הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 30112-02-14

לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון
התובע
שמואל שולנר ת.ז. XXXXXX586
נגד

הנתבעת
אגד-אגודה שיתופית לתחבורה בע"מ

פסק דין

מבוא

1. בתביעה זו מבקש התובע (להלן: "מר שולנר"), יליד 1962, אשר התקבל ביום 18/9/1989 כחבר מן המניין אצל הנתבעת (להלן: "אגד"), והיה חבר אגד עד מועד האירועים נשוא הליך זה, להצהיר כי פסק הדין המשמעתי שניתן בעניינו ביום 7/7/2013, ואשר הפך חלוט לאחר שערעור עליו נדחה מיום 14/11/2013 , בטל ומבוטל.

בנוסף, עתר מר שולנר כי בימ"ש זה יחייב את אגד להחזיר אותו לעבודה סדירה. כן ביקש מר שולנר כי בית משפט זה יורה לאגד לבטל כל סנקציה שהוטלה עליו וכן להימנע מקיזוז כל סכום או לפגוע בכל זכות מהכספים או הזכויות המצויות בידי אגד ושייכות למר שולנר או מגיעות לו, לרבות קנסות והוצאות משפט שהוטלו עליו.

עוד ביקש מר שולנר בתביעתו לחייב את אגד לשלם לו הפסדי שכר בגין חודשי השעייתו עד מועד פסק הדין בהליך המשמעתי. סכום זה במועד הגשת התביעה כאן הועמד על סך של 371,520 ₪ לפי הפסד חודשי של 21,180 ₪ ל-17 חודשים, והכל בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד ה השעיה.

לחלופין, נתבע סכום המגיע לכל חבר אגד בגין השעייתו עקב הליכי משמעת המנוהלים נגדו ומהם הוא מזוכה עפ"י סעיף 89(1) לתקנון משפט החברים (להלן: "התמ"ח") ללא כל הפחתה של סכומים שהשתכר מר שולנר במקומות אחרים. סכום זה חושב על ידי מר שולנר לפי הפסד חודשי של 4,815 ₪ ל-17 חודשים, בסך הכל 85,948, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. כן עתר מר שולנר להורות כי, באם תיבחר חלופה זו של הסעד החלופי, להותיר בידו סכומי הלוואה שקיבל בתקופות השעייתו.

עוד ביקש מר שולנר לזקוף לזכותו ימי חופשה ודמי הבראה שהופסק לזקוף לזכותו ממועד השעייתו. מר שולנר עתר עוד כי בית משפט זה יורה לזקוף לזכותו ותק שלא נצבר בתקופת ההשעיה, וכן להעניק לו תלושי חג שלא קיבל בתקופת ההשעיה. עוד ביקש מר שולנר לחייב את אגד בהוצאות משפט בגין הליך זה.

2. יובהר כבר עתה כי התובע אינו עותר במסגרת הליך זה לסעדים כספיים נוספים כגון מענק פרישה, פנסיה תקציבית וכיוצא באלה.

נושאים אלו הועלו במסגרת ניסיונות להסדיר המחלוקת בין הצדדים באופן שלא יחייב מתן פסק דין. לצורך כך הגישו הצדדים סיכומי טענות ותחשיבי נזק, בהם הייתה התייחסות לסעדים נוספים מעבר לנתבע בכתבי הטענות.

משלא הושגה הסכמה בין הצדדים, גם לאחר שניתנה הצעת בית משפט, לאחר הגשת סיכום טענות ותחשיבי נזק , יש לשוב למסגרת המחלוקת שנ קבעה בכתבי טענות הצדדים.

טענות שנשמעו במסגרת שמיעת הראיות בנוגע להפסדים כספיים שנגרמו לתובע נשמעו כדי לתמוך או לסתור טענות התובע באשר לפגיעה שספג עקב ניהול הליכי המשמעת נגדו, אותם הוא מבקש בהליך זה לבטל . אין בכך להרחיב מסגרת המחלוקת בין הצדדים.

3. הטענות בגינן עותר מר שולנר לבטל פסקי הדין שניתנו בהליכי המשמעת שנוהלו נגדו במשפט חברים באגד הן:

א. ההליך המשמעתי נוהל באופן לא תקין משום שההליך המשמעתי המנוהל באגד בבסיסו אינו תקין.
ב. ההליך המשמעתי שנוהל נגד מר שולנר נוהל משיקולים זרים ותוך שימוש לרעה בהליך משמעתי למטרה פסולה של הוצאת מר שולנר, שלא בצדק, מאגד.
ג. פסק הדין בהליך המשפטי התבסס על ראיות פסולות שהתקבלו כתוצאה מחקירה פסולה שנוהלה נגדו תוך פגיעה בפרטיות ובהיעדר אזהרה.
ד. פסק הדין בהליך המשמעתי אינו סביר, נפלו בו טעויות מהותיות והוא ניתן תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי, והענישה הגלומה בו אינה מידתית.

4. אין מחלוקת בין הצדדים כי:

א. מר שולנר היה מיוצג על ידי עורך דין בכל ההליכים המשמעתיים שנוהלו נגדו באגד, בשני הדרגים.
ב. מר שולנר הורשע בעבירות של מרמה ואי יושר בשלושים ושבעים מקרים שהתרחשו ב-33 תאריכים שונים ובהם התגלתה חוסר התאמה בין עבודתו של מר שולנר בפועל וד ווחו בכרטיסי העבודה ששלח למחלקת הרישום באגד. בכרטיסי רישום אלה לא ביצע מר שולנר תיקון של הכתוב בהם בנוגע לשעות שעבד בפועל , ולא דיווח על שעות עבודה אחרות או שעות עבודה חריגות אחרות שביצע במקום אותן שעות שנרשמו ובהן לא עבד מר שולנר או בגינן יש לקזז או לשנות את אי ההתאמה בין הדיווחים על שעות עבודה ושעות עבודה בפועל שביצע מר שולנר. כרטיסי עבודה אלו שימשו בסיס לקביעת שכרו.
ג. טענת מר שולנר לפיה סבר שעבודתו כפקח הינה עבודה שלכאורה אינה אמורה להיות מוגבלת בהגדרת שעות וסברה זו אושרה על ידי מנהל התנועה באגד האחראי עליו במחוז חיפה נדחתה לגופ ה בפסקי הדין המשמעתיים.
לא נסתרה הטענה שמר שולנר לא דיווח על שעות חריגות שביצע לטענתו והוא ראה בהם שעות עבודה שיש לשלם עליהם לרבות שעות עבודה שביצע מביתו ושיש לקזזן כנגד שעות שחסרו להתאמה בין דיווחיו על שעות עבודתו ובין שעות עבודתו בפועל.
ד. מר שולנר הורשע בסעיפי האישום 113(א) ו-113(ב) לתמ"ח ונמצא כמי שגרם גרימה רעה לעסקי האגודה ומטרותיה וכמי שעשה מעשים בלתי הוגנים שיש בהם יסוד של אי יושר כלפי האגודה.
ה. בטרם הוחלט על העמדת מר שולנר לדין משמעתי בוצעה נגדו חקירה באמצעות מבקרים ותצפיתנים שתיעדו מחוץ לביתו זמני עבודתו בפועל. כמו כן בוצעה בעניינו חקירה באמצעות חוקר פרטי. חקירות אלו העלו ממצאים בנוגע ל-37 מקרים בהם נחשד מר שולנר בדיווח שאינו נכון בנוגע לשעות עבודתו.
ו. במשפט החברים בדרג א' התקיימו 18 ישיבות במסגרתן העידו 16 עדים והוגשו ראיות. מר שולנר יוצג ע"י עו"ד בהליך המשמעתי בדרג א' ובערכאת הערעור בדרג ב'. בסיום הדיון בדרג א' שהתקיים בפני שלושה שופטים, הוגשו סיכומים ולאחריהם ניתן פסק דין פה אחד מבלי שהייתה דעת מיעוט . פסק הדין השתרע על פני 47 עמודים.
ז. המשפט בדרג א' החל ביום 13/11/2012 ושמיעת הראיות בו הסתיימה ביום 2/5/2013. שמיעת סיכומי הצדדים הייתה ביום 13/5/2013 ופסק הדין בדרג א' ניתן ביום 7/7/2013.
ערעור לדרג ב' הוגש על ידי מר שולנר ביום 17/7/2013 וביום 14/11/2013 ניתן פה אחד פסק הדין של הערעור בדרג ב' בו ישבו חמישה שופטים.
ח. כל ההליך שנוהל נגד מר שולנר בשתי הערכאות ארך שנה ויום.

