הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 8299-05-17

בפני
כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר

תובעת

אופטיקנה - האופטיסטור הראשון בע"מ ח.פ. 511236440
באמצעות ב"כ עו"ד עו"ד רוברט פישמן ועו"ד גב' מרים פישמן

נגד

נתבעים

1. ענאן בטחיש ת.ז. XXXXXX357
באמצעות ב"כ עו"ד חינג'ר

2. יניב אלבז ת.ז. XXXXXX070
באמצעות ב"כ עו"ד ערן שדה

פסק דין

1. בתיק זה טענה התובעת כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים שלה, עשו שימוש בסימן מסחרי רשום שלה, וכן בצעו עוולות שונות לפי חוק עוולות מסחריות התשנ"ט 1999. בנוסף טענו לעשיית עושר ולא במשפט.

2. ביום 24.2.19, במהלך דיון, הושגה פשרה שקבלה תוקף של פסק דין , אשר קבעה את הסכום הכספי שעל הנתבעים לשלם לתובעת ביחד ולחוד.

3. נותרה לדיון השאלה במערכת היחסים הפנימית שבין הנתבעים, מה חלקו של כל אחד מהנתבעים בתשלום הסכום. לצורך כך הגישו הנתבעים טיעון קצר, המתייחס לחומר המונח בפני בית המשפט.

4. הרקע בתמצית
4.1 נתבע 1 היה עובד של החברה התובעת בחנות אופטיקה בקניון 8 סנטר בקרית שמונה מיום 3.8.14 ועד 21.8.16, מועד בו התפטר. במהלך עבודתו נחשף לסמלי אופטיקנה, לסימן המסחר ולשיטות הפרסום והשיווק שלה.
4.2 נתבע 1 גם היה חתום במסגרת הסכם העובדה שלו על כתב התחייבות לשמירת סודיות ואי תחרות לתקופה של 12 חודשים ממועד הפסקת עבודתו.
4.3 הנתבע 1 פתח שתי חנויות אופטיקה –האחת בכפר מסעדה ברמת הגולן, והשניה בקניון נחמיה בקרית שמונה, הסמוך לקניון בו נמצאת חנות אופטיקנה בה עבד.
4.4 הוצגו מסמכים על כך כי עוד טרם התפטרותו מהעבודה מאופטיקנה כבר פרסם את חנותו בקניון נחמיה בקרית שמונה. נתבע 1 טען בתצהירו כי כבר מנובמבר 2014 עבד בחנותו בכפר מסעדה, במקביל לעבודתו כשכיר אצל התובעת, ובידיעת מנהלת הסניף.
4.5 הנתבעים עשו שימוש בסלוגנים של התובעת, בסימן מסחרי רשום שלה, במלל, בפונט, בצילומי הדוגמניות ובגרפיקה, באופן שממש זהה לפרסומיה של החברה התובעת.
4.6 על אף שהפניה מצד התובעת לנתבע 1 ולנתבע 2 להסיר את הפרסומים המפרים היתה כבר ביום 27.3.17, הרי שבפועל עד ליום 30.4.17 עדין לא הוסרו הפרסומים המפרים מעמוד הפייסבוק של נתבע 1 ומהפרסום על ידי נתבע 2.
4.7 הנתבע 1 טען כי אומנם עשה שימוש בסלוגנים של התובעת ובפרסומיה , אך מתוך תום לב. בסלוגן אחד עשה שימוש תקופה של חודש אחד, ובשני תקופה של 3 חודשים, וטען שהסיר אותם לבקשת התובעת. עוד טען הנתבע 1 כי עסקו הוא עסק קטן והיקף מח זור המכירות השנתי נמוך.
4.8 נתבע 2 עוסק בפרסום. נתבע 2 מעיד על עצמו בדף הפייסבוק שלו שהוא בעל משרד יחסי ציבור ארצי מצליח, יש לו כ-100 לקוחות, 15 ערוצי פרסום שונים, דפי פי יסבוק עסקיים, חשבון אינסטגרם, רשימות תפוצה, הודעות טקסט, כאשר תפוצת המשרד מגיעה ל-300,000 נמענים.
את עסקו פתח בשנת 2016 ונתבע 1 היה אחד הלקוחות הראשונים שלו.
לטענתו נתבע 1 בקש ממנו לקדם פרסום של חומר שמצוי בעמוד הפייסבוק הפרטי של נתבע 1, וכך עשה. נתבע 2 הצהיר כי לא היה ער לכך שמדובר בזכויות של התובעת, וכל שעשה היה להעלות פרסומים שנמסרו לו לבקשת נתבע 1.
4.9 נתבע 1 לא סתר את טענת נתבע 2 כי הוא זה אשר העביר לנתבע 2 את חומר הפרסום ובקש לפרסמו.

