הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 26213-08-14

לפני כבוד השופטת ישראלה קראי-גירון

בעניין:
עלי ח'לאילה ת"ז XXXXXX588
ע"י ב"כ עו"ד תייסיר ח'לאילה התובע/המשיב

- נגד –

  1. חאלד טאהא ת"ז XXXXXX045
  2. יוסף טאחא ת"ז XXXXXX234

ע"י ב"כ עו"ד תמים עבד אלחלים הנתבעים/המבקשים
3. מוחמד עלי דיאב זידאן ת"ז XXXXXX444
4. עיזבון המנוח אחמד זידאן והם:
5. מחמוד אחמד זידאן ת"ז XXXX731
6. עאטף אחמד זידאן ת"ז XXXX247
7. לוטוף אחמד זידאן ת"ז XXXX348
8. סמירה אחמד זידאן ת"ז XXXX838
9. רשם המקרקעין נצרת
10. ראוף אחמד זידאן ת"ז XXXX760
ע"י ב"כ עו"ד מוופק זיאדנה הנתבעים

פסק דין

מבוא

1. ושוב נדרש בית משפט זה לדון בתקפות עסקאות במקרקעין שנטען כי בוצעו באמצעות חתימה על חוזים וייפויי כ וח, ואולם הצדדים להן לא עשו הנדרש לצורך רישום הזכויות על פיהן כדי למנוע "תאונות משפטיות", שיחייבו התדיינות כדוגמת ההתדיינות שבפניי.
יש להצטער על התנהלות כל הצדדים בהליך זה אשר הולידה כאמור את התאונה המשפטית, את הצורך בהתדיינות, ומנעה סיום ההליך מחוץ לכותלי בית המשפט באופן שימנע קרע משפחתי חמור, שהדיו הגיעו לכדי אלימות, זאת כאשר התובע והנתבע 2 להליך הם אחים.

2. תחילת ההליך בהגשת כתב תביעה למתן פסק דין הצהרתי וצו מניעה קבוע, בד בבד עם הגשת בקשה למתן צו מניעה זמני המתייחס לרישום זכויות ב-4/18 חלקים בחלקה 55 גוש 17567 מאדמות כפר מנדא (להלן: "הנכס" או "חלקה 55" במקרה שיהיה צורך להתייחס לכל החלקה).

בכתב התביעה התבקש בית משפט זה להצהיר כי התובע הוא הבעלים ובעל הזכויות הבלעדיות בנכס. זאת, מכח עסקת מכר מקרקעין משנת 1982 (להלן: "העסקה") שנערכה בין התובע (להלן: "מר עלי") מצד אחד לבין המנוח מר אחמד עלי זידאן (להלן: " המנוח אחמד זידאן") ובין מר מוחמד עלי זידאן (להלן: "מר מוחמד זידאן") מצד שני. בגין העסקה נחתם ייפוי כ וח המייפה כוחו של עו"ד ונוטריון אליאס שוקרי לפעול לרישום הזכויות על פי העסקה.

3. אין מחלוקת בין הצדדים כי:
א. המנוח אחמד זידאן (שיורשיו הם הנתבעים 10-4) ומר מוחמד זידאן הם אחים, והם הבעלים הרשומים של הזכויות בנכס.
ב. בשנת 1982 נחתמה עסקת מכר זכויות במקרקעין כאמור בייפוי הכ וח (ת/4) שצורף לתביעה, ומשכך אין לנתבעים 10-3 מניעה כי ייעשה שינוי בזכויות הרשומות בנכס. אין מחלוקת כי בוצע דיווח לרשויות המס על העסקה ושולמו מיסים, הנדרשים בגינה.
ג. התובע והנתבע 2 (להלן: "מר יוסף") הם אחים והם חלק מיורשי המנוח מר חוסין טאהא (להלן: "המנוח חוסין טאהא"). למנוח חוסין טאהא היו 9 צאצאים, 5 בנים: מר יוסף (הנתבע 2), מר אברהים טאהא (להלן: " מר איברהים"), מר סובחי טאהא (להלן: "מר סובחי"), מר עלי והתובע, ובנו הבכור של המנוח מר חוסין טאהא, מר פדיל טאהא (להלן: " מר פדיל") (כל צאצאיו הזכרים של המנוח חוסיין טאהא שהם יורשיו יקראו להלן: "היורשים"). בנותיו של המנוח חוסין טאהא לא ירשו את אביהן או ויתרו על חלקן בירושה. שמות בנותיו של המנוח חוסיין טאהא הן: גב'עאליה טאהא, גב' פדילה טאהא, גב' סובחיה טאהא, וגב' נגאת טאהא (להלן: "הבנות").
ד. בין היורשים מתנהלים סכסוכי קרקעות בנוגע לזכויות כל אחד מהם במקרקעין שהיו חלק מירושת אביהם. הדי סכסוך זה הם ההליך כאן, וכן סכסוכים נוסיפם המפורטים בנספח להסכם הסולחה ב/1 (להלן: " הסכם הסולחה"), וכאמור בפרוטוקול הדיון מיום 10/07/16 . זאת, למרות שאין מחלוקת כי בין היורשים כי נחתם בשנת 2000 הסכם חלוקת ירושה. בהליך זה חלוקים הצדדים בשאלה האם הזכויות בנכס נשוא הליך זה הן חלק מירושת המנוח חוסיין טאהא שאז הזכויות בנכס צריכות להתחלק על פי הסכם חלוקת הירושה, או שמא הזכויות בנכס נרכשו בנפרד בשנת 1982 רק על ידי התובע והן שייכות לו בלבד, ואינן מהוות חלק מירושת המנוח חוסיין טאהא.
ה. על פי האמור בייפוי הכח ת/4 נרכשו על ידי התובע, מר עלי, זכויות המקרקעין בנכס מהבעלים הרשומים המנוח אחמד ומר מוחמד, בהסכם שהעתקו לא צ ורף, תמורת תשלום סך של 55,000 ₪, זאת בחודש דצמבר 1982. בהתאם לאמור בייפוי הכוח מר פדיל, אחיו הבכור של המנוח, מונה כמיופה כ וח לבצע ההליכים הנדרשים להעברת הזכויות. אין מחלוקת כי מר פדיל לא פעל לצורך רישום הזכויות, ואלו נותרו רשומות ע"ש המנוח אחמד זידאן ומר מוחמד זידאן.
ו. ביום 31/7/2013 נרשמו הערות אזהרה על הזכויות בנכס לטובת נתבע מספר 1 (להלן: "מר חאלד"), שהוא בנו של מר יוסף, הנתבע. ביום 19/12/2013 נרשמה הערת אזהרה לטובת מר יוסף. אין מחלוקת בין הצדדים כי הערות אלו נרשמו מכוח הסכמי מכר זכויות מקרקעין חדשים שנחתמו וצורפו לתצהירי הנתבעים. עוד אין מחלוקת כי למרות האמור בהסכמים החדשים לא הועברה תמורה נוספת על פיהם, וכוונת הצדדים להם הייתה לשוב ולאשר את עסקת מכר המקרקעין משנת 1982, ולאפשר על ידי כך את רישום הזכויות על פיה.
ז. ביום 20/7/2014 רשם התובע מכוח ייפוי הכוח ת/4 הערת אזהרה נוגדת על זכויות המנוח אחמד ומר מוחמד בנכס, לטובתו.
ח. קיימת מחלוקת בין הצדדים בנוגע לחזקה בנכס, כאשר לטענת מר עלי רק הוא מחזיק ומעבד הנכס, ולטענת נתבעים 2-1 החזקה בנכס כמו גם החזקה ביתרת חלקה 55 היא בידי מר עלי ומר יוסף, כאשר כל אחד מהם מחזיק ב-50% מהחלקה. מר יוסף טוען כי הזכויות בחלקה 55 נרכ שו הן מהמנוח אחמד ומר מוחמד (בעסקה נשוא הליך זה), והן ממר עטיה זידאן שלו היו זכויות בחלקה סמוכה, כאשר הרכישה בוצעה לטובת כל האחים היורשים, ובהתאם להסכם חלוקת הירושה החזיקו הן מר עלי והן מר יוסף ב-50% מהחלקה 55 ועיבדו אותה.

