הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 48591-09-16

מספר בקשה:70
בפני
כבוד ה שופט חננאל שרעבי

מבקשים

  1. לאוניד לשצ'ינסקי ת"ז XXXXXX675
  2. ולנטינה לשצ'ינסקי ת"ז XXXXXXX725

ע"י ב"כ עו"ד מוסטפא נדים

נגד

משיב
אליהו שואט ת"ז XXXXXX512
ע"י ב"כ עו"ד יואב סתיו

החלטה

  1. לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה ולהוספת נתבעים נוספים.
  2. בטרם אפנה לתיאור הרקע וטענות הצדדים, אציין כי תיק זה הועבר לטיפולי ביום 20.6.19 לאחר שהתקבל ערעור שהגישו המבקשים לכב' נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות (ע"א 3012/19) על החלטת המותב הקודם (כב' השופט אריה נאמן) שלא לפסול עצמו מלדון בתיק דנן (להלן: "ערעור הפסלות"). בפסק דינה קבעה כב' הנשיאה חיות, כי ערעור הפסלות מתקבל וכי התיק יועבר למותב אחר.

רקע בקליפת אגוז
3. ביום 20.9.16 הגישו המבקשים תביעה נגד המשיב, לביטול הסכם מכירת דירתם המצויה בבעלות משותפת של המבקשים ובנם, מיום 20.3.13 (להלן: "ההסכם"). זאת, כפי שנטען בכתב התביעה, לנוכח העובדה שהמשיב לא שילם את מלוא התמורה עבור הדירה במועדים המוסכמים, וכן בשל אי קיומו של תנאי מתלה לפיו היה על המשיב להודיע למבקשים בתוך 90 ימים ממועד חתימת ההסכם, כי סכום התמורה הנדרש מצוי בידיו.
4. ביום 23.10.18 במסגרת קדם המשפט, הגיש המשיב לבית המשפט מסמך המעיד לטענתו על קיומו של התנאי המתלה ואשר חתומים עליו המשיב, המבקשים ובנם.
5. בתגובה למסמך הנ"ל, טענו המבקשים כי התברר להם שנפלו קורבן לעושק ולהטעיה מצד המשיב ובנם, אשר רקמו ביניהם הסכם לעסקת מכר שלמבקשים לא היה כל עניין בה. במסגרת התגובה ציינו המבקשים כי הם גמלאים, עולים מאוקראינה אשר אינם שולטים בשפה העברית כלל ועל כן לא הבינו את תכנו של ההסכם, כמו גם את תוכן המסמך לעניין קיום התנאי המתלה, ונתנו אמון בבנם שתרגם להם את תוכן המסמכים האמורים. נוכח זאת, ציינו המבקשים כי הם שוקלים החלפת ייצוג והגשת בקשה לתיקון כתב התביעה ולצירוף בנם כנתבע נוסף.
6. בתום דיון מיום 27.2.19 קבע בית המשפט בהחלטתו כי משהתברר קיומו של התנאי המתלה בניגוד לטענת המבקשים בכתב התביעה, הרי ש"למעשה על פניו דין התביעה להידחות". יצוין בנקודה זו, כי בית המשפט הוסיף ואמר מספר אמירות שנקבע לגביהן בערעור הפסלות, כי מהוות הבעת דעה נחרצת וחד משמעית באשר למהימנות גרסתם של המבקשים.
7. ביום 17.4.19 ולאחר שהחליפו המבקשים את ייצוגם, הם הגישו בקשה בתיק לפסילת המותב הדן בתביעתם. בו ביום דחה המותב הקודם את בקשת הפסילה, והמבקשים הגישו לבית המשפט העליון את ערעור הפסלות.
8. ביום 1.5.19 הגישו המבקשים לתיק דנן בקשה לתיקון כתב תביעתם, כך שיכלול אף טענות ביחס לפגמים מסוג של הטעיה ועושק, שנפלו בכריתת ההסכם. כמו כן התבקש להתיר את צירוף בנם של המבקשים ובא כוחו של המשיב, עו"ד סתו (אשר ערך את ההסכם) כנתבעים נוספים (להלן: " בקשת התיקון").
כעולה מנוסח טיוטת כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה, המבקשים מייחסים לב"כ המשיב, שיתוף פעולה במעשיהם של המשיב ובנם, תוך חוסר תום לב ורשלנות בביצוע תפקידו כעורך דין בעסקת המכר הנדונה.
9. בהחלטה מאותו יום, 1.5.19, דחה בית המשפט את בקשת התיקון. על החלטה זו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור (רע"א 3704/19), אשר נדונה בפני כב' השופטת יעל וילנר.
ביני וביני ניתן פסק דינה של כב' הנשיאה אסתר חיות בערעור הפסלות, ביום 20.6.19 כמצוין לעיל.
10. בפסק הדין שניתן בבקשת רשות הערעור הנ"ל ביום 19.8.19, ניתנה הרשות לערער והערעור התקבל, באופן זה שהחלטת המותב הקודם מיום 1.5.19 בבקשת הביטול בוטלה, והדיון בבקשת התיקון הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון בה מחדש על ידי המותב החדש.
11. משהועבר התיק דנן לטיפולי, אנוכי זה שאדון בבקשת התיקון, כאמור בפסק דינו של בית המשפט העליון לעיל.
12. בהחלטתי מיום 21.8.19 התרתי לצדדים להוסיף או לחדד על פני עמוד אחד את טענותיהם בבקשת תיקון כתב התביעה. הן המבקשים והן המשיב עשו כן, וטענותיהם יובאו כדלהלן.
עיקר טענות המבקשים בבקשה
13. להלן תמצית טענות המבקשים בבקשתם ובתגובתם מיום 28.8.19:
א. הבקשה לתיקון כתב התביעה מוגשת בשל התפתחויות שהתרחשו לאחר הגשת כתב התביעה המקורי – התובעים הבינו רק לא מזמן כי נפלו קרבן לקנוניה אשר מטרתה הותרתם ללא קורת גג והתעשרותם שלא כדין של בנם והמשיב. בטרם חתמו על ההסכם, לא התקיים משא ומתן בין הצדדים, לא היו הצעה וקיבול, לא היתה גמירות דעת ולמבקשים לא היה רצון מגובש והחלטי שמעיד על כוונה להיכנס לטריטוריה החוזית משפטית.
ב. הגישה הרווחת בפסיקה היא שיש לעשות ככל הניתן על מנת להגיע לחקר האמת. במקרה הנדון מדובר על הוספת עילת תביעה חדשה וכן צירופם של נתבעים, ועל כן יש להתיר למבקשים לתקן את תביעתם לצורך ליבון כלל המחלוקות בין הצדדים, לרבות שאלת אחריותם של הבן אלברט ועוה"ד יואב סתיו, ב"כ המשיב, שערך את ההסכם.
ג. הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בטרם הסתיימו הליכי קדם המשפט בתיק, בטרם הוגשו תצהירי הצדדים ובטרם החלה שמיעת הראיות בתיק. עובדה זו מטה את הכף לטובת היעתרות לבקשה.
ד. המשיב ובא כוחו, עו"ד סתיו, מנסים בכל דרך אפשרית לגולל את האחריות על כל גורם אפשרי במטרה להסיר מעצמם כל אחריות מהמצב שגרמו לו.
ה. צירופם של הבן אלברט ועוה"ד סתיו נחוץ על מנת שבית המשפט יוכל להכריע בשלמות וביעילות במחלוקות העומדות לפתחו, ומנגד לא ייגרם למשיבים כל נזק שאינו בר ריפוי או תיקון כתוצאה מצירופם – כך שאין מדובר בפגיעה המונעת או צריכה למנוע מבית המשפט להתיר את התיקון המבוקש.

