הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 39740-01-21

בפני
כבוד ה שופט חננאל שרעבי

תובעת

ג'ורג'יאנה מורחן ת.ז. XXXXXX600

נגד

נתבע
בנק מזרחי טפחות בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ישראל בכר

פסק דין

1. התובעת היא בעלת חשבון בבנק הנתבע, סניף 438 בקניון אורות באור עקיבא (להלן: "הבנק") שמספרו 175665 (להלן: "החשבון").
ביום 26.10.2020 קיבלה התובעת מכתב מהבנק ובו דרישה לסגירת החשבון מהטעם "שאופן ניהול החשבון על ידך אינו עולה בקנה אחד עם דרך ההתנהגות המקובלת בבנק לחשבונות מסוג זה..." (ציטוט מסעיף 1 למכתב, שצורף כנספח 4 לנ/3 – להלן: "מכתב הדרישה").
כיום החשבון מוקפא (טרם נסגר), והבנק מסרב להפעילו מחדש מהטעם שאיבד האמון בתובעת (דברי ב"כ הנתבע, עמ' 1 לפרו' שו' 14-16; סיכומי הנתבע עמ' 1).
במצב דברים זה, השאלה שעל הפרק והדורשת הכרעה היא – האם סירוב הבנק למתן שירותים בנקאיים לתובעת במסגרת החשבון, הוא בגדר " סירוב סביר" (במשמעות שתובהר להלן).

רקע (כעולה מטענות הצדדים)
2. התובעת, ילידת ואזרחית רומניה, תושבת הארץ ואזרחית מדינת ישראל (החל מיום 15.11.2011), מנהלת את החשבון אצל המשיב החל מיום 2.6.2008.
3. עם פתיחתו נוהל החשבון על שם התובעת ועל שם בן זוגה, מר עופר זלצמן (להלן: " עופר"), כאשר מטרת החשבון הייתה חשבון פרטי. החשבון התנהל, למרות היותו פרטי, במחלקת לקוחות עסקיים , שכן, כך לגרסת הבנק שלא נסתרה, עופר ניהל חשבון עסקי בבנק (שבינתיים נסגר), ואך טבעי היה ששני החשבונות יתנהלו באותה מחלקה (סעיף 5 לנ/1).
ביום 6.6.11 הוסר עופר כבעל החשבון והוגדר כמיופה כוח בלבד , כאשר ביום 22.8.11 הוסר עופר אף כמיופה כוח בחשבון (ל טענת הבנק, ככל הנראה בשל העובדה כי בחודש אוגוסט 2011 הוגדר עופר כ"מוגבל חמור").
4. לטענת התובעת (סעיף 2 לכתב התביעה) , היא עוסקת בסחר בסוסים מזה מספר שנים ובבעלותה בית גידול לסוסי צעד מסוג "סינגלפוט". את פעילותה העסקית האמורה היא מבבצעת באמצעות חברה שהקימה, סינגלפוט בע"מ (סעיף 6 לת/1). לחברה זאת חשבון בנק עסקי בבנק אחר (בנק הפועלים), ושם מתבצעת הפעילות העסקית הנדונה (ראו הרחבה בנדון בסעיף 50 להלן).
5. במהלך חודש ינואר 2019 נודע לבנק כי נגד התובעת ובעלה עופר מתנהלת חקירה פלילית במשטרת ישראל גם בחשד להלבנת הון. כך נודע לבנק מהחלטת בית משפט השלום בראשו ן ל ציון בתיק 24482-01-19, שהתקבלה בבנק ביום 15.1.2019 , במסגרתה ניתן צו תפ יסה והקפאה של החשבון, לרבות המצאת מסמכים.
6. במהלך חודש נובמבר 2020 קיבלה התובעת את מכתב הדרישה (נושא כאמור תאריך 26.10.2020 ) בו התבקשה לסגור את החשבון בהקדם. במכתב הדרישה, אליו גם התייחסנו בסעיף 1 לעיל, טען הבנק כלפי התובעת, כי אין לה הסברים למקור הכספים המופקדים בחשבון וכי היא מסרבת לצרף אסמכתאות למקור הכספים והפעילות בחשבון.
7. הסברי התובעת לבנק, כך לגרסתה, לא הועילו לשנות את עמדת הבנק, שעמד על סירובו לאפשר למבקשת לנהל חשבון . הבנק ביקש מהתובעת כי תמציא לו מספר חשבון בבנק אחר, על מנת להעביר אליו את יתרת הזכות שהיתה בחשבון.

טענות התובעת
8. להלן טענות התובעת, כפי שעלו מכתב התביעה, הבקשה למתן צו עשה זמני ותצהירה מיום 18.2.21 (סומן ת/1):
א. מר אמיר פינסטרבוש ממחלקת בנקאות עסקית (להלן: "אמיר") שימש כבנקאי של התובעת והיא שוחחה עמו רבות בעניין עסקיה. כמו כן אמיר היה מודע לחקירה המשטרתית המתנהלת בעניינה של התובעת.
מאחר שמחזור עסקיה הצטמצם, התובעת הועברה לבנקאית אחרת – גב' ורוניקה גולן (להלן: " ורוניקה").
ב. בתקופה שלפני האירועים שהובילו להגשת התובענה דנן, התקשתה התובעת לפרנס את עצמה ואת משפחתה. על כן החלה מוכרת רכוש שהיה בבעלותה , ומכרה אף חלק מהסוסים שבבעלותה הפרטית.
ג. התובעת מכרה לרונן סוסה בשם "קרימסון פיזז" ביום 21.5.2019 במספר המחאות, כאשר כל סך כל המ חאה עמד על 10,833.33 ₪ (התובעת לא פירטה מה היה סכום העסקה עם רונן) .
ד. במענה לפניית הבנק במכתב הדרישה השיבה התובעת, כי ניתן ליצור קשר עם כל מי שהעביר כספים לחשבון ו/או כל מי שהיא העבירה אליו כספים מהחשבון. לכל שאלה פרטנית של פקידי הבנק היא סיפקה תשובה וציינה כי היא מקפידה לרשום בהערו ת את סיבת ההעברה של הכספים. כך גם ציינה את שם הסוס שנמכר או נרכש.
ה. הבנק תמיד קיבל תשובות לכל שאלה שהתעוררה במסגרת החוק . לכן מיד עם קבלת מכתב הדרישה (בו התבקשה לסגור את החשבון), התובעת העבירה את כל המידע החסר לוורוניקה. עם זאת, התובעת ציינה כי כאשר הדרישה חרגה באופן קיצוני ממתחם הסבירות, הוסבר לבנק כי התובעת מסרבת לתת תשובה, וכל זאת בהתאם לחוק הגנת הפרטיות.
ו. בשיחה עם הבנקאי התברר כי הבנק עומד על סירובו לאפשר לתובעת לנהל חשבון, וכי היא מתבקשת לציין לאלתר מספר חשבון בנק אחר על מנת להעביר אליו את יתרת הזכות שהיתה בחשבון.
ז. אין בחשבון התובעת כל פעילות לא חוקית והפעולות שבוצעו מותרות על פי תנאי החשבון ועל פי חוק. הבנק במכתב הדרישה לא הציג חשד קונקרטי לפעילות אסורה. לכן הבקשה לסגירת החשבון היא "סירוב בלתי סביר" לתת שירות בנקאי – בניגוד לאמור בסעיף 2 לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הבנקאות").
ח. נטל ההוכחה כי מתבצעת בחשבון פעילות בלתי חוקית מוטל על הבנק, מאחר שהוא זה שמבקש להחריג את חובתו למתן שירות לתובעת, בנדון על הבנק להוכיח את סבירות סירובו ואין די בחשש ערטילאי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון.
ט. היקף הפעילות כמו גם מורכבות עסקיה של התובעת לא חוסים תחת הכותרת "הלבנת הון" במובנה כאמור בסעיף 24 להוראת ניהול בנקאי תקין מס' 411, הנושאת את הכותרת "ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור" (להלן: " הוראת 411").
הבנק, מטעמים פסולים ואסופת טענות "מן הגורן ומן היקב", מבקש באופן פסול להחריג מאחריותו בדין ומעצם עיסוקו כתאגיד בנקאי.
י. בניגוד לטענת הבנק, התובעת הצהירה כי מזה כשנתיים ימים אין לה כל פעילות מול חו"ל וניתן לראות זאת בבירור מתדפיס תנועות החשבון. כל טענה לתנועות חריגות בחשבון חו"ל שלכאורה בבעלות התובעת, משוללת יסוד.