4. מן האמור לעיל עולה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי בשנת 1982 הועברו, תמורת תשלום , זכויות הבעלים הרשומים בנכס (נתבעים 10-3) ולאלו אין כל טענה לזכויות ב נכס. המחלוקת היחידה הינה טיב העסקה שנכרתה בשנת 1982, האם על פי אותה עסקה נמכרו זכויות הבעלים הרשומים בנכס רק לתובע, או מדובר בעסקה שבוצעה על ידי כל יורשי המנוח חוסיין, והרישום בהסכם המכר (שלא הוצג) או בייפוי הכוח ת/4 נעשה מטעמי נוחות.
בהתאמה, המחלוקת הינה האם הזכויות בנכס הן חלק מהסכם חלוקת ירושת המנוח חוסיין טאהא, או הן אינן חלק מירושת המנוח חוסיין טאהא ולכן הסכם חלוקת הירושה אינו מתייחס אליהן והן שייכות אך ורק לתובע.

ההליך

5. תחילתו של ההליך כאמור בבקשה למתן צו מניעה שהגיש מר עלי, בה עתר להורות לנתבעים או למי מהם, להימנע מלערוך שינוי כלשהו ברישום הזכויות בנכס וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית. ביום 22/9/2014 התקיים דיון במעמד הצדדים והושגה הסכמה, מבלי להודות בטענה כלשהי מטענות הצדדים, לפיה לא ייעשה כל שינוי ברישום הזכויות בנכס עד להכרעה סופית של בית משפט זה בהליך זה.
בהתאם להסכמת הצדדים הוגשה תביעה עיקרית ביום 6/10/2014. כתב הגנה הוגש ביום 27/11/2014 מטעם מר יוסף ובנו מר חאלד, ובו נטען רק כי מר חאלד ומר יוסף הם בעלי החזקה בנכס מכ וח הסכמי מכר משנת 2013 שנחתמו בינם ובין הנתבעים 10-3, ושולמו על פיהם מיסים נדרשים ונרשמה מכוחם הערת אזהרה. נטען גם כי הסכמי המכר נחתמו לאחר שבוצעה בדיקה מקיפה של רישום הזכויות בנכס.

בכתב ההגנה אין זכר לטענה כי הסכמי המכר שנחתמו בשנת 2013 נועדו רק לתת תוקף לעסקה משנת 1982 אשר בוצעה כחלק מירושת המנוח חוסיין טאהא והיא חלק מהסכם חלוקת הירושה של המנוח מר חוסיין. בכתב ההגנה של הנתבעים 2-1 נטען במפורש כי הסכמי המכר נחתמו כדין, שולמה התמורה האמורה בהם, ושולמו בגין העסקאות המיסים הנדרשים. בד בבד עם הגשת כתב ההגנה עתרו הנתבעים 2-1 למחוק התביעה על הסף מהיעדר סמכות, ולהעביר הדיון בה לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט לענייני משפחה.

6. ביום 6/9/2015 התקיים דיון במעמד הצדדים (למעט הנתבעים 10-3). ב"כ התובע הצהיר כי אין בידיו הסכם בכתב שמכוחו נחתם ייפוי הכוח ת/4. ב"כ הנתבעים 2-1 הצהיר כי לכתב ההגנה מטעמו לא צורפו נספחים. כל הצדדים הסכימו להמשיך לנהל ההליכים בבית משפט זה.

