הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 9125-11-08

לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון

בעניין:
התובעים בתיק 9125-11-08

התובעים שכנגד והנתבעים בתיק 9890-10-14

  1. סטולר דוד ו-81 אח'
  2. כפר חסידים מושב עובדים דתי אגודה שיתופית חקלאית בע"מ
  1. מר אמנון חרג, ת"ז XXXXX185
  2. גב' אלישבע חרג, ת"ז XXXXX106

ע"י ב"כ עו"ד דוד בסון ו/או יהושע יצחקי
- נגד –
הנתבעות בתיק 9125-11-08 והתובעות בתיק
9890-10-14

  1. קרן קיימת לישראל
  2. רשות מקרקעי ישראל - מחוז חיפה

ע"י ב"כ מפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)

פסק דין

מבוא

1. לפני תביעות מאוחדות העוסקות בטענת התובעים, והתובעים שכנגד לזכאות לזכויות קנייניות או לפחות לזכאות לזכויות החורגות מגדר אלו הניתנות בדרך כלל לחוכרים חקלאיים . מדובר בזכויות המוענקות בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, נהלי רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") ולהחלטות ולנהלי קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל"). התובעים והתובעים שכנגד ב תביעות המאוחדות מבקשים פסק דין הצהרתי שיעניק את הסעדים השונים שהתבקשו בכתבי התביעה, ובבסיסם ה צהרה כי לתובעים זכאות לזכויות יתר במקרקעין המהווים את אדמות כפר חסידים (להלן: "אדמות כפר חסידים"). מדובר בשטח שהוקצה לאגודת כפר חסידים באדמות כפר חסידים (להלן: " שטח המשבצת"). על פי האמור בחוזה המשבצת שנחתם עם התובעת 2 (להלן: "האגודה"). לכל חברי האגודה, שחלקם הם תובעים בהליך כאן, הוקצתה מתוך שטח המשבצת, נחלה (להלן: " הנחלה") בנחלה ניתנה לכל חבר אגודה הזכות לעשות שלושה שימושים שונים: שטח א' – לניצול הקרקע לצרכים חקלאיים בלבד (להלן: " שטח א'"); שטח ב' – להקמת מבנים משקיים ושימוש בהם למטרה חקלאית בלבד (להלן: "שטח ב'"); שטח ג' – להקמת יחידות מגורים ומגורים בהם (להלן: " שטח ג'"). כן הוקצה, בנוסף, בשטח המשבצת שטח להקמת מבני ציבור ושימוש בהם (להלן: "שטח ציבורי").

2. ההליכים המאוחדים כאן הם אחד מההליכים שהוגשו בהתאם לפרשנות שניתנת ל סעיף 34 לפסק דינו של כב' השופט תיאודור אור בבג"צ 224/00 עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות הלאומיות, פ"ד נו(6) 25, 59-61 (2002) (להלן: " פסק דין שיח חדש"). התביעה והתביעה שכנגד הוגשו גם בהסתמך על טענה עובדתית היסטורית כי רכישת שטח המשבצת של האגודה מומנה באמצעות כספי המתיישבים שהיו חברי האגודה המקוריים שהתיישבו באדמות כפר חסידים עת הוקם בשנת 1927 הישוב כפר חסידים. נטען כי בנוסף אלו השביחו את האדמות תוך השקעת כספים ועבודה, והשכילו, למרות כל הקשיים , להפריח אדמות אל ו. נטען כי הדבר נעשה כחלק מגאולת האדמות שהובילה ותרמה להקמת מדינת ישראל ולמצבה המשגשג כיום.

בשל כמות ההליכים המתנהלים בסוגיה שתוארה לעיל הכרוכה בפרשנות סעיף 34 לפסק הדין שיח חדש, נקבע בסעיף 5 לפסק הדין בע"א 643/18 קיבוץ חפציבה – קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח' נ' קרן קיימת לישראל ואח' , פסק דין מיום 05/03/2019 (להלן: "הלכת חפציבה" ) כי:

"...ובשים לב לכך שבסוגיות אלו התנהלו ומתנהלים מספר לא מבוטל של הליכים בבתי המשפט המחוזיים (על פי דיווח באת כוח המשיבים בדיון, ב-5 הליכים ניתן פסק דין, 4 הליכים נמחקו ו-16 הליכים עדיין תלויים ועומדים), מצאנו לנכון להוסיף מספר דברי הבהרה ביחס למשמעותה ותחום מחייתה ש ל פסקה 34, על מנת להעמיד הלכה על מכונה ולמנוע התדיינויות סרק".

3. ההליכים המאוחדים כאן הם בין ההלי כים שהיו תלויים ועומדים במועד מתן הלכת חפציבה. לפיכך, דברי הבהרה שנאמרו בהלכת חפציבה ב נוגע למשמעות ה ולתחום מחייתה של פסקה 34 בפסק הדין שיח חדש, מחייבים אותי בבואי לכתוב פסק דין זה. נכון הוא כי הלכת חפציבה נ קבעה למרות שהמערערים ב הליך עצמו חזרו בהם מהערעור. למרות זאת מצא ביהמ"ש העליון לנכון לכתוב דברי הבהרה בפסק ה דין בהלכת חפציבה. זאת, כדי לקבוע קווים מנחים להנחיית השופטים בהתדיינויות נוספות באותן סוגיות, ואלו, כדוגמת ההליכים כאן, מחייבים. הטענה כאילו מדובר בהלכת חפציבה בהערת אגב, מאיינת את המטרה המו צהרת של כב' השופט עופר גרוסקופף שכתב את פסק הדין בהלכת חפציבה. זאת, במטרה להנחות הערכאות הנמוכות כיצד לנהוג בהתדיינויות התלויות ועומדות בעניין, או העתידיות. לעמדתו של כב' השופט גרוסקופף הצטרפו כל השופטים האחרים בהרכב. משכך, אין לאמץ פרשנות ב"כ התובעים לפיה הלכת חפציבה אינה מחייבת במקרה דנן משום שהיא מהווה הערת אגב בלבד, או משום שניתנה בעניינו של קיבוץ, ואין האמור בה רלוונטי לצורות יישוב אחרות כגון זו הקיימת בישוב כפר חסידים . טענה זו נסתר ת באמור בסעיף 11 לפסק הדין חפציבה.

התביעות

4. תחילת ההליכים כאן בשתי תביעות נפרדות, האחת הוגשה עוד בחודש נובמבר 2008 על ידי חברי האגודה ועל ידי האגודה (להלן: " תביעת האגודה וחבריה"). בתביעה עתרו האגודה וחבריה למתן סעד הצהרתי כמפורט בסעיף 304 לכתב התביעה. כך ביקשו התובעים בתביעה פסק דין הצהרתי לפיו על מ"י וקק"ל להכיר בזכויותיהם הקנייניות בנחלות של כל אחד מחברי האגודה באדמות כפר חסידים, שהוקצו לאגודה בחוזה המשבצת, והכל לפי תנאים משופרים בחוזי החכירה ההיסטוריים שנחתמו עם המתיישבים הראשונים בכפר חסידים. בית המשפט התבקש גם לקבוע שזכויות חברי האגודה והאגודה באדמות כפר חסידים הן זכויות קנייניות קרובות לבעלות ועולות כדי חכירה לדורות. זאת, בשל הכספים הרבים שהשקיע ו האגודה וחבריה המקוריים באמצעות ארגונים, שקדמו ל אגודה ולי יסוד הישוב כפר חסידים. זאת, גם בשל השבחת אדמות כפר חסידים ופיתוחן, תוך השקעת כספים רבה שנעשתה בתחילה על ידי חבריה הראשונים של האגודה, ולאחר מכן על ידי חברי האגודה התובעים כאן, שבאו בנעליהם.

עוד ביקשו התובעים לקבוע שחוזה המשבצת הנוכחי שנחתם עם האגודה בטל, ככל שהוא גורע מזכות התובעים כי כל נחלה מנחלות חברי האגודה לא תקטן מ-100 דונם. כן ביקשו התובעים כי בית משפט זה יכפה על קק"ל ורמ"י לחתום עמם על חוזה חכירה חדש , כל אחד לגבי הנחלה המגיעה לו, כאשר ייקבע בהם כי לכל חוכר זכות לנחלה שלא תקטן מ-100 דונם.

עוד התבקש בית משפט זה לקבוע כי תנאי חוזה החכירה החדש שייחתם עם כל אחד מהתובעים יהיו תנאים משופרים, זהים לתנאי החכירה בחוזים המקוריים ההיסטוריים שנחתמו עם חברי האגודה המקוריים. בהתאמה התבקש בית משפט זה לקבוע כי חוזי חכירה מאוחרים לחוזים ההיסטוריים, אם נחתמו ואם כוללים תנאים אחרים מהתנאים בחוזי החכירה ההיסטוריים בטלים. כך התבקש בית משפט זה לקבוע ש בחוזה החכירה שייחתם תקופת החכירה תהיה ל-49 שנים, עם זכות לחידוש לעוד 49 שנים, יינתן בחוזה זה פטור מוחלט מתשלום דמי הסכמה ודמי היתר במקרה של העברת זכות בנחלה או בנייה בה, ותינתן בהם זכות לחוכר להוריש את זכויותיו בנחלה. עוד התבקש בית המשפט לקבוע כי בחוזי החכירה החדשים שייחתמו עם האגודה וחברי האגודה, יצוין מפורשות כי מטרות החכירה יהיו מגורים, חקלאות, תעשייה ומסחר, וייקבע בהם כי לחוכר זכות למלוא ההשבחות במקרה שינו ייעוד, ולא יהיה צורך בהסכמות המינהל לשינוי היעוד, הכל בדומה לזכות חכירה עירונית.

לחלופין ביקשו התובעים שבית המשפט יקבע כי השתתפות התובעים ברכישת אדמות כפר חסידים ובהשבחתן, עולה כדי תשלום דמי היוון מלאים עבור חכירת המקרקעין, או לחלופין כדי 80% מדמי חכירה ראשונים בשיעור 80% משווי המקרקעין, ואלו מזכים התובעים לתקופת חכירה ארוכה תמורת תשלום והיוון בשיעור נמוך, בדומה לאמור בהחלטות מינהל מקרקעי ישראל 729, 851 ו-968.

לחלופין התבקש בית המשפט להעניק את הסעדים המבוקשים כאמור לעיל רק בנוגע לשטח א' ו-ב' בכל נחלה . כך התבקש בית המשפט לקבוע לחלופין כי תשלומי חברי האגודה עבור רכישת זכויות במקרקעין והשבחתם יוכרו כתשלומי היוון מלאים, או למצער תשלום דמי חכירה ראשונים, ויתרת שטחי כל נחלה יוחכרו לכל חבר בחכירה לדורות, מהוונת או למצער בשיעור חלקי עד 80%, והכל בתנאי החכירה שהיו בחוזים המקוריים שנחתמו עם חברי האגודה הראשונים, שהתובעים באים בנעליהם.

עוד התבקש בית המשפט לקבוע כי כל טענה או דרישה שהשמיעו קק"ל ורמ"י כלפי האגודה או כלפי כל חבר אגודה, שאינה תואמת האמור לעיל, בטלה וכנ"ל לגבי כל מסמך שהוצע בנושא.

5. התביעה השנייה הוגשה בשנת 2014 על ידי מר אמנון חרג והגב' אלישבע חרג (להלן: " בני הזוג חרג", ו-"מר חרג וגב' חרג" בהתאמה), נגד רמ"י ונגד קק"ל. בתביעה עתרו בני הזוג חרג למתן צו עשה ופסק דין הצהרתי שיצהיר על סעדים דומים לסעדים שפורטו לעיל במסגרת תביעת האגודה וחבריה (להלן: "תביעת חרג השנייה"). עוד ביקשו בני הזוג חרג בתביעתם לחייב את המינהל להקצות להם, מתוקף זכות חכירתם בנחלה שבאדמות כפר חסידים, שהיא חלקה 4 לשעבר בגוש 11145 (להלן: "מקרקעי חרג") מגרשי בנייה חדשים שהם מגרש בחלקה 126, מגרש בנייה 1, ובחלקה 139, מגרש המסומן מספר 2000, בהתאם לתב"ע מכ/353 (להלן: "המגרשים"). כן התבקש בית המשפט בתביעת חרג לתת צו לרמ"י ולקק"ל המחייב אותם לחתום עם בני הזוג חרג על כל מסמך שנדרש לביצוע ההקצאה המבוקשת, וכי יינתן צו שימנע מרמ"י ומקק"ל לממש המגרשים ביעודם האחר, ויחייבם להותיר המצב הקיים כפי שהוא.

לחלופין התבקש בית המשפט לחייב רמ"י וקק"ל על פי החוזה ההיסטורי שנחתם עם מורישו של מר אמנון חרג, להקצות לבני הזוג חרג זכות חכירה עירונית על אחת מהנחלות העירוניות שהמינהל יצור במגרשים ביעוד החדש, או במקרקעי חרג, או להעניק להם זכות לרכוש 20%-25% מהמגרשים בפטור ממכרז.

אציין כי היה צורך בהגשת התביעה השנייה של בני הזוג חרג שהם גם תובעים בתביעת האגודה וחברי ה שתוארה לעיל, משום שתביעת בני משפחת חרג היא לשטח ספציפי , בו כבר נעשה שינוי יעוד, ובשל כך רמ"י וקק"ל תובעות פינוי בני הזוג חרג מנחלתם.

6. בתביעת בני הזוג חרג נטען כי אביו של מר חרג, מר מנחם חרג ז"ל, חתם בשנת 1945 עם המוסדות המיישבים על הסכם החלפת מקרקעין, ו בו הסכים להחליף 17 דונם מתוך שטח נחלתו המקורית ב-17 דונם אחרים, שבחלקם הם מקרקעי חרג. אין מחלוקת בין הצדדים כי חוזה החכירה המקורי נחתם עם מר מנחם חרג המנוח ביום 26/7/1939 והתייחס לנחלה בגודל של כ-100 דונם (להלן: " חוזה חרג ההיסטורי").

נטען כי לאחר שהמנוח מר מנחם חרג הסכים להחלפת שטחים , נחתם עמו ביום 1/10/1945 חוזה חכירה ל-3 שנים פחות יום לגבי אותם 17 דונם שהוחלפו, ומאז לא נחתם לגבי אותם מקרקעין חוזה חכירה קבוע (להלן: " חוזה החכירה החקלאי הזמני"). עוד אין מחלוקת כי בין רמ"י ובני הזוג חרג נחתם ביום 6/10/1996 חוזה חכירה לגבי הנחלה בכפר חסידים, שאינה כוללת את אותם 17 דונם ב מקרקעי חרג, לתקופה נוספת, לאחר שתקופת החכירה של הנחלה על פי החוזה ההיסטורי משנת 1939 תמה. חוזה זה לא כלל תנאים זהים לתנאים בחוזה ההיסטורי שנחתם בין חברי האגודה והנתבעים עובר להקמת כפר חסידים בשנת 1927 (להלן: " התנאים ההיסטוריים"). עוד אין מחלוקת כי בשנת 1997 הגיש מר אמנון חרג תביעה בנוגע ל אותם 17 דונם במקרקעי חרג שלגביהם לא נחתם חוזה חכירה ביום 6/10/1996, ולגביהם נטען כי נחתם רק חוזה חכירה חקלאי זמני, ונטען עוד כי מדובר במקרקעין הנמצאים מחוץ לשטח המשבצת של כפר חסידים. התביעה הוגשה בת"א 10881/97 בבית משפט המחוזי בחיפה (להלן: " תביעת חרג"). תביעת חרג הוגשה לאחר שהתברר ל מר חרג שלא נחתם חוזה חכירה קבוע עם אביו לגבי אותם 17 דונם במקרקעי חרג לאחר שתמה תקופת החכירה בחוזה החכירה החקלאי הזמני שנחתם בשנת 1945 . בפסק הדין שניתן בתביעת חרג (להלן: " פסק הדין חרג") נקבע כי מר חרג זכאי להירשם כחוכר לדורות של 17 דונם במקרקעי חרג. אין מחלוקת כי ביום 12/12/2005, בעקבות פסק הדין, נחתם הסכם חכירה לגבי מקרקעי חרג. גם הסכם זה שונה בתנאיו מהתנאים ההיסטור יים.

7. עוד נטען בתביעת בני הזוג חרג כי בהתאם לתוכנית בניין עיר מכ/393 שונה יעוד חלק ממקרקעי חרג ליעוד של שטח למלונאות ולנופש, או שטח לתכנון עתידי . לדעת בני הזוג חרג, הם בעלי זכות קניין גבוהה במקרקעי חרג מהסיבות שנטענו בתביעת האגודה וחבריה . לפיכך נטען כי בני הזוג חרג זכאים למימוש מלוא זכויות הבנייה בנחלתם הכוללות את מקרקעי חרג, בהתאם ליעוד החדש. מאידך, ביום 20/2/2014 שלחה רמ"י מכתב לבני הזוג חרג הדורש פינויים מ מקרקעי חרג, בהסתמך על הוראות הסכם החכירה מיום 12/12/2005, המאפשר לרמ"י לסיים בנסיבות מסוימות את החכירה.

בשל כך היה צורך ל בני הזוג חרג להגיש תביעה נפרדת , כאשר חלק מהסעדים הנתבעים בה זהים לסעדים הנתבעים בתביעת האגודה וחבריה. ההבדל הוא שבתביעת בני הזוג חרג מדובר בשטח ספציפי ובשינוי יעוד שכבר התרחש, ולדעת בני הזוג חרג בתביעתם הם זכאים ליהנות מזכויותיהם בשטח זה משום שהם בעלי זכות קניין גבוהה הדומה לזכות חכירה עירונית בשטח זה. זאת, מבלי שתקום להם חובה לשלם דמי היוון ודמי הסכמה להסכמת רמ"י להליכי שינוי ייעוד, ומבלי שרמ"י תוכל לסיים חוזה החכירה עמם ולפנותם מהשטח.

8. בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעות בשתי התביעות, נטען שדין שתי התביעות להידחות. בנוסף הגישו הנתבעות כנגד בני הזוג חרג תביעה שכנגד לפינוי , לסילוק יד ולמתן צו מניעה קבוע, וכן למתן צו הצהרתי ולתשלום דמי שימוש . בתביעה שכנגד נטען כי בהתאם לסעיף 1 לפרק התנאים המיוחדים שבחוזה חכירה חקלאי סטנדרטי שנחתם גם המופיע ביום 12/12/2005 עם מר אמנון חרג לגבי מקרקעי חרג, הוכרה זכותן של רמ"י והמועצה המקומית רכסים לממש זכויות במקרקעי חרג בעקבות שינוי יעוד המקרקעין, ולסיים תקופת החכירה בשל כך לגבי חלק ממקרקעי חרג. משכך, ניתנה ביום 20/2/2014 הודעה בכתב לבני הזוג חרג על הכוונה לעשות כן, וניתנה דרישת פינוי מהמקרקעין הרלוונטיים וממקרקעין נוספים שנמצאים בהחזקת בני הזוג חרג, ושאין מחלוקת שהם מעבדים אותה.

בעניין תביעת בני הזוג חרג נטען לחלופין על ידי רמ"י וקק"ל גם כי מכח הלכת ההשתחררות, שינוי הנסיבות והפיתוח המואץ של האזור בו נמצאים מקרקעי חרג, יש לקבוע כי קיים צורך ציבורי ח יוני המתיר ביטול חלקי של חוזה החכירה חרג, בכל הקשור לחלק ממקרקעי חרג. זאת בשל טובת הציבור , וכנגד פיצוי שישולם לבני הזוג חרג על פי בחירתם את מ סלול הפיצוי. בתביעה שכנגד גם נתבעו בני הזוג חרג לשלם דמי שימוש בשל שימוש שעשו בני הזוג חרג ב מקרקעי חרג שהם מעבר לשטחי נחלתם, כאמור בחוזה החכירה משנת 2005 או כאמור בחוזה החכירה משנת 1996, תוך שנטען שבני הזוג חרג פלשו , שלא כדין , לשטחים אלו.

9. משכך, התבקשו בתביעה שכנגד סעדים כדלקמן נגד בני הזוג חרג:
א. צו הצהרתי בדבר ביטול חלקי של חוזה החכירה מיום 12/12/2005 בנוגע לשטח ספציפי ממקרקעי חרג.
ב. צו סילוק יד בנוגע לשטחים אליהם פלשו בני הזוג חרג במקרקעי חרג ולגביהם לא נחתם חוזה חכירה כלשהו, תוך חיוב בעקירות וסילוק נטיעות שבוצעו במקרקעין אלו.
ג. צו מניעה שיאסור כניסה או שימוש במקרקעין, בין אלו לגביהם בוטל ו חוז י החכירה חרג, ובין אלו אליהם בוצעה פלישה, ולגביהם לא קיים חוזה חכירה.
ד. צו הצהרתי לפיו בני הזוג חרג חייבים בתשלום דמי שימוש ראויים עבור השימוש בשטח אליו פלשו, והכל ל-7 שנים אחורנית. בעניין זה לא נתבע סכום ספציפי.

10. בכתב תשובה לתביעה שכנגד טענו בני הזוג חרג כי:
א. אין ולא היתה כל פלישה למקרקעי חרג, וקיימת הטעיה לגבי הגדרת אותם 17 דונם ממקרקעי חרג , שהוחלפו בהסכמה , שהושגה בין המוסדות המיישבים ואביו
המנוח של מר חרג.
ב. אין תחולה להלכת השתחררות במקרה של חוזה החכירה חרג. זאת, משום שהלכה זו חלה רק על חוזים שלטוניים ולא מסחריים. נטען עוד כי גם בחוזים שלטוניים יש להפעיל הזכות על פי הלכת ההשתחררות רק בנסיבות קיצוניות ובתום לב. נטען שבמקרה דנן לא התקיימו נסיבות קיצוניות, והזכות הנטענת על ידי רמ"י וקק"ל נטענת שלא בתום לב.

11. מלכתחילה הטיפול בשתי התביעות היה בפני כב' השופט קיסרי. בעקבות פרישתו הועבר הטיפול בתביעת האגודה וחבריה לבית משפט זה, ואילו הטיפול בתביעת חרג השנייה לטיפול בפני כב' השופטת יעל וילנר. ביום 5/12/2016 התקיים דיון בתביעת בני הזוג חרג השנייה בפני כב' השופטת וילנר. בסיום הדיון ניתנה החלטה שנתנה תוקף להסכמת הצדדים. בהתאמה נקבע כי התביעה של בני הזוג חרג תימחק, התביעה שכנגד שהגישו רמ"י וקק"ל נגד בני הזוג חרג תהפוך לתביעה עיקרית, ונשמרה לבני הזוג חרג הזכות , שמומשה לאחר מכן , להגיש תביעה שכנגד. כמו כן אוחד הדיון בתביעה הפרטנית בעניינם של בני הזוג חרג עם הדיון בתביעת האגודה וחבריה שבני הזוג חרג נמנים גם על התובעים שם.

12. ביום 5/2/2017 הוגשה בעניינם של בני הזוג חרג תביעה שכנגד לתביעת קק"ל ורמ"י, ובה התבקשו צו עשה וצו הצהרתי זהים לאלו שנתבקשו בתביעה העיקרית של האגודה וחבריה . לאחר מכן הוגשו בתביעה שכנגד זו כתב הגנה וכתב תשובה.

