הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 36169-05-16

לפני כבוד השופט כמאל סעב

התובע

עו"ד שכיב אבו-רוקן, ת"ז XXXXXX680

נגד

הנתבע
ג'מאל כיוף, ת"ז XXXXXX953

ב"כ התובע: עו"ד עמאד מובאריכי
ב"כ הנתבע: עו"ד יהודה מלאך

פסק דין

פתח דבר:

בפניי תביעה למתן פסק דין הצהרתי . התובע עותר למתן פסק דין הצהרתי האומר כי ההסכם – העסקה, (להלן –"ההסכם" או "העסקה"), שנערכה בין התובע לבין הנתבע מבוטלת היא.

על פי העסקה רכש הנתבע מחצית זכויותיו של התובע במגרש המהווה 1000/24073 חלקים , (להלן - "המגרש"), בחלקה 23 , (להלן – " החלקה"), בגוש 17151, והמצויה בעוספיה .

כלומר, העסקה התייחסה לשטח של 1000 מ"ר ומחצית ו היא 500 מ"ר, - (להלן: "המגרש").
כמו כן, ביקש התובע להורות על ביטול הערת האזהרה שנרשמה לטובת הנתבע.

העובדות העולות מכתב התביעה:

2. התובע הינו עו"ד, תושב עוספיה, רכש ביום 11.11.15 ממשפחת עבליני את זכויותיהם במגרש ושהן 1,000 חלקים מהחלקה ו ששטחה הכולל הינו 24073 מ"ר, זאת תמורת 150,000 ₪ - כעולה מהסכם המכר שסומן באות א וצורף לכתב התביעה.

3. התובע והנתבע הגיעו להסכמה לפיה הנתבע ירכוש מחצית זכויותיו של התובע במגרש (קרי 500/24073 מהחלקה המהווים 500 מ"ר), תמורת הסך של 600,000 ₪ וכי הנתבע יישא בכל המסים הכרוכים בעסקה, כך לטענת התובע.

4. עוד טען התובע כי הואיל והם הגיעו להסכמה בטרם חלף המועד שבמסגרתו היה על התובע לדווח על העסקה המקורית לרשויות המס, סיכמו התובע והנתבע כי התובע ידווח על העסקה המקורית שלו כעסקת נאמנות וכי הם יערכו ביניהם הודעת נאמנות שתהווה את המסמך שמכוחו הם מתקשרים בעסקה.

5. עוד ציין התובע בתביעתו כי סוכם בנוכחות עו"ד יהודה מלאך שייצג את הנתבע בעסקה כי לא יעשה שימוש בייפוי הכוח עליו חתם , עד שהנתבע ישלם לתובע את מלוא התמורה המוסכמת וכן יבטיח תשלום המסים הכרוכים בעסקה, למעט רישום הערת אזהרה.

6. התובע חתם בפני עו"ד יהודה מלאך על טופס הודעה על נאמנות בקשר למגרש שנרכש מהחלקה ושהוגשה למס שבח, כאשר הנתבע היה אמור להשלים את כל הפרטים החסרים בה ובפרט נושא התמורה.

7. בין התובע והנתבע, בני אותה עדה ואותו יישוב, קיימת מערכת יחסים הדוקה המשתרעת על פני תקופה העולה על 10 שנים.

8. התובע נתן אימון מלא בעו"ד יהודה מלאך, הן בתור מי שמוטלת עליו חובת נאמנות גם כלפיו מאחר והוא טיפל בעסקה עבור שני הצדדים והן בנתבע על רקע ההיכרות הארוכה .

9. לטענת התובע, בהפתעה רבה ובניגוד מוחלט לסיכום שהגיעו אליו הצדדים, רשם עו"ד יהודה מלאך בהודעת הנאמנות שהגיש כי התמורה היא 75,000 ₪, כאשר בפועל סיכמו הצדדים כי התמורה המוסכמת היא 600,000 ₪.

10. התובע טען כי מאחר והנתבע לא עמד בהתחייבויותיו כלפי התובע ובפרט אי תשלום התמורה המוסכמת בסך של 600,000 ₪, למעט תשלום סך של 100,000 ₪ שאין חולק ששולמו ע"י הנתבע לתובע, וכן אי תשלום המיסים הכוכים בעסקה כפי שהבטיח לשלם, לכן התנהגותו של הנתבע מהווה הפרה יסודית של ההסכם ומקנה לתובע הזכות לבטל אותו, ובכפוף לביטול ההסכם מתחייב התובע להפקיד בקופת בית המשפט את התמורה שקיבל מהנתבע בסך של 100,0000 ₪.

11. מכאן תביעתו של התובע המבקש פסק דין הצהרתי על בטלות העסקה בינו לבין הנתבע.

העובדות והטענות העולות מכתב ההגנה:

12. הנתבע ורעייתו הם הבעלים של בניין מסחרי בן 8 קומות, המצוי בכביש הראשי בעוספיה והידוע כחלק מחלקה 23 בגוש 17151 - (להלן: "הבניין של הנתבע").

13. מאחר שהמגרש נשוא התביעה מצוי בסמיכות לבניין של הנתבע, ביקש הנתבע לרכוש את זכויות ילדיהם - יורשיהם של המנוחים עזאם ופהום עבליני (נפטרו בשנים 1992 ו- 2003 בהתאמה) (להלן: "המוכרים" ו/או "משפחת עבליני"), שהיו הבעלים הרשומים של המגרש.

14. לטענת הנתבע, במשך מספר שנים היה במגעים שונים עם משפחת עבליני על מנת לרכוש מהם את המגרש וכי בשנת 2015 הושגה הסכמה, לפיה הנתבע ירכוש את המגרש תמורת סכום כולל של 120,000 דולר. מאחר שאחד האחים ממשפחת עבליני – מר אבראהים עבליני - (להלן: "אבראהים"), מתגורר בלונדון, סוכם כי הנתבע ייפגש עמו בלונדון כדי שיחתמו על מסמכי העסקה.

15. הנתבע פנה אל התובע וסיכם עמו שישמש כעורך דינו וייצג אותו ברכישת המגרש ממשפחת עבליני, וכן יתלווה אליו ללונדון, על מנת להחתים את אבראהים על מסמכי עסקת הרכישה של המגרש.

16. בהמשך בוטלה הנסיעה, מכיוון שאבראהים הודיע שיגיע לביקור בישראל ויוכל לחתום על המסמכים בארץ. משלא הגיע אבראהים לביקור בישראל, כך לפי הנטען, הציע התובע לנתבע שיתחיל לרכוש את הזכויות במגרש בהסכמים נפרדים אותם יערוך התובע, שישמש גם כעו"ד מטעם הנתבע וגם כעו"ד של כל אחד מהמוכרים, כשהתובע מבטיח כי ידאג להשיג את החתימות של המוכרים.
17. ביום 3.9.15 נחתמו שני הסכמי מכר וייפויי כוח על פיהם מכרו האחיות חווא עפאף ונג'מה חרמאן את מלוא זכויותיהן במגרש לתובע שהחל לקדם את ביצוע הסכמי המכר שנחתמו והגיש בקשות למתן צווי ירושה ביחס להוריהן, המנוחים עזאם ופהום עבליני, על מנת שכל אחד מילדי משפחת עבליני יירשם כבעל זכויות ב-1/6 חלקים מהמגרש.

18. ביום 10.9.15 חתם עבליני רומל על ייפוי כוח בלתי חוזר למכירת זכויותיו במגרש לנתבע. בהמשך אותו יום נחתם גם נספח להסכמי המכר עם עפאף, נג'מה ורומל באמצעות התובע ששימש כבא כוחם. עבור רכישת הזכויות ב-3/6 חלקים מהמגרש שילם הנתבע במצטבר לידי התובע סך של 100,000 ₪ (60,000 ₪ תחילה ועוד 40,000 ₪ נוספים בהמשך).

19. זאת ועוד, כעולה מכתב ההגנה, לאור העובדה שהנתבע שילם לעפאף, נג 'מה ורומל, באמצעות התובע, סך של 100,000 ₪ מבלי שיירשמו לטובתו הערות אזהרה על זכויות המוכרים במגרש הנרכש, וכשהמוכרים כלל לא היו רשומים באותה עת כבעלים של הזכויות שנמכרו לנתבע, ביקש הנתבע להיות מיוצג על ידי עורך דין נוסף מטעמו, שייצג אותו בלבד. לפיכך, עותקים מקוריים מהסכמי המכר, ייפויי הכוח וכתבי ההעברה נמסרו על ידי התובע לעו"ד יהודה מלאך (להלן: עו"ד מלאך), ששימש כעו"ד מטעם הנתבע בלבד, על מנת שינקוט בכל הפעולות הנדרשות לשמירת זכויותיו של הנתבע, לרבות העברת הזכויות במגרש הנמכר על שם הנתבע.

