הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 8524-09-20

לפני
כבוד השופט חננאל שרעבי

התובעת/הנתבעת שכנגד

נ.ר.ש.א לבנין והשקעות בע"מ ח.פ 512366451
ע"י ב"כ עו"ד תומר בר נתן

נגד

הנתבעת/התובעת שכנגד
ורדים השקעות ונכסים בע"מ ח.פ 513437483
ע"י ב"כ עו"ד יעקב ריבנוביץ

החלטה

  1. עסקינן בהחלטה משלימה להחלטתי מיום 9.12.21, שניתנה בבקשות הדדיות למתן צווים לגילוי מסמכים (להלן: "ההחלטה הקודמת"). במסגרת ההחלטה הקודמת, התבקש כל צד ליתן הבהרות/תשובות בהתאם לנדרש ממנו, כפי שפורט בהחלטה הקודמת.
  2. למען הנוחות, אף בהחלטה זו התובעת/ נתבעת שכנגד תיקרא להלן נרשא; הנתבעת/ התובעת שכנגד תיקרא להלן ורדים.
  3. בטרם נפנה להכריע בבקשות המונחות בפניי, אפנה שוב להלכה הנוהגת לעניין גילוי מסמכים, שצוינה בסעיף 14 להחלטה הקודמת, אותה סיכם כב' השופט יצחק עמית ב- בר"ע (חי') 1972/07 מעגן הרים פרויקטים בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ (החלטה מיום 1.10.07, פורסם במאגר "נבו").
  4. כמו כן, ומאחר שקיימת התנגשות בין הערכים והאינטרסים של הצדדים – כאשר צד אחד טוען לקיומו של "סוד מסחרי" ומסרב לגלות מסמכים לבקשת הצד השני – האיזון ביניהם יעשה בהתאם לאמור בהוראות סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999, שלשונו כדלקמן:

"23.(א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.
(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.
(ג) בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי."
5. פסק דין היפה לענייננו הוא רע"א 7515/16 לוזון נ' ברקוביץ [פורסם בנבו] (5.12.16), סעיף  21 [ההדגשות שלי, ח"ש]:
"21. בית המשפט המחוזי אכן יצא מנקודת הנחה לפיה הדו"חות הכספיים של המבקשת 2 מהווים 'סוד מסחרי'. אלא שגם אם זו נקודת המוצא, יש לבחון אם יש מקום לגלותו למשיב במסגרת הליכי גילוי המסמכים. האינטרס של המשיב בגילוי הדו"חות הכספיים נובע מהעיקרון של ניהול ההליך בקלפים פתוחים ומהמטרה של חקר האמת. כבר הובעה בעבר הדעה, לפיה כאשר בעל הדין שנדרש לחשוף את המסמך הכולל סוד מסחרי הוא התובע, יש טעם חזק לטעון כי אינו רשאי לסרב לגלות חומר העשוי לשמש את יריבו [השופט י' עמית בת"א (מחוזי חי') 995/05 פלוני נ' מיקוד אבטחה שמירה שירותים ונקיון בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 20 (9.6.2009)]. כאשר בתובע עסקינן, ידו של האינטרס של גילוי האמת תהא, על פי רוב, על העליונה ותגבר על האינטרס של שמירה על סודיות המידע. ככל שהמסמך רלוונטי יותר ונוגע ללב הסוגיות שבמחלוקת, כך ייטה בית המשפט להעדיף את האינטרס של גילוי האמת".
             ההשלכות למקרה דנן ברורות – נרשא, היא המבקשת לחסות את מסמכיה בטענה לסוד מסחרי, היא התובעת בתביעה הראשית (מאחר שהוגשה כאמור לעיל גם תביעה שכנגד על ידי ורדים) . לכן במקרה כזה יינתן משקל גבוה יותר לשיקולי גילוי האמת על פני האינטרס של שמירת סודיות המידע.
6. כעת, משכל צד הגיש את הבהרותיו, נדון ונכריע בבקשות שלפניי, אף לאור החוק והפסיקה המוזכרים לעיל.