עיקר טענות המשיב בתגובתו לבקשה
14. עיון בתיק מלמד כי משהבקשה נדחתה ביום הגשתה, לא התבקשה וממילא לא ניתנה תגובת המשיב. למשיב ניתנה הזדמנות ראשונה ויחידה להביע את עמדתו אך בעקבות החלטתי מיום 21.8.19.
להלן תמצית טענותיו:
א. המבקשים לא רשאים להשיג על תקפו של ההסכם בחלוף למעלה משש שנים מאז נחתם, ומעולם לא טענו נגד ההסכם ואף לא נגד בנם.
ב. הבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בשיהוי עצום ובחוסר תום לב מהותי. בתצהירי המבקשים שצורפו לבקשה לא נטען כי נפלו קרבן לקנוניה כביכול מצד בנם אלברט והמשיב.
ג. אין למבקשים עילת תביעה כלפי ב"כ המשיב. הנסיון הנפסד לצרפו כנתבע נועד לנסות ולמנוע שלא כדין את המשך ייצוגו של המשיב באמצעות בא כוחו.
ד. חלקו של הבן אלברט בדירה, שליש, מהווה חלק מנכסיו בתיק פש"ר והמשיב הציע לא אחת לפדות את חלקו לאחר סילוק המשכנתא ולהעבירו לקופת הפש"ר. משכך, בעלת התפקיד בתיק הפש"ר, עו"ד שלומית נשר היא צד מעוניין ועל המבקשים היה לצרפה לכתב התביעה המתוקן, אלא שלא פעלו כן ואף מנימוק זה דין הבקשה להידחות.

