הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 837-08-20

מספר בקשה:8
בפני
כבוד ה שופט חננאל שרעבי

מבקשים/הנתבעים

  1. מילועוף אינטגרציית פטם אגש"ח בע"מ, מ.א 570040816
  2. שוקי בשן ת"ז XXXXXX566

ע"י ב"כ עו"ד יונתן פרידמן

נגד

משיבה/התובעת

נתבעת 2, נמחקה בפסק דין

המאיר בע"מ ח.פ. 512039389 [חברה בהליכי פירוק]
ע"י ב"כ עו"ד אליהו בן עזרא

2. הסתדרות העובדים הכללית החדשה

החלטה

1. בפניי בקשת הנתבעים 1 ו-3 (להלן: "הנתבעים") לחיוב התובעת בהפקדת ערובה לצורך כיסוי הוצאות משפט, בהתאם לסעיף 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק") – (להלן: "הבקשה").

רקע
2. התובענה דנן הוגשה על סך של כתשעה מיליון (9,000,000) ₪ (ליתר דיוק, סך של 8,994,543 ₪).
בבקשתם, העמידו הנתבעים/המבקשים את סכום הערובה המבוקש להשית על התובעת/המשיבה, על סך של 450,000 ₪, המהווים כחמישה אחוזים מסכום התביעה.
3. התובעת היא חברה פרטית בע"מ, המצויה בהליכי פירוק. היא עוסקת בתחום הכשרת שוחטים ומשגיחי כשרות, ואספקת שירותי שחיטה והשגחת כש רות עבור מפעל העופות של נתבעת 1 (להלן: "הנתבעת").
4. הנתבעת היא אגודה שיתופית העוסקת בגידול, ייצור ושיווק עוף ומוצריו, ומפעילה ומחזיקה את משחטת מילועוף.
5. נתבע 3 היה מנכ"ל הנתבעת במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה.
6. בקליפת אגוז, בכתב התביעה נטען כי התובעת הגישה את התובענה דנן, לפצותה בסכום התביעה בשל סיום ההתקשרות החוזית שלא כדין, בינה לבין הנתבעת.
7. בכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעים נטען בין היתר, כי מדובר בהליך שערורייתי, מאחר שעילת התביעה כולה נסמכת על אירועים שאירעו בשנת 2014 או לפניה, ובאותה שנה (2014) הוגשה על ידי התובעת, בגין אותם אירועים, תביעה לבית משפט שלום בחיפה (להלן: " התובענה קמא").
8. התובענה קמא נמחקה בהסכמה בסופו של דבר, בשלהי שנת 2017, מאחר שהתובעת לא הגישה תצהירי עדות ראשית והיא בחרה לא להמשיך בהליכים.
בתמצית, לגופה של התביעה, טענו הנתבעים כי פעלו לפי לשון ההסכם בין הצדדים עת בחרו לסיים את ההתקשרות – וכי לתובעת לא קמה עילה חוזית.
9. בכתב התשובה לכתב ההגנה, שללה התובעת את טענת הנתבעת בדבר סיום ההתקשרות כדין וטענה להצבת מכשולים מכוונים, כולל התעכבות דווקנית בניהול משא ומתן עמה, לצורך סיכול ההסכם, וגזלת פעילות התובעת ללא תשלום תמורה כמקובל בשוק.
10. יצוין כי נתבעת 2 – הסתדרות העובדים הכללית החדשה – נמחקה מכתב התביעה בפסק דין שניתן בעניינה ביום 14.6.21, על ידי כב' השופטת מרים ליפשיץ – פריבס (מבית המשפט המחוזי בירושלים, שם החלה התביעה דרכה . בהמשך, ובהסכמה דיונית של הצדדים, הועברה התביעה לבית משפט זה, שלו הסמכות המקומית לדון בו). בפסק הדין נקבע כי התובענה נגד נתבעת 2 נמחקת בהיעדר סמכות עניינית, המסורה לבית הדין האזורי לעבודה.

הבקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה לצורך כיסוי הוצאות משפט
11. הבקשה דנן הוגשה כבר ביום 24.12.20, אך ההכרעה בה הושהתה עד להכרעה בבקשה להעברת הדיון לבית משפט זה, בשל היעדר סמכות מקומית.
משניתנה החלטה בבקשה להעברת מקום הדיון, והתובענה הועברה לבית משפט זה ונותבה אליי, אדון ואכריע בבקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה, כאמור בהחלטתי מיום 13.7.21.
12. להלן תמצית טענות הנתבעים בבקשתם:
א. התובעת היא חברה בפירוק ומצויה במצב בו יכולה לתבוע את הנתבעים ולנהל נגדם הליכים ארוכים ומטריחים, ולבסוף כאשר תביעתם תידחה, לא יוכלו הנתבעים לגבות את ההוצאות שייפסקו לטובתם.
ב. נוסף על כך, מדובר בחברה שערבות בעלי המניות בה מוגבלת, ומשכך מתקיימת החזקה לפיה יש לחייבה להפקיד ערובה להוצאות.
ג. עסקינן בתובענה שסיכוייה להתקבל אינם גבוהים במיוחד, מאחר שהנתבעים סיימו את ההתקשרות עם התובעת כדין ובהתאם להוראות ההסכם, ונוכח הפרות יסודיות חוזרות ונשנות מצד התובעת שאין לגביהן מחלוקת של ממש.
ד. אף בהנחה כי בית המשפט יקבע כי היה על הנתבעים לסיים את ההסכם בהתראה של שישים ימים – הרי שהסכום שיגיע לתובעת בגין ההודעה המוקדמת יהיה נמוך עשרות מונים מהנזק שנגרם לנתבעת, בסכום העולה על עשרה מיליון ₪, שבגינו ניתנה על ידי הנתבעת הודעת קיזוז.
ה. מבוקש כי הערובה שתופקד לטובת הנתבעים תהיה ערבות בנקאית (או ערבות פיננסית נזילה אחרת), בשיעור של חמישה אחוזים (5%) מסכום התביעה. זאת נוכח היקפה הגדול של המסכת העובדתית, סכום התביעה, ריבוי הצדדים בתיק והעובדה כי מדובר בתביעה שהוגשה בפעם השנייה.
13. בתגובתה, טענה התובעת כי דין הבקשה דחייה, ותמצית טענותיה כדלקמן:
א. הנתבעת מודה בעצמה כי היא חייבת לתובעת סך של 573,668 ₪, סכום שעולה על סכום הערובה המופרז שמבקשת להוצאותיה, כך לטענתה.
ב. התובעת הפקידה, בהתאם להחלטת בית משפט של פירוק, התחייבות/ערבות של הוצאותיה לניהול הליך זה מטעם מנכ"ל התובעת, מר גדי בן שלוש (להלן: "המנכ"ל") שהנו בעלים של שני נכסי מקרקעין, ולא הוכח כי הוא חדל פירעון. החלטה אחרת בתיק זה עלולה לגרום לסתירה בין שתי החלטות של בתי המשפט ולפגוע בעצם ניהול ההליך.
ג. הלכה נוהגת היא כי בית משפט יקל על חברה בפירוק, את הגישה לערכאות ויפטור אותה מהחובה המנויה בסעיף 353א לחוק, על מנת שזו תוכל לשלם חובותיה.
ד. סיכויי התביעה להתקבל גבוהים, נוכח הודאת הנתבעת כי היא חבה בתשלום כאמור בס"ק א' לעיל, ועל היותה נתמכת בחוות דעת רואה חשבון לעניין נזקיה. הנתבעים לא הוכיחו אחרת מלבד טענות בעלמא, לרבות בכל הנוגע לטענת הקיזוז מטעמה.
ה. בקשה לדחיית תובענה על הסף ככל שלא תופקד ערובה היא סעד קיצוני ששימוש בו חריג ביותר, עד נדיר.
ו. ההלכה הפסוקה קובעת העמדת סכום הערובה על אחוז אחד (1%), ובקשת הנתבעים להעמיד את הסכום על 5% היא מופרכת ולא מידתית.
14. הנתבעים השיבו לתגובת התובעת, ולהלן תמצית טענותי הם:
א. הנתבעת מכחישה קיומו של חוב כלשהו כלפי התובעת (סעיף 51 לכתב ההגנה). לא ניתן לקבל את הטענה לפיה סכום החוב המוכחש מוחזק על ידי הנתבעת ויש בו להוות ערובה להוצאות הנתבעים. הנתבעת קיזזה את הסכום האמור בגין חלק קטן מהנזקים הכבדים שהסבו לה הפרות ההסכם בין הצדדים, שסכומם הריאלי מצטבר כדי עשרה מיליון ₪ (סעיף 38 בכתב ההגנה).
ב. ההתחייבות האישית של בעל המניות של התובעת איננה ערובה מספקת להוצאות הנתבעים מטעמים כדלקמן:
מנכ"ל התובעת לא פרס בפני בית המשפט את מצבו הכלכלי ולא ניתן לדעת מה יהיה בעוד מספר שנים, כשהתובענה דנן תגיע לסיומה;
מימוש ההתחייבות האישית כרוך בהליכי גביה ארוכים ומסובכים, קל וחומר כשמדובר במימוש נכסים בעלי משכנתא ובבעלות משותפת עם אשת המנכ"ל, בניגוד לבטוחה נזילה ופשוטה למימוש המתבקשת בבקשה דנן ;
נוסח ההתחייבות האישית של המנכ"ל לא מכסה את מלוא ההוצאות ומוגבל רק למצב בו התובענה תידחה.
ג. בית המשפט העליון קבע בבירור את ההלכה הנוהגת בכל הנוגע להפקדת ערובה להוצאות בכלל, ובכל הנוגעת לחברה המצויה בהליכי פירוק בפרט. לא רק שההלכה איננה מעניקה "פטור" לחברה שכזו, אלא עובדה זו מהווה שיקול והצדקה מיוחדים לחיוב בהפקדת ערובה.
ד. עוד נקבע בפסיקה, כי סיכויי ההליך יצדיקו מתן פטור מהפקדת ערובה כאמור, רק כאשר מדובר בהליך בעל סיכויים גבוהים במיוחד. אין זה המצב בענייננו, בו מדובר בתביעה חלשה, הן עובדתית והן משפטית.
ה. דחיית תובענה היא סעד חריג כאשר מדובר בבקשה לסילוק על הסף. בענייננו הנתבעים לא הגישו בקשה לסילוק על הסף אלא בקשה להפקדת ערובה להוצאות, וההלכה קובעת כי הסנקציה בגין אי הפקדת ערובה להוצאות היא דחיית התובענה.
ו. למען הזהירות ולחלופין, ככל שבית המשפט יסבור כי סכום הערובה המבוקש גבוה מדי, מבוקש להעמידו על שלושה אחוזים (3%) מסכום התביעה.

