הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 4556-01-17

בפני כבוד השופטת עפרה ורבנר
התובעת:

ס.ט. רוממה הירוקה בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד יוסף ליבנה ו/או יריב שפרונג ואח'

- נגד -
הנתבעת:
הראל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד מ. תגר ו/או דב מלמד ואח'

החלטה

1. לפניי בקשת התובעת להתיר לה להגיש חוות-דעת חלופית במקום חוות-דעתו של המהנדס אברהם שני ז"ל, שנפטר.

כן מבקשת התובעת, להגיש תצהירים משלימים מטעמה, בהתייחס לטענות שעלו, כך לגרסת התובעת, לראשונה, בתצהירי הנתבעת, ואשר אינן מפורטות בכתב הגנתה של הנתבעת.

עוד מבקשת התובעת, להגיש חוות-דעת מומחה מטעמה, המתייחס ת ל חוות-דעת המומחה מטעם הנתבעת, המהנדס אביעד כרמלי, ולאפשר לה להגיש חוות-דעת מומחה מתחום הביטוח, בהתייחס לעדות מר זיו קדרי, שלטענת התובעת, הינה בגדר חוות-דעת, הגם שהוגשה כתצהיר.

לחלופין, ביקשה התובעת, כי אם לא יתאפשר לה להגיש תצהירים משלימים, כמבוקש, תימחקנה מתצהירי עדי הנתבעת אותן טענות שלא הופיעו בכתב הגנתה של הנתבעת, מאחר והן מהוות הרחבת חזית.

רקע עובדתי
2. התובעת הינה חברה העוסקת בבניית דירות מגורים, והיא בונה פרויקט מגורים בשכונת רוממה בחיפה, הממוקם בין רחוב הפלמ"ח לבין רחוב קרן היסוד. הפרויקט מכונה "רוממה הירוקה" (להלן: "הפרויקט").

3. הנתבעת הינה חברת ביטוח, אשר במועדים הרלוונטיים לתביעה ביטחה את התובעת בפוליסה לביטוח עבודות קבלניות, שמספרה 1056004882-13.
4. בתאריך 2/1/17 הגישה התובעת תביעתה לבית המשפט ובכתב התביעה טענה, כי בחודש 12/2013 התחוללה סערה שהביאה לירידת גשמים חזקים, במיוחד באזור הפרויקט.

לטענת התובעת, בתאריך 3/1/14 התמוטט המצוק, עליו נבנה הפרויקט, וכל העבודות שהתובעת ביצעה עד מועד זה, דהיינו עד 3/1/14 - נהרסו.

לטענת התובעת, בעקבות ההתמוטטות היא נאלצה לבצע עבודות שונות, הכוללות סילוק האדמה שהתמוטטה, תכנון מחדש של עבודות הבנייה וביצוע עבודות הנדסיות מורכבות במקום המצוק שהתמוטט, וזאת על-מנת לאפשר את המשך בניית הפרויקט.

התובעת טוענת, כי התמוטטות המצוק וכל הנזקים, שהינם פועל יוצא מהתמוטטות זו, מכוסים בפוליסת הביטוח שעשתה אצל הנתבעת, ועל כן, על הנתבעת לפצותה בגין מלוא הנזקים הקשורים להתמוטטות המצוק.

5. לכתב התביעה צירפה התובעת חוות-דעת של המהנדס מר אברהם שני ז"ל מיום 15/12/16 ו חוות-דעת של השמאי מר נחום פרמינגר מיום 27/12/16.

6. הנתבעת הגישה בתאריך 6/3/17 כתב הגנה מטעמה.