טענות הבנק
9. המשיב הגיש כתב הגנה, ואף הגיש תצהירים מטעם עובדיו, אליהם נתייחס להלן.
בכתב ההגנה עמד הבנק בהרחבה על היותו "שומר סף" במלחמה בהלבנת הון והעלמת מס, מעבר להיותו נותן שירותים בנקאיים ללקוחותיו.
בין הסיכונים האמורים, נגדם צריך הבנק לפעול בהיותו "שומר סף", נמנים גם עבירות שעניינן העלמות מס. בין היתר , בכל הקשור לסיכונים שמקורם בפעילות חוצת גבולות, כטענתו במקרה דנן.
10. הבנק גם פירט את תפקידו כ"שומר סף" בכל הקשור לחשש הלבנת הון והעלמות מס.
ציין הבנק, כי אכן מכח חוק הבנקאות, חלה עליו חובה ליתן ללקוחותיו שירותים בנקאיים.
יחד עם זאת, עם חקיקתם של חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") ושל צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), תשס"א-2001 (להלן: "צו איסור הלבנת הון") הוצבו הבנקים בחזית המאבק הלאומי והציבורי באיסור הלבנת הון, מימון טרור והעלמות מס. זאת במטרה למנוע את ניצול המערכת הבנקאית לצורך העלמות מס, בדרך של עקיפת חקיקת מס זרה החלה על לקוח שהוא תושב אותה מדינה זרה.
11. על מנת לסייע לבנקים במתן סמכויות ואמצעים לאיתור הפעולות העלולות להיקשר להלבנת הון ו/או העלמות מס ולמניעת המשך ביצוען, התקין בנק ישראל את הוראת 411.
הוראת 411 מטילה על הבנקים, בין היתר, את החובה להקפיד לקבל מידע מלא מהלקוחות לגבי החשבון והנעשה בו, בירור מקור הכספים, ניהול מעקב שוטף אחר פעילות הלקוח על מנת להחליט אם הפעילות תואמת לצפי הפעילות בחשבון, לרבות נאותות מקורות הכספים בחשבון.
הוראת 411 אף מטילה על הבנק חובת דיווח נרחבת ונקיטת פעולות למניעת הלבנת הון ומימון טרור, עד כדי סגירת חשבונות של לקוחות, אשר קם חשש כי פעילותם בחשבון מעורבת בהלבנת הון, או שאינם משתפים פעולה עם הבנק במסגרת קבלת המידע או פוגעים באופן מהותי באמון הנדרש בכדי לנהל חשבון.
12. חובת "הכר את הלקוח" עוגנה והורחבה כחלק מההבנה, שחובה זו ובירור המקורות הכספיים של הלקוח בעת פתיחת חשבון ובמהלך תקופת ניהולו, מהווה את הבסיס למניעת הלבנת הון. במסגרת סעיף 2א לצו איסור הלבנת הון, פורטה חובת ביצוע הכר את הלקוח ועדכונו בשוטף, לרבות בירור מקור הכספים ומטרת ביצוע הפעולה בחשבון.
13. סעיף 14 להוראת 411 מטיל על הבנק חובה לעקוב אחר הפעילות בחשבון באופן שוטף, לנהל מערכת ממוחשבת לאיתור פעולות חריגות בחשבונות הלקוחות, ומעניק לבנק סמכות להטיל מגבלות על סוגי חשבונות מסוימים, לבחון אם קיים בפעילות המתנהלת בהם היגיון כלכלי או עסקי ואת נאותות מקורות הכספים בחשבון. לא מדובר רק בחובה לבדוק מסמכים המוגשים על ידי הלקוח – אלא חובת הבנק לפעול באופן אקטיבי ולבצע פעולות אקטיביות לאיתור מידע רלוונטי.
14. בנסיבות המקרה דנן, יש ליתן משמעות לתפקיד הציבורי, מנהלי ואכיפתי שהבנק ממלא במקרה כגון דא, וכפועל יוצא יש להעדיף את האינטרס הציבורי על פני האינטרס הפרטני של התובעת.
15. המשיך הבנק ופירט את הנתונים העובדתיים הידועים לו הנוגעים לפעילות המבוצעת בחשבון ולהתנהלות התובעת. עמדת הבנק נתמכה בתצהירה של גב' מזל בן לולו (להלן: " מזל"), שהוגש וסומן נ/2. להלן עיקרי התשובה:
א. ביום 15.1.19 התקבלה בבנק החלטה שניתנה ע"י בית משפט השלום בראשל"צ למתן צו תפיסה והקפאה של החשבון, לרבות המצאת מסמכים, וזאת במסגרת הליך משפטי מס' 24482-01-19, והבנק פעל לפי ההחלטה האמורה.
ב. לאור הנחיית היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית – מחלקת הלבנת הון מיום 27.2.19 שוחררה ההקפאה שהוטלה על החשבון. הבנק סבר, כי בכך הסתיימה הפרשה ובהתאם איפשר לתובעת להמשיך ולהתנהל בחשבון.
ג. ביום 4.6.2020 פנה הבנק לתובעת, וביקש לקבל הבהרות בנוגע לפעילות המבוצעת בחשבון ולכספים המתקבלים בו – לאחר שלטענת הבנק, במהלך חודש יוני 2020 זיהה הבנק הפקדת ומשיכות כספים בסכומים עגולים, פעילות אשר אינה תואמת את הצהרת התובעת במעמד פתיחת החשבון.
ד. ביום 4.6.2020 הבהירה התובעת לראשונה כי החשבון משמש אותה לפעילות בחוות סוסים, לרבות הרבעות של סוסים ומכירת סוסים, וכי שיקים שהופקדו בחשבון על סך של 10,833.33 ₪ כל אחד, הם שיקים שנמשכו לפקודתה ומקורם במכירת סוסים.
ה. ביום 27.9.20 התקבלה במערכות הבנק התראה, לפיה בוצע חילוט כספים של התובעת על ידי משטרת ישראל, דבר אשר הביא לסיווג החשבון כחשבון בסיכון גבוה.
ו. במהלך חודש אוקטובר 2020, התקבלו ממערכת איתור לקוחות בסיכון של הבנק התראות נוספות ביחס לחשבון, לפיהן זוהתה פעילות חריגה של התובעת בחשבונותיה בחו"ל, ללא כל הסבר סביר ושאינה תואמת את אופי הפעילות הצפוי בחשבון – ומשכך, החשבון סווג כחשבון בסיכון גבוה מחשש להלבנת הון.
ז. ביום 14.10.2020 הבנק יצר קשר עם התובעת, וביקש לקבל הסברים ביחס לפעילות המבוצעת בחשבון, מקור הכספים אשר מתקבלים בחשבון והיקפם, לרבות אסמכתאות . כמו כן הבנק ביקש לדעת האם התובעת ביצעה פעילות בחו"ל ומהי מהות פעילות חו"ל זו. כן ביקש הבנק לקבל מסמכי זיהוי והצהרות של התובעת ביחס לפעילות המבוצעת בחשבון.
ח. התובעת סירבה לשתף פעולה עם הבנק ולהשיב לשאלותיו, והשיבה בעמימות כי היא אזרחית רומניה אשר משלמת מיסים הן בארץ והן ברומניה וכי ישנם "הליכי תביעה רבים, גם בלה"ב 433".
ט. הבנק ביצע בדיקות באתרי אינטרנט לפי שמה של התובעת, כך לגרסתו, וגילה כי נגד התובעת ועופר, בן זוגה, מתנהלים הליכים פליליים על ידי היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית, בחשד לביצוע עבירות שונות מתחום חוק זכויות יוצרים, מס הכנסה וחוק איסור הלבנת הון. במסגרת הליכים פליליים אלו, ניתן צו חילוט לכספי התובעת.
התובעת לא עדכנה את הבנק בעניין זה ודי בעצם עובדה זו כדי לדחות את התובענה.
י. ביום 26.10.2020 שלח הבנק מכתב למבקשת (מכתב הדרישה) , לפיו היא נדרשת לפעול לסגירת החשבון בתוך 30 ימים. ככל שלא תעשה כן עד ליום 1.12.2020, יפעל הבנק להקפאת החשבון באופן יזום.
יא. הבנק לא פעל לסגירת החשבון באופן חד צדדי, נוכח החבות שהייתה קיימת בחשבון. לאחר שפניות הבנק למבקשת לאיפוס החוב ולסגירת החשבון לא נענו, הועבר החשבון ביום 19.1.2021 לסטטוס "מוקפא". חבות התובעת כלפי הבנק עומדת, נכון ליום 10.3.21 על סך של כ- 1183 ₪.
16. כמו כן הוגש תצהיר משלים מיום 24.3.21, מאת אמיר (פינסטרבוש, מנהל לקוחות אישי בבנק), סומן נ/1 , במסגרתו הוסיף כדלקמן:
א. מטרת פתיחת חשבון הבנק ביום 2.6.2008 עבור התובעת ועופר היתה חשבון פרטי. החשבון התנהל כחשבון פרטי במחלקה העסקית הואיל ועופר ניהל במחלקה העסקית חשבון חברה (החשבון נסגר).
ב. ביום 25.12.19 החשבון הועבר למחלקת שירותים בנקאיים בבנק, וממועד זה ואילך הוא (אמיר) הפסיק לטפל בחשבון ו לא היה לו כל קשר עם התובעת.
ג. בניגוד לנטען בתצהיר התובעת, אמיר נחשף לעסקי התובעת רק בשנת 2019 כאשר התובעת ציינה בפניו כי רכשה חוות סוסים . בשום שלב ממועד פתיחת החשבון ועד להעברתו מטיפולו, התובעת לא הצהירה כי החשבון משמש אותה לפעילות עסקית בתחום הסוסים, והדבר לא היה ידוע לו.
ד. התובעת מעולם לא עדכנה אותו (את אמיר) על ההליכים הפליליים המתנהלים בעניינה.
17. נוסף על תצהירו של אמיר, הוגש מטעם הבנק תצהיר משלים מיום 24.3.21 מאת מזל, סומן נ/3, ולהלן עיקרו:
א. עסקינן בתובעת אשר ביצעה פעילות עסקית בחשבון בניגוד להצהרותיה במעמד פתיחת החשבון, לפיהן החשבון ישמש כחשבון משק בית. התובעת לא טרחה לעדכן את הבנק "בזמן אמת" על אודות הפעילות העסקית המתבצעת בחשבון – ובהתאם לא קיבלה את אישור הבנק לבצעה בחשבון.
ב. התובעת מעולם לא עדכנה את מזל או מי מטעם הבנק כי מתנהלים נגדה הליכים פליליים בבתי משפט השלום בחדרה ובראשל"צ.
ג. התובעת לא שלחה לבנק ולו בדל אסמכתא , בנוגע לאותה עסקה נטענת מיום 21.5.19 עם רונן, כטענת התובעת בתצהירה.
18. התנהלות התובעת, אשר נמנעה במכוון מלשתף פעולה עם הבנק וליתן הבהרות ותשובות באשר לפעילות המבוצעת בחשבון, מקור הכספים, פעילות התובעת מול חו"ל וכן העלמת מידע מהבנק באשר להליכים פליליים אשר מתנהלים נגדה בהיבטי הלבנת הון, הביאו לאובדן אמון משמעותי בתובעת כלקוחה.
19. נוכח השתלשלות העובדות כאמור לעיל, ולאור ההוראות החלות על הבנק בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון (המפורטות לעיל), טוען הבנק כי דין התובענה דנן להידחות, מהסיבות הבאות:
א. הבנק פעל בסבירות ובמידתיות תוך מילוי חובותיו כתאגיד בנקאי . זאת כאשר ביצע בדיקות מטעמו ודרש לקבל מ התובעת מסמכים, אסמכתאות, מידע ותשובות לשאלות כבדות המשקל שעלו בקשר לפעילות התובעת, הן בחשבון והן בחשבונותיה בחו"ל.
ב. בנוסף, עת שמתקיימים נגד התובעת הליכים פליליים בהיבטי הלבנת הון, כאשר לבנק לא ברורה פעילות התובעת בחשבון (לרבות מקור הכספים המתקבלים בו והעברות לצדדי ג'), וסירובה של התובעת לשתף פעולה עם הבנק, הרי שהבנק לא יכול לעמוד מנגד ונדרש לפעול לסגירת החשבון.
ג. סעיף 50 להוראת 411 קובע כי אי היענות של הלקוח למסור פרטים הנדרשים לבנק למילוי הוראות הדין, כמו גם יסוד סביר להניח שפעולה מסוימת קשורה להלבנת הון או מימון טרור – יחשבו כסיבה לסירוב סביר ליתן שירותי פתיחה וניהול של חשבון בנק.
ד. הבנק זכאי, ואף חייב, לדעת מי הלקוח ה"אמיתי" שעומד מולו, מהן כוונותיו ותכניותיו. כן ישנה חשיבות רבה למתן מידע מדויק לגבי זהות הלקוח. אין הבנק יכול להמשיך לאפשר לתובעת לפעול בחשבון שעה שמסרבת לפניות הבנק לקבל הסברים ואסמכתאות ביחס לפעילותה בחשבון.
ה. תביעתה של התובעת הוגשה בשיהוי, מאחר שכבר ביום 8.11.2020 התקבל בידי התובעת מכתב מהבנק בנוגע לסגירת החשבון (מכתב הדרישה) , והיא בחרה לא לעשות דבר וחצי דבר כדי לפעול לפתיחת חשבון בבנק אחר ו/או לפנות לבית המשפט. הקפאת החשבון היא "מעשה עשוי".
ו. סעיף 24 לחוק איסור הלבנת הון מעניק לבנקים פטור מוחלט מאחריות בגין הפרת כל חובה שהיא, אם פעלו בתום לב ועל פי הוראות הדין. משכך, ככל שבית המשפט יחליט כי יש לאשר את הסעד המבוקש, אין בכך כדי להטיל על הבנק כל הוצאה כזו או אחרת, לרבות הוצאות משפט.
ז. התנהלות הבנק היא ההתנהלות הנדרשת, הראויה והמידתית בנסיבות העניין, אשר עומדת בקנה אחד עם תכלית החוק, הרגולציה והפסיקה . על כן איננה מצדיקה את התערבות בית המשפט ואת קיומו של ההליך דנן.