5. אגד בכתב הגנה מפורט שהוגש מטעמה אליו צירפה כל המסמכים הרלוונטים מההליך המשמעתי שנוהל נגד מר שולנר, טענה כי דין התביעה להידחות.

אגד טענה כי אין לאפשר בדרך של הגשת התביעה כאן דיון מחודש בהליך המשמעתי שנוהל כדין נגד מר שולנר בביה"ד המוסמך לכך עפ"י התקנון.

בכתב ההגנה נטען כי כל טענותיו של מר שולנר בהליך זה הועלו על ידו ונידונו בהליך המשמעתי שנוהל נגדו וכי טענות שלא הועלו שם לעניין פסלות שופטים אין לדון בהם כעת משום שיש לראות את מר שולנר כמוותר עליהן. זאת משום שמר שולנר לא העלה אותן במועד.

6. עוד נטען על ידי אגד, כי הדרישה לבטל הרשעת מר שולנר משום שלא קיבל אזהרה בטרם הוחל נגדו בהליך משמעתי אינה סבירה ואין לה כל מקור חוקי. נטען כי, באופן דומה, אין זה סביר לבקש שמשטרת ישראל תזהיר כל עבריין בטרם תחל בחקירה נגדו או בטרם תחליט באם הניבה החקירה ראיות ממשיות מספיקות להגיש כתב אישום נגדו.

7. עוד נטען על ידי אגד שהשעיית מר שולנר נעשתה כדין עפ"י ה וראות התמ"ח, כאשר א ין הגבלה לתקופת ההשעיה באם כתב התביעה בהליך המשמעתי מוגש תוך 90 יום. עוד נטען כי במקרה דנן לא התמשכה ההשעיה מעבר לסביר משום שההליך המשמעתי התנהל בקצב סביר וחלק מדחיות המועד בהליך המשמעתי התבקשו על ידי ב"כ מר שולנר דווקא ונענו . נטען כי ההליך המשמעתי בדרג א' הסתיים בחלוף פחות משמונה חודשים מהדיון הראשון ותקופת ההשעיה המשיכה משום שמר שולנר בחר לערער על פסה"ד המשמעתי לדרג ב'. נטען כי גם הליך הערעור נמשך זמן סביר וכל ההליך הסתיים בתוך שנה ויום ממועד הדיון הראשון. נטען כי תקופה בת שנה לניהול הליך משמעתי הוכרה בפסיקה, רלוונטית קודמת, כסבירה.

8. עוד נטען כי למר שולנר שולמו מפרעות בתקופת ההשעיה עפ"י הוראות ה תקנון, שכבר נמצאו סבירות בפסיקה קודמת, רלוונטית, שדנה בכל הנוגע ל תשלום בתקופת ההשעיה.

כמו כן נטען, ודבר זה אושר על ידי מר שולנר, כי הוא עבד בתקופת ההשעיה ועובד גם כיום כנהג מטרונית בחיפה , ואף לומד לימודים גבוהים בנוסף.

9. עוד נטען על ידי אגד, כי מר שולנר מושתק מלטעון טענות כנגד התמ"ח והסדר ההשעיה שבו מכיוון שהוא עצמו היה חבר אגד שנים רבות ופעל לפי הוראות התמ"ח ולא יצא נגדו בכל שנות חבר ותו באגד. עוד נטען כי אין ממש בטענה שהתמ"ח מהווה חוזה אחיד וכן אין ממש בטענה כי נשללו ממר שולנר פיצויי פיטורין משום שזה לא היה עובד אלא חבר באגודה שיתופית וכי גם אם אושרה הוצאת ו מחברות באגד לאור הרשעתו עפ"י סעיף 113(ג) לתמ"ח על ידי אסיפת המורשים, אין בכך כדי לשלול ממנו את רכיב הפיצוי שהופרש לקרן הפנסיה שבה הוא עמית. זאת אלא אם תינתן בעניין החלטה של הוועדה לקביעת זכות שתכריע בכך בהליך נפרד. נטען כי בראשות ועדה זו עומד השופט בדימוס אורי גורן.

עוד נטען כי אין להחיל על אגד חובות החלות על גופים ציבוריים ואת דיני העבודה משום שמדובר באגודה שיתופית פרטית שאינה גוף דו-מהותי. נטען עוד כי גם אם הייתה אגד גוף דו-מהותי חובות מהמשפט הציבורי חלות עליה רק בנוגע ליחסים עם צדדים שלישיים ולא עם חברים האגודה.
10. לאור האמור לעיל, ביקשה אגד לדחות התביעה ולחייב את מר שולנר בהוצאות משפט.

העובדות הרלוונטיות
11. מר שולנר יליד 1962, נשוי + 3 ילדים בגירים. מר שולנר התקבל כחבר מן המניין באגד ביום 18/9/1984 ובמסגרת זו ביצע שורת תפקידי ם ללא דופי, דבר שאף צוין בפסק הדין המשמעתי בעניינו. מר שולנר שירת במהלך השנים באגד גם כנהג, סדרן וקופאי.

12. בשנת 2005 מונה מר שולנר לתפקיד פקח תנועה ובמסגרת זה אמור היה לבצע עבודתו מדי בוקר בימים א'-ה' בין השעות 05:30 – 09:00, לאחר מכן מידי אחר הצהריים בין השעות 12:30 – 18:00. בימי ו' אמור היה התובע לעבוד בין השעות 06:00 – 15:00.

לצורך ביצוע עבודתו כפקח הועמד למר שולנר רכב והוא היה אמור לפקח על תקינות השירות שניתן על ידי אגד בגזרה שהוקצתה לו בחיפה.

גם עפ"י ממצאי פס קי הדין המשמעתי, עד לשנת 2012 , עת התגלו חשדות באגד בנוגע לצור ת עבודתו של מר שולנר, וחשדות כי מר שולנר מבצע דיווחים שאינם מדויקים בנוגע לשעות עבודתו, נחשב מר שולנר כפקח המבצע עבודתו בצורה טובה. מר שולנר אף קיבל שבחים על עבודתו.

13. בשנת 2012 לכשהתגלו חשדות בנוגע לצורת עבודתו של מר שולנר ובנוגע לדיווחים על שעות עבודתו נערכו אחרי מר שולנר מעקבים. לצורך כך נשכרו על ידי אגד שירותי חוקר פרטי . חקירות אלו גילו לטענת אגד כי מר שולנר נוטש משמרתו בטרם עת או מתחילה באיחור רב. בהשוואה לדיווחיו בנוגע לשעות עבודתו מעקבים אלו גם גילו, לטענת אגד , כי מר שולנר מסר דיווחי כזב בכרטיסי העבודה שלו שהיוו בסיס לחישוב שכרו. מר שולנר נחשד שדיווח על שעות עבודה בהן כלל לא עבד. יצויין כי מר שולנר לא דיווח על שעות אחרות שעבד לטענתו במקום שעות אלו, עליהן דיווח דווח כזב בכרטיסי העבודה שלו.