13. ביום 23/1/2018 התקיימה בפניי ישיבת קדם משפט בתיקים המאוחדים, ובה הוסכם המתווה הדיוני לניהול הליך מאוחד מסובך זה. המתווה הדיוני קיבל תוקף של החלטה ביום 23/1/18. בירור ההליכים המאוחדים לקח זמן רב לאור מורכבותו, ריבוי המתדיינים שבו וטיב הסוגיות שבמחלוקת . כמו כן ה יה גם צורך בחקירת עדים מומחים לא פשוטה, שהצריכה קביעת מספר ישיבות. כמו כן נדרש זמן למצות מגעים בין הצדדים להשגת פשרה. מורכבות ההליך גם הביאה לעיכוב בכתיבת פסק דין זה, ועם הצדדים סליחה.

ההליך

14. המתווה הדיוני המוסכם בנוגע לאופן בירור ההליך הושג מתוך הבנה שבשני ההליכים המאוחדים מספר סוגיות משותפות הטעונות ליבון והכרעה . כן הובן כי הכרעה יכולה לייתר הצורך בדיון בסוגיות נוספות בתביעת האגודה וחבריה, או בסוגיות הפרטניות בתביעה נגד בני הזוג חרג ובתביעה שכנגד.
בהתאמה, הוסכם כי:
א. ההסכמה הדיונית מיום 14/4/2013 שקיבלה תוקף של החלטה תעמוד בתוקפה, ותחול גם על ההתדיינות בתביעת חרג השנייה ובתביעה שכנגד. מדובר
בהסכמה לפיה בשלב ראשון יידונו הסעדים המבוקשים בסעיף 304 לכתב התביעה של האגודה וחבריה, מבלי שתהיה התייחסות להיבט הכמותי של הזכויות שלהן טוענים התובעים. משכך, הוסכם שהראיות וחוות הדעת שיוגשו יתייחסו למערכת ההסכמים הכללית בין הצדדים ולטענות ההיסטוריות .
ב. הוסכם כי במידה ותידחה תביעת האגודה וחבריה לא יהיה צורך להמשיך ולדון תביעה זו. כן יהיה צורך להמשיך לדון בתביעת חרג השנייה ובתביעה שכנגד, וכן בשאלת זכות קק"ל ורמ"י לתבוע סילוק יד, ובטענות ההגנה של בני הזוג חרג לעניין זה . זאת, ככל שאין טענות אלו נובעות מטענות האגודה וחברי האגודה שיידחו, אם יידחו, בתביעה העיקרית של האגודה וחבריה .
ג. במידה ותתקבל תביעת האגודה וחבריה, יהיה צורך להוסיף לדון ולהכריע בשאלת יישום ההכרעה מבחינה כמותית בשני ההליכים.
ד. הראיות, התצהירים וחוות הדעת שהוגשו עד יום 23/1/2018 יהיו ראיות הצדדים, ולא יוגשו ראיות נוספות.

15. בהתאמה, ולאחר שניתן תוקף של החלטה להסכמת הצדדים, באיחור , במטרה לתת לצדדים אפשרות למצות הליכי משא ומתן ביניהם, נשמעו בהליך זה ראיות כדלקמן:
א. מטעם התובעים שמעתי עדים כדלקמן:
עדות מר אריה אורלן, יליד 1934, חבר האגודה. לטענת עד זה, סבו דב יששכר יונג, שהיה חסיד האדמו"ר מויז'ניץ, עלה לישראל והצטרף לקבוצת חסידי קוזניץ שעלו אף הם לישראל, והתיישבו באדמות כפר חסידים. הסב, שהיה איש עשיר , אף הילווה למתיישבים בכפר חסידים כספים לפרנסתם, והכל בהוראת הרב מקוזניץ.

עדות העד מר אליעזר איזנבנד, חקלאי חבר האגודה יליד 1950. לטענת עד זה סבו, חסיד הרב מיבלונה עלה לישראל בשנת 1925 במסגרת חברת "נחלת יעקב". חברת "נחלת יעקב" הוקמה על ידי חסידות יבלונה ודרכה רכשו יהודים מפולין קרקעות בישראל.

עדות המומחית גב' רינה איידן. עדה זו נתנה חוות דעת ביום 5/1/2010 (ת/5), וכן הגישה הודעה ביום 27/5/2018 המתייחסת לעדותה מיום 13/5/2018 ולמסמכים מסוימים, אליהם התייחסה חוות דעתה , ואוזכרו בעדותה. עדות מומחית זו נשמעה בשתי ישיבות. לאור הסכמת הצדדים , שניתנה במטרה לייעל הדיון , נשמע ה עדות מומחה הנתבעות, לפני המועד השני שנקבע לשמיעת עדות גב' איידן, ובטרם זו סיימה להעיד.

ב. מטעם הנתבעים שמעתי עדות המומחה פרופ' יוסף כץ, אשר נתן חוות דעת ביום
12/2/2015 (נ/1).

ג. עוד הוגשו מטעם הצדדים מסמכים רבים אשר צורפו לתצהירי עדות ראשית מטעם התובעים או לחוות הדעת, וכן לתעודת עובד ציבור חתומה על ידי הגב' זיו שהוגשה מטעם הנתבעים . בתעודת עובד הציבור פורטה מסכת החוזים שנכרתו בין האגודה וחברי האגודה מחד ורמ"י וקק"ל מנגד במשך השנים בנוגע לנחלות בכפר חסידים ולשטח המשבצת . כמו כן הגישו התובעים תצהיר נוסף חתום על ידי מר חיים מנדלמן, שהוגש כתצהיר משלים בתמיכה לתביעת בני הזוג חרג. עד זה לא נחקר על תצהירו.

העובדות הרלוונטיות

16. בשנת 1924 הוקמו בפולין שתי אגודות חסידים, האחת "נחלת יעקב" בראשות הרב טאוב, ו השנייה "עבודת ישראל" בראשות ה רב הופשטיין (להלן: " האגודות"). מטרת האגודות היתה לסדר בארץ ישראל מושב ליהודים דתיים השואפים להסתדר בחקלאות ולחיות מיגיע כפיהם. אגודות אלו , לטענת התובעים , פעלו בנפרד ורכשו , באמצעות כספים שאספו כתרומות, מחברת "הכשרת הישוב" זכויות בקרקעות בשטחים הידועים כ- שייח' אבריק, חרתיה, וחרבג' (להלן: " קרקעות האגודות"). רכישות הזכויות בקרקעות האגודות בוצעה בשנת 1925. האגודות לא שילמו במעמד הרכישות את מלוא מחיר הרכישה שנדרש , ובסופו של יום האגודות התמוטטו כלכלית ולא הצליחו להשלים מלוא התשלום הנדרש. המשבר הכלכלי באגודות נבע ממשבר כלכלי שפרץ בפולין, ו בשל ניהול כושל של האגודות. אין מחלוקת כי האגודות לא שילמו עבור רכישת הזכויות בקרקעות האגודות יותר משליש עד מחצית מהמחיר שנדרש עבור רכישת הזכויות בהן.

17. למרות שהאגודות לא שילמו את מלוא המחיר הנדרש עבור רכישת הזכויות באדמות האגודות, הם כן קיבלו חזקה באותן אדמות. חסידים חברי האגודות, שעלו לישראל , התיישבו עם הגעתם לארץ באדמות אלו. קיימת מחלוקת בין הצדדים האם אדמות האגודות הן כיום אדמות כפר חסידים , כנטען על ידי התובעים, או אדמות מרוחקות ונפרדות מאדמות כפר חסידים, שנקבעו על פי חוזה המשבצת, כנטען על ידי הנתבעות.

18. בשל הקשיים הכלכליים שפקדו את האגודות נחתם בחודש נובמבר 1925 הסכם (להלן: "הסכם נובמבר 1925"), בין המחלקה להתיישבות בהנהלה הציונית ובין ראשי האגודות. מטרת ההסכם היתה להכניס את הישובי ם שהקימו החסידים , חברי האגודות , באדמות האגודות , תחת מסגרת הסיוע של המחלקה להתיישבות בהנהלה הציונית. מלכתחילה נועד הסכם נובמבר 1925 לסייע למתיישבים בדרך של מתן הלוואות בסך 6,000 ל"י לכל חקלאי, ומתן הדרכה ופיקוח, והכל בתנאי שכל חקלאי ישקיע גם הוא מכספו סך של 200 ל"י . משהתברר כי הן לאגודות והן לחבריה אין המשאבים הנדרשים להשלמת הרכישות, או להשקעה הנדרשת מכל חקלאי, החליטו האגודות לבקש להשיב למוסדות המיישבים את הזכויות בקרקעות האגודות . זאת תמורת השבת כל הכספים ששילמו האגודות עבור רכישת אותן הזכויות בקרקעות האגודות, עד מועד ההשבה.

19. בעקבות המשבר הכלכלי שפרץ באגודות, המשבר שפרץ בנקודות ההתיישבות בקרקעות האגודות, וההסכם מנובמבר 1925, הוקמה ועדת קפלינסקי לבדיקת המצב, וקביעת מסקנות נדרשות. מר קפלינסקי, יו"ר הוועדה, היה מנהל מחלקת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית. בד בבד , לטענת הנתבעות , המשיכו המוסדות המיישבים להזרים כספים לטובת המתיישבים בנקודות ההתיישבות שהוקמו על קרקעות האגודות. זאת לצורך רכישת בעלי חיים, זרעים, מספוא, אינוונטר למתיישבים , וכן לצורך שליחת מדריכים להדרכ ת המתיישבים ומתן סיוע להם . מסקנת ועד ת קפלינסקי היתה כי יש מקום לבצע מחדש את מפעל ההתיישבות בנקודות ההתיישבות הרלוונטיות, ולהגביל את אפשרות ההתיישבות הנסיונית רק לאותם 60-50 משפחות מקרב החסידים חברי האגודות, שבמשך שנת הנסיון שחלפה הוכיחו הכשרתם ויכולתם לעמוד במשימה. עוד המליצה ועדת קפלינסקי להעביר נקודות ההתיישבות שהוקמו בקרקעות האגודות לשטח אחר, אדמת מישור של הקק"ל. נקבע כי דבר זה יקל על המתיישבים משום שאדמת מישור מתאימה יותר לחקלאות. בד בבד ה מליצה הוועדה על פירוק האגודות ועל ביטול הסכם נובמבר 1925. כן הומלץ לצרף לאותם מתיישבים בקרקעות האגודות, שיעקרו לישוב החדש שיוקם , גרעין מתיישבים נוסף של חברים מארגון הפועל המזרחי, בעלי הכשרה חקלאית קודמת. זאת, כדי להבטיח הצלחת המתיישבים בנקודת הישוב החדשה והמאוחדת, שתוקם באדמת המישור של קק"ל , במשימת החקלאות שנטלו על עצמם.

20. לצורך מימוש המלצות ועדת קפלינסקי החליט בחודש יוני 1926 דירקטוריון קק"ל להרחיב רכישותיו במקרקעין כדי להבטיח מתן אפשרות למתיישבים שיאושרו, לבנות משקים כל אחד על שטח של 100 דונם אדמות מישור, והכל בתוך השטחים שייקבעו להקמת נקודת התיישבות מאוחדת, במקום נקודות הישוב שהקימו חברי האגודות ואשר כשלו. בהתאמה הסכימה קק"ל לרכוש זכויות ב- 6,000 דונם מהאדמות שהיו האגודות אמורות לרכוש, ולא הצליחו לרכוש (3,000 דונם אדמת מישור ו-3,000 דונם אדמת הרים). הסכמה זו של קק"ל ניתנה בנוסף ל רכישה שכבר הושלמה על ידה של זכויות ב -9,000 דונם. הרכישה בוצעה עבור מחוסרי האמצעים מקרב המתיישבים בקרקעות האגודות בשתי פעימות. כן הוסכם כי על כל השטח שיירכש על ידי קק"ל סך 15,000 דונם יקום הישוב החדש כפר חסידים. בישוב יתיישבו 75 משפחות שהן חברי האגודות שהוכיחו הכשרה ויכולת לעמוד במשימה, ו-25 משפחות חברי הפועל המזרחי. מטרת הצדדים היתה להמשיך הנסיון ההתיישבותי רק על אדמת קק"ל , כמומלץ על ידי ועדת קפלינסקי.

21. משכך, ובהתאם לטענה מאוחרת של ב"כ התובעים השתתפות המתיישבים ברכישת זכויות במקרקעי כפר חסידים, ה תבטאה בפועל בהסכמתם להעביר לקק"ל זכויות בקרקעות האגודות שנרכשו בכספם הפרטי של חברי האגודות. זאת, לאור הקשיים הכלכליים שהתגלו באגודות ואצל המתיישבים בנקודות הישוב שהוקמו ב קרקעות האגודות. זאת, גם כדי להבטיח המשך ההתיישבות, מבלי להתעלם מההשקעה הראש ונית של המתיישבים במקרקעי האגודות, שהם שונים ממקרקעי כפר חסידים. לטענת ב"כ התובעים השקעות פרטיות אלו הן שהביאו את המוסדות המיישבים להחליט להותיר את הפרויקט ההתיישבותי של חברי האגודות על כנו, אם כי במתכונת אחרת.

22. משכך, מסקנות ועדת קפלינסקי שאושרו בקיץ 1926 על ידי מחלקת ההתיישבות ועל ידי ההנהלה הציונית, ואשר שימשו הבסיס להקמת המושב כפר חסידים, היו:
א. ההסכמים עם האגודות יבוטלו ויבוטל הסעיף המחייב כל מתיישב להשתתף ברכישת קרקעות בסך 200 ל"י למשפחה.
ב. יאושרו כמתיישבים בהתיישבות עתידית מאוחדת חברי אגודות שהוכיחו בשנת הנסיון כי הם בעלי נסיון הכשרה ומסוגלות חקלאית .
ג. ההתיישבות העתידית המאוחדת, תוקם רק על אדמת מישור של הקק"ל שאינה בנקודות הישוב שהוקמו בקרקעות האגודות. בשל כך על חברי האגודות שהתיישבו בנקודות אלו למסור רכושם בנכסים ובמזומנים בקרקעות האגודות לקרן היסוד, על חשבון הקרדיט ההתיישבותי.
ד. המתיישבים שיאושרו כמתאימים להתיישב בנקודת הישוב החדשה שתוקם, הם 50 עד
60 משפחות חברי האגודות ובנוסף 50-40 משפחות פועלים חקלאיים מנוסים הקרובים לרוח החסידית, והם ירוכזו בנקודת ישוב אחת.
ה. חברים שיתבקשו לעזוב את ההתיישבות באדמת האגודות יזכו להשבת המגיע להם מנכסי האגודות, ואם נכסי האגודות לא יספיקו לשלם תביעת המתיישבים שיעזבו , ההנהלה הציונית וקרן היסוד ישלימו הנדרש . בתמורה הם יזכו לזכויות בחלק מרכוש האגודות על פי ההערכה , מיידית או עם פירוקן של האגודות .

23. ביום 4/1/1927 נחתם זכרון דברים, נספח כ"ה לתביעה, בין נציגי אחת האגודות (נחלת יעקב) לבין מר יעקב קפלינסקי כמייצג מחלקת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית. בהסכם הועברו כל הזכויות של אגודת נחלת יעקב, לרבות הזכויות בקרקעות האגודות למחלקת ההתיישבות, והצדדים הסכימו כי הזכויות במקרקעי האגודות יירשמו על שם קק"ל.

24. הישוב כפר חסידים הוקם בשנת 1927 על שטחי קרקע בסך כולל של 15,000 דונם , שהזכויות בהם היו רשומים על שם קק"ל באותה עת. מדובר במקרקעין שהועברו לקק"ל או נרכשו על ידה בהתאם להמלצות ועדת קפלינסקי והחלטות המוסדות המיישבים. בשנת 1928 כללה אוכלוסיית הישוב כפר חסידים 37 משפחות חברי אגודת נחלת יעקב ; 22 מש פחות חברי אגודת עבודת ישראל; ו-25 משפחות חברי ארגון הפועל המזרחי.

25. ב"כ התובעים בטיעונו בפניי בסיכומיו מסכים כי לא הוכח שאדמות כפר חסידים, עליהן מצוי הישוב, הן קרקעות האגודות. למרות זאת לטענתו יש לקבוע כי המושב כפר חסידים הוקם על אדמות שרכישת הזכויות בהן על ידי קק"ל התאפשרה רק בשל עסקה סיבובית. במסגרת אות ה עסקה סיבובית זכויות בקרקעות פרטיות בקרקעות האגודות שנרכשו על ידי חברי האגודות באופן פרטי הועברו לקק"ל, ושימשו בסיס לרכישת הזכויות באותם 15,000 דונם עליהם הוקם כפר חסידים . כמו כן, חברי אותן אגודות העבירו כספים ורכוש לקק"ל וזו השתמשה בהם לרכישת הזכויות במקרקעי כפר חסידים . הנתבעים מכחישים טענות אלו, וטוענים כי הישוב כפר חסידים הוקם רק על אדמות קק"ל, ושאין בינן ובין קרקעות האגודות כל קשר. נטען כי קק"ל רכשה בעצמה את כל 15,000 הדונם עליהם הוקם הישוב כפר חסידים, והסכמת קק"ל ליטול את זכויות האגודות בקרקעות האגודות היתה לבקשת האגודות כחלק ממבצע ההצלה של האגודות והמתיישבים , וכחלק מפרויקט הזרמת כספים לאותן אגודות ולמתיישבים. זאת, כדי לתמוך בפרויקט ההתיישבותי שהיה מלכתחילה כושל. נטען כי רק בזכות מאמצי קק"ל לתמוך במתיישבים, הצליח בסופו של יום אותו פרויקט התיישבותי לשגשג, עת שוכן במקום אחר, שהוא אדמות קק"ל במקרקעי כפר חסידים.

כן מזכירים הנתבעים כי בישוב כפר חסידים היו מלכתחילה לפחות 25 משפחות שלא היה להן כל קשר לאגודות שנטען כי השתתפו ברכישת זכויות בקרקעות האגודות. עוד טענו הנתבעים כי הקמת הישוב כפר חסידים רק על אדמות קק"ל היתה בהתאמה לעקרון העל של קק"ל, בכל הנוגע למפעל ההתיישבות, לפיו כל ישוב יוקם רק על אדמות קק"ל, ואלו ייוותרו לצמיתות בבעלותה.

26. לא נסתרה טענת הנתבעים כי בבוררות שהתקיימה בין האגודות וחברת הכשרת הישוב, נקבע כי אגודת נחלת יעקב רכשה בפועל רק 2,887 דונם בקרקעות האגודות , והכספים ששילמה לצורך כך הוחזרו לה. מקרקעין אלו כללו 1,531 דונם בהר ו-1,356 דונם במישור. בהוראת מנהל אגודת נחלת יעקב הופחתו מהזכויות במקרקעין אלו לטובת שני חברים מאגודה אחרת זכויות ב- 654 דונם במישור ו ב-10 דונם בהר. כמו כן, לא נסתרה הטענה כי אגודת עבודת ישראל רכשה זכויות ב-596 ד ונם מקרקעות האגודות, מהם 280 דונם מאדמת המישור ו-316 דונם באדמות ההר. כמו כן לא נסתרה הטענה שהאגודות לא שילמו מלוא התמורה המוסכמת עבור הזכויות במקרקעין שביקשו לרכוש, וכן כי כספים שכן שילמו עבור רכישת זכויות בקרקעות האגודות, הושבו להן. עוד מוסכם כי הכוונה לגבות סך של 200 ל"י מכל מתיישב על פי הסכם נובמבר 1925 בוטלה ולא נגבו כספים.

27. עוד לא נסתרו טענות הנתבעים כי האגודות פעלו למכירת כל הזכויות במקרקעי האגודות לקק"ל . כך, במועד פירוק האגודות הובהר שאגודת עבודת ישראל מכרה כל זכויותיה במקרקעין לקק"ל, ועל חלק ממקרקעין אלו נבנה כפר הנוער כפר חסידים הסמוך לישוב כפר חסידים , אך נפרד ממנו. כך גם הוברר כי במסגרת פירוק אגודת נחלת יעקב, זכויות במקרקעין שרכשה אגודה זו נרכשו על ידי קק"ל , במועד מאוחר להקמת כפר חסידים . הוברר עוד כי מדובר במקרקעין שהם חלק מהשטח הידוע כ-"חרושת הגויים", הוא השטח המשתרע מהגבעה שמאחורי כפר חסידים ועד לשייח' אבריק, ובמקום קיימים היום הישובים קריית עמל, גבעות זייד, טבעון, שער העמקים ואלונים. כמו כן הוברר בנוסף, כי זכויות ב- 840 דונם מאדמות אגודת נחלת יעקב נמכרו על ידי מנהלה מר טאוב לאנשים פרטיים בישוב קריית חרושת. אולי בשל כך שונתה עמדת ב"כ התובעים, וזה טען בסיכומיו רק כי גם אם הישוב כפר חסידים אינו יושב על קרקעות האגודות, הרי שרכישת זכויות במקרקעי כפר חסידים היתה בעצם עסקה סיבובית שתחילתה בהסכמה של האגודות למסור לקק"ל זכויות בקרקעות האגודות , ובעקבות כך נרכשו זכויות במקרקעי כפר חסידים על ידי קק"ל במחיר מוזל. זאת, לצורך ישוב חדש של חברי האגודות ב מקרקעי כפר חסידים במקום ב קרקעות האגודות.

28. בשנת 1935 בעקבות מציאת בארות מים בשטח הישוב כפר חסידים נחתם בין האגודה, חברי האגודה וקק"ל הסכם שעניינו השבת עודף קרקעות לקק"ל בתמורה לתשלומים שונים ששולמו לאגודה ולחבריה . לטענת ב"כ התובעים הסכם בארות המים ואופן חישוב הפיצויים ששולמו לחברי האגודה מלמדים על הסכמת קק"ל להכיר בבעלות כל חבר אגודה לפחות במחצית מהזכויות במקרקעי כפר חסידים . לטענת ב"כ הנתבעים מציאת בארות המים איפשרה לחברי האגודה מעבר לעיבוד חקלאי אינטנסיבי, אשר איפשר הקטנת היקף היחידות המשקיות של כל חבר באגודה. ההסכמה לפצות את חברי האגודה על השבת המקרקעין העודפים לקק"ל היתה בהתאם לדרישתם של חברי האגודה לפיצוי בגין השקעות שהושקעו במקרקעין שהוחזרו, ובצורך ליצור אמצעים לסידור מי השקיה לישוב. נטען שלא היתה בהסכמה למתן פיצוי הכרה בזכות חברי האגודה במקרקעי כפר חסידים , וטענה כזו גם לא נטענה עובר לחתימת ההסכם.