דיון והכרעה
15. הבקשה הוגשה בהתאם לסעיף 353א לחוק, שלשונו כדלקמן:
"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".
על אודות חיוב חברה בע"מ בהפקדת ערובה להוצאות משפט מכח סעיף 353א לחוק נקבע מבחן שלושת השלבים כדלקמן :
"אשר לחיובה של החברה בהפקדת ערובה... על פי סעיף 353א לחוק, בית המשפט רשאי לחייב תובע המאוגד כחברה בעירבון מוגבל או חברת חוץ להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המשפט של הנתבע במידה ותביעתו תידחה. לכלל זה ישנם שני חריגים: בית המשפט מצא כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה בערובה; או שהחברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע. תכליתו העיקרית של סעיף 353א לחוק היא להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל להיפרע בגין הוצאותיו מתובע המסתתר מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת ... הלכה היא כי בניגוד לכלל במקרה של תובע אישי, כאשר מדובר בחברה-תובעת חיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הוא החריג. הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה מוטל על כתפיה. בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום לחייב את החברה התובעת בהפקדת ערובה על פי סעיף זה, עליו לבצע בחינה תלת שלבית...
בשלב הראשון, נבחנת יכולתה הכלכלית של התובעת לעמוד בהוצאות שתפסקנה מבחינה כלכלית. בכלל זה, בית המשפט יביא בחשבון את מצבה הכלכלי של התובעת, את סכום התביעה, מהות ההליך הצפוי, לרבות מורכבותו, הצורך במומחים או גילויים חריגים, שכר הטרחה הצפוי וסיכויי התביעה. אם במסגרת בחינה זו התובעת לא הצליחה להוכיח כי יש ביכולתה לעמוד בהוצאות הנתבע במידה ותביעתה תידחה, הדיון עובר לשלב השני.
בשלב השני, בית המשפט יבחן האם ישנן נסיבות המצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה.
בשלב השלישי, בית המשפט קובע את גובה הערובה.
בשלבים השני והשלישי, בית המשפט נדרש לאזן בין זכות הגישה לערכאות לבין זכותו של הנתבע לקניין..., כמו כן, בקביעת הערובה רשאי בית המשפט להתחשב בנכונותם של בעלי השליטה בחברה לערוב באופן אישי להוצאות" (רע"א AUDERBAIE YACHTS LTD (חברה זרה) ואח' נ' טאוב ואח' (29.6.17), ציטוט מסעיף 14, והאסמכתאות שם).
[ראו לענין זה גם רע"א 7687/18 מדינת ישראל רשות המיסים נ' מרעב חסן בניה וסחר בע"מ, פסקאות 11-13 (15.7.20)].
אם כן, נבחן את התובענה דנן בהתאם למבחן שלושת השלבים הנ"ל.