לטענת הנתבעת בכתב הגנתה, התמוטטות המצוק לא התרחשה במועד הנטען על ידי התובעת, אלא לפני כן, ומשכך, ובהתאם להוראות סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א-1981, ומאחר וחלפו למעלה מ -3 שנים ממועד התמוטטות המצוק ועד להגשת התביעה, התיישנה התביעה.
עוד ובנוסף, טענה הנתבעת, כי התובעת כלל לא פנתה אליה בסמוך לאירוע התמוטטות המצוק, ובכך הפרה התובעת את הוראות סעיף 22 לחוק חוזה ביטוח, ועל כן, יש להפעיל את הסנקציה המפורטת בסעיף 24(ב) לחוק חוז ה ביטוח.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי יש הבדל בין הכיסוי הביטוחי לעבודות הפרויקט, המעוגן בפוליסת הביטוח, לבין נזקים לקרקע או לאדמה, שעליהם נבנה הפרויקט, נזקים שאינם מבוטחים במסגרת פוליסת הביטוח, מה גם שהפוליסה אינה כוללת כיסוי ביטוחי בגין נזקי טבע, לרכוש שעליו מתבצעות עבודות הפרויקט או לרכוש סמוך.

הנתבעת גם טענה כי חוות-הדעת שצורפו על ידי התובעת נערכו רק כ -3 שנים לאחר התמוטטות המצוק הנטענת, ולאור מועד עריכתן, אין להסתמך עליהן.
7. בתאריך 6/3/17 הגישה התובעת כתב תשובה , ובמסגרתו טענה כי התמוטטות המצוק והשלכותיה אירעו ב -3/1/14 ואילך, ועל כן התביעה לא התיישנה משכתב התביעה הוגש בתאריך 2/1/17.

8. באשר לטענות שעניינן שיהוי ונזק ראייתי, כמו גם אי דיווח לנתבעת בסמוך לאירוע, נטען על ידי התובעת, כי רק ב-30/5/16 נודע לה על זכותה לתבוע את הנתבעת לפי הפוליסה, ועד אותו מועד היא סברה שעליה לשאת בנזקי הטבע שאירעו.

התובעת גם טענה כי מלשון הפוליסה בפרקים הדנים בכיסוי נזקי טבע, ניתן ללמוד כי התמוטטות המצוק והנזקים בעקבות התמוטטות זו, כן מכוסים על ידי פוליסת הביטוח לעבודות קבלניות, שעשתה התובעת אצל הנתבעת.

9. לאחר שהסתיימו ההליכים המקדמיים, הגישה התובעת תצהירי עדות ראשית מטעמה, הכוללים תצהירים של מר אבי סלע ושל מר ארנון פסטרנק, וכן הגישה חוות-דעת של מר אברהם שני ז"ל, ושל השמאי מר נחום פרמינגר.

10. הנתבעת הגישה תצהיר עדות ראשית של מר זיו קדרי מנהל מחלקת תביעות רכוש אצל הנתבעת וכן חוות-דעת של המהנדס מר אביעד כרמל.

הבקשות
11. לאחר הגשת התצהירים מטעם הנתבעת, טענה התובעת, כי הטענות המפורטות בתצהירו של מר זיו קדרי מהוות למעשה חוות-דעת מקצועית בתחום הביטוח (סעיפים 3 ו -10 לתצהיר) וכי טענות אלה, במצורף לחוות-דעת המהנדס מר אביעד כרמלי, מהוות הרחבת חזית בהתייחס לטענות שלא הועלו על ידי הנתבעת בכתב הגנתה (הכוונה לטענה שלאור התמוטטות המצוק החליטה התובעת לשנות את תכניות הבנייה והתכניות החדשות יצרו לתובעת למעשה רווח של דירות נוספות).

עוד ובנוסף, טענה התובעת כי חוות-דעתו של המהנדס כרמלי אינה חוות-דעת המתייחסת לחוות-הדעת של המומחים מטעמה, אלא חוות-דעת העומדת בפני עצמה, והמתבססת על מסמכים שהומצאו לנתבעת במסגרת הליך גילוי המסמכים.

