הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 24289-06-20

בפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא

התובעים

  1. ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ
  2. עו"ד ליאור מזור - מנהל מיוחד

ע"י ב"כ עוה"ד י' הריס ועו"ד ע' בית הלחמי

נגד

הנתבע
שלמה מעוז
ע"י ב"כ עוה"ד עמר רייטר ז'אן שוכטבויץ ושות'

החלטה
(בקשה מס' 13)

1. חברת ט.ב. מתקדמים בכספים בע"מ (בפירוק) עסקה בגיוס כספים ממשקיעים לצורך מימון פרויקטים להתחדשות עירונית. גיוס הכספים נעשה בדרך של קבלת הלוואה ממשקיעים שונים תוך התחייבות החברה לתשלומי ריבית למשקיעים. החברה נקלעה להליכי חדלות פירעון (תיק 48403-04- 14), בגדרם מונה עו"ד ליאור מזור לשמש כמנהל מיוחד לחברה.

2. בכתב התביעה המקורי שהוגש בתיק זה על ידי המנהל המיוחד, עו"ד ליאור מזור, נטען כי הנתבע, מר שלמה מעוז, שימש ככלכלן ראשי של קבוצת חברות ובהן של החברה. עוד נטען כי הנתבע הפר את חובותיו לחברה ולמשקיעים וסייע לחברה ולמנהליה להטעות את המשקיעים, תוך שהוא מפר את חובת הזהירות כלפיהם ונמנע מלמלא את חובותיו ככלכלן ראשי של קבוצת החברות.

3. כתב התביעה המקורי הוגש על ידי המנהל המיוחד בשם החברה וכן בשמם של 22 מהמשקיעים (המלווים) אשר המחו למנהל המיוחד את זכויות התביעה שלהם כנגד מר מעוז (להלן: כתב התביעה המקורי).

4. ביום 27/7/2020, עוד בטרם הוגש כתב הגנה בתיק, הגיש המנהל המיוחד בקשה לתיקון כתב התביעה ולצירוף 25 משקיעים נוספים, שהמחו לו את זכויותיהם , כתובעים בתיק ( בקשה מס' 6) (להלן: בקשת התיקון הראשונה). בהחלטתי מיום 16/9/2020 קבעתי את הבקשה לתיקון לדיון, וציינתי כי בדיון יהיו הצדדים מוכנים להתייחס למספר סוגיות, ובהן תוקפם של כתבי ההמחאה מכוחם ביקש המנהל המיוחד לתבוע את נזקי ו הפסדי המשקיעים, והחשש לניגוד עניינים בין אינטרס החברה, המיוצג על ידי המנהל המיוחד, לבין האינטרס של המשקיעים.

5. בין לבין ובטרם נשמעו טענות הצדדים, הגיש המנהל המיוחד בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה (בקשה מס' 13 מיום 15/10/2020) (להלן: בקשת התיקון השנייה). בבקשה זו עתר המנהל המיוחד לצרף את כל 47 המשקיעים כתובעים ישירים, דהיינו לבטל את התביעה שהגיש מכוח המחאת זכויות התביעה של המשקיעים ולאפשר למשקיעים להגיש תביעות עצמאיות.

6. בדיון שנערך ביום 20/1/2021, לאחר שנשמעו הערות שונות לבקשת התיקון השנייה, הודיע בא כוח המנהל המיוחד כי ברצונו להגיש בקשת תיקון חדשה ומפורטת. בשים לב לאמור, הוריתי על מחיקת הבקשות הראשונה והשנייה לתיקון כתב התביעה ואפשרתי למנהל המיוחד להגיש בקשה מחודשת לתיקון כתב התביעה.

7. ביום 25/3/2021 הוגשה הבקשה המחודשת לתיקון כתב התביעה (להלן: בקשת התיקון השלישית). בבקשת התיקון השלישית עותרים החברה והמנהל המיוחד לאפשר את החלפת זהות התובעים. במסגרת זו מבוקש למחוק את תביעת החברה, למחוק את תביעת המנהל המיוחד כנמחה של זכויות המשקיעים, ולהתיר את הגשת התביעה על ידי המשקיעים עצמם בלבד. זו הבקשה העומדת להכרעה כעת.

תמצית הטענות
8. בבקשה, המוגדרת כבקשה מחודשת לתיקון כתב התביעה (סומנה כחלק מבקשה 13), טוענים המבקשים, החברה והמנהל המיוחד, כי לאור הערות בית המשפט ושקילת המצב המשפטי, הם מבקשים למחוק את תביעת החברה ולשנות את התביעה לפיצוי המשקיעים כך שתימחק תביעת הנמחה - המנהל המיוחד, והתביעה תוגש כתביעה אישית וישירה של כל אחד מהמשקיעים. נטען כי בגדר כתב התביעה המתוקן, שעותק ממנו צורף לבקשה, יפורטו הטענות האישיות של כל אחד מהמשקיעים כנגד הנתבע, "[...] ובכלל זה את האופן בו השפיע הנתבע על החלטת התובעים-המשקיעים, להשקיע מכספם, או להוסיף ולהשקיע מכספם- בסכומים אותם השקיעו בפועל, בתקופה ינואר-אפריל 2014" (סעיף 2.3 לבקשה) .