לטענת מר שולנר במהלך עבודתו כפקח הוא השקיע שעות רבות מעבר לשעות עבודתו כפי שהוגדרו בסידור העבודה מבלי לדווח על כך ומבלי לדרוש שכר על כך. לטענתו, שעות עבודה אלו הן תחליף לשעות עליהן דווח.

14. ביום 29/8/2012 נחקר מר שולנר בוועדת הפיקוח של אגד ובמסגרת חקירתו הוצגו לו החשדות נגדו. מר שולנר חתם בתום חקירתו על פרוטוקול חקירתו, נספח ב' לכתב ההגנה (להלן: "פרוטוקול חקירה בועדת הפיקוח"). בחקירה זו הודה מר שולנר כי הדיווח בכרטיסי העבודה שלו אינו נכון וכן אמר כי הוא הצטער על כך.

15. ביום 29/8/2012 הושעה מר שולנר מעבודתו על ידי מר גיל ברג מנהל אגף תפעול צפון, זאת בעקבות והחשדות נגדו, וביום 3/9/2012 אושרה ההשעיה בדיון שהתקיים במזכירות האגודה. האישור ניתן לאחר שנערך למר שולנר שימוע וזה אף הגיש מסמך בכתב שהחיל טענותיו והכל לפני השימוע.

טיעוניו של מר שולנר נשמעו בשימוע וביום 3/9/2012 הוחלט במזכירות אגד להשעות את מר שולנר מעבודתו ולהעמיד לדין משפטי בעבירות על פי סעיפים 113 (א'-ג') לתמ"ח הכוללים גם המלצה על הוצאה מחברות באגד.

16. ביום 12/9/2012 דיווחה אגד ליועץ המשפטי לממשלה כנדרש בסעיף 269 לחוק העונשין התשל"ג-1977 על הכוונה להעמיד את מר שולנר לדין משמעתי. ביום 18/10/2012 אישרה פרקליטות המדינה לאגד המשך ניהול ההליך המשפטי.

17. ביום 9/9/2012 הגיש תובע מטעם אגד כתב תביעה לביה"ד המייחס למר שולנר 37 אירועים של רישומים כוזבים על שעות העבודה בין התאריכים 10/7/2012 – 14/8/2012 וביום 13/11/2012 החל המשפט המשמעתי שניהלה אגד נגד התובע.

במהלך כל ניהול ההליך המשמעתי יוצג מר שולנר ע"י עו"ד שלמה אבנרי.

18. במהלך ניהול ההליך המשמעתי בדרג א' בהתאם לתמ"ח בפני שלושה שופטים נוהלו 18 ימי דיונים, העידו 16 עדים והוגשו 200 מסמכים. לאחד השופטים בהרכב שהעיד בפני השכלה משפטית.

19. ביום 7/7/2013 נתנו שופטי דרג א' פסק דין פה אחד שהשתרע על פני 47 עמודים ובמסגרתו הורשע התובע בביצוע עבירות לפי סעיף 113(א) לתמ"ח. בגין כך מר שולנר קיבל עונש קנס חודש משכורת בפועל (186 שעות). כן הורשע מר שולנר בעבירה לפי סעיף 113(ב) לתמ"ח וקיבל עונש של קנס בגובה ארבע משכורות חודשיות (744 שעות).

עוד המליץ ביהמ"ד המשמעתי בדרג א' על הוצאת מר שולנר מהאגודה בהתאם לסעיף 113(ג) לתמ"ח. לעניין זה ניתנה המלצה מפורטת ומנומקת כאמור בסעיף 107 לפסק הדין.
פסק הדין ניתן פה אחד על ידי שלושת השופטים.

ערעור שהוגש על ידי מר שולנר לדרג ב' והשתרע על פני 15 עמודים, נדחה על ידי כל חמשת השופטים בדרג ב'. זאת בפסק דין שניתן פה אחד מיום 14/11/2013.

20. יצויין כי בגין ניהול שני ההליכים בביה"ד המשמעתי של אגד חויב מר שולנר בתשלום הוצאות, בהליך בדרג א' חויב מר שולנר בתשלום הוצאות בסך של חודש משכורת (186 שעות), ובגין ניהול ההליך בדרג ב' הוצאות בסך של חצי חודש משכורת ( 93 שעות).

21. לאחר סיום ההליך המשמעתי הועברה המלצת ביה"ד עפ"י סעיף 113(ג) לתמ"ח לדיון במזכירות אגד וזו העבירה הדי ון בשאלת הוצאת מר שולנר מחברותו באגד לדיון בהנהלת אגד. זו החליטה ביום 24/11/2013 לאמץ המלצת שופטי ביה"ד המשמעתי ולהמליץ לאסיפת המורשים שהיא הגורם היחיד המוסמך לכך להוציא את מר שולנר מחברותו באגודה.

22. בהתאם להסדר שהושג בין הצדדים לא הובא עניינו של מר שולנר לדיון באסיפת המורשים וביום 16/2/2014 הגיש מר שולנר התביעה כאן.

23. ביום 30/6/2015 , במהלך ניהול ההליך כאן, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה לפיה תכונס אסיפת המורשים לדון בהמלצה להוצאת מר שולנר מחברותו באגד כאשר למר שולנר ולבא כוחו תהיה הזכות להופיע בפני אסיפת המורשים. הסכמת הצדדים כללה הסכמה באשר לאופן הדיון באסיפה.

24. ביום 6/9/2015 הגישו הצדדים לתיק ביהמ"ש הודעה לפיה אימצה אסיפת המורשים את המלצת ביה"ד המשמעתי והנהלת אגד, והחליטה על הוצאת מר שולנר מחברותו באגד.

בדיון שקדם להצבעה החשאית שהובילה להחלטת אסיפת המורשים ברוב של 66 חברים כנגד 4 מתנגדים, נשא דברים גם בא כוח מר שולנר.

25. אין מחלוקת כי גם כיום לאחר החלטת אסיפת המורשים, טרם נערך דיון בעניינו של מר שולנר בוועדה לקביעת זכויות כאמור בסעיפים 12(ד) ו-16(ב) לתקנון האגודה הקובעות תנאים לזכאות לפרישה.

26. עד מועד כתיבת פסק דין זה לא נערך גמר חשבון עם מר שולנר ואולם ב"כ אגד הגישה את המוצג נ/11 הכולל בתוכו הסכומים המגיעים למר שולנר לדעתה היה והתביעה כאן תידחה.

27. ממועד השעייתו של מר שולנר הוא המשיך לעבוד במשרה מלאה ועובד כיום כנהג במטרונית בחיפה. מר שולנר אף לומד לימודים גבוהים במכלה למנהל לימודי הנדסאי תעשייה וניהול.

ניהול ההליך
28. בתחילת ההליך ביקשו הצדדים להעביר ההליך לגישור, כך עפ"י הודעתם מיום 29/10/2014. כשהגישור לא צלח, הסכימו הצדדים בישיבת יום 30/6/2015 לכנס אסיפת מורשים כדי לדון בהוצאת מר שולנר מחברות באגודה, כמתואר לעיל. לאחר מכן הוסכם להגיש תחשיבי נזק לרבות בעניין סעדים כספיים שאינם חלק מהמחלוקת כאן . זאת כדי לשמוע הצעת ביהמ"ש לסיום כל המחלוקות בין הצדדים ללא צורך במתן פסק דין.

29. ביום 29/12/2015 לאחר שכל הצדדים הגישו סיכום טענות מקדמי ניתנה הצעת ביהמ"ש לסיום ההליך ומשזו לא התקבלה, נותר לשמוע ראיות בהליך.

30. במסגרת שמיעת ראיות בהליך זה הסתמך מר שולנר על עדותו היחידה. בטרם נחקר הגיש מר שולנר תצהיר עדות ראשית מטעמו.

