הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"פ 23408-05-15

בפני
כבוד ה שופטת תמר שרון נתנאל

בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

נגד

קונסטנטין קוגן (עציר)

הנאשמים

נוכחים:
ב"כ המאשימה - עו"ד סרי
הסנגור: עו"ד פרחובניק
הנאשם: באמצעות הליווי

גזר דין

1. על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש ואשר הוגש לאחר שמיעת כל ראיות התביעה, למעט עד אחד , הורשע הנאשם על פי כתב אישום מתוקן, שהוגש במסגרת ההסדר, בביצוע עבירה של סיוע ליבוא סם מסוכן שלא כדין - עבירה לפי סעיפים 13 ו - 19 א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973 (להלן: " פקודת הסמים") + סעיף 31 לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"). ו ניסיון להחזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א) +(ג) רישא לפקודת הסמים + סעיף 25 לחוק העונשין.

2. להלן עובדות כתב האישום המתוקן:

עובר ליום 13.4.15 הנאשם הצטייד בטלפון סלולרי שמספרו 052-XXXX746 (להלן: "הטלפון") לצורך קבלת חבילה, שאמורה להגיע מסין, ובתוכה סם מסוכן מסוג AB-CHMINACA בכמות של קילוגרם לערך, שאינה לצר יכה עצמית, על מנת לקבל לידיו את החבילה.
בהמשך לאמור לעיל, ביום 13.4.15 התקבלה בנמל התעופה בן גוריון חבילה באמצעות חברת הבלדרות הבין-לאומית TNT EXSPRESS (להלן: " החבילה").
החבילה זוהתה כחשודה על ידי המכס, והועברה לידי משטרת ישראל.
מבדיקת תכולת החבילה, התברר כי היא מכילה קופסת קרטון נוספת שבתוכה מסנן המיועד לאקווריום, ובתוכו אריזה נוספת בצבע כסף, בה הוסלקה שקית עם סם מסוכן מסוג AB-CHMINACA בכמות של 1,016 גרם ברוטו (כולל השקית) (להלן: " הסם").
המסמכים שצורפו לחבילה כללו את הפרטים הבאים: הנמען - "Kolodin Yuriy", הכתובת – Irina, Hertzel 5, Haifa 3350209"", מספר טלפון: " 052-XXXX746 ".
ביום 29.4.15, בשעה 11:15 או בסמוך לכך, התקשר השוטר רז פרץ (להלן: "השוטר רז") אל מספר הטלפון, כשהוא מתחזה לשליח של חברת הבלדרות, לצורך אספקת החבילה. לנאשם את החבילה בשעה 12:00 לערך ברחוב הרצל בחיפה.
השוטרים הכינו מבעוד מועד את החבילה, כך שהוציאו את השקית שבתוכה היה הסם, ובמקומה הכניסו שקית שהכילה 25.4 גרם מתוך הסם (להלן: "החבילה המדומה").
בהמשך לאמור לעיל, השוטר רז, אשר התחזה לשליח של חברת הבלדרות, נשא עימו את החבילה המדומה, ולאחר שיחות נוספות בין השוטר רז לנאשם, השניים נפגשו במקום שנקבע ביניהם. השוטר רז הציג בפני הנאשם את החבילה המדומה ואת שטר המטען, אשר כולל את פרטי הנמען, והנאשם אישר ששמו Kolodin Yuriy.
השוטר רז ביקש מהנאשם להציג תעודה מזהה כדי לוודא שזהותו תואמת את הפרטים שנרשמו על גבי החבילה, אך הנאשם סירב להציג תעודה שכזו. השוטר רז ביקש מהנאשם להציג את מכשיר הטלפון שעימו שוחחו, אולם הנאשם טען כי המכשיר לא ברשותו. לאור האמור לעיל, השוטר רז הודיע לנאשם כי אין ביכולתו לספק לו את המשלוח ועזב את המקום כשהחבילה ברשותו.
מיד לאחר מכן, הנאשם ניגש לפח אשפה בקרבת מקום, והוציא מהפח את מכשיר הטלפון שבאמצעותו שוחח עם השוטר רז.
הסם נשלח לבדיקת מעבדה אשר קבעה כי מדובר בסם מסוכן מסוג AB-CHMINACA.
במעשיו המתוארים לעיל, הנאשם סייע לייבא סם מסוכן מסוג AB-CHMINACA בכמות של 998.26 גרם נטו, ללא היתר כדין, וניסה להחזיק בסם האמור, שלא לצריכה עצמית וללא היתר כדין.

