הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 66932-12-20

לפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא

התובעת

נוריס מדיקל בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד ש' קסוטו

נגד

הנתבעים

  1. רמי זיו
  2. נוריס אל.די. טכנולוגיות בע"מ

ע"י עו"ד א' ביגר

החלטה

1. התובעת, חברת נוריס מדיקל בע"מ, היא חברה פרטית שנוסדה בישראל בשנת 2011, ועוסקת בפיתוח וייצור טכנולוגיות במערכות שתלים דנטליים. התובעת הגישה תביעה נגד מר רמי זיו , מייסדה ובעל מניות בה, ומי שכיהן בה כמנכ"ל וכדירקטור בתקופות שונות, שסופן בחודש אוגוסט 2020. בתביעה נטען כי הנתבע מפר את חובות הנאמנות שלו לחברה, ואת התחייבויותיו בהסכם המייסדים, בכך שהוא עושה שימוש בקניינה של החברה, ובידע השייך לחברה, לצורך הקמת עסק מתחרה.

2. בגדרם של הליכי התביעה ניתן ביום 16.3.2021 צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים. בבקשה המונחת לפניי, מבקשת התובעת מבית המשפט להורות לרמי לגלות ולהעביר לעיונה מסמכים שונים , אותם סירב להעבירם על אף הצו.

רקע - העובדות הצריכות לעניין
3. התובעת, נוריס מדיקל בע"מ, היא חברה פרטית רשומה בישראל שנוסדה בשנת 2011 על ידי הנתבע , רמי זיו. החברה עוסקת בפיתוח , ייצור ומכירה של מערכות שתלים דנטליים. החברה פועלת בישראל ומשווקת ומפיצה את מוצריה בכל העולם באמצעות חברות בנות. בן היתר פועלת החברה באמצעות חברת בת הרשומה בארצות הברית בשם נוריס מדיקל ארה"ב.

4. הנתבע, רמי זיו, מחזיק כיום, בעצמו ובאמצעות הנתבעת 2, נוריס אל.די. טכנולוגיות בע"מ, שהיא חברה שבשליטתו, ב-853 מניות רגילות של החברה, המהווים כ-8.5% מהון המניות הנפרע של החברה.

5. בשנת 2017 נקלעה החברה למשבר כלכלי קשה ונאלצה לחפש מקורות מימון להמשך פעילותה. ביום 2 0/08/2017 נערך ונחתם בין החברה, הנתבע, צבי גני ס וחברת יזראמקס (1995) אחזקות והשקעות בע"מ שבשליטתו (להלן: יזראמקס) הסכם שנועד לגייס מימון לפעילות החברה (נספח 3 לתביעה). על פי ההסכם (שיכונה להלן גם: הסכם ההשקעה), התחייבו צבי גניס ויזראמקס להלוות לחברה סך של 5 מיליון ₪ (סעיף 8(א) להסכם ההשקעה). במקביל, התחייב הנתבע להלוות לחברה סך של 1.5 מיליון ₪. עוד הוסכם כי לגניס ויזראמקס, או למי מטעמם, יוקצו 3,591 מניות רגילות של החברה, כך שגניס (בעצמו ובאמצעות יזראמקס או מקורביו ) יהיה בעלי 61% מההון הנפרע של החברה.

6. יצוין כי עובר לחתימת הסכם ההשקעה וגם לאחריו, עד חודש מאי 2019, שימש הנתבע כמנכ"ל החברה וכן כדירקטור בחברה. בחודש מאי הופסקה עבודתו של הנתבע כמנכ"ל והוא הועבר לתפקיד של מנהל הפיתוח הטכנולוגי ( CTO). הנתבע נותר דירקטור ומנהל פיתוח בחברה עד שנת 2020.

7. בכתב התביעה בתיק זה נטען כי הנתבע פועל בניגוד לטובת החברה ומקדם אינטרסים אישיים שלו על חשבונה. נטען כי הנתבע פועל להקמת עסק המתחרה בחברה ומשדל עובדים להצטרף אליו; הנתבע מנסה לדלות ולסחוט מידע חסוי מעובדי החברה על מנת לעשות בו שימוש כדי להתחרות בה ; הנתבע מציג מידע כוזב בעמוד הלינקדאין ; והנתבע עושה שימוש בקניינה הרוחני של החברה. בשל אלו הגישה החברה את התביעה בתיק זה כנגד הנתבע וחברת נורי ס אל.די טכנולוגיות בע"מ שבשליטתו.