20. לאחר זמן קצר הודיע התובע לנתבע, שהמוכרים מבקשים להעלות את מחיר המגרש ולשנות את תנאי המכירה, וכי הם מנהלים מו"מ עם צדדים שלישיים למכירת הזכויות במגרש, לרבות הזכויות שכבר נמכרו לכאורה לנתבע. משכך, החל הנתבע לבצע פעולות שנועדו לשמור על זכויותיו בהתאם להסכמי המכר וביקש למנוע מכירת זכויותיו במגרש לצדדים שלישיים ולכן נחתמה הודעת מישכון על פיה מושכנו זכויותיהם של עפאף, נג'מה ורומל במגרש לטובת הנתבע.

21. בהמשך, נודע לנתבע כי הבקשות למתן צווי ירושה ל עיזבונות המנוחים לשם מימוש הסכמי המכר, אינן מתקדמות. לאחר מכן נודע לנתבע כי עבליני רומל, ג'אד ומאג'ד חתמו ביום 13.10.15 על הסכם מכר למכירת מלוא הזכויות במגרש למר והבי רמזי ועורך דינו בהתקשרות זו היה התובע שהצהיר בפני הנתבע כי רמזי כלל לא חתם על הסכם המכר כקונה.

22. זאת ועוד, ביום 23.10.15 חתם התובע על מסמכי התחייבות להימנע מביצוע עיסקה במגרש, ללא הסכמה מראש ובכתב מטעם הנתבע, כשהתחייבות זאת ניתנת בשם עבליני רומל, ג'אד ומאג'ד וכן רמזי באמצעות התובע כמיופה כוח מטעמם.

23. עוד מסר התובע לנתבע ולבא כוחו, לפי טענתו, את כל מסמכי המכירה לרמזי וכן מסמכים נוספים וזאת על מנת להבטיח שלא יעשה בהם שימוש ללא הסכמה מטעם הנתבע וזאת מתוך מטרה לאפשר ניהול מו"מ לסילוק המחלוקת ללא הליכים משפטיים.

24. בהמשך, התברר לנתבע כי הבקשות שהגישה עפאף, נמחקו לפי בקשתה, באמצעות מכתב החתום על ידי התובע כעורך דינה, וכי הוגשו בקשות אחרות למתן צווי ירושה אחר עזבונות המנוחים ע"י עו"ד פארס גרזוזי, לפיהן הסתלקו עפאף, נג'מה ואבראהים מחלקם בעיזבונות המנוחים, ומשכך בקשות אלו פוגעות בזכויותיו של הנתבע על פי הסכמי המכר עם עפאף , נג'מה ורומל, כיוון שאצל הרשם לענייני משפחה התבקש תצהיר כי יורשי המנוחים הינם עבליני רומל, ג'אד ומאג'ד.

25. בהמשך, ובחלוף 14 ימים ממועד פרסום דבר הגשת הבקשות החדשות למתן צווי ירושה ומאחר שלא הושגה שום הסכמה, הגיש הנתבע התנגדויות מטעמו למתן צווי ירושה על פי הבקשות החדשות וביום 26.10.15 הגיש הנתבע בקשות לצווי ירושה בעיזבון המנוחים.

26. עוד צוין כי בסמוך ליום 8.11.15, לאחר שנודע לתובע כי הנתבע הבין שהתובע פועל כנגדו, החל התובע לחפש פתרון למצב הדברים שנוצר כתוצאה מפעולותיו והציע שרמזי יחתום על הודעת נאמנות לפיה רכש רמזי את הזכויות במחצית המגרש כנאמן עבור הנתבע וכן יחתום על מסמכי העברה ללא תמורה לתובע.

27. בהתאם לכך, ביום 8.11.15 חתם רמזי בפני התובע כעורך דין של הנתבע ורמזי, על מסמכים הנ"ל (למעט הסכם הרכישה), והם נמסרו לידי הנתבע ועו"ד מלאך.

28. כעבור זמן קצר הודיע התובע לנתבע כי בנסיבות שנוצרו ומשיקוליו של רמזי, הרי רמזי אינו מוכן לרכוש את המגרש.

29. התובע הודיע לנתבע כי הוא סיכם עם עו"ד פראס גרזוזי (בא כוחם דאז של בני משפחת עבליני) על ביטול המכירה לרמזי וכי התובע ירכוש את המגרש בעצמו. לטענת הנתבע, התובע סיכם עמו שישמש כנאמן עבור הנתבע לרכישת 1/2 חלקים מהמגרש (500/24073 חלקים מהחלקה), במסגרת עיסקת הרכישה של המגרש כולו ממשפחת עבליני.
30. הנתבע באמצעות בא כוחו דאז עו"ד מלאך דרש מהתובע לקבל אישור חתום על ידי רמזי שהוא מוותר על עסקת הרכישה של המגרש. המסמך הוכן ע"י עו"ד מלאך ונמסר לתובע כדי שישיג חתימת רמזי על המסמך (להלן: " מסמך הוויתור").

31. ביום 10.11.15 ולאחר שרמזי חתם על מסמך הויתור, שנמסר לעו"ד גרזוזי, נחתם הסכם מכר חדש לפיו עבליני רומל, ג'אד ומאג'ד מוכרים את המגרש לתובע.

32. בהמשך אותו יום, נחתמו מסמכי הנאמנות לפיהם התובע ישמש כנאמן עבור הנתבע לרכישת 1/2 חלקים מהמגרש וכן כי התובע יעביר את החלק שרכש בנאמנות עבור הנתבע; לנתבע, בהעברה מנאמן לנהנה.

33. באותו מעמד ביום 10.11.15 הגיעו התובע והנתבע להסכמה נוספת לפיה המגרש יחולק לשני חלקים וכן כי בחלקו של התובע במגרש (סומן באות B) תהיה דרך מעבר ברוחב נטו של 6 מ' ושתהיה מיועדת למעבר כלי רכב והולכי רגל אל חלקו של הנתבע במגרש (סומן באות A).

34. הסכמה זו באה לידי ביטוי בתשריט שיתוף וחלוקה (ת/23) (להלן: "התשריט") שבו סומנו גם החלוקה וגם דרך המעבר והוא נחתם על ידי התובע והנתבע, בנוכחות עו"ד מלאך. בהמשך לכך, הנתבע חתם על בקשות לחזור בו מהתנגדותו למתן צווי ירושה ובאותו מעמד ובנוכחות עו"ד מלאך הועבר לתובע סכום נוסף של 100,000 ₪, כך לטענתו.

35. למחרת הגיש התובע את הדיווח לרשויות המס בגין עסקת הרכישה של המגרש, כאשר התובע רשום כרוכש בנאמנות. לאחר מכן הגיע התובע למשרד בא כוח הנתבע ומסר עותק ממסמכי הדיווח כפי שהגיש לרשויות המס.

36. הנתבע טען, כי לבקשת התובע שילם את כל התשלומים לרשויות המס בגין שני חלקי המגרש- הן עבור המחצית שרכש התובע והן עבור המחצית שרכש הנתבע, כן שילם התובע מס רכישה בגין שני הרוכשים, מקדמות על חשבון מס שבח בגין שני חלקי המגרש, וכן נתן לתובע את הסכומים הדרושים לתשלום חוב מס רכוש שרבץ על המגרש.

37. לאחר שהנתבע ביטל את התנגדויותיו, עו"ד מלאך דאג לקבל עותקים מאושרים של צווי הירושה על שם המנוחים, על מנת להביא לרישום המגרש על שם עבליני רומל, גאד ומאג'ד. עו"ד מלאך הכין והעביר לתובע טפסים להחתמת עבליני רומל, גאד ומאג'ד לרישום צווי הירושה בלשכת רישום המקרקעין. התובע העביר לעו"ד מלאך מסמכים שונים שהיו דרושים לשם ביצוע הרישומים בלשכת רישום המקרקעין: צו ביטול עיקול בגין חוב מס רכוש ובקשות לרישום הירושות של המנוחים.

38. ביום 20.12.2015 הגיש עו"ד מלאך ללשכת רישום המקרקעין את כל המסמכים הדרושים לרישום הירושות ורישום הערות האזהרה בגין עסקת המכירה לתובע, וכן בגין העברת 1/2 חלקים מהתובע לנתבע.

39. ביום 20.1.16 בוצעו הרישומים בלשכת רישום המקרקעין, לרבות רישום העברת הזכויות על פי צווי הירושה וכן רישום הערות האזהרה לטובת התובע והנתבע.

