הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 806-06-17

בקשה מס' 31

בפני
כבוד ה שופט חננאל שרעבי

המבקשת

מילי - חדרה (91) בע"מ ח.פ. 511542755
ע"י ב"כ עו"ד רוני אקלר

נגד

המשיבים

  1. וילאר רמת אביב בע"מ ח.פ. 514907823
  2. חיים נחמן ת.ז. XXXXXX274
  3. וילאר אינטרנשיונל בע"מ ח.פ. 520038910

ע"י ב"כ עו"ד א. מאיר

החלטה

  1. עסקינן בבקשת המבקשת להגשת מסמכים, וזאת לאחר סיום שמיעת ראיותיה, ולקראת סיום שמיעת עדי המשיבים ( העד האחרון מטעם המשיבים אמור להעיד ביום 10.9.19).
  2. המסמכים שרוצה המבקשת להגיש עוסקים בשני נושאים, שהם לב ליבה של התובענה העיקרית :

א. מסמכים בדבר תוספות/שינויי דיירים;
ב. חשבונות חריגים.
3. יצויין כי מטעם המבקשת העידו שני עדים. מומחה מטעמה (מר חיים גלנצר) ומנהלה, מר יורם ברנע (להלן: "ברנע").
ברנע הגיש תצהיר עדות ראשית אליו צורפו לא מעט מסמכים, ועדותו נשמעה ביום 21.2.19. הוא למעשה היה העד היחיד מטעם המבקשת שיכול היה להעיד על המסמכים המבוקשים, אך משום מה המסמכים המבוקשים לא צורפו לתצהירו, והמבקשת נזכרה למעשה להגיש בקשתה הנדונה רק לאחר שמיעת עדותו.

טענות המבקש בבקשתו
4. המסמכים הנוגעים לתוספות/שינויי דיירים הונפקו על ידי המשיבים עצמם בא ופן שוטף. רובם אף נחתמו על ידי המפקח מטעם המשיבים מר שי פרנסיס (להלן: "פרנסיס"). רוב המסמכים מסוג זה נחתמו על ידי פרנסיס והוגשו באמצעותו במהלך חקירתו הנגדית ביום 23.5.19. דא עקא חמישה מסמכים מסוג זה לא נחתמו על ידי פרנסיס ולכן לא היתה הסכמה מצד המשיבים להגשתם. במצב דברים זה הגשתם מתבקשת במסגרת הבקשה דנן.
בכל מקרה המסמכים הנ"ל גולו במסגרת גילוי המסמכים מטעם המבקשת, ומוכרים למשיבים.
חמשת המסמכים האמורים פורטו בטבלה המופיעה ופרטיהם כדלקמן בסעיף 9 לבקשה:
א. הזמנה מספר 160014;
ב. הזמנה מספר 169937;
ג. הזמנה מספר 160026;
ד. הזמנה מספר 160031;
ה. הזמנה מספר 160056.
5. מסמכי החשבונות החריגים הונפקו על ידי המבקשת באופן שוטף והועברו למשיבים, וכנגד חשבונות אלה הנפיקו המשיבים חשבונות נגדיים (אשר צורפו כנספח 24 לתצהירו של פרנסיס), לפיהם שילמו המשיבים כספים למבקשת.
6. המסמכים האמורים מוכרים למשיבים ו בכל מקרה גולו בגילוי המסמכים מטעם המבקשת.
יותר מזה - המשיבים עצמם אישרו כי קיבלו את המסמכים הנ"ל ו התייחסו אליהם במסגרת תצהירו של פרנסיס (נספח 24 לתצהיר זה). אף המומחה מטעם המשיבים, מר מנחם המר התייחס למסמכים האמורים בחוות דעתו.
7. בסעיף 13 לבקשה מפרטת המבקשת את החשבונות החריגים אותם רוצה לצרף, על נספחיהם, תוך הדגשה כי חלק ניכר מחשבונות אלה כבר צורף כנספח ה' לחוות דעתו של המומחה המר מטעם המשיבים, אך ללא נספחי החש בונות, אותם רוצה המבקשת להגיש במסגרת בקשה זאת, בין היתר בכדי שבית המשפט יבין כיצד הגיעה לסכומי חשבונותיה.
8. לסיכום שבה המבקשת ומדגישה, כי כל המסמכים שצירופם מתבקש בבקשה הנדונה, מצויים בידי המשיבים, ובין היתר, על-פיהם גם הכינו את החשבונות החלקיים שלהם, לפיהם שילמו למבקשת.

