הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 38517-03-16

בפני
כבוד ה שופט דניאל פיש

תובעים

1.ח'ליל אליאס
2.סלוא מוסא (אליאס)
3.כפא אליאס
4.ג'אנית מיכאיל (אליאס)
5.פאתנה סאיג' (אליאס)
6.אליאס אליאס
7.ג'רייס אליאס
8.ג'אדה אליאס
9.סאוסאן חאג' (אליאס)
10.סעיד אליאס
11.פריד אליאס
12.עבדאללה אליאס
13.יוסף אליאס
14.ג'מאל אליאס
15.יאסר אליאס
16.עאידה אליאס
17.האיפא מח'ול (אליאס)
18.ופא מאיו (אליאס)
19.סמירה אליאס
20.ליאנה אליאס
21.אליאס אליאס

נגד

נתבעים

מדינת ישראל

פסק דין חלקי

1. בפניי בקשה לדחיית התביעה על הסף, בכל הנוגע לחלקות 84 ו-85 בגוש 18988 ( ת"א 38517-03-16) וביחס לחלקה 186 בגוש 18982- באחת מהתביעות שהוגשו בשם יורשי המנוח ג'ריס, שכן נטען כי מדובר בתביעה כפולה בגין זכויותיו של אותו מנוח באותה החלקה.
רקע עובדתי בתמצית
2. בהליך ישנן שלוש תביעות, שהדיון בהן אוחד, הנוגעות למקרקעין שונים שהופקעו על פי פקודת הקרקעות ( רכישה לצרכי ציבור), 1943.
בתביעה הראשונה ( ת"א 29602-03-16), טוענים יורשיו של המנוח חביב חנא אליאס לפיצויים בגין הפקעת זכויותיו הנטענות בחלקות 205 ו-138 בגוש 18984 ובחלקה 186 בגוש 18982.
בתביעה השנייה ( ת"א 38517-03-16), טוענים יורשיו של המנוח ג'ריס חליל אליאס ( להלן: "ג'ריס") לפיצויים בגין הפקעת זכויותיו בחלקות 84 ו-85 בגוש 18988 וכן בחלקה 208 בגוש 18982 ובחלקה 186 בגוש 18982.
בתביעה השלישית ( ת"א 32655-03-16), טוענים יורשיו ויורשי יורשיו של המנוחים ג'ריס והמנוח אליאס עבד אליאס לפיצויים בגין הפקעת זכויותיו הנטענות בחלקה 194 בגוש 18983 ובחלקה 186 בגוש 18982.
הבקשה בנוגע לחלקות 84 ו-85 בגוש 18988
3. לטענת הנתבעת, מדובר בחלקות שהופקעו בשנת 1962, כאשר הודעה על הפקעת החלקות פורסמה בילקוט הפרסומים ביום 25.10.1962 בהתאם לסעיפים 5 ו-7 לפקודה. החלקות נרשמו על שם מדינת ישראל בהתאם לסעיף 19 לפקודה והודעה על כך פורסמה בילקוט הפרסומים ביום 2.9.1965.
4. לטענת הנתבעת, בעל הזכויות הרשום- המנוח ג'ריס, מכר את זכויותיו בחלקות לצד שלישי- שפיק סאמי אל באזן ( להלן: "שפיק") באמצעות ייפוי כוח בלתי חוזר שנחתם בפני נוטריון ציבורי ביום 28.12.1967, דהיינו, לאחר מועד הפקעתן ומכאן, שגם הזכות לקבלת פיצויים בגין ההפקעה עברה לשפיק. עוד נטען כי לשפיק שולמו בפועל פיצויים בגין הפקעת החלקות וצורפה קבלה חתומה על ידו המעידה שהוא קיבל את מלוא הפיצויים בגין החלקות. נטען כי הזכויות הועברו לשפיק בשנת 1967, דהיינו, לאחר הפקעתן ולאחר רישומן על שם מדינת ישראל. הנתבעת הפנתה לפסיקה לפיה נקבע כי הזכות לקבלת פיצויי הפקעה בגין מקרקעין היא זכות שעוברת מכללא לרוכש של המקרקעין ( ע"א 6407/14 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה כרמיאל נ' אחמד