40. בהמשך, הנתבע והתובע הגיעו להסכמה על ביצוע פרויקט בניה משותף לפיו יבנו שניהם יחדיו בניין אחד, בשני חלקי המגרש, בדומה לבניין הצמוד השייך לנתבע. שני הצדדים נפגשו עם אדריכל וביקשו הצעת מחיר להכנת תכנית תב"ע מפורטת על המגרש. לאחר רישום הערות האזהרה לטובת הנתבע והתובע, סוכם ביניהם כי יתחילו לבצע את הפרויקט המשותף תחילה על ידי ביצוע עבודות החפירה הדרושות בכדי ליישר את פני הקרקע על פי המפלס התחתון של המגרש. מאחר שדובר על פרויקט יקר ערך, הוסכם בין הצדדים שהנתבע יממן תחילה את העבודות והתובע יחזיר את חלקו לנתבע לאחר שיגייס מימון לכך.

41. מאחר והכנת הקרקע הייתה כרוכה בביצוע עבודות חפירה רבות ופינוי סלעים, מילוי ואדמה בהיקפים גדולים, פנו שני הצדדים יחדיו אל בדר ונעים חמדאן וביקשו מהם רשות לשפוך החומרים הנ"ל בשטח המצוי סמוך לביתם, וכך להוזיל את עלויות ההובלה היקרות. לאחר כשבוע ימים שהנתבע ביצע עבודות חפירה בשני חלקי המגרש הודיע לו התובע כי לא יוכל לממן את העבודות בחלקו במגרש, ועל כן ביקש מהנתבע להפסיק את ביצוע העבודות בחלק שלו במגרש.

42. ביום 1.3.16 הוציאה הועדה לתכנון ובניה צו הפסקת עבודות מינהלי. הנתבע קיבל את הצו פנה יחד עם התובע למשרדי הועדה לנסות ולערער ובכדי להביא לביטול הצו.

43. ביום 7.3.16 התברר לנתבע כי עוד ביום 26.1.16 נרשמה לזכות רמזי הערת אזהרה בגין עסקה לרכישת הזכויות במגרש כולו, הערה הסותרת לכאורה את ההערה שלטובת הנתבע, וגם את ההערה שלזכות התובע. הנתבע פנה ללשכת רישום המקרקעין וקיבל העתק (חלקי) של מסמכי הבקשה לרישום הערת אזהרה זו, ומהן עלה כי התובע ייצג את רמזי וטיפל עבורו ברישום הערת האזהרה.
44. בכתב ההגנה נטען, כי מהמסמכים שהתקבלו מלשכת רישום המקרקעין עולה כי עותק הסכם המכר מיום 13.10.15 שהוגש לרישום הערת האזהרה אינו אלא אחד מבין העותקים המקוריים שנמסרו לב"כ הנתבע, עו"ד מלאך, למשמורת עבור הנתבע, ובמו עד מאוחר יותר הוחזר לידי התובע - (כשהוא לא חתום על ידי רמזי), כדי שיחזירו לעו "ד גרזוזי לקראת חתימת הסכם מכר חדש ביום 10.11.15.

45. לטענת הנתבע, הדבר מהווה הוכחה חד משמעית לכך שהתובע שיתף פעולה עם רמזי בכדי לאפשר רישום הערת אזהרה לטובת רמזי שלא כדין, ועל פי הסכם מכר שרמזי הצהיר שלא נחתם על ידו.

46. בסמוך לאחר מכן, נודע לנתבע כי התובע מוכר את זכויותיו במחצית המגרש שנותרה לו. הנתבע פנה למר אמיר סעיד, אחיו של הרוכש, שטיפל בעסקת הרכישה מהתובע והודיע לו על קיומה של זכות המעבר, והציג בפניו את התשריט חתום על ידי התובע, ובו חלוקת המגרש לשני הצדדים, לרבות דרך המעבר שלטובת הנתבע בחלקו של התובע במגרש.

47. ביום 20.3.16 התקיים דיון בבקשה להוצאת צו הפסקה שיפוטי בגין עבודות החפירה שבוצעו בשני חלקי המגרש - חלקו של הנתבע וחלקו של התובע. בדיון זה התברר כי התובע החל לפעול כנגד הנתבע ושלח ביום 16.3.16 כתב תלונה לוועדה המקומית כנגד הנתבע.

48. לבקשת הנתבע, נרשמה בפנקסי רשם המקרקעין ביום 28.4.16, הערה על ביטול הרשאה שנתן הנתבע לתובע בהיותו עו"ד.

49. ביום 5.5.16 נשלח לנתבע מכתב מרשות מיסוי מקרקעין, על פיו הוחלט שלא לדון בנושא העברה בנאמנות, בשל התנערותו של התובע מהיותו נאמן עבור הנתבע. עו"ד מלאך השיב בכתב כי הנאמנות שרירה וקיימת. בעקבות הודעת רשות מיסוי מקרקעין, הוגשה השגה על ידי עו"ד מלאך בעניין זה.

50. בעקבות קביעה זו ועל מנת לשמור על זכויותיו הגיש הנתבע תביעה לבית המשפט כנגד התובע ואחרים, תביעה שהתנהלה בת"א ( מחוזי חי') 6608-06-16 ואשר דן בה השופט רניאל.

51. עיקר טענותיו של התובע היו, בין השאאר, שהוא רכש את הזכויות במגרש מושא התביעה, ובטרם הצהיר על העסקה עם משפחת עבליני לרשויות המס, פנה אליו הנתבע והתעניין ברכישת 1/2 מזכויותיו במגרש. משכך, הוא והנתבע הגיעו להסכמה לפיה התובע ימכור לנתבע 1/2 (מחצית), מזכויותיו במגרש תמורת סך של 600,000 ₪, וכי הנתבע יישא בכל המסים הכרוכים בעסקה. מטעמי נוחות, ומכיוון שהצדדים הגיעו לסיכום ביניהם בטרם חלף המועד שבמסגרתו היה על נתבע 8 , שם, לדווח על העסקה המקורית לרשויות המס, שני הצדדים סיכמו שהתובע ידווח על העסקה המקורית שלו כעסקת נאמנות וכי הם יערכו ביניהם הודעת נאמנות שתהווה בעצם את המסמך שמכוחו הם מתקשרים בעסקה.

52. על פי גרסת התובע, הוא והנתבע פנו לעו"ד מלאך שהכין את כל המסמכים הרלוונטיים, לרבות ייפויי כוח בלתי חוזר לחתימת התובע והודעת נאמנות למשרדי מס שבח. התובע הוסיף, כי בינו לבין הנתבע סוכם בנוכחות עו"ד מלאך כי לא יעשה כל שימוש בייפויי הכוח עד שהנתבע ישלם לתובע את מלוא התמורה המוסכמת וכן יבטיח את תשלום כל המסים הכרוכים בעסקה, למעט רישום הערת אזהרה לטובת הנתבע.

53. התובע חתם על טופס הודעה על נאמנות שהוגשה למשרדי מס שבח על החלק בפני עו"ד מלאך כאשר האחרון היה אמור להשלים את כל הפרטים החסרים בה, ובפרט נושא התמורה, בהתאם לסיכום שהגיעו אליו הצדדים. כלומר, עו"ד מלאך היה אמור לרשום את הסך של 600,000 ₪. נטען, כי בהפתעה רבה ובניגוד מוחלט לסיכום שהגיעו אליו הצדדים, עו"ד מלאך רשם סכום לא נכון בהודעת הנאמנות שהגיש למשרדי מס שבח - 75,000 ₪, כאשר כאמור בפועל הצדדים סיכמו כי הסכום הוא 600,000 ₪.

54. מאחר שהנתבע לא עמד בהתחייבויותיו כלפי התובע, כך עולה מכתב התביעה, ובפרט כאשר בא כוחו עו"ד מלאך לא הצהיר על השווי האמיתי של העסקה, והנתבע לא שילם את התמורה המוסכמת בסך של 600,000 ₪ ולא הבטיח את תשלום המסים הכרוכים בעסקה, נטען שהנתבע הפר את התחייבויותיו כלפי התובע, דבר שאילץ את האחרון לנקוט בהליכים משפטיים נגדו ולהגיש את התביעה דנן.

55. מטעם התובע העידו התובע עצמו והעד מר מונסף עזאם; מטעם הנתבע העיד הנתבע עצמו, השמאי מר אשרף נבואני שהגיש חוות דעת שמאית לעניין שווי המגרש, מר חמדאן באדר, עו"ד מלאך, ג ב' ענבל כיוף מזכירת מהנדס הוועדה לתכנון ובניה רכס הכרמל ומר ראמז ח'יר אלדין.