דיון והכרעה
15. לאחר עיון בכל הנ"ל שוכנעתי לקבל את הבקשה ולהתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש, בתנאים שיפורטו כדלהלן.
להלן אפרט נימוקיי.
16. עיון בתיק דנן מלמד, כי הגם שהתובענה הוגשה ביום 20.9.16 כתובענה בפני עצמה, הרי שלמעשה כמעט מראשיתה, התנהלה התובענה (ללא הכרעה או התקדמות של ממש) במסגרת תיק פשיטת הרגל של אלברט, הבן (פש"ר 25476-11-13, להלן: " תיק הפש"ר") וזאת כאמור בהחלטה מישיבת יום 28.9.16 – כשבוע בלבד לאחר פתיחת התיק דנן.
עיון מעמיק בתיק האלקטרוני מלמד, כי לאחר כשנה ומחצה, ביום 5.2.18 הופרדה התובענה דנן מתיק הפש"ר ועברה להתנהל ככל תובענה אזרחית אחרת, כאשר בשלב זה הוגש כתב ההגנה מטעם המשיב והצדדים זומנו לישיבת קדם משפט בפני המותב הקודם. מאז ועד היום, התנהלו במסגרת התיק שלוש ישיבות קדם משפט בפני המותב הקודם, אך עיון בפרוטוקולים מלמד כי טרם מוצה לטעמי שלב קדם המשפט בתיק, ובו למעשה אנו עדיין מצויים.
17. לאחר התעמקות בטענות הצדדים ובתיק דנן שוכנעתי, כי התיקון המבוקש יעמיד על כנן את הפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים, לרבות צדדים חדשים שיצורפו, ויאפשר לבית המשפט להכריע בהן.
העובדה כי למעשה התיק מצוי בתחילת בירורו, עוזרת להטות הכף לטובת עמדת המבקשים.
באשר להתארכות הדיונים בתיק, זו יכולה להיות משופה באמצעות הטלת הוצאות על המבקשים לטובת המשיב.
יפים הדברים שנאמרו בעניין זה על ידי כב' השופט נעם סולברג ב- רע"א 7466/17 אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון (20.12.17) (להלן: " עניין אסיסקוביץ"):
"לאחר ששקלתי בכובד ראש את נימוקי החלטתו של בית המשפט המחוזי ונתתי דעתי על טענות הצדדים מזה ומזה, סבורני כי דין הבקשה להתקבל, חרף העובדה שהמבקשים גרמו בהתנהלותם לסירבול ולהארכת המשפט. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות) מעגנת את סמכותו של בית משפט להתיר את תיקונם של כתבי טענות "בדרך ובתנאים הנראים צודקים", ועל מנת "שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין". ככלל, מפורשת סמכות זו בליברליות וברוחב לב. אמנם נכון, לא בכל מצב יתיר בית משפט את תיקונם של כתבי טענות, ופעמים שתידחה בקשה שכזו, משום שהוגשה בשיהוי רב, על רקע התנהגותו של מבקש התיקון, או מן הטעם שיש בה עילות חדשות או הרחבת חזית (רע"א 5818/12 עזרום מפעלי מתכת בע"מ (בפירוק) נ' נטפים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 9 (7.8.2012); רע"א 3385/08 מרקט-פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות ט"ו-י"ז (25.9.2008); רע"א 4655/14 "אפיק" חברה לתעשיה ואחסנה בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו, [פורסם בנבו] פסקה 9 (7.9.2014) (להלן: עניין אפיק)). דא עקא, כאשר ניתן לתקן את הפגיעה שיסב תיקונו של כתב טענות – להליך המשפטי או לבעלי הדין – באמצעות תשלום כספי, כי אז תינקט גישה "מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר" (רע"א 330/85 אלבו ‎ ‎נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556 (1985); ראו גם עניין אפיק, שם)" (פסקה 8 לפסק הדין, ההדגשות אינן במקור, ח"ש).