5. המסגרת הנורמטיבית
5.1 לפי חוק זכויות יוצרים תשס"ח 2007 ס' 47, העושה ביצירה פעולה מהפעולות המפורטות בס' 11 לחוק או מרשה לאחר לעשות פעולה כזו מפר את זכות היוצרים. ס' 11 מדבר בין היתר על העתקה, וכן העמדת היצירה לרשות הציבור. ס' 48 לחוק הדן בהפרה עקיפה קובע כי הצגה לציבור בדרך מסחרית של פרסום מפר מהווה הפרה של זכות יוצרים. כמו כן השימוש בסימן מסחר הוא ייחודי לבעליו לפי פקודת סימני המסחר [נוסח חדש] תשל"ב 1972 , ומי שעושה בו שימוש מפר את זכות הבעלים. בנוסף, שימוש בפרסום הזהה לפרסום החברה התובעת, שהיא חברה גדולה בעלת מוניטין, יש בו כדי להטעות את הצרכן כאשר השימוש נעשה לגבי אותו סוג של מוצר- משקפיים.
5.2 נתבע 1 איננו תם לב, ואין לראותו כמפר תמים, לאחר שעבד במחיצת חברת אופטיקנה תקופה לא מבוטלת, וידע מהם פרסומיה, סימניה והסלוגנים בהם השתמשה. גם נתבע 2, איש פרסום במקצועו איננו תם לב ואין לראותו כמפר תמים. החברה התובעת הינה חברה גדולה ומפורסמת, מצויה שנים רבות בשוק, ומסע הפרסום שלה נחשב כידוע ומוכר, בוודאי לאנשים שעיסוקם בפרסום עסקים.

6. חלוקת האחריות בין הנתבעים
6.1 נתבע 1 טען כי הוא עצמו לא הכיר שיטות פרסום ולא היתה לא גישה או ידיעה אודות הפרסום ומגבלותיו וציפה כי נתבע 2 יתדרך אותו בין היתר לגבי חוקיות הפרסום. נתבע 2 טען כי אין להטיל עליו אחריות שכן לא היה מודע כלל למסע הפרסום של התובעת ולא ידע כי יש בפרסומים שהועברו לו על ידי הנתבע 1 משום הפרת זכויות יוצרים של התובעת.
6.2 לא קבלתי את טיעוני שני הצדדים. הנתבע 1 אשר עבד כשכיר אצל התובעת תקופה לא מבוטלת נחשף לפרסומיה השונים וידע כי הם שייכים לתובעת. נתבע 2 הינו איש פרסום, העוסק בהצגת פרסומים לציבור, ועליו להיערך למניעת הפרת זכויות יוצרים כשהוא מבצע את עבודת הפרסום מטעמו. כאיש פרסום שזה מקצועו, שומה עליו לוודא באופן אקטיבי כי אין מדובר בהפרת זכות יוצרים.
6.3 על בסיס הנסיבות כפי שפורטו, והעובדה שההפרה התבצעה על ידי שני הגורמים, מצאתי לנכון לקבוע כי נתבע 1 נושא באחריות כדי 60% ואילו נתבע 2 כדי 40%.
6.4 קביעה זו יפה ליחסים הפנימיים שבין שני הנתבעים, כאשר צד שישלם את מלוא סכום הפשרה, אם ישלם, יהיה רשאי לחזור לחברו לקבלת ההחזר היחסי.
6.5 למען הסר ספק, ביחסים מול התובעת, נשייתה בסכום הפשרה היא ביחד ולחוד.

7. המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.

8. המזכירות תסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ט אדר א' תשע"ט, 06 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.