8. החברה עותרת בתביעתה כי ינתנו כנגד הנתבעים סעדים הצהרתי ם שונים וכן צווים שימנעו מהם לעשות שימוש במידע של החברה, בקניינה הרוחני של החברה וצווים שיאסרו על הנתבע להתחרות בעסקי החברה. החברה סומכת טענותיה על מספ ר מקורות. הוראות הסכם ההשקעה הקובע ות חובת סודיות לגבי מידע של החברה (סעיף 10) ואיסור תחרות בעסקי החברה (סעיף 11). כן טוענת החברה כי פעילותו של הנתבע מהווה הפרה של חובותיו כנושא משרה בחברה ובעל מניות בה ומהווה הפרה של חוב ות ההגינות ותום הלב החלות עליו, הן מכוח הסכם ההשקעה והן מכוח היותו בעל מניות ונושא משרה בחברה.

9. הנתבעים מצדם כפרו בטענות החברה וטענו כי התביעה הנוכחית אינה אלא צעד טקטי שננקט
בתגובה לתביעה להסרת קיפוח שהגישו כנגד החברה בת .א. (תל אביב) 35385-12-20. הנתבעים הכחישו כי פעלו בניגוד לאינטרס החברה וכי הפרו את התחייבויותיהם על פי הסכם ההשקעה או את חובותיהם על פי דין.

10. ביום 16/03/2021 נערך קדם משפט בתיק ובגדרו הסכימו הצדדים לפנות להליך גישור. במסגרת ההחלטה מאותו יום ניתן צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים.

הבקשה
11. בבקשה המונחת להכרעתי כעת (בקשה 14) עותרת החברה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים מסוימים וכן להשלמת תשובות לשאלון ששלחה . בבקשה נטען כי החברה ביקשה מהנתבעים גילוי ועיון ברשימת מסמכים מסוימים, אך נענתה בסירוב. בקשת החברה הועבר ה לתגובת הנתבעים שחזרו על עמדתם וביקשו לדחותה.

12. כדי שנוכל להתייחס לבקשה אפרט את המסמכים ואת השאלות מושא הבקשה:

12.1. תכתובות של הנתבע עם הגב' סמדר זיו, אשתו של הנתבע (סעיף 3 לבקשה), וכן עם מר אהרון זיו, אביו של הנתבע (סעיף 7 לבקשה), שהיה עובד בכיר בחברה בין השנים 2020-2013 , בכל הנוגע לנסיבות סיום העסקתו של הנתבע בחברה, אפשרויות עסקיות בתחומי הפעילות של החברה, מחוץ לחברה. פעילותה של החברה לאחר סיום העסקתו בחברה, והצעות לשיתוף פעולה מקצועי בזמן ולאחר סיום העסקתו של הנתבע בחברה (סעיף 3 לבקשה).

12.2. פרוטוקולים של ישיבות בעלי המניות ודירקטוריון החברה מיום הקמתה (סעיף 3.11 לדרישה). מדיקל סבורה שמסמכים מסוג זה מצויים בידי רמי מתוקף תפקידו בחברה, ובפרט פרוטוקולים מהתקופה שקדמה לסיום תפקידו כמנכ"ל, אשר החברה מתקשה למצוא (סעיף 10 לבקשה).

12.3. כל מסמך הנוגע לפעילות החברה, בעליה, נכסיה ועסקיה (ס' 11 לבקשה), וכן כל מסמך הנוגע לזכויות קניינה הרוחני של החברה (ס' 16 לבקשה).

12.4. פניות שנעשו אל הנתבע או מטעמו אל צדדים שלישיים ברשת לינקדאין, בזמן העסקתו בחברה ובתקופה שלאחריה , והתשובות לפניות (ס' 21 לבקשה).

12.5. מענה לשאלות 7, 10 ו-11 לשאלון בנוגע ל שיחות עם סמדר ואהרון זיו, ופירוט החומרים שהועברו על ידי הנתבע ממחשב החברה לאחסון חיצוני (ס' 26 ו- 28 לבקשה).

דיון והכרעה
13. כמפורט להלן הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה בחלקה בלבד. את ההחלטה אפתח במספר הערות על המסגרת המשפטית הרלבנטית.