טענות הצדדים

29. עמדת התובעים היא כי:
א. לתובעים זכויות היסטוריות במקרקעין בהתאם לפסיקת כב' השופט אור, בפסק דין שיח חדש.
ב. זכויות במקרקעי כפר חסידים נרכשו על ידי אנשים פרטיים באמצעות אגודות, תוך שאלו מתיישבים בהן ומשביחים אותן. לאחר מכן בשל נסיבות שונות הועברו ה זכויות
במקרקעין בנאמנות לקק"ל, מבלי שאותם אנשים פרטיים שהיו מעורבים ברכישת
האדמות ויתרו על הזכויות בהן, או על הזכויות במקרקעין חלופיים.
ג. לאגודה ולחבריה זכויות מיוחדות במקרקעין מכח התנאים בחוזי חכירה היסטוריים ומכח הסכמות שונות שהושגו עם קק"ל במשך השנים, בהן הובעה נכונות לפצות את האגודה וחבריה על השבת זכויות במקרקעין לקק"ל . זאת, בשל ההבנה כי יש להם זכות היסטורית במקרקעי כפר חסידים . משמעות זכויות אלו היא הסכמה בפועל כי על חוזי חכירת מקרקעי כפר חסידים , לרבות אלו שנחתמו לאחר החוזים ההיסטוריים משנת 1938 ואילך, ממשיכים לחול התנאים ההיסטוריים. זאת, אפ ילו נחתמו מאז חוזי חכירה מאוחרים ללא אזכור אותם תנאים. משמעות תנאים היסטוריים אלו היא כי כל חבר אגודה זכאי לנחלה שגודלה לא יפחת מ-100 דונם. כמו כן זכאי כל חבר אגודה לפטור מתשלום דמי הסכמה ודמי היתר במקרה העברת זכויות בנחלה, או בנייה בה. כמו כן זכאי כל חבר אגודה למלוא ההשבחה במקרקעין במקרה של שינוי יעוד, ואין צורך בקבלת הסכמת קק"ל או רמ"י לשינוי יעוד. כמו כן מטרות החכירה בנחלה הן מגורים, חקלאות, תעשייה ומסחר, ובפועל לכל חבר אגודה יש זכות חכירה דומה לזכות חכירה עירונית.
ד. לחלופין, מעורבות האגודה וחבריה ברכישה פרטית של זכויות במקרקעי האגודות, שלימים הועברו בעסקה סיבובית לקק"ל ואיפשרו רכישת מקרקעי כפר חסידים, מקנה להם זכויות קנייניות במקרקעי כפר חסידים. הכרה בזכויות אלו גם נלמדת מהסכמת קק"ל כי חברי האגודה יתיישבו באדמות כפר חסידים בתנאי שכל אחד מהם ישלם תמורת הזכות להיות חבר אגודה 200 ל"י . זכויות קנייניות אלו מגיעות לאגודה ולחבריה גם בשל ההשבחות וההשקעות בקרקע שביצע כל חבר אגודה במשך השנים בהן עיבד את נחלתו .
ה. קיימת הסכמה, לטענות התובעים , מכח התנהגות קק"ל במשך שנים, להכיר בזכויות הקנייניות של התובעים במקרקעי כפר חסידים. הסכמה זו נלמדת גם מנכונות לשלם פיצוי לאגודה ולחבריה בעקבות הסכם החזרת מקרקעין ב של מציאת בארות המים . כמו כן הסכמה זו נלמדת גם מתוכן התנאים בחוזי החכירה ההיסטוריים.
ו. קיים השתק מכח האמור בפסק הדין חרג המחייב קבלת טענת התובעים כי גודל נחלה בכפר חסידים אסור שיפחת מ-100 דונם . השתק זה גובר על האמור בחוזה המשבצת או בחוזי חכירה מאוחרים, שאינם כוללים תנאים היסטוריים.
ז. התביעה לא התיישנה משום שעילת התביעה נוצרה רק במועד מתן פסק דינו של כב' השופט אור בפסק הדין שיח חדש.

30. לנתבעים טענות סף וטענות לגוף העניין בגינן לדעתן דין התביעות להידחות.
הנתבעים טוענים כי:
א. התביעות התיישנו.
ב. דין התביעות להידחות לאור קביעותיו האופרטיביות של בית המשפט העליון בפסק הדין חפציבה, הרלוונטיות גם בהליכים המאוחדים כאן.
ג. דין התביעות להידחות מחמת מעשה בי-דין וה שתק שיפוטי. זאת, משום שהאגודה ו חברי האגודה השונים ניהלו הליכים שונים במהלך השנים נגד רמ"י וקק"ל, במסגרתם נוהל משא ומתן, ולאחריו נחתמו עמם הסכמים . במהלך כל אלו לא טענו האגודה וחברי האגודה את הטענות שמועלות כעת בהליכים מאוחדים אלו . כמו כן האגודה והחברים חתמו, מרצון חופשי ובהסכמה, על הסכ ם משבצת ועל הסכמי חכירה מאוחרים להסכמי החכירה ההיסטוריים שתנאיהם שונים. כמו כן הצדדים מתנהלים עשרות שנים על פי דפוס חוזי קבוע ואחיד שנהוג בין קק"ל ורמ"י מצד אחד, וחקלאים בדרך כלל מנגד, מבלי לעורר הטענות המועלות בהליכים כאן.
ד. לא מתקיימים בהליכים המאוחדים כאן התנאים הנדרשים בהלכת חפציבה להחלת האמור בסעיף 34 לפסק דין שיח חדש על ההלי כים כאן . זאת, משום שהאגודה וחברי האגודה לא הוכיחו מכנה משותף אחד ל כולם. כמו כן, לא הוכח לגבי כל תובע שהוא יורשו של מי שהשתתף בפועל ברכישת הזכויות במקרקעי כפר חסידים . עוד לא הוכח בכמה השתתף כל מוריש ביחס לרכישה הקולקטיבית של זכויות באדמות כפר חסידים, אם בכלל. כמו כן, לא נסתרה הטענה שרכישה פרטית כזו אם היתה סוכלה ולא הושלמה, ולא הוכחו מהם המקרקעין הרלוונטיים שזכויות בהם נרכשו באופן פרטי, או הקשר בין רכישה פרטית זו, אם היתה, של זכויות במקרקעי האגודות למקרקעי כפר חסידים. נטען גם כי התובעים טענו טענות סותרות שאינן מתיישבות בנוגע לזכויות במקרקעין הנובעות מהשתתפות פרטית ברכישת זכויות במקרקעין , וגם טענות סותרות אלו לא הוכחו. כך מחד נטען לרכישה פרטית של זכויות במקרקעי כפר חסידים עצמם, ומנגד לרכישת זכויות במקרקעי האגוד ות שנמ כרו בעסקה סיבובית לקק"ל, ומכירה זו איפשרה רכישת זכויות במקרקעי כפר חסידים. משכך, האגודה וחברי האגודה לא הרימו נטל ההוכחה להוכיח זכות כלשהי במקרקעין הרלוונטיים שביסוד תביעתם, הם מקרקעי כפר חסידים.
ה. דין התביעות להידחות לגופן משום שהטענה להשתתפות ברכישת זכויות במקרקעי כפר חסידים על ידי מוריש יהם של התובעים לא הוכחה. לעניין זה יש להעדיף חוות דעת היסטורית של פרופ' כץ על פני חוות דעת מומחית התובעים גב' רינה איידן. בהתאמה, יש לקבוע כי כפר חסידים הוקם כולו על אדמות קק"ל, ואין קשר עובדתי או משפטי בין קרקעות האגודות שרכישה פרטית של זכויות בהן לא הושלמה, לבין האדמות עליהן הוקם ויושב כיום הישוב כפר חסידים.
ו. דין התביעות ככל שהן מתייחסות לזכויות מכח השבחת הקרקע להידחות, הן משום שאלו לא הוכח ו עובדתית, ו הן משום שמשפטית אין בה ן ממש. חוכר קרקע חקלאית אינו יכול להפוך לבעליה כתוצאה מפיתוח סביבתי שלה, אלא הוא זכאי לכל היותר, בהתקיים תנאים מסוימים , להשבת הוצאות מסוימות שהוציא לצורך עיבוד אותה קרקע, או שיפו רה. זכויות חוכר לעולם נקבעות בהסכם בין הצדדים, והסכם זה המתייחס לקרקע ספציפית הוא שמניח את התשתית להסכמות העובדתיות והמשפטיות גם בשאלת ההתחשבות בהשבחת הקרקע. במקרה דנן החוזים הספציפיים שנחתמו עם האגודות וחבריה לא מקנים זכויות יתר לחוכר עקב השבחת קרקע . עוד נטען כי טענות לזכויות קניין במקרקעין מכח השבחה נדחו מפורשות בפסק הדין חפציבה, במיוחד כשמדובר בטענות גנריות העומדות בניגוד לאמור בחוזי חכירה תקפים בין קק"ל, רמ"י, האגודה וחברי האגוד ה.

31. בסיכומי התשובה ובדיון שהתקיים לאחר מכן במעמד הצדדים, השמיעו התובעים טענות כדלקמן:
א. המקרה של כפר חסידים יחודי משום שהשתלבו בו שני אלמנטים המחזקים הטענה שלמתיישבים זכויות קנייניות במקרקעין: השתתפות מורישיהם ברכישת זכויות
בקרקעות, וקיומם של חוזי חכירה היסטוריים מיטיבים.
ב. האמור בפסק הדין חפציבה אינו הלכה אלא אוביטר.
ג. הלכת שיח חדש חודדה בפסק הדין חפציבה אך לא בוטלה. כמו כן, גם אם האמור בפסק דין חפציבה מחייב וחל במקרה דנן , התביעות כאן, בשל יחודיות עניינו של כפ ר חסידים, עומדות בקריטריונים שנקבעו בפסק הדין חפציבה.
ד. היו מקרים בעבר בהם הכירו רמ"י וקק"ל בזכויות מיוחדות של חקלאים במקרקעין אותם חכרו ועיבדו, הקרובות לשווי 40% מערך המקרקעין. כמו כן,
מקרים אחרים בהם הוענקה , בהסכמה , לחקלאים הנחה בשיעור 50% מערך הקרקע לצורך תשלום דמי היוון ודמי הסכמה . אין סיבה שהכרה כזו לא תינתן במקרה של כפר חסידים. כמו כן, הכרה כזו בעבר מצד הנתבעים בנוגע למתיישבים בישובים אחרים יצרה הודאה בזכות או השתק, המצדיק קביעה שאת תקופת ההתיישנות יש לספור רק ממועד מתן פסק הדין שיח חדש.
ה. התביעות לא התיישנו משום שאין ספק שעד שנת 2003 הכירו רמ"י וקק"ל בזכויות העודפות של האגודה וחברי האגודה במקרקעי כפר חסידים. זאת , כעולה גם מהאמור בהחלטות הג'מבו שבוטלו בפסק הדין שיח חדש, תוך הותרת סעיף 34 בפסק הדין הנ"ל על כנו, הרלוונטי לענייננו. זאת, גם כעולה מהתנהגות הצדדים ומהאמור בפסק הדין חרג, שם נקבע כי לחבר אגודה בכפר חסידים זכות לנחלה שלא תפחת מ-100 דונם. משכך מועד ההתיישנות צריך לה יספר רק ממועד מתן
פסק הדין שיח חדש.
ו. התביעות לא התיישנו משום שהזכויות במקרקעי כפר חסידים נרכשו על ידי קק"ל בנאמנות עבור חברי האגודות, והם מוחזקים בנאמנות על ידי האגודה עבור חבריה, לפיכך רישום הזכויות במקרקעי כפר חסידים על שם קק"ל נעשה רק בנאמנות עבור האגודה וחבריה.
ז. גם אם הלכת חפציבה חלה בעניין כאן, יש לקבוע שתחולתה רק בע וד 3 שנים, ואינה חלה על עניינים תלויים ועומדים. זאת, משום שפסק הדין חפציבה קבע, אם בכלל, הלכה חדשה אותה יש לסייג. זאת, בדיוק כפי שנקבע בדנ"א 1595/06 עזבון
המנוח אדוארד ארידור נ' עיריית פתח תקווה, פסק דין מיום 21/3/2013 (להלן: "הלכת ארידור").
ח. טענות לזכויות במקרקעין מכח השבחת מקרקעי כפר חסידים אינן עניין טענות גנרי ות. זאת, במיוחד לאור קיומה של הסכמה ספציפית של רמ"י וקק"ל להכיר בהשבחות אלו כמזכות את האגודה וחברי האגודה בזכות לפיצוי בגין זכותם הקניינית במקרקעין. הכרה זו ניתנה בפרשת בארות המים, כאמור בהסכם מיום 10/6/1935.

32. בנוסף, בדיון בערר שהתקיים ביום 6/10/2019 נקבעה ישיבה לצורך השלמת טיעון בעל-פה, בעקבות פסק הדין חפציבה, הבהיר ב"כ התובעים כי הסעד המבוקש על ידי כל התובעים בתביעות אינו סעד הצהרתי לפיו הם בעלי זכויות הקניין במקרקעי כפר חסידים, אלא סעד הצהרתי לפיו יש לראות בתובעים כבעלי זכויות מיוחדות במקרקעי כפר חסידים מעבר לזכויות חכירה על פי הסכם חכירה קיים במקרקעין אלו. כן התבקש בית המשפט לקבוע כי יש לראות התובעים כבעלי זכויות מיוחדות ששילמו בעבר דמי חכירה ראשונים בשיעור 80% משווי הקרקע, ולכן זכאים לזכות לשלם היוון בשווי נמוך שאינו נגזר משווי המקרקעין כיום (עמ' 67 לפרוטוקול ישיבת יום 6/10/2019). עוד הובהר כי טענת התובעים מצטמצמת לטענה לפיה הם זכאים לפיצוי , אם ישונה י עוד המקרקעין או אם תופקע קרקע, ותילקח מחברי האגודה. זאת, בשיעור מחצית משווי הזכויות באותה קרקע. נטען כי סעד זה מגיע לתובעים, משום שיש לראות באגודה וב חברי האגודה כמי ששילמו דמי חכירה ראשונים מהוונים בשווי שאינו פוחת משווי מחצית הזכויות בקרקע, כאשר לכל חקלאי זכאות ל-100 דונם נחלה.

33. באותו דיון טענו ב"כ הנתבעים כי:
א. הטענות לעניין הסעד הנתבע שנטענו לראשונה בדיון הן טענות חדשות. כך למשל
הטענה לזכאות לקבל זכות חכירה עירונית במקרה של שינוי יעוד.
ב. דין תביעה המוגשת מכח ציפייה לסעד עתידי שנובע משינוי יעוד על בסיס טענה של השתתפות ברכישה בעבר, להידחות. כמו כן התביעה עצמה לא הוכחה , ולכן דינה להידחות.
ג. אין מקום לקביעה כלשהי בשאלת גודל הנחלה המגיעה לכל אחד מחברי האגודה, משום שזו החלטה של הרגולטור החקלאי. כמו כן, האמור בפסק הדין חרג אינו יוצר השתק או תקדים מחייב לגבי ההליכים כאן . כמו כן, בחוות דעת מומחית התובעי ם אין התייחסות לשאלת גודל נחלה, ולכן טענה זו כלל לא הוכחה. בנוסף, הטענה לזכאות ל-100 דונם נחלה לכל חבר אגודה נסתרת מהאמור בחוזה המשבצת משנת 2004 ואינה מוזכרת שם כלל. כך גם מ האמור בחוזה המשבצת הנוכחי מיום 26/5/2013, שאינו מדבר על גודל נחלה כלל .
ד. פסק הדין בת"א 8947-04-12 כפר אז"ר, מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' קק"ל ואח', פסק דין מיום 29/8/2019 (להלן: "פסק דין כפר אז"ר ") אינו רלוונטי לענייננו משום ששם נקבע עובדתית שהוכחה השתתפות מתיישבים ברכישת זכויות במקרקעין, דבר שלא הוכח במקרה דנן .
ה. פסק הדין בע"א 1232/09 יעקב שרייבמן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פסק דין מיום 25/5/2011 (להלן: " פסק הדין שרייבמן") אינו רלוונטי לענייננו מפני שפסק דין זה הסתיים בפשרה, לאחר שהוכרה עובדתית השתתפות פרטית ברכישת זכויות במקרקעין.
ו. הטענה המסתמכת על הסכם בארות המים משנת 1935 התיישנה.
ז. הטענה לעניין זכאות כל מתיישב לקרוא לתוך חוזה החכירה שנחתם עמו והתקף כיום את התנאים ההיסטוריים שלא מוזכרים בו, אינה סבירה. כמו כן, בחתימה על חוזי חכירה חדשים ללא תנאים היסטוריים גילו הצדדים בהתנהגותם כוונה מפורשת לא לכלול תנאים היסטוריים אלו בחוזה התקף ביניהם.
ח. את מועד ההתיישנות הרלוונטי להליכים כאן יש לספור ממועד חתימת הסכם העברת הזכויות בקרקעות האגודות לקק"ל, והסכם זה לא יצר נאמנות כלשהי כלפי האגודה וחבריה במקרקעי כפר חסידים .

דיון והכרעה
מסקנה

34. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, האזנתי לעדויות והתרשמתי מהן, ועיינתי בכל טענות הצדדים בסיכומיהם בכתב ובעל-פה, אני סבורה כי דין התביעות למתן הסעדים כאמור בסעיף 304 לכתב התביעה של האגודה וחבריה, החל גם בתביעת חרג השנייה - להידחות. זאת, מכל הנימוקים שיפורטו להלן בפסק דין זה, ומנימוקי הנתבעים בסיכומיהם אותם אני מקבלת . אני סבורה כי האמור בהלכת חפציבה אינו בבחינת הערת אגב, אלא מהווה הנחיה מחייבת רלוונטית גם במקרה דנן. אין לקבל את האבחנה המלאכותית אותה מנסה ב"כ התובעים לטעון לפיה הלכת חפציבה אינ ה חל ה מקום בו ההתדיינות היא לגבי מקרקעי התיישבות שאינה קיבוץ . לא הוכח כי השוני בין קיבוץ להתיישבות אחרת רלוונטי לצורך יישום הלכת חפציבה. טענה זו גם אינה מתיישבת עם האמור בסעיף 11 לפסק הדין חפציבה.

35. אני סבורה כי צודקים הנתבע ים בטענות הסף שהעלו . לטעמי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות ומחמת השתק שיפוטי. אני סבורה כי אין לקבל טענות ב"כ התובעים כי זכויות רמ"י וקק"ל במקרקעי כפר חסידים הן זכויות המוחזקות בנאמנות עבור האגודה וחבריה. מה גם שהעובדה כי בדיון בעל-פה ביום 6/10/2019 שהתקיים לאחר הגשת סיכומים, צימצמו התובעים טענותיהם, ושוב אינם טוענים לזכויות בעלות במקרקעי כפר חסידים, מייתרת הצורך לדון בטענת הנאמנות, ויש לראות התובעים כמי שויתרו עלי ה.

36. עוד אני סבורה כי גם לגוף העניין לא הוכיחו התובעים תביעתם, לא בכל הנוגע להשתתפות פרטית ברכישת זכויות במקרקעין בכלל, ולא בנוגע ל זכאות לזכויות במקרקעי כפר חסידים , בשל השתתפות ברכישה בדרך של ביצוע עסקה סיבובית, בפרט. לא מצאתי ממש בטענה כי בעסקה סיבובית שבוצעה הוקנו זכויות בקרקעות האגודות לקק"ל, כדי לאפשר רכישה בסכום נמוך יותר של זכויות במקרקעי כפר חסידים. אין גם ממש בטענה לרכישה פרטית של זכויות מכח השבחת המקרקעין. לעניין זה צודקים ב"כ הנתבעים כי התובעים לא הרימו נטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח הן את השתתפות מורישיהם באופן ספציפי ברכישת זכויות, הן טענותיהם בנוגע לזיהוי המקרקעין הרלוונטיים, והן טענותיהם בנוגע לקשר בין זכויות בקרקעות האגודות, ובין זכויות במקרקעי כפר חסידים.

37. אני סבורה כי יש להעדיף האמור בחוות דעת מומחה הנתבעים פרופ' כץ, על פני חוות דעת מומחית התובעים גב' רינה איידן. זאת, לאור התרשמותי מחוות הדעת ומחקירת המומחים בבית המשפט, ובהסתמך על נימוקיהם המפורטים של ב "כ הנתבעים בסיכומיהם.

38. עוד אני סבורה כי לפסיקה עליה הסתמכו ב"כ התובעים אין רלוונטיות לענייננו, ואין בה כדי לשנות מסקנתי, והכל כפי שיורחב להלן . משכך, אני סבורה לאור הלכת חפציבה כי דין תביעת התובעים לזכויות יתר במקרקעי כפר חסידים להידחות. אני סבורה כי טענות התובעים בנוגע לזכאות לגודל נחלה, שלא תפחת מ-100 דונם ספציפי או טענותיהם כי התנאים ההיסטוריים הם חלק בלתי נפרד מכל חוזה חכירה או חוזה משבצת מאוחרים שנחתמו - להידחות. מדובר בטענות שלא הוכחו, שאין להן רלוונטיות לכלל התובעים, ויש לקבל את טענת הנתבע ים שיחסי הצדדים נקבעים על פי משטר עובדתי ומשפטי שנוצר במערכת ההסכמים התקפה והעכשווית בין הצדדים, שהוא הסכם המשבצת וחוזי החכירה הנוכחיים . הסכמים אלה אינם כוללים התייחסות לתנאים היסטוריים או לגודל נחלה מינימלי נדרש במקרקעי כפר חסידים.

39. אני סבורה כי העובדות שהוכחו בפניי אינן מוכיחות קיומו של השתק המחייב לקבוע כי התנהגות קק"ל ורמ"י לאורך שנים בעניין כפר חסידים מלמדת שאלו הסכימו להכיר בזכויות מיוחדות שיש לאגודה ולחברי האגודה במקרקעי כפר חסידים. אני סבורה שלא הוכח שההסכם שנחתם בעקבות פרשת בארות המים מהווה הכרה , בדרך של התנהגות, בזכויות עודפות של האגודה וחבריה במקרקעי כפר חסידים. לטעמי פרשנות ב"כ הנתבעים לפרשת חתימת הסכם בארות המים עדיפה , וקיבלה אישור גם בפסקי דין אחרים שניתנו בנסיבות דומות, ועליהם ביקשו ב"כ התובעים להסתמך. אני סבורה כי דווקא חתימה על הסכמי חכירה מאוחרים, והעובדה שעד לניהול ההליכים כאן לא העלו האגודה וחברי האגודה טענות מסוג הטענות המועלות כעת לזכאות לזכויות קניין או זכויות עודפות אחרות במקרקעי כפר חסידים, מלמדים כי דין טענת התובעי ם לקיומו של השתק מכח התנהגות - להידחות.

40. ויובהר, אני מצטרפת לכל האמור בטיעוני ב"כ הנתבעים לעניין קביעת האמת ההיסטורית, להבדיל מ מלאכת קביעת עובדות לצורך הכרעה שיפוטית ספציפית. בית משפט זה אינו מתיימר בפסק דין זה לקבוע אמת היסטורית, או להתערב בעבודתם של מומחים כדוגמת ההיסטוריונים שהעידו בפניו. עבודתו של בית משפט זה בפסק דין זה היא להכריע, על פי מיטב יכולתו , בסכסוך בין הצדדים שבפניו, וזאת בהסתמך על העובדות שהוכחו בפניו , ועל הבנתו את המצב המשפטי הרלוונטי.
אין בהכרעה בפסק דין זה כדי לפגום בעבודת המומחים שהם היסטוריונים, או להמ עיט באופן כלשהו מתרומתם האדירה של האגודה, חברי האגודה הנוכחיים , ומורישיהם חברי אגודת כפר חסידים הראשונים , וכן של האגודות, למפעל הציוני ולמפעל ההתיישבות בארץ ישראל, במסגרתו הוקם הישוב כפר חסידים ושיגשג . ההכרעה כאן הינה הכרעה ספציפית בסכסוך הנוגע לזכויות במקרקעין על פי טענות הצדדים להליך. בדחיית התביעה אין כל כוונה לפגוע , ולא לקבל או להמעיט בערך הטענות בדבר החשיבות הגדולה של תרומת התובעים למפעל הציוני, שהביא להקמת מדינת ישראל ולשגשוגה עד ימינו אלה.