ראיות לעונש

3. מטעם המאשימה הוגש גיליון הרשעות קודמות של הנאשם (סומן ע/1) ממנו עולה, כי לנאשם 4 הרשעות קודמות. בעברו הרשעות בעבירות של שוד; החזקה/שימוש בסמים שלא לצריכה עצמית; החזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה; תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו; החזקת/שימוש בסמים לצריכה עצמית והחזקת כלים להכנת סם לצריכה עצמית.

4. מטעם הנאשם הוגש התיק הרפואי של הנאשם משב"ס ומסמכים רפואיים נוספים (סומן ענ/1).

טיעוני המאשימה לעונש

5. מטעם המאשימה, הוגשו טיעונים בכתב (סומן ע/2) ובישיבת יום 07/06/16 הוספו דגשים בעל פה.

ב"כ המאשימה פירט את חומרת העבירה שביצע הנאשם ואת הנזקים ה חמורים וארוכי הטווח, הנגרמים מביצוע עבירות סמים.

כמו כן, פירט ב"כ המאשימה את הפגיעה החמורה של העבירות דנן במעגלים נרחבים - מעגל המשתמשים בסמים, מעגל סביבתם המשפחתית והחברתית והמעגל של אלו הנפגעים כתוצאה מביצוע העבירות, על רקע הצורך בסמים.

לדבריו, הערכים החברתיים המוגנים , שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה, הם ההגנה על בריאותו ושלומו הפיסי והנפשי של הציבור והצורך למנוע פגיעה ונזק לחברה.

עוד פירט ב"כ המאשימה, את מידת הפגיעה בערכים אלו, את מדיניות הענישה הנהוגה ואת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, תוך שימת דגש על סוג הסם וכמות הסם המסוכן שהחזיק הנאשם שלא לצריכה עצמית.

כן נטען, כי מעשיו של הנאשם בוצעו תוך תכנון קפדני, שבא לידי ביטוי בכך שהצטייד מראש במכשיר סלולרי ייעודי לצורך קבלת החבילה וידע מראש את שם הנמען הרשום על גבי החבילה.

לדברי ב"כ המאשימה, הנזק שהיה צפוי להיגרם מביצוע העבירה דנן, הוא אדיר ורב ממדים, שכן מדובר בסם מסוכן המשתייך לקבוצת "הקנבינואידים הסינטטיים" . בנוסף, מדובר בכמות רבה מאוד של קילוגרם לערך, אותו ניתן לחלק לאלפי מנות אשר יופצו בקרב צרכנים רבים. ב"כ המאשימה הפנה לחוות דעתה של המומחית בת"פ 9572-01-15 (מיום 3.6.15) אשר התייחסה לסם אחר המשתייך לקבוצה זו. לדידה, השפעת "הקנבינואידים הסינטטיים" על גוף האדם, היא קשה וחמורה יותר מזו של צמח הקנאביס.

צוין כי, אמנם במקרה דנן מדובר בסיוע לייבוא סם, אולם מדובר בסיוע ברף הגבוה של המעשים, מבחינת הלך הנפש הסובייקטיבי של הנאשם, שהזדהה בתור הנמען של החבילה והתכוון לקבל לידיו את החבילה שבתוכה קילוגרם שלם של סם מסוכן. הנאשם היה לבדו כשניסה לקבל את החבילה לידיו, ולא ידוע אם היו מעורבים אחרים בתהליך ייבוא החבילה.

הנאשם ביצע את העבירה מתוך בצע כסף. הוא בגיר וכבר ריצה עונש מאסר, כך שיכול היה להבין את מהות מעשיו העברייניים ואת השלכותיהם. יכול היה הנאשם להימנע מביצוע העבירה, אך הוא בחר לבצעה.

עוד נטען, תוך הפנייה לפסיקה הקובעת שקיים צורך בענישה מרתיעה ומחמירה של מי שמבצע עבירות אלה, כי נקבע, זה מכבר , שההחמרה בענישה צריכה לבוא לידי ביטוי בנוגע לכל אחת מחוליות הפצת הסם , לרבות מי שמחזיק בסם שלא לצריכה עצמית. לכל אלה קבע המחוקק עונשי מאסר מרביים של 20 שנה.