14. הכללים לעניין גילוי ועיון במסמכים מוסדרים בפרק ט' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018. אף שניסוח התקנות שונה במעט מנוסח התקנות הקודמות, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, הרי שאין בתקנות החדשות שינוי מהותי של הכללים, ועל כן ניתן להיזקק להלכות שנקבעו בעבר גם לצורך פרשנות התקנות החדשות (יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 321 (2020) ).

15. הליכי הגילוי והעיון מתנהלים בשני שלבים; תחילה מגיש כל בעל דין תצהיר גילוי שבו עליו להצהיר על כל המסמכים הרלבנטיים המוחזקים על ידו או שהיו בעבר ברשותו, ואם המסמך אינו ברשותו, עליו לפרט את הנסיבות לכך (ראו סיפה לתקנה 57 לתקנות). בשלב הגילוי חובה על כל בעל דין לפרט את כל המסמכים הרלבנטיים, גם אם עומדות לו טענות כנגד זכות העיון בהם (כגון טענות חיסיון) וגם אם עומדות לו טענות לגבי מועד העיון בטענות (ראו רוזן-צבי הנ"ל, בעמ' 322). בשלב השני, על בעל הדין שגילה מסמכים להעמידם לעיון חברו אשר רשאי להעתיקם (תקנה 58 לתקנות).

16. תכלית הליכי הגילוי והעיון במסמכים היא לחשוף בפני בעלי הדין כל מסמך הרלבנטי למחלוקות על מנת שהצדדים יוכלו לשחק "בקלפים גלויים" (רוזן-צבי הנ"ל, בעמ' 322-321; רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב, פ"ד נה(1) 515, בפס' 5 (1999)). הלכה היא כי היקף הגילוי הוא רחב (רע"א 5126/19 פלונית נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, בפס' 10 (03/11/2019); רוזן צבי הנ"ל, בעמ' 325; רע"א 8181/15 אריה את עופר עבודות בניה נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, בפס' 20 (31/01/2016)).

17. כאשר בעל דין לא נענה לדרישת גילוי ועיון במסמכים, רשאי המבקש לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צווים (תקנה 59(א) לתקנות החדשות). בקשה לגילוי ועיון במסמכים תוכרע לאחר בחינת שני שיקולים עיקריים ; רלוונטיות המידע המבוקש ומידת ההכבדה שיש במתן הצו על הצד ממנו נדרש הגילוי (רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין (13/10/2009) ).

תנאי הרלוונטיות של המסמכים יפורש באופן ליברלי על מנת להגשים את תכליות ההגינות הדיונית וגילוי האמת (רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך, פסקה 12 (24/01/2016)). לצורך כך, בעל הדין המבקש אינו נדרש להוכיח כי המסמכים רלוונטיים באופן וודאי, אלא שלמסמך עשויה להיות רלבנטיות (רע"א 9322/07 Gerber Products Company‏ נ' חברת רנדי בע"מ, פסקה 7 (15/10/2008)).

18. עם זאת, שאלת הרלוונטיות אינה עומדת לבדה, ויש לבחון לצדה גם את מידת ההכבדה שתיצור חובת הגילוי על בעל הדין שכנגד, הפגיעה בפרטיות של הצד שכנגד ושל הצדדים שלישיים ופגיעה באינטרסים לגיטימיים אחרים (ראו 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; רע"א 9322/07 הנ"ל בפס' 8; רע"א 8181/15 הנ"ל, בפס' 21). בחינה זו תעשה בדרך של מקבילית כוחות, כך שככל שמידת ההכבדה על בעל הדין המגלה גדולה יותר, כך יקפיד בית המשפט בבחינת רלבנטיות המסמכים המבוקשים ולהיפך .

19. בעל דין המבקש גילוי מסמך מסוים צריך לפרט את המסמך או לכל הפחות לתת תיאור ברור של המסמך המבוקש. עם זאת, לעיתים יש קושי בתיאור המסמך ועל כן הכירו בתי המשפט בכך שבמצבים מתאימים ניתן יהיה להיעתר לבקשה לגילוי סוג של מסמכים ולאו דווקא מסמך מוגדר (ראו רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 197 (2002)). במקרים שכאלו על המבקש לשכנע כי סוג המסמכים המבוקש רלוונטי להליך ומידת ההוכחה הנדרשת היא באופן לכאורי בלבד.