7. ביום 21/1/2016 הגיש ב"כ התובע תצהירי עדות ראשית מטעם התובע ושני אחיו מר סובחי ומר אברהים, וכן בקשה להתיר את זימונו לעדות של, מר טאהא מוחמד זידאן, בנו של מר מוחמד, משום שאביו, שהוא אחד משני בעלי הזכויות הרשומים בנכס, הינו חולה ומרותק לביתו. ביום 3/3/2016 הוגשו תצהירי עדות ראשית מתוקנים מטעם אותם עדים, והוגשה בקשה לזמן את עו"ד טארק בושנאק לעדות מטעם התובעים.

8. ביום 3/2/2016 במהלך דיון נוסף שהתקיים במעמד הצדדים הוסכם על מחיקת הנתבע רשם המקרקעין בנצרת, בכפוף להתחייבותו לכבד כל פסק דין שייתן בית משפט זה.

9. ביום 9/3/2016 הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים 10-3 בו אישרו הנתבעים 10-3 קיומה של עסקת מכר הזכויות במקרקעין מיום 12/2/1982. לטענת נתבעים אלו הע סקה על פי האמור בייפוי הכוח ת/4 בוצעה עם התובע. עוד נטען בכתב ההגנה כי ההסכמים משנת 2013 עם מר יוסף או מר חאלד נחתמו רק כדי לאפשר השל מת העברת הזכויות בטאבו בהתאם לעסקה משנת 1982, ומשכך באם פעלו הנתבעים 2-1 אחרת, מדובר בחוזים שנחתמו בהטעיה ומהווים חוזים למראית עין.

10. ביום 9/6/2016 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים 10-3. התצהירים ניתנו מטעם מר מחמוד ובנו מר טאהא זידאן, וכן מטעם הנתבע 10, ראוף אחמד זידאן, בכור בניו ויורשיו של המנוח אחמד זידאן.

11. ביום 13/6/2016 הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים 2-1. במסגרת זו הוגשו תצהירי עו"ד טארק בושנאק שערך את ההסכמים הנטענים משנת 2013, ואף הגיש את כתב ההגנה מטעם הנתבעים 2-1; תצהיר מר פדיל אחיהם הבכור של התובע והנתבע 2 ומיופה הכ וח בת/4. זה טען בתצהירו כי ההסכם מכוחו נחתם ת/4 הוא הסכם רכישה משותפת של כל האחים יורשי המנוח מר חוסיין טאהא ואלו רכשו יחדיו את זכויות המנוח אחמד ומר מוחמד בנכס. מר פדיל הצהיר שאין מניעה כי ייעשה על ידו שימוש בייפוי הכ וח ת/4 באופן שהתובע והנתבע 2 יירשמו כבעלי מחצית הזכויות בנכס, ובנוסף כל אחד יירשם כבעלים של 1075 מטר בחלקה 55 מכוח הזכויות שנרכשו בחלקה במשותף על ידי כל האחים ממר עטיה סעיד זידאן, ממנו נרכשו בסך הכול 2150 מטר. כמו כן הוגשו גם תצהיר הנתבע 1 מר חאלד, ותצהיר הנתבע 2.

12. ביום 10/7/2016 התקיימה ישיבה מקדמית נוספת במעמד הצדדים, בה הודע לבית המשפט כי בין יורשי המנוח חוסין סכסוכים רבים על קרקעות, ובנוגע לכך נחתם הסכם בוררות להעברת ההכרעה בכל המחלוקת לוועדת סולחה. לדיון מיום 10/7/2016 לא נרשמה הופעה מטעם התובע, ואולם גם לא הוגשה כל הודעה הסותרת הדיווח בדבר קיומו של הסכם סולחה. יובהר כי הסכם הסולחה מיום 19/6/2016 וההכרעה על פיו מיום 28/6/2016 צורפו כמוצג נ/1.
במהלך שמיעת הראיות טענו התובע וחלק מעדיו כי הסכם הסולחה נחתם באילוץ, והתובע כופר באמור בו ובאמור בהכרעה על פיו, וסובר כי הכרעה זו אינה מחייבת אותו.

13. ביום 2/3/2017 ניתנה הודעה לתיק בית המשפט על מותו של מר מוחמד, הנתבע 3, וביום 13/4/2017 עתר ב"כ הנתבעים 2-1 לזמן את חברי ועדת הסולחה כעדים מטעמו, לאחר שכשל להשיג תצהיר עדות ראשית מטעמם.

14. ביום 24/4/2017 התקיימה ישיבה נוספת במעמד הצדדים בנוכחות באי כוח כל הצדדים, התובע, הנתבעים 2-1 ומר איברהים טאהא אחיהם של התובע והנתבע 2, והושגה הסכמה לדחיית מועד שמיעת הראיות בתיק זה, כדי לאפשר ניסיון נוסף להשיג סולחה בין היורשים בנוגע לכל המחלוקת בין האחים באשר לזכויות במקרקעין בכלל, ובנכס בפרט.

אציין, כי השגת הסולחה הייתה חשובה והצדיקה דחיית מועד שמיעת הראיות, לאור הלהט הרב שא פיין את ניהול ההליך והחשש מפני התפרצויות אלימות בגין ניהולו, כמו גם ניהול הליכים משפטיים אחרים בנוגע למחלוקת בענייני ירושה בין הצדדים.

15. ביום 12/9/2017 הודיע ב"כ התובע כי כשלו הניסיונות להשגת סולחה בין הצדדים, וזה עתר לקביעת מועדים לשמיעת ראיות.

16. ביום 12/3/2018 החלה שמיעת ראיות בהליך. במסגרת ראיות התביעה העידו התובע (יליד 1962) אחיו מר סובחי טאהא העובד בחנות חלקי חילוף שמנוהלת על ידי התובע, ואחיו מר איברהים (יליד 1965), שעל פי עדותו מנהל עסק עצמאי למכירת חלקי חילוף וקודם לכן (עד שנת 2003) עבד אצל אחיו , התובע , בעסקו למכירת חלקי חילוף.