עוד נטען כי בימים 27/7/2020 ו-28/2/2021 ניתנו הכרעות הדין וגזרי הדין באישומים שהוגשו כנגד בעלי השליטה בחברה, מר טפירו ומר בירמן (תיק מס' 32229-11-17). נטען כי לאור הכרעות הדין וגזרי הדין, מעוניינים התובעים-המשקיעים לעדכן את טענותיהם ולהתאימן לקביעות שבפסק הדין בהליך הפלילי.

9. המבקשים מבהירים כי המשקיעים חתמו על מסמכים בדבר ביטול המחאות הזכויות למנהל המיוחד וחתמו על תצהירים המבהירים את תביעתם האישית. המבקשים עותרים לצרף, או מדויק יותר, להחליף את התובעים, כך ש-44 מהמשקיעים יירשמו כתובעים ישירים של הנתבע במקומם של החברה והמנהל המיוחד.

10. המבקשים סומכים בקשתם על הוראות תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (שחלה לטענתם על הגשת התביעה בהתאם למועד הגשת כתב התביעה המקורי), אשר מתירה לבית המשפט להורות על צירוף בעלי דין. נטען כי הוראה דומה מצויה גם בתקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. הואיל, כך נטען, וצירוף המשקיעים באופן אישי דרוש לשם הכרעה יעילה בשאלות שבמחלוקת, מבוקש כי בית המשפט יתיר את התיקון.
11. הנתבע מתנגד לבקשה. הנתבע טוען כי לא מדובר בתיקון כתב תביעה או בצירוף בעלי דין, אלא בהגשת כתב תביעה חדש עם תובעים חדשים לגמרי. נטען עוד כי "תיקון" כתב התביעה מהווה עקיפה של הוראות תקנות סדר הדין האזרחי משנת 2018 וניצול העובדה כי תובעים אחרים הגישו תביעה קודם לכניסתן לתוקף. עוד נטען כי התביעה החדשה אותה מעוניינים המבקשים להגיש אינה תביעה שלהם, שהרי החברה והמנהל המיוחד יימחקו מכתב התביעה. כן נטען כי מדובר בעילות תביעה חדשות, כי עילת תביעתו של כל משקיע שונה משל חברו ואף סכום התביעה משתנה לחלוטין.

עוד הודגש כי רק חלק מהתובעים החדשים שאותם עותרים המבקשים "לצרף" מסרו כתבי המחאה למנהל המיוחד, ועל כן לא מדובר רק בהחלפת תביעת נמחה בתביעה ישירה של הממחה. נטען גם כי לא צורפו תצהירים של כל התובעים המבהירים מדוע "נזכרו" כעת לתבוע באופן אישי, כי על התובעים לשלם אגרה וכי אינם יכולים לסמוך על אגרת בית המשפט ששילמה החברה שתביעתה נמחקת ועוד.

12. הנתבע מבהיר גם כי אם תוגש תביעה חדשה, עשויות לעמוד לו טענות נוספות כנגד התובעים החדשים, כגון טענת התיישנות או לפחות טענת שיהוי.

הכרעה
13. בישיבה מיום 26/4/2021 הוריתי כי תחילה אדון בטענת הנתבע ולפיה אין להתיר את התיקון, שמהווה חילופי תובעים, וכי רק אם אמצא כי ניתן לאפשר את התיקון אחליט אם יש צורך לזמן את התובעים לחקירה על תצהיריהם בטרם הכרעה בבקשת התיקון לגופה.

14. לאחר ששקלתי את הטענות, הגעתי למסקנה כי יש להתיר את התיקון המבוקש באופן חלקי בלבד, כלומר להתיר את מחיקת תביעתו של המנהל המיוחד כנמחה של המלווים ואת מחיקת תביעתה של החברה, ולהתיר את החלפת התובעים ברשימת המלווים הממחים מושא כתב התביעה המקורי. אין להתיר צירופם של מלווים נוספים שלא נכללו ברשימת הממחים.

15. בכתב התביעה המקורי תבע המנהל המיוחד את הנתבע בשמה של החברה שבפירוק וכנמחה אליו הומחו זכויות תביעה של 22 משקיעים (מלווים) (כתבי ההמחאה צורפו כנספח א' לכתב התביעה).