18. לטענת המשיב, עיתוי הגשת בקשת תיקון כתב התביעה נגוע בשיהוי. אני מניח כי עיתוי זה הושפע בעיקר מהחלפת ייצוג המבקשים בתיק, שהיתה לטעמי הכרחית בנסיבות המקרה דנן. זאת כיוון שבא כוחם הראשון של המבקשים מייצג בתיק הפש"ר את בנם, ולטענת המבקשים, מעורבות בנם בקנוניה לכאורה עם המשיב התגלתה להם, במלואה, רק לאחר החלפת הייצוג הנ"ל.
19. עוד טען המשיב, כי לדידו לא קיימת למבקשים כל עילת תביעה נגד עוה"ד סתיו, ומטרת צירופו של עו"ד סתיו היא למנוע את המשך יצוגו של המשיב.
סבורני כי מקומה של טענה זו להתברר במסגרת התובענה המתוקנת, בין אם כטענת סף (ככל שתוגש) ובין אם לגופה לאחר שמיעת ראיות.
20. בשקלול כלל טענות הצדדים, הרי שחשיבות ההכרעה בפלוגתאות האמיתיות שבין הצדדים הוא השיקול המכריע בהיעתרות לבקשה דנן, תוך שיפויו כאמור של המשיב בגין התיקון בפסיקת הוצאות.
נפנה בנדון לנאמר בעניין אסיסקוביץ הנ"ל :
"מן הכלל אל הפרט: למקרא טענות הצדדים ושאר מסמכים שהוגשו, דומה כי העובדות העומדות בבסיס הבקשה לתיקון כתב התביעה – רובן ככולן – היו ידועות למבקשים בשלב מוקדם יותר. חל אפוא שיהוי בהגשתה. ברם, אין בו בשיהוי דנן, בנסיבות, משום מעוות שלא יוכל לִתְקוֹן. על פני הדברים, התרשמתי כי עניינו של התיקון לכתב התביעה הוא בעובדות ובעילות אשר עשויות לתרום לבירור הפלוגתאות שבין הצדדים, להשלים את המסכת העובדתית והמשפטית המתוארת בכתב התביעה המקורי, ולסייע לבית המשפט המחוזי 'להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת'. כמובן אינני נוקט עמדה לגופו של עניין, לבטח תתברר התביעה לפנַי ולפנים במהלך המשפט. גם צירופה של אילנה כתובעת יתרום ליעילות הדיונית בנדון, שכן חרף השיהוי בבקשת הצירוף, אין תועלת בכך שיתנהל הליך משפטי נפרד לגבי מסכת עובדתית זהה (ראו תקנה 24 לתקנות; ע"א 3807/12 מרכז העיר אשדוד ק.א בע"מ נ' שמעון, [פורסם בנבו] פסקה 33 (22.1.2015)). זאת ועוד, ההליך בבית המשפט המחוזי עודנו בשלב מוקדם. אכן, תיקון כתב התביעה יביא לעיכוב נוסף בהליך, ויחייב את תיקונם של כתבי ההגנה – אך על כל 'פשעים' יכסה התשלום הכספי, על ההוצאות היתרות שגרמו המבקשים, ועל הסירבול שנגרם בעטיים" (פסקה 9 לפסק הדין, ההדגשות אינן במקור, ח"ש).
אדגיש כי איני מתעלם מהמשוכות הגבוה ות שעל המבקשים לעבור בדרך להוכחת תביעתם המתוקנת, ובכללן הוכחת הקנוניה הנטענת על ידי המבקשים שנרקמה כנגדם על ידי בנם והמשיב בכל הקשור למכירת דירתם, וטענתם כי עו"ד סתו התרשל במניעתה. יחד עם זאת, הכיצד יוכיחו המבקשים את טענותיהם בנדון אם לא ניתן להם הזדמנות לכך, על ידי תיקון כ תב התביעה והכללת הטענות האמורות בתוכו?!
21. יש לזכור כי ככל שתידחה בקשת התיקון, עלול הדבר לאלץ את המבקשים למחוק את ההליך דנן ולהגישו מחדש, מצב שללא ספק יאריך בכל מקרה את התנהלות הדיונים בין הצדדים, ואולי ביתר שאת. לעומת זאת היעתרות לבקשת התיקון, מעבר לעובדה כי תאפשר הכרעה במחלוקות האמתיות שבין הצדדים, תאריך פחות את משך ההתדיינות שבין הצדדים, זאת בשים לב לעובדה כי ההליך דנן מצוי למעשה בראשיתו, משטרם הסתיים הליך קדם המשפט, טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית וטרם נשמעו הוכחות.