אין מחלוקת כי מר איברהים לא היה עד לחתימת ההסכם בשנת 1982 ורק שמע עליו. עוד אין מחלוקת כי בין מר איברהים והנתבע 2 מר יוסף קיים סכסוך משפטי, וכן קיימת טענה כי מר איברהים תקף פיזית את מר יוסף. מר איברהים טע ן בעדותו כי הסכם הסולחה נחתם באילוץ והוא אינו מחייב אותו, ככל שהוא מתייחס לדרישת תשלום עקב אותה תקופה וגם אינו מחייב את אחיו.

17. ביום 15/3/2018 התקיים דיון נוסף במעמד הצדדים, באי כוחם, וכן במעמד חברי ועדת הסולחה שזומנו כעדים מטעם הנתבעים 2-1. באי כ וח כל הצדדים הצהירו בפני בית המשפט כי קיימת נכונות להמשיך בהליכי הסולחה, וכי שמיעת עדות הנתבעים תחבל בסיכוי להשגת סולחה בין הצדדים. עוד הובהר כי בוועדת הסולחה יהיו מעתה חברים בהסכמה גם באי כ וח הצדדים. הודעת באי כוח הצדדים בדבר הנכונות להמשיך בהליכי הסולחה אושרה על ידי התובע והנתבעים 2-1 בעצמם, ובהתאמה ולאחר נחיצות השגת פתרון בדרכי שלום ניתנה לצדדים ארכה נוספת, ולא נשמעו עדויות הנתבעים.

18. משכשלו המאמצים הנוספים להשגת פתרון בדרכי שלום, נתקיימה ישיבת הוכחות נוספת ביום 18/12/2018, במסגרתה נשמעו עדי הנתבעים. מטעם הנתבעים 2-1 נשמעה עדות מר טאהא מוחמד, חבר ועדת הסולחה; מר חאלד טאהא , חבר ועדת הסולחה ; ועדות עו"ד טארק בושנאק. בעדותו הודה עו"ד טארק בושנאק כי הסכמי המכר שערך בין הנתבעים היו הסכמים שנבעו מעסקת 1982, ובפועל לא שולמה תמורה נוספת על פי האמור בהסכמים משנת 2013. עו"ד טארק בושנאק העיד בעמ' 35 לפרוטוקול ישיבת יום 18/12/2018 כי:

" ת. ברור שהעיסקה מבוססת על עיסקה ישנה. זו לא עיסקה חדשה שמשלמים עליה. זה מבוסס על עיסקה ישנה משנות ה-80'. זה כל הסיפור. לא הסברתי לו שזו עיסקה חדשה ומשלמים על זה. זה גם צוין בתצהיר שלי
ש. אז הסברת לו כך שזה על עיסקה משנת 82
ת. נכון
ש. והוא הבין את העניין וחתם
ת. כן, אחרי שהתייעץ עם הילדים שלו

עוד העיד עו"ד טארק בושנאק כי אין לו ידיעה האם בוצעו תשלומי מיסים בעקבות הסכמי המכר משנת 2013.

19. בישיבת יום 18/12/2018 העיד הנתבע מספר 1 מר חאלד טאהא. בעדותו הודה הנתבע 1 כי לא רכש זכויות בנכס, וכי מדובר בנכס שהזכויות בו שייכות לאביו, ועריכת ההסכמים משנת 2013 נועדה רק כדי לאפשר רישום זכויות על פי העסקה משנת 1982, ועל פי הסכם חלוקת ירושת המנוח מר חוסיין טאהא משנת 2000. עוד נשמעה עדות הנתבע 2 מר יוסף טאהא שהעיד בעדותו כי ע סקת 1982 נעשתה במשותף על ידי כל האחים ואמם, וכי פנה מספר פעמים לאחיו פדיל (מיופה הכוח בת/4) בבקשה להשלים רישום הזכויות.

20. ביום 26/12/2018 הוגשה לתיק בית המשפט הודעה על השגת הסדר דיוני בין הצדדים, אשר ייתר הצורך בשמיעת שאר העדים, כאמור בעמוד 49 להחלטה מיום 18/12/ 2018. כך, לא היה עוד צורך בשמיעת עדות האח מר פדיל, מיופה הכוח על פי האמור ב-ת/4. כן לא היה עוד צורך בשמיעת עדות מר ג'מאל טאהא, חבר נוסף בוועדת הסולחה, ו בשמיעת עדות עדי הנתבעים 10-3. בהתאם להסדר הדיוני הוצא מהתיק האלקטרוני תצהירו של מר פדיל, וזה לא הוזמן למתן עדות בהליך זה. זאת, בכפוף להסכמה כי:

א. מר פדיל אינו צד לסכסוך.
ב. מר פדיל היה עד לחתימת הסכם המכר משנת 1982 במסגרתו נחתם ייפוי כ וח נוטריוני בלתי חוזר, המסמיך את מר פדיל לעשות העברת בעלות על המקרקעין, וזה לא עשה שימוש בסמכותו ולא ביצע העברת בעלות על המקרקעין.
ג. עם הגשת ההודעה על ההסדר הדיוני לא יובאו עדים נוספים למתן עדות.

21. ההסדר הדיוני בין הצדדים קיבל תוקף של החלטה ביום 26/12/2018, ובהתאמה נצטווו הצדדים להגיש סיכום טענות בכתב.

22. ביום 25/2/2019 הוגש סיכום טענות התובע. ביום 30/5/2019 הוגש סיכום טענות הנתבעים 10-3, וביום 7/9/2019 הוגש סיכום טענות הנתבעים 2-1. עד מועד כתיבת פסק דין זה לא הוגשו סיכומי תשובה.