דיון והכרעה
20. כאמור לעיל, השאלה העומדת לדיון בענייננו היא – האם סירוב הבנק למתן שירותים בנקאיים לתובעת במסגרת החשבון, הוא סירוב סבי ר?
להלן ננתח את מצב הדברים ונכריע בשאלה זאת.
21. תאגיד בנקאי חייב ליתן שירות ללקוחותיו מכח סעיף 2(א) לחוק הבנקאות, הקובע כדלקמן:
"(א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים:
(1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ;
(2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה:
(א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח;
(ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון;
(3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ;"
מהוראה זו עולה, כי תאגיד בנקאי יהיה רשאי לסרב ליתן את השירותים המנויים בסעיף זה, ובלבד שמדובר ב"סירוב סביר".
22. מתי ייחשב סירוב בנק ליתן את השירותים הבנקאיים האמורים בחשבון בגדר "סירוב סביר"?
על שאלה זאת נתן בית המשפט העליון את תשובתו ברע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר (1.11.15), כדלקמן:
"בית משפט זה טרם עסק במישרין בשאלה מתי יחשב סירוב כסירוב סביר, ואולם השאלה נדונה בספרות ונתעוררה במספר פרשות שנדונו בבתי המשפט המחוזיים (ביחס לאיסור הנקוב בחוק הבנקאות). ממקורות אלו עולה כי ההלכה שנתגבשה מסתייעת בעקרונות המשפט המנהלי, ומעניקה לבנק מתחם סבירות כדי להפעיל את שיקול דעתו בעניין. באשר לקשת המקרים האופיינים לקבלת החלטה סבירה בדבר סגירת חשבון, הוזכרו מקרים של התנהגות בלתי הוגנת או רשלנית מצד הלקוח בניהול חשבונו, באופן הגורם נזק לבנק או לציבור – בין אם מדובר בפעילות בלתי חוקית הקשורה להלבנת הון, מימון טרור, פעילות ספקולטיבית וכיוצא באלה. מקרים נוספים קשורים להתנהגותו הספציפית של בעל החשבון ויחסו לפקידי הבנק, כגון התנהגות לא הוגנת, שימוש באלימות פיזית או מילולית מצדו כלפי פקידי הבנק, או אפילו איום בנקיטת אלימות פיזית או מילולית (ראו ר' בן אוליאל, דיני בנקאות (חלק כללי) 433 (1996); ה"פ (מרכז) 11043-12-08 קפלן שיווק בשר בע"מ נ' בנק אגוד לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 3 (23.4.2009); ת"א (חיפה) 19332-12-11 שלש נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 23 (18.2.2014); ת"א (תל אביב-יפו) 11134-11-12, לד אביבים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות 4-5 (8.5.2013); ה"פ (נצ') 29308-03-15 בוסתן החרמון למסחר בע"מ נ' בנק הפועלים סניף 744, [פורסם בנבו] פסקה 10 (13.4.2014), ועוד). בכל המקרים האמורים, נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק. אין די בחשש ערטילאי ואין די בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש להתנהלות בלתי תקינה בחשבון, אלא על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי. יחד עם זאת, שותף אני לעמדה לפיה הבנק איננו צריך לנהל חקירה ולא לנקוט פעולות אכיפה מחמירות יתר על המידה, וכי אין להטיל עליו להוכיח את הדברים ברמה ההוכחה הנחוצה במשפט האזרחי, קרי מאזן ההסתברויות, אלא ברמה פחותה ממנה (התואמת במידת מה את ההלכה בדבר שימוש הרשות המנהלית בראיות מנהליות לשם קבלת החלטה במסגרת מתחם שיקול דעתה)" (ציטוט מסעיף 14 להחלטה) .
דברים דומים אמר בית המשפט העליון בבג"ץ 8886/15 רפובליקנים מחו"ל בישראל ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', פסקה 59 (2.1.18).
אפשר לסכם ההלכה ולומר:
א. נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק;
ב. רמת ההוכחה הנחוצה לשם כך פחותה מהרמה הנדרשת במשפט אזרחי של מאזן הסתברויות, ותואמת יותר את בחינת שיקול הדעת של הבנק כבחינת שיקול דעת של רשות מנהלית.
ג. אין די בחשש ערטילאי ו/או אין די בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון.
ד. על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהן להצביע על קיומו של חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון.
23. במסגרת ת.א. (מחוזי ת"א) 262-04-17 טויגה און ליין בע"מ ואח' נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (6.12.18) - (להלן: "ענין טויגה") – עמד בית המשפט (כב' השופטת לימור ביבי) על הדילמה העומדת בפני הבנקים, שמחד גיסא רוצים לשרת את לקוחותיהם אך מאידך גיסא הם בגדר "שומרי הסף" בכל הקשור להלבנת הון ומימון טרור, תוך חשיפתם לסנקציות פליליות וכספיות ניכרות.
לכן לטעמי, כשבוחנים את התנהלות הבנק מסוג זה דנן, יש לשים לב שמא מורא הבנק מפני הסנקציות הכספיות והפליליות לא גרמו לו להחמיר עם הלקוח/ה יתר על המידה .
זאת גם הסיבה שבמסגרת ביקורת פעולות הבנק במקרה מסויים, והבחינה אם "הסירוב סביר" אם לאו, בית המשפט יבחן (כמפורט לעיל) האם :
א. עסקינן בחשש ערטילאי או בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון;
ב. הבנק הצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהן להצביע על קיומו של חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון.
24. נקדים ונאמר, כי במקרה דנן התרשמתי שהבנק פעל גם (לא רק) תחת "רושם" החקירה הפלילית שהתנהלה נגד התובעת ובן זוגה עופר (שכלל לא הוכח כי הובילה להגשת כתב אישום נגדם) ותחת "מעטה" הטענה לפעילות חריגה של התובעת ו/או בן זוגה עופר בחו"ל (נקודה שכנראה קשורה לחקירה הפלילית נגדם), שכלל לא הוכחה בפני בתיק זה.
נמחיש זאת מדברי המצהירה מטעם הבנק, מזל, בישיבת יום 6.5.21. שם נשאלה ע"י בית המשפט, מספר שאלות הנוגעות להשפעת ההליך הפלילי שהתנהל נגד התובעת ועופר, על ההחלטה של הבנק לסגור את החשבון, כדלקמן :
"ש. מה מידת ההשפעה של ההליך הפלילי שהתנהל נגד בני הזוג, התובעת כאן ובן זוגה, על ההחלטה של הבנק לסגור את החשבון?
ת. ב-2019 הסיפור הזה התחיל לעלות של החשבון של בן הזוג של התובעת. ההחלטה לסגור את החשבון לא הייתה עולה לולא ההתרעות של הלקוחה הזו ספציפית ולא של בן הזוג שלה. הוא כאן כבר לא היה בעל חשבון.
ש. ההליכים הפליליים הם בין היתר בגין איסור הלבנת הון...
ת. אני מניחה שיש השפעה במחלקת הציות בגין ההליכים הפליליים.
ש. אבל העניין עדיין נמצא בחקירה ועדיין לא הוגש כתב אישום אפילו, אז למה זה צריך להשפיע?
ת. כשקיבלתי ממחלקת הציות את הפעילות החריגה של החשבונות בחו"ל, אני לא יודעת אם קשור להליך הפלילי, אין לי מושג.
ש. אבל יש בעיה כי אני לא יודע ואין לך נתונים לתת לי מה הייתה הפעילות החריגה בחו"ל, נכון?
ת. לי אין.
ש. אמרת שההחלטה לסגור את החשבון התקבלה או התקבלה סופית רק לאחר שזיהיתם את הפעילות החריגה בחו"ל.
ת. נכון.
ש. אז איך אני יכול לבקר את ההחלטה הזו במסגרת התביעה הזו אם אני לא יודע מה הפעילות החריגה בחו"ל?
ת. אני לא יודעת מה הייתה הפעילות החריגה, אבל גם לפני, הפעילות של הלקוחה בחשבון הייתה שונה ממה שהיא הציגה לנו בפתיחת החשבון. כל פעם שדרשנו לקבל ממנה הסברים, זה היה מתחמק ולא מספק" (עמ' 20 לפרוט', שו 7-27).
25. עולה מחקירה זאת של המצהירה מטעם הבנק, מזל, כי חקירתם הפלילית של התובעת ובן זוגה, שהגיעה לידיעת הבנק בחודש 1/2019 (עמדנו על כך לעיל), השפיעה במידה כלשהי על פעילות מחלקת הציות בבנק בעניינה של התובעת ופעילותה בחשבון.
בנוסף ציינה מזל כי הבנק חשש מפעילות חריגה , כהגדרתו, בחשבונות התובעת בחו"ל. אולם בהמשך חקירתה, כפי שרואים לעיל, מזל כלל לא ידעה לפרט מה הייתה הפעילות החריגה לכאורה בחשבונות התובעת בחו"ל , וחזרה שוב לעניין אי ההתאמה בין מטרת החשבון כפי שהוגדר בפתיחתו (חשבון פרטי) לבין פעילות החשבון בפועל (עסקית לכאורה , לטענת הבנק), נקודה בה נעסוק בהרחבה להלן, ונראה כי גם בה נותר ספק.
26. בכל אופן נטל הראיה להוכחת סבירות הסירוב של הבנק להקפאת פעילותה של התובעת בחשבונה, מוטל על הבנק.
להלן נבחן האם במקרה דנן הבנק עמד בנטל הראיה האמור.
27. לגרסת הבנק והמצהירה מטעמו מזל, ישנן למעשה שלוש סיבות לחשד שהתעורר במחלקת הציות בבנק בקשר לחשבון:
א. החקירה הפלילית שהתנהלה בעניינם של התובעת ועופר;
ב. פעילות חריגה כהגדרת הבנק, בחשבונות התובעת בחו"ל;
ג. אי ההתאמה בין מטרת החשבון כפי שהוגדר בפתיחתו (חשבון פרטי) לבין פעילות החשבון בפועל (עסקי, לטענת הבנק).
נדון להלן בכל סיבה וסיבה, ונבחן אם הבנק, בהתייחס לכל אחת מן הסיבות דלעיל , סירב "סירוב סביר" להמשך פעילות התובעת בחשבון.