20. כאמור, תנאי הרלוונטיות של המסמכים להליך הוא התנאי המרכזי בבקשות לגילוי מסמכים. כדי לברר מהם המסמכים הרלוונטיים להליך יש להגדיר תחילה את השאלות השנויות במחלוקת בתובענה, שהרי יתכן שבין הצדדים שנויות במחלוקת סוגיות נוספות, אך אלו אינן מתבררות בהליך שבו נדונה הבקשה. ברי כי מסמך שאינו רלבנטי להליך, אף שהוא רלבנטי להליכים אחרים בין הצדדים, אינו מחויב בגילוי (ראו י' זוסמן סדרי הדין האזרחי עמ' 428 (מהדורה שביעית – 1995)).

21. המחלוקת בין הצדדים מושא ההליך הנוכחי, להבדיל מהמחלוקת המתבררת בהליכים אחרים שבין הצדדים, עוסקת אך ורק בטענות בדבר הפרת חובותיו של הנתבע, כמפורט בפסקה 7 לעיל. דהיינו, הפרת התחייבויותיו וחובותיו שלא להתחרות בחברה, הפרת חובת הסודיות של המידע והקניין הרוחני של החברה, והניסינוות לפנות לעובדי החברה לקבלת מידע וסודות של החברה. לאור הגדרת המחלוקת נבחן את רלבנטיות המסמכים המבוקשים.

22. ההתכתבות בין הנתבע לאשתו, ד"ר סמדר זיו- החברה טוענת כי אשת הנתבע הייתה מעורבת בענייני החברה, נטען כי השתתפה בישיבת בעלי מניות של החברה והציגה בשמו של הנתבע השגות על חוות הדעת בעניין שווי החברה.

עם זאת, החברה לא הצביעה על ראיות למעורבותה של הגב' ס' זיו בפעול ות מושא המחלוקת. אין טענה כי עסקה ביחד עם הנתבע בעסק מתחרה, עשתה שימוש במידע של החברה או פנתה לעובדי החברה וכדומה. מעורבותה בעניין הערכת השווי אינה מספקת כדי לקבוע שהתקשורת בין הנתבע לבינה רלבנטית לבירור המחלוקת מושא ההליך הנוכחי.

23. תכתובות עם אהרון זיו, אביו של הנתבע- נטען כי אהרון זיו היה עובד בחברה ולכן יש לאשר את העיון בתכתובות שבינו לבין הנתבע . גם בעניין זה לא פירטה החברה מדוע התכתבויות עם אהרון זיו רלבנטיות למחלוקות מושא התביעה. למעשה מדובר במסע דיג מתוך תקוה, כי ימצאו אמירות רלבנטיות להליך . ודוקו , מבוקש עיון כללי בכל ההתכתבויות ללא צ יון מסמך מסוים או התכתבות מוגדרת . מדובר בבקשה מכבידה שלא לצורך ונעדרת ולו בסיס של ראיה כי יש בהתכתבויות אלו רלבנטיות להליך.

24. פרוטוקולים מישיבות בעלי המניות ודירקטוריון החברה- הנתבע שימש כמנכ"ל החברה ממועד יסודה ולכאורה צפוי שיהיו בידו או בשליטתו כל המסמכים בנוגע לישיב ות בעלי המניות והדירקטוריון. הנתבע אינו כופר בזכותה של החברה לעיין בכל אלו אך טוען כי מסר את כל המסמכים שבידו ואף הצהיר כי אין לו מסמכים נוספים.

כזכור הדרישה לגילוי מסמכים משתרעת גם על מסמכים שהיו ברשותו ובשליטתו של בעל הדין. על כן, ראוי שהנתבע ישלים את הצהרתו ויבהיר אם היו בידו מסמכים נוספים של הישיבות האמורות ואם כן, היכן המסמכים ובאילו נסיבות הועברו משליטתו.

25. מסמכים הנוגעים לפעילות החברה, בעליה ועסקיה – החברה מבקשת כי הנתבעים ימסרו לה, באופן גורף, את כל המסמכים הנוגעים לפעילות החברה. נטען כי הנתבע אישר כי העביר לאחסון חיצו ני חומרי מחשב של החברה.