מסקנה

23. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, האזנתי לעדויות שנשמעו והתרשמתי מהן, וכן עיינתי בסיכומי טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין התביעה להתקבל רק בחלקה, וכך אני מורה.

בהתאמה שוכנעתי כי:

א. בשנת 1982 בוצעה עסקת מקרקעין בכל הנוגע לזכויות בנכס, ובגינה הועברו מלוא זכויות הנתבעים 10-3 בנכס, ולאלו אין עוד כל זכויות בנכס.

ב. התובע לא הרים נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי בע סקת מכר המקרקעין משנת 1982 הוא רכש בעצמו ולבדו זכויות הנתבעים 10-3 במקרקעין, זאת משום שלא הוצג הסכם המכר הרלוונטי. כמו כן, משום שבייפוי הכוח ת/4 כלל לא יופה כוחו של התובע להעביר זכויות על שמו מכוח ההסכם וניתנה סמכות לאח הבכור מבין היורשים לעשות כן. אציין כי לו רצה התובע להוכיח אחרת יכול היה להביא לעדות את אחיו פדיל, והימנעותו מלעשות כן בועלת לחובתו באופן שלא הרים הנטל המוטל עליו להוכיח טענותיו. עוד אני סבורה כי טיעוני הנתבעים 1-2 בדבר הכוונה כי רכישת זכויות במקרקעין , שנעשו עד שנת 2000 נעשו על ידי כל האחים יורשי המנוח במשותף.

ג. מאידך גיסא, אני סבורה כי יש לקבוע ש הסכמי מכר זכויות משנת 2013 בין הנתבעים 10 -3 או מי מהם והנתבעים 2-1 בטלים, זאת משום שהאמור בהם אינו משקף את המוסכם בין הצדדים כעולה מעדות הנתבעים 2-1 בעצמם, ולפיכך רישום זכויות שנעשה על פי הסכמים אלו, לרבות ובמיוחד הערת אזהרה, דינו להימחק.

ד. אני קובעת כי הזכויות בנכס יירשמו על שם התובע והנתבע 2 בחלקים שווים, כאמור בהסכם חלוקת הירושה שקיבל תוקף בהסכם החלוקה וזאת נוכח קיומו של הסכם סולחה. הצדדים להסכם הסולחה לא הוכיחו טענות בדבר אילוץ או כפיה בחתימתו, ואלו שבו ואישרו קיומו בישיבת יום 15/03/18 ולא השתכנעתי כי האמור בו אינו סביר ואינו מקובל. כמו כן לא נסתרה הטענה לפיה זכויות במקרקעין עד שנת 2000 נרכשו במשותף על ידי כל האחים היורשים , ולאחר מכן אלו חילקו הרכוש ביניהם בהסכם החלוקה משנת 2000 אשר התייחס הן לכלל הרכוש על פי ירושת האב מר חוסיין, והן לחלוקת הזכויות בנכס שנרכשו בעסקת 1982.

לצורך כך ובכפוף לתשלום כל המיסים הנדרשים ולביצוע כל הנדרש על פי חוק, יימחקו כל הערות האזהרה הרשומות על הזכויות במקרקעין כרגע, והזכויות בנכס יירשמו בחלקים שווים על שם התובע והנתבע 2, והכל מכוח ייפוי הכוח ת/4.

הרישום יבוצע על ידי מר פדיל באמצעות ב"כ התובע והנתבעים 2-1 במשותף, אשר ישמשו לצורך כך נאמנים ויפעלו על פי הוראות בית המשפט. כל הצדדים ישתפו פעולה לצורך ביצוע רישום זה, ובמקרה מחלוקת יינתנו על ידי בית משפט זה צווים נדרשים שיחליפו הצורך בחתימת הצדדים על מסמכים. עד להשלמת הרישום ותשלום כל הנדרש לצורך כך יימחקו הערות האזהרה שנרשמו על הזכויות בנכס, ותירשם הערה מכוח פסק דין זה המבהירה כי הזכויות בנכס עתידות להירשם בחלקים שווים על שם התובע והנתבע 2 בלבד, והכול בהתאם להסכם חלוקת הירושה משנת 2000 והחלטת ועדת הסולחה.

24. לאור הצורך בניהול ההליך וסירוב התובע לפעול בהתאם לתוצאות ועדת הסולחה, ולאור תוצאות ההליך, ומנגד לאור הסתירה בין האמור בכתב ההגנה של הנתבעים 2-1 והאמור בתצהיריהם, ישלמו התובע והנתבעים 2-1 הוצאות ההליך לנתבעים 10-3 בסך של 15,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.

מובהר כי חיוב תשלום ההוצאות יהיה יחד ולחוד, והחלוקה בין התובע והנתבעים יהיה באופן שבו התובע ישלם סך של 6,000 ₪ מסכום ההוצאות הנ"ל, והנתבעים 2-1 סך של 9,000 ₪. בנוסף לכך ולאור התנהלות התובע מחד והנתבעים מנגד, לא יהיה צו נוסף להוצאות.

דיון

טענות מקדמיות

25. בפתיח לסיכומיו טען ב"כ הנתבעים 2-1 כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף מחמת התיישנות, משום שעסקינן בתביעה לאכיפת הסכם מכר משנת 1982 אשר הוגשה רק בחודש אוגוסט 2014, למעלה מ-32 שנים ממועד כריתתו. לחלופין נטען כי דין התביעה להיות מסולקת על הסף מחמת שיהוי.