עדות התובע:

56. התובע חזר על גרסתו לפיה רכש מגרש ממשפת עבליני ובשלב מאוחר מכר מחציתו לנתבע שהתעניין בכך – עמ' 9, שורה 31.
57. בכתב התביעה טען התובע כי הגיע להסכמה עם הנתבע לפיה האחרון ירכוש מחצית המגרש תמורת 600,000 ₪ וישא בכל המסים הכרוכים בעסקה. אולם, בעדותו בפני י מסר כי סכום העסקה בינו לבין הנתבע היה 375,000 ₪ - עמ' 17, שורה 32.

58. כשנשאל איך בכתב התביעה ציין כי סכום העסקה 600,000 ₪, השיב:

"מי שהגיש כתב התביעה זה עו"ד מובאריכי, והוא חתום עליו. ככל הנראה טעה בספרה כזו או אחרת. ..." – עמ' 18, שורות 2-3.

"התחייבתי למכור לנתבע 500 מ' מאותם זכויות שרכשתי ממשפחת אעבליני. מי שהיה אמור לערוך את ההסכמים ואת ההסכמות ואת כל המסמכים היה עו"ד יהודה מלאך וזאת לבקשת הנתבע ובהסכמתי, ועו"ד יהודה מלאך ככל הנראה לא ערך אף הסכם מכר ביני לבין הנתבע אלא ערך מסמכים והכין מסמכים אחרים". – עמ' 15, שורות 25-29.

59. זאת ועוד, כשהתובע נשאל אם זה נכון שחתם על דיווחים לרשויות המס כעסקת נאמנות בינו לבין הנתבע, השיב:

"בהמלצת עו"ד יהודה מלאך, כפי שהעדתי קודם, חתמתי על כל מסמך שהכין עו"ד יהודה מלאך בטרם קיבלתי את סכום הכסף הראשוני בסך 100,000 ₪ על חשבון העסקה, חלק מהמסמכים היו הודעת נאמנות לרשויות המס ועוד מסמכים נוספים שאני לא זוכר אבל מה שעו"ד יהודה מלאך (.. הכין .. כ.ס.), אני חתמתי." – עמ' 16, שורות 4-6.

60. כשהתבקש לתת הסבר איך הוא טוען כי תמורת העסקה בינו לבין הנתבע היתה בסך 640,000 ₪ ובדיווח שהגיש לרשויות המס רשם שהעסקה היא עסקת נאמנות על סך 75,000 ₪. על זה ענה התובע:

"אני טענתי שרכשתי ממשפחת אעבליני 1,000 מ' בשווי 640,000 ₪ והתחייבתי למכור לנתבע מחצית במחיר של 375,000 ₪ והמספרים המופיעים בדיווח למס שבח שהצגת בפניי כעת הם בכתב ידו של עו"ד יהודה מלאך ולשאלתך אני עונה כי עו"ד יהודה מלאך המליך (הכוונה המליץ – כ.ס. ) לנו – לי ולנתבע – כי הדרך הנוחה והקלה ביותר לדווח על העסקה ולשלם פחות מס, היא על דרך עסקת נאמנות ופעלנו – אני והנתבע – לפי המלצת עו"ד יהודה מלאך וחתמנו על מסמכי נאמנות ודיווחנו אותם למס שבח. לאחר שחתמתי, כפי שאמרתי קודם, על כל המסמכים, כולל מסמך הנאמנות שהצגת לי, שכולל סכום של 75,000 ₪, מסר לי הנתבע באמצעות עו"ד יהודה מלאך מעטפה ובה סכום של 100,000 ₪ במזומן" – עמ' 16, שורה 23-30.

61. זאת ועוד באשר לרכישת המגרש בשטח של 1000 מ"ר ממשפחת עבליני מסר התובע כי המחיר האמיתי של העסקה היה 640,000 ₪ - עמ' 14 שורה 30, עמ' 15, שורה 12. לעומת זאת, בהסכם המכר עצמו רשום כי התמורה הינה 150,000 ₪ - עמ' 15, שורה 8.

62. כשנשאל התובע אם קיים מסמך המעיד על סכום העסקה האמתי לו טוען, השיב כי מסר שיק ביטחון לרמזי ווהבי על סך 640,000 ₪ ונמצא אצל רמזי – עמ' 15, שורה 14-16.

63. התובע אישר שקיבל .מהנתבע סך של 100,0000 ₪ עבור רכישת מחצית המגרש – עמ' 12, שורה 21.

עדות מונסף עזאם מטעם התובע:

64. לטענת התובע, באמצעות העד, מר מונסף עזאם, הוקלטה שיחה רלוונטית לסכסוך בין העד לבין הנתבע.

65. התובע ביקש להגיש את התקליטור באמצעות מי שערך את ההקלטה. ב"כ הנתבע התנגד לבקשה וטען כי בקשה דומה הוגשה בפני כבוד השופט רניאל אך היא נדחתה.

66. ב"כ הנתבע מודה בכך שהתקליטור נמסר לידיו בדיון שהתנהל בפני כבוד השופט רניאל, אם כי מתכחש הוא לטענת ב"כ התובע שבאותו מעמד נמסר לו גם התמליל.

ב"כ התובע אף אישר כי שמע את ההקלטה, וכי המדובר בשיחה שהתנהלה בשפה הערבית ולכן הוא שמע אותה ביחד עם מי ששולט בשפה הערבית. הדבר היה לפני יותר משנה ולכן אין ביכולתו לחקור את העד על שיחה זו.

עדות עו"ד יהודה מלאך:

67. עו"ד מלאך העיד שהוא מכיר את הנתבע מזה שנים (מלפני 2015), בהיותו מי שטיפל במספר תיקים משפטיים עבור הנתבע – עמ' 33, שורה 1.

68. עוד מסר כי הנתבע פנה אליו בתחילת ספטמבר 2015 והתעניין ברכישת חלקת אדמה שנמצאת בעוספיא וכי מי שהיה אמור לייצג את הנתבע בעסקה זו היה התובע, אך מאחר והעד טיפל בעניינים אחרים של הנתבע אז התבקש "ליצור מעין רשת בטחון עבורו" ולטפל ברישום הזכויות במגרש על שמו – עמ' 33, שורה 6.

69. עו"ד מלאך העיד כי המגרש היה רשום על שם המנוח עבליני עזאם שנפטר והשאיר אחריו אלמנה שנפטרה; גם היא; וששה ילדים – עמ' 33 שורה 24.

70. באשר למהות העסקה והתמורה שהוסכמה בין הצדדים בגין העסקה, העיד כי:

" ... במסגרת נ/19 שהוגש לבית המשפט והסכמי מכר שעאבליני מוכרים את כל הנכס, 1000 מ"ר לרמזי ווהבי כנגד הסך של 150,000 ₪. נעשה ניסיון שרעיון שהעלה עו"ד שקבי (כך במקור – צ.ל. שכיב) אבו רוקון שרמזי ווהבי יהיה הקונה של ה- 1,000 מ"ר האלה למרות שהוא לא חתם על הניירת, אז עו"ד שקיב אבו רוקון את הרעיון שמר רמזי ווהבי (כך במקור), יהיה הקונה ומתוך הקניה של ה- 1,000 מ"ר הוא יקנה 500 מ"ר בנאמנות עבור ג'מאל כיוף. הרעיון קרם עור וגידים והכנתי מסמכים מתאימים החל בהודעת נאמנות שכתוב בה הסך של 75,000 ₪ סכום הקניה בנאמנות בין רמזי ווהבי לג'מאל כיוף. הכנתי מסמכי העברה ללא תמורה, תצהירים, ייפוי כוח, משח"ים בנאמנות מהנאמן רמזי ווהבי לג'מאל כיוף שכתוב בהעברה לאל (צ. ל. ללא, כ. ס.), תמורה אפס, כי לא היה צריך לקבל מעבר לסך של 75,000 ₪ של אותה נאמנות. נתתי את כל המסמכים האלה לעו"ד שקיב אבו רוקון, אחרי שצילמתי אותם, לפני חתימתו של רמזי ווהבי והעותק המצולם לפני חתימתו כפי שיצא ממשרדי הוגש לבית המשפט, במוצגים והחזיר לי עו"ד שקיב אבו רוקון את כל המסמכים כולל ההודעה בעניין הסך של 75,000 ₪, ואחר כך בהמשך הדרך ללמדך שהעסקה של כל הדונם היא בסך של 150,000 ₪ והנאמנות על הקניה של החצי דונם היא בסך של 75,000 ₪. אח"כ רמזי ווהבי לא היה מוכן להשתתף בזה, הוא פחד מרשויות המס, הוא לא רצה, זה מה שאני זוכר, אמר לו עו"ד שקיב אבו רוקון אני אהיה הקונה. אני אקנה חצי מהנכס (500 מ"ר) אבו ג'מאל בנאמנות. הכנתי את המסמכים, גם שקיב אבו רוקון וגם ג'מאל כיוף חתמנו על כל המסמכים האלה במשרד אצלי עם הסכום בסך של 75,000 ₪. אני מזכיר כשנחתם ההסכם שעו"ד אבו רוקון הוא הקונה הוא קנה את הנכס בסך של 150,000 ₪ ממשפחת עאבליני, כולו, שטח של 1,000 מ"ר בטאבו. ה- 500 מ"ר הם בסך של 75,000 ₪. באותו היום, 10.11.15, הכנתי את כל סט המסמכים הדרוש לדיווח למיסוי מקרקעין בצורה מסודרת כדי לתת ונתתי לעו"ד שקיב אבו רוקון על מנת שיגיש זאת למיסוי מקרקעין, הדיווח למיסוי מקרקעין במש"ח היה שחלק מן הקניה הוא בנאמנות. נתתי לעו"ד אבו רוקון גם הודעת הנאמנות שזה מתייחס לסך של 75,000 ₪ והוא זה שהלך והגיש אותה לרשות המס. הוא הגיש ולא אני הגשתי. מעולם הם לא אמרו לי לכתוב סכום יותר גבוה ומעולם לא היה מצב שאני כתבתי סכום אחר, כתבתי את הסכום שנאמר לי לכתוב בסך של 75,000 ₪ ולא שום סכום אחר. הנכון הוא שכשחזר עו"ד אבו רוקון והחזיר לי את הדיווח שדווח למיסוי הוא החזיר לי, בין היתר, צילום מש"ח עם חותמת נתקבל של המיסוי וכמובן במש"ח מסומן בפרק ו'(4) כתוב שזה נרכש בנאמנות. על עותק הודעת הנאמנות לא היתה חותמת נתקבל, לכן אני הגשתי בעצמי עותק מהודעת הנאמנות עם אותו סכום בסך של 75,000 ₪ וזאת על מנת שאקבל חותמת נתקבל עם מכתב מלווה שלי" (עמ' 38 לפרוט', שורות 31-36 ועמ' 39 לפרוט', שורות 1-24).

