הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 53808-05-16

בקשה מספר 25
בפני
כבוד ה שופטת רבקה פוקס

המבקש-התובע
פלוני

נגד

הנתבעות

המשיבה

  1. משא בטוח (2001) צפון בע"מ
  2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ

מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה שהגיש המבקש (להלן: "התובע") לפטור מתשלום יתרת אגרה בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות").
הבקשה הוגשה בעקבות פסק דין שניתן על ידי ביום 13.11.18, במסגרתו התקבלה באופן חלקי תביעת פיצויים בגין נזקי גוף שהגיש התובע, ומשום כך קמה ועולה הדרישה מהתובע לשלם יתרת אגרה.
בבקשה טוען התובע כי בשל קושי כלכלי אין ביכולתו לשלם את האגרה. לדבריו, הוא מתקיים מקצבת הביטוח הלאומי העומדת על סך של 4,800 ₪ ועבודה חלקית של אשתו.
התובע בתצהירו מדווח על מגוריו בבית אמו ביחד עם אשתו ובתו, ומוסיף כי אין לו דירה או רכב או כל חיסכון אחר.
באחרונה, טוען התובע, כי לקח הלוואה כדי לממן את הלימודים של בתו הבגירה במוסד להשכלה גבוהה.
מדינת ישראל (להלן: "המשיבה") מתנגדת לבקשה וטוענת כי מדובר בתביעה שהתקבלה חלקית, לאחר שהוגשו ראיות, נשמעו עדים, הוגשו סיכומים, בהליך שהתנהל עד תום.
לטענת המשיבה חלה במקרה דנן תקנה 5(ג) לתקנות האגרות, ולא תקנה 14 לתקנות האגרות – הקובעת כי אם התנהל הליך בבית משפט מחוזי שעניינו תביעה לפיצויים בשל נזק גוף וסכום הפיצוי שנפסק נמוך מ-60% מתחום סמכות בית משפט השלום ביום הגשת התביעה, ישלם הנתבע את האגרה כשיעורה בבית משפט שלום ועל התובע להשלים את סכום האגרה החלה בבית משפט מחוזי.
לפיכך, טוענת המשיבה כי לאור הפיצוי שנפסק בפסק הדין העומד על סך של 562,690 ₪ ומשלא עונה התובע על תנאי תקנה 5 למתן פטור, עליו לשלם את יתרת האגרה, כלשון התקנה, משבחר להגיש את תביעתו בבית המשפט המחוזי, במקום בבית משפט השלום.
עוד טוענת המשיבה כי גם אם תיבדק הבקשה לפי תקנה 14 לתקנות האגרות – אין התובע עומד בתנאים למתן פטור מיתרת אגרה, שכן ביכולתו לשלם את האגרה, שבה חויב; אגרה הנובעת כאמור משום הגשת התביעה בבית המשפט המחוזי במקום בבית משפט השלום, לו הסמכות העניינית.
התובע נמנע מהגשת תשובה לתגובת המשיבה.
דיון והכרעה
תקנה 14(ג) לתקנות האגרות, הנזכרת ע"י התובע, קובעת כדלקמן:
" הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד".
על מנת שבעל דין יזכה בפטור מתשלום אגרה בעת הגשת תביעה, עליו לעמוד בשני מבחנים מצטברים, האחד העדר יכולת כלכלית והשני שההליך אותו יזם מגלה עילה (ראה בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383).
מדובר בתקנה שעניינה בעת פתיחת ההליך, שאינה רלוונטית כאמור לענייננו, במלוא מובן המילה; דא עקא שגם לו הייתה נבחנת הבקשה לאורה, התובע לא היה מקבל את המבוקש בבקשה.
ראשית אדגיש כי במקרה דנן, כשההליך הסתיים במתן פסק דין, בנסיבות בהן על אף שהתביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי, שיעור הפיצוי שנפסק לתובע הוא בגדר סמכותו של בית משפט השלום – על התובע, שאינו עומד בתנאי תקנה 5, לשאת ביתרת האגרה.
מעל לנדרש, אציין כי גם המבחן של העדר יכולת כלכלית, אשר נבחן בעת הגשת התביעה לפי תקנה 14 לתקנות האגרות, לו טוען התובע בדוחק בענייננו – לא הוכח על ידו כלל ועיקר, ואבהיר;
דומה כי מהחומר הראייתי שהונח בפניי, אין הסבר מדוע התובע מתקשה לשלם אגרה המוטלת עליו בדין, בנסיבות בהן גם נדרש לקחת הלוואה כדי לעזור לבתו, כשברקע קבלת פיצויים בפסק הדין, שניתן.
עוד יצוין כי התובע לא הציג בבקשתו פירוט חשבון בנק במשך 6 החודשים שקדמו להגשת הבקשה, אלא בחר באופן אקראי להגיש פירוט חשבון בנק לחודשים ספטמבר 2018 עד דצמבר 2018, וגם לכך יש לתת את הדעת, בהעדר הוכחה למצבו הכלכלי העדכני, כתמיכה לבקשה ולאמור בה.
כמו כן אציין כי מהחומר שהונח בפניי אין הסבר מדוע אין התובע יכול לשלם את האגרה מתוך הפיצוי שנפסק לו, למצער מתוך רכיב הפיצוי שנפסק בראש נזק של כאב וסבל, שאין לו ביטוי מובהק לצרכיו ולנזקיו בעתיד, שפוצה גם ברכיבי נזק אלה.
באלה הנתונים, ומשלא עמד התובע בהוכחת התנאים למתן פטור, דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות.

לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ט, 10 יוני 2019, בהעדר הצדדים.