26. לא מצאתי ממש בטענות אלו. בתצהירו ובעדויות מטעמו, לרבות בעדויות חברי ועדת הסולחה והמוצגים שהוצגו מודה הנתבע 2 במקצת מזכויותיו של התובע, שהרי אין לנתבעים 2-1 מחלוקת בדבר קיומה של עסקת מכר מקרקעין משנת 1982, שאחרת אין גם לנתבעים 2-1 זכויות בנכס. הרי הם מודים כי מטרת הסכמי המכר משנת 2013 הייתה רק לתת תוקף לע סקה שרירה וקיימת משנת 1982. משכך, לא יכולים הנתבעים מחד גיסא לטעון לדחייה על הסף של תביעה המבוססת על הסכם משנת 1982 כלפי התובע, ומנגד לטעון לזכאות לזכויות מכוח אותה עסקה שבקיומה הם מודים .
עוד אציין כי הן התובע והן הנתבעים 2-1 הסתפקו לאורך שנים בעובדה כי כל אחד לטענתו מחזיק בנכס, או בחלקו, ומעבדו, ואף אחד מהם לא עשה דבר במשך שנים כדי להביא לרישום הזכויות על שמו. עוד מסכימים שני הצדדים כי בשנת 2000 נעשה הסכם חלוקת ירושה אשר על פי הנטען על ידי הנתבעים כלל גם את הזכויות בנכס. גם ממועד חתימת הסכם זה, שלא הוצג , לא נעשה דבר עד שנת 2013 לצורך רישום זכויות בנכס על פיו. משכך, אין לאפשר לנתבעים להביא לדחייה או מחיקה על הסף של התביעה מחמת התיישנות או שיהוי, ובה בעת להתיר להם להותיר על כנן זכויות שנרשמו על שמם מכ וח חוזים, שלטענתם הם נחתמו רק כדי לתת תוקף לעסקה משנת 1982. הנתבעים הודו במקצת מזכויות התובע, עד העסקה פעלו על פיה, ומשכך הם מנועים מלטעון כרגע להתיישנות זכויות מכוחה.

מדובר בטיעון שהשימוש בו מהווה חוסר תום לב בשימוש בזכויות דיוניות, מונע דיון לגופו בטענות הצדדים, וירבה מריבה וסכסוכים בעתיד, במקום לסיים אחת ולתמיד את המחלוקת.

בנוסף, הסכמת כל הצדדים כנטען על ידי הנתבעים להעביר הסכסוך בשנת 2016 להכרעה במסגרת סולחה, מבלי לשמר זכויות או טענות, מהווה אף היא ויתור על הזכות לחסות בצל טענות מקדמיות כדי למנוע דיון לגופו של עניין.

26. עוד נטען כי דין התביעה להידחות או להימחק על הסף מחמת אי צירוף צד מעוניין, הוא האח מר פדיל, שת/4 מיפה את כוחו בלבד להעביר הזכויות בנכס. גם בטענה זו אין ממש. עסקינן במחלוקת על זכויות במקרקעין, ואין טענה כי ייפוי הכוח ת/4 מעניק לפדיל זכויות במקרקעין. המחלוקת היא בדבר פרשנות הסכם רכישת זכויות במקרקעין, מכוחו נחתם ת/4, כאשר אין מחלוקת כי רק שניים טוענים לזכויות בנכס: התובע מחד והנתבע 2 מנגד, וזאת מכוח השאלה האם נרכשו הזכויות בנכס על ידי התובע עצמו ולבד, או נרכשו במשותף על ידי כל האחים יורשי המנוח מר חוסיין, ואם כך, הרי בעלי הזכויות בנכס על פי הסכם חלוקת הירושה, שאיש אינו כופר בתוכנו הם רק התובע והנתבע 2 בחלקים שווים.

משזו השאלה שבמחלוקת, צירופו של מר פדיל מכוח היותו מיופה הכוח בת/4, אינו דרוש.

האם הוכיח התובע תביעתו?

27. כזכור, מבסס התובע תביעתו על הטענה כי בשנת 1982 רכש לבדו זכויות בנכס, ומכוח הסכם המכר, שלא הוצג בהליך זה , נחתם י יפוי הכוח ת/4. התובע מבסס תביעתו על עדותו ועדות שני אחיו, מר איברהים ומר סובחי, וכן על האמור בייפוי הכוח ת/4 ועל עדות עדי נתבעים 10-3. לטעמי, אין בכל אלה כדי לבסס תביעת התובע ולקבוע כי בעסקת המכר משנת 1982 רכש התובע בעבור עצמו ולא בשותפות בעבור כל אחיו, את הזכויות בנכס.

28. התובע לא השכיל להמציא את הסכם המכר ולא העיד לצורך הוכחת נסיבות כריתת הסכם המכר את אחיו פדיל, שהיה אחד משני אחיו שהלכו עמו (על פי עדותו בעמ' 22 לפרוטוקול, שורות 3-1) לסגור את עסקת המכר. זאת, למרות שהאח פדיל חי ואף נתן תצהיר דווקא לנתבעים אשר לבסוף הוצא מההליך בהתאם להסכמה דיונית שהושגה.

יצוין כי בהסכם הדיוני שהושג בין הצדדים ונועד למנוע העדת האח פדיל מטעם הנתבעים דווקא, לא נטען כי האח פדיל תומך בגרסת התובע כי בהסכם המכר משנת 1982 נרכשו הזכויות בנכס רק על ידי התובע, כל שנטען בהסכמה הדיונית הוא כי מר פדיל היה עד להסכם המכר משנת 1982 ובמסגרתו נחתם ייפוי הכוח ת/4.

29. אציין עוד כי דווקא נוסחו של ת/4 המקנה סמכות דווקא למר פדיל ולא לתובע לפעול לרישום זכויות בנכס על פי עסקת המכר, תומך בטענה כי בעסקת המכר נרכשו הזכויות בשותפות על ידי כל האחים, ומשכך הוסמך רק אח אחד, האח הבכור במקרה דנן , לפעול לרישום הזכויות בהסכם המכר.