המאשימה עתרה למתחם עונש הולם הנע בין 3 ל- 5 שנות מאסר בפועל.

6. ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם דנן, עונש הקרוב לטווח העליון של מתחם הענישה דלעיל, שכן לשיטתו, יש להביא בחשבון, כשיקולים לחומרה, את עברו הפלילי של הנאשם, המלמד כי הנאשם בחר בדרך חיים עבריינית ואף לא המתין יותר מחודשיים מאז שחרורו ממאסר קודם וכבר הספיק לבצע עבירות נוספות.

עוד צוין כי, בעבירות סמים בהתאם לפסיקה יש ליתן משקל בכורה לשיקולי הגמול וההרתעה על פני שיקולים אישיים של נאשם.

לדבריו, במקרה דנן, הנאשם אמנם הודה בביצוע העבירה אך אינו זכאי להקלה, לה זוכים נאשמים שמודים בפתח משפטם וחוסכים מזמנו של בית המשפט, ש הרי הודאת הנאשם באה לאחר שנשמעה כמעט כל פרשת התביעה.

ב"כ המאשימה ציין כי, לאור חומרת העבירה, עברו הפלילי של הנאשם, והדרישה החוזרת ונשנית להחמיר בענישה בעבירות סמים, יש להטיל על הנאשם, בנוסף למאסר בפועל, גם מאסר על תנאי ארוך ומרתיע.

כן נטען, כי הפיתוי לעבור עבירות סמים גדול, בשל הקושי בגילוין ובחשיפתן ולכן יש להשית על הנאשם קנס כבד, אשר ישמש גמול נוסף למעשיו של הנאשם וכן ישמש כגורם הרתעה נוסף, הן עבור הנאשם והן לאלו העוסקים בעבירות סמים.

טענות הנאשם לעונש

7. בא כוח הנאשם ציין כי, בהתייחס לעבירת סיוע בייבוא סם, נסיבות ביצוע העבירה הן ברף חומרה נמוך יחסית. חלקו של הנאשם בעבירה הוא בשולי העבירה ומסתכם בכך שהגיעה לידיו חבילה בתחומי ישראל, שבמקור נשלחה מחו"ל ובתוכה סם מסוכן. אין מ חלוקת שהנאשם לא הזמין את החומר - הוא שימש כחוליה משנית במעגל עבירת ייבוא הסם - השליח שהתבקש לאסוף את הסם וחלקו בעבירה הוא שולי וטכני .

לדבריו, מעובדות כתב האישום המתוקן, לא עולה כל תכנון או יוזמה מצד הנאשם לייבוא סמים מחו"ל ואין כל אינדיקציה לכך שהנאשם פעל לייבוא הסם או קיים קשר עם גורם כלשהו מחו"ל לשם ייבוא הסם.

ב"כ הנאשם ציין כי בעבירת סיוע לייבוא סם, העונש המקסימאלי הינו מחצית מעונשו של המבצע העיקרי וטען ש העובדה שלנאשם מיוחסת עבירת סיוע ממחישה כי חלקו בעבירה משני אף ביחס למי שפועל רק לשם הקלה על יבוא הסם.

בהתייחס לעבירת ניסיון החזקת סם שלא לצריכה עצמית, טען ב"כ הנאשם שיש לתת משקל משמעותי לעובדה שמדובר בעבירת ניסיון ולא בעבירה מוגמרת. הנאשם , הלכה למעשה , לא קיבל את החומר המצוי בתוך החבילה וככלל מעניקים בתי המשפט משקל מכריע לקולה במקרים שעניינם ניסיון בלבד.

עוד ציין הסנגור כי, בהתאם לתיקון 39 לחוק העונשין, העונש המקסימלי בגין עבירת ניסיון עומד על מחצית מהעונש בגין עבירה מוגמרת.

לדבריו, הסם נשוא כתב האישום המתוקן, מסוג CHMINACA" - " AB -אינו מהווה סם "קשה" במדרג הסמים המסוכנים, כדוגמת הרואין וקוקאין , ויש לתת את הדעת גם לכך שמדובר בחומר שהוכלל בפקודת הסמים המסוכנים רק בשנת 2015 ועד שנת 2014 החזקתו כלל לא נאסרה , אלא רק הפצתו.