41. האגודה וחבריה הם יורשי וממשיכי דור חלוצים מפואר, והם נושאים כחקלאים תושבי כפר חסידים בגאווה את הלפיד וממשיכים בתפקידם המכובד של קודמיהם. אין לי אלא להצטרף למוקיריהם של אנשים אלו, ולהוסיף הוקרה משלי לתרומתם כאמור לעיל.

42. יש לזכור כי המפעל הציוני הוקם בזכות רוח ההתנדבות שאחזה בפרטים והביאה אותם לפעול מתוך כוונה להקים וליצור פרויקט לאומי שישיב את בני העם היהודי בתפוצות , לישראל, ויכשירו להיות עם חופשי בארצו המתהווה, החי באופן עצמאי על עמלו, לרבות העמל החקלאי.
משכך, הוקמו גם גופים כמו הנתבעים במטרה לתרום ולסייע להגשמת מטרותיו של מפעל זה. כל העוסקים במלאכה במסגרת אותו מפעל ציוני , מהחקלאי הבודד ועד ארגוני ההתיישבות , פעלו מתוך הכרה כי כולם נוטלים חלק בפרויקט לאומי קיבוצי, ב מסגרתו הם גואלים את אדמת ארץ ישראל, מיישבים אותה על ידי מתנדבים שעולים לארץ ישראל, ובכך משביחים הקרקע באופן שניתן יהיה ל חיות מפריה. זאת, כאשר הקרקע עצמה שייכת לכלל, ובאמצעות הארגונים המיישבים, מבוצע הפרויקט באמצעות הענקת זכויות חכירה במקרקעי הכלל לפרטים, העמלים במסגרת הפרויקט הקיבוצי לרווחת הכלל.

43. המפעל הציוני במסגרתו פעלו האגודות ובמסגרתו הוקם הישוב כפר חסידים השתית קיומו על עמלו היחיד של כל פרט , וזאת לרווחת הכלל . כל זאת, מתוך הבנה שכל אחד מהפרטים הנוטלים חלק בפרויקט הקיבוצי ימצא ברכה וסיפוק בתרומתו להצלחת המפעל לטובת הכלל.

44. גם בהלכת חפציבה (בסעיף 8 לפסק הדין) ניתנה התייחסות דומה לאמור לעיל. ניתנה שם התייחסות להבדל בין זכויות היסטוריות או מוסריות לזכויות משפטיות, שהמשפט מכיר בתוקפן. לכן, העובדה שבפסק דין זה לא התקבלו טענותיהם המשפטיות של התובעים אינה פוגעת בתוקפן של הטענות לזכויות מוסריות או היסטוריות . ההכרעה בהליך זה אינה קובעת דבר לעניין תוקפן של זכויות אלו . כך גם האמור בסעיף 11 ל הלכת חפציבה לעניין תרומתן ההיסטורית של צורות התיישבות שונות שנוסדו עוד בטרם נוסדה מדינת ישראל, לנס ההיסטורי של הקמת מדינת ישראל, נכון ותקף גם למתיישבי כפר חסידים, או לחברי האגודות . שהרי מעבר למתן תרומה כספית לרכישת זכויות במקרקעין, חלק מחברי האגודה עשו מאמץ נוסף ועלו לארץ, וחלקם הפכו חלק מגרעין המתיישבים הראשון בכפר חסידים.

דיון
שאלת ההתיישנות

45. האירועים בגינם טוענים התובעים לזכויות מיוחדות במקרקעין החלו בשנים 1925-1924, ובוודאי הסתיימו לפני קום מדינת ישראל. משכך, גם בענייננו חל האמור בפסק דינו של כב' השופט אברהם אברהם בתיק אזרחי 96/08 קיבוץ חפציבה ואח' נ' הקרן הקיימת לישראל ואח', פס"ד מיום 31/10/2017 (להלן: "פס"ד חפציבה המחוזי") שנותר תקף גם בהלכת חפציבה. גם כאן, עסקינן בתביעה שהתיישנה משום שהיא מתבססת על עילות תביעה שנוצרו, אם בכלל, בשנות ה-20' של המאה הקודמת. גם כאן ניתן לומר בבטחון כי חלוף הזמן ממועד היווצרות עילות התביעה הנטענות מעמיד קושי עצום בפני הנתבעים להתגונן מפני התביעה. כמו כן, גם בענייננו כמו בפסק הדין חפציבה המחוזי ניתן לטעון כנגד התובעים כי אלו ישנו על זכויותיהם ולא קיימו את הזכות והחובה של בעל דין לוודא בכל זמן שהוא את כל הנדרש אודות זכויותיו וחובותיו. זאת, כדי לאפשר לכל צד לכלכל ענייניו, מבלי להידרש להותיר תמיד רזרבה כספית שתשמש למצב בו יערערו בעתיד על זכויותיו. זהו הבסיס המאפשר בדרך כלל דחיית תביעה, גם אם היא מוצדקת, בשל התיישנות. בנוסף אין הצדקה במקרה דנן, בו בחרו התובעים שנים ארוכות לנקוט במדיניות של "שב ואל תעשה", לאלץ את מערכת המשפט להקדיש משאבי שיפוט יקרים , ולדון ולקבל טענות בנוגע לאירועים שקרו בעבר הרחוק . במיוחד כאשר בכל התקופה שחלפה לא פעלו התובעים והטוענים לזכויות להעלות טענות נדרשות, ובזמן, אודות זכויותיהם. התובעים אינם יכולים להסתפק בעובדה, שלא הוכחה, לפיה הנתבעים לא פקפקו עשרות בשנים בזכויותיהם הנטענות, ולכן הם הירשו לעצמם לא לעשות דבר כדי לוודא ולממש זכויות משפטיות הנטענות על ידם רק כעת במקרקעין.

46. בהלכת חפציבה נקבע מפורשות כי זכות התביעה בהתאם לסעיף 34 לפסק הדין שיח חדש כפופה לטענת התיישנות . כב' השופט גרוסקופף קבע בסעיף 10 ד' לפסק הדין כי:

" טענת חוכר חקלאי לקיומן של זכויות יתר כפופה לטענות סף כדוגמת
התיישנות והשתק, וצריכה להתבסס על טיעונים משפטיים תקפים".

47. טוענים התובעים כי את מועד ההתיישנות יש לספור רק ממועד מתן פסק הדין שיח חדש. זאת, משום שעד למועד זה שררה אצל הנתבעים מדיניות אחרת שכן הכירה בזכויות מיוחדות של התובעים במקרקעי כפר חסידים, זאת כאמור גם ב החלטות מספר 717, 727, 737, שבוטלו בסופו של יום בפסק הדין שיח חדש.

אין ממש בטענה ז ו. לאור האירועים והעובדות שהוכחו בפניי אני סבורה כי התובעים ידעו או יכולים היו לדעת כי הנתבעים אינם מכירים בזכויות קנייניות של התובעים במקרקעי כפר חסידים, הרבה לפני מועד מתן פסק הדין שיח חדש. זאת ועוד, הוכח כי בפועל הצדדים להליך זה פעלו אחרת, בכל התקופה שחלפה מ מועד הרכישה הפרטית הנטענת של זכויות ב אדמות האגודות ועד למועד מתן פסק הדין שיח חדש .

48. כך למשל האגודה וחברי האגודה מודים בתביעתם (בסעיפים 189-183) כי עוד בשנת 1952 התגבשה עמדה אצל הנתבעים להחליף את תנאי חוזי החכירה ההיסטוריים בחוזי חכירה חדשים אחידים, עם תנאים, כהגדרת ב"כ התובעים , "עלובים". בהתאמה אין מחלוקת כי נחתמו עם לפחות חלק מחברי האגודה התובעים חוזי חכירה מאוחרים לחוזים שכללו את התנאים ההיסטוריים, בהם נכללו תנאים אחרים. תנאים אלו עלו בקנה אחד עם המדיניות שהיתה קיימת אצל הנתבעים כבעלי הזכויות היחידים במקרקעין , לשנות חוזי חכירה היסטוריים שכללו תנאים מפליגים, ולגבש חוזי חכירה אחידים עם תנאים אחרים, גרועים מאלו הקיימים בחוזי החכירה ההיסטוריים. חוזי חכירה חדשים אלו נחתמו בהסכמה על ידי חלק מהתובעים, אשר לא העלו בזמן אמת את הטענות המועלות כעת. יש בכך כדי לסתור טענת ב"כ התובעים כי עד לפסק הדין שיח חדש היתה לנתבעים מדיניות אחרת, מיטיבה עם המתיישבים, ולא היתה לתובעים ידיעה או יכולת לדעת על כוונה לשנות מדיניות זו, ולכן יש לספור מועד התיישנות רק ממועד מתן פסק הדין שיח חדש.

49. טענות ב"כ התובעים גם אינן עולות בקנה אחד עם העובדה כי חלק מחברי האגודה והאגודה עצמה היו מעורבים בהליכים משפטיים, או הליכים אחרים, מול הנתבעים, ובמסגרתם לא הועלו על ידי התובעים טענות לקיומן של זכויות קנייניות לתובעים במקרקעי כפר חסידים. זאת, למרות שאלו ידעו על עמדת הנתבעים כי לתובעים אין זכויות קנייניות במקרקעי כפר חסידים , וכי הישוב כפר חסידים הוקם על אדמות קק"ל, והתובעים הם חוכרים בלבד באדמות אלו.

כך למשל ההתדיינות שהובילה למתן פסק הדין חרג ביום 28/1/2001. במהלך ניהול הליך זה הוגשו כתבי טענות ומסמכים שונים מטעם הצדדים, ובהם הובהרה כבר בשנת 1997 עמדת ב"כ הנתבעים כי אלו דוחים טענות קנייניות של מר חרג במקרקעי כפר חסידים. יתר על כן, מן האמור בפסק הדין חרג עצמו ניתן ללמוד כי מר חרג התכתב עם הנתבעים בין השנים 1992-1990, וידע כי אלו לא חתמו על חוזה חכירה קבוע לאחר ביצוע החלפת המקרקעין, בגינה נחתם בשנת 1945 חוזה חכירה זמני לתקופה קצובה בת 3 שנים פחות יום. לפיכך, בעניינו של מר חרג למשל לא ניתן לטעון כי זה היה יכול ברצינות להסתמך על מדיניות כללית מקלה, לטענתו , של הנתבעים אשר שונתה רק בפסק הדין שיח חדש, ומשכך יש לספור מועד ההתיישנות רק ממועד זה. כך גם בהסכם שנחתם בעקבות מציאת בארות המים. נכתב במפורש כי קק"ל היא בעלת הזכויות במקרקעין.

50. טוענים ב"כ התובעים במענה לטענת ההתיישנות כי במקרה דנן אין לספור תקופת ההתיישנות לפני פסק הדין שיח חדש, משום שעד מועד זה יש לראות הנתבעים כמי שהודו בקיום זכויות התובעים, כאמור בסעיף 9 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות"). הודאה זו נלמדת, לטענת התובעים , מהעובדות כדלקמן:

I. חתימת חוזי חכירה היסטוריים עם זכויות עודפות ונרחבות לחברי אגודת כפר חסידים.
II. פרשת בארות המים במסגרתה נחתם בין הצדדים הסכם ושולמו לאגודה ולחבריה כספים עקב השבת מקרקעין לנתבעים בשיעור 40% מערך הקרקע שהושבה.
III. הסכמה ליתן לכל חבר אגודה נחלה בגודל שלא יפחת מ-100 דונם, כאמור גם בפסק הדין חרג.
IV. הסכמות פרטניות שהושגו במסגרת הליכים אחרים שניהלו הנתבעים בעניינם של חקלאים אחרים בישובים אחרים , ובהם הושגו פשרות או ניתנו פסקי דין, שביטאו הסכמת הנתבעים לשלם למתיישבים חקלאיים ולאגודות דוגמת התובעים כאן, סכומים כספיים גבוהים. זאת, מתוך הכרה בקיומן של זכויות עודפות שלהם במקרקעין. כך בהחלטות 533 ו-123 של קק"ל, כך גם בפסקי הדין: בה"פ 621/07 יעקב שרייבמן נ' קק"ל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל [מחוזי מרכז], פסק דין מיום 29/12/2008 (להלן: "פסק הדין שרייבמן במחוזי "), ופס"ד שרייבמן בבית המשפט העליון, כך גם בת"א 8947-04-12 כפר אז"ר, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח' נ' קק"ל ואח', פס"ד מיום 29/9/2019 (להלן: "פסק הדין כפר אז"ר").

51. לא מצאתי ממש בטענות אלו של התובעים, ולטעמי יש לקבל טענות הנתבעים ולקבוע כי תביעת התובעים התיישנה. אציין כי ההסתמכות על האמור בחוזי חכירה היסטוריים אינה רלוונטית לענייננו, שהרי, כאמור לעיל, אין מחלוקת כי מאז חתימת הסכמי החכירה ההיסטוריים נחתמו בהסכמה חוזי חכירה מאוחרים, שאין בהם אזכור כלשהו לזכויות עודפות של האגודה וחבריה, זכאות לגודל נחלה מסוים או זכאות לתנאים עודפים, כדוגמת אלו המופיעים בתנאים ההיסטוריים. דווקא הח תימה על חוזי חכירה חדשים כאמור בחוזי החכירה שצורפו לתעודת עובד הציבור החתומה על ידי גב' זיו בהם קיימים תנאים שונים ב תוכנם מהאמור בתנאים ההיסטוריים מלמד כי לא הוכחה במקרה דנן הודאה מצד הנתבעים בנכונות טענת התובעים, או כי יש תחולה לאמור בסעיף 9 לחוק ההתיישנות. דווקא העובדה כי התובעים לא העלו טענות לקיומן של זכויות עודפות במקרקעין מלמד כי אלו הבינו שחל שינוי ביחס הנתבעים אליהם, ולדעת הנתבעים אין לאגודה ולחבריה זכויות עודפות במקרקעין, והסכימו לכך. זאת, בהסכמתם לחתום על חוזים חדשים, שתוכנם תואם את גישת הנתבעים כי זכויות הקניין במקרקעי כפר חסידים הן רק של הבעלים הרשום (קק"ל). זאת, עוד בתחילת שנות ה-50' של המאה העשרים. מדובר בחוזי חכירה חדשים שעוצבו בהתאם לאמור בהסכם אחיד שנחתם עם כלל המתיישבים החקלאיים בישראל.

52. עיון בתעודת עובד הציבור החתומה על ידי הגב' חנה זיו על נספחי התעודה מלמד גם כי בין האגודה והנתבעים נחתמו בנוסף הסכמי משבצת. זאת, לתקופה שבין 1 /10/04 עד 31/8/09 ולתקופה מיום 1/10/09 ועד 31/8/14 . בהסכמים אלו אין כל אזכור להכרת הנתבעים בזכויות עודפות של חברי האגודה או האגודה במקרקעי כפר חסידים , וזכאות לנחלה בגודל של לפחות 100 דונם לכל נחלה. גם הסכמים אלו סותרים טענות התובעים לעניין קיומה של הודאה בזכותם מצד הנתבעים עד למתן פסק הדין שיח חדש.

53. אשר לאמור בהסכמי החלפת מקרקעין שנחתמו בעקבות מציאת בארות מים במקרקעי כפר חסידים, מיום 10/6/1936 (להלן: "הסכם בארות המים"), לא מצאתי שם או בראיות אחרות שהובאו לעניין זה בפני תימוכין לטענות ב"כ התובעים. האמור בהסכם בארות המים, נספח ל"ח לתביעה, מוכיח כי האגודה וחבריה ידעו כי לטענת הנתבעים זכויות הקניין במקרקעי כפר חסידים שייכות לקק"ל, ואין לאגודה ולחבריה זכויות קנייניות במקרקעין. מתוכן ההסכם ומהיעדר טענות דומות לאלו הנטענות כעת, עובר לחתימ תו ניתן להבין כי הצדדים להסכם בארות המים ידעו כי התשלום על פי ההסכם בגין השבת המקרקעין, משולם בגין הקטנה בהסכמה של היחידה המשקית שהיתה נהוגה בכפר חסידים. זאת, משום ששוב אין בה צורך , לאור מציאת בארות המים . כן ידעו הצדדים להסכם בארות המים כי הכספים על פי ההסכם משולמים גם עבור השבת השקעות שהמתיישבים השקיעו בקרקע המוחזרת ועבור השבת הוצאות שהוצאו ל סידור מי השקיה, או כאלה שיוצאו בעתיד.

כך למשל בפתיח להסכם בארות המים, נאמר:
"הואיל והקרן (הכוונה לקק"ל, י.ק.ג) היא בעלת שטחי קרקע מסוימים לפי קושאנים הידועים בשמורת חרתיא, חרבג', מג'דל וכפר אטא, שחלק מהם בגודל של 13,000 (שלושה עשר אלף) דונם בערך, החכירה למתיישבים בכפר חסידים לעבדם ולבנייה עליהם ישוב חקלאי".

בנוסף, עיון בשאר האמור בהסכם בארות המים מלמד כי:
I. הצדדים הסכימו שזכויות הקניין במקרקעי כפר חסידים שייכות לקק"ל , ולמתיישבים רק זכות חכירה בהן, שאינה זכות עודפת על פני זכויות של כל חוכר חקלאי אחר במקרקעי קק"ל .
II. התשלומים עבור השבת מקרקעין הם עבור השקעות עבר שהשקיעו התובעים בהם או עבור סידור מי השקיה.
III. ניתן לשנות גודל נחלה במשבצת המקרקעין של כפר חסידים כל אימת שמתברר שנחלה (יחידה משקית) גדולה מדי לצרכי החקלאי , למשל כשמתגלות בארות מים.

לא ניתן אפוא ללמוד מהאמור בהסכם בארות המים את שמבקשים ב"כ התובעים ללמוד, קרי, קיומה של הודאה בזכות התובעים לזכו יות קניינית במקרקעי כפר חסידים.

54. עוד נטען כי קיימת הודאת הנתבעים בזכויות התובעים במקרקעי כפר חסידים. בטענות שהעלו הנתבעים ב התדיינויות משפטיות אחרות עם חקלאים בישובים אחרים, או מטענותיהם בהתדיינות המשפטית שקדמה למתן פסק הדין חרג.
גם בטענה זו לא מצאתי ממש.

אשר לטענות שהועלו בהתדיינויות משפטיות אחרות בהן היו מעורבים הנתבעים, אין ללמוד מהן הודאה בזכות התובעים כאן דווקא. יש לבדוק לצורך כך כל עניין לגופו. בבדיקתי מצאתי כי אין דמיון בין נסיבות האירועים בהליך זה לבין נסיבות פרשת שרייבמן, שנדונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו , ולאחר מכן ב פסק הדין שרייבמן בבית המשפט העליון. בפרשת שרייבמן הושגה בבית המשפט העליון פשרה נדרשת על פי עובדות ספציפיות שנקבעו שם לפי עובדות שהוכחו. מדובר בעובדות שאינן רלוונטיות לכלל החקלאים בישראל שמעבדים את אדמת קק"ל . כמו כן, בפסק הדין שרייבמן כן הוכחה רכישה פרטית של זכויות במקרקעין.

כך גם בפסק הדין כפר אז"ר, היתה הסכמה כי כן הוכחה השתתפות מתיישבים ברכישה פרטית של זכויות אדמות כפר אז"ר . במקרה דנן עניין זה לא הוכח. קריאת פסק הדין כפר אז"ר מלמדת כי רק מכח קביעה עובדתית נקבע מה שנקבע בפסק הדין כפר אז"ר, והוא רלוונטי רק למתיישבי כפר אז"ר. יש לזכור, טענת ההתיישנות שנטענה בפסק הדין כפר אז"ר ב דומה למקרה כאן , כן התקבלה בפס"ד כפר אז"ר. כמו כן, גם לא התקבלה בפסק הדין כפר אז"ר הטענה שנטענת גם בהליכים כאן כי יש להכיר בזכות קניינית של המתיישבים שם במקרקעי כפר אז"ר. כל שנקבע שם הוא רק שיש להכיר בזכות החקלאים לקבלת פיצוי במקרה של שינוי יעוד.

55. מנגד, בשורה ארוכה של פסקי דין אחרים, כדוגמת:
בתיק אזרחי [מרכז] מס' 2135 9-08-09 כפר נחמן סירקין מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' קק"ל, פס"ד מיום 28/7/2019 (להלן: "פס"ד סירקין");
ופסק הדין בת"א [חי] 43554-10-12 קיבוץ כפר המכבי, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' קק"ל, פס"ד מיום 3/4/2017 (להלן: "פס"ד כפר המכבי").
כן התקבלו טענות הנתבעים כאן ולא התקבלו הטענות שנטענות גם בהליכים כאן בעניין ההתיישנות לפיה מכח הודאת הנתבעים בזכויות קנייניות של חקלאים במקרקעין מכח מדיניות שהם הנהיגו יש לדחות טענת ההתיישנות .

גם בטענה כי בהליכים שהובילו למתן פסק הדין חרג הודו הנתבעים בזכויות קנייניות של חקלאי כפר חסידים באדמותיהם, לא מצאתי ממש. איני סבורה שניתן למצוא בפס"ד חרג הודאה כלשהי של הנתבעים כאן בזכויות כלל חברי אגודת כפר חסידים במקרקעי כפר חסידים , או אפילו בזכויות קנייניות של בני הזוג חרג. שהרי, היה צורך בניהול ההליך שקדם למתן פסק הדין חרג בגלל סירוב הנתבעים להכיר בזכויות קנייניות של משפחת חרג במקרקעי כפר חסידים. היעדר הודאה כזו מצד הנתבעים נלמד גם מסירוב הנתבעים לחתום על חוזה חכירה קבוע בקשר למקרקעין חרג שהוחלפו, ולגביהם נחתם רק חוזה חכירה זמני ל-3 שנים פחות יום בשנת 1935, ומאז לא חודש.

גם ההתכתבות בין הצדדים לפס"ד חרג בין השנים 1992-1990 מלמדת כי הנתבעים דחו טענת בני משפחת חרג להכיר בזכות קניינית שלהם במקרקעין שהוחלפו.

56. בנוסף, האמור בפסק הדין חרג אינו רלוונטי לענייננו, משום שהוא מתייחס למקרקעין שהוחלפו ואינם חלק מהסכם המשבצת המתייחס לשטח הכולל של מקרקעי כפר חסידים. גם העובדה שבהסכמי המשבצת שנחתמו עם האגודה אין הכרה בזכויות קנייניות של חברי האגודה בנחלות שלהם סותרת הטענה כי הנתבעים הודו בזכויות התובעים במקרקעי כפר חסידים, או כי פסק הדין חרג יוצר השתק או מעשה בי-דין. קביעות מחייבות, אם ניתנו , בפסק הדין חרג אינן מתייחסות למקרקעי כפר חסידים שבתוך שטח המשבצת. עוד יש לזכור לעניין טענת השתק או מעשה בי-דין כי התובעים, למעט בני הזוג חרג, לא היו צד לפסק הדין חרג.