בחינת השלב הראשון
16. הצדדים התייחסו בכתבי הטענות על אודות סיכויי התביעה דנן, אך סבורני כי בשלב זה שאלה זו אינה ניתנת להכרעה מובהקת. לא ניתן לומר בשלב זה על התובענה, כי היא חסרת סיכוי או כי סיכוייה גבוהים עד כדי כך שהדבר מצדיק לפטור את התובעת כליל מהפקדת ערובה.
ככלל, אין לערוך בשלב בדיקת סיכויי ההליך במסגרת בקשה לערובה להוצאות, בחינה מעמיקה של סיכויי ההליך, ויש להיזקק לשיקול זה רק מקום שבו מדובר על פניו בסיכויים גבוהים ביותר או קלושים ביותר [רע"א 6528/14 רפיח בית החלמה בע"מ נ' משרד הבריאות (18.1.15) ].
כאמור בענייננו לא ניתן לומר כבר בשלב זה כי סיכויי התביעה גבוהים או קלושים.
יחד עם זאת ניתן לומר, לגבי חלק מהעובדות או הנושאים שמעוררת התובענה, דוגמת שאלת הנזק או הפיצוי הנתבע, המבוססת על הטענה כי ההסכם בין הצדדים הופר – כי בשלב זה רב הנסתר על הגלוי.
17. באשר למצבה הכלכלי של התובעת, סבורני כי ניתן לקבוע כי איננו שפיר, נוכח היותה חברה בפירוק. יצוין כי בהודעת ב"כ כונס הנכסים הרשמי (עליה ניתנה החלטת בית משפט לפירוק מיום 26.7.2020, המאשרת הגשת התובענה דנן), צוין מפורשות כי "קופת הפירוק ריקה".
18. נוכח האמור לעיל, ובין היתר נוכח סכום התביעה המשמעותי, המבוסס, בשלב זה, על הערכות ותחשיבים של התובעת בלבד , שוכנעתי כי יש מקום להשית הפקדת ערובה על התובעת בסכום מסוים להבטחת הוצאות הנתבעים.

