הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 56529-12-19

מספר בקשה:13
בפני
כבוד ה שופט חננאל שרעבי

התובעת/המבקשת

שפיר תעשיות בע"מ ח.פ 510325053
ע"י ב"כ עו"ד אמיר כספרי

נגד

הנתבעת/המשיבה
מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל
ע"י פרקליטות מחוז חיפה

החלטה

1. בפניי בקשת המבקשת להורות על מתן צו למשיבה, שיורה כדלקמן:
להגיש תצהיר גילוי מסמכים כללי חדש ערוך כהלכה;
להגיש תצהיר גילוי מסמכים ספציפי ערוך כהלכה;
לקבוע כי מסמכים שהתבקשו על ידי המבקשת הינם רלוונטיים להליך ולהורות על גילויים;
להורות למשיבה להעמיד לעיון המבקשת את כלל המסמכים שיהיו מפורטים בתצהירים דלעיל, למעט המסמכים שלגביהם המדינה תטען לחסיון;
ליתן למבקשת ארכה להגשת בקשת עיון במסמכים שהמשיבה תטען לגביהם כי הם חסויים במסגרת תצהיריה החדשים, עד 30 ימים לאחר שהמשיבה תגיש למבקשת את התצהירים דלעיל.
הכל כפי שיפורט בהמשך.

רקע וטענות הצדדים
2. המבקשת היא חברה פרטית העוסקת בין היתר בהפעלת מחצבות, ומפעילה מזה שנים רבות את מחצבת ורד, מושא התובענה דנן, לכריית דולומיט לחצץ.
3. המשיבה היא מדינת ישראל, רשות מקרקעי ישראל – הגוף האחראי בין היתר על הקצאת מקרקעי המדינה.
4. בקצירת האומר יאמר, כי המבקשת טוענת כי המשיבה במחדלה, לא פעלה בהתאם למתווה הקצאה קנייני ולא הקצתה למבקשת את מגרשים 1-12 (מאה דונם בייעוד לתעשייה נטו, נלווים ל-170 דונם המיועדים לדרכים ולחיץ נופי וסה"כ 270 דונם, בחלק המזרחי של המחצבה) בחכירה לדורות ובפטור ממכרז (להלן: "מתווה ההקצאה הקנייני") וכי הדבר מהווה הפרה יסודית של ההסכמה בין הצדדים, שעוגנה בהסכם הקרוי "ועדת השניים".
5. הסעד העיקרי המבוקש בתובענה דנן הוא אכיפת ההסכמה בין הצדדים על ידי כך שהמשיבה תפעל בהתאם למתווה ההקצאה הקנייני, ובנוסף תשלום פיצויים עבור האיחור בביצוע ההסכמה, פיצויים שיגנו על אינטרס הציפייה של המבקשת ויעמידו אותה במצב בו הייתה לו המשיבה הייתה מקיימת את ההסכמה בין הצדדים במועד.
6. בכתב הגנתה, דחתה המשיבה את טענות המבקשת וטענה כי התובענה הוגשה בחוסר תום לב, וכי מטרת ההליכים המשפטיים היא להאריך את משך שהות המבקשת במחצבה, עת שהות זו קרובה לסיום בהתאם להוראות הסכם ועדת השניים, שהמבקשת עצמה מפרה ולא עומדת בהתחייבויות שלקחה על עצמה.
7. בין לבין הועבר התיק לגישור.
קודם לכן ביום 26.8.2020 פנתה המבקשת למשיבה בבקשת גילוי מסמכים כללי וספציפי. בהיעדר כל מענה מצד המשיבה, פנתה המבקשת לבית המשפט בבקשה למתן צו לגילוי מסמכים, ביום 25.11.20.
8. ביום 17.12.20 ובמקביל להגשת תגובתה לבית המשפט, העבירה המשיבה למבקשת מסמך שכותרתו "תצהיר גילוי מסמכים". המבקשת הודעה לבית המשפט כי בקשתה במתכונתה הנוכחית מתייתרת; אולם נוכח המענה החלקי שנתן תצהיר גילוי המסמכים לבקשת המבקשת לגילוי מסמכים כללי וספציפי, ביקשה המבקשת רשות להגיש בקשה מעודכנת למתן צו לגילוי ועיון במסמכים.
9. נעתרתי לבקשת המבקשת וביום 14.1.21 היא הגישה בקשה למתן צווים לגילוי ועיון במסמכים, היא נשוא ההחלטה דנן. להלן תמצית טענות המבקשת:
א. רק במקביל להגשת תשובת המשיבה לבקשת המבקשת לגילוי מסמכים, ניאותה המשיבה להעביר למבקשת מכתב תשובה לבקשת הגילוי, אליו צורף מסמך תצהיר גילוי מסמכים.
ב. עיון בתשובת המשיבה לבקשת הגילוי המסמכים והתצהיר מטעמה מעלה כי יש בהם כשלים מהותיים ורבים, כדלקמן:

  1. תצהיר גילוי המסמכים הכללי מטעם המשיבה אינו ערוך כדין, שעה שצוין כי התצהיר כולל "תכתובות פנימיות, תרשומות ומסמכים פנימיים חסויים". אולם לא צוין מהם אותם המסמכים הרלוונטיים לגביהם המשיבה טוענת טענת חיסיון, וזאת בניגוד להלכה.
  2. המשיבה לא התייחסה לבקשות המבקשת לגילוי מסמכים ספציפיים, שעה שבמענה לבקשות הנפרדות של המבקשת הפנתה בתשובותיה לתצהיר הכללי.
  3. המשיבה לא התייחסה לבקשת המבקשת לעיין במסמכים הכלולים בתצהיר מטעם המשיבה.
  4. המשיבה מייחסת חיסיון מוחלט לחיסיון שקיים ביחס למסמכים פנימיים שלה לכאורה, אולם ייחוס זה משולל כל יסוד. ההלכה מטילה ספק בקיומו של חיסיון כלשהו בהליך אזרחי, ביחס למסמכים פנימיים של הרשות; גם אם קיים חיסיון כנטען, מדובר בחיסיון יחסי שיש לבחון את החלתו בנסיבות המקרה דנן; הטוען לחיסיון, עליו הראיה ונטל השכנוע לשכנע מדוע יש לחסות המסמכים המדוברים.
  5. טענת המשיבה כי בקשת הגילוי של המבקשת מתייחסת לדיון בצוות המחצבות, מסמכים שאינם רלוונטיים להליך כביכול, משוללת כל יסוד, שעה שעניין התובענה דנן הוא אכיפת מתווה ההקצאה בקניינית של שטחי תעשייה, נוכח סירוב המשיבה לפעול לפיו.
  6. במסגרת כתב הגנתה, טענה המשיבה כי ההחלטה שלא לפעול בהתאם למתווה הנ"ל התקבלה בדיון בצוות המחצבות, שם גם נדונו הסיבות לאורן אין לאכוף את ההסכמות בין המשיבה למבקשת. נוכח טענה זו, המסמכים המבוקשים הינם מרכזיים ורלוונטיים ביותר לגילוי האמת.
  7. טענת המשיבה כי הפקת נתונים נדרשים על דחיית בקשות לבצע חילופי שטחים ברחבי הארץ, נתונים כי הודתה שנמצאים ברשותה, תדרוש ממנה השקעת משאבים מרובים ותכביד עליה באופן בלתי סביר – דינה להידחות, שעה שניתן בחיפוש ממוחשב לדלות את הנתונים המבוקשים.
  8. ביום 28.1.21 התקבלה תגובת המשיבה לבקשה, שהתנגדה לה. להלן תמצית טענותיה:

א. בקשת המבקשת לגילוי מסמכים כפי שנשלחה למשיבה – נענתה על ידי המשיבה, כך שעניין הבקשה דנן בטענות המבקשת כנגד תצהיר גילוי המסמכים שנמסר לה.
ב. לאחר קבלת תשובת המשיבה והתצהיר, לא פנתה המבקשת ישירות למשיבה בבקשה לתקן את הדרוש לטעמה תיקון. המשיבה מילאה כדין אחר דרישת המבקשת לגילוי מסמכים, ומכאן כי דין הבקשה דנן להידחות.
ג. תצהיר גילוי המסמכים נערך כדין, ואין חובה לפירוט נוסף. ניתן להסתפק בתיאור כללי של המסמכים כדי לא לסרבל ולהאריך את ההליך, שעה שאלו מונים אלפי מסמכים.
ד. חיסיון מסמכים פנימיים – מדובר בתרשומות פנימיות ומזכרים שהוחלפו בין עובדי המשיבה, בטפסים לשימוש פנימי שנערכו במהלך הטיפול בתיק. מסמכים סופיים המבוססים על הנ"ל נזכרים בתצהיר והעתקם נמסר למבקשת. לפיכך אין ערך בחשיפת המסמכים הפנימיים המתעדים החלטות ביניים בטיפול במבקשת.
ה. בקשה לגילוי ספציפי – דרישת המבקשת לגילוי מסמכים ספציפיים נענתה במלואה. בתצהיר מפורטים כל המסמכים המצויים בידי המשיבה, ומכאן שהמסמכים שאינם מפורטים בו לא מצויים בידי המשיבה. על אף האמור, המשיבה לא מתנגדת להמציא לידי המבקשת תצהיר נוסף ביחס לדרישת הגילוי הספציפי, וזה יועבר בהקדם.
ו. עיון במסמכים – העתק מרובם המכריע של המסמכים כבר נמסר למבקשת בעבר, במסגרת התדיינות קודמת בין הצדדים. עם זאת, המשיבה לא מתנגדת לאפשר עיון במסמכים שאינם חסויים והעתקם יועבר למבקשת.
ז. הפקת נתונים נדרשים על דחיית בקשות לבצע חילופי שטחים ברחבי הארץ – מידע זה לא זמין למשיבה בלחיצת כפתור ובחיפוש ממוחשב, אלא מפוזר בין מאות אלפי התיקים השונים וניתן לאתרם רק באמצעות חיפוש ידני – מדובר הכבדה ובסרבול לא מעשיים, בפרט כאשר התועלת שעשויה לצמוח למבקשת לא ברורה כלל.
11. ביום 4.2.21 התקבלה תשובת המבקשת לתגובה. להלן תמצית טענותיה:
א. המשיבה לא התייחסה לטענות המבקשת בכל הקשור לאי ציון המסמכים הרלוונטיים לגביהם המשיבה טוענת טענת חיסיון, וכן לטענות המבקשת כי התצהיר ערוך בניגוד לדין.
ב. יש לדחות את טענת המשיבה כאילו בעלי הדין לא נדרשים למנות כל מסמך ומסמך בנפרד, שעה שמדובר במספר רב של מסמכים, מאחר שמדובר במסמכים בודדים – סיכומי דיון או החלטות הנהלה; לכל היותר מדובר בעשרות בודדות של מסמכים שאין מניעה לגלות.
ג. אין קשר בין ההליך דנן להליכים קודמים שהתנהלו בין הצדדים, היות שמדובר בהליכים שונים, השאלות שבמחלוקת הן שנות, ותצהירי גילוי המסמכים הנם בהכרח שונים. לא מיותר לציין כי אין פטור לבעל דין מהגשת תצהירי גילוי מסמכים בשל הליך אחר שנוהל בין הצדדים.
ד. בכל הקשור לחיסיון הנטען על מסמכים פנימיים ומסמכים שמתעדים החלטות ביניים – המשיבה לא טרחה לציין באלו מסמכים מדובר ומדוע כל אחד מהם חסוי ומה מהות החיסיון. לעמדת המבקשת ישנה חשיבות רבה להתייעצויות הפנימיות ולעמדות הביניים של המשיבה שהתקבלו בדרך לעמדה הסופית.
ה. חרף האמור בתגובת המשיבה, טרם העבירה למבקשת תצהיר נוסף ביחס לדרישת הגילוי הספציפי, ואף לא ציינה מתי תצרף את התצהיר האמור.
ו. בכל הקשור לדרישת המבקשת למסור נתונים על דחיית בקשות לבצע חילופי שטחים ברחבי הארץ, מסכימה המבקשת לצמצם את בקשתה לגילוי מסמכים בהם המשיבה מודיעה לאדם או לחברה, על דחיית בקשתם לביצוע חילופי שטחים במחוז חיפה בלבד, ובשנים הרלוונטיות לאירועים נשוא התובענה – 2003-2016.