מסרי (29.8.2016), ע"א 261/84 רפאלי נ' חנניה, פ"ד מ(4) 561,474). נטען שאין לקבל את הטענה לפיה הזכות לקבלת פיצויי ההפקעה לא הועברה לידי שפיק בעת המכר של החלקות ואף אין לקבל את הטענה לפיה מאחר וייפוי הכוח לא מתייחס לסוגיה זו במפורש, יש לפרש את כוונת הצדדים כאילו המנוח ג'ריס לא התכוון להעביר את זכותו לקבלת פיצויי הפקעה לשפיק. הוסף כי בעת החתימה על ייפוי הכח לא יכול היה המנוח ג'ריס להעביר לשפיק יותר מאשר היה בבעלותו באותה העת.
הבקשה בנוגע לחלקה 186 בגוש 18982
5. נטען שיש לסלק על הסף אחת משתי התביעות שהוגשו בשם יורשי המנוח ג'ריס בנוגע לאותה החלקה ( ת"א 32655-03-16 ות"א 38517-03-16). נטען כי בשתי התביעות נתבעו זכויותיה של המנוחה ודיעה ז"ל בירושת המנוח ג'ריס ביחס לחלקה 186 ( וחלקות נוספות). נטען כי התביעה ביחס לאותה חלקה שהוגשה על ידי אותם התובעים בחלקם, כאשר התובעים בת"א 32655-03-16 בשם המנוחה ודיעה ז"ל הם חלק מהתובעים המנויים בת"א 38517-03-17. מכאן, נטען כי התביעה בת"א 32655-03-16 " נבלעת" בתביעה בת"א 38517-03-16 מבחינת זהות התובעים בהן. נטען כי התובעים אינם זכאים לכפל פיצוי בגין אותן הזכויות בגין אותה מנוחה ובגין אותה החלקה.
תגובת התובעים
6. ראשית, צוין כי היות ומדובר בייפוי כוח שנחתם בפני נוטריון ציבורי, התובעים אינם טוענים כנגד אמינות המסמך. נטען כי ייפוי הכוח מאוחר להפקעה ולרישום המקרקעין על שם המדינה וכי ברור שהבעלים הרשום של הקרקע במועד הפקעתה הוא המנוח ג'ריס. נטען כי השאלה היחידה שבמחלוקת היא האם ייפוי הכח ממחה את זכויותיו של ג'ריס לקבלת פיצויי הפקעה לשפיק, כאשר לטענת התובעים התשובה לכך שלילית. נטען שפסקי הדין אליהם הפנתה הנתבעת אינם תומכים בטענתה וכי בפסק הדין בעניין חנניה נקבע כי המועד הקובע לשם הכרעה בשאלה מי זכאי לפיצוי הוא מועד פרסומה של ההודעה בהתאם לסעיף 5. נטען שעיון בייפוי הכוח מראה שג'ריס הוא הבעלים החוקי והרשום של החלקות כאשר ברישא של ייפוי הכח לא עולה ( בניגוד לפסק הדין בעניין חנניה) שהמנוח ג'ריס ממחה את זכויות הפיצוי לשפיק. נטען כי עולה שהנתבעת שילמה לשפיק פיצויים בגין הפקעת שתי החלקות מבלי שהמנוח ג'ריס ימחה לו את הזכות לקבלת הפיצויים באופן מפורש. צוין כי נסיבות חתימת ייפוי הכוח אינן ידועות לתובעים אך עולה שהמנוח ג'ריס לא ידע שהקרקע מופקעת וכי הדבר עולה מלשון ייפוי הכוח. עוד נטען כי פסק הדין בעניין מסרי שונה מענייננו וכי בניגוד לפסק הדין במקרה דנן לא היה למנוח ג'ריס מקרקעין בעת עריכת ההסכם.
7. באשר לחלקה 186 נטען כי אין המדובר בכפל תביעות אלא ב"כפל ייצוג" בעניין חלק מהתובעים בנוגע לחלקה 186. צוין שמאחר והתביעות מאוחדות, עניין הייצוג החופף אינו מהווה בעיה וסוכם בין ב"כ הצדדים כי תוגש הודעה מוסכמת לגבי המשך ניהול התיק.

