הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"ח 24399-05-13

בפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא

בעניין

ובעניין:

התובעות
האנייה "Nissos Rodos" M/V

  1. טירן שיפינג (1997) בע"מ
  2. פסיפיק אטלנטיק ליין (ישראל) בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ג'ון הריס

נגד

הנתבעת
האנייה "Nissos Rodos" M/V
ע"י בעלת האנייה שהתייצבה בשמה
Hellenic Seaways Ltd.
ע"י ב"כ עוה"ד ערן שלח ואח'

החלטה
(בקשה מס' 46)

1. בגדרה של תביעת חפצא שהגישו התובעות, טירן שיפינג (1997) בע"מ ופסיפיק אטלנטיק ליין (ישראל) בע"מ, ניתן צו למעצרה של האנייה Nissos Rodos. בשמה של האנייה התייצבה בבית המשפט בעלת האנייה Hellenic Seaways Ltd (להלן: הלניק). במסגרת ההליכים בתיק ולצורך שחרור האנייה הפקידה הלניק בקופת בית המשפט פקדון על סך 1,029,500 ₪.

2. ביום 29/5/2016 ניתן פסק דין בגדרו דחיתי את תביעת התובעות, הוריתי על ביטול צו המעצר ועל השבת העירבון שהופקד להבטחת שחרור האנייה לנתבעת באמצעות באי כוחה. ערעור שהוגש על פסק דין זה נדחה.

3. בין לבין הגישו התובעות גם תביעה לבית משפט השלום בחיפה בתיק 40060-05-13. התביעה הוגשה כנגד הלניק וכנגד Sisa Shipping Lines (להלן: סיסה). במסגרת ההליכים בתביעה בבית משפט השלום הוטל, לבקשת התובעות, עיקול על הכספים שהופקדו להבטחת שחרור האנייה ממעצר בבית משפט זה. בשים לב לצו עיקול זה, ועל אף ההחלטה כי העירבון יוחזר לנתבעת, נותרו הכספים מופקדים בקופת בית המשפט.

4. בדיון שנערך בפני בית משפט השלום, כב' השופטת ס' מצא, נטען כי הכספים לשחרור האנייה ממעצר לא הופקדו על ידי בעלת האנייה - הלניק, אלא על ידי סיסה, ועל כן עתרו התובעות כי העיקול יוטל גם להבטחת חיובים שיוטלו על סיסה. בהחלטה מיום 6/4/2018 קבע בית משפט השלום כי צו העיקול יישאר על כנו וישמש גם להבטחת פסק דין כנגד סיסה. בפסקה 29 להחלטה נאמר:

מורם מהאמור עד כה כי התובעות עמדו בנטל הראיה הנדרש בשלב זה של הדיון כי מקור הכספים שהופקדו בקופת בית המשפט בחשבון הבנק שניהלה חברת Sisa בבנק Garanti. הכספים הועברו לעו"ד אילן אורלי, שייצג את Hellenic, אשר הוציא בגין הכספים שהועברו לו קבלה ל-Hellenic. לא מן הנמנע כי גם ל- Hellenic טענה לזכות בכספים אלה או כי היא רואה כספים אלה ככספים שהועברו לה על מנת לבצע את תשלום הפיקדון בשמה. ואולם, בשים לב לשלב המקדמי של הדיון בתביעה ונוכח העובדה שלא נטענו כל טענות ולא הובאו כל ראיות בעניין זה, יידון עניין זה במסגרת הדיון בתביעה גופה.
5. בסופו של יום קיבל בית משפט השלום את תביעת התובעות כנגד סיסה והורה בפסק דינו, מיום 19/4/2020 כי על סיסה לשלם לתובעות סך של 1,925,147 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ובצירוף הוצאות ההליך. כן הורה כי על מזכירות בית משפט זה להעביר את כספי הפיקדון שהופקדו להבטחת שחרור האנייה ממעצר לסיסה (פסקה 122 לפסק הדין). יצוין כי התביעה כנגד הלניק נדחתה כבר ביום 23/4/2018.