71. באשר לטענת התובע כי לאחר שרכש את המגרש ולפני שניגש למיסוי מקרקעין פנה אליו הנתבע לראשונה ורצה לקנות ממנו את המגרש ולכן עו"ד מלאך "המציא" את רעיון הנאמנות כדי לחסוך במסים בעסקת מכר נוספת, על טענה זו השיב העד:

"... לא נכון בתכלית, אני מכוון במיוחד מעבר לכל מה שקשור לקניה של רמזי ווהבי שלא היתה בסופו של דבר. אני אומר לבית המשפט, ביום 10.11.15 היו שתי פגישות במשרדי: בראשונה, היו עו"ד שקיב אבו רוקון ומר ג'מאל במשרדי ואז הוסכם שעו"ד אבו רוקון יהיה הקונה ושג'מאל כיוף יהיה הנהנה כי עו"ד אבו רוקון יהיה הנאמן עבור חצי מהנכס עבור ג'מאל כיוף. חלק מן המסמכים שהם מסמכי העסקה שבין עאבליני לעו"ד אבו רוקון אני הכנתי אותם והוא החתים בכפר מעליא, הוא החתים אותם וחזר אליי למשרד כדי לסיים את הכנת החומר. הטענה שהקניה נפרדת לחלוטין היא אינה נכונה בעליל. באותה מידה הוא גם טען שאני זייפתי שרטוט. באותו היום זאת היתה הפגישה השניה והיו נוכחים במשרדי עו"ד שקיב אבו רוקון ומר ג'מאל כיוף. אחרי החתימות של משפחת עאבליני בעצם עו"ד שקיב אבו רוקון קנה 500 מ"ר עבור עצמו ועוד 500 מ"ר עבור ג'מאל כיוף. באופן משפטי הם היו שותפים בחלקים שווים במסגרת השיתוף של החלקה כולה, ולכן הוגשה (כך במקור – צ.ל. הושגה) הסכמה בין שניהם איך מחלקים את הנכס, איך מחלקים את המגרש ולכן לקחתי מפה שהיתה ברשותי של החלקה, צילמתי מתוכה (מפנה לתשריט שהוגש) אמרו לי לחלק את זה, הראו לי איך לחלק, על הצילום צילמתי בדף גודל A4 סימנתי עליו את חלוקת המגרש בעזרת עט כחול וסרגל, סימנתי עליו את השטח שעו"ד אבו רוקון התחייב עבור ג'מאל שזה יהיה דרך מעבר, כתבתי את כל המלל בעט כחול על הדף ופה החשיבות, צילמתי את הדף הזה, הכל על הדף, הכל הוטמע בתוך הדף ולמרות זאת עו"ד שקיב אבו רוקון טוען שאני זייפתי את המסמך הזה ושאני הוספתי עליו קווים ועוד כל מיני טענות משמיצות ואחרות, בבתי המשפט, בישיבה לתכנון ובניה רכס כרמל. המסמך המקורי היה בידיי וכל המועדים הרלבנטיים ביקשתי מעורך הדין שלו, עימאד מובריקי שיבוא ויראה אותו. הוא לא רצה לבוא. ביקשתי מעו"ד אמאן פרו שנמצא באולם שיבוא למשרדי ויראה והוא לא הסכים. המסמך המקורי הוגש במסגרת התיק שהתנהל בפני השופט רניאל אשר נתן פסק דין ודחה את טענות עו"ד שקיב אבו רוקון" – עמ' 39, שורות 32-36 ועמ' 40 שורות 1-17.

עדות הנתבע:

72. הנתבע בעדותו חזר על גרסתו לאורך כל הדרך לפיה התובע רכש עבורו ממשפחת עבליני מחצית הזכויות במגרש בתור נאמן – ראו עמ' 39 לפרוט' מיום 6.12.18, שורה 30, שורה 32, עמ' 10, שורה 2-3, עמ' 41 שורה 3, עמ' 43 שורה 20.

73. עוד חזר על גרסתו לפיה התמורה שהוסכם עליה בינו לבין התובע היתה 250,000 ₪ - עמ' 42, שורה 31, שורה 35-36 וכי הסיכום ביניהם היה בע"פ – עמ'43, שורה 2, שורה 20-21, עמ' 44, שורה 34.

74. באשר לשיחה שהתנהלה בין הנתבע והעד מונסף עזאם ושהוקלטה ע"י האחרון, הוא מסר כי אינו מכחיש עצם קיום השיחה ביניהם, אך טען כי השיחה לא ברורה ולא מדויקת – עמ' 44 לפרוט', שורה 13. בהמשך מסר כי אינו זוכר את הסכום שדיברו עליו בשיחה – עמ' 44, שורות 15 ו- 17.

עדות אשרף נבואני:

75. העד אשרף נבואני שהעיד מטעם הנתבע הגיש חוות דעת שמאית מיום 27.11.16 וב"כ התובע וותר על חקירתו הנגדית בטענה כי עדותו אינה רלוונטית לענייננו הואיל והמחלוקת אינה שמאית ואינה עוסקת בשווי המגרש, אלא בתמורה שסוכמה בין הצדדים – ראו עמ' 29 לפרוט', שורה 14.

76. לאחר תום שמיעת הראיות הגישו בעלי הדין את סיכומיהם בכתב, שתמציתם להלן.

סיכומי טענות הצדדים:

טענות התובע:

77. טענתו העיקרית של התובע היא כי הנתבע לא עמד בהתחייבותו כלפי התובע ולא שילם לו את התמורה שסוכמה ביניהם ולכן יש לבטל את העסקה.

78. לטענת התובע, הנתבע הפר את ההסכם ביניהם כששילם סך של 140,000 ₪ בלבד מתוך 375,000 ₪ שהתחייב לשלם עבור מחצית המגרש והתובע הצליח להרים את הנטל להוכיח כי שווי העסקה הנו 375,000 ₪.

79. עוד טען התובע כי יש לבטל את העסקה בהיותה עסקה שהדין מסווגה כבלתי חוקית, הן לנוכח הדיווח עליה הנגוע בתרמית בתור הודעת נאמנות, והן משום שווי העסקה הנמוך לאין שיעור מהשווי האמתי שסוכם בין הצדדים, כאשר הכל נעשה אך ורק כדי להנות את שלטונות המס.

80. התובע ציין כי המחלוקת בין הצדדים הנה האם התמורה היתה 375,000 ₪ נטו כגרסת התובע או 250,000 ₪ ברוטו כגרסת הנתבע, כאשר הדיווח היה על 75,000 ₪ בלבד. לטעמו של התובע, כך או כך, עסקינן בדיווח כוזב ואין כל חשיבות להכרעה בין שתי הגרסאות, בהינתן כי הצדדים אינם חלוקים לגבי הסכומים אשר שולמו בפועל.

