו, עדיין קיימות בעיות רבות במערכת, המצריכות ביקור במוסך, ולעיתים אף השבתת הרכב למספר ימים, פירוק הדשבורד, והחלפת רכיבי חומרה. לפיכך, לטענתו, לא היה מקום להחריג ממתן הפיצוי את מי שקיבלו את רכבם לאחר סוף חודש ספטמבר 2018.

2. על המשיבה היה לספק מדף אחורי לכלל רוכשי הרכב שמדף זה לא הותקן ברכבם (ומשכך, לטענתו, אין המדובר בפיצוי, אלא בהשלמת החסר).

מר גלילי מפנה בעניין זה להודעה שנכתבה, על פי הנטען, על ידי מי שהציג עצמו כאחד ממפתחי מערכת ה-Connected, אולם, הודעה זו, שלא נתמכה בתצהיר של מי שכתב אותה, מהווה "עדות מפי השמועה" שאין ליתן לה משקל.

מד. באשר לתצהיריהם של גב' טליה הלר ומר שחר יוסף שהוגשו ביום 7.7.2019, שהגיש מר גלילי לתמיכה בהתנגדותו, ולפיהם, הבעיה במערכת ה-Connected לא נפתרה עד היום, בניגוד לטענת הצדדים בהסדר הפשרה, הרי שהיה על מר גלילי לנקוט בכלים שמעניק לו הדין על מנת לערוך בירור עובדתי בנושא זה.

בעניין זה אבקש להפנות לדברים שכתבו אביאל פלינט וחגי ויניצקי בספרם (אביאל פלינט וחגי ויניצקי, תובענות ייצוגיות (2017), בעמ' 632 [להלן: "פלינט ווינציקי"])

"לטעמנו, ראוי לאמץ כללים אלה גם בישראל ולאפשר למתנגדים לדרוש גילוי מסמכים או את חקירת מי מהצדדים. לכן, בכפוף לכך שיעלה בידי המתנגד להרים נטל ראשוני המצביע על פגמים בהסדר הפשרה, ובכפוף להגבלת ההליך אך ורק לסוגיות שהמתנגד הצליח להצביע על פגם הנוגע להן, ראוי לאפשר למתנגד לבקש גילוי מסמכים ואף חקירות נגדיות במקרים חריגים. באופן זה יהיה תמריץ למתנגדים להגיש התנגדות במקרים ראויים, ולא זו בלבד אלא שיעמדו לרשותם גם כלים מתאימים להוכיח את טענותיהם, להצביע על פגמים כלשהם בהסדר הפשרה ולהגן על חברי הקבוצה." (ההדגשה שלי – י.ג.)

אולם, מר גלילי לא עתר לגילוי מסמכים בנושאים הנוגעים לטענותיו העובדתיות, ואף לא עתר לחקירת נציגי המשיבה בעניין זה על מנת להוכיח את טענותיו העובדתיות, אשר למעשה, לא הוכחו, הן לגבי טענתו באשר להמשך קיומה של התקלה לאחר סוף חודש ספטמבר 2018, והן לגבי טענתו שעל המשיבה היה לספק מדף אחורי לכלל רוכשי הרכב, ללא קשר להסדר הפשרה.

עֵר אני לכך שמר גלילי אינו מיוצג, אולם אין הדבר פוטר אותו מלהוכיח את טענותיו.

מה. עוד טוען מר גלילי, כי אפשרויות הפיצוי המוצעות במסגרת הסדר הפשרה אינן מהוות פיצוי ראוי על אובדן שעות עבודה רבות של חברי הקבוצה בגין ביקורים חוזרים ונשנים במוסך, שיחות טלפון למוקד יונדאי, נסיעות סרק בגלל תקלות במערכת הניווט, וסיכון חיים (כך לטענתו).

אולם, כפי שכבר עמדתי על כך לעיל, עמדה זו אינה לוקחת בחשבון שמדובר בהסדר פשרה, מבלי שהתובענה הוכרעה לגופה. בעניין זה אני מפנה לדבריו של ד"ר ע' טאוסיג במאמרו (ערן טאוסיג, "התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית – אליה וקוץ בה", הפרקליט נג (2014) 393, בעמ' 407):

"... התנגדות המבוססת על כך שההסדר אינו מעניק פיצוי מלא לחברי הקבוצה, ומתעלמת מכך שמדובר בפשרה ולא בפסק דין סופי, ושהיא אמורה לשקלל גם את הסיכון שהתביעה הייצוגית תידחה בסופו של דבר, אינה יכולה לעמוד."