6. בבקשה המונחת להכרעתי כעת, עותרת הלניק להימנע מהעברת הכספים לסיסה. הלניק טוענת כי ביום 6/3/2019 הוטל לבקשת בלשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב, עיקול על הכספים המגיעים לסיסה מקופת בית המשפט (תיק הוצל"פ 516940-11-18). צו העיקול ניתן בעקבות אישור פסק בוררות שניתן לטובתה כנגד סיסה. על כן עותרת הלניק כי הפיקדון ישאר מופקד עד הכרעה בטענות לעניין הזכויות בפיקדון.

7. הבקשה הועברה לתגובת התובעות הטוענות כי הוכח שהכספים הופקדו מחשבונה של סיסה. כן נטען כי משניתנה הוראה של בית משפט השלום להעביר את הכספים לתובעות, אין לסטות מהוראה זו ויש לקיימה. על כן עותרות התובעות להעברת הכספים לתובעות.

8. אודה כי לא ירדתי לסוף דעתם של הצדדים ואיני מבין את שורת ההליכים שננקטו. בפסק הדין בתיק זה, שניתן ביום 29/5/2016, נדחתה התביעה וניתנה החלטה כי העירבון יוחזר לנתבעת. הנתבעת היא האנייה וחברת הלניק שהתייצבה בשמה. סיסה לא הייתה בעלת דין בתביעת החפצא. הזכות לקבלת כספי העירבון היא זכותה של הלניק, בעלת האנייה, ולא של סיסה. הטענות שהתבררו בבית משפט השלום לעניין זהות מי שמסר את הכספים לעו"ד א' אורלי, על מנת שיפקידם בקופת בית המשפט, אינן רלבנטיות כלל, שהרי השאלה הנכונה היא למי עומדת הזכות לקבלת הכספים המופקדים בקופת בית משפט זה .

הזכות לקבלת הכספים, על פי פסק הדין, עומדת רק להלניק ולא לסיסה. יתכן, ועניין זה לא ידון כעת, שהלניק חייבת להעביר את הכספים, כולם או חלקם, לסיסה, שסייעה לה בהעמדת סכום העירבון, אלא שעניין זה אינו רלבנטי לשאלת הזכות לכספי העירבון. משנדחתה התביעה קמה אך ורק להלניק הזכות לקבלת העירבון שהופקד על ידה בקופת בית המשפט ולא משנה מי העמיד את הכספים לרשותה.

9. על אף הדברים האמורים מתבר כי בית משפט השלום סבר אחרת, והורה בהחלטה מיום 6/4/2018 על הותרת צו העיקול להבטח ת התחייבויותיה של סיסה. החלטה זו לא שונתה ולא בוטלה. הלניק עצמה, אשר לכאורה זכאית לכספים, פעלה גם היא כאילו הזכות לכספים היא של סיסה וביקשה להטיל עיקול על הכספים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שהיא נוקטת כנגד סיסה. גם בתגובתה מיום 18.6.2020 לא כפרה הלניק בזכותה של סיסה לכספים אלא רק טענה כי יש לחלק את הכספים בינה לבין התובעות באופן יחסי בהתאם לסכומי הנשייה.

10. למעשה עומדות כעת שתי אפשרויות. האחת - לקבוע, כעולה מפסק הדין בתיק זה, כי לסיסה אין כל זכות בכספי הפיקדון ועל כן על המזכירות להעביר את הכספים להלניק באמצעות באי כוחה. השנייה - ככל שקיימת הסכמה שהזכות לכספים היא של סיסה, לראות בהלניק ובתובעות כמי שעיקלו כדין את הכספים ולחלקם ביניהן על פי יחס סכומי הנשייה שהובטחו בעיקולים. לעניין זה יש כמובן לשמוע גם את סיסה שקולה טרם נשמע בהליך הנוכחי.

11. על כן, בטרם מתן החלטה אני מורה לתובעות ולהלניק למסור עמדתן לגב הדרך הראויה. גם סיסה תגיש תגובה. כל התגובות יוגשו עד 5/7/2020. בשלב זה יישאר העירבון מופקד בקופת בית המשפט.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תש"פ, 20 יוני 2020, בהעדר הצדדים.