81. התובע הוסיף וטען כי לא נערך הסכם נאמנות בכתב בינו לבין הנתבע ובהעדר הסכם נאמנות בכתב הנטייה היא שלא להכיר בקיומה של נאמנות.

82. התובע ציין כי מדובר בעסקת מכר רגילה ולא עסקת נאמנות ומסר בעדותו כי הדיווח על עסקת נאמנות כשווי הנכס הינו 75,000 ₪ בלבד, נעשה משיקולי חסכון במס, לפי עצה שקיבלו השניים מעו"ד מלאך אשר ייצג את שניהם בעסקה זו.

83. באשר לנטל המס טען התובע כי כעולה מעדותו ועדות עו"ד מלאך, עדותו של מונסף עזאם לצד הודאת הנתבע כי הוא זה ששילם בפועל את שוברי המס, כל אלה מוכיחים כי הנתבע נטל על עצמו את תשלום כל המסים החלים על העסקה .

84. התובע ביקש לקבל את עדותו שהיתה סדורה, עקבית ואמינה, כך לטענתו, ועל כן יש להעדיפה על פני עדותו של הנתבע שהיתה רוויה בסתירות, מבולבלת, מתחמקת ובלתי אמינה בעליל. התובע ציין כי עדותו נתמכה בעדותו של העד מונסף עזאם ובתמליל השיחה שקיים עד זה עם הנתבע וכי הנתבע נמנע מלזמן מי מבין משפחת עבליני לתמיכה בטענותיו.

85. בתגובתו לסיכומי הנתבע טען התובע כי הנתבע טען בסיכומיו לקיומו של "השתק פלוגתא" ולא טען לקיומו של השתק "עילה". לטענת התובע, בעניינו לא התקיימו התנאים שנקבעו בפסיקה להתקיימות "השתק פלוגתא". לגבי התנאי הראשון שעניינו זהות הפלוגתאות, טען התובע כי לא יכולה להיות מחלוקת בדבר העדר זהות "של ממש" בין הפלוגתאות שהובאו להכרעת בית המשפט בתיק המקביל שנדון בפני השופט רניאל לבין הפלוגתאות שעומדות להכרעה בהליך דנן.

לטענת התובע הפלוגתא שהועמדה לדיון, בגדרו של פסק הדין של השופט רניאל, עניינה הגדרת היחסים שבין התובע והנתבע והאם התובע שימש כנאמן עבור הנתבע לרכישת מחצית מגרש משפחת עבליני, קרי נקודת המוצא שם היתה קיומם של יחסים חוזיים בין הצדדים שהנתבע ביקש לקבוע כי הנם יחסי נאמן – נהנה מבלי שמאן דהוא מערער אחרי עצם קיומם, ואילו הפלוגתא המועלית בתיק דנן עניינה הכרעה בשלב הראשוני הנוגע לתוקפם של היחסים החוזיים שהתקיימו בינו לבין הנתבע בהיותם פסולים ונוגדים את תקנת הציבור ואשר נועדו להונות את שלטונות המס ואין חולק כי עניין זה לא הועלה, לא נדון ולא הוכרע בפסק הדין של השופט רניאל.

86. זאת ועוד טען התובע כי לגבי המסכת העובדתית, קיים שוני מהותי בין שני ההליכים: השופט רניאל פסל את קבלת דיסק הקלטת השיחה שנערכה בין התובע לבין העד מונסף עזאם, וכך הגיע להכרעה עובדתית כפי שהתבטאה בפסק הדין, בפרט בכל הקשור לעניין המחיר שסוכם בין הצדדים, ואילו בית משפט זה בהליך דנן מצא לנכון לקבל את דיסק ההקלטה כראיה בתיק; ראיה שלטענת התובע יש בה כדי להשפיע באופן מכריע על הקביעות העובדתיות בהליך דנן בעניין המחיר שסוכם בין הצדדים ותוקף ההסכם שנערך ביניהם.

87. עוד הפנה התובע להחלטת השופט רניאל מיום 3.11.16 שדן בבקשה לאיחוד הדיון של שני ההליכים ובמסגרתה ציין השופט רניאל כי בעלי הדין אינם זהים, העניינים הנדונים אינם זהים וכי ההכרעה בתיק דנן יכולה ותייתר את ההכרעה בתיק שהתנהל בפניו, אך לא להפך.

88. להלן ההחלטה בעניין איחוד הדיון:
"בשלב זה איני מוצא לנכון לאחד את הדיון בתיק זה עם הדיון בתיק 36169-05-16, הנדון בפני השופט סעב. זאת, הן משום שבעלי הדין אינם זהים, והן משום שהעניינים הנדונים בתיק זה רחבים הרבה מהעניין הנדון בתיק המקביל. אמנם, יכול שההכרעה בתיק המקביל תייתר את ההכרעה בתיק זה, אם תינתן לפני ההכרעה בתיק זה, אבל זה כשלעצמו אינו מצדיק את איחוד הדיון, אלא את ההתחשבות ההדדית בפסיקותיו של מותב מקביל"

טענות הנתבע:

89. הנתבע פתח סיכומיו בטענה של השתק פלוגתא וציין כי ביום 27.3.18 ניתן ע"י כב' השופט ד"ר מ. רניאל פסק דין בתיק ת"א 6608-06-16 (להלן: "פסק הדין"), בו הצדדים לתובענה היו בעלי דין בעניין זהה לזה הנידון בפני בית משפט זה.

90. עוד ציין הנתבע כי ביום 13.6.19 ניתן פסק דין ע"י בית המשפט העליון שדחה את ערעור התובע על פסק הדין.

91. בנוסף ציין הנתבע כי בהמשך לפסק הדין נשלחה לתובע הודעת קיזוז של הכספים שנקבעו כי על הנתבע לשלם לתובע על פי פסק הדין של בית המשפט המחוזי מתוך ההוצאות שהושתו על התובע על פי פסק הדין.

92. בהמשך, נפתח תיק הוצל"פ כנגד התובע שבו מצויין כי קוזזו הכספים על פי פסק הדין והודעת הקיזוז וביום 14.10.18 ניתנה החלטה על ידי כב' ראש ההוצל"פ – כב' הרשמת בדריה חסן, הנותנת משנה תוקף להודעת הקיזוז ועל כן מהווה אסמכתא נוספת לכך שהכספים בהם חוייב הנתבע בתשלום לתובע, בהתאם לפסק הדין, שולמו במלואם, כבר על דרך של קיזוז מחיובו של התובע בפסק הדין בתיק ת"א 6608-06-16.

93. לטענת הנתבע, במקרה שלפנינו נכון יהיה לבסס השתק פלוגתא בין הצדדים בהתבסס על פסק הדין וזאת ביחס לכל השאלות העובדתיות המופיעות בפסק הדין ו בתובענה זו כולל הקביעה כי התובע לא מכר קרקע לנתבע אלא שהתובע שימש כנאמן עבור הנתבע לרכישת חלק מהקרקע ממשפחת עבליני – הפנה לסעיף 158 לפסק הדין, סכום הכספים שהיה על הנתבע לשלם לתובע עומד על סך של 250,000ש"ח כולל כל המסים שיש לשלם בגין רכישת מחצית המגרש והעברת הזכויות בחלק זה - (למעט מס רכישה) , הפנה לסעיף 182 לפסק הדין, וכי הנתבע שילם לתובע את מלוא הסכומים שהיה עליו לשלם – הפנה להודעת הקיזוז והחלטת רשמת ההוצל"פ.
94. לטענתו בפסק דינו של השופט רנאל נקבעו עובדות חלוטות וחדות המקימות השתק פלוגתא כנגד התובע, ובמיוחד כי התובע שימש כנאמן עבור הנתבע, כי התמורה שסוכמה ביניהם היתה 250,000 ₪.

95. אשר על כן, ביקש הנתבע מבית המשפט לדחות את התביעה על הסף ולקבוע כי קיים השתק פלוגתא בגין כל הטענות העובדתיות נשוא התובענה, שהוכרעו והמסקנות שנקבעו ואף אושרו פעם נוספת ע"י בית המשפט העליון שדחה את ערעור התובע.

96. לגופו של עניין הפנה הנתבע לעובדות שהועלו בכתב ההגנה וטען כי גם בתיק דנן הובאו אותן ראיות שהובילו לקביעות העובדתיות הברורות בפסק הדין ואשר יש בכוחן להביא מלכתחילה לאותן הקביעות גם בפסק הדין שינתן ע"י בית משפט זה.

97. הנתבע טען כי עדותו היתה אמינה ומהימנה ואילו עדותו של התובע אינה מהימנה. מה גם, שהתובע לא הביא ולו בדל של הוכחה ו/או ראיה לתמוך בטענותיו.