מו. עוד יש ליתן את הדעת לכך, שעמדתו של מר גלילי אינה לוקחת בחשבון את שקלול הסיכויים והסיכונים שבניהול ההליך, שהרי טענות ההגנה של המשיבה לא התבררו, וייתכן שאילו ההליך היה מתברר, היו מתקבלות טענותיה של המשיבה, כולן או חלקן.
בעניין זה אני מפנה לדבריה של כב' השופטת ע' ברון ב-ת"א (מחוזי ת"א) 1429/06‏ ברוט נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, בפִסקה 13 (4.7.2010):

"העמדה העקרונית העולה מהתנגדותו של היועמ"ש לאישורו של ההסדר המוצע, היא שהסדר פשרה שאינו מבטיח לקבוצת התובעים המיוצגים פיצוי מלא בגין הנזק הנטען בבקשת אישור התובענה כייצוגית שבמסגרתה הוא הושג, אינו הסדר ראוי מבחינה ציבורית. אלא שגישה זו מעניקה את הבכורה לעניינם הפרטני של חברי קבוצת תובעים מיוצגים ספציפית – בעודה מתעלמת כליל מאינטרסים ציבוריים נוספים, כדוגמת מיצוי יעיל והוגן של תביעות, בעיקר ייצוגיות. ודוק: במציאות שבה אנו עדים לגל עצום של תביעות ייצוגיות השוטף את בתי המשפט, חלקן ראויות וביניהן גם לא מעט תביעות סרק, נראה כי ישנה תועלת ציבורית ממשית במיצוי הדין וסיום ההתדיינות דווקא בדרך של פשרה – והכוונה היא לאותם מקרים שבהם מדובר בהסדר ראוי שעולה בקנה אחד עם מטרותיו של חוק תובענות ייצוגיות. ואולם הסדר פשרה יכול לשמש ככלי יעיל להשגת מטרות החוק רק בתנאי שבית המשפט מאפשר לצדדים "לקנות" באמצעותו את הסיכון הכרוך עבור כל אחד מהם בהמשך ניהול ההליך. מטבע הדברים ברור כי אין למי מהצדדים כל תועלת בהסדר פשרה שבמסגרתו הוא מקבל עליו באופן חד צדדי את מלוא הסיכון שבניהול ההליך – ועל כן גישתו של היועמ"ש כי ככלל על הנתבע בתביעה הייצוגית לעשות כן, בפועל מרוקנת את מנגנון הפשרה מתוכן. לא בכדי גם אין לגישה זו אחיזה כלשהי בלשונו של חוק תובענות ייצוגיות – שכן בכל הנוגע לאישורו של הסדר פשרה בתובענה ייצוגיות, קנה המידה שנקבע בסעיף 19 לחוק הוא שבהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ההסדר המוצע הוא ראוי, הוגן וסביר.
סבירותו של הסדר פשרה נמדדת בראש ובראשונה על פי היחס שבין היתרונות והחסרונות הגלומים בו לבין הסיכויים והסיכונים שבהמשך ניהול ההליך." (ההדגשה שלי – יג.)

כמו כן, כתבה כב' השופט ע' ברון בעניין רוטשילד (לעיל, בפִסקה 14), כי יש ליתן את הדעת לשקלול המתבקש בין הסיכונים לסיכויים שבבירור ההליך, וכן יש ליתן את הדעת לחסרונות הנובעות מהמשך ניהול התובענה הייצוגית.

מה עוד, שככלל, ראוי לעודד הסכמי פשרה ראויים, כפי שכתבה כב' הנשיאה א' חיות
ב-רע"א 1644/15 ‏ גור נ' דור אלון אנרגיה בישראל (1998) בע"מ , בפִסקה 10 (27.5.2015):

"עוד יש לזכור כי לסיום ההליכים בתובענה ייצוגית או בבקשה לאישור תובענה כייצוגית בפשרה יתרונות לא מבוטלים (ראו, ישראלי, פשרה הפוגעת בתחרות, בעמ' 113). לפיכך, מן הראוי לעודד ולתמרץ הסדרי פשרה בהליכים אלו, ככל שהם ראויים (קלמנט, פשרה בתובענות ייצוגיות, בעמ' 8, 95-84)."