סוף דבר
22. לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי לקבל את הבקשה ולהתיר למבקשים לתקן את כתב תביעתם, כבקשתם.
23. המבקשים יגישו כתב תביעה מתוקן תוך 14 ימים מיום קבלת החלטה זאת, וימציאו את כתב התביעה המתוקן לכל הנתבעים במסירה אישית, תוך 7 ימים מיום הגשתו.
24. היות שהבן אלברט מצוי בהליך פשיטת רגל, כי אז לאחר צירופו כנתבע על המבקשים לנקוט בשתי פעולות נוספות:
א. מסירת כתב התביעה גם לנאמנת בתיק הפש"ר עו"ד שלומית נשר, מעבר למסירתו לבן.
ב. בהיות הבן אלברט פושט רגל חל עליו עכוב הליכים (סע' 20 לפקודת פשיטת הרגל, [נוסח חדש] תש"ם-1980; ראו גם סע' 121(3) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018). לכן ניהול התביעה נגדו יחייב אישור של בית משפט לפשיטת רגל, והמבקשים צריכים לפנות בנדון לבית משפט של פשיטת רגל להשגת האישור האמור. ככל שלא יוצג אישור כאמור, לא תנוהל התביעה בפועל נגד הבן.
25. כאמור קבלת הבקשה תגרום להתארכות הדיון למשיב. לכן המבקשים, יחד ולחוד, יישאו בהוצאות המשיב בבקשה זו בסכום של 3500 ₪, שישולם תוך 30 ימים מהיום. לא ישולם הסכום במועדו יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן החלטה זאת ועד ליום התשלום המלא בפועל.
26. ימי הפגרה נמנים על המועדים לעיל.

תז' מעקב להגשת כתב תביעה מתוקן – 15 ימים.

המזכירות תעביר החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ט, 29 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.