98. אשר על כן ביקש הנתבע לדחות את התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ כחוק. יתרה מכך, ביקש הנתבע מבית המשפט לחייב את התובע בהוצאות לדוגמא לטובת הנתבע וקופת המדינה בגין התנהלותו של התובע ולאור התעקשותו להמשיך ולנהל את ההליך במלואו ג ם לאחר פסק הדין של השופט רניאל.

בשל טענות הנתבע לעניין השתק עילה והשתק פלוגתא, מצאתי לנכון להביא להלן בקצירת האומר את החלקים הרלוונטיים מפסד הדין והנוגעים לטענות הנ"ל.

פסק הדין בת"א 6608-06-16 שניתן ע"י כב' השופט מ. רניאל:

99. נקבע כי התובע שימש כנאמן עבור הנתבע ברכישת מחצית מהזכויות במגרש עבור הנתבע.

100. עוד נקבע כי הנתבע זכאי לזכות מעבר ברוחב נטו של 6 מטר שתהיה מיועדת למעבר כלי רכב והולכי רגל מתוך השטח המסומן באות B בתשריט, אל חלקו של הנתבע במגרש המסומן באות A.

101. נקבע כי היה על הנתבע לשלם לתובע סכום של 250,000ש"ח כאשר על הנתבע להשלים את התמורה בסכום נוסף של 23,000 ₪ כדי שיהיה זכאי להירשם כבעליו של מחצית המגרש.
הנתבע השלים תשלום מלוא התמורה.
הערעור על פסק הדין:

102. כאמור, התובע הגיש ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון – ע"א 3423/18 א' עו"ד שכיב אבו רוקן נגד ג'מאל כיוף ואח'. בית המשפט העליון דחה את הערעור וחייב את המערער בתשלום הוצאות תוך קביעה כי:

"... לא נפלה בפסק הדין קמא כל טעות בעובדה, במשפט ובקשר ביניהם. בהתאם, יש לדחות את הערעור על-פי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אמנם בא כוח המערער הודיע במהלך הדיון כי אינו חולק על ממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאה קמא, לנוכח כלל אי ההתערבות על-ידי ערכאת הערעור, אך, לדידו, טעה בית המשפט המחוזי בממצאיו המשפטיים. אלא שטיעוניו בפועל מופנים נגד קביעות עובדתיות. פסק דינו של בית המשפט המחוזי ברור ומקיף ביחס לסוגיות מהן הסתייג המערער ועמדתו העובדתית של המערער לא התקבלה – אלו מובילים למסקנות המשפטיות אליהן הגיע בית המשפט המחוזי".

103. כאן המקום לציין כי בעקבות פסק הדין הנ"ל ולאחר הגשת הסיכומים הגיש הנתבע בקשה נפרדת ביום 10.9.19 במסגרתה ביקש למחוק/לדחות על הסף את התביעה דנן. הנתבע ציין כי בתיק שהתנהל בפני השופט רניאל הגיש הנתבע בקשה למחיקת הערת אזהרה אשר היתה רשומה לטובת התובע וזאת בהמשך לפסק הדין. התובע הגיש תגובה לבקשה שבמסגרתה הצהיר כי "לח"מ (התובע) אין עניין בזכויות הקרקע הנ"ל" וזאת מכיוון שלטענתו, העסקה של התובע עם משפחת עביליני בוטלה.

104. הנתבע ציין כי הבקשה מוגשת בעקבות תגובת התובע שלפיה מסכים למחיקת הערת האזהרה שהיתה רשומה לטובתו וזאת בשל בטלות עסקה והעדר זכויות של התובע במגרש נשוא התובענה.

105. לטענת הנתבע, למעשה התובע משך את ידיו מן התביעה וכאשר על פי הצהרותיו הנ"ל של התובע, אין לו מעמד לנהל תביעה זו וממילא אינו זכאי לסעד המבוקש על ידו בכתב התביעה.

106. בתגובתו לבקשה למחיקת/דחיית התביעה, טען התובע כי דין הבקשה להידחות על הסף תוך חיוב הנתבע בהוצאות, בהיותה בקשה קנטרנית.

107. התובע ציין כי טענתו לבטלות העסקה בינו לבין משפחת עבליני הועלתה עוד במהלך הדיונים אשר התנהלו בתביעה המקבילה בפני השופט רניאל.

108. עוד טען התובע, כי אדרבא, ביטול העסקה שבינו לבין בעלי המגרש (משפחת עבליני) מהווה עילה נוספת לביטול העסקה שבינו לבין הנתבע. ציין כי הוא רכש זכויות במגרש ממשפחת עבליני ומכר את מחצית המגרש לנתבע, כך שאין מחלוקת כי העסקה שבין התובע לנתבע מבוססת על עסקת היסוד שבין התובע לבין משפחת עבליני.

דיון והכרעה

מסגרת נורמטיבית:

109. תקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין") מונה שלושה נימוקים המצדיקים דחיית תביעה על הסף.

110. הלכה היא כי בית המשפט ישתמש בסמכותו לדחיית תביעה על הסף במשורה, בזהירות ובמקרים קיצוניים ויוצאי דופן בלבד, כאשר ככלל יש להעדיף את בירור המחלוקת לגופה – ראו ע"א 9063/12 עזבון המנוח הוראס ריכטר ז"ל נגד Delson ( ניתן ביום 5.9.17).

111. זאת ועוד נקבע כי בית משפט יעשה שימוש בסעד זה של דחיית התביעה על הסף, כאשר אין ולו אפשרות קלושה שבירור התביעה לגופה יניב לתובע את הסעד המבוקש – ראו ע"א 6953/16 אבו חסן נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 10.5.18).

112. לענייננו, נשאלת השאלה: האם פסק הדין של השופט רניאל בהליך הקודם מקים השתק פלוגתא שמצדיק דחיית התביעה על הסף?

113. אקדים כבר ואומר כי התשובה לכך היא חיובית, כפי שאפרט בהמשך.

השתק פלוגתא:

"השתק פלוגתא לא יחול אלא בהתקיים ארבעה תנאים עיקריים: קיומה של זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא שהוכרעה במסגרת פסק הדין הראשון לבין זו העומדת לדיון במקרה הנדון; שנית, קביעתו של ממצא פוזיטיבי באותה פלוגתא במסגרת פסק הדין הראשון, להבדיל מממצא שנקבע עקב היעדר הוכחה; שלישית, נדרש כי ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לתוצאה הסופית שנקבעה בהתדיינות הראשונה; תנאי רביעי לביסוסו של השתק פלוגתא הוא זהות בעלי הדין בהתדיינות הראשונה שהוכרעה ובהתדיינות המאוחרת, או היות הצדדים בהתדיינות המאוחרת חליפיהם של הצדדים בהתדיינות הראשונה או היותם "קרובים משפטית" לבעלי הדין שהתדיינו במקרה הראשון...תנאי זה להקמתו של השתק פלוגתא, דהיינו התנאי בדבר זהות בעלי הדין, הינו ביטוי לכלל ההדדיות שהינו יסוד מוסד בדיני מעשה בית דין. בהתאם לכלל זה, כוחו המחייב של פסק דין יפה ביחס לצדדים לאותה התדיינות בלבד. פלוני, שהינו זר להליך ונעדר קרבה משפטית כלשהי לצדדים לו אינו רשאי להסתמך על אותו הליך בהתדיינות מאוחרת, כך שיהא עליו להוכיח את תביעתו או את הגנתו, בהתאם לעניין, מבלי שיהנה מן היתרונות "המניעתיים" שמצמיחה הכרעה שיפוטית אחרת [ראו: זלצמן, בעמוד 525]. במילים אחרות, כלל ההדדיות משמיענו כי אין בעל דין יכול להסתמך על מימצא שהוכרע לטובתו כדי להשתיק את יריבו, אלא אם היה בידי היריב להשתיק את אותו בעל דין עצמו לו הוכרע המימצא לטובתו הוא " – ראו ע"א 9551/04 אספן בניה ופיתוח בע"מ נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 12.10.09).

114. באשר לתנאי הרביעי, זהות בעלי הדין ראוי לציין כי הן התובע והן הנתבע היו צד בהליך הקודם שהתנהל בפני השופט רניאל.

"אין אדם נהנה מהכרעה שנפלה במשפט, אלא אם-כן היה קשור בה, לו ניתן פסק-הדין נגדו" – ראו ע"א 55/52 עירית רמת-גן נ' פרדס ינאי בע"מ, פ"ד י(3) 1804, 1812 (1956)].

115. יודגש, כי לא נדרשת זהות מוחלטת בין כל בעלי הדין בשני ההליכים, לא כל שכן בענייננו, כאשר המחלוקת סובבת סביב עסקת המכר בין התובע לבין הנתבע.

