הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 72084-12-19

לפני כבוד השופטת תמר שרון נתנאל

המבקשת
(הנתבעת) -

עמותת חריש המאוחדת

נגד

המשיבה
(התובעת)
מינהל מגורים ישראל פ.מ בע"מ

החלטה

מבוא

1. זו החלטה בבקשת הנתבעת (המבקשת) להורות על העברת הדיון בתיק זה מבית המשפט המחוזי בחיפה אל בית המשפט המחוזי בתל-אביב, בהעדר סמכות מקומית למחוז זה. לטענתה, הסמכות המקומית מוקנית אך ורק למחוז תל-אביב.

2. מדובר בתביעה חוזית, על סך 28,823,059 ₪, בה נטען כי המבקשת הפרה את החוזה עליו חתמה עם המשיבה בנוגע לפרויקט בנייה בעיר חריש (להלן: "הפרויקט"), בכך שהיא מעכבת תשלומים משמעותיים שעליה לשלם למשיבה על פי החוזה שנחתם בין הצדדים (להלן: "החוזה").

3. בכתב התביעה נטענו טענות שונות לגבי מחדלים של המבקשת לקדם את הפרויקט, אולם עילת התביעה היא הודעת המבקשת למשיבה, לפיה היא מביאה את ההתקשרות בין הצדדים לסיום (כפי שהיא רשאית לעשות על פי החוזה).

בכתב התביעה נתבעים, אפוא, הסכומים שהמבקשת חייבת לשלם למ שיבה (על פי הנטען) בגין סיום החוזה על ידה באופן חד צדדי (ראו סעיפים 9-8 לכתב התביעה).

טיעוני המבקשת (הנתבעת)

4. בבקשה להעברת מקום הדיון (להלן: "הבקשה") נטען, כי מדובר בתביעה חוזית מובהקת, כהגדרתה בתקנה 3(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות"), כי מקום עסקם של שני הצדדים ובאי כוחם נמצא בתל אביב וכי על פי כל החלופות של תקנה 3(א) מסורה הסמכות למחוז תל-אביב. כן נטען, כי הגשת התביעה לבית משפט זה מהווה שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ומקורה בשיקולים זרים.

5. המבקשת טוענת, כי הסמכות המקומית נקבעה כדי לשרת את נוחות הנתבע, שלא ייאלץ להתרחק ממקום מושבו ועל מנת שלא לאפשר לתובע לטלטל את הנתבע למקומות רחוקים. במקרה זה, כך נטען - התביעה הוגשה (על ידי המשיבה – מינהל מגורים ישראל) לבית המשפט בחיפה, בניסיון לחמוק, בחוסר תום לב מהתדיינות בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, מאחר שהמשיבה מנהלת בבית המשפט המחוזי תביעות רבות (המפורטות בבקשה), ובכללן תביעה בגין פרויקט אחר המבוצע, בימים אלו, בחריש.

6. להלן תמצית טענותיה לגבי תתי הסעיפים של תקנה 3(א) לתקנות;

א. תקנה 3(א)(1) - " מקום מגוריו או עסקו של הנתבע" - מקום עסקה הרשום של הנתבעת הוא ברח' יגאל אלון בתל- אביב, כפי שמעיד דו"ח רשם העמותות שצורף לבקשה וכפי שמעיד סעיף 1 לתקנון העמותה (שצורף לבקשה) בו נכתב, במפורש, כי המשרד הרשום של העמותה נמצא בתל-אביב. גם בהסכמים שנחתמו בין הצדדים נכתב כי כתובתה של הנתבעת היא ברח' יגאל אלון 96 בתל-אביב.

המשיבה עצמה לא ציינה, בכותרת כתב התביעה, כתובת של הנתבעת בחיפה, אלא ציינה כי היא מיוצגת על ידי משרד באי כוחה, אשר כתובתו היא רח' דניאל פריש בתל-אביב.