מטעם אגד נשמעו העדים כדלקמן, לאחר שכל אחד מהם נתן תצהיר עדות ראשית מטעמו: א. מר יעקב ברוך ששימש יו"ר השופטים דרג א' במשפט המשמעתי של מר שולנר.
ב. מר ארז אלחנן מזכיר המזכירות והנהלת אגד.
ג. גב' אורנה כהן מנהלת מחלקת שכר באגד.
ד. מר יניב ספראי אחד השופטים בדרג א' שדנו בעניינו של מר שולנר.

31. במהלך ההליכים הוגשו לי כל המסמכים הרלוונטים להתדיינות בביה"ד המשמעתי של אגד (דרג א' ודרג ב'). כן קיבלתי תמליל פרוטוקול אסיפת המורשים שקיבלה המלצת ביה"ד המשמעתי להוציא את מר שולנר מחברותו באגד.

32. לאחר סיום שמיעת הראיות הגישו הצדדים סיכומי טענות בכתב.

דיון והכרעה

33. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי אני סבורה כי דין התביעה להידחות. אני סבורה כי אין בימ"ש זה יושב כערכאת ערעור נוספת על ההליכים שהתקיימו בביה"ד המשמעתי של אגד כנגד מר שולנר ואין הוא שומע המשפט מחדש.

אני סבורה כי לא הוכח בפני שבהליך המשמעתי שנוהל נגד מר שולנר נפלו פגמים המחייבים ביטול ההליכים שנוהלו וביטול פסקי הדין שניתנו במסגרתם .

34. בדיקת המסמכים המעידים על אופן ניהול ההליך בביה"ד המשמעתי (דרג א' ודרג ב') מלמדים כי מדובר בהליך תקין שלכל אורכו היה למר שולנר ייצוג משפטי. מדובר בהליך שלא נוהל בסחבת והסתיים במועד סביר. טענות מר שולנר נשמעו ונידונו לעומקן, ולדאבון הלב נדחו. אולם אין בעצם דחיית טענות אלו די כדי להוכיח קיומן של עילות המצדיקות קבלת התביעה וביטול ההליך המשמעתי שנוהל בעניינו של מר שולנר.

35. לטעמי, מר שולנר לא הרים נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח קיומם של פגמים המחייבים ביטול ההליך המשמעתי שנוהל בעניינו ולפיכך דין תביעתו להידחות.

36. אני סבורה כי טענות אגד באשר לתקינות ההליך בדין יסודן הן בכל הנוגע לתקינות ההליך המשמעתי, הן בנוגע להרשעה והן בנוגע למידתיות העונש, ואיני סבורה כי בנסיבות המקרה ההחלטה להעמיד את מר שולנר בהתאם לסעיפים 113(א'-ג') לתמ"ח אינה סבירה או אינה מידתית. כמו כן ההחלטה להרשיעו בעבירות שיוחסו לו וכן ההחלטה להמליץ על הוצאתו מחברותו באגד אינן לא מידתיות בנסיבות העניין, באופן שיש לבטלן. אכן מדובר בעונש חמור שהוטל על מר שולנר. ואולם, בהתחשב בכלל הנסיבות, איני סבורה כי הוכחו התנאים הנדרשים בפסיקה המחייבים ביטול ההליכים המשמעתיים כמבוקש בתביעה זו.

37. אכן העניין שהובא לפתחי בהליך זה אינו פשוט ועסקינן בסנקציות שהוטלו על מר שולנר הגודעות למעשה יכולתו להמשיך ולהתפרנס כחבר באגד, ואין הדבר קל בעיניי. בשל כך נעשו על ידי הצדדים ועל ידי בימ"ש זה מאמצים רבים כדי למצוא פתרון ל מחלוקת בין הצדדים תוך הבנת מצוקתו של היחיד (מר שולנר) מחד ושיקולי האגודה מנגד. אולם כשמאמצים אלו לא נשאו פרי לא נותר ה ל י אלא החובה לפסוק עפ"י הדין . בבואי לעשות כן , עם כל הצער הכרוך בכך , אני סבורה כי מר שולנר לא הוכיח תביעתו ולא הוכיח קיומם של התנאים הנדרשים המצדיקים מתן הסעד המבוקש על ידו.

דיון

המצב המשפטי

38. השאלות המתעוררת בתביעה דנן התעוררו ונדונו בשורת פסקי דין בהם בתי משפט שונים בחנו את תקינות ההליכים המשמעתיים באגד. עניין זה נעשה, יש לזכור, רק במסגרת ביקורת שיפוטית צרה.

כבר נפסק והוכרע כי בכלל בתי משפט לא יתערבו בהחלטות טריבונאלים משפטיים בכלל ובהחלטות ביה"ד המשמעתי של אגד בפרט, אלא במקרים מוגדרים ומצומצמים. זאת כאשר הוכח כי בהליך המשפטי המשמעתי הייתה פגיעה בכללי הצדק הטבעי, הייתה חריגה מסמכות או נתגלתה אי סבירות קיצונית בהליך.

39. עוד נפסק והוכרע כי בתי משפט אינם יושבים כערכאת ערעור נוספת על הכרעות בתי הדין של משפט החברים באגד ואין הם יכולים לשים שיקול דעתם תחת שיקול דעתם של השופטים במשפט החברים של אגד. נפסק כי הביקורת השיפוטית על מלאכתם של הטריבונאלים המשמעתיים דומה בהיקפה ובעילותיה לביקורת המקובלת במשפט המנהלי.

40. בהתאמה נפסק כי עילות הביקורת השיפוטית על מלאכתם של טריבונאלים משמעתיים לרבות בנוגע למשפט החברים של אגד מצומצמת לבדיקה האם החלטות אותם טריבונאלים עומדות בניגוד לחוק או לתקנון, נוגדות עקרונות צדק טבעי, התקבלו בחוסר תום לב, חוסר סבירות או בניגוד לתקנות הציבור.

כן נפסק כי בין עילות הביקורת השיפוטית ניתן לכלול גם את זו המסמיכה את בתי המשפט לבדוק חומרת הענישה וסבירותה בוודאי מקום בו הטריבונאל המשמעתי הינו טריבונאל של אגודה המאגדת חברים על בסיס תעסוקתי.

41. האמור לעיל נכתב ונפסק לאור קביעות בתי המשפט בשורה ארוכה של פסק דין שדנו בעניין על רקע הצורך למצוא איזון נדרש בין עצמאותם של טריבונאלים משמעתיים שהפסיקה הכירה בהם, בנחיצותם ובסמכותם ואף התייחסה אליהם באופן אוהד, ובין הצורך בפיקוח משפטי על פעולתם אם כי כזה שהוא מצומצם ומאופק.

42. את הקביעות כאמור לעיל, המהוות סיכום תמציתי שאינו ממצה, ניתן למצוא בשורת פסקי דין שסיכמו את הסוגיה לרבות במיוחד:
ת"א (מחוזי חיפה) 624/01 צבי שטרן נ' אגד פסק דין מיום 29/5/06 והאסמכתאות שם (להלן: "פס"ד השופט עמית")
ע"א 7162/06 צבי שטרן נ' אגד פס"ד מיום 17/2/08.
ע"א 836/93 אגד נ' איגנט פ"ד מ"ט (2) 753 (להלן: "פסק דין מאור איגנט")
ת"א 389/01 קרסנר נ' אגד פס"ד מיום 28/9/04
ע"א 11693/04 קרסנר נ' אגד פס"ד מיום 15/5/06

43. לעניין זה אשוב ואציין כי צודקת ב"כ אגד בסיכומיה שחלק מטענות מר שולנר בהליך כאן נטענו על ידו בעבר לאחר דיון בהם נדחו וכיום ממחזר ב"כ התובע בפני טענות אלו. טענות אלו נטענו גם על ידי ב"כ מר שולנר בהליכים אחרים בעניינם של חברי אגד אחרים ונדחו שם לגופם ולמרות זאת ב"כ מר שולנר שב ומבקש הכרעה נוספת בטענות אלו.