57. כמו כן, כל שנ קבע בפסק הדין חרג הוא כי:
I. התובע אמנון חרג הוכיח תביעתו במידה הנדרשת במשפט אזרחי . תביעתו של מר חרג בפס"ד חרג צומצמה לעתירה כי תוכר זכותו כי ייחתם עמו חוזה חכירה לגבי 17 דונם שהוחלפו בעסקת חליפין שבוצעה עם אביו, ובעקבותיו נחתם רק חוזה חכירה זמני. לא נקבע בפסק הדין הנ"ל כי למר חרג זכות עודפת , מעין קניינית , במקרקעין אלו, ופסק הדין ניתן חרף התנגדות הנתבעים . משכך , אין לראות בו הודאה נדרשת לצורך סעיף 9 לחוק ההתיישנות לגבי מקרקעי כפר חסידים בשטח המשבצת.

II. אשר לגודל הנחלה שמגיע לכל חבר אגודה, כל שנקבע בפסק הדין חרג הוא כי זה:
"לא שוכנעתי מעדות הגברת גייסט כי א מנם נחלות בכפר חסידים אינן עולות על 60 דונם. אין בעדותה כדי לסתור טענת התובע שכאשר רכש אביו את הנחלה בשנות ה-20', כל נחלה היתה בשטח 100 דונם".

58. אין בקביעות הנ"ל סת ירה לטענת הנתבעים כי בכל מקרה אביו של מר אמנון חרג רכש רק זכות חכירה לדורות בנחלה , לא זכות קניין או זכות עודפת אחרת בהם. בקביעות הנ"ל גם אין די כדי לקבוע שקיים איסור מתמיד להקטין שטח נחלה בכפר חסידים מתחת ל-100 דונם. שהרי כך בדיוק נעשה, בהסכמה , בהסכם בארות המים שתואר לעיל. בנוסף אדגיש כי הסכם החכירה שנחתם בסופו של יום לאחר מתן פסק הדין חרג, היה הסכם חכירה שאינו כולל התנאים ההיסטוריים, ולא נאמר בו כי למשפחת חרג זכות קניינית בנחלה, או כי גודלה חייב להיות 100 דונם. משכך, אין לראות בפסק הדין חרג הודאה בזכות שקי ומה נדרש לצורך החלת סעיף 9.

59. אשר לטענה כי היה נכון לקבוע תקופה ארוכה יותר לתחולת הלכת חפציבה בדומה למה שנעשה בהלכת ארידור, לא מצאתי ממש בטענה. הלכת חפציבה לא קבעה הלכה חדשה, רק הבהירה הלכה קיימת על פי פסק הדין שיח חדש.

60. עוד מצאתי ממש בטענת ב"כ הנתבעים בנוגע להשתק הנובע מעצם חתימת התובעים על הסכמי משבצת והסכמי חכירה מאוחרים לחוזים ההיסטוריים. מדובר בהסכמים שנחתמו ברצון חופשי ובהסכמה, ולא צוין בהם דבר בנוגע לזכות קניינית של התובעים במקרקעין, או זכויות לנחלה בגודל מסוים. בהסכמים צוינו תנאים התואמים את התנאים האחידים לחוכרים חקלאיים בחוזים עליהם חותמים בדרך כלל הנתבעים. לא אוזכרו בהם החוזים ההיסטוריים, ותנאיהם לא היו חלק מהסכמי החכירה המאוחרים. כך גם נעשה כאמור לעיל בחוזה הספציפי שנחתם עם משפחה חרג בעקבות פסק הדין חרג. עובר לחתימת אותם הסכמים גם לא טענו התובעים דבר מהנטען כעת בהתדיינות כאן. משכך, יש לראותם כמי שוויתרו על טענותיהם.

61. לטעמי, גם במקרה דנן תקף כל האמור בסעיפים 72 ואילך לפסק הדין כפר סירקין בעניין זה, והאמור בפסק הדין כפר אז"ר בכל הנוגע לטענת התיישנות והשתק .

62. משכך, ולאור כל האמור לעיל, ומכל האמור בסיכומי הנתבעים, דין התביעות לזכויות עודפות במקרקעי כפר חסידים להידחות, בשל הטענות המקדמיות שהעלו הנתבעים.

נאמנות

63. עוד טוען ב"כ התובעים כי יש לדחות טענת ההתיישנות במקרה דנן, משום שהזכויות במקרקעי כפר חסידים נרכשו על ידי קק"ל בנאמנות עבור האגודה וחבריה. לטעמי, וכפי שאראה להלן, כלל לא הוכחה במקרה דנן, במידה הנדרשת, הטענה של רכישה פרטית של זכויות ב מקרקעי כפר חסידים. גם לא הוכחה במידה הנדרשת זהות המקרקעין ש נטען כי נרכשו בהם באופן פרטי זכויות, והקשר בינם ובין מקרקעי כפר חסידים . גם ב"כ התובעים בטיעוניו בעל-פה ובסיכומי התשובה מטעמו מסכים לכך וטוען כי די בעובדות שכן הוכחו להוכיח קיומה של עסקה סיבובית לפיה רכישת הזכויות במקרקעי כפר חסידים על ידי הקק"ל התאפשרה רק בזכות מכירת זכויות פרטיות שהיו לתובעים במקרקעי האגודות , לקק"ל. משכך, אין מחלוקת שלא הוכח שהתובעים ומורישיהם רכשו באופן פרטי זכויות במקרקעי כפר חסידים, ולא נסתרה טענת הנתבעים ש הזכויות במקרקעי כפר חסידים נרכשו מלכתחילה על ידי קק"ל. לכן, גם לא הוכח שהעסקה הסיבובית , אם היתה מוכחת, ה תנתה את רכישת זכויות במקרקעי כפר חסידים על ידי קק"ל רק ברכישתם בנאמנות עבור התובעים .

64. אזכיר, שטח המקרקעין בהם טוענים התובעים כי נרכשו זכויות באופן פרטי על ידי האגודות, מתרומות מורישיהם , הוא קטן בהרבה משטח המשבצת של כפר חסידים . אין זה סביר להניח כי קק"ל הסכימה לבצע עסקה סיבובית במסגרתה קיבלה קק"ל זכויות בשטח קטן בקרקע ות האגודות, תוך השבת התמורה ששולמה עבורם לרוכשיה, ובנוסף הסכימה לרכוש זכויות ב מקרקעי כפר חסידים, שעלו בשטחם בהרבה על שטח מקרקעי האגודות , והכל רק בנאמנות , עבור האגודות וחבריהן.

65. ואם ברכישה בנאמנות עסקינן, כיצד ניתן לטעון, וברצינות, להסכמת קק"ל לרכיש ת זכויות בנאמנות עבור התובעים , כאשר חלק ממתיישבי כפר חסידים (לפחות 25 משפחות שהשתייכו להפועל המזרחי) כלל לא היו מעורבים ברכישה פרטית של אותן זכויות בקרקעות האגודות שהושבו לקק"ל.

66. בנוסף, וכפי שקבע גם כב' השופט בני מין ארנון ב סעיפים 95 ואילך לפסק הדין כפר סירקין, גם במקרה דנן אין מחלוקת כי בחלוף השנים חתמו התובעים בהסכמה על הסכמי חכירה והסכמי משבצת, בהם נקבע במפורש מעמד התובעים במקרקעין כחוכרים . בחוזים אלו קיימת מגבלה ברורה על התובעים לבצע פעולות קנייניות במקרקעין אלו. דבר זה סותר טענת הנאמנות של התובעים . כמו כן, לטענת רכישת זכויות בנאמנות אין זכר בתכתובות בין הצדדים כפי שהוצגו בפניי . כמו כן, אם מקרקעי כפר חסידים הוחזקו בנאמנות עבור האגודות וחבריהן שהיו הרוכשים המקוריים של קרקעות האגודות, מדוע לא בא הדבר לידי ביטוי בבוררות שנוהלה עובר לפירוקן של האגודות , או בהליכים שנוהלו בבקשה לפירוק האגודות? מדוע לא הוגשה בהליכים אלו תביעה כלשהי להשבת הזכויות במקרקעי כפר חסידים או לתשלום שוויים ?

67. טענת הנאמנות גם אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות עקבית של הנתבעים לרכישת זכויות במקרקעין שיימצאו לצמיתות בבעלותם, תך איסור למוכרם לאחרים. גם כב' השופט בנימין ארנון קבע בפסק הדין כפר סירקין, ולקביעתו אני מצטרפת, כי מדובר במדיניות שתואמת את ההנחה שקרקעות קק"ל נרכשו מכספי תרומות העם היהודי כולו, ולכן העם היהודי כולו הוא בעליהן של אדמות קק"ל, ולא ניתן למוכרן.

68. עוד אני מצטרפת לקביעות כב' השופט פיש ב סעיף 76 ואילך לפסק הדין כפר המכבי. גם במקרה כאן כמו בפסק הדין כפר המכבי הכספים שנאספו על ידי האגודות שימשו לרכישת זכויות בקרקעות האגודות, ולטענת התובעים לאחר מכן הושבו לקק"ל ואיפשרו קיומה של עסקה סיבובית, היו כספי תרומות . מתן התרומה לאג ודות לא הותנה בהקניית בעלות או במתן זכות מיוחדת לתורם במקרקעין שיירכשו על ידי האגודות מתרומות אלו . משכך, גם יכולות היו האגודות לבצע את אותה עסקה סיבובית נטענת , קרי השבת הזכויות במקרקעין לקק"ל, קבלת התמורה ששולמה חזרה, והכל תמורת הבטחה לייסוד ישוב אחר, בו תהיה זכות למתיישבים לקבל נחלה כחוכרים. באם רכשו חברי האגודות בתרומות שניתנו לאגודות זכויות כלשהן במקרקעין, לא יכולות היו האגודות לוותר בשמם של אותם התורמים על זכויות אלו. עוד עולה מהראיות שהובאו בהליכים מאוחדים אלו כי המתיישבים, חברי האגודות , שהגיעו לישראל לא היתנו הסכמתם להתיישב בישראל ו במתן זכויות קנייניות להם באדמות בהן יקימו נקודות ישוב חקלאיות. מדובר היה במפעל תרומות שהקימו האגודות, מתוך מטרה ליישב חסידים באדמות שהזכויות בהן יירכשו בעזרת אותן תרומות. האגודות עצמן ומפעל ההתיישבות כשלו, ולכן פנו האגודות בדרישת סיוע לקק"ל והמוסדות המיישבים , ואלו נחלצו לעזרה, העניק ו כספים, ו הסכימו לרכוש זכויות באדמות נוספות לצורך הקמת ישוב חדש. מדובר היה אפוא במפעל תרומות שהקימו האגודות, שלא הותנה במתן זכות קניינית באדמות לתורמים. משכך, לא יכולה היתה להיווצר בנסיבות אלו הסכמה לרכישת זכויות בנאמנות עבור מי שכלל לא רכש באופן פרטי זכויות במקרקעין.

שיהוי

69. גם אם טעיתי בכל האמור לעיל, אני סבורה שדין התביעה להידחות גם מחמת שיהוי. לא הובהר מדוע הוגשה התביעה הראשונה רק בשנת 2008, ואילו תביעת חרג השנייה הוגשה רק בשנת 2014, ו רק לאחר שהיה בי ן בני הזוג חרג ובין הנתבעים דין ודברים במסגרת דריש ה לפינוי מקרקעי חרג. פסק הדין של שיח חדש ניתן בשנת 2002, פסק דין חרג ניתן בשנת 1997, בין לבין נחתמו הסכמים לרבות הסכמי חכירה והסכם משבצת, בהם נקבע מעמדם של התובעים כחוכרים והנתבעים שבו על עמדתם כי אינם מכירים בזכות קניינית של התובעים במקרקעי כפר חסידים. בחלוף הזמן גם שונה מצב הנתבעים לרעה. אלו התקשו לשמר ראיות, אלו גם העניקו לתובעים הטבות אחרות בעת שנחתמו הסכמי החכירה המאוחרים .
לו היה צורך לדחות התביעות כאן שעניינ ן תביעה לזכות קניינית רק מחמת שיהוי, הייתי מפעילה שיקול הדעת המוקנה לי בעניין זה, ולא מונעת רק בשל טענת שיהוי דיון לגוף העניין בטענות התובעים לקיומן של זכויות במקרקעין.

ואולם, משטענה זו מצטרפת לטענת ההתיישנות וההשתק שנותחו בהרחבה לעיל, אני סבורה שניתן לקבוע בנסיבות העניין כי התובעים השתהו ללא הסבר סביר בהגשת תביעות אלו, ודינן להידחות. למרות האמור לעיל אמשיך ואדון גם בטענות התובעים לגופן.

האם הוכחו במקרה דנן התנאים שנקבעו בפסק הדין חפציבה, לצורך הכרה בזכויות להן טוענים התובעים בהליכים המאוחדים?

70. בפסק הדין חפציבה נקבעו מספר עקרונות המחייבים את בית משפט זה, ורלוונטיים לעניין הנדון בהליך כאן , כדלקמן:

א. הלכת פסק הדין שיח חדש קבעה כלל וחריג. החריג נקבע בסעיף 34 לפסק הדין שיח חדש, ויש לפרשו באופן מצומצם. כך החריג יחול רק מקום שבו יוכ יח החקלאי, הטוען לזכויות עודפות, נ סיבות יוצאות דופן בגינן הוא, או האגודה אליה הוא משתייך, זכאים לזכויות משפטיות יחודיות ושונות מה זכויות הניתנות לכלל המגזר החקלאי בישראל, וזכויות מעבר לתנאים האמורים בחוזי החכירה הרלוונטיים התקפים במועד הדיון.

ב. על הטוען לזכויות מיוחדות להוכיח קיומן של זכויות יחודיות כבדות משקל בעניינים רלוונטיים לו, בשל קיומם של מאפיינים יחודיים לטוען לזכויות כאלה. אין די בהוכחת זכויות גנריות העומדות לכלל החוכרים החקלאיים. לשם דוגמה, טענות לזכות יתר בשל השקעות החקלאי בפיתוח ובשמירה על טיב הקרקע או השבחתה , הן זכויות גנריות שאינן מאפשרות לטעון לזכויות יתר באותם מקרקעין. כך גם טענה לזכויות להשוואה לזכות חכירה עירונית .

ג. על הטוען לקיומן של זכויות מיוחדות בעניינו להוכיח שמדובר בזכויות שהמשפט מכיר בתוקפן, וזאת בשונה מזכות מוסרית או היסטורית. כך, חוזה חכירה עכשווי תקף שאינו מזכיר זכויות היסטוריות קודמות מאיין היכולת לטעון לקיומן של זכויות היסטוריות תוך התעלמות מחוזה תקף. כך גם טענות בדבר זכויות יתר כפופות לטענות סף דוגמת התיישנות והשתק.

ד. פרשנות מצמצמת לחריג האמור בסעיף 34 לפסק הדין שיח חדש מתחייבת בשל שלושה טעמים: מתכלית הקמת רמ"י שהיא לקיים מדיניות מקרקעין ממלכתית ואחידה ביחס למקרקעי ישראל, וכך ניתן יהיה לנהוג בהגינות ובשוויון . מלשון סעיף 34 לפסק הדין שיח חדש עצמו . מהעובדה שחקלאים בעבר נהנו משורת הקלות והטבות שהוענקו לכלל חברי המגזר החקלאי . לפיכך מתן היתר לחקלאי ספציפי מחד ליהנות מכלל ההטבות וההקלות שנית נות לכלל המגזר החקלאי ומנגד לטעון לזכאות נוספת בשל קיומם של תנאים המחריגים חוכר חקלאי ספציפי מכלל המגזר החקלאי, יהווה נסיון לא הוגן לאחוז במקל אחד משני קצותיו.
חוזי חכירה וחוזי משבצת מאוחרים

71. במקרה דנן וכעולה גם מהאמור בתעודת עובד ציבור החתומה על ידי גב' זיו, מרבית התובעים חתומים על חוזי חכירה מאוחרים לחוזי החכירה ההיסטוריים שנחתמו משנת 1938 ואילך. חוזי חכירה מאוחרים אלו נחתמו בהסכמה מלאה, והם אינם כוללים את התנאים המיטיבים שהופיעו בחוזי החכירה ההיסטוריים. משכך, ולאור הלכת חפציבה שתוארה לעיל , אין להכיר בקיומה של זכות מכח האמור בחוזה חכירה היסטורי, כאשר הצדדים בהסכמה חתמו על חוזה חכירה מאוחר שונה בתנאיו, במיוחד אם החוזה המאוחר תואם את האמור בחוזה החכירה הסטנדרטי שנחתם עם כל החקלאי ם. הדבר נכון במיוחד אם חתימה על חוזי חכירה מאוחרים נעשתה כמו במקרה דנן, מבלי לעורר טענה כלשהי עובר לחתימה על ההסכמים המאוחרים, ומבלי לבקש לכלול בחוזים המאוחרים תנאים מיטיבים כפי שהיו בחוזי החכירה ההיסטוריים. זאת, לאחר שהתובעים ידעו או היה עליהם לדעת כי הנתבעים דוחים הטענה כי לחקלאי הבודד או לאגודה זכויות קניין במקרקעי כפר חסידים, או זכויות עודפות אחרות . למשל במקרה משפחת חרג נחתם חוזה חכירה לפני וגם לאחר התדיינות משפטית, בה טענו הנתבעים במפורש כי לבני משפחת חרג א ין זכויות קנייניות במקרקעי כפר חסידים. כך גם בנוגע לחוזי חכירה שנחתמו לאחר חתימת ההסכם בעניין בארות המים, בו נקבע במפורש כי הנתבעים, ולא האגודה או חבריה, הם בעלי זכות הקניין במקרקעי כפר חסידים. בהסכם בארות המים גם ניתנה לנתבעים הזכות לדרוש, כבעלים , השבת מקרקעין, כל אימת שאלו לא יהיו דרושים למחייתו של החקלאי הבודד.

72. בנוסף לאמור לעיל, במקרה דנן גם נחתמו עם האגודה חוזי משבצות עדכניים, האחרון שבהם רלוונטי עד 31/8/2014. בהסכמי המשבצת לא נאמר דבר בנוגע לגודל נחלה הכרחי המגיע לכל חבר אגודה, ולא אוזכרו ולו ברמז זכויות עודפות כלשהן לאגודה או לחבריה בשטחים שהוקצו לאגודה.

73. קיומם של חוזי המשבצת המאוחרים וחוזי החכירה המאוחרים הספציפיים לחלק מחברי האגודה שאינם כוללים את התנאים ההיסטוריים וכוללים אמירה מפורשת כי זכות הקניין במקרקעין הכלולים בשטח המשבצת של כפר חסידים, היא של הנתבעים , שוללים יכולת התובעים לבסס תביעתם על אותם תנאים היסטוריים מיטיבים כיוצרים זכויות קנייניות או זכויות עודפות אצל התובעים. כך נקבע במפורש בפסק הדין חפציבה ובשורת פסקי דין שבאו בעקבותיו, לרבות פסק הדין כפר סירקין, פסק הדין כפר המכבי, פסק הדין כפר אז"ר, ופסק דין בעניין המושב חירות, ע"א 3880/10 חירות, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' קק"ל ואח', פס"ד מיום 15/8/2012.

74. גם בטענה כי האמור לעיל אינו תקף כלפי אותם תובעים שלא הוכח לגביהם כי נחתמו בעניינם חוזי חכירה אחרים מאלו ההיסטוריים, אין ממש. אין מחלוקת שחוזי החכירה ההיסטוריים שנחתמו החל מ-1938 היו מוגבלים בזמן. אם לא הוכח לגבי תובע ספציפי כי נחתמו עמו חוזי חכירה מאוחרים, משמעות הדבר שלתובע זה כלל אין זכויות במקרקעין אותם הוא מ עבד. שהרי מדובר במקרקעין בהם החזיקו חברי אגודה מכח חוזה חכירה היסטורי , שגם בו הובהר שהמקרקעין הם בבעלות הנתבעים. בנוסף, גם בהתאם לתנאים בחוזי החכירה ההיסטוריים ניתנו לחוכרים זכויות מיטביות רק במקרים ספציפיים כמו שינוי יעוד, הפקעה וכדומה, ואלו לא התקיימו במקרה דנן.

75. יתר על כן, זכות החכירה של חבר האגודה נגזרת מזכות האגודה במקרקעין על פי הסכם המשבצת. במקרה דנן נחתם הסכם משבצת מאוחר, שאינו כולל זכויות היסטוריות מיטיבות, לרבות קביעה לזכאות לנחלה בגודל שלא יפחת מ-100 דונם לנחלה, ואינו כולל אזכור לזכויות קנייניות לחבר האגודה, או לאגודה עצמה, במקרקעי כפר חסידים . זכות זו לא קיימת גם במקרה של שינוי יעוד, הפקעה, או פינוי. כיצד ניתן אפוא לטעון, וברצינות, שלחברי אגודה ספציפית , המחזיקים בקרקע שחולקה להם מכח הסכם משבצת, יש זכויות קנייניות עודפות כאשר לאגודה עצמה אין זכויות כאלה ?

76. משכך, בענייננו חל האמור בסעיף 8 לפסק הדין חפציבה, שתואר לעיל, ודי בו כדי לדחות טענת התובעים:
"כך, למשל, כאשר יחסי הצדדים מוסדרים בחוזה חכירה תקף, הקובע כי הוא בא במקום כל הסכם קודם, הרי שכל עוד חוזה זה אינו עומד בתוקפו, אין חשיבות משפטית לחוזי חכירה שנחתמו בעבר, ובכלל חוזה החכירה הראשון מכוחו הועמדו המקרקעין לרשות החקלאי, ואף יש לבחון את הטענות לזכויות יתר בהתאם להוראות חוזה החכירה שבתוקף".

השתתפות ברכישה

77. התובעים במקרה דנן מבססים טענתם לזכויות קנייניות במקרקעין או לזכויות עודפות, על הטענה ההיסטורית לפיה מורישיהם השתתפו ברכישת הזכויות במקרקעי כפר חסידים. בכך לטענתם קיים במקרה שלהם יחוד ספציפי, המצדיק הכרה בזכויות שונות מזכויות שהוענקו בחוזי חכירה סטנדרטיים לכלל החקלאים בישראל.

לחלופין נטען כי מורישיהם של חברי האגודה השתתפו ברכישת הזכויות במקרקעין באמצעות תרומת כספים לאגודות , שסייעו ברכישת זכויות ב מקרקעין אחרים שהועברו בעסקה סיבובית לנתבעים. זאת, בתנאים שאיפשרו לקק"ל לרכוש זכויות באדמות כפר חסידים בתנאים משופרים. משכך, נטען כי יש לראות את התובעים או מורישיהם כמי שרכשו בפועל או השתתפו ברכישה בפועל, מכח אותה עסקה סיבובית זכויות ב מקרקעי כפר חסידים.