ב. תקנה 3(א)(2) - " מקום יצירת ההתחייבות" - מאחר שבחוזה לא צוין מקום כריתתו, יש לבחון היכן הוא נכרת בפועל. בעניין זה אין מחלוקת שהחוזה נכרת ונחתם במשרד עוה"ד זהבי, בלאו ושות' הנמצא בתל-אביב ולכן, על פי תקנה 3(א)(2), מסורה הסמכות המקומית למחוז תל-אביב.

ג. תקנה 3(א)(3) – "המקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות" בכתב התביעה נתבע קיום התחייבותה של המבקשת לשלם למשיבה את סכום התביעה, לאחר שהחוזה ביניהם הובא על ידה לסיומו. החוזה אינו מפרש היכן יבוצע התשלום, אך על פי סעיף 44 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, התשלום מבוצע במקום מושבו של הנושה, היינו - בכתובתה של התובעת המצויה, גם היא, בתל-אביב. לכן, על פי תקנה 3(א)(3), מסורה הסמכות המקומית למחוז תל-אביב.

ד. תקנה 3(א)(4) – " מקום המעשה או המחדל בשלו תובעים" - המחדל בשלו תבעה המשיבה, הוא אי תשלום התמורה. מאחר שהתשלום היה צריך להתבצע בתל-אביב, גם על פי תקנה זו מסורה הסמכות למחוז תל-אביב.

טיעוני המשיבה (התובעת)

7. המשיבה טוענת, כי המבקשת נוסדה אך ורק לצורך רכישת קרקע ביישוב חריש והקמת פרויקט מגורים על קרקע זו וכי זה עיסוקה היחיד. מסיבה זו, לדעתה, זה המחוז הנכון הנגיש לחברי המבקשת, שמרביתם עתידים להתגורר ביישוב. לכן אין מדובר "בטלטול" המבקשת שלא לצורך.

המשיבה מוסיפה וטוענת, כי הבקשה הוגשה רק בשל רצונה של המבקשת לעכב את הדיון בתביעה, זמן רב ככל הניתן ולסרבל אותו . לדעת המשיבה בירור התביעה בחיפה יהיה מהיר יותר מבירורה בתל-אביב.

8. כן נטען כי מקום הימצאם של משרדי עורכי הדין המייצגים את הצדדים לא היווה שיקול שהרי גם משרדיהם של ב"כ המשיבה מצויים בעיר תל-אביב וממילא המרחק בין תל-אביב לחיפה אינו רב וכבר נפסק כי אין לייחס משמעות גדולה לשאלת הסמכות המקומית, במדינה כה קטנה כמדינת ישראל.

9. המשיבה אינה חולקת על כך שלבית המשפט המחוזי בתל אביב נתונה סמכות מקומית לדון בתביעה, אך טוענת, כי גם לבית המשפט המחוזי בחיפה נתונה סמכות מקבילה.

לטענתה, הזכות לבחור את מקום הגשת התביעה נתונה לתובע ולא לנתבע והוא רשאי להגישה בכל מקום לגביו מתקיימת אחת מהחלופות של תקנה 3(א) לתקנות ובמקרה זה, כך לשיטתה - קיימת יותר מחלופה אחת על פי תקנה 3(א) המקנה למחוז חיפה סמכות מקומית לדון בתביעה.

10. עוד נטען, כי מקום העסק (על פי תקנה 3(א)(1)) אינו בהכרח כתובתו הרשומה של הנתבע, אלא יש לבחון, מהותית, מהו מקום עסקו. במקרה זה, עיסוקה היחיד של המשיבה (כאמור) הוא בניית פרויקט המגורים בעיר חריש ולכן יש לראות בחריש את מקום עיסוקה ולכן מוקנית למחוז חיפה סמכות מקומית על פי תקנה 3(א)(1) לתקנות .

11. עוד נטען, כי מדוחותיה הכספיים של המבקשת עולה כי פעילותה העיקרית היא ביצוע התקשרויות עם נותני שירותים לצורך בניית הפרויקט בחריש ושם מבוצע גם שיווק הדירות , בעוד שמנגד, לעיר תל-אביב אין כל זכר בדוחות.