דיון והכרעה
12. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, החלטתי כי דין הבקשה למתן צו לגילוי מסמכים להתקבל בחלקה, כפי שאנמק להלן.
13. בטרם נפנה להכריע בבקשה המונחת בפניי, נזכיר את ההלכה הנוהגת לענין גילוי מסמכים, אותה סיכם כב' השופט יצחק עמית במילים הבאות:
"נקדים ונזכיר מושכלות יסוד: הרלוונטיות נתחמת על ידי כתבי הטענות, 'הדייג' אינו מעשה פסול כשלעצמו אלא אם כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, והנטייה היא לקולא...
הבקשה לעיון אינה חייבת להיות מופנית כלפי מסמך ספציפי וניתן לדרוש עיון גם בסוגי מסמכים...
מנגד יש להישמר מהכבדת יתר על בעל הדין...
לכך יש להוסיף את ההלכה לפיה בעל דין אינו חייב ליצר או להפיק מסמכים עבור הצד שכנגד, אלא אם ניתן לעשות כך בהשקעה מעטה...
הרלוונטיות מתפרשת באופן נרחב, ולעיתים אין בעל הדין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. על בית המשפט לאזן איפוא בין זכותו של הנתבע לקבל מסמכים רלוונטיים להגנתו לבין האינטרס של יעלות הדיון והאינטרס שלא להכביד על הצד שכנגד במטרה להתישו ולהמאיס עליו את ההליך...
על בית המשפט לנווט את הליכי גילוי המסמכים באופן שלא ידחקו את רגלי ההליך העיקרי, ויגרמו לצדדים לדשדש תקופה ארוכה בפרוזדור מבלי להגיע לטרקלין ההתדיינות. במסגרת האיזון על בית המשפט לבחון את כנותה ורצינותה של הבקשה, אם מדובר בבקשה גורפת וכוללנית, ואם הניח הנתבע תשתית של ממש לצורך באותם מסמכים".
(בר"ע (חי') 1972/07 מעגן הרים פרויקטים בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ – החלטה מיום 1.10.07, פורסם במאגר "נבו").
לאור פסיקה זו נבחן את בקשות המבקשת במסגרת הבקשה לגילוי מסמכים דנן.
14. עיון בתגובת המשיבה מלמד, כי היא נכונה להשלים חלק מדרישות המבקשת כפי שהובאו במסגרת בקשתה. במה דברים אמורים? סעיף 22 לתגובת המשיבה – תצהיר נוסף ביחס לדרישת גילוי המסמכים הספציפי; סעיף 33 לתגובת המשיבה – מסמכים רלוונטיים הנוגעים לצוות מחצבות; סעיף 41 לתגובת המשיבה – מסמכים הנוגעים להפרה הנטענת של הסכם ועדת השניים; סעיף 43 לתגובת המשיבה – העברת העתק מסמכים שאינם חסויים לידי המבקשת.
15. נוכח הסכמת המשיבה להשלים התצהיר והמסמכים המצוינים בסעיף 14 לעיל, אני מורה כי אלו יועברו למבקשת בהקדם, ותוך 30 ימים מהיום.
16. בכל הקשור לטענות על חיסיון מסמכים שהמבקשת דורשת לחשוף והמשיבה מסרבת בטענה לחיסיון החל עליהם – לטעמי צודקת המבקשת בנקודה זו. עם זאת ונוכח טענת המשיבה באשר למספרם הרב של מסמכים אלו וכן ספקות באשר לרלוונטיות שלהם להליך דנן, אני מורה למשיבה לפעול כדלקמן:
א. המשיבה תמיין המסמכים החסויים (כטענתה) ותקבצם לקבוצות של מסמכים מאותם סוגים. זאת, על מנת להקל בביצוע הדרוש.
ב. לכל קבוצת מסמכים תינתן כותרת המתמצתת במשפט את מהות המסמכים.
ג. לכל קבוצת מסמכים תצוין סיבת החיסיון הנטענת.
17. קובץ זה, המכיל את הכותרות וסיבות החיסיון (כמפורט בסעיף 16 לעיל) יועבר למבקשת בהקדם, ותוך 30 ימים מהיום.
18. בכל הנוגע לדרישת המבקשת למסור נתונים על דחיית בקשות לבצע חילופי שטחים ברחבי הארץ ממסד הנתונים של המשיבה – נוכח הסכמת המבקשת (בתשובתה לתגובת המשיבה), לצמצם את בקשתה לגילוי מסמכים כנ"ל במחוז חיפה בלבד, ובשנים הרלוונטיות לאירועים נשוא התובענה – 2003-2016 – תודיע המשיבה האם צמצום זה מסייע ומקל עליה באיתור והמצאת הנתונים הנדרשים, וככל שלא, תודיע מה הפתרון המוצע בעניין זה לצורך מסירת המידע למבקשת.
הודעת המשיבה כאמור לעיל תינתן תוך 30 ימים מהיום.

סוף דבר
19. הבקשה מתקבלת בחלקה, כמפורט בסעיפים 15-18 לעיל.
כל שהוריתי בהחלטה זאת כי על המשיבה לבצע, היא תעשה כן תוך 30 ימים מיום קבלת החלטה זאת.
20. המבקשת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה תוך 30 ימים לאחר מכן, והמשיבה תגיש תצהירי עדות ראשית מטעמה תוך 30 ימים נוספים.
ימי פגרה ומועדי ישראל נמנים על כל המועדים הנ"ל.
21. היות שהבקשה התקבלה רק בחלקה – אין צו להוצאות.
22. תז' מעקב למועדים לעיל.

המזכירות תעביר החלטה זאת לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשפ"א, 08 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.