מז. באשר לטענה כי רוכשי הרכב שקיבלו את רכבם לאחר ספטמבר 2018 לא יזכו להטבה כלשהי, הרי לפי סעיף 5.1.1.3 של הסדר הפשרה, גם לגבי מי שאינו זכאי להטבה: "כלמוביל תוסיף ותעניק לחברי הקבוצה על חשבונה, עדכונים נוספים למערכת ההפעלה של הקונקטד, והכל כנדרש בהתאם לשיקול דעתה".
כמו כן נכתב בסעיף 33 של תגובת הצדדים להתנגדותו של מר גלילי: "... מערכת הקונקטד תוקנה והותאמה כך שהתקלות הנטענות קיבלו מענה, וכל בעל רכב קונה אשר יגיע לאחד ממרכזי השירות המוסמכים שלה (כאמור בהסדר הפשרה) יקבל את עדכון הגרסה אשר ייתן מענה לבעיות הנטענות" .
דומה, כי בדברים אלה יש מענה לטרוניה של מר גלילי אודות אי-מתן פיצוי לרוכשי הרכב שקיבלו את רכבם לאחר סוף ספטמבר 2018.

מח. באשר לשווי הפיצוי המוצע, טוען מר גלילי שערכו נמוך משהוצג. לטענתו, עלות טיפול היא לא יותר מ-800 ₪, ועלות שובר חבילת גלישה לשנתיים היא 300 ₪ (150 ₪) לשנה.

לתמיכה בטענתו מפנה מר גלילי לחשבונית מיום 24.3.2019 של מרכז שירות בשם "הילוך שישי" מרעננה המופנית למר שידלובסקי דובי, לפיה עלות הטיפול היא 789 ₪, וכן לחשבונית נוספת מיום 15.5.2019, שאף היא מופנית למר שידלובסקי דובי, לפיה עלות חבילת גלישה לשנה היא 169 ₪.

אציין, שלא צורף על ידי מר גלילי תצהיר של מר שידלובסקי דובי בעניין.

בנוסף יש ליתן את הדעת לכך, שחשבוניות אלה צורפו לתשובת מר גלילי לתגובת הצדדים, שהוגשה ביום 27.6.2019, כך שלא הייתה אפשרות לצדדים להתייחס לחשבוניות הללו.

מט. בתגובה להתנגדותו של מר גלילי ביקשה המשיבה להבהיר (בסעיף 22 של התגובה), כי שווי ההטבות המוצעות בהסדר הפשרה מותאמות למחירון המשיבה. אולם, גם המשיבה לא תמכה את טענתה זו בתצהיר.

אולם, כאמור, לא הייתה הזדמנות למשיבה להגיב למופיע בחשבוניות הללו, שלא צורפו להתנגדותו של מר גלילי, אף שהראשונה שבהן הונפקה (ביום 24.3.2019), למעלה מחודש וחצי טרם הגשת התנגדותו של מר גלילי (ביום 14.5.2019), ולא הוברר מדוע לא ניתן היה לצרף נתונים אלה להתנגדות עצמה.

עם זאת, סבורני, כי העיקר הוא עצם מתן ההטבה, שייתכן ושוויה הכספי ישתנה ממרכז שירות אחד למשנהו.

נ. באשר לטענתו של מר גלילי לגבי שיעור שכר הטרחה של ב"כ המבקשת עליו המליצו הצדדים במסגרת הסדר הפשרה, אציין, כי יחסית להיקף הפיצוי לפי הסדר פשרה זה, לרבות ההתחייבות העתידית של המשיבה לפי סעיף 5.1.1.3 של הסדר הפשרה (סעיף 19.1.3 של הבקשה לאישור הסדר פשרה), המדובר בשכר טרחה בשיעור שאינו חורג מן המקובל.

ראוי להעיר כאן, כי גם הסדרה הצופה פני עתיד, כמו זו המנויה בסעיף 5.1.1.3 של הסדר הפשרה, היא בבחינת הטבה לחברי הקבוצה המגלמת שווי כספי משמעותי, כפי שעמד על כך כב' השופט (בדימוס) י' ענבר ב-ת"צ (מחוזי ת"א) 42526-03-12 אינטרדייט בע"מ נ' פלאפון תקשורת בע"מ, בפִסקה 18 (16.6.2014)

עוד אציין, שגם שיעור הגמול למבקשת אינו חורג מן המקובל בנסיבות העניין.

