הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 6749-01-19

בפני
כבוד ה שופטת ריבי למלשטריך-לטר

תובעים

דיב שלאעטה ת.ז. XXXXXX010
ע"י ב"כ עוה"ד תייסיר חלאילה

נגד

נתבעים

1. העדה (כנסיה) יונית קתולית בכפר סח'נין
ע"י ב"כ עוה"ד השאם דאוד
2. רשם מקרקעין נצרת

פסק דין

1. התובע הגיש בקשה למתן פסק דין הצהרתי אשר יצהיר כי לו הזכות במקרקעין הבאים באדמות סחנין :
חלקה 62 בגוש 19323 בשטח של 70.4 מ"ר (1/12 חלקים מהחלקה)
חלקה 380 בגוש 19322 בשטח של 87.8 מ"ר (878/3670 חלקים מהחלקה).
(חלקי חלקות אלו יקראו להלן " המקרקעין").

2. עובדות הרקע
2.1 התובע טוען כי רכש בהסכם מכר מיום 15.8.62 את המקרקעין ומאז אלו מצויים בחזקתו. הסכם המכר שצורף מתייחס להסכם מול ב"כ ווקף הכנסיה היונית קתולית בסחנין, לפיו נמכרו לתובע שני עצי זית בשני מקומות, האחד באלמניסה והשני מתחת לדרב אלעין. גבולות הממכר מצוינים על ידי אזכור בעלי חלקות גובלות.
2.2 העסקה דווחה לשלטונות המס בשנת 2016 או בסמוך לכך, כאשר תאריך העסקה המצוין הוא 6.7.15. (ולא 15.8.62).
2.3 נטען על ידי התובע כי על אף שהנתבע 1 ספק לו את המסמכים הדרושים, סרב רשם המקרקעין לרשום את העברת הזכות בטאבו.
2.4 בנסח הטאבו רשום היום כבעל הזכות (1/12) בחלקה 62 וכבעלי חלקה 380 (878/3670 חלקים) "ב"כ העדה היונית קתולית בכפר סחנין בהיותו נאמן על רכוש העדה ".

3. המסמכים שהוצגו
3.1 התובע חתם על שטרי מכר שאושרו על ידי בא כוחו, ושטרי המכר נחתמו על ידי הבישוף גו'רג בקעוני. ב"כ התובע טען כי על אף קיומם של כל המסמכים הדרושים להעברה, רשם המקרקעין סרב לרשום את הזכות של התובע, מהטעם שלא הוצג לו "כתב הקדש לנאמנות ".
3.2 חוק הנאמנות התשל"ט 1979 קובע בס' 2 שבו כי נאמנות נוצרת על פי חוק, על פי חוזה עם נאמן או על פי כתב הקדש. ס' 17 לחוק הנאמנות קובע –
17 . (א) הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת (להלן – הקדש) טעונה מסמך בכתב (בחוק זה – כתב הקדש) שבו מביע יוצר ההקדש את כוונתו ליצור הקדש וקובע מטרותיו, נכסיו ותנאיו, והמסמך הוא אחד מאלה:
(1) כתב חתום בידי יוצר ההקדש בפני נוטריון;
(2) צוואה של יוצר ההקדש, למעט צוואה בעל-פה;
(3) הוראת תשלום לענין סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.
(ב) תחילתו של הקדש היא עם העברת השליטה בנכסי ההקדש לידי הנאמן.
(ג) נמצאו נכסים המשמשים הקדש, אלא שאין על כך כתב הקדש, רשאי בית המשפט להצהיר על קיום הקדש ולהגדיר מטרותיו, נכסיו, תנאיו ותחילתו.

חוק הנאמנות נכנס לתוקף ביום 3.2.81, דהיינו כמעט 20 שנה לאחר העסקה מושא פסק דין זה.
"הקדש" במובנו טרם חוק הנאמנות הוסדר במסגרת פקודת ההקדשות לצרכי ציבור 1924 שדנה בהקדש שאיננו דתי, וכן והחוק לתיקון פקודת ההקדשות לצרכי צדקה תשל"ג 1973.

