הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 27259-04-18

מספר בקשה:22
בפני
כבוד ה שופט מנחם רניאל

המבקשים:

  1. סלים זידאן
  2. סלאמה זידאן

ע"י ב"כ עוה"ד דוד קצוטי

נגד

המשיבה:
מדינת ישראל
באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
ע"י ב"כ עוה"ד אביטל טוביאנה-אורן

החלטה

על פי החלטתי מיום 9.5.19, לאחר תום שמיעת העדויות בתיק זה, ניתנה החלטה על הגשת סיכומים. היה על התובעים להגיש סיכום טענותיהם עד 8.7.19, והנתבעת עד 22.9.19. אף אחד מהצדדים לא הגיש סיכומים ולא התבקשה הארכת מועד. ביוזמתי החלטתי ביום 25.11.19 על מועדים חדשים. התובעים עד 25.12.19 והנתבעת עד 26.1.2020. שוב לא הוגשו סיכומים. ביום 30.12.19 הוגשה בקשת התובעים להתיר הגשת חוות דעת של רופא או הזמנתו לעדות.

על-פי טענת התובעים, בחודש שעבר (כלומר בנובמבר 2019) חלף התובע 1 ברח' אלנבי 62 בחיפה ושם לב לשלט של רופא בשם ד"ר ג'ורג' גרייב. אז נזכר, כי רופא זה עבד בעבר הרחוק בקופת חולים כללית סניף דלית אל כרמל. עלתה בראשו המחשבה שייתכן שרופא זה טיפל גם במנוחים וייתכן שניתן יהיה להביא אותו לעדות ושיעיד כעד וכמומחה מידיעתו האישית על מצבם הרפואי של המנוחים. בעקבות זאת פנה לסניף קופת חולים הכללית וביקש לברר באילו שנים רופא זה עבד בדלית אל כרמל ואם ניתן למצוא מסמכים הקושרים אותו למנוחים. בסופו של דבר נמסר לו מסמך שהוא תעודה רפואית מיום 22.1.95 המתייחס למהאני חלבי ז"ל . בעקבות זאת פנה לרופא עם המסמך, הציג אותו בפניו וניסה לרענן את זכרונו אודות המנוחים. הרופא אמר, שהוא אכן זוכר אותם ואת מצבם הרפואי ואין מניעה שיבוא להעיד בתיק זה, בין כמומחה באשר למצבם הרפואי, ובין כעד. על כן, ביקשו התובעים לאפשר להם להגיש במסגרת חוות דעת רפואית של רופא זה את המסמך הרלוונטי, וכן את חוות דעתו באשר למצבם הרפואי של המנוחים. לחילופין, ככל שבית המשפט יסבור כך, התבקשלהזמין לעדות את הרופא, ולשם כך להאריך את המועד להגשת סיכומי התובעים.
הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה שעל פי הדין על בית המשפט להתחשב, כאשר מבקשים להגיש ראיה מאוחרת, בשאלות האם מדובר בראיה טכנית ופשוטה, בשלב אליו הגיע המשפט, ובשאלה האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת, ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר. אמנם, התובעים טוענים שיד המקרה היא שהובילה אותם לד"ר גרייב, אך לא הסבירו מדוע לא בדקו מי הרופאים שטיפלו במנוחים טרם הגשת התביעה או בשלב מוקדם יותר של ההליך. מהשתלשלות העניינים המתוארת בבקשה עולה, כי בשקידה סבירה ניתן היה להגיע לאותו רופא גם טרם הגשת התביעה, והתובעים אף לא טרחו לנסות להסביר מחדל זה. ההליך נמצא בשלב מתקדם ביותר לאחר שתי החלטות להגשת סיכומים וכאשר הבקשה הוגשה לאחר חלוף המועד להגשת סיכומיהם.

לטענת הנתבעת, התובעים לא טרחו לפרט מה תרומתם של התעודה הרפואית ושל חוות הדעת העתידית, ומדוע היא מצדיקה חריגה מהמסגרת הדיונית חודשים ארוכים לאחר ישיבת ההוכחות. למסמכים שצירופם מתבקש, לא יכולה להיות כל רלוונטיות לשאלת זכויות המנוחים במקרקעין, ולשאלת הידיעה של האפוטרופוס שלהם. התעודה הרפואית שצירופם מתבקש היא משנת 1995. המסמך מתייחס לאחת המנוחים, ונערך עשרות שנים לאחר המכר. אמנם נאמר בתעודה שהמנוחה סובלת מפיגור שכלי מילדות, אך היא אינה נתמכת בכל פירוט. אשר לחוות הדעת שמבקשים לצרף, לא ברור כיצד חוות הדעת שתיערך היום, למעלה מ-60 שנה לאחר הסכם המכר, תלמד על מצבם הבריאותי של המנוחים בעת החתימה והתובעים לא פרטו בבקשתם דבר בעניין זה. על כן, אף אם התובעים יצליחו להוכיח דבר מה לגבי מצבם הרפואי של המנוחים מעת עריכת הסכם המכר, לא יהיה בכך כדי לסייע בידם לצלוח את משוכות ההתיישנות, השיהוי, היעדר העילה והוכחת הזכויות.

התובעים לא השיבו לתשובת הנתבעת.