בנסיבות אלה, כאשר אין המדובר בחוות-דעת המתייחסת ל חוות-הדעת מטעם התובעת, טוענת התובעת כי המדובר בטענות חדשות שלא היתה לה אפשרות להתייחס אליהן .
בסעיף 18 לחוות-דעתו של המהנדס כרמלי, הגיע כרמלי למסקנה כי לא היה כמעט כל שינוי באתר בין 30/10/13 ל-4/1/14, וכן חיווה דעתו כי המדובר היה בצלע הר שהיה ברור כי רק במהלך ולאחר חציבות יתברר האם ניתן להגיע לסלע קשה, ורק לאחר החציבה ניתן יהיה לדעת כיצד לבסס את המבנה.

כמו-כן, מחוות-הדעת עולה כי היה תת-ביטוח בשיעור של כ-33%.

חוות-דעתו של המהנדס כרמלי גם הצביעה על אי-צירוף מסמכים רבים רלוונטיים של היזם, האדריכל, הקונסטרוקטור, המפקח, יועץ הקרקע, יועץ הבטיחות, והקבלנים השונים.

לאור חוות-הדעת של כרמלי, מבקשת התובעת להגיש את התמונות הרלוונטיות בהגדלה ובצבע, או למחוק סעיפים מתצהיר מר קדרי ואת חוות-דעתו של המהנדס כרמלי.

בנוסף, בקשה התובעת להגיש חוות-דעת חלופית ל חוות-דעתו של המהנדס מר אברהם שני ז"ל, שנפטר.

12. הנתבעת, בתגובתה מ-6/11/18, לא התנגדה להגשת חוות-דעת חלופית במקום חוות-דעתו של המהנדס מר שני ז"ל שנפטר, בכפוף לכך שהנתבעת תוכל להגיש חוות-דעת מטעמה, אולם התנגדה ליתר בקשות התובעת.

בכל הקשור לטענות המתייחסות לתצהיר מר קדרי, ציינה הנתבעת כי התובעת לא צירפה את פוליסת הביטוח במלואה אלא רק חלקים ממנה, ועל כן הנתבעת צירפה את הפוליסה במלואה.

עוד ציינה הנתבעת, כי אין פסול בכך שקדרי התייחס בתצהירו למשמעות הפוליסה ולטענת הנתבעת, האמור בתצהיר קדרי פורט בסעיפים 3, 12, 14 ו-15 לכתב ההגנה.

בהתייחס לטענות התובעת באשר לאמור בסעיף 11 לתצהיר קדרי, הרי המדובר בטענות המבוססות על חוות-דעתו של המהנדס כרמלי, וחוות-דעת זו מבוססת על מסמכים שהיו אצל התובעת ולא היו אצל הנתבעת.

13. התובעת הגישה ב-11/11/18 תשובה לתגובה, וטענה כי בשים לב לשלב הדיוני בו מצוי התיק ובהתחשב בכך ששלב ההוכחות טרם החל, יש להיעתר לבקשתה.

באשר לטענת הנתבעת, כי התגלו לה עובדות שלא היו ידועות לה , ואלה התגלו רק לאחר עיון במסמכים שהוגשו במסגרת ההליכים המקדמיים, טענה התובעת כי עדיין אין בגילוי מאוחר זה כדי לאפשר לנתבעת להעלות טענות בתצהיר העדות הראשית שלא נזכרו בכתב ההגנה.

התובעת אף הפנתה להוראות תקנה 158(א)(1) לתקנות הסדר האזרחי, באשר לסמכות בית המשפט להתיר להביא ראיות מפריכות.

התובעת טענה כי טענות הנתבעת בתצהיר ובחוות-הדעת על פיהן היא כביכול הרוויחה מהתמוטטות המצוק בשל שינו י התכנון והוספת דירות נוספות, הינה טענה חדשה ומפתיעה, שלא נטענה בכתב ההגנה, ושיש ליתן לתובעת זכות להתייחס אליה ו להפריכה.