בעניין זה תומכת גם עדות הנתבע 2 שטען כי הרבה לפנות לאח פדיל לפעול לרישום הזכויות, משום שעל פי הסכם חלוקת ירושת האב המנוח חוסיין משנת 2000 נכללו הזכויות על פי עסקת המכר משנת 1982 בחלוקת הרכוש.

30. לכך יש להוסיף את העובדה כי בשנת 1982 היה התובע על פי עדותו בן 20, וגם אם על פי טענתו עבד למחייתו עוד בטרם סיים תיכון, קשה להניח כי צבר די כספים לרכישה בעצמו של הזכויות בעסקת המכר ולתשלום כל המיסים שנדרשו עקב כך.

לכך יש להוסיף עוד את העובדה שהתובע לא המציא ראיות לתמיכה בגרסתו, לא הומצא הסכם המכר עצמו, לא הומצאו ראיות למימון תשלומי המיסים, ולא הוסבר כראוי כיצד יכול התובע בין השנים 1985-1982 לרכוש לבדו (כשהיה בן 20) זכויות בנכס, וכן להינשא, ולבנות בית נוסף.

31. לאמור לעיל יש להוסיף את העובדה שמאז שנת 1982 לא עשה התובע דבר כדי להעביר הזכויות בנכס על שמו. התובע אף לא פעל בנדון גם לאחר שנחתם בשנת 2000 הסכם חלוקת ירושת אביו, וגם לאחר שידע על סכסוכי הקרקעות שהיו במשפחתו, ועל ההליכים המשפטיים עקב כך.

לכך יש גם להוסיף את העובדה כי התובע לא פנה לאחיו פדיל כדי לרשום הזכויות על שמו על פי הסכם המכר, עד שנת 2014, וכשביקש לעשות כן בשנת 2014 בחר לפנות דווקא לעורך הדין שערך את הע סקה (ולא העיד בפניי), שלא היה מיופה כוח לפעול, ולא לאחיו פדיל שיכול היה להשלים את העסקה.

עניין זה תומך בטענות הנתבעים דווקא כי רכישת הזכויות בנכס בשנת 1982 נעשתה עבור כל האחים, ולא עבור התובע בלבד.

32. אשר לעדות עדים נוספים שהובאו לתמוך בגרסת התובע, התקשיתי ליתן אמון בעדים אלו. אחי התובע איברהים וסובחי לא היו עדים לחתימת הסכם המכר משנת 1982, וכל שידעו על העניין היה מסיפורים ששמעו מאמם או מאחיהם. עדות עדים אלו הי יתה מגמתית. לעד איברהים סכסוך ארוך עם אחיו הנתבע 2, ועדותו הייתה לא אמינה בעיניי, ואילו העד סובחי עובד ומתפרנס מעסקו של אחיו התובע. אשר לעדות עדי הנתבעים 10-3 אלו לא העידו בפניי, ואולם גם הם לא יכלו למסור מידע מידיעה אישית בנוגע לנסיבות כריתת הסכם המכר משנת 1982. דווקא נכונות הנתבע מר מוחמד (כעת המנוח מוחמד) לחתום על הסכמי מכר נוספים משנת 2013 עם הנתבעים 2-1 רק משום שאלו הסבירו לו כי בכך נעשית השלמה לעסקת המכר משנת 2013, מלמדת כי זה הבין שעסקת המכר משנת 1982 נעשתה עם כל אחי התובע, ולא רק עם התובע לבדו.

33. תמיכה במסקנתי זו אני מוצאת גם בממצאי וקביעת ועדת הסולחה אשר פעלה בהסכמת כל הצדדים ובידיעתם, ולא הוכחה הטענה כי הסכם הסולחה נחתם באילוץ או בכפייה. דבר זה נסתר גם מהתנהלות הצדדים, לרבות התובע בפניי בישיבת יום 15/3/2018, שהרי בישיבה זו עשו כל הצדדים מאמץ לשכנע את ביהמ"ש ליתן ארכה נוספת לצדדים לפתור הסכסוך בדרכי שלום. גם לא הוכחה הטענה שוועדת הסולחה קבעה קביעות ללא בדיקה מספקת.

34. תמיכה נוספת בעובדה כי עסקת המכר משנת 1982 נעשתה לא על ידי התובע לבדו אני מוצאת גם בעובדה שלא נסתרה, שהן לתובע והן לנתבע 2 חזקה בחלקה 55, באופן שבו שני הצדדים מחזיקים כל אחד מחצית החלקה, בהתאם לזכויות שנרכשו בע סקת המכר משנת 1982, וזכויות נוספות שנרכשו ממר עטיה סעיד זידאן, והכל חולק בסופו של יום בהתאם להסכם חלוקת ירושה משנת 2000, כאשר עד למועד תחילת ההליכים לא נשמעה טענה כלשהי בנוגע להחזקתו של הנתבע 2 בנכס.

האם זכאים נתבעים 2-1 לזכויות בהתאם להסכמי מכר משנת 2013, ולהערות האזהרה שנרשמו על פיהם?

35. במקביל אני סבורה כי הנתבעים 2-1 לא הוכיחו טענותיהם בנוגע לחתימה על הסכמי המכר משנת 2013, וזכאותם לזכויות על פי רישומי הערות האזהרה שבוצעו באמצעות עו"ד טארק בושנאק.

36. לא מצאתי מקום ליתן אמון בעדות עו"ד בושנאק ועדויות הנתבעים 2-1 לעניין זה. זאת, משום שעדות עדים אלו סתרה לגמרי האמור בכתב ההגנה, אשר בו כלל לא הוזכרה עסקת 1982, ונטען רק כי בדין, בתום לב ולאחר בדיקה מקפת נכרתו הסכמי המכר משנת 2013, ושולמה בגין רכישת הזכויות התמורה האמורה בהסכמים.