16. כפי שראינו כבר בהחלטה מיום 16/9/2020 ובדיונים שנערכו, הבעתי דעתי כי קיימים מספר קשיים בהגשת התביעה בשם החברה ובהגשת תביעה מכוח כתבי ההמחאה שמסרו המשקיעים למנהל המיוחד. בין היתר, הצבעתי על כך כי סעיף 22 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] שולל את ת וקפה של המחאת זכות תביעה לפיצוי בגין עוולה בנזיקין, כי קיים חשש לניגודי אינטרסים בין תפקידו של המנהל המיוחד של החברה לייצוגם של המשקיעים ועוד.

17. לאור הערות אלו ולאור הטענות שהעלה הנתבע, הגיע המנהל המיוחד למסקנה כי אין מקום להמשיך בתביעתה של החברה ועל כן הוא מבקש למחקה. דומה שעניין זה אינו מעורר כל קושי. לעומת זאת, בקשתו של המנהל המיוחד להחליף את תביעתו כנמחה בתביעה ישירה של המשקיעים מחייבת התייחסות נרחבת יותר.

18. האפשרות לחילופי בעלי דין, בשונה מצירוף והוספת בעל דין, אינה נזכרת בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות הישנות). עם זאת, אין ספק כי הדין מכיר באפשרות של חילופי בעלי דין. כך בתקנה 25, העוסקת בשינוי בעל דין, נאמר כי "בקשה להוסיף או למחוק או להחליף בעל דין אפשר שתוגש לבית המשפט או לרשם בכתב". תקנה 26(א) עוסקת בנוהל בשינוי בעל דין ומורה כי "הוסף או הוחלף בעל דין, יתוקן כתב התביעה לפי הצורך [...]" ועוד.

הטעמים לחילופי בעלי דין עשויים להיות מגוונים, כגון מקום שבעל דין הלך לעולמו ויורשיו יחליפו אותו (ראו תקנות 38-36 לתקנות הישנות) , מקום שבו תאגיד התמזג בתאגיד אחר וכדומה. הפסיקה הכירה גם בחילופי בעלי דין מקום שבו התברר כי נפל פגם בהקניית זכות לבעל הדין שתבע (ראו למשל לעניין הסמכת נציגות בית משותף לתבוע בשם הדיירים - ע"א 98/80 נציגות הבית המשותף רח' עקיבא 77 לוד נ' קדמת לוד בע"מ , פ"ד לו(2) 21 (1981)). כך גם הכירו בתי המשפט באפשרות של חילופי בעלי דין כאשר התברר כי נפל פגם בהמחאת זכות לנמחה ובמקומו התייצב הממחה (ראו ע"א (תל אביב) 1870/04 אברהם נ' רבקה אופיר ע"י אפוטרופסה לדין - סמואל דנה (18/11/2004) ; י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 191 (1995)).

19. השאלה העיקרית שיש לברר במקרה של בקשה לחילופי בעלי דין היא האם יש בחילופים אלו משום פגיעה בבעל הדין שכנגד. בצד זאת יש לבחון את השלב שבו מצוי ההליך, את תום לב המבקש ועוד, בדומה לכללים הנוהגים בכל בקשה לתיקון כתב טענות (רע"א 1118/06 הראש נ' מדינת ישראל (2/7/2006); ת"א (חי') 39664-03-16 עיזבון המנוח עריאן ז"ל נ' מדינת ישראל, פסקה 20 (17/12/2020).

20. במקרה הנוכחי, הבקשה השנייה והשלישית לתיקון כתב התביעה הוגשו בטרם הוגש כתב ההגנה. החשש שמא תיקון כתב התביעה בדרך של חילופי בעלי דין יפגע בטענות ההגנה בדבר שיהוי או התיישנות מתפוגג לאור הוראות תקנה 26(ב) לתקנות סדר הדין הישנות, ולפיה "הוסף או הוחלף בעל דין, רואים, לעניין התיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן" (ראו גם ע"א 531/8 9 להבי נ' הוועדה המ חוזית לתכנון ולבנייה המרכז , פד"י מו(4) 719 (1992) ; רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (28/5/2012)).

21. גם הטענה כי החלפת בעלי הדין מהווה "עקיפה" של תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-201 8 (להלן: התקנות החדשות) אינה מספקת כדי לשלול את החלפת בעלי הדין. כידוע, לבית המשפט נתון שיקול דעת רחב לעניין ניהול ההליך, ועל כן בין אם חלות התקנות הישנות ובין אם חלות החדשות, יכול בית המשפט לתת הוראות לייעול הדיון ולהבטחת זכויות בעלי הדין. מכל מקום, ההבדלים בין סדרי הדין אינם נוטים לצד זה או אחר ואינם ו מהווים פגיעה בנתבע המצדיקה לדחות את בקשת התיקון.