לאור האמור לעיל, ביקש הסנגור לקבוע את מתחם העונש ההולם, במקרה דנן , בהתאם למתחמי הענישה הנהוגים בעבירות הסמים "הקלים" יותר כדוגמת קנאביס , תוך שהוא מפנה למספר ערכים אינטרנטיים המציינים כי מדובר בחומר ממשפחת הקנבינואידים שהוא במהותו סוג של קנביס סינטטי. מפנה לפסק דין בת"פ 23142-09-14 (20.04. 2015).

הסנגור הפנה לפסיקה נוספת (סומנה ענ/3, ענ/2) המצביעה, לשיטתו, על מדיניות הענישה הנהוגה ומתחם העונש ההולם. לדבריו, מתחם העונש ההולם נע בין 6 חודשי מאסר ל- 18 חודשי מאסר.

8. לעניין גזירת הדין, ביקש הסנגור מבית המשפט לחרוג ממתחם העונש משיקולי צדק הנעוצים במצבו הרפואי של הנאשם תוך שהוא מפנה לפסק דין בעניין לופוליאנסקי, או לחילופין, להטיל על הנאשם עונש ראוי המצוי ברף התחתון של המתחם המוצע.

הסנגור הדגיש, בעניין הנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה כי, לנאשם נסיבות אישיות קשות ואף חריגות לאור היותו נשא HIV וחולה שחמת הכבד והוא נדרש ליטול מידי יום תרופות רבות לייצוב מצבו ולהיות תחת מעקב אימונולוגי קפדני. לדבריו, ריצוי המאסר עלול לפגוע בבריאותו של הנאשם , בשל כך ש מצבו הרפואי דורש כי ישהה בסביבה נקייה וסטרילית. לכן יש להקל עליו באופן משמעותי.

עוד צוין כי, פרט לאבחנות דלעיל, הנאשם מכור לסמים ונוטל תחליף סם מסוג מתדון, סובל מאפילפסיה ומהפרעות אישיותיות והתנהגותיות ונוטל כדורים פסיכיאטריים.

ב"כ הנאשם ביקש להביא בחשבון לקולה את העובדה שהנאשם כבר יושב מאחורי סורג ובריח בגין העבירות נשוא כתב האישום דנן תקופה הקרובה ל - 14 חודשי מעצר ולאור מצבו הרפואי השהייה במעצר ממושך קשה לו שבעתיים מאשר לאדם בריא.

עוד נטען כי, הודאת הנאשם בכתב האישום המתוקן, חסכה לבית המשפט זמן שיפוטי יקר, ומראה שהנאשם נוטל אחריות על מעשיו.

תגובת ב"כ המאשימה לטיעוני הנאשם

9. ב"כ המאשימה ביקש לציין כי לא הובאו כל ראיות או מסמכים המעידים על כך שריצוי עונש מאסר מסכן את בריאותו של הנאשם, וההפך הוא הנכון. מתיקו הרפואי של הנאשם משב"ס ניתן ללמוד שהנאשם מטופל היטב, רואה רופא באופן תדיר ומקבל מענה הולם לבעיותיו הרפואיות .

נטען, כי עצם העובדה שאדם חולה במחלה מסוימת אינה מלמדת מה מצב המחלה ומה תוחלת חייו וכי אנשים חיים עם המחלה שנים ארוכות.

הנאשם

10. הנאשם אמר שהוא מתחרט על מה שעשה, ולא יחזור על כך שוב.

דיון וגזירת הדין

קביעת מתחם העונש ההולם

11. תיקון 113 לחוק העונשין קובע, בסעיף 40ב', את עיקרון ההלימה: "העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עלי ו" (סעיף 40ב' לחוק העונשין).

על מנת לקבוע את מתחם העונש ההולם, על בית המשפט להתייחס ולהביא בחשבון את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, את מידת הפגיעה בערך החברתי, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ומדיניות הענישה הנהוגה.

12. הפסיקה קבעה זה מכבר כי, בעניין עבירות סמים, יש צורך בענישה מחמירה ומרתיעה , שכן מדובר בעבירות שעשויות לה וביל לנזק אדיר ורב ממדים, הן לחברה כולה והן לצרכני הסם.
לא בכדי נקבע, בצד העבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, עונש של 20 שנות מאסר בפועל.

מכאן גם מגמת ב תי המשפט, להטיל עונשים קשים, חמורים ומרתיעים על כלל המעורבים בשרשרת ייבוא הסם, הפצתו, והחזקתו שלא לצריכה עצמית.