נא. אוסיף, שבענייננו היועץ המשפטי לממשלה לא מצא לנכון להתנגד להסדר הפשרה (מבלי להביע עמדה לגופה של הבקשה), ואף לא להעיר הערות ביחס להסדר, דבר שיש בו לחזק את המסקנה בדבר היות הסדר הפשרה ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה.

בעניין זה אבקש להפנות לספרם של פלינט ווינציקי (לעיל, בעמ' 626):

"בחינת פסקי הדין שניתנו בישראל מלמדת שהיועץ המשפטי לממשלה הוא יחסית פעיל בסוגיה זו, ומקפיד למצטער ברוב המקרים – להתנגד להסדרי פשרה לא ראויים בעיניו או לתניות מסוימות בהסדר הפשרה שמעוררות לטעמו קושי. לכן, בשים לב לכך שמדובר בגוף אובייקטיבי האמון על שמירת האינטרס הציבורי, ניתן בהחלט ליתן משקל, גם אם מסויג, לבחירתו של היועץ המשפטי לממשלה שלא להתנגד להסדר." (ההדגשה שלי – י.ג.)

נב. משכך, אני מחליט לדחות את התנגדותו של מר גלילי, בנסיבות העניין, ללא צו להוצאות.

בנסיבות העניין, ועל אף שמר אהוד גלילי לא ביקש זאת מפורשות, עולה מהתנגדותו, כי אינו מעוניין שהסדר הפשרה יחול עליו, ולפיכך אני קובע שיש לראות אותו כמי שפרש מן הקבוצה המיוצגת, בדומה למה שקבעתי (לעיל) בעניינה של גב' טליה הלר (גם כאן אני מפנה למאמרו של ד"ר ערן טאוסיג: ע' טאוסיג, "התנגדות להסדר פשרה בתובענה ייצוגית – אליה וקוץ בה", הפרקליט נג (2014) 393, בעמ' 450-449).

נג. אבקש להעיר, כי יש להעריך את פועלו של מר גלילי במסגרת קבוצת הפייסבוק, ואת הזמן שהוא מקדיש לצורך כך, מתוך רצון לסייע לרוכשים אחרים של הרכב, אולם חוק תובענות ייצוגיות מגדיר כללים ברורים למי שמעוניין לייצג קבוצת תובעים במסגרת תובענה ייצוגית.

מר גלילי לא נקט בהליך לפי הוראות החוק ולא הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית, ועתה אין מקום להחזיר את הגלגל לאחור, אף אילו היה מגיש מר גלילי בקשת אישור מטעמו באותו עניין.

נד. סיכומו של דבר, סבורני, שהסדר הפשרה שהושג הוא סביר והוגן, ומאזן כראוי בין האינטרסים, הסיכויים והסיכונים של כל אחד מן הצדדים להסדר הפשרה, ויש בו כדי להביא תועלת לחברי הקבוצה שעליהם יחול הסדר הפשרה.

לכן, החלטתי לאשר את הסדר הפשרה על כל סעיפיו וחלקיו.

נה. ההמלצה בדבר תשלום גמול למבקשת ושכר טרחת עורך דין לבא כוחה סבירה בנסיבות העניין, וכפי שכבר כתבתי לעיל, היא אינה חורגת מן השיעור המקובל בתיקים דומים.

לפיכך, אני מחייב את המשיבה, בהתאם להמלצתם של הצדדים להסדר הפשרה, לשלם למבקשת גמול בסכום כולל של 70,000 ₪.

כמו כן, תשלם המשיבה שכר טרחת עורך דין לבא כוח המבקשת בסכום של 455,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, כנגד חשבונית מס כדין, ובכפוף להמצאת אישור על ניהול ספרים וניכוי מס במקור.

הגמול למבקשת ושכר הטרחה לבא כוחה ישולמו במשרד ב"כ המבקשת באופן הבא, בהתאם למוסכם בסעיף 9.2 של הסדר הפשרה:

1. הגמול למבקשת ו-80% משכר הטרחה לבא כוחה, ישולמו למבקשת ולבא כוחה תוך 30 ימים מן המועד הקובע (להזכיר, המועד הקובע הוא - המועד בו פסק דין זה המאשר את הסדר הפשרה יהפוך לחלוט).

2. יתרת שכר הטרחה (20%) ישולמו לבא כוח המבקשת לא יאוחר מחלוף 30 ימים ממועד השלמת התחייבויות המשיבה כלפי התובעים המיוצגים הזכאים להטבה בהתאם להסדר הפשרה.