12. המשיבה טוענת, כי גם על פי תקנה 3(א)(3) קמה סמכות מקומית לדון בתביעה, שכן חריש היא המקום שנועד לביצוע ההתחייבות, היינו – התחייבותה של המשיבה למתן שירותי ניהול ופיקוח לבניית הפרויקט.

כן נטען כי "מקום מסירת הנכס" לפי תקנה 3(א)(4) הוא חריש, שכן שם יימסר הפרויקט לידי המבקשת.

דיון והכרעה

13. לאחר שעיינתי בחומר שלפניי ושקלתי את טיעוני הצדדים, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה.

14. תקנה 3(א) לתקנות קובעת מספר חלופות ואין מחלוקת כי די בכך שאחת מהן תתמלא (בענייננו) לגבי מחוז חיפה, כדי שייקבע כי לבית משפט זה קמה סמכות לדון בתביעה. כן אין חולק, כי ככל שעל פי החלופות השונות מוקנית סמכות מקומית ליותר מבית משפט אחד, רשאי התובע לבחור לאיזה בית משפט (מאלה המוסמכים) יגיש את תביעתו.

15. סבורה אני כי במקרה זה מתקיימת לפחות החלופה האמור ה בתקנה 3(א)(3), לפיה הסמכות מוקנית לבית המשפט הנמצא " במקום שנועד או שהיה מכוון לקיום ההתחייבות".
לא ניתן לקבל את טענת המבקשת לפיה המקום שנועד לביצוע ההתחייבות הוא רק המקום שנועד לתשלום התמורה. החוזה מטיל התחייבויות על שני הצדדים, כל צד והתחייבויותיו הוא. לעניין הסמכות המקומית הולכים " אחר המקום בו חייב הנתבע לעשות את המוטל עליו " (ההדגשה אינה במקור) [ראו: ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית (1995), בעמ' 76].

16. על פי החוזה, שנחתם בין הצדדים, המקום לביצוע התחייבויותיה של המבקשת (הנתבעת) הוא העיר חריש;

על פי החוזה, קיבלה המבקשת על עצמה את ניהול הפרויקט ובמסגרת זו היא התחייבה כלפי המשיבה (בין היתר) להיות אחראית על בקרת טיב העבודות המתבצעות באתר: על התקדמותן בהתאם ללו"ז; לסייע למשיבה בקבלת החזקה בפרויקט, בהכנת רשימת ליקויים ותיקונים, לפקח אחר ביצוע התיקונים; לפקח על הליך מסירת הדירות לרוכשים, לרכז את ישיבות התיאום באתר, לתאם בין הגורמים המתכננים היועצים והקבלנים שבאתר ועוד ועוד.

ברי כי מקום הביצוע של הפעולות הנ"ל, המהוות חלק מהתחייבויותיה של המבקשת כלפי המשיבה, הוא האתר בו מתבצע הפרויקט, היינו – העיר חריש, המצויה בסמכותו של בית משפט זה.

ראו, בעניין זה החלטה שניתנה על ידי כבוד השופט גריל, במקרה הדומה למקרה דנן, שנדון ברע"א (מחוזי חי') 50928-03-19 ק.ר. תכנון תשתית ופרויקטים הנדסיים בע"מ נ' צ.ח.ר פארק תעשיות הגליל צפת חצור ראש פינה טובא זנגריה (08.04.2019), אליה הפנו ב"כ המשיבה.

17. די בכך כדי שאקבע כי בידי בית משפט זה מצויה הסמכות המקומית לדון בתביעה מכוח תקנה 3(א)(1) לתקנות ואין צורך להידרש לתת י סעיפים נוספים, אשר בסעיף 3 לתקנות , או לטענות אחרות שנטענו על ידי הצדדים.

18. הבקשה נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הבקשה בסך של 5,000 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך.

הסכום ישולם בתוך 45 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תש"פ, 15 יולי 2020, בהעדר הצדדים.