3.3 ראו בע"א 6406/03 נאמני ההקדשות של העדה הספרדית בעיה"ק צפת ומירון נ' תומר שמעון כמוס (16.06.2005)‏‏ -

"יצירת הקדש טעונה מסמך בכתב, כאמור בסעיף 17(א) לחוק הנאמנות, והוא הדין על פי המצב החוקי ששרר טרם כניסתו של חוק הנאמנות לתוקף (ראו: סעיף 3 לפקודת ההקדשות לצורכי צדקה, חא"י כרך א', 107 (להלן: פקודת ההקדשות); חוק לתיקון פקודת ההקדשות לצורכי צדקה (מס' 2) תשל"ג-1973, ס"ח תשל"ג 262). יחד עם זאת, מכיר חוק הנאמנות באפשרות להצהיר על קיום הקדש, וכמוהו הכירה גם פקודת ההקדשות, באפשרות להכריז על נכסים כנכסים המוחזקים בהקדש, אף בהעדר "כתב הקדש", כמשמעותו בחוק הנאמנות, ובהעדר "כתב הקדשה" כמשמעותו בפקודת ההקדשות (ראו: סעיף 17(ג) לחוק הנאמנות וסעיף 37 לפקודת ההקדשות). זאת אם שוכנע בית המשפט, על פי ראיות שהוצגו בפניו, כי נמצאו נכסים המשמשים הקדש בפועל."

3.4 לא הוצג בפני כל כתב הקדש המתייחס למקרקעין, או המתייחס לכך שבשנת 1962 היו נימר שחאדה או אליאס אליאס שבצעו את המכר, מופקדים כנאמנים על רכוש הכנסייה.

3.5 יחד עם זאת, ב"כ הכנסייה, עו"ד האשם דאוד, בדק בספרי הכנסייה ביחד עם האחראים היום, ובדיקתם כששים שנה לאחר עסקת המכר, העלתה כי אכן ביום 15.8.62 נעשתה עסקת מכר כשרה ותקפה.

3.6 עו"ד האשם דאוד הציג ייפוי כוח שנתן שגריר הותיקן (הכס הקדוש) בארץ, לבישוף גו'רג' בקעוני , ראש הכנסי יה היונית קתולית בעכו, לשמש כנציג חוקי של הכנסייה , במסגרתו קבל סמכות לחתום בשם הכנסייה ומוסדותיה בישראל, ולקחת חלק בפרוצדורות חוקיות ומשפטיות בפני כל רשות ממשלתית ובפני בית משפט, וכן הוסמך להאציל סמכויות ולתן ייפוי כוח בשמו.

3.7 ניתן תצהיר של האב אנדריאוס בחוס, מי שמכהן כממונה הכללי של הכנסייה היוונית קתולית. בתצהירו הוא מציין כי מלפני קום המדינה ועד לתחילת שנות האלפיים נעשו עסקאות בהן הכנסייה היוונית קתולית מכרה נכסים לאנשים פרטיים. משנות התשעים נחתמה אמנה בין ישראל והוותיקן, לפיה חלות הנחיות האוסרות על מכירת נכסי הכנסייה, ללא אישור הכס הקדוש. המוסמך היחיד לחתום על שטרי מכר הוא הבישוף המכהן הממונה על ידי הכס הקדוש, וחתימתו נעשית רק לאחר אישור הכס הקדוש לע סקה. האב אנדריאוס מצהיר כי לאחר בדיקת כל המסמכים בנוגע לעסקת המכר מושא פסק דין זה, פנה לכס הקדוש לקבלת אישורו, ועם קבלת אישורו חתם הבישוף שהיה ממונה אז, גו'רג' בקעוני על שטרי המכר, ביום 22.5.18. חתימת הבישוף אושרה על ידי עו"ד האשם דאוד.
בכך עמדה הכנסייה בכל התחייבויותיה, אגב אישרור רטרואקטיבי של עסקה שנעשתה כבר לפני כ-60 שנה.

4. לסיכום
4.1 לאחר שהכנסייה אישררה, על דעת הכס הקדוש, את עסקת המכר הנטענת, עסקה שנערכה בשנת 1962, עולה כי פתוחה הדרך לרישום זכות התובע במקרקעין, אצל רשם המקרקעין. רישום כאמור יהיה בכפוף לכל דין ונוהל, תשלומים נדרשים, והמצאת אישורים הדרושים לצורך ההעברה.
4.2 אין חיוב בהוצאות
4.3 המזכירות תמציא לצדדים את פסק הדין.

ניתנה היום, כ"ב סיוון תש"פ, 14 יוני 2020, בהעדר הצדדים.