בחינת השלב השני
19. בשלב השני בוחן בית המשפט, האם ישנן נסיבות המצדיקות מתן פטור מהפקדת ערובה.
20. טענה התובעת, כי על בית המשפט להקל על חברה בפירוק, ולאפשר לה את הגישה לערכאות על ידי מתן פטור מהחובה המנויה בסעיף 353א לחוק, על מנת שזו תוכל לשלם חובותיה.
21. הנתבעים טענו את ההיפך – לא רק שההלכה הפסוקה איננה מעניקה "פטור" לחברה שבפירוק, אלא עובדה זו מהווה שיקול והצדקה מיוחדים לחיוב בהפקדת ערובה, שלא יווצר מצב שנתבעים לא יוכלו לגבות הוצאותיהם מתובעת שהיא חברה בפירוק.
22. בנקודה זו הפסיקה מצדדת בעמדת הנתבעים .
יפים לענייננו הדברים שנאמרו ב – רע"א 7217/20 ‏ רמות טבעון – נוף צפת בע"מ נ' הנאמנות לתכנון ופיתוח שירותים למען הזקן בגליל העליון (22.11.2020):
"לא די בכך שהמבקשות (התובעות בבית משפט מחוזי, עליהן הוטל תשלום ערובה להוצאות, ח"ש) הן חברות אשר אחריות בעלי מניותיהן מוגבלת, ומשכך ברירת המחדל היא כי יש לחייבן בהפקדת ערובה כאמור, אלא שהן אף חדלות פירעון – עובדה המעידה בבירור על קושי אינהרנטי בגביית הוצאות המשיבים במידה והתביעה תידחה. כמו כן, המבקשות לא הציגו בבקשתן כל ראיה על איתנות כלכלית אשר תאפשר להן לעמוד בתשלום הוצאות המשיבים, ולכן לא ראיתי להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי, לפיה הללו לא הרימו את הנטל המוטל עליהן להראות כי מצבן הכלכלי מצדיק לפטרן מהפקדת ערובה" (פסקה 12 להחלטה) .
23. לא מצאתי במצב הדברים דנן, כמתואר לעיל, נסיבות שיצדיקו מתן פטור מהפקדת ערובה בתובענה דנן.
24. יצוין כי אף אם מנכ"ל התובעת חתם על התחייבות לשאת בהוצאות התובעת בהליך זה, הרי שאין להסתפק בהתחייבותו זו (ובנדון אפנה לנימוקי הנתבעים בעניין זה), ובכך לפטור את התובעת מהפקדת הערובה כמבוקש בבקשה דנן.
ככל שמנכ"ל התובעת רוצה ומסוגל לעזור כלכלית לתובעת בניהול תובענה זאת, יתכבד ויעזור לתובעת להפקיד את הערובה להוצאות בהתאם להחלטה זאת.

בחינת השלב השלישי
25. בשלב זה אקבע את גובה הערובה שתושת על התובעת, תוך שלנגד עיניי עמדו טיעוני כל אחד מהצדדים לעניין גובה הערובה המבוקשת.
התובעת ביקשה, שככל שבית המשפט יפסוק להשית עליה הפקדת ערובה, שגובהה יעמוד על שיעור של 1% משווי התובענה, בעוד שהנתבעים ביקש ו שגובה הערובה ינוע בין 3% ל- 5% משווי התובענה.
שני הצדדים גיבו את טענותיהם בפסיקה מתאימה.
26. לאחר בחינת כל האמור לעיל וסכום התביעה, אני קובע כי על התובעת להפקיד כערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, סכום של 120,000 ₪ (מאה ועשרים אלף ₪), המהווים 1.33% מסכום התביעה, שיופקדו בקופת בית המשפט במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית בסכום הנ"ל.
הסך הנ"ל, או כתב הערבות הבנקאית האמורה, יופקד לא יאוחר מיום 18.8.2021 ויוגש אישור על ההפקדה לתיק.
ככל שלא יופקד הסכום עד המועד הנ"ל אורה על מחיקת התובענה.
27. לאחר הפקדת הערובה ובהתאם לה, ייקבע מועד לדיון קדם משפט ראשון.
28. אין צו להוצאות.
29. תז' מעקב לקבלת אישור על ההפקדה – 19.8.21.

5129371המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ו' אב תשפ"א, 15 יולי 2021, בהעדר הצדדים.