לעניין זה ראו ע"פ 972/11 מדינת ישראל נ' יניב יונה (מיום 4.7.2012) , לדברי כבוד השופט רובינשטיין, שם:

"למאבק בנגע הסמים יש שותפים רבים. חלקם מתמקדים בחינוך מניעתי ובהסברה. אחרים מסייעים בהליכי הגמילה. לצידם פועלים גם אנשי אכיפת החוק, שתפקידם לסכל את עבירות הסמים וללכוד את העבריינים. אף בית המשפט נוטל חלק חשוב במאבק, באמצעות הטלת עונש מרתיע על מי שהורשע בעבירות סמים. בכל זאת תוך מתן משקל - בין היתר - לכמות הסם ואיכותו, טיב עבירת הסמים שבוצעה, תרומתו של הנאשם להתגשמות העבירה ועברו הפלילי."

להרחבה בנושא זה ניתן ללמוד מדברי כב' המשנה לנשיא, השופט מ' חשין בע"פ 6029/03 מדינת ישראל נ' שמאי (מיום 9.2.2004), אשר אמר:

"בבואו לגזור עונשים על סוחרי הסמים כמערערים שלפנינו, שומה עליו, על בית המשפט, לשוות לנגד עיניו את צרכני הסמים הפגועים, את משפחותיהם המפוררות ואת הנחיית המחוקק מה עונש ראוי להטיל על מי שהביא כל אלה. לביעור נגע הסמים אין די ברטוריקה. נדרשים אנו למעשים של ממש. חובה היא המוטלת על בית המשפט להעלות את תרומתו למלחמתה של החברה במשחיתיה."

כן אפנה לדברים שנאמרו, לעניין הנזק שבעבירות הסמים, אל ע"פ 6990/13 שנדון יחדיו עם ע"פ 7046/13, חט'יב נגד מדינת ישראל (מיום 24.2.2014):

"בית משפט זה הצביע בפסקי דין רבים על התוצאות הקשות וההרסניות הנגרמות בעקבות הפצת סמים מסוכנים, ובמיוחד הקשים שביניהם. קשה להגזים בהערכת הנזק הנגרם מייצור, הפצה, סחר ושימוש בסמים. נזק ממוני, גופני ונפשי, המקיף את החברה בכללותה, ואיננו נעצר במשתמש או במעורבים הישירים בביצוע העבירות...יבואני סמים וסוחריו המרכזיים הם אלו שיוזמים ומניעים את התהליך, אולם תפקיד חשוב וממשי בפגיעה בערכים המוגנים מסור גם לכל יתר חברי החוליות המרכיבות את השרשרת, מגדול ועד קטן: "וידענו מכבר כי בלא חוליות-הביניים המרכיבות את השרשרת יתקשו עברייני הסמים העיקריים לבצע את זממם. כנדרש מכאן, חובה היא המוטלת עלינו להיאבק בכל חוליה וחוליה ולנתק את השרשרת" (ע"פ 7757/04 בורשטיין נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(5) 218, 232 (2005))".

13. במקרה דנן, הערכים החברתיים שנפגע ו מביצוע העבירה הם הצורך להגן ולשמור על שלום הציבור ובריאותו הפיזית והנפשית מפני סמים מסוכנים, והחובה למנוע פגיעה ונזקים עקיפים כלכליים וחברתיים הנגרמים בשל שימוש בסמים מסוכנים.

במקרה דנן, לא נגרם נזק של ממש, שכן הסמים נתפסו על ידי המשטרה. אולם, פוטנציאל הנזק שהיה גלום בביצוע העבירה דנן, לולא נתפסו הסמים, הוא רב נוכח סוג הסם וכמותו.

עוד אביא בחשבון את העובדה שהנאשם הורשע בעבירה של סיוע ליבוא הסם (בנוסף לעבירה של החזקת הסם שלא לצריכה עצמית) , וחלקו של הנאשם בביצוע העבירה. לולא החוליה, אשר תאסוף את הסמים המיובאים לארץ, לא יהיה יבוא. זהותו של מי שביקש מהנאשם להעביר את חבילת הסמים או מי שהזמין את חבילת הסמים אינם מוצאים את ביטויים בכתב האישום. כל שנטען בכתב האישום הוא שהנאשם הצטייד במכשיר טלפון סלולרי ייעודי לצורך קבלת חבילה מסין שבתוכה סם מסוכן מסוג AB-CHMINACA. החבילה הגיעה למכס בישראל, נראתה חשודה ונמסרה למשטרה לבדיקה. הגם שנסיבות אלה לא הובררו, הרי שנסיבות תפיסת הסם, מעורבותו הפעילה של הנאשם, סוגו של הסם, והכמות הגדולה של הסם שנתפס, מלמדים על כך שהנאשם היווה חוליה הכרחית ליבוא הסם.