סיבה א' – החקירה הפלילית שהתנהלה בעניינם של התובעת ועופר
28. פרק ה' (עמ' 7) לסיכומי הבנק עוסק ב"הליכים הפליליים בהיבטי הלבנת הון אשר מתנהלים נגד התובעת ואובדן אמון בתובעת כלקוחה". שם מפורט כדלקמן:
א. ביום 15.1.2019 התקבלה בבנק החלטה שניתנה על ידי בית משפט השלום בראשון לציון למתן צו תפיסה והקפאה של החשבון, במסגרת הליך משפטי מספר 24482-01-19 , והבנק אכן פעל לפיו.
ב. בהמשך, ביום 27.2.2019 שוחררה ההקפאה שהוטלה על החשבון. הבנק סבר, והתובעת אף לא עדכנה אותו אחרת, כי בכך הסתיימה הפרשה ובהתאם איפשר לתובעת להמשיך להתנהל בחשבון.
ג. מבדיקה שביצע הבנק התחוור לו, כי ביום 15.1.2019 נפתחה נגד התובעת ובן זוגה עופר, חקירה גלויה בחשד לביצוע עבירות שונות מתחומי מס הכנסה, מרמה, רכוש והלבנת הון.
ד. הבנק איתר כי מתנהל נגד התובעת ועופר הליך פל ילי נוסף ומאוחר לזה שפורט בסעיף קטן (א) לעיל – ה"ת (חד') 23353-07-19 היחדה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית נ' עופר זלצמן ואח'.
ה. התנהלות התובעת, הסתרת המידע בעניינה וסירובה לשתף פעולה עם הבנק פוגעת באמון של הבנק בתובעת כלקוחה , ומעלה ספקות רבים לגבי יתר ההצהרות של התובעת. בכלל זה טיב הפעילות המבוצעת על ידה בחשבון.
במצב דברים זה התובעת אינה נקיית כפיים ולא זכאית לקבל את הסעד המבוקש בתובענה.
ו. הבנק, כך לטענתו, זכאי ואף חייב לדעת מי הלקוח האמיתי שעומד מולו, מהן כוונותיו ותכניותיו.
צורפה פסיקה הקובעת כי רשימת הדרכים להוכחת סבירות הסירוב אינה בגדר רשימה סגורה וממצה, וכי הפרת חובת אמון מצד הלקוח כלפי בנק, עשוי להוות סיבה סבירה לסגירת החשבון.
ז. לעניין טענת התובעת כי הבנק לא צירף תכתובות פנימיות עם התובעת, הבהיר הבנק כי מדובר במסמכים פנימיים, סודיים וחסויים החוסים תחת סודיות מכח סעיף 31א(א) לחוק איסור הלבנת הון והצווים שיצאו מכוחו.