דיון והכרעה
8. דין הבקשה להתקבל בכל הנוגע לחלקות 84 ו-85 בגוש 18988. כפי שעלה מתגובת התובעים, מדובר בייפוי כוח אשר נחתם בפני נוטריון ציבורי ואין טענות בנוגע לאמינות המסמך ( סעיף 2 לתגובתם לבקשה). מכאן, אין מחלוקת כי ייפוי הכוח שנערך בין המנוח ג'ריס לשפיק נחתם כדין ומטרתו היתה להעביר את זכויותיו של המנוח ג'ריס במקרקעין לשפיק.
עוד עלה מתגובת התובעים כי " אין אנו יודעים את נסיבות חתימת ייפוי הכוח, אולם, ברורות שתי נקודות, הראשונה היא שבעת החתימה עליו הקרקע לא הייתה רשומה על שם המנוח ג'יריס, והשניה היא, כי המנוח גי'ריס לא ידע שהקרקע מופקעת, דבר העולה מלשון ההסכם שבין הצדדים ( ייפוי הכוח") ( סעיף 13 לתגובה לבקשה). מכאן, התובעים מודים שאין להם כל ידיעה אודות מטרת מתן ייפוי הכוח ונסיבותיו. מכאן, מסקנתם לפיה המנוח ג'ריס לא ידע אודות הפקעת הקרקע הינה בגדר השערה בלבד. יתכן כי המנוח ידע אודות ההפקעה והחליט להמחות את זכויותיו אך לא ציין במפורש זאת בייפוי הכוח או שאכן לא ידע אודות ההפקעה וביקש להעביר את זכויותיו במקרקעין לשפיק. מכל מקום, התוצאה הינה דומה. יוער, כי אין כל משמעות האם התכוון המנוח ג'ריס להעביר לשפיק את זכויותיו במקרקעין או את שווים הכלכלי בדרך של פיצויי הפקעה ובכל מקרה המדובר במערכת היחסים שבין המנוח ג'ריס לאותו שפיק. הנתבעת, אשר צירפה קבלה אודות ביצוע מלוא תשלום הפיצויים לשפיק בגין המקרקעין, אינה צד לאותו הסכם ותשלום נוסף ליורשי ג'ריס יהווה התעשרות שלא כדין ( על חשבון הקופה הציבורית) וחיובה בכפל, לאחר שנשאה כאמור במלוא התשלום לשפיק. עוד אציין כי התובעים עצמם מצהירים שנסיבות חתימת ייפוי הכוח אינן ידועות להם ובנסיבות אלו, לא ברור כיצד ניהול הליך הוכחות עשוי לסייע להם בהוכחת טענות כנגד אותו ייפוי הכוח, פרשנותו ונסיבות חתימתו. למעלה מן הצורך אציין כי לא הוכח שהתנהל מעולם הליך כלשהו בין המנוח ג'ריס לשפיק בנוגע למקרקעין. הגשת התביעה בחלוף עשרות שנים ממועד ההפקעה ותשלום הפיצויים עומדת לחובת התובעים, שעליהם מוטל נטל ההוכחה.
9. לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה לסילוק על הסף ביחס לת"א 38517-03-16 בנוגע לחלקות 84 ו-85 בגוש 18988.
10. באשר לבקשה ביחס לחלקה 186 הרי שמתגובת התובעים עולה כי מאחר והתביעות מאוחדות, עניין הייצוג החופף אינו מהווה בעיה וסוכם בין ב"כ הצדדים כי תוגש הודעה מוסכמת לגבי המשך ניהול התיק. אבקש מהצדדים למסור הודעה בהתאם ולדאוג שלא תהא כפילות בזהות התובעים ביחס לאותה חלקה.

ניתן היום, כ"ח חשוון תשע"ט, 06 נובמבר 2018, בהעדר הצדדים.