14. באי כוח הצדדים הפנו לפסיקה אשר תומכת, לשיטתם, במתחם העונש ההולם לוֹ טען כל אחד מהם . לא כל הפסיקה שהפנו באי כוחם של הצדדים הייתה רלוונטית במקרה דנן.

להלן סקירת חלק מהפסיקה אליה הפנתה המאשימה:

ע"פ 972/11 מ"י נ' יונה (מיום 4.7. 2012), אליו הפנתה המאשימה, שוֹנה בנסיבותיו ממקרה דנן, שם נגזרו על הנאשם 6 שנות מאסר בפועל ובית המשפט העליון החמיר עונשו ל 8 שנות מאסר. שם דובר על 2.5 ק"ג קוקאין ובנוסף ייבוא של 11 גרם קוקאין - כמויות הסמים וסוגי הסמים לא זהים בשני המקרים.

ע"פ 2587/09 אבו רקייק נ' מדינת ישראל (מיום 28.3. 2010), אליו הפנתה המאשימה, שוֹנה באופן מהותי בנסיבותיו מהמקרה דנן. שם דובר על סם מסוג הרואין, שהנאשם העביר מירדן לישראל ונתפס מעבר לגבול. הנאשם נדון ל-7.5 שנות מאסר בפועל. ניתן לראות כי סוג הסם והעבירה עצמה אינם דומים לעניינינו.

עוד הפנה ב"כ המאשימה לע"פ 1824/15 טרסוב נ' מדינת ישראל (30.11.2015) אשר אף הוא שונה בנסיבותיו מעניינינו, שם נגזרו על הנאשם 36 חודשי מאסר בפועל ובית המשפט העליון הפחית את העונש ל-30 חודשי מאסר, כמות וסוג הסם לא זהים ואף העבירה שבה הורשע הנאשם לא זהה. שם הורשע הנאשם בעבירה של ייבוא סם מסוכן, בעוד שבעניינינו מדובר בסיוע לייבוא סם.

15. הסנגור הפנה לפסיקה רבה, חלקה עוסק בסמים מסוג חשיש וקנביס וחלקה עוסק בכמויות קטנות יותר. להלן סקירת חלק מ מנה.

ב ת"פ 46018-03-14 מדינת ישראל נ' טרסוב (מיום 18.12.2014), אליו הפנה הסנגור, הורשע הנאשם, צעיר בן 24, ללא עבר פלילי, בסיוע ליבוא סם מסוכן בכמות של 110 גר' ו בניסיון להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. שם דובר בנאשם צעיר בן 24, ללא עבר פלילי, שפרטיו וכתובתו נמסרו לספק ממנו הוזמן סם מסוג UWH-210. מתחם הענישה שנקבע שם, נע בין 12 ל-30 חודשי מאסר. בית המשפט גזר עליו 12 חודשי מאסר בפועל ובנוסף מאסר מותנה וקנס.

עוד הפנה הסנגור לת"פ 8187-04 בן יעיש נ' מדינת ישראל (מיום 13.12.2005), שם הורשע נאשם צעיר, שחלקו בעבירות היה שולי בעבירות של קשירת קשר, סיוע להחזקת סם מסוכן וסיוע לסחר בסם מסוכן, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וצו מבחן.

כן הפנה הסנגור לגזר דין שניתן על ידי בת"פ 23142-09-14 מדינת ישראל נ' קגרמניין (20.4.2015), שם הורשע נאשם, שעברו הפלילי אינו מכביד, ב-11 אישומים של ייבוא סמים וניסיון ליבאם, באמצעות האינטרנט. רוב האישומים היו בגין עבירות על חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסוכנים, התשע"ג-2013, שהעונש המרבי בצדן הוא 3 שנות מאסר. חלק מהחבילות נתפס על ידי המשטרה וחלקן לא נתפס. הנאשם הודה, ללא שמיעת ראיות, במסגרת הסדר טיעון שכלל "טווח" של 3-6 שנות מאסר. הוא נדון ל- 48 חודשי מאסר בפועל ועונשים נוספים.