116. העובדה שבהליך הקודם היו צדדים נוספים חוץ מהתובע והנתבע אינה פוגעת באפשרות להחיל את כלל השתק הפלוגתא בענייננו או מפחיתה ממשקלה של הטענה, כאשר הן התובע והן הנתבע שהם הצדדים היחידים בהליך השני היו צד בהליך הראשון.

117. השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני המונע לשוב לדון בפלוגתא שכבר נדונה והוכרעה בהתדיינות קודמת בין בעלי הדין, אף אם עילות התביעה שונות, כאשר מאחורי כלל זה עומדים שיקולי יעילות ומניעת הכרעות סותרות בפסקי דין שונים.

118. כאמור, השתק פלוגתא יתקיים כאשר התמלאו ארבעה תנאים שאוזכרו לעיל ובעניינו ארבעת התנאים מתקיימים ועל כן אני קובע כי חל השתק פלוגתא ביחס לטענות הנוגעות לעסקה בין התובע לנתבע.

119. אכן בהליך הראשון לא הועלתה הטענה שהיחסים החוזיים שהתקיימו בין התובע לבין הנתבע הם פסולים ונוגדים את תקנת הציבור ואשר נועדו להונות את שלטונות המס.

יפים לעניין זה דברי כב' השופטת ארבל בע"א 4087/04 גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (8.9.2005) שם כתבה :
"...מעשה בית דין אינו חל רק לגבי פלוגתאות שהועלו על ידי בעלי הדין בהליך משפטי קודם, אלא אף על טענות שהיה על בעלי הדין להעלותם במסגרת הליך זה...העובדה כי בעל דין מנוע מלהעלות טענה שיכול היה להעלותה בפני בית המשפט במסגרת הליך משפטי, ולא עשה כן, עולה בקנה אחד עם השיקולים העומדים בבסיס דוקטרינת "מעשה בית דין". על צד להליך לדאוג להביא בפני בית המשפט את כל טענותיו הרלוונטיות במועד. העובדה, כי בעל הדין שמנגד יוצא נשכר לכאורה כתוצאה ממחדלו של המערער להעלות את טענותיו במועד, אין בה כדי להצר את תחולת ההשתק".

ראו גם את ע"א 7218/10 שיליאן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, פסקה 13 (29.1.2012).
120. הנתבע בתיק דנן (שהיה התובע בהליך הקודם שנדון בפני השופט רניאל), טען בכתב הגנתו כי:
התובע בתובענה דנן לא מכר מגרש לנתבע אלא התובע שימש כנאמן של הנתבע לרכוש עבורו מחצית זכויות במגרש ממשפחת עבליני לפי הסכם מיום 10.11.15.

הנתבע שילם לתובע סכום של 257,000 ₪.
בפסק הדין שניתן בהליך הקודם, השופט רניאל הכריע בסוגיות הנ"ל שמתעוררות בהליך דנן וקבע כי:
א. לא היתה עסקת מכר בין התובע לבין הנתבע וכי התובע שימש כנאמן לרכישת מחצית הזכויות במגרש מאת משפחת עבליני עבור הנתבע. "... גרסתו של הנתבע 8 (שהינו התובע בהליך דנן – כ.ס. ) כאילו לא רכש את המגרש בנאמנות עבור התובע (שהינו הנתבע בהליך דנן – כ.ס.), אלא התכוון למכור לתובע את מחצית המגרש לאחר שרכש גם אותה עבור עצמו, היא גרסה שקרית ויש לדחות את ניסיונו להטיל את האחריות על עו"ד מלאך ולהציג מצג שווא, כאילו לא ידע שבינו לבין התובע נערכה עסקת נאמנות וחשב שמדובר בעסקת מכר רגילה, אך 'הוחתם' על עיסקת נאמנות...." – פיסקה 132 לפסק הדין, עמ' 31, שורות 20-24.
ב. הנתבע היה צריך לשלם סכום של 250,000 ₪ , הכולל את כל המיסים החלים על המגרש שרוכש הנתבע באמצעות התובע כנאמן. עוד נקבע כי הנתבע הוכיח ששילם סך של 227,000 ₪ מתוך 250,000 ₪ ועליו לשלם עוד הסך של 23,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה ורבית מיום 10.11.15 ועד לתשלום בפועל ובמידה והנתבע ישלים את הסכום כאמור יהיה זכאי להירשם כבעלים של מחצית המגרש.
121. השופט רניאל בהליך הקודם דן בין היתר בעסקת הנאמנות מיום 10.11.15 ובחן את השאלה האם התובע שימש כנאמן עבור הנתבע ברכישת מחצית המגרש והאם הנתבע זכאי להירשם כבעלים של מחצית המגרש.

122. השופט רניאל בחן טענות הצדדים והראיות שהוגשו בפניו וקיבל את התביעה שהגיש הנתבע כאן, ברובה.

123. השופט רניאל קבע כי עדותו של עו"ד מלאך שהעיד מטעם הנתבע כאן (שהיה התובע בהליך הקודם) , הינה מהימנה ביסודה והיא תומכת בגרסתו של הנתבע לנסיבות טרם עסקת הנאמנות ואף לאחריה.

124. עוד קבע כי עדותו של התובע (שהיה נתבע בהליך הקודם – כ.ס. ) היתה לכל אורכה רצופה באי דיוקים וסתירות ודחה את טענתו שעדותו של עו"ד מלאך אינה מהימנה מכיוון שהוגשה למס שבח מקרקעין הצהרה לא נכונה וציין כי מי שהצהיר על התמורה למס שבח מקרקעין הם הנתבע והתובע עצמו שהם אלה שהצהירו הצהרה שקרית וכי עו"ד מלאך רק אישר את חתימתם.

125. עוד צויין כי, מס שבח מקרקעין לא קיבל את ההצהרות שהוגשו לו ובעקבות כך עו"ד מלאך הגיש השגה על החיוב במס שבח אך לא טען דבר לגבי התמורה וכי נושא התמורה שהוצהרה הוא נושא צדדי ואינו מכריע בשאלות השנויות במחלוקת.

126. השופט רנאיל הגיע למסקנה כי לא היתה עסקת מכר בין התובע לבין הנתבע וכי התובע שימש כנאמן לרכישת מחצית הזכויות במגרש מאת משפחת עבליני עבור הנתבע. עוד קבע כי הנתבע היה צריך לשלם 250,000 ₪ סכום זה כולל את כל המסים החלים על המגרש שרוכש הנתבע באמצעות התובע כנאמן וכי הנתבע הוכיח ששילם רק 227,000 ₪ מתוך 250,000 ₪ ועליו לשלם עוד סך של 23,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה כחוק מיום 10.11.15 ועד לתשלום בפועל ובמידה וישלם זאת יהיה זכאי להירשם כבעלים של מחצית המגרש.

מעבר לאמור לעיל, אוסיף כי הקביעות הנ"ל ניתן לבסס גם כן; על פי הראיות שהובאו בפניי. לא ניתן לומר כי בעת שעו"ד מלאך אישר חתימות התובע והנתבע על מסמכי מס מקרקעין הוא ידע כל הפרטים וכי הדבר לא הוכח במידה מספקת, על כן מי שהצהיר לרשויות המס הצהרה לא נכונה הם התובע והנתבע. זאת ועוד' התובע לא הניח תשתית עובדתית ומשפטית שיהיה בה כדי להוביל למסקנה שיש לבטל את העסקה.

עולה בבירור כי הדיווחים לרשויות המס היו שונים מהנטען על ידי הצדדים וכי לכאורה ידם של כל אחד מהמעורבים טמונה בצלחת הן מתוך ידיעה, שיתוף פעולה והסכמה על מנת שתשלום המס שיחול על העסקה יהיה נמוך ככל שניתן, זאת מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה. מכאן, אין לתת יד למעשים אלו ובשל הפעולות הנ"ל להביא לביטול העסקה , כי הרי תוצאה ככזו עלולה להוביל לכך שהחוטא יוצא נשכר. על כן, ובשל הנימוק הנ"ל דין התביעה להידחות.

סוף דבר:

127. אשר לכל המקובץ לעיל, אני דוחה את התביעה מחמת השתק פלוגתא וגם לגופה.

128. אני מחייב את התובע בתשלום הוצאות לנתבע בסך של 5,000 ₪. הסתפקתי בסכום הנ"ל בשל העובדה כי שני הצדדים תרמו במעשיהם למסור הצהרות לא נכונות ולא תואמות את ההסכמות ביניהם ביחס למחיר העיסקה האמיתי כפי שהוכח בפניי.

המזכירות תמציא עותק לצדדים.

ניתן היום, כ"ו אב תש"פ, 16 אוגוסט 2020, בהעדר הצדדים.