29. מן העבר השני, התובעת בסיכומיה (עמ' 2-4) טוענת כדלקמן :
א. מזל הודתה בחקירתה כי הבנק קיבל הסברים לשאלותיו מהתובעת. לעומת זאת הבנק סירב להציג תיעוד רלוונטי לאינדיקציות הקשורות לאיסור הלבנת הון, שעלו לדברי הבנק בקשר לחשבון התובעת.
התובעת טוענת כי בית המשפט לא נעדר הסמכות לעיין במסמכים הבנקאיים הללו.
ב. לשאלת בית המשפט (עמ' 15 לפרו' שו' 34), האם הבנק הבחין בפעילות חריגה בחשבון עד יום 15.1.2019 השיב אמיר בשלילה. על כן, יש לתהות כיצד שנתיים לאחר שבוטלו ההגבלות בחשבון בהסכמת הצדדים, מערכת הציות בבנק הצביעה על פעילות חריגה בחשבון.
ג. לא בכדי יום אחרי הדיון שנערך בבית משפט השלום בראשל"צ (3.6.20) בעניינם של בני הזוג (התובעת ועופר) "נזעקו" ההתראות בבנק. זאת הגם שמזל בעדותה לא ידעה להסביר איזו התראה התקבלה, וכיצד כל זה התרחש כשנה וחצי לאחר תחילת החקירה המשטרתית.
לטענת התובעת, צירוף הנסיבות מצביע על מעורבות של גורמי אכיפת החוק בשיקולי הבנק בעניינה, ו"נקמה" על כך ש התובעת לא נכנעת לדרישות היחידה החוקרת . בכל מקרה לא מדובר על מניע לגיטימי ורלוונטי .
ד. הבנק נמנע מלצרף כל מסמך לתמיכה בטענותיו, לרבות מסמכים שבידו ובחזקתו – פלט של מערכת הבנק, תכתובות, התראות וכו'. הדבר מעיד על עצמו, נוכח הכלל הקובע כי אם נמנע בעל דין מהבאת ראיה רלבנטית בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק כי אותה ראיה הייתה פועלת נגדו, אם הייתה מובאת.
30. לגרסת התובעת, החקירה הפלילית בעניינה לא הובילה להגשת כתב אישום עד כה, וכנראה שגם לא תוביל (עמ' 13 לפרו' שו' 1).
31. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים בנדון שוכנעתי כי חלק משיקולי הבנק בהקפאת החשבון (תוך רצון לסוגרו) נובע מהחקירות הפליליות התנהלו נגד התובעת ובן זוגה עופר. נפנה ל דברינו בסעיפים 24-25 לעיל. זאת הגם שלא הוכח בפני כי חקירות אלה הבשילו עד כה, כשנתיים וחצי לאחר תחילתן (חודש ינואר 2019) ל כדי הגשת כתב אישום נגד התובעת ו/או עופר .
32. בנוסף – הבנק התנסח בעמימות לטעמי, בכל הקשור לנסיבות קבלת המידע, התזמון או ההתראות שהתקבלו לגרסתו ממערכת/מחלקת הציות של הבנק , בנוגע לפעילות חריגה, ו/או אסורה ו/או הקשורה (לכאורה) לחקירה הפלילית של התובעת בחשבון הנדון.
מקור אותן התראות לא הוסבר כלל, למעט הסבר בעלמא כגון "מערכות מתקדמות של הבנק" (עמ' 21 שו' 2, שו' 7); לא הוצג ו לי כל מסמך או אסמכתא באשר לאמור, חרף התעקשות התובעת בנקודה זו . כל שהתקבלה היא תשובתה של מזל בחקירתה הנגדית, כי " אני לא רשאית להיכנס למערכות האלה, זה לא אתר פתוח. זה לא נמצא בסניפים, אלא רק במחלקת ציות של הבנק" (עמ' 21 לפרו' שו' 7-9).
33. המשיכה ונשאלה מזל בנדון על ידי בית המשפט:
"ש. אבל העניין נמצא בחקירה ועדיין לא הוגש כתב אישום אפילו, אז למה זה צריך להשפיע?
ת. כשקיבלתי ממחלקת הציות את הפעילות החריגה של החשבונות בחו"ל, אני לא יודעת אם קשור להליך הפלילי, אין לי מושג ".
(עמ' 20, שו' 14-17).
תשובה די עמומה ולא קוהרנטית לטענות הבנק בדבר החשש מההליך הפלילי או ההליכים הפלילים שנפתחו נגד התובעת ובן זוגה עופר.
מזל נשאלה שאלות נוספות בנדון על ידי התובעת, כדלקמן:
"מציגה מסמך. מי מיחידת לה"ב 433 או יאל"כ העביר לכם את הצו מבית משפט מראשון?
ת. לא יודעת.
ש. מישהו מלה"ב 433 פנה אליכם?
ת. אין לי מושג.
ש. אלייך לא פנה אף אחד?
ת. נכון.
ש. מישהו ביקש את סגירת החשבון שלי?
ת. הבנק.
ש. מי זה הבנק?
ת. הבנק כמערכת" (עמ' 21 שו' 19-26).
שוב, קשר לא ברור בין החקירות הפליליות של התובעת ועופר, להחלטה על הקפאת/סגירת החשבון.
34. ניתן לסכם הדברים כפי שהוכחו לי ולומר, כי הבנק למד על החקירה הפלילית בעניין התובעת לראשונה ביום 15.1.2019. רק כשנה ומחצה לאחר מכן, בחודש יוני 2020 החל הבנק, לטענתו, לקבל התראות על חשבון התובעת, ובחודש אוקטובר 2020 פנה (באמצעות מכתב הדרישה) למבקשת בדרישה למתן הסברים להתנהלותה בחשבון; כל זאת על סמך התראות ונתונים עלומים, שלא עלה בידי נציגי הבנק להציג במסגרת ההליך דנן – ולו דוגמא אחת להם.
35. בנדון לא שוכנעתי מטענת הבנק, לפיה לא הציג מסמכים ואסמכתאות לביסוס טענת ו בדבר ההתראות, מאחר שאלה חוסים תחת סודיות מכח סעיף 31א(א) לחוק איסור הלבנת הון, והצווים שיצאו מכוחו.
בנדון הפנה הבנק בסיכומיו לע"א 8047/17 בנק הפועלים בע"מ נ' שילת לעד בע"מ (14.11.2017). עיון בפסק דין זה אינו מלמד בהכרח כטענת הבנק, אלא נאמר בו כך (כב' השופט סולברג):
" כאשר עסקינן בהחלטה המורה על גילוי מסמכים, לעתים מזומנות ראוי להידרש לערעור עליה בעוד ההליך בעיצומו, שכן מדובר בעניין בלתי הפיך (רע"א 6676/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דיין, פסקה 9 (17.9.2017)). בענייננו, שוכנעתי כי בהחלטת בית המשפט המחוזי לא מוצה הדיון בשאלה העומדת על הפרק, באופן המצדיק לקבל את הערעור ולבטל את ההחלטה. מקובלת עלי טענת הבנק, לפיה אין לגזור גזרה שווה מגילוי מסמכים בסכסוכים נזיקיים לעניין שלפנינו, העוסק באופן שבו הבנק פועל בתחום איסור הלבנת הון. בפי הבנק טענות הנוגעות לחובות סודיות המוטלות עליו על-פי דין, אולם בית המשפט לא נזקק להן ולא הכריע בהן.
... אין משמעות הדבר בהכרח, שהנוהל המדובר חוסה תחת חיסיון, או שקיימת הצדקה אחרת שלא לגלותו; כל שאני קובע הוא שבית המשפט הורה על הגילוי מבלי לבחון שאלה זו כדבעי. יתרה מכך: לאחר העיון בטענות השונות שהוצגו לפנַי בהקשר זה, סבורני כי קשה להשיב על שאלה זו ללא עיון בנוהל עצמו. צודק אפוא הבנק בטענתו, כי היה על בית המשפט להפעיל את סמכותו שלפי תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, ולעיין בנוהל על מנת להכריע בשאלה. 'בית משפט זה הדגיש לא אחת כי ראוי לעשות שימוש נרחב בתקנה 119, כך שבית המשפט יבחן את המסמך בעצמו, על מנת שיוכל לקבל החלטה מושכלת ומוארת בשאלה אם המסמך יהנה מחסיון אם לאו, תוך שמירה מרבית על האינטרסים המתנגשים' (רע"א 7598/14 תיאופילוס ג'אנופולוס ("תיאופולוס השלישי"), הפטריארך היווני אורתודוכסי של ירושלים נ' הימנותא בע"מ, פסקה 12 וההפניות שם (6.1.2015)). בנוסף, עשוי העיון בנוהל לסייע גם בבירור שאלת הרלבנטיות שלו להליך" ( ציטוט מפסקאות 6-7).
לכן טוב היה נוהג הבנק, אם לפחות היה מביא לעיונו של בית משפט בלבד לבחון את אותם התראות ו /או מסמכים ושאלת חסיונם, עליהן לכאורה מתבסס הבנק בשיקוליו להקפיא החשבון ולבקש את סגירתו. זאת בכדי שבית המשפט יבחן את תוכנן ושאלת חסיונם, וישתכנע כי טענות הבנק בנדון מבוססות , ולו לכאורה.
36. זאת ועוד, התובעת ציינה בסעיף 8 לתצהירה ת/1, כי עם פתיחת החקירה נגדה בחודש ינואר 2019, הבנקאי שלה במחלקה העסקית בבנק, אמיר, היה מודע לחקירה זאת. לאחר מכן, וכשהחשבון הועבר מהמחלקה העסקית לבנקאות הפרטית, הבנקאית שלה בבנק היתה ורוניקה, איתה שוחחה ואליה העבירה מסמכים.
37. אמיר בתצהירו נ/1 הכחיש את האמור בתצהירה של התובעת, וציין כי לא ידע על החקירות של התובעת ובן זוגה עופר, שכן התובעת לא טרחה לשתף את הבנק בענין (סעיף 12).
בחקירתו הנגדית ציין אמיר כי לבנק נודע על החקירה הפלילית של התובעת רק ביום 15.1.2019 עם קבלת ההחלטה של בית משפט השלום בראשל"צ, בדבר מתן צו תפיסה והקפא של החשבון (סעיף 10 לנ/1).
או אז, עיין מי מפקידי הבנק באתרי אינטרנט ומצא ידיעה/ות כי נפתחה נגד התובעת ובן זוגה עופר חקירה פלילית בחשד לביצוע עבירות שונות, וביניהן מרמה, הלבנת הון, מס ועוד (סעיף 15 לנ/2 – תצהירה של מזל).
יחד עם זאת הוסיף אמיר, כי עד ליום 15.1.2019, המועד בו נודע לבנק על החקירה הפלילית של המבקשת, הבנק לא הבחין בכל פעילות חריגה בחשבון (עמ' 15 לפרו' שו' 35-36).
היינו החשד הפלילי נגד התובעת שהוביל לחקירתה לא השפיע על התנהלותה בחשבון, שלא היתה חריגה לפחות עד יום 15.1.2019, מועד בו נודעה לבנק עובדת חקירתה הפלילית של התובעת ובן זוגה עופר, אף אליבא דגירסת הבנק עצמו .
38. בנקודה זאת אוסי ף ואציין, כי כידוע בעבירות מס והלבנת הון, החקירות לרוב מתחילות כסמויות ורק לאחר מכן הופכות לגלויות. הבנק לא הוכיח מתי החלה החקירה הפלילית הגלויה של התובעת, והאם התובעת עצמה ידעה על החשדות נגדה זמן רב טרם יום 15.1.2019 (מועד בו נודע לבנק על החקירה הפלילי) והסתירה זאת מהבנק.
התובעת בעדותה ציינה, כי לא הסתירה את דבר החקירה מהבנק (עמ' 13 לפרו' שו' 23-25), ו בהמשך אף ניהלה שיחות עם ורוניקה ואף העבירה לה חומר לפי בקשתה (סעיף 13 לנ/1). יחד עם זאת היא סירבה למסור את פרטי החקירה לבנק כדי לשמור על פרטיותה וחוסר הרלוונטיות לניהול החשבון בבנק (סעיף 14 לנ/1; עמ' 12 לפרו' שו' 9).
39. במצב דברים זה לא ברורה לי עמדת הבנק. האם ציפה כי התובעת תמסור לו את פרטי החקירה, מעבר ל עובדת קיומה של חקירה? הרי הבנק ידע על החקירה כבר בינואר 2019 וחודשים ארוכים לאחריה לא מנע מהתובעת פעילות בחשבון (כמתואר לעיל)!
מעבר לכך – התובעת הכחישה את החשדות המיוחסות לה (עמ' 13 לפרו' שו' 19-22) ועד כה, לגרסת התובעת שלא נסתרה, לא הוגש נגדה כתב אישום, כמעט שנתיים וחצי מיום גילוי החקירה על ידי הבנק (ראו גם דבריי בנקודה זאת בסעיף 41 להלן).
אם בכך לא סגי, הרי עד יום 15.1.2019, מועד גילוי החקירה הפלילית על ידי הבנק, לא בוצעה כל פעולה חריגה בחשבון על ידי התובעת, ולא היתה סיבה לפעול לסגור או להקפיא את החשבון ; ואכן החשבון לא הוקפא עד סוף שנת 2020 לערך.
40. בנוסף התובעת העידה כאמור כי שוחחה עם ורוניקה ומסרה לה מסמכים, בהתאם לבקשתה של ורוניקה , באשר לפעילות החשבון.
מזל אישרה בעדותה את הדברים, וציינה כי אכן התנהל דו-שיח בין ורוניקה למבקשת, בהתכתבות, בטלפון וכן בפגישות, ותיעוד מדו-השיח הזה נמצא במערכות הבנק (עמ' 18 שו' 8-13);
תשובת ב"כ הבנק לשאלת בית המשפט היכן התיעוד של אותו דו-שיח, "אנחנו לא צרפנו. התיעוד מאוד רלוונטי אבל אנחנו לא נוהגים לצרף אינדיקציות שקשורות לאיסור הלבנת הון. אנחנו מנועים מלהראות אינדיקציות בפני לקוחות על פי הפסיקה ועל פי הדין, כדי למנוע מהלקוחות ללמוד את שיטות העבודה של הבנק" (עמ' 18 שו' 17-19).
תשובה זאת לא שכנעה אותי, ואפנה לדבריי בסעיף 35 לעיל.
זאת ועוד. ניתן היה לצרף תצהיר מאת ורוניקה, ששימשה כבנקאית הישירה מול התובעת בבנק החל מחודש 12/2019 (כגרסתו של אמיר שהוזכרה לעיל) על אודות שיחותיה עם התובעת והמסמכים או האסמכתאות שמסרה לה.
אני מודע לדברי מזל, כי ורוניקה הייתה בשמירת הריון עת התנהל דיון ההוכחות (6.5.21) ולכן לא הגיעה לעדות (עמ' 17 שו' 30-32);
יחד עם זאת היה יכול הבנק לבקש לזמנה לעדות (לאחר הגשת תצהיר), ואת עדותה ניתן היה לשמוע בדרכים אחרות נוכח מצבה הרפואי, דוגמת העדה באמצעות VC או זום . ברם הבנק אפילו לא ביקש לשקול הדבר , אלא בחר מראש לוותר על עדותה.
41. בכל אופן ולטעמי, לא כל אדם המתנהלת נגדו חקירה פלילית, ולו אף בחשד לעבירות מס ו/או הלבנת הון, צריך להיות מוגבל בפעיל ותו הבנקאית בחשבונות קיימים, בהם לא קיים חשד לכאורי ל פעילות חריגה או פלילית.
אכן על האדם לדווח לבנק על חקירה פלילית כאמור עם קיומה, וודאי שלמסור מידע על קיומה אם יתבקש. אך לא שוכנעתי כי האדם צריך למסור פרטים לבנק על תוכן החקירה המתנהלת , ככל שמכחיש את העבירות המיוחסות לו.
יתרה מזאת – הבנק אף לא פירט בגרסתו, איזה פרטים דרש לקבל מהתובעת על תוכן החקירה (להבדיל מעצם קיומה, אותה אישרה התובעת) , מעבר להכחשת התובעת את העבירות המיוחסות לה.
ודוק – במקרה דנן גם לא הוכחו לי פערי הזמן בין תחילת החקירה הגלויה של התובעת לבין גילוי החקירה לבנק, וקיימת הודאה של הבנק (באמצעות אמיר) כי לא היתה כל פעילות חריגה בחשבון עד מועד גילוי החקירה הפלילית נגד התובעת בחודש ינואר 2019.
42. כל האמור לעיל בפרק זה, שיכנע אותי לקבוע כי הבנק לא הוכיח סירוב סביר לתת שירות בנקאי לתובעת במסגרת החשבון, נוכח החקירה הפלילית שהתנהלה בעניינה.

