הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 67155-03-17

לפני כבוד השופט סארי ג'יוסי

התובעת/המבקשת

פלג פיתוח מקרקעין (בנהריה) בע"מ

נגד

הנתבעים/המשיבים

1. עדירן פיורה השקעות (1996)

2. פנחס ארז אריאלי

3. פנחס רבקה

החלטה

לפניי שתי בקשות שהגישה התובעת, האחת למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ( להלן: "בקשה מס' 26") והשנייה למתן צו לעיון במסמכים ספציפיים וכן לחיוב הנתבעים ליתן מענה מלא לשאלון ( להלן: "בקשה מס' 37").

המבקשת/התובעת בתיק העיקרי, פלג פיתוח מקרקעין בנהריה עוסקת בענף הנדל"ן ( להלן: "פלג"). המשיבה 1 הינה חברה העוסקת בענף הנדל"ן ותחום הבניה, עדירן פיורה השקעות, (להלן: "עדירן"), הנתבע 2 הינו בעל המניות ומנהל המשיבה 1 ( להלן: "ארז"), ואילו המשיבה 3 היא אשתו של המשיב 2, שעל פי הנטען הינה בעלת עניין ודירקטורית בחברה ( להלן: "רבקה").

המבקשת הגישה תביעה כספית – חוזית במסגרתה עתרה לחיוב המשיבים בהחזר הלוואה בסך של 3.5 מיליון ( קרן) והתשואה שהובטחה בגינה, כלומר תשואה של 100%. הסכם ההלוואה שנערך בין הצדדים הוא מיום 14.4.2013, לפלג ניתנו בין היתר שני שיקים לביטחון, כל אחד על סכום של 3.5 מיליון ₪. סכום התביעה מיום 30.3.2017 עמד על 8,948,243 ₪ נכון ליום הגשת התביעה ( החזר קרן ההלוואה בתוספת ריבית).

בטרם הגשת התביעה הכספית, הגישו המשיבים המרצת פתיחה כנגד המבקשת, להצהיר כי הסכם ההלוואה שנכרת בין הצדדים (אותו הסכם מיום 14.4.2013 ) נזנח בחלקו, ועל כן המבקשת ושני בעלי דין נוספים מנועים מלממש את ההמחאות ויתר הבטוחות שניתנו להם להבטחת החזר ההלוואה.
כמו כן הוגשה התנגדות לביצוע שטר מטעם המבקשת, כנגד ארז ורבקה.

בהחלטה מיום 19.4.2017 נקבע כי מאחר ושלושת התיקים המתנהלים בין פלג לבין עדירן מושתתים על אותה מסכת יחסים עובדתית בין התובעת לנתבעים, והחלוקים בנוגע לאותה ההלוואה העומדת על הפרק, יש מקום לדון בשלושת התיקים במאוחד.
ראה לעניין זה החלטת כב' השופטת ר.למלשטרייך-לטר מיום 19.4.2017: " מדובר באותה מסכת יחסים בין אותן שני צדדים, עדירן ופלג. מדובר באותה הלוואה העומדת בבסיס המחלוקת. על הפרק מהי הדרך של פלג לממש את החזר הקרן והאם מגיעה התשואה הנוספת, שגם אותה מבקשת פלג להבטיח על מנת שתהיה לה אפשרות גבייה בבוא הזמן, אם כך יקבע. על פניו עולה כי אין מקום לכפילות בטוחות ובוודאי שאין מקום כי אותה מחלוקת עובדתית שבין הצדדים תשתרע בשלושה תיקים משפטיים שונים..."

ביום 28.3.2017 הגישו המבקשים את בקשה מספר 26 למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים בתצהיר ערוך כדין. לטענת המבקשים למרות החלטת בית משפט מיום 26.1.2017 שקבעה מועדים לשם השלמת ההליכים המקדמיים, המשיבים לא התייחסו בתצהיר הגילוי מטעמם לכל המסמכים אשר נתבקשו על ידם, וכפועל יוצא לא העמידו אותם לעיונם.
ביום 28.2.2018 הגישו המבקשים את בקשה מס' 37 להורות למשיבים להמציא מסמכים ספציפיים ולהשיב לשאלון אשר נשלח אליהם. בתשובה לבקשה טענו המשיבים כי נתבקשו מסמכים אשר מצויים בחזקת המבקשת, כגון טיוטות של חוזה ההתקשרות. כמו כן חזרו אלו על טענתם כי חלק מהמסמכים אינם רלוונטיים למחלוקת והמצאתם תכביד עליהם שלא לצורך.