גזרי דין נוספים, אליהם הפנה הסנגור, ניתנו בנסיבות שונות מהנסיבות דנן חלקן - חמורות יותר וחלקן קלות יותר.

לעניין חריגה ממתחם העונש ההולם מפאת מצב בריאותי קשה, הפנה ב"כ הנאשם לע"פ 5669/14 לופוליאנסקי נ' מדינת ישראל (מיום 29.12.2015).

16. בהתחשב באמור לעיל, ובשים לב למדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מסוג אלה בהן הורשע הנאשם, סבורה אני כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 ל- 40 חודשי מאסר, בתוספת מאסר על תנאי וקנס.

גזירת הדין בתוך המתחם

17. הנאשם, יליד 30.5.1981 , עצור בגין העבירה שביצע בתיק זה, מיום 29.4.15.

לחובת הנאשם אזקוף את עברו הפלילי. חומרה מיוחדת רואה אני בכך, שכחודשיים בלבד לפני שביצע את העבירה דנן, הוא השתחרר ממאסר בן 24 חודשים, שנגזר עליו ביום 24.10.13, בת"פ (מחוזי חי') 3183-04-13, בגין עבירת שוד ומיד פנה לביצוע עבירה נוספת .

נראה שהנאשם בחר לו את העבריינות, באמצעותה ניתן להשיג "כסף קל", כדרך חיים.

לזכות הנאשם אביא בחשבון את הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, אשר חסכה חלק מ זמן שיפוטי יקר ואת החרטה שהביע על מעשיו, בפניי. כן אביא בחשבון, במידת מה, את התקופה הארוכה בה ישב הנאשם במעצר, על אף שיכול היה הנאשם לקצר תקופה זו, לו היה מודה באשר הודה בסופו של יום.

עוד אתחשב, לקולה, בפגיעת העונש בנאשם, בעיקר נוכח מצבו הרפואי, כפי שעולה מהמסמכים שהוגשו מטעמו. אמנם, שירות בתי הסוהר ערוך לטיפול באסירים שמצבם הרפואי אינו תקין, אך יש להתחשב בקושי הנוסף בפניו ניצב נאשם זה בעת ריצוי מאסר, לעומת אסירים שאינם סובלים ממצב רפואי דומה.

עם זאת אבהיר, כי אין במצבו הרפואי של הנאשם, כדי להביא לחריגה לקולה ממתחם העונש ההולם. ההסתמכות, בענ יין זה, על גזר הדין שניתן בעניינו של לופוליאנסקי, בע"פ 5669/14 אורי לופוליאנסקי נ' מדינת ישראל (מיום 29.12.15), עמ' 33 (תקציר בית משפט), איננה ממין העניין. די, לעניין זה, שאומר כי היה מדובר, שם, במצב רפואי חריג, בו הובאו חוו"ד רפואיות מהן עלה שהנאשם חולה במחלה קשה ושאפשר שתוחלת חייו תקוצר במידה ניכרת את יישא מאסר בפועל. בענייננו לא הובאה חוו"ד דומה.

18. סופו של דבר, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל למשך 30 חודשים, בניכוי ימי מעצרו - מיום 29.4.15.

ב. מאסר על תנאי למשך 18 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור, בתוך 3 שנים מהיום בו ישוחרר מהמאסר שנגזר עליו בתיק זה, עבירת סמים או עבירת רכוש, מסוג פשע.

ג. מאסר על תנאי למשך 9 חודשים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור, בתוך 3 שנים מהיום בו ישוחרר מהמאסר שנגזר עליו בתיק זה, עבירת סמים או עבירת רכוש, מסוג עוון.

ד. אני גוזרת על הנאשם קנס בסך 10,000 ₪ או חודש מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, בני 500 ₪ כל אחד, החל מיום 1.1.2017 ובכל 1 לכל חודש שלאחר מכן.

לא ישולם תשלום אחד או יותר, במלואו ובמועדו, תעמוד כל היתרה לפירעון מידי.

זכות ערעור לבית המשפט העליון, תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט"ו סיוון תשע"ו, 21 יוני 2016, בהעדר הצדדים.