דיון והכרעה
14. הטענות כי התובעת הרוויחה דירות נוספות בעקבות שינוי התכניות לאחר שהובהר לתובעת כי המצוק לא יחזיק את העבודות, וכן הטענות בדבר תת-ביטוח, אינן טענות המופיעות בכתב ההגנה, והנתבעת לא ביקשה לתקן את כתב ההגנה בעקבות חילופי המסמכים ובעקבות היחשפותה לחומר נוסף אשר על פיו הגיעה למסקנה של תת-ביטוח.

יש הבדל בין טענות שעניינן היעדר כיסוי בפוליסה לאור מהות הנזק, או טענות שעניינן שיהוי ונזק ראייתי לבין טענות שעניינן תת-ביטוח.

אמנם בכתב ההגנה נטען כי הפוליסה ביטחה פרויקט הכולל 36 יחידות דיור, מהן 10 בבניין מדורג, והיתר בבניה רגילה, אולם הנתבעת לא טענה בכתב ההגנה כי בפועל נבנה מס' שונה של יחידות דיור, ובגלל השינוי בתכניות המדובר היה בתת-ביטוח או שהעדר הדיווח על השינוי בתכניות, יש בו כדי להביא לביטול הפוליסה.

אשר על כן, גם אם אינני מוצאת לנכון למחוק את הטענות בנימוק של הרחבת חזית, הנני מוצאת כי יש מקום לאפשר לתובעת להתייחס אליהן.

15. ככלל, מסגרת המחלוקת האמורה להיות מוכרעת על-ידי בית המשפט, נקבעת על-ידי הצדדים בכתבי הטענות, והעלאת טענה עובדתית שלא נזכרה בכתבי הטענות מהווה שינוי חזית.
משכך, בעלי הדין אינם רשאים לסטות מהטענות שהועלו על ידם בכתבי הטענות, אלא באישור בית המשפט או בהסכמת הצד שכנגד, בין במפורש ובין במשתמע.

(עיין לעניין זה ב-ע"א 1653/08 ליפץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (14/7/11) וכן ב-ע"א 8871/07 יודפת מושב עובדים להתיישבות חקלאית בע"מ נ' נגוהות בע"מ (12/7/11)).

כפי שפורט לעיל, קיימת בתצהיר ובחוות-דעת המהנדס כרמלי טענה עובדתית שלא נכללה בכתב ההגנה.

יחד עם זאת, כבר נפסק כי הכלל האוסר הרחבת חזית נחלש כאשר המדובר בטענה המועלית בשלב מוקדם, וכאשר לבעל הדין שכנגד ניתנת האפשרות להתמודד עובדתית ומשפטית עם טענה זו.

עיין לעניין זה ב-רע"א 8500/15 ד"ר שי ירקוני נ' עו"ד אליאש (7/2/16).

בנסיבות אלה, וכאשר הטענות העובדתיות המפורטות בסעיף 11 לתצהיר קדרי לא הועלו במסגרת כתב ההגנה, הנני מאפשרת לתובעת להגיש תצהיר משלים בהתייחס אליהם, וזאת בתוך 30 יום ממועד מתן החלטה זו.

אין רלוונטיות בענייננו להפניית התובעת להוראות התקנה הדנה בהבאת ראיות נוספות, שכן בקשה להבאת ראיות מפריכות צריכה להיות מוגשת רק בתום הבאת עדויות הנתבע, ולא זה המצב בענייננו.

מאידך גיסא, דין הבקשה, המתייחסת למחיקת סעיפים מתצהיר קדרי או להבאת תצהיר משלים בנוגע להסברי מר קדרי בנוגע לתנאי הפוליסה, להידחות.

כאמור בתצהיר קדרי, מטרתו לתמוך בטענות ההגנה של הנתבעת, כפי שפורטו בכתב הגנתה, לעניין היקף הכיסוי הבטיחותי במסגרת פוליסת הביטוח, תוך קישור בין סעיפי הפוליסה לבין טענות הנתבעת, ואין המדובר בחוות-דעת מומחה , אלא לכל היותר בפרשנות מר קדרי לפוליסה, וככל שהמדובר בהסקת מסקנות משפטיות מנוסח הפוליסה, יוכלו הצדדים לטעון בעניין במסגרת סיכומיהם, כאשר נוסח הפוליסה במלואה מונח לפני בית המשפט.