44. כך נפסק והוכרע כי אין בימ"ש המפקח על עבודת טריבונאלים משפטיים פותח מחדש הדיון המשמעתי בפניו ומאפשר שמיעתו מחדש.

כך גם נפסק כי טריבונאל משמעתי באגד כן רשאי להמליץ על הוצאת חבר מהאגודה ועונש זה לכשעצמו אינו מהווה חריגה מסמכות, פגיעה בתקנות הציבור או בכללי הצדק הטבעי, ובמקרים שאינם מעטים כן יכול להתחשב כעונש מידתי וסביר.

45. זה המקום גם להבהיר כי פסקי הדין שהביא ב"כ התובע בסיכומיו בתמיכה לטענותיו כי כן ארעו מקרים בפסיקה בהם בוטלו פסקי דין משמעתיים שניתנו על ידי טריבונאלים משמעתיים באגד אינם רלוונטי לענייננו.

לטעמי, לאחר עיון מדוקדק בסיכומי הצדדים ובפסיקה אליה הופניתי, אני סבורה כי צודקת ב"כ אגד בטיעונה כי אין בנמצא פסק דין הפוסל הכרעה שיפוטית של טריבונאל משמעתי של אגד ככזה ומשפטי החברים באגד לא נמצאו בלתי ראויים וניתנים לפסילה ככאלה.

46. ב"כ התובע מפנה תשומת הלב להכרעה בתיק ה"פ 11423/99 גיל חסון נ' דן, פס"ד מיום 28/4/02 (להלן: "פס"ד חסון"). עיון בפסק דין זה מלמד כי אין הוא רלוונטי לעניינו. זאת משום שבפסה"ד חסון, שבחן תקינות פסק הדין המשמעתי, שניתן בעניינו של חסון, לא נקבע כי ההליך המשמעתי לכשעצמו לא היה תקין. גם לא נקבע בפסק דין חסון כי אין להתיר הליך משמעתי כזה מקום בו מדובר באגודה שחברים התאגדו בה לצרכי פרנסה. כל שנקבע בפסק דין חסון הוא שהעובדות כפי שנקבעו בפסק הדין אינן מספיקות כדי להרשיע את מר חסון ולקבוע כי הוא ביצע עבירות של גניבה, מעילה וזיוף. עוד נקבע כי ההתנהגות של מר חסון כפי שהוכחה בהליך תקין שנוהל יכולה לעורר חשד ואולם הרינונים והתלונות האנונימיות שהצטרפו להתנהגות מר חסון שהוכחה אינם מספיקים כדי להרשיע אדם בעבירות פליליות של גניבה, מעילה וזיוף.

47. במקרה דנן אין לפסק דין חסון רלוונטיות כי בענייננו הודה מר שולנר בביצוע המעשים בגינם יוחסו לו העבירות בהן הורשע. במקרה דנן נוהל הליך משפטי במשך שנה, נשמעו עשרות עדים, כאשר מר שולנר מיוצג בכל ההליך וניתנו שני פסקי דין מקיפים שניתחו את הראיות שהובאו בפני הטריבונאל המשפטי, וניתנו בהתאמה הכרעות מנומקות.

לא מצאתי וגם אין טענה כי הקביעות העובדתיות שקבעו שני הטריבונאלים המשפטיים במקרה של שולנר אינן מספיקות לצורך הרשעה בעבירות בהן הורשע מר שולנר. גם לא נטען ולא הוכח במקרה של מר שולנר כי החשדות כנגדו לא הוכחו ברמה הנדרשת בהליך פלילי. שהרי כאמור מר שולנר הודה בביצוע המעשים שיוחסו לו.

48. ב"כ מר שולנר תולה יהבו גם על האמור בפסה"ד מאיר איגנט שאוזכר לעיל.

ואולם, גם עיון בפסקי הדין שניתנו בעניינו של מר איגנט מלמדים כי אין בהם את שמבקש ב"כ מר שולנר למצוא בהם. ההסתמכות על פסיקת ביהמ"ש המחוזי בעניינו של מר מאיר איגנט או על פסק דינו של השופט מצא שהי ה בדעת מיעוט בפסה"ד אינה במקומה. שהרי ע"פ הלכת פס"ד איגנט נמצא כי למרות שבתי משפט מוסמכים להתערב, במסגרת הפיקוח שהם מפעילים על פעולות בתי דין משמעתיים , גם בענישה שהוטלה במקרה ספציפי על ידי בי"ד משמעתי הרי שבמקרה הספיציפי שנידון בפסק דין איגנט ענישה של הרחקה מהאגודה נמצאה סבירה ומידתית.

49. יש לזכור כי בפסק דינו של כב' השופט כך בסעיף 2ג' לפסק דינו (עמ' 841) לפסה"ד נאמר:

"הנכון הוא שהעונש שהוטל על המערער נראה, על פני הדברים, חמור מאוד, והפגיעה במערער היא קשה. אך לדעתי מדובר בעבירות לא קלות. גם אין אנו יודעים מה קדם לעריכת הבדיקה אצל המערער, ומה המידע שהיה בידי אלו שהורו על מבחן יושר זה. אחרי הכל, אין זה דומה למקרה שבו מציעים להוציא חבר מהאגודה בשל עבירה משמעתית פעוטה, כגון הפרת סדר שולית או נקיטת לשון בוטה כלפי הממונים עליו. ייתכן כי במקרים אלה היה מקום אף להתערבותו של בית המשפט. אלא שלפנינו מקרה אשר לגביו הגיעו חברי בית הדין, כנראה, למסקנה כי עליהם להחמיר במיוחד, על מנת להתמודד עם תופעה של אי יושר שיש להביא לסיומה על ידי הטלת עונש מרתיע , הם בוודאי גם, היו מודעים לכך שמטבע הדברים קשה בדרך כלל לגלות עבירות כאלה"

50. אכן בפסק הדין איגנט התקבל ערעור מר איגנט כנגד פעולת אגד אשר המשיכה בביצוע פסה"ד המשמעתי ובהליכי הוצאת מר איגנט מחברותו באגד בדרך של הגשת בקשה לאסיפת החברים להוציא את מר איגנט מחברותו באגד למרות שפסק הדין המשמעתי נפסל על ידי ביהמ"ש המחוזי והוגשה בקשה לערער על פסק הדין המשמעתי.

ואולם, מן הצד השני התקבל ערעור אגד על פסק הדין המחוזי, פסק הדין המשמעתי כן אושר בסופו של יום לרבות ההמלצה הכלולה בו על הוצאת החבר מהאגודה. בפסק הדין הסופו של דבר כן ניתן הכשר לפנות לאסיפת החברים כדי להביא להוצאת חבר מהאגודה.

51. משכך אין בפסק דין איגנט כדי לסייע למר שולנר. זאת במיוחד כשבמקרה דנן עסקינן בחבר אגד שהודה בביצוע 37 מקרים של דיווח שקרי בנוגע לשעות עבודתו וטענותיו כנגד ההליך המשפטי שנוהל נגדו אינן כוללות ערעור על הממצאים העובדתיים שנקבעו בעניינו בהליכים המשמעתיים.

הראיות

52. לפני שאדון בטענות הפרטניות של מר שולנר, אציין כי מר שולנר בחר לבסס תביעתו על עדותו היחידה. עסקינן בעדות יחידה של בעל דין ואני סבורה כי בנסיבות המקרה לא ניתן לבסס על עדות זו קביעת ממצאים עובדתיים נדרשים להכרעה בהליך זה. לטעמי אין די בעדות היחידה כדי לקבוע שמר שולנר הרים את הנטל הכבד המוטל עליו בנסיבות העניין.