תגובת המשיבים לבקשה
9. המשיבים מתנגדים לבקשה.
10. המשיבים טוענים כי עסקינן במספר רב של מסמכים, תוך נסיון "להגניב" ראיות לתיק בית המשפט תוך מקצה שיפורים לקראת סיום שמיעת הראיות.

11. באשר לחשבונות שינויי דיירים – עסקינן לבקשת המבקשת בחמישה מסמכים בלבד, ויש להוציא כל מסמך מהבקשה שאינו נכלל במסגרת חמשת המסמכים הנ"ל.
מתוך חמשת המסמכים הנ"ל בגינם הוגשה הבקשה, ארבעה מסמכים נושאים מספרים כדלקמן: 0014; 0026; 0031; 0041.
ארבעה מסמכים עם מספרי ה זמנה זהים כבר צורפו לתצהיר עדותו הראשית של ברנע ע ם סכומים ותאריכים שונים. מכאן החשש להטעיה מכוונת של בית המשפט, ולכן אין להתיר הגשתם.
12. באשר לחשבונות החריגים – עסקינן בנסיון "להגניב" ראיות לתיק בית המשפט, ועסקינן בכמות רבה של ראיות.
חלק מהמסמכים הם בכלל תחשיבים של המבקשת וחשבוניות שונות, שלא ברורה הרלוונטיות שלהם למחלוקת דנן.
מכאן כי יש חשש שחלק מהמסמכים המבוקשים "בושלו" בדיעבד לצרכי התובענה דנן.
13. בהתאם לפסיקה, את כלל ראיותיו של צד יש להגיש בחבילה אחת ולא לסירוגין. במקרה דנן המבקשת לא הראתה מדוע יש לסטות מכלל זה. הרי כל המסמכים נשוא הבקשה היו בידיה בעת הגשת ראיותיה ואין הצדקה ומקום כיום לאפשר לה להגיש מסמכים נוספים באיחור.
14. היעתרות לבקשה יחייב דיוני הוכחות נוספים בהם ייחקר שוב ברנע ואולי אף עדים נוספים. כל זאת יגרום לדחיית סיום התיק תוך גרימת עיוות דין למשיבים.

תשובת המבקשת לתגובת המשיבים
15. בתשובתה לתגובת המשיבים, שבה המבקשת וחוזרת על עיקרי בקשתה ונימוקיה , והוסיפה כדלקמן:
א. בתגובתם לא הכחישו המשיבים כי כל המסמכים נשוא הבקשה אכן גולו לה ם במסגרת הליך גילוי המסמכים. מכאן כי מסמכים אלה מוכרים ל משיבים, כטענת המבקשת.
ב. המבקשת לא מנסה "להגניב" כל מסמך לתיק בית המשפט, כטענת המשי בים. הרי לשם כך בדיוק הוגשה הבקשה דנן - להכניס את המסמכים המבוקשים "בדרך המלך", ולא תוך "הגנבתם" לתיק.
ג. לגבי תוכנם של המסמכים ו/או סתירה הקיימת בינם לבין מסמכים אחרים, ניתן לחקור שוב את מנהל המבקשת (ברנע).
ד. התעקשותם של המשיבים לאי-הגשת המסמכים המבוקשים מלמדת על חששם מהגשתם כראיה, כדי שלא יסתרו או יחלישו את טענותיהם בתובענה הנדונה.

ה. באשר לשלב ההגשה – בית המשפט אף הודיע לאחרונה כי שוקל למנות מומחה מטעמו, שיעסוק בין היתר בסוגיית תוספות/שינויי דיירים והעבודות החריגות, מכאן כי אין עסקינן בדיוק בסוף שמיעת הראיות בהליך.

