הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 38932-01-15

מספר בקשה:31
בפני
כבוד ה שופטת תמר שרון נתנאל

מבקשת/תובעת

עפרה חיון מזור

נגד

משיבים/נתבעים

  1. בנק לאומי למשכנתאות בע"מ
  2. אורית גדיש -גלבוע עו"ד (נמחקה)
  3. ג'ולי בלחסן
  4. שי בלחסן

פסק דין

בתביעה זו התבקש פסק דין הצהרתי, לפיו משכון הרובץ על משק 78 במושב ניצני עוז (להלן: "המשק") הרשום על שם המנוחה חיון יוכבד ז"ל (להלן: " המנוחה"), שהתובעים המקוריים בתובענה זו הם יורשיה - בטל.

המשיב 1 (להלן: " הבנק") הוא הבנק ממנו נטלה המנוחה הלוואות, אשר להבטחת תשלומן נרשם משכון על המשק. משלא הוחזרו ההלוואות ביקש הבנק לממש את המשכון. הנתבע 3 הוא נכדה של המנוחה והנתבעת 4 היא אשתו ושניהם התגוררו במשק (שניה ם ייקראו, להלן: " בלחסן").

התביעה הוגשה, תחילה, גם נגד עו"ד אורית גדיש גלבוע אשר מונתה, בזמנו, ככונסת הנכסים למימוש המשק בהוצל"פ, אולם מאחר שמינוייה בוטל, נמחקה התביעה נגדה (בהחלטתי מיום 6/3/17).

בין לבין חלו שינויים בזהות התובעים וכיום התובעת היחידה היא עפרה חיון מזור (להלן: " המבקשת"), אשר ירשה את אחיה רחמים מזור ז"ל, שהיה אחד מיורשי המנוחה.

הבנק ובלחסן הגישו בקש ות (נפרדות) למחיקת התובענה נגדם על הסף. הבקש ות נדונו בישיבה שהתקיימה ביום 20/4/17, במהלכה לובנו הקשיים העומדים בפני ה מבקשת. בסיום הישיבה ניתנה על ידי החלטה לפיה ה מבקשת תמציא מסמכים נוספים לתיק וככל שלא תגיש הודעה, תינתן על ידי החלטה בבקשות לסילוק על הסף.

ביום 7/9/17, לאחר שהוחלף הייצוג בתיק, הגישה המבקשת בקשה למחיקת התובענה, ללא צו להוצאות.

הבנק ובלחסן אינם מתנגדים למחיקת התביעה, אך הם עומדים על פסיקת הוצאות לזכותם. שניהם טוענים כי, מלכתחילה, היה מדובר בהליך סרק וכי תביעה זו מהווה שימוש לרעה בהליכים משפטיים.

הבנק מציין, בתגובתו, תביעה קודמת שהוגשה על ידי המבקשת ואחרים, בשנת 2014 (תיק מס' 42293-01-14 בבית משפט זה) אשר נמחקה עקב אי קיום החלטות בית המשפט (מבלי שנפסקו הוצאות) וכן מציין הוא את ההכבדה שהכביד הליך זה על הבנק וההוצאות שנגרמו לו עקב כך. לטענתו, ה מבקשת לא ביססה את טענתה בדבר מצב כלכלי קשה, לא פירטה את הטענה ולא צירפה אסמכתאות המוכיחים טענה זו. בהקשר לכך מציין הבנק, כי מפרוטוקול דיון שהוגש על ידי המבקשת עולה שהמשק מושכר לאחרים, עובדה שההיא לא טרחה לציין בבקשתה.

הבנק מציין, כי אם התביעה תידחה, כך שהוא לא יעמוד בסיכון של הגשת תביעת סרק נוספת, הוא יהיה מוכן לוותר על הוצאותיו.

בלחסן מציינים הליך מקביל שניהלו נגדם המבקשת ואחרים, בבית משפט השלום בחדרה (בתיק מס' 23344-12-10) במסגרתו פנו הצדדים לגישור שלא צלח ובסופו של דבר נמחקה התביעה בשל חוסר מעש מצד התובעים. גם בלחסן טוענים כי נגרמו להם הוצאות בניהול התביעה והם מבקשים לדחותה (לא למחקה) תוך חיוב המבקשת בהוצאות. עוד טוענים הם (ללא אסמכתא) כי ה מבקשת גובה דמי שכירות בסך 20,000 ₪ לחודש, עבור השכרת המשק.

ביום 23/10/17 ניתנה על ידי החלטה לפיה ניתנה ל מבקשת זכות להשיב לתגובות הנ"ל, עד ליום 31/10/17 ונקבע כי ככל שלא תוגש תשובה עד למועד זה, תינתן על ידי החלטה על פי החומר הקיים בתיק.

משלא הוגשה תשובה, עד היום, ניתנת החלטה זו.

משמבקשת התובעת לחזור בה מתביעתה ולהורות על מחיקתה, יש להיעתר לבקשה, תוך שקילת שאלת ההוצאות.

מתשובות המשיבים עולה כי, לטענתם , ממילא התביעה איננה מגלה עילה ו אף מדובר בתביעה טורדנית. טענות מסוג זה מביאות, על פי ס"ק (1) ו- (2) לתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), למחיקת התביעה ולא לדחייתה.

אינני מוצאת כי קמה עילה לדחיית התביעה, על פי תקנה 101 לתקנות הקובעת, כי בית המשפט רשאי לדחות תובענה, מנימוק של "מעשה בית דין"; "חוסר סמכות"; או "כל נימוק אחר שעל פיו הוא סבור שניתן לדחות מלכתחילה את התובענה בנוגע לאותו נתבע". אף לא אחד נימוקים אלה מתקיים בענייננו.

לפיכך, אני מורה על מחיקת התביעה.

משנמחקה התביעה, לאחר שהמשיבים הגישו כתבי הגנה, בקשות ותגובות שונות והשתתפו בישיבת קדם משפט, זכאים הם לפסיקת הוצאות לזכותם. כך, בפרט, בנסיבות שפורטו בתגובות ה משיבים.

אני פוסקת, אפוא, לכל אחד מהמשיבים - הבנק ובלחסן, שכר טרחת עו"ד בסך של 10,000 ₪ (סה"כ - 20,000 ₪).

הסכומים הנ"ל ישולמו , על ידי המבקשת, בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלומ ם המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, ט"ז חשוון תשע"ח, 05 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.