סיבה ב' – פעילות חריגה בחשבונות התובעת בחו"ל
43. לטענת הבנק (כאמור בכתב ההגנה מטעמו), במהלך חודש אוקטובר 2020, התקבלו ממערכת איתור לקוחות בסיכון של הבנק התראות ביחס לחשבון, לפיהן זוהתה פעילות חריגה של התובעת בחשבונותיה בחו"ל, שאינה תואמת את אופי הפעילות הצפוי בחשבון וללא כל הסבר סביר. משכך, החשבון סווג כחשבון בסיכון גבוה מחשש להלבנת הון ובהמשך הוחלט להקפיאו.
44. בבואנו לברר סוגיה זו נחקרה ונשאלה מזל, המצהירה מטעם הבנק, בעניין זה במסגרת חקירתה הנגדית, והשיבה כי איננה יודעת להצביע מהי אותה "פעילות חריגה בחו"ל", כי אין בידה נתונים לגבי אותה "פעילות חריגה", ולמעשה אין לה כל מידע על חשבונות התובעת בחו"ל .
נפנה לעדותה של מזל בישיבת יום 6.5.21. שם נשאלה ע"י בית המשפט, מספר שאלות הנוגעות להשפעת הפעילות הנטענת של התובעת בחו"ל, ש"תרמה" להחלטת הבנק להקפיא את פעילות החשבון. העדות היא כדלקמן:
ש. יש פה תדפיסים של החשבון. אפשר לראות פעילות בחו"ל על תדפיסי החשבון?
ת. לא, אלא זה בא ממערכות ההתרעה של הבנק. זוהתה פעילות חריגות בחשבונות בחו"ל.
ש. מה הפעילות החריגה?
ת. אנחנו לא יודעים. על חשבונות בחו"ל אנחנו לא יודעים"
(עמ' 20 לפרו' שו' 1-4).
וכן:
"ת. כשקיבלתי ממחלקת הציות את הפעילות החריגה של החשבונות בחו"ל, אני לא יודעת אם קשור להליך הפלילי, אין לי מושג.
ש. אבל יש בעיה כי אני לא יודע ואין לך נתונים לתת לי מה הייתה הפעילות החריגה בחו"ל, נכון?
ת. לי אין.
ש. אמרת שההחלטה לסגור את החשבון התקבלה או התקבלה סופית רק לאחר שזיהיתם את הפעילות החריגה בחו"ל.
ת. נכון.
ש. אז איך אני יכול לבקר את ההחלטה הזו במסגרת התביעה הזו אם אני לא יודע מה הפעילות החריגה בחו"ל?
ת. אני לא יודעת מה הייתה הפעילות החריגה, אבל גם לפני, הפעילות של הלקוחה בחשבון הייתה שונה ממה שהיא הציגה לנו בפתיחת החשבון. כל פעם שדרשנו לקבל ממנה הסברים, זה היה מתחמק ולא מספק".
(עמ' 20 לפרוט', שורות 16-27).
45. לעומת זאת, התובעת בתצהירה מיום 18.2.21 טענה, כי מזה כשנתיים ימים אין לה כל פעילות בחו"ל וניתן לראות זאת בבירור מתדפיס תנועות החשבון. כל טענה לתנועות חריגות בחשבון מפעילות בחו"ל של התובעת, משוללת יסוד – כך לטענת התובעת, אשר לא נסתרה. לא הוצגה לי כל אסמכתא המראה על פעילות כלשהי של התובעת בחשבונות חו"ל. התובעת אף לא נחקרה בנקודה זו בחקירתה הנגדית ולא נשאלה על חשבונותיה בחו"ל.
46. למעשה, כל טענותיו של הבנק ו/או המצהירה מטעמו, מזל, לגבי פעילות חשודה בחשבונות התובעת בחו"ל, נטענו בעלמא וללא כל ביסוס ראייתי ולו ברמה הנמוכה ביותר . לא הוצגה לי ראיה אחת לרפואה על פעילות כלשהי של התובעת בחו"ל, כל שכן פעילות הנחזית להיות אסורה או חשודה.
לסיכום הדברים אומר, כי הבנק לא ביסס ולא הוכיח את טענתו בדבר סבירות סירובו לתת שירות למבקשת, עקב פעילות חריגה שהתבצעה בחשבונות התובעת בחו"ל.