37. בעדותם הסכימו הן עו"ד בושנאק והן הנתבעים 2-1 כי לא שולמה כל תמורה עבור רכישת הזכויות כאמור בהסכמי המכר משנת 2013. הנתבעים 2-1 אף הודו כי חתימת הסכמים אלו נעשתה רק כדי לאפשר רישום זכויות על פי הסכם המכר משנת 1982, והסכם חלוקת הירושה משנת 2000, ולא היו אלו הסכמי מכר שיצרו עסקה חדשה. לאחר חקירה גם הובהר כי לא שולמה תמורה כלשהי, על פי ההסכמים משנת 2013.

(ראה לעניין זה עדות ה נתבע מר יוסף בעמוד 46 לפרוטוקול).

גם עו"ד בושנאק בעדותו הודה כי קיבל מידע בדבר קיומה של עסקת המכר משנת 1982, ואולם לדידו היעדר רישום הזכויות על פיה היקנה לו את היכולת ליצור את הסכמי המכר משנת 2013 ולטעון כי אלו נחתמו בתום לב ובתמורה. ואולם, גם לדידי, אין מחלוקת שתמורה עבור הסכמים אלו לא שולמה.

38. העובדה שהנתבעים 2-1 לא רכשו בפועל זכויות על פי הסכמי המכר משנת 2013 והזכויות היחידות לטענתו המגיעות למר יוסף הנתבע 2 נובעות מעסקת 1982 והסכם חלוקת ירושה משנת 2000 נאמרה מפורשות על ידי הנתבע 2 בעדותו. זה אמר בעמוד 46 לפרוטוקול:

" ש. אתה לא היית עושה את ההסכמים.
ת. אם היה הסכם מ-82 וזה היה ע"ש עלי הייתי מחכה עד שעלי יעביר את האדמה על השם שלו ואח"כ הייתי לוקח ממנו את האדמה.
ש. אתה יודע היום שיש עסקה מ-82 שבה הקונה הוא עלי. אז אתה מוכן שביהמ"ש יצהיר כי ההסכמים מבוטלים.
ת. אם עלי מסכים שאני שותף במחצית החלקה, שיעביר לי אותה, אני מוותר על ההסכמים. לא היה ידוע לי לפני התביעה בביהמ"ש שהיו הסכמים".

ועדת הסולחה

39. כאמור בהסכמת הצדדים להליך זה וצדדים אחרים שאינם חלק מהליך זה, כוננה ועדת סולחה והכל על פי הסכם נ/1. לא הוכחו הטענות כי הסכם הסולחה נחתם באילוץ ובכפייה, ולא הוכח כי ועדת הסולחה לא פעלה כראוי. לא מצאתי סיבה שלא לאמץ קביעת ועדת הסולחה, שקביעותיה תאמו ממצאים עובדתיים שהוכחו בפניי, והודאות הצדדים הרלוונטיים, לפיהם:

א. בעסקת המכר משנת 1982 נרכשו זכויות בנכס ולא הוכח שאלו נרכשו רק על ידי התובע, ולא באמצעות התובע עבור כל אחיו יורשי המנוח חוסיין.
ב. הזכויות בנכס היו חלק מהסכם חלוקת הירושה שנחתם בין יורשי המנוח חוסיין בשנת 2000.
ג. החזקה בפועל בחלקה 55 של התובע מחד גיסא ומר יוסף והנתבע 2 מנגד, תאמה הסכם חלוקת הירושה משנת 2000 שכלל התייחסות לזכויות בנכס.

40. לאור כל האמור לעיל, יש מקום לתת תוקף להסכמים שהושגו בין הצדדים ותאמו קביעת ועדת הסולחה, ולקבוע שהזכויות בחלקה 55 שייכות בחלקים שווים לתובע ולמר יוסף, ובהתאמה יש מצד אחד לדחות תביעת התובע, ומנגד להורות על מחיקת הערות האזהרה שנרשמו מכוח הסכמי המכר משנת 2013 לטובת הנתבעים או בשנת 2014 לטובת התובע.

יש להורות על רישום הזכויות בנכס על פי הסכם המכר משנת 1982 ועל פי הסכם חלוקת הירושה באמצעות האח פדיל, ועל ידי באי כוח התובע הנתבעים 2-1 בחלקים שווים על שם התובע והנתבע 2, והכל בכפוף לביצוע (בחלקים שווים) של התשלומים הנדרשים ומילוי כל הנדרש על פי חוק, הכול כאמור בסעיפים 23-24 לפסק דין זה.

סיכום

41. לאור כל האמור לעיל, אני מקבלת תביעת התובע בחלקה בלבד, ומורה על מחיקת כל הערות האזהרה שנרשמו על הזכויות בנכס. אני מורה על העברת הזכויות בחלקה 55 בנכס וביתרת השטח שהזכויות בו נרכשו ממר עטיה סעיד זידאן (שטח של 2150 מטר) בחלקים שווים על שם התובע והנתבע 2, בהתאם לע סקת המכר משנת 1982 והסכם חלוקת הירושה, הכול כאמור בסעיפים 23-24 לפסק הדין.

הוצאות ההליך יהיו כאמור בסעיפים 23-24 לפסק דין זה.

כספים שהופקדו על ידי מי מהצדדים (התובע והנתבעים 2-1) יועברו לנתבעים 10-3 באמצעות בא כוחם, לתשלום ההוצאות על פי פסק דין זה, והיתרה תוחזר למפקידים.

הוצאות שהופקדו על ידי הנתבעים 10-3 יושבו להם. במונח "הוצאות" יש לכלול גם ערבות בנקאית.

42. עד להשלמת הרישום על פי פסק דין זה, יעמוד בתוקפו צו איסור דיספוזיציה אשר יאסור שינוי רישום הזכויות בנכס, למעט רישום על פי האמור בפסק דין זה.

ניתן היום, כ"ו כסלו תש"פ, 24 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.