הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 54880-09-16

בפני כבוד השופט שמואל מנדלבום

התובעת

נג'מה הלון
ע"י ב"כ עוה"ד מ' טנוס ואח'

נגד

הנתבעים
1. לילי ג'ורג' הלון
עי"י ב"כ עוה"ד תומא הלון ואח'
2. שכיב אבו רוקן
ע"י ב"כ עוה"ד א סאדר

החלטה ופסיקתא

1. בתיק זה ניתן ביום 16.8.20 פסק דין (להלן: "פסק הדין") ולפני בקשה של הנתבעת 1 לעיכוב ביצועו של פסק הדין לתקופה של 30 יום עד להגשת ערעור ו/או ההכרעה בו או לשיקול דעת כבוד בית המשפט.
בפסק הדין הוריתי על ביטול פעולת רישום זכויות שנעשתה בלשכת רישום המקרקעין לטובת הנתבעת 1, בחלק מזכויות הבעלות במקרקעין הידועים כחלקה 5 בגוש 17151 (להלן-" המקרקעין"), ועל השבת רישום הזכויות למצבו ערב פעולת הרישום הנ"ל, דהיינו החזרת רישום זכויות הבעלות על שם התובעת.

2. לטענת הנתבעת 1, לאחר עיון בפסק הדין בכוונתה להגיש ערעור עליו בשל טעויות מהותיות שנפלו בו והמפורטות בבקשה , ולעמדתה סיכויי הערעור טובים. בנוסף נטען כי התובעת פועלת למכירת זכויות אחרות הרש ומות על שמה במקרקעין, ובהתאם קיים חשש ממשי שאם לא יעוכב ביצוע פסק הדין והזכויות יחזרו וירשמו על שם התובעת, היא תפעל למכירת זכויות אלו כך שגם אם תזכה הנת בעת 1 בערעורה לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, ולפיכך וגם מטעם זה יש מקום להורות על עיכוב הביצוע.
כמו כן נטען כי בנה של הנתבעת 1 אמור להתחתן ביום 7.9.20 ולא יגרם שום נזק מעיכוב הביצוע במיוחד שמדובר בעסקה שנעשתה כבר בשנת 2016.

4. התובעת בתגובתה טוענת כי יש לדחות את הבקשה מאחר וסיכויי הערעור אפסיים, ובכל הנוגע למאזן הנוחות לא הוגש תצהיר שיש בו כדי לתמוך בטענות הנתבעת 1 וכי אין כל ראיה על כוונת התובעת למכור את הזכויות ב מקרקעין שאמורות להירשם מחדש על שמה בהתאם לפסק הדין.

5. בהקשר זה הדגישה התובעת כי כיום הזכויות במקרקעין נשוא פסק הדין רשומות עדיין על שם הנתבעת 1, ללא כל הגבלה על אפשרותה של הנתבעת 1 להעביר זכויות אלו, ומצב זה אינו תקין וקיים הכרח למנוע את מכירת ה זכויות נשוא התביעה על ידי הנתבעת 1 , שאחרת עלול ביצוע פסק הדין להיכשל.

6. לפיכך טענה התובעת כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע ללא כל תנאי אך לחילופין הסכימה לרישום צו איסור דיספוזיציה על ה זכויות שירשמו על שמה במקרקעין, תוך חיוב הנתבעת 1 בהפקדת ערובה מתאימה ולחילופי חילופין וככל שבית המשפט יורה על עיכוב ביצוע, התובעת דרשה כי ירשם צו איסור דיספוזיציה על הזכויות הרשומות כיום על שם הנתבעת 1.

7. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, אני סבור כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, זאת בכפוף לאימוץ הצעתו החילופית של ב"כ התובעת בדבר רישום צו איסור דיספוזיציה באופן שימנע מהתובעת למכור את הזכויות במקרקעין נשוא התובענה עד למועד בו תכריע הנתבעת 1 אם יוגש ערעור על ידה.

8. כפי שנקבע בע"א 8261/17 מזל לוי נ' שוקי (יהושע) שועלי – נאמן בפשיטת רגל לנכסי החייב (1.11.17), פסקה 15:

"כידוע, הלכה היא כי בעל דין אשר ניתן פסק דין לטובתו זכאי לממש את פירות זכייתו באופן מיידי. לפיכך, ככלל, ולמעט במקרים חריגים, הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין מושא הערעור. על המבקש לסטות מכלל זה להוכיח שני תנאים מצטברים והם: כי סיכויי הערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובן זה שאם תידחה בקשתו לעיכוב ביצוע, עלול להיגרם לו נזק בלתי הפיך מבלי שתהא אפשרות להשיב את המצב לקדמותו באם יתקבל לבסוף ערעורו... בין שני תנאים אלה מתקיים יחס המוכר כ"מקבילית כוחות", לפיו ככל שישתכנע בית המשפט כי סיכויי הערעור להתקבל טובים יותר, כך יקל הוא בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך... שיקול מרכזי נוסף אותו ישקול בית המשפט בבואו להכריע בקשה למתן סעד זמני הוא שיקול שביושר ובצדק, קרי "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין..."