סיבה ג' – אי ההתאמה בין מטרת החשבון כפי שהוגדר בפתיחתו (חשבון פרטי) לבין פעילות החשבון בפועל (עסקי, לטענת הבנק)
47. במסגרת סיכומיו (סע' 4-5), הצביע הבנק על מספר נקודות בהתנהלות התובעת בחשבון, אשר מלמדות כי הפעילות בחשבון היא עסקית ולא פרטית, כהגדרת החשבון בפתיחתו. עובדה זאת גם גרמה ל בנק להקפיא את החשבון ולרצות בסגירתו .
48. הנקודות הן כדלקמן:
א. פעילות התובעת בחשבון משקפת פעילות עסקית בחשבון שהוגדר כחשבון פרטי. הבנק זיהה כי הפעילות בחשבון לא תואמת לפעילות משק בית, הן מבחינת אופי הפעילות (הפקדת שיקים בסכומים גבוהים, משיכות סכומים גבוהים במזומן, העברות סכומים בין חשבונות), והן מבחינת גובה הסכומים (מחזורי פעילות בסכומים גבוהים שלא מאפיינים משק בית);
ב. התובעת לא טרחה לעדכן את הבנק על אודות הפעילות העסקית בחשבון ולא קיבלה את אישורו לכך;
ג. ביום 4.6.20 הבהירה התובעת לראשונה כי ה חשבון משמש אותה לפעילותה בחוות סוסים שבבעלותה, וכי השיקים שהופקדו בחשבון על סך 10,833.33 ₪ (כל אחד) הם שיקים שמקורם במכירת סוסה;
ד. הבנק יצר קשר עם התובעת ביום 14.10.20 וביקש הסברים ביחס לפעילות בחשבון. התובעת סירבה לשתף פעולה עם הבנק ולהמציא לו הבהרות ומסמכים באשר לפעילות המבוצעת בחשבון.
49. המשיך וטען הבנק בסיכומיו:
א. התובעת לא הציגה בהליך דנן ולו בדל של ראיה אשר הועברה לבנק , בכדי להניח את דעתו באשר לפעילות המבוצעת בחשבון, כפי שנדרש במכתב הדרישה מיום 26.10.20 . זאת בניגוד לטענת התובעת כי סיפקה לנציגי הבנק הסברים לכל שאלה שהפנו אליה;
ב. התובעת התחמקה במהלך החקירה הנגדית ולא ענתה על שאלות לגבי סכומים עגולים רבים שהופקדו בחשבון, כפי שעולה מדפי החשבון שצורפו (נספח 1 לתצהירה נ/3 של מזל);
ג. אי היענותה של התובעת למסור פרטים הנדרשים לבנק למילוי אחר הוראות הדין, כמו גם יסוד סביר להניח שפעולה מסוימת של התובעת קשורה להלבנת הון, ייחשב ו כסיבה סבירה לסירוב סביר של הבנק להעניק לתובעת שירותי ניהול חשבון.
50. התובעת מסרה גרסתה לפעילות החשבון בכלל ולטענות הבנק בדבר אי מסירת פרטים בפרט בתצהירה ת/1 ובחקירתה הנגדית מיום 6.5.21 (עמ' 8-11) כדלקמן :
א. היא מכרה מיטלטלין ( דוגמת שעון, טבעות וכיסא מסאג') וכן סוסים אשר בבעלותה הפרטית , וחלק מהכסף נשוא המכירות הופקד לחשבון , ואינה רואה מניעה לכך;
ב. בבעלותה כ- 15 סוסים ושוויו של כל סוס מתחיל מ - 45,000 ₪ ומע לה;
ג. היא מכרה לרונן סוסה ("קרימסון פיזז") שבבעלותה הפרטית בתשלומים (שישה שיקים) והתמורה הופקדה בחשבון;
ד. היא עדכנה את עובדת הבנק ורוניקה בביצוע העסקה אך לא הציג ה לה שום מסמך כתוב, משום שלטענתה היא איננה חייבת לחשוף מסמכים שחתמה עם צד ג';
ה. למבקשת חברה להפריה ופונדקאות של עוברי סוסים בשם "סינגל פוט". כל הסוסים רשומים על שמה ולא על שם החברה. במסגרת החברה מתבצעת יצירת עוברי הסוסים;
ו. קיים חשבון עסקי עבור פעילות החברה "סינגל פוט" בבנק הפועלים. מחזור הפעילות של החברה עומד על כמה מאות אלפי ₪ בשנה.
ז. במצב דברים זה אין לומר כי ביצעה פעילות עסקית במסגרת החשבון שהינו פרטי. את כספי הסוסה שמכרה לרונן הפקידה בחשבון כיוון שזאת סוסתה הפרטית, והיא רשאית להפקיד כל סכום תמורה בחשבון הנובע ממכירת מוצר פרטי שלה (להבדיל מעסקי).
51. בסיכומיה (סעיף 35) ש בה התובעת והדגישה, כי השיקים שהופקדו בחשבון הם נשוא ביצוע עסקה ברכושה הפרטי (מכירת סוסה) וניתן הסבר מפורט לבנק בדב ר העסקה עם רונן (כולל זהותו, פירוט מכר הסוסה וחלוקת התמורה לתשלומים). כן ניתן הסבר לכל הפקדה בגין מכירה פרטית שביצעה ותמורתה הופקדה בחשבון . ההסבר ניתן לוורוניקה אולם היא לא נתנה תצהיר במסגרת תובענה זו ולא העידה בה, ועובדה זו צריכה לשמש לחובת גרסת הבנק.
כן טענה התובעת בסיכומיה, כי התבוננות בתנועות בחשבו ן מלמדת, כי אין מד ובר כלל בתנועות חריגות אלא על ניהול משק בית בסכומים של אלפי ₪ בודדים בחודש.
52. לטענת התובעת, אין לקבל מצב בו הבנק סוגר (או מקפיא) חשבון ללקוח על סמך מכתב בלבד ומבלי לזמנו לשיחה ולבקש הבהרות. ההחלטה על הקפאת החשבון התקבלה במכתב חרף היענות התובעת לכל דרישות הבנק, כך לטענתה, וזאת מאחר שהבנק ביכר לסגור את חשבון התובעת בהקדם.
53. לטעמי בחינת הדברים מלמדת על קושי שנותר בהבנת הדברים, באופן שמאזני ההסתברות נותרו שקולים. הספק שנותר בליבי בנדון משמש מטבע הדברים לחובת הבנק, שנטל הראיה מוטל עליו להוכיח "סירוב סביר".
54. התובעת מצד אחד, מנהלת עסק ( באמצעות חברת "סינגל פוט") אולם מצהירה כי הסוסים, אשר מעורבים בפעילות העסקית (הפריה ויצירת עוברים, פונדקאות וכו') שייכים לה באופן פרטי. מצד שני התובעת סירבה להרחיב בנושא זה ולענות לשאלות ב"כ הבנק בחקירתה בפניי [לשאלות ב"כ הבנק בדבר היקף בפעילות של חוות הסוסים או מה העלויות הכרוכות בגידול סוסים ענתה, " זה לא רלוונטי" (עמ' 8 שו' 16-17; עמ' 9 שו 29-30)].
התנהלותה הזהירה של התובעת, שלא לומר מחושבת וחשדנית, סביב נושא זה הקימה חשש בליבי שלמעשה, חל ערבוב בין סוסיה הלכאורה פרטיים של התובעת לבין פעילותה העסקית של חברת סינגל פוט שבבעלותה.
במצב דברים זה, מובנות לי דרישות הבנק מהתובעת, להציג לו אסמכתאות ואישורים לגבי העסקה שנרקחה עם רונן, היות שחשבון התובעת הוא מסוג פרטי ולא עסקי (כגרסת הבנק, אשר התובעת אישרה בחקירתה – ראו עמ' 9 לפרוט', שו' 6-7).
55. לצד זאת כאמור, לא נסתרה גרסת התובעת כי הסוסה שנמכרה לרונן, "קרימסון פיזז", היא סוסתה הפרטית, שאינה מעורבת בכל פעילות עסקית שלה בנושא מכר סוסים. במקרה כזה, הייתה רשאית לכאורה התובעת להפקי ד את כספי מכירתה בחשבונה הפרטי דנן.
כך גם לגבי מכירת מוצרים פרטיים שונים על ידי התובעת, שתמורתם הופקדה בחשבון.
56. בכל אופן התנהלות הבנק לא נוצרה בחלל ריק, כי אם נוכח חשדות נוספים שעלו ביחס למבקשת, אשר פורטו לעיל (החקירה הפלילית בעניינה, חשד לפעילות אסורה בחו"ל), ואי שיתוף פעולה מלא של התובעת, שטענה לפרטיות וחוסר רלוונטיות למסור מידע מלא.
57. במצב הדברים המעורפל שנוצר, בחנתי בעצמי את תנועות החשבון בהתאם לדפי החשבון שצורפו לתצהירה של מזל נ/3.
לא ראיתי שם פעילות חריגה לחשבון פרטי; מעבר לאותן הפקדות שיקים , המהווים לכאורה את תמורת הסוסה שמכרה התובעת לרונן , וגם זה לא בסכומים "בשמיים", לא ראיתי פעילות חריגה בחשבון, או פעילות שאינה תואמת כל חשבון פרטי אחר, מבחינת היקף פעילות (סכומים ומספר תנועות).
הבנק לא הוכיח לי אחרת, מעבר לאמירה כללית של "פעילות חריגה", שאין בה די להקמת "סירוב סביר".
בצדק, לטעמי, ציינה המבקשת בשאלת היקף הפעילות בחשבון, כי עסקינן בפעילות רגילה בחשבון פרטי (עמ' 2 לפרו' שו' 8-9).
ציין אמיר בעדותו (ועמדנו על כך לעיל) כי עד ליום 15.1.2019, מועד בו נודע לבנק על חקירתה הפלילית של התובעת, לא אובחנה כל פעילות חריגה בחשבון.
הבנק לא הוכיח בכתובים כל פעילות חריגה לאחר מועד זה, ונתלה בהפקדת השיקים נשוא עסקת מכירת הסוסה לרונן, הגם שהתובעת טענה כי עסקינן בסוסה פרטית שלה, וטענה זאת לא נסתרה.
58. אכן התובעת העידה כי עוסקת בסחר בסוסים, והיקפי עסקיה במאות אלפי ₪ לשנה (סעיף 2 לכתב התביעה) , אך מסרה כי עושה זאת באמצעות חברת סינגל פוט , לה חשבון עסקי בבנק אחר, ולא באמצעות החשבון דנן.
59. במילים אחרות לא שוכנעתי כי הבנק עמד בשני התנאים הבאים הנדרשים בכדי ל"הקפיא" או לסגור חשבון, אותם ציינו בסעיף 22 לעיל, כדלקמן:
א. אין די בחשש ערטילאי ו/או אין די בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון.
ב. על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהן להצביע על קיומו של חשש ממשי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון.
יפים לענייננו הדברים שנכתבו ב-תא (חי') 40765-05-18 שלו שורץ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (26.12.2020):
"... בטרם ינקוט בנק בצעד דרסטי ומשמעותי של סגירת חשבון או חסימת חשבון פעיל ללקוח, מוטלת חובה על הבנק לנהוג בהגינות וביושר כלפי לקוחו. וזאת, אף אם מתעורר חשד לפעילות בלתי חוקית של לקוח בחשבון. כך, ראוי כי הבנק יפרט בפני הלקוח את העילות המהוות את הבסיס לחשדו, ייתן ללקוח הזדמנות להפיג את החשדות או לתקן את דרכיו, ורק אם לא תנוח דעתו, יפעל הבנק לסגירת החשבון" (פסקה 36 לפסק הדין, והאסמכתאות המוזכרות שם).
60. אכן הבנק טען כי פנה לתובעת לקבלת הסברים, אך התובעת טוענת כי נתנה כל הסבר שהתבקש והשיבה על כל שאלה שנשאל ה, בין היתר באמצעות הבנקאית הישירה שלה בבנק, ורוניקה, שכאמור לא הגיעה לעדות, ולא בחרה להעיד בדרך אחרת התואמת את מצבה הבריאותי (ועמדנו על כך לעיל).
כידוע בהתאם להלכה הפסוקה, אי העדתה של ורוניקה פועלת לחובת הבנק (יעקב קדמי, על הראיות, חלק שלישי, עמ' 1649, מהדורה משולבת ומעודכנת תש"ע – 2009).
61. לצד זאת, אף התנהלותה של התובעת כפי שהוכחה לי אינה חפה מטעויות. הרושם שנוצר הוא, כי לא שיתפה פעולה באופן מלא עם הבנק מטעמי אי רלוונטיות והגנת הפרטיות, הגם שדרישות הדין, לארבות הוראת 411, מחייבות אותה להיות גלויה לגמרי עם הבנק בו מתנהל חשבונה, כ פי שהטיב הבנק לתאר בסיכומיו.
יתכן שהדברים היו מתפתחים אחרת, לו התובעת הייתה משתפת פעולה באופן מ לא עם הבנק ולא מתריסה בפני נציגיו, תוך דרישה שיציגו "צו בית משפט" כל אימת שפנו אליה בבק שות לקבל פרטים על הנעשה בחשבון. זאת הגם שלגרסתה, בסוף מסרה את המידע המבוקש לבנק.
62. במצב הדברים שנוצר, ומשלא הוכחה לי פעילות עסקית ברורה המתבצעת באמצעות החשבון, נותרתי עם ספק שגורם לי לקבוע כי הבנ ק, שנטל הראיה עליו, לא הוכיח "סירוב סביר" מהטעם של אי התאמה בין מטרת החשבון כפי שהוגדר בפתיחתו (חשבון פרטי) לבין פעילות החשבון בפועל (עסקי, לטענת הבנק).
63. בהינתן כל אלה, כשמחד גיסא – עסקינן בחשבון פרטי, ומאידך גיסא – ק יים חשש כלשהו (שלא הגיע לרמה שתצדיק "סירוב סביר") כי עסקי סחר הסוסים של התובעת משתרבבים אליו , אתיר את המשך הפעילות בחשבון בתנאים מסויימים כפי שאורה להלן.