78. טענה זו לא הוכחה כי:
I. לא הוכח שזכויות במקרקעין שביקשו האגודות לרכוש הן זכויות במקרקעי כפר חסידים. מנגד כן הוכח כי הזכויות במקרקעי כפר חסידים נקנו כולן על ידי קק"ל .
II. לא הוכח קשר בין רכישת זכויות במקרקעי כפר חסידים על ידי קק"ל לבין העברת הזכויות בקרקע ות שהאגודות ניסו לרכוש ולא השלימו הרכישה, לקק"ל . מדובר היה בהעברה שבוצעה בשל מצבן הקשה של האגודות ומתוך רצון של קק"ל והמוסדות המיישבים לסייע לאגודות ולחבריהן. לא הוכחה הטענה בדבר עסקה סיבובית ולא הוכח כי קרקעות כפר חסידים קשורות לקרקעות שלאגודות היו זכויות בהן, והן הועברו לקק"ל בחלקן, ובחלקן היו נכסים שחולקו בעת שפורקו האגודות.
III. סבירות טענות התובעים לקשר בין זכויות בקרקעות האגודות לזכויות במקרקעין כפר חסידים נסתרו, גם מן העובדה ששליש מחברי האגודה המקוריים השתייכו לפועל המזרחי, ולא היו חברי האגודות .
IV. לא הוכח שכל מתיישב נדרש לשלם ושילם בפועל סכום כלשהו (200 ל"י) כתנאי ל מתן היתר לו להתיישב באדמת כפר חסידים.
V. לא נסתרה הטענה, כפי שנקבע גם בפסק הדין כפר המכבי, כי אין להכיר בהשתתפות ברכישת זכויות במקרקעין בדרך של מתן כספים לאגודות. זאת, משום שמדובר בתרומה בלבד, מבלי שיהיה תנאי או קשר בין מתן תרומה לאגודה לבין לתורם הבודד במקרקעין שנרכשו או שיירכשו בעזרת תרומתו.
VI. בעניין הטעון ההיסטורי יש להעדיף את חוות דעת המומחה מטעם הנתבעים פרופ' כץ, על פני חוות דעת המומחית גב' רינה איידן.

79. התובעים מבססים תביעתם על הטענה לפיה מורישיהם של חברי האגודה השתתפו באופן אישי ברכישת זכויות במקרקעין. זאת, באמצעות העברת כספים לשתי האגודות, נחלת יעקב ועבודת ישראל. נטען כי הכספים שהועברו שימשו לרכישת זכויות במקרקעין בשנת 1924, באזורים שייח' אבריק, חרתיה, וחרבג', הם קרקעות האגודות.

את תביעתם מבססים התובעים על תצהירי עדות של שני חברי האגודה, מר אליעזר איזנבנד ומר אריה אורלן, אשר עדותם באשר למה שהתרחש בשנות ה-20' של המאה הקודמת הינה עדות שמיעה המסתמכת רק על דברים ששמעו מהוריהם, ועל מסמכים בהם עיינו, שלא היו צד להם. כן הסתמכו התובעים על האמור בחוות דעת גב' רינה איידן, אשר נחקרה פעמיים על חוות דעתה, ובין עדות אחת לשנייה הגישה הודעה. בהודעה הזכירה המומחית רשימת מסמכים רלוונטיים, לדעתה, לעסקה הסיבובית כהגדרתה. מדובר בעסקה שלדעת המומחית איפשרה לקק"ל לרכוש זכויות בקרקעות כפר חסידים, בהנחה, בשווי ההשקעה הכספית של האגודות ברכישת הזכויות שהועברו אחר כך לקק"ל .
80. כפי שכבר הובהר לעיל, התובעים שוב אינם חולקים על העובדות שהוכחו כי:

  1. האגודות לא השלימו רכישת הזכויות בקרקעות האגודות שביקשו לבצע בשנת 1924 ואילך. בפועל הם שילמו רק כשליש מהתמורה שנדרשה עבור רכישת ה זכויות, זאת בשל קשיים כלכליים אליהם נקלעו האגודות, בעטיו של המצב הכלכלי בפולין ובשל ניהול כושל של האגודות עצמן.
  2. אין קשר בין המקרקעין עליו הוקם הישוב כפר חסידים ובין מקרקעי האגודות. אין מחלוקת כי כל מקרקעי כפר חסידים היו מקרקעין שהזכויות בהם נרכשו על ידי קק"ל מלכתחילה .
  3. הסכם 1935 בוטל, ואף חבר אגודה לא שילם בפועל סך של 200 ל"י כתנאי לקבלת נחלה באגודה.
  4. במקרקעי כפר חסידים התיישבו גם לפחות 25 משפחות חברות ארגון הפועל המזרחי, שלא היה להן קשר לאגודות, וה ן לא היו מעורב ות ברכישה פרטית של זכויות בקרקעות האגודות, ובעסקה סיבובית כלשהי .

81. משכך, שינו התובעים טיעוניהם, ובסיכומיהם טענו רק לזכויות עודפות במקרקעי כפר חסידים. זאת, משום שלטענתם מורישיהם איפשרו, באמצעות עסקה סיבובית , לקק"ל , לרכוש זכויות במקרקעי כפר חסידים. לטענת התובעים זכויות במקרקעין שנרכשו על ידי האגודות בכספי חבריהם, שרק חלקם הפכו אחר כך להיות חברי האגודה, נמכרו בהנחה לקק"ל . זאת, במסגרת משא ומתן שהתנהל בין האגודות לקק"ל, כאשר קק"ל התבקשה לסייע כלכלית לאגודות ולחבריהן שהתיישבו ב קרקעות האגודות ונקלעו לקשיים רבים. לאור שינוי עמדת התובעים, אין עוד מקום להטיל ספק בטיעוני הנתבעים הנתמכים בחוות הדעת של המומחה מטעמם פרופ' כץ ובמסמכים שצורפו לתעודת עובד הציבור גב' זיו, כי מקרקעי כפר חסידים כולם בבעלות הנתבעים, והתובעים לא השתתפו ברכישתם.

82. עוד אין מחלוקת כי לא הוכח כי האגודה מהווה בהרכבה המשך ישיר של האגודות אליהן השתייכו חלק ממורישי התובעים . רק חלק מהמתיישבים המקוריים בקרקעות האגודות התיישבו מחדש בקרקעות כפר חסידים, ואליהם הצטרפו כחלק מחברי האגודה משפחות נוספות חברי ארגון הפועל המזרחי, שלא היה להן כל קשר קודם לאגודות. כמו כן, האגודות הרלוונטיות, עבודת ישראל ונחלת יעקב פורקו, הישוב כפר חסידים הוקם באופן עצמאי ולא במקומן, כאשר כפי שנאמר, בין המשפחות שהיו חברי האגודה הראשונים היו לפחות 25 משפחות, שלא היה להן קשר לאגודה, ואין הן יכולות להסת מך על טענה להשתתפות פרטית ברכישת זכויות במקרקעי כפר חסידים מכח עסקה סיבובית.

83. עוד אציין כי לא הוכח קשר בין תרומה שהשיאו חברי האגודות לאגודות, כדי שאלו ירכשו זכויות במקרקעין, לבין התיישבות אותם חברי אגודות שביקשו לעלות לישראל ולהפוך לחקלאים על קרקעות האגודה. לא הוכח כי מורישי התובעים שילמו לאגוד ות כספים, כדי שאלו ירכשו בעבורם זכויות ב מקרקעין ספציפיים בהם יתיישבו אותם חברי אגודות שיעלו לישראל.
אני סבורה כי כספים שהועברו לאגודות הועברו כתרומה לא ספציפית, תוך ידיעה כללית שהתרומה תשמש לרכישת זכויות במקרקעין בארץ ישראל .

לעניין זה מצאתי ממש בקביעת כב' השופט פיש בסעיף 76 ואילך ל פסק הדין כפר המכבי, והאמור שם רלוונטי לענייננו גם כן. גם כב' השופט פיש הסתמך בפסק הדין הנ"ל על חוות דעת פרופ' כץ, הוא מומחה הנתבעים בהליך כאן. וכך נאמר בסעיף 78 לפסק הדין כפר המכבי:

"בין היתר פרופ' כץ פירט כי התקיימו מפעלי התרמה מסוגים שונים לצורך רכישת קרקעות בארץ ישראל, ובין היתר מצד התיישבות העובדת, וכי אלה היו לחם חוקה של הקק"ל ומקור המרכזי להכנסותיה מקדמת דנא ". הוא הדגיש שמבחינה היסטורית ומשפטית כאחד "לא הותנתה תרומה כזו או אחרת לקק"ל, והקניה בעלות או זכויות מיוחדות אחרות במקרקעין הנרכשים בתוכם, אם כפרט ואם כארגון – מעבר לזכויות החכירה שנקבעו בחוזים שנחתמו מפעם לפעם בין הקק"ל לבין המתי ישבים – קיבוצים ומושבים כאחד ".

משכך, תרומות לחוד וזכויות קנייניות או זכויות מיוחדות לחוד.

84. אמנם בענייננו, התרומות שנטען כי נתרמו על ידי מורישי התובעים לא נתרמו ישירות לקק"ל, אלא לאגודות שרכשו זכויות מקרקעין. אולם תרומות אלו לא הותנו במתן זכויות קניין במקרקעין הנרכשים לתורמים דווקא , או למתיישבים באדמות. שהרי, אם כך הי ה, היו אותם מתיישבים ראשונים בקרקעות האגודות טוענים לזכויות, או נכסים, או להשבת כספים במועד פירוק האגודות , ו מגישים בעת הפירוק תביעות כלשהן. לא הוכח כי כך נעשה.

85. יתר על כן, כפי שעולה מהתיאור העובדתי בתחילת פסק דין זה ומהתיאור העובדתי האמור בסיכומי הנתבעים, התובעים לא הוכיחו מי מביניהם הוא יורש משפטי כדין של חברי האגודות, או כי חברי האגודות העבירו זכויות קנייניות שלהם בקרקעות האגודות לאגודה או לחבריה. זאת, להבדיל מההעברה שכן הוכחה של זכויות האגודות בקרקעות האגודות לקק"ל, תמורת תמיכתה במתיישבים ובאגודות עוד לפני הקמת הישוב כפר חסידים.

86. זאת ועוד, כעולה מהתיאור העובדתי בתחילת פסק הדין, וכאמור בחוות הדעת הממחים ובתיאור העובדתי בסיכומי הנתבעים, המקובל עליי, כלל לא הוכחה השלמת רכישת זכויות בקרקעות האגודות. לכן גם אם היו ה תובעים כאן מצליחים להוכיח כי הם יורשיהם כדין של חברי אגודות, בפועל לא הוכח כי האגודות שילמו יותר משליש משווי רכישת הזכויות בקרקעות האגודות שהאגודות ניסו לרכוש מהכשרת הישוב, ויותר ממחצית משווי הזכויות בקרקעות האגודות שהאגודות ניסו לרכוש מחברת "קהילת ציון" .

כך גם אין מחלוקת כי בשנת 1925 נקלעו האגודות למשבר כלכלי שמנע מהן לעמוד בהתחייבותן, והביא אותן לפנות למוסדות המיישבים בישראל בבקשת סיוע. לאור בקשה זו קק"ל רכשה את הזכויות בקרקעות האגודות. כספים שקיבלה קק"ל מהאגודות כהלוואה לרכישה זו הושבו לאגוד ות. עניין זה מוסכם על שני המומחים שנתנו חוות דעת בהליך זה (וראו סעיף 42 לסיכומי הנתבעים). משכך, טענות התובעים לעניין השתתפות ברכישת זכויות במקרקעין שאינם מקרקעי כפר חסידים, גם הן לא הוכחו. לא כל שכן לא הוכח הקשר בין קרקעות האגודות ומקרקעי כפר חסידים.

87. בנוסף, הוכח כי גם לאחר מכן בשנים 1926-1925 כשהתעצם המשבר הכלכלי שפקד את האגודות, נחתם הסכם סיוע נוסף. מטרת אותו הסכם היתה לתת סיוע לנקודות ההתיישבות שהוקמו על ידי האגודות בקרקעות האגודות , תוך התניית הסיוע בהשתתפות סמלית של כל מתיישב בסך 200 ל"י. חבילת הסיוע שסופקה כללה רכישת אינוונטר חקלאי, בעלי חיים, מתן מדריך ומפקח, והקמת מבנים משקיים. הדרישה לגביית תשלום סמלי מכל מתיישב לא קוימה, והנתבעים ויתרו עליה, משהתברר עומק המשבר של האגודות, והמתיישבים שנשלחו מטעמן. משכך, גם השתתפות כספית במסגרת הסכם הסיוע מחודש נובמבר 1925 לא הוכחה.

88. עוד לא נסתרו טיעוני מומחה הנתבעים ובאי כוחם באשר לממצאי ועדת קפלינסקי שהוקמה כוועדת חקירה לבדיקת מצב האגודות והמתיישבים, ולהתוויית תוכנית פעולה בעניינם . לא נסתרה הקביעה כי לאור ממצאי ועדת קפלינסקי ומסקנותיה הוחלט לרכז את כל המתיישבים מטעם האגודות בישוב חדש שיוקם על אד מות מישור שהזכויות בהן יירכשו כולן על ידי קק"ל, ולהוסיף להם 25 משפחות בעלות נסיון חקלאי המשתייכות לארגון הפועל המזרחי.

89. בהתאמה, האגודה והישוב כפר חסידים הוקמו בשנת 1927 על אדמות מישור שונות ונפרדות מקרקעות האגודות, שהזכויות בהן נרכשו כולן על ידי קק"ל. בד בבד עם הקמת האגודה נחתמו בין האגודה וחבריה מחד לבין קק"ל מנגד חוזי חכירה שהבהירו מעמדם של האגודה וחבריה כחוכרים בלבד באדמות קק"ל. עוד לא נסתרה טענת המומחה פרופ' כץ, כי פתרון זה של הקמת ישוב חדש על אדמות קק"ל תאם את עקרון העל של הקק"ל, בכל הנוגע למפעל ההתיישבות בארץ ישראל, לפיו הקרקע, עליה הוקמו ויוקמו ישובים, בסיוע קק"ל, תישאר לצמיתות בידי קק"ל. כן לא נסתרה טענת פרופ' כץ כי קק"ל מעולם לא עסקה ברכישת זכויות במקרקעין עבור אחרים, לרבות לא עסקה ברכישת זכויות במקרקעין בנאמנות.

היעדר הוכחה בדבר טיב המקרקעין

90. במהלך עדותה השנייה של המומחית מטעם התובעים, גב' איידן, ולאחר מכן בסיכומי התובעים, הועלתה גירסה חדשה לטענה בדבר השתתפות התובעים ברכישת הזכויות במקרקעי כפר חסידים, באמצעות עסקה סיבובית. לפי גירסה זו, רכישת הזכויות הפרטיות בקרקעות האגודות ולאחר מכן העברת אותן זכויות לקק"ל , בהנחה גדולה , היתה עסקת יסוד, שאיפשרה ביצוע עסקה סיבובית . במסגרת העסקה הסיבובית , ובהסתמך על האמצעים הפיננסיים שגייסה קק"ל , גם על ידי רכישה בחזרה של זכויות האגוד ות בקרקעות האגודות, רכשה קק"ל את הזכויות כמקרקעי כפר חסידים. משכך , יש לראות את התובעים כמי שהשתתפו דרך מורישיהם ברכישת הזכויות בקרקעות כפר חסידים באופן פרטי.

91. טענה חדשה זו של עסקה סיבובית מייתרת כאמור את הצורך לדון בטענות המפורטות של ב"כ הנתבעים בסעיפים 72-63 לסיכומיהם, באשר לשטח קרקעות האגודות בהן ניסו האגודות לרכוש זכויות. למעלה מן הצורך אציין כי מצאתי בטענות ב"כ הנתבעים בעניינים אלו ממש, והן נתמכות היטב בחוות דעת המומחה מטעם הנתבעים, שחוות דעתו כפי שיוסבר להלן, עדיפה בעיניי על פני חוות דעת מומחית התובעים הגב' איידן . משכך, ניתן לסכם כי הוכח בפני כי :

I. אגודת נחלת יעקב ביקשה לרכוש מכספי תרומות, שלא הוכח שניתנו לה רק על ידי אותם חברים בה , שהתיישבו לאחר מכן בכפר חסידים, זכויות בשטח של 1,140 דונם בהר. זכויות אלו נמכרו לאחר הקמת כפר חסידים לקק"ל . על שטח זה מצויים היום הישובים קריית עמל, גבעות זייד, טבעון, שער העמקים, ואלונים. כמו כן ביקשה אגודת נחלת יעקב לרכוש זכויות בשטח של 840 דונם במישור, ועל שטח זה, אשר הזכויות בו נמכרו לאנשים פרטיים , הוקם לאחר הקמת כפר חסידים , הישוב קריית חרושת. אגודת נחלת יעקב לא הצליחה להשלים רכישה מתוכננת של 2,000 דונם נוספים שאת הזכויות בהם ביקשה לרכוש מאגודת קהילת ציון, ואלו הוחזרו לאגודת קהילת ציון. בעת פירוקה לא נותר לאגודת נחלת יעקב שטחים כלשהם .
II. אגודת עבודת ישראל רכשה מהכשרת הישוב זכויות בקרקע של 548 דונם, וזכויות אלו נמכר ו לקק"ל, ועלי הן הוקם בשנת 1937 כפר הנוער הדתי כפר-חסידים. רכישה נוספת שביקשה אגודת עבודת ישראל לבצע של זכויות ב- 2,000 דונם , מקהילת ציון , לא יצאה אל הפועל, בשל קשים כלכליים .

III. ללא קשר לאמור לעיל, קק"ל רכשה זכויות בקרקע בת 15,000 דונם . 11,000 דונם ממנה
מאדמות חרבג' ו-4,000 דונם ממנה מאדמות במגדל הסמוכה. זאת, עבור יישוב מחדש של חברי האגודות מחוסרי האמצעים, שהתיישבו בקרקעות האגודות. לצורך רכישה זו ניתנה לקק"ל הלוואה מהאגודות שהוחזרה במלואה. מתוך השטח שנרכש על ידי קק"ל בגודל של 15,000 דונם, הוקם בשנת 1927 הישוב כפר חסידים על שטח של כ-11,050 דונם, שהזכויות בו כולן בבעלות קק"ל.
IV. מן האמור לעיל עולה כי גודל השטחים שהאגודות השלימו רכישת הזכויות בה ם היה 2,528
דונם, כולם במקומות עליהם לא הוקם הישוב כפר חסידים . כל הזכויות במקרקעין נמכרו חזרה למוכרים או לקק"ל או לאנשים פרטיים. בנוסף, ניתנה הלוואה על ידי האגודות לקק"ל לרכישת אדמות במקום בו הוקם לבסוף כפר חסידים, וההלוואה הוחזרה.

92. מן העובדות הנ"ל שלא נסתרו, עולה כי:
I. לא הוכח קשר בין תרומות שנתנו מי ממורישי התובעים לאגודות לבין זכויות בקרקע ספציפית
שנרכשה בתרומות אלו.
II. לא הוכחה זכאות של מי מחברי האגודה לזכויות קניין בקרקעות האגודות.
III. לאור הסכמים שנחתמו המעבירים זכויות מלאות לקק"ל ב קרקעות האגודות, לא נותרו
לאגודות זכויות בקרקעות האגודות.
IV. חברי האגודות לא תבעו ולא קיבלו זכויות כלשהן בקרקעות האגודות בעת פירוק האגודות או
במהלך הבוררות שנוהלה עובר לפירוק מי מהן, או עובר להקמת הישוב כפר חסידים.
V. האגודה של מושב כפר חסידים כלל לא היתה קיימת בעת רכישת הזכויות בקרקעות כפר
חסידים.
VI. כמו כן לפחות שליש מחברי האגודות המקוריות היו משפחות שלא היה להן כל קשר לאגודה.
משכך, טענות ספציפיות להשתתפות ברכישת אדמות עליהן הוקם כפר חסידים, לא הוכחו.

93. ב"כ הנתבעים הודו בסעיף 25 לסיכומי התשובה מטעמם כי:

"כיום לא ניתן להגיע לחקר כל פרט ופרט מפרטים של דברים שאירעו לפני יותר מ-100 שנים. אולם התמונה הכוללת הנוצרת בעיני כל המתבונן בניירות ההיסטוריים היא של מצב בו גופים ואנשים פרטיים אוספים כספים פרטיים לקניית קרקעות פרטיות, שגם נרשמים בקושאנים פרטיים, ורק בשלב מאוחר יותר ובעקבות קשיים נוצרת בליעה של כל הפעילות הפרטית על ידי הגוף הציבורי, שהוא הקק"ל, ומאז ההתנהלות דומה לשאר ההתנהלות של הקק"ל במקומות אחרים".
משכך, התובעים מודים כי:
I. לא ניתן להוכיח באופן ספציפי טענות התובעים בהליך זה כנדרש בפסק הדין חפציבה שתואר לעיל.
II. קק"ל אכן רכשה את כל הזכויות הפרטיות, אם היו כאלה, בקרקעות כפר חסידים. המושג "בליעה" האמור לעיל הינו מונח ערטילאי. בפועל , וכפי שהוכח , ב של קשיים כלכליים , האגודות , בהסכמת חבריהן , מכרו רכושן לקק"ל ולאחרים, וזכו להטבות בגין כך. האגודות ו חלק מחבריהן הסכימו כי חלקם יתיישב מחדש בישוב כפר חסידים ביחד עם אחרים, וזאת על אדמות קק"ל, והסכימו להיות באדמות אלו חוכרים בלבד.
III.מאז "בליעת" קק"ל את הזכויות הפרטיות במקרקעין (ומדובר בעשרות שנים), התנהלות קק"ל
באדמות כפר חסידים לא היתה שונה מהתנהלותה במקומות אחרים, והכל על פי מדיניותה העקבית להיות בעלים יחידי של ה זכויות באדמות כפר חסידים . להתנהלות זו התנגדו התובעים עד להגשת הליכים אלו.

94. עוד אציין כי גם העובדה שנטענה בסעיף 26 לסיכומי תשובה מטעם התובעים, לא הוכח ה. האמור בסעיף זה מתעלם מהעובדות שהוכחו כי האגודות אולי ביקשו לרכוש זכויות באלפי דונמים בארץ ישראל, אך כשלו מלעמוד בהתחייבויות שקיבלו על עצמן לצורך כך.

עסקה סיבובית

95. כאמור לעיל , מומחית התובעים בחקירתה, ובעקבותיה ב"כ התובעים בסיכומיהם, העלו טענה חליפית חדשה של עסקה סיבובית. על פי טענה זו , גם אם לא הוכחה מעורבות ספציפית של האגודות ומורישי התובעים ברכישת זכויות בקרקעות כפר חסידים, כן הוכחה קיומה של עסקה סיבובית שמהותה הסכמה של האגודות וחבריה למסור זכויותיהם בקרקעות האגודות לקק"ל, בהנחה . זאת, תמורת קבלת אספקה תמיכה הדרכה וזכות להתיישב באדמות אחרות בבעלות קק"ל, ולעבדן כחוכרים, והכל, מבלי לשלם על כך, וכאשר לכל מתיישב זכות לנחלה שאינה נופלת בגודלה מ-100 דונם.

הטענה שהאגודות והמתיישבים הראשונים אולצו לעשות כן אינה ברורה לי. שהרי, אין מחלוקת כי לא הנתבעים או המוסדות המיישבים בארץ ישראל גרמו לבעיות הכלכליות של האגודות וחבריהן. מצב כלכלי קשה בפולין וכשל ניהולי של האגודות הביאו את האגודות לבקש עזרה מהנתבעים ומהמוסדות המיישבים. אילוץ אם היה כזה, נבע ממצבם הכלכלי של המתיישבים והאגודות, שנוצר ללא כל קשר לנתבעים או לפעולות המוסדות המיישבים בארץ ישראל.