53. איני יכולה לקבוע כפי שמבקשת ב"כ אגד בסיכומיה כי עסקינן בתובע, שאינו דובר אמת. אולם אני שותפה לדעה כי מר שולנר ביסס עדותו בחלקה לא על עובדות אלא על תחושות ורחשי לב. במקרה דנן כשעסקינן בעדות יחידה של צד מעוניין אין הדבר מספיק כדי לקבוע שיש לקבל תביעתו.

54. כך לא דייק מר שולנר בעדותו בכל הנוגע למצבה הכלכלי של אגד. כך הגזים בתיאורו את רצון אגד להפטר מחברי האגודה המהווים נטל כלכלי על צוואה ובשל כך נוקטים באגד ביד נדיבה , ולא נדרשת, בהליכים משמעתיים נגד חברי האגודה. כך לא דייק מר שולנר בעדותו בכל הנוגע להטבות הכספיות שקיבל מאגד במהלך תקופת השעייתו.
כך גם לא יכול היה מר שולנר לבסס בראיות של ממש את טענותיו בנוגע לאכיפה בררנית.

55. דוגמא מוחשית לעדות שניתנה מרחשי לב ולא הי יתה מבוססת מספיק הינה זו שהתייחסה לטענות מר שולנר נגד אובייקטיביות הדיינים שישבו בעניינו ושהתרועעו לטענת מר שולנר באופן אסור עם התובע בעניינו. כך גם טענות לפיהם הדיינים והתובע פעלו לפי הוראות שקיבלו מהנהלת אגד בנוגע לאופן הטיפול המשמעתי בעניינו.

עדות מר שולנר התבססה על הסקת מסקנות מטענות בעלמא ושמועות. הוא לא יכול היה לבסס טענותיו כנוגע לקשרים אסורים בין התובע המשמעתי והשופטים אלא על מסקנה שהסיק מעצם הליכתם של השופטים והתובע בצוותא אל חדר האוכל בהפסקת הצהריים. בעדות מר שולנר כלל לא הוכח כי השופטים והתובע ישבו יחדיו באותו שולחן בארוחת הצהריים או סעדו בצוותא. מול טענות מר שולנר עמדה עדות ישירה וסותרת של שני שופטים שישבו במשפט המשמעתי בדרג א' אשר הרשימה אותי בנכונותה.

מדובר בעדויות שסתרו לחלוטין את החשדות לכאורה שמר שולנר העלה בעניינם. עדים אלו הבהירו התנהלותם, תיארו בפרוטוקול עבודתם ודחו לחלוטין הטענה כי הופעלו עליהם לחצים מטעם הנהלת אגד. עדים אלו אף נקבו במקרים ספציפיים בהם קבעו דעה נוגדת לטענות התביעה בהליך משמעתי בו דנו ולא קיבלו טענות התובע המשמעתי.

56. כך גם טענת מר שולנר בנוגע לקונספירציות שהביאו להעמדתו לדיון רק בשל סכסוך פוליטי עם מר חיים נגר, אחד מהפעילים באגד במחוז צפון, לא הוכחה.

לעניין זה צודקת ב"כ אגד בטיעוניה בסיכומיה (סעיף 23 ואילך). טענות אלו של מר שולנר לא הוכחו ונותרו בגדר עדות שמועה בלבד. טענות אלו אף אינן סבירות משום שאין בהן כדי להפריך נכונות עובדות בהן הודה מר שולנר ולפי הודאתו הוא ביצע 37 מקרים של דיווח כוזב על שעות עבודתו. גם אין בטענות אלו כדי להסביר מדוע רק כנגד מר שולנר ננקטו הליכים, ולא ננקטו הליכים דומים נגד חברים אחרים שלא תמכו בקו הפוליטי של מר נגר.

57. במקרה דנן כפי שגם ארע בהתדיינות בעניין שטרן, כמו שהיטיב להגדיר זאת כב' השופט עמית בפסה"ד בעניין שטרן (סעיף 29 לפסה"ד) לא הביא מר שולנר, שבחר להסתמך רק על עדותו היחידה, בדל של תשתית עובדתית כי "חיפשו אותו". הטענה שכל הדרגים באגד חיפשו את מר שולנר גם היא קלושה, נסתרת מהראיות שהובאו בפני ואף אינה סבירה. הטענה גם נדחית בבוחני את אופן ניהול פרוטוקול אסיפת החברים שדנה בעניינו של מר שולנר (ע"פ הסכמת הצדדים) במהלך ניהול הליך זה והחליטה אסיפת החברים לאשר המלצת ביה"ד המשמעתי ולהורות על הוצאת מר שולנר מחברותו כאגד.

עיינתי בפרוטוקול הדיון באסיפת החברים שהסתיים בהצבעה חשאית וגם בטענת מר שולנר ובא כוחו באשר לאופן התנהלותה ואיני מוצאת ממש בטענות מר שולנר. לא הוכחו הפגמים הנטענים .העובדה שעמדת מר שולנר והמלצת בא כוחו לא התקבלו באסיפת החברים אינה מחייבת לכשעצמה את המסקנה שההליך היה פגום.

אני סבורה כי הטענות כנגד אופן התנהלות אסיפת החברים בעניינו של מר שולנר כאשר נוהל פרוטוקול הייתה הצבעה חשאית ולבא כוחו של מר שולנר נתנה הזדמנות אחרונה לשטוח טענותיו של מרשו לאספה אינן סבירות ומעניקה חיזוק נוסף למסקנותיי כאמור לעיל כי מר שולנר לא הרים נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח טענותיו.

טענות כנגד ההליך המשמעתי

58. בבואו לטעון בסיכומיו טענות כנגד ההליך המשמעתי שנוהל בעניינו (בשני דרגים – דרג א' ודרג ב') מפנה ב"כ מר שולנר לפגמים בהליך המשמעתי באגד שמצא כב' השופט עמית בפסק הדין בעניין שטרן שצוטט לעיל (סעיף 66 לפסק הדין ואילך).

אציין כי ב"כ מר שולנר לא התייחס לעובדה כי פגמים שנטענו בעניינו של מר שטרן לא היו קיימים בעניינו. כך בענייננו המשפט בעניינו של מר שולנר (על שני דרגיו) ארך שנה ויום בדיוק. תקופה כזה נמצאה כבר בפסיקה רלוונטית קודמת סבירה. כך מר שולנר יוצג מתחילת ההליכים שנוהלו נגדו על ידי עורך דין .

59. עוד לא ציין ב"כ מר שולנר לאחר שהפנה לפגמים בניהול ההליך המשמעתי ע"פ האמור בפסק דין שטרן כי למרות קיומם של כל הפגמים שנמנו בפסק דינו של כב' השופט עמית, לא נמצא פסק הדין המשמעתי שניתן בעניינו של מר שטרן פסול אלא הוא אושר. משכך, לא ברור כי גם אם במקרה של מר שולנר היו נותרים בעינם פגמים אלו שצוינו בפסק דין שטרן, היה בכך די כדי להביא לביטול פסק הדין המשמעתי בעניינו של מר שולנר, בוודאי אין לבטל פסק הדין המשמעתי שניתן בעניינו של מר שולנר כשהפגמים הרלוונטים תוקנו.

60. כאמור, עיינתי בפסק דינו של כב' השופט עמית ובעניין שטרן ומצאתי כי מרבית הפגמים שצוינו בפסה"ד בנוגע להליך המשמעתי באגד תוקנו עד שמיעת עניינו של מר שולנר.