סוף דבר
64. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי הבנק לא הוכיח "סירוב סביר" בהקפאת החשבון של התובעת.
65. משכך, דין ההקפאה האמורה להיות מוסרת. החשבון ימשיך להתנהל כחשבון פרטי פעיל לכל דבר ועניין, שישרת רק את פעילותה הפרטית של התובעת.
66. מובהר בזאת לתובעת, כי לא תוכל לפעול בחשבון בכל הקשור לפעילות חוות הסוסים ו/או סחר בסוסים.
67. בכל הנוגע לפעולות בחשבון כתוצאה ממכירת או קניית סוסים – טרם ביצוע מכירה או קנייה של סוסים מטעם התובעת הנטענים כפעילות פרטית שלא נוגעת לעסקיה בתחום סחר בסוסים ו/או חוות הסוסים , תפנה התובעת לבנק מראש ותודיע לו על העסקה העתידה להתבצע. הבנק יהיה רשאי לדרוש מהתובעת אסמכתאות ואישורים לגבי העסקה. רק לאחר קבלת אישור הבנק ובכפוף לו, תוכל התובעת להפקיד את כספי התמורה של העסקה בחשבון.
68. בנסיבות הענין, ולאחר שמצאתי כי גם התנהלותה של התובעת במקרה הנדון לא היתה תקינה, ולאור הספק ממנו נהנתה התובעת, החלטתי לא לעשות צו להוצאות.

המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י' תמוז תשפ"א, 20 יוני 2021, בהעדר הצדדים.