96. בטענה לקיומה של עסקה סיבובית אין כל הגיון, והיא גם לא הוכחה. נקבע לעיל כי הישוב כפר חסידים הוקם בשנת 1927 על אדמות בשטח של 11,050 דונם. כל שטח האדמות שהוכח כי זכויות בהן נרכשו מבלי לשלם מלוא התמורה על ידי האגודות לא עלה על 2,528 דונם. כמו כן, אין ספק כי מא ז שנת 1925 זכו האגודות והמתיישבים לתמיכה כספית, אספקת מוצרים ואינוונטר, הקמת בניינים ציבוריים, קבלת הדרכה ופיקוח, ותמיכה נוספת מקק"ל ללא תשלום . כמו כן הלוואות שנתנו האגודות לקק"ל הושבו. כלום ניתן לטעון, וברצינות, כי למרות כל קבלת ההטבות הנ"ל, עדיין האגודות וחבריהן היו בבחינת מי שתרמו לקק"ל ואיפשרו באמצעות זכויות נטענות במקרקעין בגודל 2,528 דונם להקים ישוב באדמות בגודל 11,050 דונם, שאת הזכות לעבד את אדמת הישוב והטבות נוספות קיבלו המתיישבים ללא השקעה כספית?

97. הטענה בדבר עסקה סיבובית הועלתה כאמור לראשונה בחקירתה הנגדית של גב' איידן. גב' איידן טענה בחקירתה כי הזכויות בקרקעות האגודות הוחזרו להכשרת הישוב, ללא תמורה . זו מכרה את הזכויות במקרקעי האגודות לקק"ל במחיר נמוך בהרבה מזה ששולם על ידי האגודות עבור הזכויות . ההנחה לקק"ל, כך נטען, ניתנה משום ש הכשרת הישוב ניכתה מהמחיר שנדרש מקק"ל עבור רכישת הזכויות ב קרקעות האגודות את הסכום ששילמו האגודות. לטענת המומחית עניין זה מהווה הוכחה להשתתפות התובעים ברכישה.

ואולם:
I. המומחית לא הצליחה להוכיח קשר בין הזכויות באדמות שהושבו להכשרת הישוב ונמכרו לקק"ל, לבין אדמות כפר חסידים.
II. הגירסה החדשה של גב' איידן לא נתמכה במסמכים עליהם היא עצמה הסתמכה, גם לא במסמכים שצורפו להודעה הנוספת שהוגשה על ידה ביום 27/5/2018, לאחר סיום חקירתה הנגדית הראשונה ו לפני חקירתה הנגדית השנייה . כך, בכל המסמכים שהגישו התובעים אין אינדיקציה המלמדת כי הכשרת הישוב נתנה הנחה לקק"ל, עובר לרכישת ה זכויות באדמות האגודות.
III. במענה לשאלות בית המשפט המומחית גב' איידן לא הצליחה לבסס במסמכים, שהיא עצמה צירפה, תימוכין לתיאוריה הנוספת בדבר קיומה של עסקה סיבובית.

98. לכך יש להוסיף כי התרשמותי מהעדויות שהושמעו בפניי מחייבות אותי להעדיף את חוות דעת מומחה הנתבעים, פרופ' כץ, על פני האמור בחוות דעת גב' איידן. לעניין זה אני מקבלת את הניתוח בסיכומי הנתבעים (סעיפים 90-82) המאיר על הבעייתיות בעדות המומחית גב' איידן . זו העלתה בחוות דעתה ובעדותה מספר תיאוריות סותרות, שאף אחת לא נתמכת במסמכים שהמומחית גב' איידן עצמה הציגה.

99. להלן מספר דוגמאות בחוות הדעת ובעדותה של המומחית, המונעות ממני לקבוע ממצאים עובדתיים על סמך חוות דעתה ההיסטורית המהווה במקרה דנן עדות יחידה. אין מחלוקת שעדויות עדי התובעים האחרים שהובאו בפניי הן בבחינת עדות שמיעה :

א. ריבוי גירסאות. למומחית גב' איידן היו מספר גירסאות באשר לאירועים ההיסטוריים, התומכים בטענת התובעים כי מורישיהם חברי האגודות השתתפו באופן פרטי ברכישת הזכויות בקרקעות כפר חסידים. בתחילה נטען כי מורישי התובעים רכשו באופן פרטי זכויות בקרקעות כפר חסידים. אחר כך דובר על עסקה סיבובית לפיה האגודות והמתיישבים מסרו לקק"ל אדמות פרטיות שרכשו ובתמורה זכו לזכות להתיישב באדמות קק"ל בכפר חסידים. בעדותה שינתה המומחית גירסתה לעניין העסקה הסיבובית, וטענה שקק"ל זכתה להנחה משמעותית עת רכשה זכויות באדמות בגובה המחיר ששילמו האגודות עבור רכישת הזכויות בקרקעות האגודות .

ב. בחוות דעת המומחית, כמו גם בעדותה, ניכר אי דיוק בפרטים והסקת מסקנות מאירועים והתרחשויות, ללא תימוכין. כך כבר בתקציר לחוות דעתה טוענת המומחית גב' איידן, כי האגודות רכשו מכספן זכויות במקרקעין בשייח' אבריק, חרתיה וחרבג', והקימו ביוזמתן ארבע נקודות ישוב פרטיות באזור המכונה גבעת אלונים, טבעון. בכך המומחית מתעלמת מן העובדות , שהיא עצמה אינה מכחישה, כי:

I. רכישת הזכויות במקרקעין הנ"ל לא הושלמה בשל קשיים כלכליים ולא שולמו מלוא הכספים הנדרשים עבור הרכישה המבוקשת. בפועל, שולם סכום שהספיק רק לתשלום שליש עד חצי מהנדרש עבור הרכישה.
II. לא היה כל קשר בין תורמי הכספים לאגודות ששימשו לרכישת זכויות בקרקעות האגודות, ו זהות המתיישבים, חברי האגודות שעלו לישראל והתיישבו ב-4 הנקודות שהוקמו באותן קרקעות. מדובר באגודות שאספו תרומות במטרה לרכוש זכויות בקרקעות ארץ ישראל . רכישת ה זכויות במקרקעין לא הותנתה במתן זכות בהם למתיישבים, או במתן זכות בהם לתורמים.
III. ארבע הנקודות הפרטיות שנטען כי הוקמו על ידי האגודות במקרקעי האגודות, הוקמו בקרקעות שאינן מקרקעי כפר חסידים .
IV. הזכויות בקרקעות האגודות הוחזרו להכשרת הישוב ולקהילת ציון, מהן נקנו.

100. לאור האמור לעיל, לקביעה בחוות הדעת גב' איידן כי עסקינן בהתיישבות פרטית בקרקעות האגודות שנרכשו בכספים הפרטיים של המתיישבים, והם שימשו בסיס להקמת הישוב כפר חסידים, אין בסיס עובדתי כלשהו. כך גם קביעת המומחית כי מחלקת ההתיישבות בסוכנות היהודית החליטה לאחר בחינת מצב המתיישבים ב ארבע הנקודות שהוקמו, לפרקן ולהעביר את המתיישבים להתיישב באדמת קק"ל בתמורה לקבלת המקרקעין עליהם התיישבו, אין לה על מה לסמוך.

101. גם קביעת המומחית כי המתיישבים לא ויתרו על זכויותיהם במקרקעין אין לה על מה שתסמוך . למתיישבים אלו לא היו זכויות במקרקעין, ואם היו להם הם ויתרו עליהן בחתימתם על חוזי חכירה, שם הסכימו להיות חוכרים בלבד במקרקעי כפר חסידים . זאת, מבלי להעלות טענה כלשהי כנגד כך עד פסק הדין שיח חדש.

102. בנוסף, קיימים אי דיוקים בחוות דעת גב' איידן ובעדותה, עליהם הצביעו ב"כ הנתבעים בסיכומיהם בסעיפים 75 ואילך. זאת, בנוגע לתיאור היקף הרכישה של זכויות המקרקעין על ידי האגודות, כמה דונמים נרכשו על ידי מי, והיכן, וכמה שולם בעבור כל רכישה. כמו כן נטענו על ידי המומחי ת טענות סותרות בשאלה האם הישוב כפר חסידים כן או לא הוקם על חלק מקרקע ות האגודות.

103. כמו כן, קיימת סתירה בין טענת המומחית על פי שתי התיאוריות השונות בדבר עסקה סיבובית . בתחילה טענה המומחית כי האגודות מסרו זכויות שהיו בקרקעות האגודות לקק"ל תמורת קבלת זכות להתיישב במקרקעי כפר חסידים. לאחר מכן נטען כי קק"ל רכשה זכויות ב מקרקעין מהכשרת הישוב בהנחה. שווי ההנחה נקבע על ידה כגובה ההשקעה של האגודות ברכישת הזכויות בקרקעות האגודות. לטענת המומחית האגודות והמתיישבים מעולם לא קיבלו חזרה השקעה זו, וכך נמצאת קק"ל נהנית על חשבונם ומבצעת עשיית עושר ולא במשפט.

104. טענת המומחית (על פי התיאוריה הראשונה) כי בעסקה הסיבובית מכרו האגודות את כל הזכויות שהיו להן בקרקעות האגודות לקק"ל, ובתמורה קיבלו זכות להתיישב במקרקעי כפר חסידים אינה עולה בקנה אחד עם העובדה המוסכמת כי במועד פירוק האגודות, ועוד קודם לכן , הוברר שלאגודות נותרו זכויות במקרקעין. הובהר כי זכויות אלו נרכשו במועדים אחרים על ידי קק"ל, ושימשו בסיס להתיישבות אחרת דוגמת כפר הנוער כפר חסידים. כמו כן, חלק מהזכויות במקרקעין נמכרו לאנשים פרטיים בישוב קריית חרושת.

105. בנוסף אציין כי בחקירתה הנגדית הובהר כי המומחית גב' איידן ציטטה בחוות דעת ה מסמכים תוך השמטת מילים חשובות, והכל כדי לתמוך בטיעוניה. כך, בהפניה בעמ' 30 לחוות הדעת למכתב מר אטינגר , נספח 72 לתביעה, הושמטה העובדה החשובה כי מר אטינגר התייחס באותו מסמך ל אדמות שהזכויות בהן הן של קק"ל. כמו כן, בנספח 72 זה נאמר כי האגודות קיבלו כמעט את כל הכסף שהשקיעו ברכישת הזכויות במקרקעין בחזרה . לפיכך, האמור במסמך 72 אותו ציטטה המומחית גב' איידן משמיט הבסיס לתיאוריית ההנחה שקיבלה קק"ל בעסקה הסיבובית.

106. גם בעדותה השנייה מצאתי כי המומחית הראתה חוסר בקיאות באשר להיקפי המקרקעין שניקנו או נמכרו בהם זכויות על ידי האגודות. כך גם הובהר כי המומחית אינה מבחינה בהבדל בשטח מקרקעין בין דונם רגיל ודונם טורקי .

107. דוגמה נוספת לעובדה כי לא היה ביכולתי לקבל חוות דעת ד"ר איידן ולקבוע ממצאים עובדתיים על סמך עדותה היחידה נלמדת מהעובדה שזו לא היססה להעיד אחרת מהאמור בחוות דעתה. בעמ' 28 לחוות דעת ד"ר איידן כתבה מפורשות, כי קיימים מסמכים המלמדים שחלק ממשפחות חברי האגודות שעלו לישראל התיישבו במקרקעין השייכים לקק"ל. מאידך, בעדותה בעמ' 35 לפרוטוקול ישיבת יום 13/5/2020 העידה המומחית כך:

"ש. אמרת שכנראה חלק מהמשפחות שהגיעו ארצה התיישבו על אדמות קק"ל מלכתחילה, אני מפנה אותך לעמ' 5 לחוות דעתך פיסקה שנייה מלמטה ומקריא מה שכתוב שם ושואל, מה שאמרת שם לא מדויק כי היתה שם קבוצה שכבר ישבה על אדמת קק"ל, כך אישרת לי מקודם?
ת. לא אמרתי לך שזו אדמת קק"ל. אמרתי שיש שם קבוצה
ש. לפני שאמרת שהדברים לא ברורים אמרת שכנראה חלק מהקבוצה הראשונה התיישבה על אדמת קק"ל?
ת. יכול להיות. אני לא יודעת. אי אפשר לדעת
ש. את מבקשת לתקן מה שכתבת בעמ' 28 באופן נחרץ שבשלהי 9/1925 על תה קבוצה חברי נחלת יעקב והתיישבה על אדמת קק"ל? עכשיו את כבר לא יודעת?
ת. אני חושבת שהם התיישבו באדמות שאחר כך היו של קק"ל, לימים יהיו קק"ל. לא באותה עת שהם התיישבו. כשהם התיישבו לפי המפה שעכשיו הראינו קרוב לוודאי שהאדמה היתה של חסידים ולא של קק"ל
ש. וכשכתבת אחר כך 35 משפחות שהתיישבו על אדמת קק"ל?
ת. 30 משפחות על אדמה פרטית, חלק ישבו ככה וחלק ישבו ככה, אבל אני לא יודעת איזה חלק. אני מסבירה: אי אפשר לדעת אבל בסוף הכל הפך להיות אדמות קק"ל אבל לפני כן אמרו להם כשהם הגיעו עשו להם סימן "זה שלכם" אבל אף אחד לא ידע את הגבולות
ש. את היסטוריונית, אני מניח שאת המידע שאבת ממסמכים?
ת. נכון"

רק בסוף עדותה, בעמ' 35 לפרוטוקול הסכימה המומחית לומר כי יכול להיות שחברי האגודות התיישבו מלכתחילה בארבע הנקודות שהוקמו על אדמות קק"ל, ואף אחד לא ידע את הגבולות בין המקרקעין השונים. חוסר התאמה זה בין חוות הדעת והעדות, מקשה עלי לקבל את חוות דעתה ההיסטורית של גב' איידן כמספקת לקביעת זכויות משפטיות, כמבוקש על ידי התובעים.

108. מן האמור לעיל עולה, כי אין לקבל טענות ב"כ התובעים בסיכומיו כי חוות דעת המומחית גב' איידן מציגה קשר ישיר בין הזכויות שנרכשו (חלקית) בקרקעות האגודות, לבין מקרקעי כפר חסידים. קשר כזה לא הוכח בחוות הדעת ובחקירת המומחית. גם לא הוכח שטח המקרקעין שנרכשו בהם לטענת התובעים זכויות באופן פרטי. לא הוכח מי רכש ועבור מי. מאידך, כן הוכח שזכויות במקרקעי כפר חסידים כולן נרכשו על ידי קק"ל, ומיקומם שונה מהמקום בו נמצאות קרקעות האגודות.

109. למעלה מן הצורך אציין, כי כן התרשמתי מסבירות חוות דעת מומחה הנתבעים פרופ' כץ. מומחה זה גם תיאר בעדותו נכונה את השתלשלות האירועים ההיסטוריים, ועדותו לא סתרה האמור בחוות דעתו . עדותו גם אופיינה בצניעות באופן הסקת המסקנות מהתיאור ההיסטורי.

השבחה

110. טענה נוספת שמעלים התובעים בהליכים המאוחדים כאן, היא כי מכח מאמציהם והשקעותיהם הפכו מקרקעי כפר חסידים מקרקע שוממה לקרקע חקלאית דשנה. לפיכך נטען כי התובעים זכאים מכח השקעותיהם במקרקעין בכספים וביגיע כפיהם אשר הביאו להשבחת המקרקעין, להכרה בזכויות יהם העודפות במקרקעין. דין טענה זו להידחות לגופה, גם אם טעיתי במסקנותיי הקודמות בעניין התיישנות, שיהוי והשתק.

111. בפסק הדין חפציבה קבע כב' השופט גרוסקופף כי אין לדון בטענות לזכאות לזכויות עודפות במקרקעין בגין השתתפות החקלאי בהשבחת מקרקעין, אלא אם מדובר בטענות יחודיות הנגזרות מהמאפיינים המיוחדים של החוכר החקלאי הספציפי. משכך, קבע כב' השופט גרוסקופף, ולקביעתו הצטרפו שאר השופטים בהרכב, כי מכח זכויות גנריות העומדות לכלל החוכרים החקלאיים בישראל, אין להחיל את החריג האמור בסעיף 34 לפסק הדין שיח חדש . הדוגמה שניתנה בפסק הדין חפציבה לטענה גנרית שאין לדון בה היתה כי טענות כלליות על השבחת הקרקע בדרך של השתתפות החוכר החקלאי הספציפי בפיתוח ובשמירת הקרקע, ובהשקעת עבודה וכספים לצורך השבחת האדמה ויבולה. לכן, נקבע בפסק הדין חפציבה, שטענות כאלה אינן מספיקות כדי להחיל החריג האמור בפסק הדין שיח חדש. כך גם נקבע בסעיפים 132 ואילך לפסק הדין כפר סירקין. משכך, טענותיהם הכלליות של התובעים בדבר זכאות לזכויות עודפות מכח השתתפותם בהשבחת הקרקעות, גם אם היו מוכחות, אין בהן די כדי לקבל התביעה.
112. בנוסף, אני מוצאת ממש בטענות ב"כ הנתבעים כי הטענות לעניין השבחת המקרקעין כלל לא הוכחו. בחוות דעת המומחית גב' איידן אין התייחסות לעניין זה, וגם העדים האחרים לא יכלו להעיד בנקודה זו, משום שנולדו רק לאחר ביצוע ההשבחות הנטענות. יתר על כן, לו היה ממש בטענה כי השבחת מקרקעי כפר חסידים מזכה את החוכר שהשתתף בהשבחת הקרקע בזכויות עודפות, התובעים ויתרו על זכויות כאלו עם חתימתם על חוזי החכירה המאוחרים. בהסכמים אלו נאמר מפורשות כי מקרקעי כפר חסידים הם בבעלות קק"ל. כן הוכרה זכות קק"ל במקרקעי כפר חסידים בחוזה המשבצת, והוכרה זכותה לשנות חוזה המשבצת, וגודל המקרקעין שיוענק לאגודה. זאת, לא חר בדיקה מחודשת של הצורך באמצעי ייצור, כדוגמת מציאת בארות המים.
משהסכימו הצדדים כי השבחת קרקע או גילוי אמצעי ייצור ש מקטינים הצורך לנחלה גדולה לצורך אספקת אמצעי מחייה מספיקים לכל מתיישב, מזכים הקק"ל בזכות לדרוש ולקבל חזרה מקרקעין, לא יכולים התובעים לטעון כעת כי השבחת הקרקע מזכה אותם בזכויות עודפות במקרקעין.

113. בנוסף לאמור לעיל, בחוות הדעת ההיסטורית של מומחי שני הצדדים תואר בהסכמה כי עובר להקמת הישוב כפר חסידים ואכלוסו, היה מצב החקלאים ב-4 נקודות הישוב שהוקמו באדמות האגודות בכי רע. כך נדרש להם סיוע מסיבי בכספים, הדרכה, פיקוח ואספקת אמצעי ייצור, והכל כדי להיטיב מצבם. דבר זה נעשה על ידי הזרמת כספים מסיבית מטעם המוסדות המיישבים וקק"ל. בשל כך גם צורפו לחבריה הראשוניים של האגודה מתיישבים שאינם חברי האגודות, בעלי נסיון חקלאי שאינם חברי האגודות.
טענות עובדתיות אלו, שלא נסתרו, בדבר מתן כספים, הלוואה, אמצעי ייצור, הדרכה ופיקוח מטעם הנתבעים, עומדות בסתירה לטענה שרק התובעים או מורישיהם הביאו להשבחת מקרקעי כפר חסידים, ובשל כך זכאים התובעים לזכויות יתר במקרקעי כפר חסידים.

114. עוד אין מחלוקת כי טענות התובעים במקרה דנן לזכאות לזכויות יתר בגין השבחת המקרקעין אינן מתיישבות עם האמור בחוזי החכירה המאוחרים שנחתמו עם מרבית התובעים, וצורפו לתעודת עובד הציבור של הגב' זיו.

צודקים ב"כ הנתבעים כי העיגון לקיומן של זכויות עודפות גם על פי האמור בפסק הדין חפציבה חייב להיות בחוזה המסדיר יחסי הצדדים. בדיקת האמור בחוזים אלו לענייננו מגלה כי אין זכר בחוזים הרלוונטיים לזכאות כל חוכר לזכות עודפת בשל השבחתו את המקרקעין, או כתוצאה מפיתוחם הסביבתי, אפילו פיתוח זה הוא פרי השקעות שהוציא חוכר ספציפי על אדמתו.

החוזים ההיסטוריים וגודל נחלה

115. ב"כ התובעים טוענים לזכויות יתר ספציפיות מכח חוזי חכירה היסטוריים וחוזה המשבצת המקורי שנחתמו בין האגוד ה וחבריה מחד והנתבעים מנגד. גם בטיעון זה אין ממש.

אשוב ואזכיר כי בכל החוזים ההיסטוריים הרלוונטיים נאמר במפורש, ובהסכמת כל הצדדים לחוזים אלו , כי בעלי הזכויות במקרקעי כפר חסידים היא הקק"ל. כן נאמר כי האגודה וחבריה הם רק חוכרים במקרקעין אלו.

בנוסף, חוזה המשבצת וחוזי החכירה ההיסטוריים הוחלפו, וכעת קיים בין האגודה והנתבעים חוזה משבצת עדכני חדש, שאינו מזכיר ואינו כולל תנאים שהיו בחוזה ההיסטורי. בחוזה המשבצת העדכני גם אין זכר לתנאים המפליגים עליהם מסתמכים התובעים, כמו הזכות של כל מתיישב לנחלה בגודל שלא יפחת מ-100 דונם. יתר על כן, גודל המשבצת בחוזים העדכניים אינו מאפשר זאת. משכך, ומשנחתם בהסכמה חוזה משבצת עדכני חדש, שוב אין להתעלם ממנו ולקבוע שעל יחסי הצדדים חל חוזה ישן שהוחלף בחוזה עדכני, עם תנאים שונים, ותנאי החוזה הישן העדיפים מקנים זכות יתר שאינה בחוזה העדכני.

כך גם הדבר בכל הנוגע לחוזי החכירה החדשים שנחתמו עם חברי האגודה שהחליפו חוזי חכירה היסטוריים . בחוזים אלו לא מוזכרים התנאים ההיסטוריים שהעניקו תנאים טובים יותר למתיישבים.

116. עוד מצאתי ממש בטענות הנתבעים כי הטענה לפיה החוזים ההיסטוריים מעניקים לחברי האגודות זכות יתר אכן מהווה הרחבת חזית בהליכים כאן, הטענה גם אינה מתיישבת עם התביעה כאן המבוססת על החריג האמור בסעיף 34 לפסק הדין שיח חדש.

117. עוד, לא מצאתי ממש בטענה לקיומה של זכאות לזכויות עודפות מכח קביעות בחוזים ההיסטוריים בדבר גודל נחלה. גם כאן טענות עובדתיות אלו לא הוכחו, ואין להן עיגון בחוות דעת מומחית הנתבעים. כך גם לא נסתרה הטענה שגודל נחלה נגזר מגודל משבצת המקרקעין המוענקת לאגודה עבור הישוב כולו כאמצעי ייצור נדרש עבור כל החקלאים חברי האגודה. האמור בסעיף 101 לסיכומי הנתבעים לעניין זה נכון, והוכח כנדרש, ולא נסתר בראיות התובעים.
עניין זה אף מתחזק לאור האמור בהסכם שנחתם לאחר מציאת בארות המים, שם הוכח שוב כי כל הצדדים הסכימו כי בעל הזכויות בקרקע (קק"ל) זכאי לדרוש ולהשיב לעצמו מקרקעין עודפים שאינם נדרשים שוב כאמצעי ייצור לחקלאי . כך, שעה שנמצאו בארות המים שמאפשרות ייצור חקלאי זהה בפחות שטח , זכאית היתה קק"ל להשיב לעצמה מקרקעין שלה, התשלום עליו סוכם שישולם לאגודה ולחבריה בהסכם שנחתם בעקבות פרשת מציאת בארות המים, שולם עבור השבת הוצאות לחקלאי הבודד . לא היתה בתשלום זה הכרה בזכויות עודפות של החקלאי הבודד .