כך זכות הייצוג במיוחד בהליכים לפי סעיף 113 לתמ"ח הטומנים בחובם סכנת אובדן פרנסה לחבר אגד שיכול להיות מוצא מחברותו ניתנה במלואה למר שולנר.

כך ההליך בעניינו נוהל באופן סביר ללא סחבת, הסתיים (על כל דרגיו) בתוך שנה ויום וזאת למרות שחלק מהדחיות נגרמו גם בשל בקשות שהגיש ב"כ מר שולנר. הליך זה של שנה סביר לאור כמות הראיות שהובאה על ידי שני הצדדים. אציין כי עיון בפרוטוקול הדיונים בביה"ד המשמעתי כמו גם בפסק הדין מלמד כי בוצע הליך מכובד, ענייני, מעמיק וניתנה הזדמנות לכל הצדדים להביא ראיותיהם כראוי.

כך הטענה לעניין הגבלת העיסוק המוטלת על נהג אגד בתקופת השעייתו בגין ניהול הליך משמעתי אינה רלוונטית בענייננו. זאת משום שאין מחלוקת כי מר שולנר עבד בתקופת ההשעייה ועובד גם עתה ואין טענה כי בשל כך נשללו ממנו זכויות כלשהן. בנוסף, בטוחני כי לכשיערך החשבון הסופי עם מר שולנר לא תוטל עליו סנקציה כלשהי בגין עבודתו בתקופת ההשעייה בניגוד לנדרש בתקנון, עניין לגביו העיר כב' השופט עמית את שהעיר בסעיף 68 לפסק הדין שטרן.

כך הטענה לעניין העדר דעת מיעוט בפסקי דין משמעתיים אינה רלוונטית לעניינו. זאת משום שבמקרה של מר שולנר פסק הדין בשני הדרגים ניתן פה אחד לא היתה בעניינו של מר שולנר דעת מיעוט. כמו כן, בהתאם לעדות ששמעתי מהשופטים בדרג א' שישבו בעניינו של מר שולנר בפני הם כן כותבים דעת מיעוט בפסקי דין לכשמתעורר הצורך.

עוד אציין כי בהליכים המשמעתיים של מר שולנר ישבו משפטנים. אחד השופטים, מר ברוך, הוא משפטן בהשכלתו.

61. נכון הוא כי שיטת בחירת השופטים היושבים בדין משמעתי של אגד לא שונתה עד בירור עניינו של מר שולנר וכך גם ההמלצה לקבוע הרכב ערעורים קבוע, ואולם לא היה בכך די כדי לפסול ההליך בעניינו של מר שטרן ואיך בכך כדי לפסול ההליך בעניינו של מר שולנר. בוודאי כאשר מר שולנר היה מיוצג לאורך כל ההליך המשמעתי וטענותיו לעניין משוא פנים אפשרי של השופטים, קירבה לתובע וקירבה בין שופטי דרג א' ודרג ב' לא הוכחו.

טענות אלו נסתרו גם מהאמור מעדות השופטים המשמעתיים שהעידו בפני ואשר התרשמתי מנכונות וסבירות עדותם.

הפרת כללי הצדק הטבעי והתנהלות בלתי סבירה מצד אגד

62. בנוסף, טוען מר שולנר כי יש לבטל פסקי הדין המשמעתיים בעניינו משום:

I. פסקי הדין התבססו על מידע שהושג תוך ביצוע פעולות אסורות של עיקוב וחקירה ומבלי שניתנה למר שולנר התראה בדבר ההשלכות החמורות של מעשיו ומבלי שנתנה לו התראה ואפשרות להיטיב דרכיו.

II. תפקידו של התובע כפקח חייב השקעת זמן נוסף ובפועל עבד מר שולנר ללא שעות וללא נוהל מסודר והשקיע זמן נוסף. נטען כי יש לקזז שעות עבודה נוספות אלו בגינן לא ניתן דיווח כנגד הדיווח הלא נכון של שעות שמסר מר שולנר . כן ראוי היה שלא להתעלם מהצטיינותו בתפקידו כפקח ולתת לעניין זה משקל נגד, הן כשקבע ביה"ד את ההרשעה והן כשדן בעונש.

III. הדרישות לחייב מר שולנר בהצגת רישום שעות עבודה מסודר אינן סבירות לנוכח טיב תפקידו של מר שולנר כפקח.

IV. פסקי הדין שניתנו בעניינו של מר שולנר אינם עומדים בביקורת שיפוטית. כמו כן בהתנהלותו לא פגע מר שולנר לרעה בעסקי האגודה. בנוסף, העונש שהוטל עליו אינו מידתי ועסקינן באכיפה בררנית.

V. ניהול ההליך המשמעתי ותוצאותיו גרמו למר שולנר נזק נוסף בלתי סביר ובלתי מידתי משום שנשללה ממנו האפשרות לאחר כעש רים שנות עבודה באגד הזכות לצאת פנסיה תקציבית באגד.

63. לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי לא מצאתי ממש בטיעוני ב"כ מר שולנר שפורטו לעיל.

הטענות לעניין אכיפה בררנית ומשוא פנים לא הוכחו ואף נסתרו מעדויות שהובאו על ידי אגד.

משבחר מר שולנר להסתמך רק על עדותו היחידה לעניין זה ומשזו נסתרה בעדויות מטעם אגד, אין למר שולנר אלא להלין על עצמו. משכך יש לקבוע כי זה לא הרים נטל ההוכחה המוטל עליו.

לא הובאה כל ראייה כי הגשת ההליכים נ גד מר שולנר הוכתבה ונבעה משיקולים זרים. זאת במיוחד כאשר בין הצדדים אין מחלוקת עובדתית ומר שולנר הודה בביצוע המיוחס לו.

64. הטענה כי היה על אגד להזהיר את מר שולנר לאחר שזה הודה במעשיו ולתת לו הזדמנות נוספת אינה טענה סבירה ולעניין זה יש ממש בטענות ב"כ אגד.

טענה זו גם סותרת טענתו החלופית של מר שולנר, לאחר שזה הודה ברישום כוזב של שעת עבודה כי בפועל, לא היה עליו לעבוד בשעות מוגדרות וכי תפקידו חייב השקעת שעות נוספת ורבות יותר מעבר לאלו שדיווח עליהן.

אם כך המצב, מפני מה היה על אגד להזהיר מר שולנר בטרם תחל בהליכים משמעתיים נגדו בגין ביצוע מעשים בהם הודה?

65. אשר לביצוע מעקבים הוכחכדבעי כי לאגד ולוועדת הפיקוח היו ס יבות טובות לחשוד בהתנהלות מר שולנר ובסופו של יום מר שולנר הודה בביצוע רישום כוזב ב-37 מקרים בנוגע לשעות עבודתו.

איני סבורה כי פניה לחוקר או התחקות אחרי מעשיו של עובד המפר חובת דיווח אמת ובמיוחד כשזה עצמו משמש פקח פסולה או מחייבת ביטול הליכים משמעתיים כנגד עובד שהודה בנכונות הממצאים שהושגו מפעולות אלו.

כמו כן, צודקת ב"כ אגד כי ההתחקות אחר מר שולנר בנסיבות העניין לא נעשתה תוך פגיעה בפרטיות.

עוד אזכיר כי בפני הטריבונאלים המשמעתיים שהרשיעו את מר שולנר בביצוע העבירות בהן הורשע עמדו ראיות נפרדות ועצמאיות מעבר לממצאי החקירות. יש לזכור כי מר שולנר הודה במיוחס לו וכן הוצגו הטפסים בהם מילא דיווח כוזב על שעות עבודתו. די היה בכך בצירוף הראיות שנשמעו כדי לאשר המסקנות אליהן הגיעו טריבונאלים אלו.