בקשתה של התובעת – נרשא
7. להלן תגובת נרשא לסעיפים הרלוונטיים בהחלטה הקודמת, והכרעתי בכל סעיף וסעיף :
א. הרלוונטיות בקבלת דוחות הפיקוח מטעם המדינה, הרלוונטיות לתביעתה של נרשא (סעיף 17 להחלטה הקודמת) – תגובת נרשא: ורדים טענה בעצמה בכתבי טענותיה, שנרשא לקחה על עצמה כל התחייבות שלה מול משרד הבינוי והשיכון; כן הודתה כי משרד הבינוי ערך דוחות פיקוח המצויים אצל ורדים. נטען כי הדוחות רלוונטיים לטענות הצדדים ומטרתם לבדוק את טיב התכנון, טיב ביצוע העבודות ואת קצב התקדמות הביצוע – עניינים אשר מצויים בלב ליבה של המחלוקת בין הצדדים. ורדים טענה בשפה רפה לגבי "מידע רגיש" המצוי במסמכים המבוקשים אולם לא הרימה את הנטל ולא הראתה במה מדובר בדיוק. אני מסכים עם טענת נרשא כי מדובר בעניינים המצויים בלב המחלוקת ומטעם זה מורה על גילויים של המסמכים המבוקשים.
ב. התמקדות בסוג מסמכים מסוים בתכתובת בין ורדים למשרד הבינוי והשיכון ופירוט הרלוונטיות לתובענה דנן (סעיף 18 להחלטה הקודמת) – תגובת נרשא: משרד הבינוי ביצע פעולות פיקוח בנוגע לעניינים המצויים בלב לבן של המחלוקות בין הצדדים. ורדים לא הכחישה את קיומן של פגישות שוטפות עם נציגי משרד הבינוי, וחרף זאת גילתה לנרשא רק תכתובת אחת. הסתרת מידע מהותי זה חוטא לעקרון "משחק בקלפים פתוחים". אף בסעיף זה, אני מסכים עם טענת נרשא כי מדובר בעניינים המצויים בלב המחלוקת, נוכח מהות תפקידו של משרד הבינוי כנטען, ומטעם זה מורה על גילויים של המסמכים המבוקשים (כמפורט בסעיף 2 סיפא לתגובתה מיום 17.12.21).
ג. הבהרת הרלוונטיות לדרישה לחשוף העתק הסכמי מכר דירה חתומים על נספחיהם (אם ישנם כמה סוגים אז דוגמא מכל סוג) (סעיף 21 להחלטה הקודמת) – תגובת נרשא: דרישה זו הועברה לוורדים מלכתחילה אולם ורדים העבירה לנרשא הסכם גנרי ושלדי, ללא שצורפו כל נספחיו. נרשא מאמינה כי מההסכמים החתומים ניתן יהיה ללמוד על התחייבויותיה השונות של ורדים כלפי הדיירים, אשר נרשא לא היתה צד להן ושהמידע לגביהן נמצא בלעדית אצל ורדים. שוכנעתי מנימוקי נרשא להיעתר למבוקש בסעיף זה ולהורות לוורדים להעביר לנרשא הסכם מכר אחד חתום מכל סוג (כמפורט בסעיף 3 לתגובת נרשא).
ד. הבהרת רלוונטיות ההתקשרות בין משה פאר לוורדים, ככל שקיימת בכתב, אם היא התקשרה במישרין עמו (סעיף 22 להחלטה הקודמת) – תגובת נרשא: ככל הידוע לנרשא, במהלך חיי הפרויקט ורדים ניהלה דין ודברים באופן ישיר מול משה פאר ושילמה לו שכר טרחה נוסף בסך 100 אלף ₪ עבור עבודות חריגות שבוצעו בפרויקט – אותן עבודות חריגות העומדות ביסוד תביעתה של נרשא. כמפורט בכתב התביעה, משה פאר (הקונסטרוקטור) הוא זה אשר הורה על שינוי שיטת הביסוס, שינוי אשר גרם לנרשא עלויות נוספות בסך של כארבעה מיליון ₪. משכך, כל מסמך שהוחלף בין משה פאר לבין ורדים, לרבות הסכמי התקשרות, הוא רלוונטי לטענות הצדדים בהליך. שוכנעתי כי מדובר בעניינים המצויים בלב המחלוקת, נוכח מהות תפקידו של משה פאר (הקונסטרוקטור) כנטען, ומטעם זה מורה על גילויים של המסמכים המבוקשים .
בקשתה של הנתבעת – ורדים
8. להלן תגובת ורדים לסעיפים הרלוונטיים בהחלטה הקודמת, והכרעתי בכל סעיף וסעיף:
א. סעיף 16 להחלטה הקודמת – ורדים טענה כי הגישה לדוחות הפיקוח העליון של הפרויקט (ויתכן שלמסמכים נוספים) מנועה מבחינה טכנית נוכח העובדה כי הם נשמרו על גבי "דרייב" שכיום הגישה אליו חסומה. אני מורה לוורדים לבצע כל מאמץ והשתדלות סבירים בנסיבות העניין על מנת למצוא גישה למסמכים המדוברים, ולהעבירם לנרשא. ככל שלא תצליח בכך תפרט בתצהיר, תוך 14 ימים מהיום, את מאמציה בנדון, לרבות התייעצות עם אנשי מקצוע בתחום המחשוב.