על-פי תקנה 127, ככל שביקשו התובעים להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענותיהם, היה עליהם לצרף לכתב התביעה תעודת רופא או חוות דעת מומחה. בית המשפט רשאי לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת לכתב התביעה מטעמים מיוחדים שיירשמו. התובעים לא הביאו בבקשתם טעמים מיוחדים המצדיקים אי-הגשת תעודת רופא או חוות דעת מומחה כמצורף לכתב התביעה. על-פי האמור בבקשה, בירור בקופת חולים היה מעלה, עוד לפני הגשת כתב התביעה, שד"ר ג'ורג' גרייב היה אחד הרופאים שטיפלו במנוחה. התובעים היו בעלי היכולת לברר את הרופאים שטיפלו במנוחים, כפי שעשו לטענתם אחרי שבמקרה עבר התובע 1 ברח' אלנבי 62 בחיפה. סביר להניח שלאורך השנים היו רופאים נוספים שטיפלו במנוחים, וכל אלה היו יכולים להיות ידועים לתובעים עוד לפני הגשת התביעה, כך שניתן היה לפנות אליהם ו להביא את עדותם מידיעה אישית או חוות דעת מומחה מטעמם. התובעים לא טענו ולא הוכיחו דבר לעניין האפשרות לברר מי הרופאים שטיפלו במנוחים עוד לפני הגשת התביעה והגשת חוות דעת או תעודת רופא מטעמם, למרות טענות הנתבעת בעניין זה.
אציין, כי התובעים מבקשים להסתמך על זכרונו של ד"ר גרייב, ומכאן שהם מבקשים להביא אותו כעד מידיעה אישית ולא כמומחה, המעיד עדות סברה על-פי המסמכים הרפואיים ובדיקת המנוחים עצמם לצורך חוות הדעת.

צודקת הנתבעת בטענותיה, כי על פי הדין רשות להגיש ראיה באיחור היא היוצא מן הכלל, במקרים חריגים כאשר ניתן טעם סביר והוגן לפגם שנפל בהתנהלותו של צד, האמור להגיש את כל ראיותיו במועד, על פי תקנה 158 ועל פי רע"א 2948/15 חוסין נ' רשות הפיתוח (ניתן ביום 1.7.15), בו נאמר כי:
"ההלכה הפסוקה הכירה בכך שקיימים מצבים בהם הצורך בגילוי וחשיפת האמת הוא משמעותי, באופן אשר מביא להטיית הכף לקבלת הראיה הנוספת, גם במחיר של פגיעה מסויימת בכללי הפרוצדורה ושיקולים דיוניים. אמות המידה שנקבעו בסוגיה זו בעניין רוזין מורות כי על בית המשפט להתחשב, בין היתר, באופי הראיה הנוספת וב"פשטותה", בשלב אליו הגיע המשפט, ובשאלה האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר. אכן, בהתבסס על קריטריונים אלו אישר בית משפט זה הגשתן של ראיות נוספות גם בשלבים מתקדמים מאד של ההליך, על אף החשש מפני פתיחת שלב ההוכחות מחדש. בשתי הפרשיות הנזכרות דומה כי מעבר לשיקולים שנמנו לעיל, ערך בית המשפט מעין "מאזן נוחות", דהיינו הציב זה מול זה את הנזק הדיוני שייגרם לצד המתנגד להגשת הראיה החדשה בשלב כה מתקדם, אל מול הנזק אשר עלול להיגרם למבקש אם תידחה הבקשה. כמו כן התחשב בית המשפט בפגיעה אפשרית ביכולתה של הערכאה הדיונית לרדת לשורשו של עניין ולחקר האמת. מכל מקום, דגש רב ניתן להתנהלותו הדיונית של המבקש, ועל השאלה עד כמה ניתן לתלות בו את האשם בתקלה הדיונית שנוצרה. המקרים שצוינו לעיל הם בגדר היוצא מן הכלל – ברוב המקרים נשמר בית משפט זה מלהתערב בהחלטת הערכאה הדיונית שלא לאשר הגשתה של ראיה נוספת לאחר תום שמיעת הראיות"

אם כך הדין באשר לראיות שיש להגיש בשלב שמיעת הראיות, כל שכן, כאשר מדובר בתעודה רפואית או חוות דעת מומחה, שהמועד להגישם אף קודם למועד הגשת הראיות, והוא בעת הגשת כתב התביעה.

על כן, בשל העובדה שמדובר בראיה שאינה טכנית ופשוטה, והעדר הסבר למחדל הדיוני באי הגשתה במועד, אני דוחה את הבקשה להגיש את התעודה הרפואית או חוות דעת מומחה מטעם ד"ר ג'ורג' גרייב בשלב זה של הדיון. למרות השלב המאוחר של הדיון, על מנת לאפשר לתובעים להעיד את אחד הרופאים שטיפל במנוחים, הגם שעשה זאת עשרות שנים לאחר המועד הרלוונטי לשאלות השנויות במחלוקת, יותר לתובעים להעיד את ד"ר ג'ורג' גרייב כעד המעיד בידיעה אישית, בלא עדות מומחה, על היכרותו עם המנוחים, בתנאי שהתובעים ישלמו לנתבעת הוצאות משפט ללא קשר לתוצאות בסך 2,000 ₪ וימציאו לבית המשפט ראיות על התשלום עד 20.4.2020 . אם כך יעשו, אקבע מועד לחקירת ד"ר ג'ורג' גרייב. אם לא יעשו כך, יגישו את סיכומיהם בתוך 7 ימים לאחר תום מצב החירום על פי תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), תשנ"א-1991 אשר קבעו שימי מצב החירום לא יכללו במניין ימים.

ניתנה היום, י"ב ניסן תש"פ, 06 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.