66. אשר לטענה לעניין אכיפה בררנית ובחירת סעיפי אישום חמורים מדי שאינם מידתיים, גם בטענות אלו אין ממש. יש לזכור כי עסקינן ב-37 מקרים של דיווח לא נכון על שעות עבודה ובמקרה כזה בחירת סעיפי האישום שיוחסו למר שולנר לא הייתה לא מידתית.

בנוסף את הטענות לאכיפה בררנית בחר מר שולנר להוכיח רק בעדותו היחידה. כבר הראינו לעיל כי טענות אלו לא הוכחו דיין. אין זה סביר בעיני לקבוע שעדותו היחידה של מר שולנר בעניין מספקת וחיזוק לה ניתן למצוא בעובדה שאגד לא הביאה עדים להזים טענות אלו. אין מקום בנסיבות העניין להטיל על אגד כנתבעת נטל שצריך להיות מוטל על תובע במשפט אזרחי.

67. אשר לדרישה למתן אזהרה בטרם העמדה לדין טענה זו גם היא אינה סבירה. על עובד להימנע מביצוע עבירות פליליות ולדווח דיווחי אמת בנוגע לשעות עבודתו. ראוי שידע כל עובד כי אם לא יעשה כן ויתפס הוא יועמד לדין. כל העלאת דרישה אחרת אינה אפשרית. אין מקום לתת אזהרה נוספת למי שפועל בניגוד לחוק ואינו מספק מידע אמתי ונכון בנוגע לשעות עבודתו.

זאת ועוד עסקינן בחבר אגד אשר שימש בתפקידו כעשרים שנה ובאותה תקופה ארוכה פעל ונהג בהתאם לתמ"ח ואף פעל בהתאם לתמ"ח בתפקידו כפקח הנדרש לפקח על פעולת אחרים. במקרה כזה דרישה למתן אזהרה נוספת בטרם נקיטת הליכים למר שולנר אינה סבירה.

68. אשר לטענה כי שלא כדין התעלמו הטריבונלים מן העובדה שהתובע ביצע תפקיד "ללא שעות" ובפועל השקיע זמן רב ושעות עבודה ארוכות מבלי לרשמן ולפיכך לא היה מקום להעמיד לדין ולהרשיעו, גם טענה זו אינה טענה ודינה להידחות. .

ראשית כבר הצהרתי כי התובע הודה בביצוע המעשים שיוסחו לו והביע צער על כך. שנית, התובע הוא זה שבחר לדווח על שעות עבודתו באופן שדיווח. לתובע ניתנה האופציה להעיר הערות על דיווחיו בנוגע לשעות עבודתו והוא יכול היה להוסיף לדיווח דיווח על שעות עבודה נוספות שביצע ולדרוש תשלום עבורן. התובע בחר שלא לעשות כן והעלה טענה זו כי ביצע שעות נוספות עליהן לא דיווח רק לכשהועמד לדין. לטעמי אין בטענה זו כדי לפטור את מר שולנר מאחריותו ואין טענה זו במועד שהועלתה ולאור התנהלות מר שולנר והודאותיו במעשיו יכולה להביא לביטול פסקי הדין המשמעתיים שניתנו בענינו.

69. אציין עוד כי עיון בפסקי הדין שניתנו בעניינו של מר שולנר מלמד כי כל טענותיו לעניין זה הן לעניין רישום השעות הן לעניין נוהל פקח והן לעניין ביצוע שעות נוספות אחרות שיש לקזז כנגד רישום השעות הכוזב שבצע מר שולנר נידונו באריכות בפסקי הדין תוך בחינת כל טענות מר שולנר לעניין זה ונדחו.

אין מקום להתיר דיון מחודש בטענות אלו במסגרת בדיקה שיפוטית שנעשית כפי שנאמר לעיל בגבולות מצומצמים שצוינו לעיל ואסור לערכאה זו להחליף שיקול דעתה בשיקול דעת הטריבונאל המשמעתי. מה גם שלטעמי מסקנות הטריבונאלים המשמעתיים שדנו בעניינו של מר שולנר סבירות ונכונות.

כמו כן, גם אופן ביצוע מר שולנר תפקידו כפקח נלקח בחשבון בפסקי הדין המשמעתיים וצוין שם במפורש כי מדובר בעובד טוב שהצטיין בתפקידו, ביה"ד המשמעתי ציין עם זאת כי תיפקודו הטוב של מר שולנר נדחה בפני חומרת מעשיו של מר שולנר והכל לאחר שקילת טענות ליבונם והכרעה סבירה בעניין.

70. גם הטענה לעניין היעדר מידתיות של סעיף האישום והיעדר מידתיות הענישה לרבות ההמלצה על הרחקה מהאגודה ופגיעה ללא צורך בזכות לפנסיה תקציבית של מר שולנר דינה להדחות.

יש לזכור שוב עסקינן בתובע שהוד ה בביצוע 37 מקרים של רישום כוזב של שעות עבודה כאשר רישום זה שימש בסיס לתשלום שכרו. אין מדובר במעידה חד פעמית או בעבירות פעוטות.

כבר הפננו לעיל לציטוטים מפסקי דין רלוונטים בהם נקבע כי הטלת עונש של הרחקה מהאגודה אינו לכשעצמו לא מידתי והכל תלוי בנסיבות העניין. בצד ענייני האישי המצער של מר שולנר יש לשקול גם אינטרסי האגודה עצמה והמסר שעליה לשלוח לחבריה באשר לחשיבות דיווחי אמת. זאת במיוחד כשעסקינן בחבר אגד ששימש בתפקידי פיקוח כשהוא עצמאי בפעולותיו, ניתנה לו הסמכות לפקח על אחרים ומן הסתם מידת האמון שרוחשים לו ושנדרשת ממנו גבוהה.

במקרה זה, לאור כמות האירועים, טיב תפקידו של מר שולנר והנסיבות שנסקרו בפסקי הדין, איני סבורה כי בחירת סעיף האישום או הענישה שהושתה על שולנר לא היו מידתיים.

71. אשר לטענה לעניין אובדן פנסיה, מדובר בנזק נגרר כתוצאה מהשעייה ומהרשעה שעל מר שולנר היה לקחת בחשבון לאור התנהלותו.

יתר על כן, כפי שהובהר, נטען והוכח כי ממילא במקרה דנן לא התמלאו בעניינו של מר שולנר התנאים שיכלו לזכות את מר שולנר בזכות ליציאה מוקדמת לגמלאות. כמו כן, פי שכבר הובהר, זכויות לעניין זה שנצברו למר שולנר ישמרו וידונו בועדת פרישה. יש לצפות כי לאור הנזק שנגרם למר שולנר עד עתה כתוצאה מההליכים המשמעתיים שנוהלו בעניינו ילקח עניין זה בחשבון.

סיכום

72. לאור כל האמור לעיל אני סבורה כי דין תביעת מר שולנר להידחות וכך אני מורה. לא מצאתי בטענות מר שולנר די כדי להעניק הסעד המבוקש על ידו.

אציין כי בבודקי את אופן ההתדיינות בביה"ד המשמעתי על כל דרגיו איני סבורה כי גם כי פסיקת ההוצאות בהליכים המשמעתיים שנפסקה הייתה בלתי סבירה.

מר שולנר ישלם הוצאות המשפט בסך 15,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.

התחשבתי בפסיקת הוצאות בהליך זה זו בעובדה כי בסופו של יום סיים מר שולנר חברותו באגד ונגדע מטה לחמו שם.

כספים שהופקדו אם הופקדו לרבות ערבויות על ידי מר שולנר יושבו לידיו באמצעות בא כוחו לאחר תשלום הוצאות, על פי פסק דין זה.

כספים שהופקדו אם הופקדו על ידי אגד יושבו לאגד באמצעות בא כוחה.

ניתן היום, ד' אדר תשע"ז, 02 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.