ב. סעיף 25 להחלטה הקודמת – ורדים טענה כי אחת מטענותיה המרכזיות נגד נרשא היא כי כוח האדם בפרויקט היה בלתי מספק וגרם להאטת קצב הבנייה; טענת נרשא כי אין בידיה מסמכים נוספים למעקב שוטף אחר נוכחות עובדיה (למעט יומני העבודה) היא תמוהה ומתבקשת הבהרה בעניין זה באמצעות תצהיר. אני מורה לנרשא להגיש תצהיר בעניין מעקב ותיעוד נוכחות העובדים באתרי הפרויקט תוך 14 ימים מהיום.
ג. סעיף 26 להחלטה הקודמת – ורדים טענה כי מתן מידע מלא ושקוף בדבר כל חילופי הגברי שביצעה נרשא עשוי לשפוך אור על הנטל והסרבול שפעולותיה גזרו על הפרויקט; שאלת נטל האשמה לעיכובי הלו"ז נמצאת בין המחלוקות בתובענות דנן. שוכנעתי כי מדובר בעניין המצוי במחלוקת, נוכח נימוקי ורדים, ומטעם זה מורה על גילויים של המסמכים המבוקשים .
ד. סעיף 27 להחלטה הקודמת – ורדים טענה כי עניין מרכזי שנדון במסגרת התובענה דנן הוא איכות ביצוע הפרויקט ע"י נרשא. ככל שנרשא הסתייעה בצדדים שלישיים לצורך ביצוע משימות שהוטלו עליה, זכאית ורדים לדעת עם מי התקשרה ומתי. אף נרשא דרשה, וקיבלה, מוורדים הסכמים עם צדדים שלישיים. עקרון תום הלב וההדדיות מחייב כי גם נרשא תחשוף נתונים בסיסיים אלו. הטענה לסוד מסחרי לא תעמוד במקרה זה, מאחר שמדובר במסמכים הקשורים ללב הפרויקט ורלוונטיים מאד לבירור המחלוקות. שוכנעתי כי מדובר במסמכים הקשורים למחלוקת בין הצדדים ועל כן אני מורה על גילויים; סבורני כי יש בגילוי מסמכים אלה צעד לעבר גילוי האמת ועשיית צדק בענייננו זה, ואפנה לפסיקה שהובאה בסעיף 5 לעיל.
ה. סעיפים 28 ו-30 להחלטה הקודמת – ורדים טענה כי מסמכי ההתקשרות ותשלומים ששילמה נרשא לקבלני המשנה וצדדים שלישיים במסגרת ביצוע הפרויקט הם רלוונטיים. נרשא תובעת מוורדים החזרים על "עלויות עודפות" לשיטתה, ועל מנת לבחון סבירות טענות אלו, נדרשת קבלתה של התמונה הרחבה. נרשא עצמה דרשה הצגת חשבוניות וקבלות מוורדים מול קבלן הפיתוח. הטענה לסוד מסחרי לא תעמוד במקרה זה, מאחר שמדובר במסמכים הקשורים לפרויקט ורלוונטיים מאד לבירור המחלוקת בעניין ה"עלויות העודפות". שוכנעתי כי מדובר במסמכים הקשורים למחלוקת מרכזית בין הצדדים ועל כן אני מורה על גילויים; סבורני כי יש בגילוי מסמכים אלה צעד לעבר גילוי האמת ועשיית צדק בענייננו זה, ואפנה לפסיקה שהובאה בסעיף 5 לעיל.
ו. סעיף 29 להחלטה הקודמת – ורדים טענה כי דוחות ומאזני בוחן הם רלוונטיים לעניינה, שכן יש בהם לפרוס תמונה רחבה על יכולותיה של נרשא ו/או התקשרותה עם צדדים שלישיים, באופן המשליך או עשוי להשליך על הסוגיות שבמחלוקת. גם ממסמכים אלה ניתן ללמוד על הוצאות האמיתיות שהוציאה נרשא בפרויקט, אשר מוכחשות על ידי ורדים. הטענה לסוד מסחרי לא תעמוד במקרה זה, מאחר שמדובר במסמכים הקשורים ללב הפרויקט ורלוונטיים מאד לבירור המחלוקות. שוכנעתי כי מדובר במסמכים הקשורים למחלוקת בין הצדדים ועל כן אני מורה על גילויים; סבורני כי יש בגילוי מסמכים אלה צעד לעבר גילוי האמת ועשיית צדק בענייננו זה, ואפנה לפסיקה שהובאה בסעיף 5 לעיל.
ז. סעיף 24 להחלטה הקודמת – ורדים עמדה על כך שנפלה טעות סופר בסעיף זה, כך שנוסחו הנכון הוא: " מתגובת נרשא הבנתי כי כל סיכומי הישיבות ודוחות הביקורת המדוברות שבידיה הועברו לורדים. ככל שאין אלה, יועברו יתרת הסיכומים ודוחות הביקורת לידי ורדים תוך 14 ימים מהיום ". נרשא בתגובתה (סעיף 5) ציינה כי העבירה את כל סיכומי הישיבות שבידה.

סוף דבר
9. כל צד יעביר המסמכים הנדרשים ממנו על פי החלטה זאת עד ליום 19.1.22.
10. נוכח היות הבקשות הדדיות וכל צד נדרש ליתן תגובה לבקשת רעהו – אינני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
11. כפי שציינתי באוזני הצדדים בישיבות קודמות, מומלץ לצדדים להפנות הסכסוך נשוא התובענות לגישור. יודיעו הצדדים עמדתם על כך לא יאוחר מיום 1.1.22.
12. תז' מעקב.

המזכירות תעביר החלטה זאת לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"ב, 19 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.