דיון והכרעה
16. ההלכה הפסוקה בסוגיית הגשת ראיה באיחור, סוכמה ברע"א 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ (13.12.15), במילים הבאות:
"על פי ההלכה הפסוקה על בעל הדין להביא את ראיותיו ב'חבילה אחת' (תקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי), אך לבית המשפט נתונה הסמכות לחרוג מכלל זה ולהתיר לבעל דין הגשת ראיות נוספות כאשר מדובר בראיה משמעותית הנושאת משקל של ממש לגילוי האמת וחשיפתה. בהקשר זה על בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את אופי הראיה הנוספת; את השלב בו נמצא המשפט במובן זה שככל שהשלב מוקדם יותר תטה הכף אל עבר אישור הבקשה; האם בעל הדין יכול היה להביא את הראיות בשלב מוקדם יותר ומה הסיבה שלא עשה כן; ואת הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה אל מול הנזק אשר עלול להיגרם למבקש אם תדחה בקשתו להגשתה ...
סיכומם של דברים – הכלל הוא כי על בעל דין להגיש את מכלול ראיותיו בחדא מחתא ולפעול בהתאם לסדר הדין ולהחלטות בית המשפט, אך יתכנו מקרים חריגים שיצדיקו סטיה מאותו הכלל" (ציטוט מסעיפים 7-8 לפסק הדין; כן ראה יתר האסמכתאות שם).
17. ודוק – יש הבדל בין הגשת בקשה לראיה נוספת באיחור בענין משמעותי ו מרכזי לתובענה הנדונה לבין הגשת בקשה כזאת בעניין צדדי לתובענה הנדונה.
בענין האחרון ("עניין צדדי") הנטיה תהיה שלא להתיר הבאת ראיות נוספות בכדי למנוע התארכות בלתי סבירה של ההליך.
ראו לענין זה:
רע"א 3547/10 אוריון נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה בתל אביב יפו (15.7.10) , פסקה 12 והאסמכתאות שם;
רע"א 7584/15 טאהא נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (4.4.16) , פסקה 2 והאסמכתאות שם;
רע"א 353/19 פלוני נ' פלוני ואח' (28.4.19) , פסקה 8 והאסמכתאות שם.
לעומת זאת, כשעסקינן בראיות מרכזיות וחשובות לבירור האמת, הנטיה תהיה להיעתר לבקשה, אפילו אם הגשת הראיות היתה יכולה להיעשות במועד או בשלב מוקדם יותר של ההליך, תוך השתת הוצאות התארכות ההליך על הצד המבקש את הגשת הבקשה.
עמד על כך בית המשפט העליון ברע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח', פד"י נה(4) 577, 579-580, באומרו כך:
"ככלל, ניהולו התקין של ההליך הדיוני אכן מחייב כי בית-המשפט ישמור על הכללים הקובעים את סדר הבאת הראיות, ובכללם העיקרון שלפיו אין להגיש ראיות חדשות לאחר שנסתיים שלב ההוכחות. על הצדדים, ככלל, מוטלת החובה הדיונית להגיש את ראיותיהם "כחבילה אחת", כך שבסיומו של שלב ההוכחות יוכל בית-המשפט לפסוק בתובענה ולהביא את ההתדיינות לסיומה...
עם זאת עיקרון זה מפנה את מקומו כאשר בית-המשפט רואה כי הגשתה של ראיה נוספת דרושה לשם בירור האמת, וכי יש בה כדי לסייע לו לעמוד באופן מלא ושלם על זכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין. אכן, בית-המשפט עשוי להיעתר לבקשה להגשת ראיה נוספת אף כאשר אי-הגשתה במועד נובעת ממחדלו של בעל-דין, ובנסיבות מסוימות, אף כאשר הגשתה מתבקשת בשלב הערעור (ראו תקנה 457 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). עמד על כך השופט ברנזון:
'הפרוצידורה היא מסגרת רחבה וגמישה למדי המכוונת לתת לבעל-דין את מלוא האפשרות להציג ולפתח את ענינו בצורה מלאה ושלמה. היא חייבת להישאר כך גם כאשר קורית תקלה או כשבעל-דין עושה שגיאה במהלך המשפט הניתנת לתיקון בלי לגרום עוול לבעל-הדין האחר, ועל בית-המשפט להרשות תיקון כזה בנדיבות וברחבות...
איש לא יחלוק על הצורך בייעול העבודה בבתי-המשפט. בדרך כלל, יש לשבח את הרצון לנהל משפט בכל המהירות האפשרית וביעילות רבה ככל האפשר. אבל דחף היעילות אינו צריך ליהפך לבהילות. לעולם אין לשכוח שסדר הדין אינו אלא אמצעי להשגת המטרה הנעלה של עשיית משפט צדק ואין להפוך את האמצעי למטרה בפני עצמה'..."