גם דרישה זו דינה להידחות. מדובר בדרישה כוללנית שאין בינה לבין המחלוקת מושא ההליך מאום. אמנם, יתכן שלחברה זכות לדרוש מהנתבע למסור לידיה מסמכים ונכסים של החברה, בהיותם קניינה של החברה, אולם דרישה שכזו אינה נוגעת להליך הנוכחי העוסק בהפרת התחייבויות וחובות כפי שפורטו לעיל. דרישה כוללנית מכל נושא משרה, שישיב לחברה את נכסיה לאחר שסיים את עבודתו בה , אינה מקימה עילה לדרישת מסמכים במסגרת ההליך הנוכחי.

26. מסמכים הנוגעים לקניינה הרוחני של החברה- גם דרישה זו היא דרישה כוללנית ונסמכת על טענה כי החברה זכאית לקבל מנושא המשרה כל מסמך הנוגע לענייניה ונכסיה של החברה. דרישה כוללנית כזו אינה רלבנטית ל הליך הנוכחי, אם כי יתכן שבגדרם של צוים שינתנו בתום ההליך, אם יתברר כי הנתבע עושה שימוש שלא כדין בקניינה הרוחני של החברה, יהיה מקום להורות על העברת מסמכים שכאלו לחברה.

27. כל הפניות שנעשו לנתבע או מטעמו אל צדדים שלישיים, במסגרת חשבונו ברשת הלינקדאין - גם דרישה זו לוקה בכלליות. עם זאת, ככל שיש בהתכתבויות אלו להצביע על ניצול הזדמנויות עסקיות על ידי הנתבע בעודו נושא משרה בחברה, ועל הפרת סעיפי אי-התחרות והסודיות בהסכם, הן עשויות להיות רלבנטיות להליך . על כן, אני מורה לנתבע לגלות ל חברה כל פניה שנעשתה אליו ו/או מטעמו לצדדים שלישיים, בזמן ולאחר העסקתו בחברה, בנוגע לאפשרויות עסקיות ו/או מקצועיות בתחום פעילות החברה, ואת התשובות לפניות אלו.

28. החברה מבקשת להורות לנתבע להשלים את תשובותיו לשאלון ולהשיב על השאלות בעניין המסמכים הקשורים לחברה שהעביר ממחשב החברה לאחסון חיצוני, וכן על השאלות בעניין שיחות שהתקיימו בינו לבין אשתו ואביו באשר לנסיבות סיום העסקתו בחברה, אפשרויות עסקיות, הצעות לשיתוף פעולה וכיוצ"ב.

נפתח בשאלות בדבר העברת מסמכים לאחסון חיצוני. בעניין זה יש לקבל את טענת החברה. העברת מסמכי החברה לאחסון חיצוני עשויה להצביע על הפרת ח ובותיו והתחייבויותיו של הנתבע ולחזק את הטענה כי הנתבע עושה שימוש שלא כדין בקניינה הרוחני ובמידע של החברה. הטענה של הנתבע כי מדובר במסמכים שהוכנו לקראת הליך משפטי ולכן ה ם חסויים אינה פוטרת את הנתבע מלה שיב ול פרט את מסמכי החברה שהועברו. עובדת העברת מסמכי החברה לצורך הליך משפטי אינה חוסה תחת חיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט. יתרה מזו, החברה רשאית לעקוב אחר הפעולות שנעשו בקניינה במסמכיה.

על כן, אני מורה לנתבע להשיב על השאלות האמורות ולגלות לנוריס מדיקל כל מסמך הקשור לחברה, שמקורו במחשב החברה, ושהועבר לאחסון החיצוני.

אשר לשיחות שניהל הנתבע עם אשתו ואביו, הרי שהדברים שקבעתי לעיל בעניין מסירת התכתובות שנוהלו עמם יפים גם לעניין דרישה זו, ועל כן אני דוחה אותה.

סוף דבר
29. בשים לב לכל האמור אני מורה לנתבעים לגלות את המסמכים כמפורט בפסקאות 24, 27 לעיל, לאפשר את העיון בהם ולהשיב על השאלות כמפורט בפסקה 2 8 לעיל. הנתבעים ישלימו את הליכי הגילוי והעיון תוך 21 יום מהיום.

בנסיבות העניין ובשים לב לכך שהבקשה התקבלה רק באופן חלקי, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט חשוון תשפ"ב, 25 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.