המשיבים התנגדו לבקשה שכן לא היה מקום לשיטתם לשלוח דרישת עיון במסמכים ספציפיים בטרם קיבלו לידם את תצהיר גילוי המסמכים. כמו כן טענו כי הבקשה כוללת מסמכים מיותרים רבים שחלקם אינו נמצא בחזקת המשיבים.

תקנה 110 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 ( להלן: "התקנות"), שכותרתה " צו להשיב או להוסיף להשיב, קובעת כך: "לא השיב הנשאל, או לא השיב תשובה מספקת, רשאי השואל לבקש מבית המשפט או מן הרשם צו המחייב את הנשאל להשיב, או להוסיף ולהשיב, לפי העניין, ומותר בצו כאמור לחייב במתן תשובה בין בתצהיר ובין בחקירה שבעל פה, ככל שיורה בית המשפט או הרשם".

תקנה 113 לתקנות שכותרתה, "צו גילוי מסמך פלוני", קובעת כך: "בית משפט או הרשם רשאי בכל עת, בין שניתן צו גילוי מסמכים או הוגש תצהיר על מסמכים ובין אם לאו, ליתן, לפי בקשת בעל דין, צו לפי טופס 12, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר אם מסמך פלוני המפורש באותה בקשה מצוי, או היה מצוי, ברשותו או בשליטתו, ואם אינו מצוי בה- מתי יצא ממנה ומה היה עליו".

תקנה 117 שכותרתה " בקשה לעיון במסמכים שלא נזכרו" קובעת כך: "בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם צו לעיון במסמכים של בעל דין שלא נזכרו בכתבי טענותיו או בתצהיריו, ולהעתקם ; הבקשה תהא מבוססת על תצהיר המציין מה הם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכי המבקש זכאי לעיין בהם ולהעתיקם והם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דינו".

בהתאם להלכה הפסוקה, מטרתן של תקנות אלו, היא להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת בין הצדדים, על מנת לקבל את מלוא המידע שיסייע לבעל דין להוכיח את טענותיו או לסתור עמדת הצד השני, ולייעל את הליכי הדיון ( רע"א 557/00 אפרופים נ' מדינת ישראל (7.5.2000)).

באשר להליך גילוי המסמכים נקבע, כי מאחר שביסוד ההליך המשפטי עומדת חשיפת האמת, נקודת המוצא היא גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה. כך, ניתן יהיה לקיים דיון הוגן, במסגרתו תובא מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית, ויהיה בכוחו של כל צד להתמודד בצורה ראויה עם הטענות שיעלה הצד השני ( אורי גורן סוגיות בסדר הדין האזרחי 194 ( מהדורה תשיעית, 2007)).

מעיון בשאלון אשר צורף לבקשה מס' 37, שוכנעתי כי כלל השאלות רלוונטיות לסכסוך המתעורר במסגרת התביעה המאוחדת, ועל כן על המשיבים להשיב על כלל השאלות באופן מפורט, ולצרף את המסמכים המבוקשים במסגרת אותו שאלון, ככל שהם עומדים לרשותם.
על המשיבים להשיב באופן מפורט לשאלות, ולא ליתן מענה כללי שאינו מספק, בייחוד לאור קביעתי כי השאלות בהחלט רלבנטיות למחלוקת נשוא תיק זה.

לעניין הגילוי הספציפי, מלבד המסמכים המאוזכרים בסעיף מס' 2.4 לבקשה מס' 37 אשר יש להניח שמצויים גם בידי המבקשת, מצאתי כי יתר המסמכים שנתבקשו הינם רלוונטיים להליך בענייננו ועל המשיבים להמציאם לעיון המבקשים. ככל שהמשיבים השיבו בתצהירם כי אין בידם חלק מהמסמכים, יש להסתפק בתשובתם זו.

המשיבים ישיבו לשאלות ויעבירו את המסמכים החסרים במסגרת תצהיר משלים שיעבירו לבא כוח המבקשת תוך 30 ימים מהיום.
המשיבים יישאו בהוצאות הבקשות לגילוי מסמכים ומתן מענה לשאלון בסך 2,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ה ניסן תשע"ח, 10 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.