עיין גם בדבריו של כב' השופט עמית ב-רע"א 368/13 הרשות הפלשתינית נ' אירנה ליטבק נורזיק ואח' (23/4/13):
"יש שופטים אשר מקדישים משאבי שיפוט בשלב הגשת תצהירי עדות ראשית וטרם שמיעת הראיות, ולבקשת מי מהצדדים מורים על מחיקת חלקים מתצהיר זה או אחר, פוסלים ראיה כזו או אחרת וכיו"ב. שופטים אחרים מעדיפים לדחות הכרעות של קבילות ורלוונטיות ככל שניתן לסוף הדיון. אעיד על עצמי, כי בשבתי כשופט בערכאות הדיוניות, העדפתי לנקוט בגישה בתרא, באשר פעמים רבות בעיות שנראו קרדינליות וסבוכות לפני תחילת מסע, נמוגו בהמשך הדרך. לעיתים, החלטה על מחיקה של חלקים מתצהיר או פסילת ראיה בשלב מקדמי, אף עלולה להתברר כהחלטה שגויה, מאחר שבקעת המחלוקת האמיתית נגלית אך בהמשך הדרך או בסופה. מנגד, יש לזכור כי בעל דין אמור לדעת מהן הטענות המשפטיות והעובדתיות עמן הוא צריך להתמודד, ובהתאם, כיצד עליו להיערך מבחינת עדים והבאת ראיות לסתור. לא ניתן אפוא לקבוע מסמרות, ושופט הערכאה הדיונית נדרש ל"תפירה ידנית" בכל תיק בהתאם למאפיינים הייחודיים של התיק ושל הנפשות הפועלות במסגרתו."

16. באשר להגשת חוות-דעת משלימה בתגובה לחוות-דעת של מומחה מטעם בעל דין שכנגד, הרי ככלל בית משפט ייעתר לבקשה כזו על-מנת לייעל את ההליכים ולקצר את משך ההוכחות.

עיין לעניין זה ב-רע"א 7390/16 פנחס נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (3/11/16), שם נפסק בין היתר מפי כב' השופט עמית:
"אקדים ואומר כי יש להבחין בין חוות-דעת נגדית לבין חוות-דעת משלימה.
חוות-דעת נגדית מוגשת ברגיל על-ידי הנתבע בתגובה לחוות-דעת שהגיש תובע, במסגרת צו הזמנים שנקבע לכך בתקנה 129(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי וללא צורך בהגשת בקשה לבית משפט. עם זאת, ייתכנו מקרים בהם הנתבע הגיש ראשון חוות-דעת... והתובע הוא שמעוניין להגיש חוות-דעת נגדית מטעמו ... השיקולים הצריכים לעניין הגשת חוות-דעת נגדית על-ידי תובע לפי תקנה 129(ב), לאחר שהתובע כבר הגיש תצהירי עדות רשאית, הותוו בעניין רחמני. במסגרת בקשה כאמור, נדרש בית המשפט לבחון אם היה על התובע להגיש את חוות-הדעת שהגשתה מתבקשת יחד עם הגשת ראיותיו... מאזן הפגיעה בצדדים, השלב בו מצוי ההליך, והאפשרות להשית הוצאות במקום לחסום את הגשת חוות-הדעת. ככלל, המצב הרצוי הוא שכל צד יחזיק בחוות-הדעת של הצד שכנגד עוד טרם שמיעת הראיות בכלל, וחקירת המומחים בפרט, שאז גם יתאפשר לכל אחד מהמומחים להתייחס לחוות-הדעת של המומחה שכנגד... "

