הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 63922-12-17

לפני כבוד השופטת תמר שרון נתנאל

התובעת
י. לרר (הנדסה) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד יעקב שרעבי ו/או פיראס ג'באלי

נגד

הנתבעת
יפה נוף תחבורה תשתיות ובנייה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד גיל חגי ו/או גיא לייכטר
ממשרד ש. פרידמן ושות' משרד עורכי דין

החלטה

1. בעקבות החלטה שניתנה על ידי ביום 19.12.18, לפיה סולקו על הסף חלק מטענות התובעת, הגישה התובעת, ביום 21.5.20, כתב תביעה מתוקן, בו הועמד סכום התביעה על סך כולל של 19,790,981 ₪, במקום הסך של 26,023,847 ₪, אשר נתבע בכתב התביעה המקורי שהוגש בתיק זה.

בעת שהגיע מועד תשלום המחצית השניה של האגרה, טענה התובעת, כי עליה לשלם מחצית זו, לפי סכום כתב התביעה המתוקן.

2. אפשרתי לתובעת להמציא פסיקה התומכת בטענותיה ובשלב הביניים הוריתי על תשלום המחצית השנייה של האגרה בהתאם לסכום כתב התביעה המתוקן. לאחר שהתובעת לא המציאה דבר לתיק בית המשפט, ניתנת החלטה זו.

3. תקנה 10 לתקנות בתי משפט (אגרות), התש"ז-2007, דנה בחיוב באגרה במקרים בהם מוגדל ס כום התביעה, או מוקטן. תקנה 10(ד), המתייחסת למקרה בו מוקטן סכום התביעה, קובעת:

"ד) התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השניה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו, ויחולו הוראות תקנת משנה (ב) בשינויים המחויבים".

הנה כי כן, החזר אגרה בשל הקטנת סכום התביעה מותנה בהתמלא שני תנאים מצטברים; האחד - בית המשפט התיר לתובע להקטין את סכום התביעה בטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השנייה. השני - קיימים לכך טעמים מיוחדים שיירשמו.

4. לאחר ששקלתי בדבר, סבורה אני כי על התובעת לשלם את מלוא האגרה, על פי סכום כתב התביעה המקורי, ואלה נימוקיי;

תכלית חיובו של בעל דין לשלם אגרה עם הגשת ההליך, היא מתן אפשרות למערכת בתי המשפט לתת שירות לציבור ובעיקר - מניעת הגשת הליכי סרק, בין על פי עניינם ובין על פי סכומם. לכן, נקודת המוצא של תקנות האגרות היא תשלום אגרה ואי תשלומה, בין מחמת פטור בשל סוג ההליך ובין מחמת מצבו הכלכלי של מגיש ההליך, הוא החריג [ראו: ע"א 2623/02 סיס עיצוב ריהוט ציבור בע"מ נ' בזק החברה הישראלית לתקשרות בע"מ (26.12.2002) ]. על פי הוראות התקנות, האגרה נקבעת, כעיקרון, עם הגשת ההליך ורק תשלומה מפוצל, לעיתים.

כן נקבעו בתקנות, מקרים בהם תוחזר אגרה ששולמה. המשותף למקרים אלה, הוא עידוד סיום ההליך על ידי בעלי הדין, שלא דרך פסיקת בית המשפט וזאת – בעיקר בשלבים מוקדמים של ההליך, בטרם הושקעו בו זמן ומשאבים רבים [ראו: רע"א 9493/04 קפון נ' מדינת ישראל, (16.6.2005)]. נקבע כי " התמריץ מבוטא בכך שבמקרים בהם סיום ההליך נתון לשיקול דעתו ובחירתו של בעל הדין שהגיש אותו, יינתן החזר אגרה אם אכן יבחר לסיימו בהקדם" - ע"א 1964/13 מדינת ישראל נ' קרמזה ג'יין (20.05.2014) (להלן: "עניין קרמזה"). לכן, כאשר בית המשפט נדרש להכריע (כגון שהתובענה מסולקת על הסף בשל העדר עילה) לא נחסך זמן שיפוטי ולכן אין להחזיר אגרה, או להפחיתה.

5. תקנה 10(ד) לתקנות, הרלבנטית לענייננו, מ תייחסת למקרים בהם התיר בית המשפט ל תובעת לתקן את כתב התביעה, על ידי הפחתת סכום התביעה. רוצה לומר - על מנת שתחול תקנה 10(ד) הקטנת סכום התביעה צריכה להיות על פי בקשת התובעת ולא עקב החלטה שניתנה על ידי בית המשפט, כבמקרה דנן, זאת " בכדי למנוע הגשת תביעות כספיות מופרזות, העשויות לאפשר מניפולציות של התובע ולהכביד על הצד שכנגד. התאמת גובה האגרה לסכום המבוקש מלכתחילה נועדה לעודד את בעלי הדין לתבוע את הסכום הריאלי שבבסיס תביעתם כבר בפתח ההליך (ראו, עניין בזק, פיסקה 4; רע"א 254/10 ויינגרטן נ' בית היתומות הכללי ירושלים [פורסם בנבו] (18.2.2010)). ואולם, מחיקת סעד מכתב התביעה על ידי בית המשפט אינה שקולה למתן היתר לתיקון כתב התביעה " - עניין קרמזה דלעיל.
6. לאור כך שבמקרה דנן הוקטן סכום התביעה בעקבות החלטה שניתנה על ידי בבקשה לסילוק על הסף, ולא בהקטנה עקב בקשה של התובעת, לא חל התנאי הראשון הנדרש בתקנה 10(ד) לתקנות.

7. מאחר שמדובר בתנאים מצטברים, מתייתר הצורך לדון בתנאי השני ואסתפק בכך שאומר כי לא מצאתי כי קיימים, במקרה זה, טעמים מיוחדים המצדיקים תשלום המחצית השנייה של האגרה על פי הסכום המוקטן.

8. לפיכך, אני דוחה את בקשת התובעת ומחייבת אותה לשלם את מלוא האגרה, על פי סכום כתב התביעה המקורי שהוגש לתיק.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ותוציא לתובעת שובר לתשלום הפרש האגרה.

ניתנה היום, כ' תמוז תש"פ, 12 יולי 2020, בהעדר הצדדים.