דברים דומים אמר בית המשפט העליון ברע"א 2948/15 אחמד עבד אלעזיז חוסין ואח' נ' רשות הפיתוח ע"י מנהל מקרקעי ישראל (1.7.15), פסקה 14, בציינו כדלקמן:
"לצד זאת, ההלכה הפסוקה הכירה בכך שקיימים מצבים בהם הצורך בגילוי וחשיפת האמת הוא משמעותי, באופן אשר מביא להטיית הכף לקבלת הראיה הנוספת, גם במחיר של פגיעה מסויימת בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים...
אמות המידה שנקבעו בסוגיה זו בעניין רוזין מורות כי על בית המשפט להתחשב, בין היתר, באופי הראיה הנוספת וב"פשטותה", בשלב אליו הגיע המשפט, ובשאלה האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר ...
אכן, בהתבסס על קריטריונים אלו אישר בית משפט זה הגשתן של ראיות נוספות גם בשלבים מתקדמים מאד של ההליך, על אף החשש מפני פתיחת שלב ההוכחות מחדש (עניין חוסיין, פסקה 4; עניין מיכאלוביץ', 579-580). בשתי הפרשיות הנזכרות דומה כי מעבר לשיקולים שנמנו לעיל, ערך בית המשפט מעין "מאזן נוחות", דהיינו הציב זה מול זה את הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה החדשה בשלב כה מתקדם, אל מול הנזק אשר עלול להיגרם למבקש אם תידחה הבקשה. כמו כן התחשב בית המשפט בפגיעה אפשרית ביכולתה של הערכאה הדיונית לרדת לשורשו של עניין ולחקר האמת...".
18. ישום הדברים למקרה דנן יוביל לטעמי לקבלת הבקשה, תוך חיוב המבקשת בהוצאות בגין התארכות ההליך הנובע מהיעתרות לבקשה, כפי שאפרט להלן.
19. לאחר קריאת הבקשה, התגובה והתשובה, והכרת התיק (תביעה ותביעה שכנגד) שוכנעתי כדלקמן:
א. למבקשת לא היה הסבר של ממש מדוע המסמכים המבוקשים, נשוא הבקשה, לא צורפו מלכתחילה לתצהיר עדותו הראשית של ברנע. אלה היו בידי המבקשת ולא היתה מניעה לעשות כן.
ב. המסמכים המבוקשים חשובים מאוד לבירור האמת, במחלוקת שבין הצדדים הנוגעת לעבודות שביצעה המבקשת במסגרת תוספות/שינויי דיירים ועבודות חריגות.
ג. שוכנעתי כי רוב רובם של המסמכים, אם לא כולם, מוכרים למשיבים, בין אם מכח יחסי העבודה שהיו בין המבקשת למשיבים ובין אם מכח הליכי גילוי ועיון במסמכים שבוצע ו במסגרת ההליך דנן.
יותר מזה - שוכנעתי כי המשיבים בנו הגנתם, בין היתר, גם בהסתמך על המסמכים האמורים (ראו התייחסות המבקשת בנדון בבקשתה ובתשובתה, לת צהירו של פרנסיס וחוות דעת מומחה המשיבים מר המר).
היינו אין מדובר מסמכים מאוד מורכבים ללמידה על ידי המשיבים, הגם שכך ניסו המשיבים להציג זאת בתשובתם.
ד. אכן ביום 10.9.19 אמור להישמע העד האחרון מטעם המשיבים. יחד עם זאת ביום 19.8.19 הודעתי לצדדים, במסגרת החלטה, כי לאחר שמיעת המומחים מטעמם, אני שוקל מינוי מומחה מטעם בית המשפט שיחווה דעתו בכל הנושאים שעלו בחוות דעת הצדדים.