ובהמשך, בהתייחס לחוות-דעת משלימה אותה ניתן להגיש באישור בית משפט, נפסק:
"כשלעצמי, אני סבור כי ככלל רצוי לאפשר לבעל דין להגיש חוות-דעת משלימה... זאת, אם על-מנת לחסוך בזמן ההוכחות, ואם על-מנת ליתן סיפק להבהיר דברים שהעד או המומחה יתקשה להבהיר במהלך עדות משלימה, הניתנת בתגובה לתצהיר נגדי או לחוות-דעת נגדית... "

ועיין גם ב-רע"א 10221/16 ויילר נ' שמחה (22/2/17) בפסקה 11 לפסק-דינו של כב' השופט סולברג.

לאור האמור לעיל, הנני מתירה לתובעת להגיש את התמונות שנכללו בחוות-דעתו של המהנדס כרמלי בצבע, וכן להגיש חוות-דעת משלימה בהתייחס לטענות הנתבעת באשר להתמוטטות המצוק.

סיכום
17. התובעת רשאית להגיש חוות-דעת במקום חוות-דעתו של המהנדס אברהם שני ז"ל שנפטר, וכן רשאית במסגרת חוות-הדעת החדשה במקום חוות-דעתו של שני ז"ל , או במסגרת חוות-דעת משלימה נוספת, להתייחס לטענות הנתבעת באשר להתמוטטות המצוק, כפי שהן באות לידי ביטוי ב חוות-דעתו של המהנדס כרמלי, וכן לצרף את התמונות הרלוונטיות בצבע ובהגדלה.

אינני מתירה לתובעת להגיש חוות-דעת של מומחה מתחום הביטוח בהתייחס לתצהירו של מר קדרי, אולם הנני מתירה לתובעת להגיש תצהיר משלים המתייחס לטענות העובדתיות המפורטות בסעיף 11 לתצהיר קדרי, בכל הקשור לשינוי התכניות המקוריות, לתכניות החדשות ולטענה כי התובעת בנתה יותר דירות מאשר אלה שהוגדרו בפוליסה כ"נשוא הביטוח לפי החוזה", דהיינו בנתה יותר מ-36 יחידות דיור, וכן להתייחס לטענות הנתבעת כי התובעת כלל לא דווחה לנתבעת על שינוי זה בתכניות הבניה ובמספר הדירות, ולהתייחס לטענה כי שינוי זה בתכניות, שלא דווח לנתבעת, הביא למצב של תת-ביטוח, על מכלול ההשלכות של תת-ביטוח.

התובעת תגיש את כל ההשלמות מטעמה בתוך 30 יום מיום מתן החלטה זו.
עותק יישלח ישירות לנתבעת.

הנתבעת רשאית להגיש תצהירים מטעמה בתגובה לאותם תצהירי השלמה, וכן להגיש חוות-דעת מטעמה בתגובה לאותה חוות-דעת שתחליף את חוות-דעתו של המהנדס אברהם שני ז"ל, וזאת תוך 30 יום מקבלת חוות-הדעת ותצהירי ההשלמה של התובעת.

18. התיק נקבע להוכחות תובעת לתאריך 26/3/19 בשעה 9:30 ולהוכחות נתבעת לתאריך 28/3/19 בשעה 9:30.

על באי כוח הצדדים להודיע זה לזה וכן לבית המשפט עד לתאריך 5/2/19, האם מי מהם מוותר על חקירה נגדית של עד או של נותן חוות-דעת של הצד שכנגד, והנני מסבה את תשומת לב ב"כ הנתבעת לכך שבדיון מ-14/10/18 הצהיר לפרוטוקול כי הוא מוותר על זימון נציג הבנק בהתייחס לנכונות תדפיסי הבנק המפורטים בתצהיר מר אבי סלע, אולם הוא טרם הודיע עמדתו באשר לשאלה האם ברצונו לחקור את המהנדס מר משה גרניט או האם הוא מוותר על זימונו (עיין עמ' 5 ש' 26 לפרוטוקול).

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ט, 19 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.