118. גם לעניין גודל הנחלה יש לזכור כי הן חוזה המשבצת העדכני והן חוזי החכירה הפרטניים העדכניים שותקים . אלו אינם קובעים גודל נחלה מינימלי נדרש. לפיכך גם אם קביעה כזו היתה בחוזים ההיסטוריים, שוב היא אינה רלוונטית משחל על יחסי הצדדים משטר חוזי עכשווי שונה.

119. עוד לא מצאתי ממש בטענות ב"כ התובעים כי פסק הדין חרג יצר השתק מחייב לעניין הזכות של כל אחד מהתובעים לנחלה בגודל שלא יפחת מ- 100 דונם. את פסק הדין חרג יש לצמצם לעובדותיו ולסעד שניתן בו, לאור הסעד שהתבקש. פסק הדין חרג עסק בזכאות לרישום זכו יות על שם התובע שם, מר אמנון חרג, מכח עסקת חליפין במקרקעין שלא היה ויכוח שנעשתה. בפסק הדין חרג לא נקבע כי מר חרג זכאי לזכויות עודפות במקרקעין, ובפועל נקבע רק כי הוא זכאי להירשם כבעל זכויות חכירה על פי ההסכם שייחתם עמו . אזכיר כי עם מר חרג בפועל נחתם הסכם חכירה על פי תנאים רגילים ונהוגים בחוזי חכירה עם כלל החקלאים בישראל. משכך, אין בפסק הדין חרג כדי לקבוע דבר באשר לטיב הזכויות של חבר אגודה ספציפי במקרקעין, ולקבוע כי לחבר אגודה זכויות עודפות מעין קנייניות. נהפוך הוא , מן העובדה שלאחר מתן פסק הדין חרג נחתם חוזה חכירה עם מר חרג הקובע שהבעלות במקרקעי חרג היא של קק"ל, וקובע תנאים בחוזה החכירה הזהים לתנאים הרגילים בחוזי חכירה חקלאיים, מבלי להזכיר תנאים שהיו בחוזה החכירה ההיסטורי, ניתן ללמוד כי אין ממש בטענה שפסק הדין חרג קבע השתק המונע מהנתבעים לטעון כי לחבר אגודה אין זכות מעין קניינית בנחלה אותה הוא מעבד.

120. זאת ועוד, עיון בפסק הדין חרג מלמד כי אין בו קביעה שגודל נחלה בכפר חסידים הינו לא פחות מ- 100 דונם . כל שנקבע בפסק הדין חרג, תוך התייחסות לעדויות הספציפיות שנשמעו שם , הוא כי:

"לא שוכנעתי מעדות של הגב' גייסט כי אמנם נחלות בכפר חסידים אינן עולות על 60 דונם, אין בעדותה לסתור טענת התובע שכאשר רכש אביו את הנחלה בשנות ה-20', כל נחלה היתה בשטח 100 דונם".

אין לראות בקביעה זו פסיקה מחייבת כי כיום לאחר חתימת חוזה משבצת עדכני וחוזה חכירה עדכני, חייבת כל נחלה בכפר חסידים לכלול לפחות 100 דונם. פסק הדין חרג עסק בבקשה למתן סעד לאכיפת חוזה החלפת מקרקעין משנת 1939 . בפסק הדין נקבע כי במועד חתימת הסכם החלפת המקרקעין כללה נחלת מר חרג 100 דונם. אין בכך כדי לקבוע, במיוחד לאחר חתימת חוזי חכירה ומשבצת עדכניים, שגם כיום חובה שכל נחלה בכפר חסידים תהיה לפחות 100 דונם. ואכן, ביום 12/12/2005 נחתם חוזה חכירה חדש בעניינו של מר חרג אחרי פסק הדין, ולא נאמר בו דבר לגבי גודל נחלה מינימלי .

טענות נוספות

121. לא מצאתי ממש גם בטענות הנוספות שהעלו ב"כ התובעים לזכאות לזכויות עודפות בקרקעות כפר חסידים בשל היות התובעים דיירים מוגנים בנכס, בשל ה יות חוזי החכירה החדשים וחוזי המשבצת חוזים אחידים, או בשל התנהלות הנתבעים כלפי התובעים בחוסר תום לב. גם לא מצאתי ממש בטענות כי יש להכיר בזכויות התובעים בנחלותיהם על פי סעיף 23 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), כיוון שיש לראותם כמי שבנו ונטעו במקרקעי הזולת, או משום הטענה כי דחיית התביעות תפגע בעקרון השוויון.

122. אשר לטענות המסתמכות על חוק החוזים האחידים, לא ניתן לדון וברצינות בטענות אלו, כאשר אלו לא מתייחסות לתניות ספציפיות בחוזה חכירה נוכחי, אלא קיימת טענה כללית לפיה חוזה עדכני המשנה חוזה היסטורי ומשמר בידי בעלי המקרקעין זכות להשיב ל ידיו במקרה מסוים את המקרקעין, מהווה כולו חוזה אחיד. אין לקבל טענה זו. לטעמי, חוזה החכירה החקלאי אינו כולל רק תנאים מקפחים שבשלהם דינו להתבטל. בצד התנאים המותירים לבעלי המקרקעין זכות בעלות במקרקעין, קיימים בחוזה הנוכחי גם זכויות מיטיבות לחקלאים. איני סבורה כי מטרת חוק החוזים האחידים, התשמ"ב-1982, היתה לאפשר הכרה בזכויות קנייניות למי שהוא חוכר בקרקע ולא הבעלים, רק בשל טיב חוזה החכירה החקלאי המסדיר היחסים בין הצדדים.

גם הטענה כי נדרשת הסכמת בעלי הקרקע לשינוי יעוד המקרקעין אינה לטעמי תנאי מקפח. בוודאי נכון הדבר כשחוזי חכירה נגזרים מחוזי משבצת, ואין מחלוקת כי גודל המשבצת המיועדת לאגודות נובעת מקביעות מנהליות של משרד החקלאות, בהתאם לצרכי הייצור של החקלאי.

אציין כי קבלת טענות ב"כ התובעים לעניין זה מאיינת ללא סיבה נדרשת תוקפה של מדיניות קק"ל, כי היא היתה ונותרה בעלי המקרקעין בישראל שנרכשו בעבור כלל העם היושב בישראל, ומהווה משאב לאומי.

123. גם דין התביעה ככל שהיא טוענת לזכאות מכח דיירות מוגנת להידחות. כבר הראיתי לעיל כי השתתפות פרטית ברכישת זכויות כלל לא הוכחה בנסיבות העני ין. על דרישה לגבות 200 ל"י מכל מתיישב ויתרו המוסדות המיישבים, הלוואה שנתנו האגודות לקק"ל הוחזרה, ולא הוכח קשר בין תרומה פרטנית שנתנו מורישי התובעים לאגודות בפולין ורכישת זכויות בקרקעות כפר חסידים. טענות אלו גם סותרות הרציונל האמור בפסק הדין חפציבה, בדבר אי קבלת טענות גנריות לצורך החלת החריג בפסק הדין שיח חדש על מקרה ספציפי.

אין ממש גם בטענות התובעים המסתמכות על סעיף 23 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. סעיף 23 לחוק המקרקעין כלל אינו חל בעניינו, בו מדובר במקר קעי ציבור. מה גם שלאור החוזים שנחתמו בין הצדדים לא היה מקום לספק, כי בכל התקופה הרלוונטית מעמדם הרלוונטי של התובעים במקרקעין היה רק כשל חוכרים.

124. אין ממש בטענות התובעים לזכאות לזכויות גם במקרקעי כפר חסידים מכח הדין העות'מאני. לטעמי יש לאמץ בעניין זה את נימוקי ב"כ הנתבעים בכתב הגנתם. בנוסף אזכיר, כי לא ניתן להעניק זכות מכח חזקה למי שמחזיק בקרקע מכח חוזה בר תוקף הקובע ספציפית מעמדו כחוכר במקרקעין. כמו כן לא ניתן לטעון לגבי מחזיק כזה שלא ידע או לא יכול היה לדעת כי קיימים גורמים המערערים על זכותו להחזיק בקרקע כבעלים. במיוחד נכון הדבר כשהחוכר עצמו חותם, פעם אחר פעם, בהסכמה, על חוזה חכירה, המסדיר מעמדו במקרקעין כחוכר.

125. אין גם ממש בטענה להתנהלות הנתבעים בחוסר תום לב או לפגיעה בשוויון. טענות אלו לא הוכחו, בוודאי אין לטענות אלו מקום, שעה שהוכח כי קק"ל והמוסדות המיישבים התייצבו לסייע למתיישבים מתחילת דרכם. לא ניתן לטעון כנגד קק"ל כי התנהלה בחוסר תום לב, שעה ש זו פעלה על פי מדיניות עקבית, לפיה היא מבצעת רכישת זכויות במקרקעין בעבור הציבור כולו . לא ניתן גם לטעון כי קק"ל התנהגה בחוסר תום לב כלפי התובעים כאשר היא הסכימה ליישב במקרקעי כפר חסידים שבבעלותה, ללא כל השקעה כספית נוספת, את התובעים או מורישיהם. גם לא הובהרו או הוכחו טענות חוסר השוויון הנטענות בסיכומי ב"כ התובעים.

פסיקה רלוונטית

126. בטרם סיום, יש לציין כי לא מצאתי רלוונטיות בפסיקה שצוטטה על ידי ב"כ התובעים לענייננו, והיא אינה תומכת בטענות התובעים.

127. כך למשל לאמור בפסק הדין שרייבמן, אין תחולה לענייננו. בפסק הדין שרייבמן הושגה פשרה בעידוד בית המשפט העליון , כאשר הוסכם כי אין לרשום זכות חכירה על המקרקעין הרלוונטי על שם המנוח אליעזר שרייבמן, ויש להכיר בזכות הבעלות של קק"ל על המקרקעין . בכפוף לכך הסכימה קק"ל לשלם למר שרייבמן 12% מכל סכום שיתקבל תמורת שיווק המקרקעין הרלוונטיים. בפסק הדין שרייבמן אושרה , במסגרת הפשרה , קביעת בית המשפט המחוזי בפסק הדין שרייבמן בבית המשפט המחוזי, כי בין המנוח אליעזר שרייבמן לבין קק"ל נחתם חוזה חכירה בנוגע למקרקעין הרלוונטיים, ולא חוזה מכ ר זכויות , המקנה זכות בעלות במקרקעין לחוכר. הפשרה שהושגה בבית המשפט העליון בפסק הדין שרייבמן הושגה לאחר ששני הצדדים קיבלו את ממצאי העובדה שקבע בית המשפט המחוזי כי המנוח אליעזר שרייבמן רכש בעצמו, באופן ישיר ותוך תשלום תמורה מלאה, זכויות במקרקעין הרלוונטיים. בנוסף, בית המשפט המחוזי קבע בפסק הדין שרייבמן כי המנוח שרייבמן שילם עבור הקרקע שנרכשה סכום המשקף את ערכם הריאלי נכון לאותם ימים. למרות זאת, בית המשפט קבע כי לא ניתן היה להתעלם מהוראותיו המפורשות של החוזה שנחתם בין הצדדים אשר הוכתר בכותרת "חוזה חכירה ". לפיכך, למרות ההסבר שניתן באשר לטיב ההסכם שנחתם בין הצדדים (פחד מפני השתלטות עוינת על קרקעות שהיו חלק ממקרקעי המוסדות המיישבים וקק"ל), נקבע כי בין הצדדים נחתם רק חוזה חכירה שהותיר את קק"ל בעל ת הזכויות במקרקעין. נדמה שהושגה בפסק הדין שרייבמן פשרה כדי למנוע עשיית עושר ולא במשפט.
במקרה דנן כלל לא הוכח כי מי מהתובעים, אם בכלל, השתתף באופן פעיל ברכישת זכויות במקרקעי כפר חסידים. גם טענות לקיומה של עסקה סיבובית לא הוכחו. משכך, אין כל רלוונטיות לאמור בפסק הדין שרייבמן, או בפסק הדין שרייבמן בבית המשפט המחוזי, לענייננו.

128. גם האמור בפסק הדין כפר אז"ר אינו רלוונטי לענייננו. בפסק הדין כפר אז"ר הובהר כי , בניגוד למקרה דנן , לא נחתמו בכפר אז"ר חוזי משבצת מאז שנת 2003 לגבי שטח ב' ו-ג' בנחלות הפרטניות בכפר אז"ר, ולגבי חלקה א' בנחלה הפרטנית קיימים חוזי חכירה פרטניים. עוד הוסכם כי המחלוקת בכפר אז"ר החלה כאשר קק"ל דרשה פינוי בפועל של שטחים שהיו חלק מהסכם המשבצת הקודם שפג תוקפו, ולא נחתם אחר תמורתו, והכל בשל שינוי יעוד של המקרקעין. במקרה דנן נחתמו עם התובעים חוזי חכירה עדכניים ללא תנאים היסטוריים מחייבים.

בנוסף, למרות השוני העובדתי בין המקרה של כפר אז"ר לענייננו, בפסק הדין כפר אז"ר נדחו טענות שנשמעו גם בהליכים כאן, לרבות הטענה כי לחקלאים זכות שייחתמו עמם חוזי חכירה חדשים על פי תנאים היסטוריים מיטיבים. כמו כן, התקבלה בפסק הדין כפר אז"ר הטענה כי ניתן לטעון להתיישנות שיהוי והשתק בתביעות כדוגמת התביעה דנן. כמו כן, לא התקבלה בפסק הדין כפר אז"ר טענת רכישה בנאמנות עבור המתיישבים, וכן התקבלה הטענה שמערכת היחסים בין הצדדים מוסדרת רק על פי חוזי חכירה עכשוויים, והעובדה שאלו שונים בתנאיהם מתנאי חוזי חכירה היסטוריים מחייבת, ולא ניתן לאפשר הסתמכות על תנאים בחוזי חכירה היסטוריים שאינם בתוקף.

בפסק הדין כפר אז"ר התקבלה עובדתית הטענה כי חברי כפר אז"ר כן השתתפו ברכישת זכויות במקרקעי המושב, באופן גס בשיעור 50%. זאת, בשונה מהאמור בפסק דין זה, בו לא הוכחה טענה כזו. משכך, אין ולא יכולה להיות רלוונטיות לקביעה בפסק הדין כפר אז"ר לענייננו.

עוד אציין כי למרות שבשונה מהמקרה דנן, כן התקבלה בפסק הדין כפר אז"ר הטענה העובדתית של השתתפות ברכישה, קביעה זו לא הספיקה כדי להעניק לחברי כפר אז"ר זכויות יתר קנייניות במקרקעין מעבר לזכויות על פי האמור בחוזי החכירה. כל שנקבע בפסק הדין כפר אז"ר הוא כי השתתפות פרטית ברכישה כפי שהוכחה בכפר אז"ר תאפשר מתן זכות לחברי המושב במסגרת תביעת פיצוי שתתברר, בשל פינוי נדרש בגין שינוי יעוד. זאת, כאמור בסעיפים 102-100 לפסק הדין כפר אז"ר.

129. משכך, האמור בפסק הדין כפר אז"ר אינו רלוונטי לענייננו, זאת משום שהמקרה הנדון בהליכים כאן שונה, כי:
א. בהליכים כאן לא הוכחה השתתפות ברכישה.
ב. בהליכים כאן לא נדון מקרה של שינוי יעוד (למעט בתביעת חרג בה נדון להלן) .
ג. בהליכים כאן לא הוגשה תביעה לפיצוי.
ד. בהליכים כאן קיימים חוזי חכירה וחוזי משבצת בתוקף.

130. אשר לאמור בפסק הדין בע"א 3880/10 חירות, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' קק"ל ומדינת ישראל, החלטה מיום 25/5/2011 (להלן: "פסק הדין חירות"), ובפסק הדין בה"פ 650/11 חירות, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' קק"ל ומדינת ישראל, פסק דין מיום 28/3/2010 (להלן: "פס"ד חירות במחוזי), גם האמור שם אינו רלוונטי לענייננו. גם בהליכים אלו נדונו מקרים בהם כבר שונה יעוד המקרקעין הרלוונטיים, ולא היתה מחלוקת בשאלת הבעלות בהם, ובצורך להשיבם לבעליהם קק"ל ומדינת ישראל. כל שהוסכם שם הוא כי חלק מהתמורה שתתקבל כתוצאה משיווק המקרקעין יוקפא עד להכרעה בזכויות החקלאיים בתמורה שתתקבל, בדיו ק כ פי שנעשה בפסק הדין שרייבמן.

זאת ועוד, בפסק הדין חירות המחוזי הובהר כקביעה עובדתית כי כן הוכחה השתתפות המושב ברכישת הזכויות במקרקעין. למרות זאת קבע בית המשפט המחוזי כי השתתפות זו אינה מקנה למושב או לחבריו זכויות קניין במקרקעין, לבד מזכות חכירה. בפסק הדין חירות, כמו גם בשורת פסקי דין אחרים, אושרה הקביעה כי יש לתת תוקף לכוונת כל הצדדים הרלוונטיים להתקשרות, לפיה מדובר היה ברכישת זכויות במקרקעין שחייבים להיות בבעלות הלאום, ואין להרשות בהם בעלות פרטית של המתיישבים, תהא תרומתם אשר תהא לרכישה.

גם בפסק הדין חירות נדחו טענות לעניין רכישת זכויות במקרקעין בנאמנות עבור המתיישבים, וגם נדחתה הבקשה להצהיר במסגרת ההליך על זכאות המתיישבים לפיצוי בעת שינוי יעוד. כאמור במסגרת ההחלטה בבית המשפט העליון הופנו הצדים לגישור רק בשאלת הזכאות לפיצוי בגין שינוי יעוד.

131. עוד היפנו ב"כ התובעים להחלטה בעניין הישוב עין ורד, במסגרת ההליך בת"א [מחוזי מרכז] מספר 39035-07-16 עין ורד, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח' נ' קק"ל ואח', החלטה מיום 25/8/2019.

אציין כי מדובר בהחלטה מקדמית בבקשה לדחייה על הסף של תביעת אגודה וחבריה, בעניינים דומים לעניינים הנדונים בהליך זה. אין בהחלטה מקדמית זו קביעה סופית בזכויות הצדדים. כמו כן, עיון בהחלטה מלמד שהבקשה לדחייה על הסף נדחתה, משום שלדעת כב' השופט בנימין ארנון מדובר בתביעה הדורשת הכרעה וליבון סוגיות משפטיות ועובדתיות, ולכן אין מקום לדחותה על הסף.

אין משמעות החלטה זו כי בסופו של יום תתקבל תביעת התובעים שם, הדומה לדעת ב"כ התובעים לתביעה כאן. עוד יש לציין כי בהחלטה בעניין עין ורד נאמר כי קיימת הודאת נתבעים כי ברכישת מקצת ה זכויות במקרקעין כן השתתפו האגודה וחבריה, מה שאין כן בהליכים המאוחדים כאן.

132. עוד מפנים ב"כ התובעים לפסק הדין בעניין זהבה גוב ע"א 6434/93 זהבה גוב ואח' נ' קק"ל ואח', פ"ד נ (1) 126 (1996) . גם פסק דין זה אינו רלוונטי לענייננו . במקרה דנן קיימת קביעה עובדתית, לאחר שמיעת ראיות, כי האגודה וחבריה לא הוכיחו השתתפות פרטית ברכישת המקרקעין באמצעות תרומה לאגודות . מאידך, בפסק הדין גוב נדונה שאלת המשטר המשפטי החל על חוזי חכירה אישיים שנחתמו לאחר ששווקו מגרשים ישירות למתיישבים בשנת 1951, ואין מחלוקת שאלו רכשו את הזכויות בהם מכספם. אין עניין זה רלוונטי לענייננו.

133. מול הפניית ב"כ התובעים בסיכומיהם לפסיקה שאינה רלוונטית כמוסבר לעיל , אציין כי בשורת פסקי דין, החל מפסק הדין חפציבה שאוזכר לעיל ועד לפסקי דין אחרים שיתוארו להלן, נדחו טענות דומות לאלו שהעלו התובעים כאן, בנסיבות דומות להפליא לענייננו . לטעמי האמור בפסקי דין אלו רלוונטי יותר לענייננו , ויש בו כדי להצדיק הקביעה שדין התביעה כאן להידחות.

ראו לעניין זה:
I. פסק הדין חפציבה, הן במחוזי והן בעליון שאוזכרו לעיל
II. פסק הדין כפר סירקין ת"א 21359-08-09, כפר סירקין, מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' קק"ל ואח', פסק דין מיום 28/7/2019
III. פסק הדין כפר המכבי, ת"א 43554-10-12 קיבוץ כפר המכבי, אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' קק"ל ואח', פסק דין מיום 3/4/2017

בחלק מפסקי הדין נדונו חוות דעת מומחית התובעים כאן, גב' רינה איידן, וכל אימת שחוות דעת זו
נבחנה מול חוות דעת מומחה הנתבעים כץ כאן, נדחה האמור בחוות דעת המומחית איידן רינה
והתקבלה חוות דעת פרופ' כץ בדיון, כמו במקרה דנן.

סיכום

134. לאור כל האמור לעיל, ובהתאם להסדר הדיוני שתואר לעיל, דין התביעות בשני ההליכים המאוחדים למתן הסעדים, כאמור בסעיף 304 לתביעה בת"א 9125-11-08 סטולר ואח' נ' קק"ל ואח', להידחות. זאת , מאחר ולא הוכחו טענות האגודה וחבריה לקיומן של זכויות קנייניות במקרקעין, או לקיומן של זכויות עודפות אחרות, לרבות זכות לפיצוי במקרה ויהיה שינוי יעוד.

135. בהתאם להסדר הדיוני שתואר לעיל מיום 14/4/2013 מסקנתי זו מסיימת את הדיון בתביעה בת"א 9125-11-08, והתובעים שם ישלמו הוצאות ההליך בסך כולל של 100,000 ₪. זאת, בהתחשב בטיב ההליך, בהיקפו, באופן בירור ההליך, בצורך בהגשות חוות דעת, ובחקירת נותני חוות הדעת עליהן, באופן ניהול ההליך, ובתוצאתו.

ככל שסכום זה לא ישולם עד יום 1/7/2020 יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

136. אשר להמשך הדיון בתביעה בת"א 9890-10-14, היא תביעה בעניין בני הזוג חרג (תביעה ותביעה שכנגד), נ ותר לדון בתביעת קק"ל ורמ"י לסילוק ידם של בני הזוג חרג מהמקרקעין האמורים בתביעה שכנגד שהגישו בני הזוג חרג, ובטענות ההגנה שלא הוכרעו בפסק דין זה.

לצורך כך, ולצורך קביעת אופן המשך ניהול ההליך בתביעה בת"א 9890-10-14 אני קובעת ישיבת קדם משפט ליום 8/6/2020 שעה 09:00.

ניתנה היום, ב' סיוון תש"פ, 25 מאי 2020, בהעדר הצדדים.