9. במקרה שלפנינו, אין בכוונתי להידרש לטיעוני הנתבעת 1 בדבר הטעויות שנפלו בפסק הדין, אציין רק כי קביעותי בפסק הדין התבססו בחלקן המהותי על ממצאי עובדה ומהימנות שעלו מהעדויות והראיות שנשמעו בפני, ובכגון דא הלכה היא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב, אך מאידך וכפי שציינתי בפסק הדין עצמו, אין מדובר במקרה בו תוצאתו המשפטית ברורה מאליה, והכרעתי בתיק נתקבלה לאחר התלבטות .
10. בנסיבות אלו, כל שאוכל לקבוע הוא כי סיכויי הערעור אינם ברורים ובכל מקרה מן הראוי שערכאת הערעור היא שתקבע ממצאים בסוגיה זו, וההכרעה בבקשה שלפני צריכה להתבסס בעיקרה על שאלת " מאזן הנוחות".

11. בענין זה אני סבור כי מאזני "מאזן הנוחות" בין הצדדים מאויינים, ובצד החשש של הנתבעת 1 שמא התובעת תעביר זכויות במקרקעין נשוא התביעה לצד ג', קיים חשש זהה במשקלו של התובעת שמא הנתבעת 1 תפעל אף היא לסיכול ביצועו של פסק הדין בדרך של העברת זכויות לצד ג'.

12. בנסיבות אלו, הכלל האמור לעיל שלפיו הזוכה בפסק הדין זכאי למימוש זכייתו באופן מיידי, מטה את הכף לטובת דחיית הבקשה, תוך מתן הביטחונות המתאימים למניעת החשש שלפיו התובעת תפעל להעברת זכויות לצדדי ג', באופן שעלול להציב את הנתבעת 1 בפני מצב בלתי הפיך, גם אם תזכה בערעור.

13. סיכומו של דבר, לאור האמור לעיל ובהמשך לפסק הדין ולנוסח הפסיקתא שהוגשה ביום 17.8.20, אני מורה לרשם המקרקעין בחיפה לבטל את פעולת הרישום שבוצעה ביום 23.3.15 על פי שטר מס' 14124/2015/1 במסגרתה הועברו 1000/79442 חלקים מזכות הבעלות במקרקעין הידועים כחלקה 5 בגוש 17151 (להלן- " המקרקעין") , מהתובעת – נג'מה הלון, ת"ז XXXXXX683 (להלן: "התובעת"), לנתבעת 1 – לילי הלון, ת"ז XXXXXX432, ובהתאם יוחזר הרישום בחלקים האמורי ם במקרקעין לשמה של התובעת, כפי שהיה עובר לביצוע פעולת הרישום לעיל.

14. כמו כן אני מורה לרשם המקרקעין לרשום על זכויות התובעת במקרקעין , אך ורק בחלקים האמורים לעיל, בד בבד עם ביצוע השבת הרישום על שמה, הערה בדבר צו איסור דיספוזיציה שלפיו התובעת לא תהיה רשאית לבצע כל דיספוזיציה באותם 1000/79442 חלקים שירשמו מחדש על שמה, עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט המחוזי ו/או העליון אשר יבטלו את הצו האמור.
צו איסור הדיספוזיציה יעמוד בתוקפו עד ליום 1.11.20 וככל שלא תוגש עד לאותו מועד הודעה של הנתבעת 1 בדבר הגשת הודעת ערעור לבית המשפט העליון, התובעת תהיה רשאית לעתור לביטול הצו, ללא דיון נוסף.

15. ככל שתוגש הודעה כאמור, צו איסור הדיספוזיציה יעמוד בעינו עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט העליון.

16. בשלב זה אינני מחייב את הנתבעת 1 בהפקדת ערובה לצורך מתן צו איסור הדיספוזיציה ואולם, ככל שהתובעת תבקש למכור את המקרקעין,וצו איסור הדיספוזיציה יעמוד עדיין בתוקפו בשל הגשת ערעור , התובעת תהיה רשאית להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט העליון לחיוב הנתבעת 1 בהפקדת ערובה לצורך המשך תוקפו של צו איסור הדיספוזיציה.

17. אין צו להוצאות בבקשה. זו.

ניתנה היום, י"ג אלול תש"פ, 02 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.