ככל שהסכומים הנ"ל לא ישולמו במועד עליו הוסכם בסעיף 9.2 של הסדר הפשרה, יישא כל סכום שבפיגור הפרשי הצמדה למדד וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

נו. באשר לתשלום חלקה השני של האגרה, אני נעתר לבקשת הצדדים להסדר הפשרה ופוטר את המשיבה מתשלום החלק השני של האגרה, זאת הואיל והצדיים הגיעו להסדר פשרה עוד בטרם הוגשה תגובת המשיבה לבקשת האישור, ובטרם התקיימה ישיבת קדם משפט בבקשת האישור, דבר שהביא לחיסכון ניכר בזמן שיפוטי.

נז. עוד אני מורה, שבתוך 14 ימים ממועד המצאת פסק דין זה (הפגרה כלולה במניין הימים), יפרסמו באי כוח הצדדים מודעות בדבר מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה (לפי הנוסח המצורף כנספח ב' להסדר הפשרה), כאשר פרסום מודעות אלה יהא באותם עיתונים, ובאותו אופן בו פורסמה המודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה. בהוצאות הפרסום תישא המשיבה.

בסמוך לאחר פרסום המודעות בדבר מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה, ידאגו ב"כ הצדדים להמציא לבית המשפט, באמצעות מערכת "נט המשפט", עותק מן המודעות שפורסמו.

נח. לא יאוחר מתאריך 8.12.2019 תמציא המשיבה לבית המשפט (עם העתק ישירות לב"כ המבקשת) תצהיר נציג מוסמך מטעמה בדבר השלמת מתן ההטבה לפי הסדר הפשרה ובדבר מילוי כל התחייבויותיה לפי הסדר הפשרה.

נט. הסדר הפשרה מהווה מעשה בית דין כלפי כל התובעים המיוצגים בקשר עם כל העילות והסעדים המפורטים בבקשה לאישור הסדר פשרה, מלבד לגבי מי שביקשו לפרוש מהסדר הפשרה, שאני נעתר לבקשותיהם לצאת מן הקבוצה המיוצגת (אציין, כי הצדדים בהתייחסותם מיום 5.5.2019 לא התנגדו לבקשותיהם של המודיעים על פרישה לפרוש מהסדר הפשרה):

מר איתן שרוני, מר פרץ ברקן, גב' עינת דויטש, מר ישראל רוזנברג, מר אלי עמר, מר שגיא ברכה, גב' ילנה קויפמן, גב' דפנה סלילת, גב' רונית חזן, מר גיל לוטנר, מר חיים בידני, מר שחר יוסף, ומר אלון כהן ניסן, גב' רותם הררי, מר הלל משיח, מר איל אמדורסקי, מר אריה אלימלך, מר דובי שידלובסקי, גב' ליאה שרבן, ומר איגור ריקלמן.

כמו כן, כפי שכתבתי לעיל, אני מורה כי יש לראות גם במתנגדים להסדר הפשרה, גב' טליה הלר ומר אהוד גלילי, כמי שפרשו מהסדר הפשרה, ולגביהם הסדר פשרה זה אינו מהווה מעשה בית דין.

ס. התיק יובא לעיוני ביום 25.8.2019 לצורך עיון בעותק המודעות, כאמור בפִסקה נ"ז דלעיל, וכן ביום 8.12.2019 לצורך עיון בתצהיר הנציג המוסמך מטעם המשיבה בהתאם לפִסקה נ"ח דלעיל.

סא. סוף דבר:

אני מאשר את הסדר הפשרה, בהתאם לבקשה שהוגשה לי לאישור הסדר הפשרה, ונותן להסדר הפשרה תוקף של פסק דין על כל סעיפיו וחלקיו.

אני דוחה את התנגדויותיהם של גב' טליה הלר ושל מר אהוד גלילי, ללא צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת להמציא את העתקי פסק הדין אל:

  1. ב"כ המבקשת, עו"ד דוד מזרחי, חיפה.
  2. ב"כ המשיבה, משרד עוה"ד פישר בכר חן וול אוריון ושות', תל אביב.
  3. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד הראל אורן, פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).
  4. גב' טליה הלר, רח' הרצל 31, נס ציונה 7408106.
  5. מר אהוד גלילי, רח' משה לרר 12, נס ציונה 7404969.

ניתן היום, י"ט אב תשע"ט, 20 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.