באותה החלטה אף ביקשתי מהצדדים להביע דעתם על חמש נקודות עיקריות בהן ירצו שהמומחה שימונה, ככל שימונה, יתמקד בחוות דעתו, ושעלו בחוות דעת הצדדים.
הערכתי היא כי שאלות תוספות/שינויי דיירים ועבודות חריגות, יהוו חלק מהנקודות שיעלו הצדדים, או מי מהם, לבחינת המומחה הממונה.
מכאן כי ככל שאמנה מומחה מטעם בית המשפט, דין ההליך להימשך בכל מקרה, מעבר לשמיעת העד האחרון מטעם המשיבים ביום 10.9.19.
בכל מקרה, ככל שימונה מומחה מטעם בית המשפט, ראוי כי יעמדו בפניו כל המסמכים הנוגעים לתוספות/שינויי דיירים ועבודות חריגות, ללא יוצא מן הכלל, לרבות אלה המבוקשים בבקשה דנן.
ה. אין מניעה כי מנהל המבקשת ברנע ייחקר פעם נוספת בנוגע למסמכים הנוספים, ואז ילובנו עימו כל השאלות, הספקות ויתר השאלות שהעלתה המבקשת בבקשתה בנוגע לאותם מסמכים.
בנוסף, יתאפשר למשיבים להגיש תצהיר משלים של מי מטעמם בו יתייחס למ סמכים הנוספים נשוא הבקשה.
מובן כי האמור יחייב התארכות ההליך במידה מסויימת (ישיבה אחת או שניים נוספות), אך לטעמי אין מדובר בהתארכות ההליך במידה לא סבירה. בכל מקרה על התארכות זאת של ההליך יפוצו המבקש ים בהוצאות שישולמו על ידי המבקשת.
20. אם נערוך "מאזן נוחות" של השיקולים המפורטים בסעיף 19 לעיל, תוך הצבת הנזק הדיוני שייגרם למשיבים, המתנגדים להגשת המסמכים נשוא הבקשה בשלב זה של ההליך, אל מול הנזק אשר עלול להיגרם למבקשת אם תידחה הבקשה , תוך התחשבות בפגיעה אפשרית ביכולתו של בית המשפט לרדת לשורשו של עניין ולחקר האמת אם לא תתקבל הבקשה, שוכנעתי כי הכף נוטה לכיוון עמדתה של המבקשת.

זאת בשני תנאים נוספים:
א. בכל הקשור למסמכים הנוגעים לתוספות/שינויי דיירים יוגשו רק חמשת המסמכים נשוא הבקשה (פורטו בסעיף 4 לעיל), ולא מעבר לכך. הרי אף לדידה של המבקשת יתר המסמכים בנדון כבר הוגשו לתיק בית המשפט, ואין צורך בהגשתם פעם נוספת.
ב. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בבקשה זו בסכום של 5,000 ₪ שישולמו תוך 20 ימים מקבלת ה חלטה זאת (ימי הפגרה נמנים), שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן החלטה זאת ועד ליום התשלום המלא בפועל.
21. ב"כ המשיבים יודיע בפתח הישיבה הקרובה אם מעוניין לחקור את ברנע על המסמכים הנוספים נשוא בקשה זאת, ואם ברצונו להגיש תצהיר משלים מטעם מי מהמשיבים הנוגע למסמכים הנוספים נשוא הבקשה.

המזכירות תעביר החלטה זאת לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ט, 29 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.