22. סוגיית האגרה שעלתה בדיון אינה רלבנטית להליך הנוכחי, בין אם המשקיעים שילמו את האגרה מכיסם ובין אם סכום האגרה יופחת מהדיבידנד לו הם זכאים מקופת החברה שבפירוק. אין בכך כל רבותא להליך הנוכחי. מכל מקום, ברי שאם לחילופי בעלי הדין רלבנטיות לסוגיות אחרות, כגון לעניין ערבונות לסעדים הזמניים וכדומה, יוכל הנתבע לנקוט בכל הליך מתאים.

בשים לב לבקשה למחוק את תביעת החברה אין גם חשש לניגוד אינטרסים בגדרו של ההליך הנוכחי. עם זאת, ייתכן שיהיה מקום לפנות לבית המשפט של פירוק, העוסק בפירוק החברה, ולקבל הוראות לגבי המשך ייצוגם של המשקיעים על ידי המנהל המיוחד או משרדו. בכל מקרה, בהליכים עד כה התייצב לדיונים עו"ד י' הריס שאינו ממשרד המנהל המיוחד ואין כל מניעה שהוא ימשיך בייצוג המשקיעים.

23. שונה הדבר לגבי אותם משקיעים שמבוקש לצרפם להליך ואשר לא המחו את זכויותיהם למנהל המיוחד. מדובר למעשה בצירוף בעלי דין חדשים שכלל לא היו צד להליך, לא באופן ישיר ולא באופן עקיף.

24. צירוף בעל דין נוסף לאחר הגשת כתב התביעה, על פי תקנה 24 לתקנות הישנות, היה מותנה בשני תנאים חלופיים; בעל הדין הנוסף היה צריך להיות מצורף לתובענה מלכתחילה; נוכחותו של בעל הדין הנוסף דרושה על מנת לאפשר לבית המשפט לפסוק ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה (ראו י' זוסמן הנ"ל, עמ' 198 וכן רע"א 5861/15 עיריית תל אביב-יפו נ' שומוביץ (26/1/2016); ע"א 94/80 ברנר נ' פתוח יהודה בע"מ, פ"ד לח(2) 164 (1984) ).

25. אין ספק כי אף אחד משני תנאים אלו אינו מתקיים. לכל אחד מהמשקיעים עומדת לכאורה עילה עצמאית ונפרדת מעילות התביעה של חבריו. כל אחד נחשף למעורבות הנטענת של הנתבע בחברה במועד אחר, בנסיבות אחרות, וכל אחד מהם צריך יהיה לשכנע כי סמך על המצג שהוצג לו בדבר מעורבות הנתבע בחר להשקיע בחברה.

26. לו היו כל התובעים מצורפים לכתב התביעה המקורי, ניתן היה לקבוע כי קיימות שאלות משותפות של עובדה ומשפט המצדיקות את איחוד כל עילות התביעה והדין כנדרש לפי תקנה 21 לתקנות הישנות . עם זאת, מאחר שמצויים אנו בשלב אחר של ההליך, לאחר שכבר הוגשה תביעה, שיקול הדעת משתנה וכעת יש לברר האם קיימת הצדקה לצירוף המאוחר.

27. ראינו לעיל כי המבקשים טוענים כי המשקיעים התקשרו עם החברה בחודשים ינואר-אפריל בשנת 2014. משמעות הדבר היא כי עשויות לעמוד לנתבע טענות התיישנות או שיהוי לגבי כולם או לפחות לגבי חלקם.

כידוע, כאשר מבוקש לתקן כתב תביעה ולהוסיף עילות תביעה או בעלי דין שעילתם התיישנה, ידחה בית המשפט את בקשת התיקון מאחר שהתיקון המבוקש לא יועיל לבירור המחלוקות (ראו רע"א 1118/06 הנ"ל; רע"א 2345/98 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427 (28/7/1998); ע "א 728/79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' זייד, פ"ד לד(4) 126 ( 1980)). לפיכך, ברי כי בטרם ההחלטה בדבר צירוף מי מהמשקיעים הנוספים להליך, צריך לברר אם יש תועלת בתיקון על מנת שלא לצרף עילות תביעה שהתיישנו או שדינן לסילוק על הסף מטעמים אחרים.

28. על כן, בטרם קבלת החלטה לצירוף משקיעים נוספים שלא נכללו בכתבי ההמחאה שבכתב התביעה המקורי, צריך יהיה לברר האם עומדת לכל אחד מהם עילה הראויה לבירור ביחד עם עילות התביעה האחרות.

סוף דבר
29. לאור כל האמור, אני נעתר לבקשה באופן חלקי, ומתיר את תיקון כתב התביעה כך שתביעתו של המנהל המיוחד, עו"ד ליאור מזור, בשם החברה ובשמם של 22 הממחים שפורטו בכתב התביעה המקורי תימחק. אני מתיר את החלפת התובעים ב-22 המשקיעים שפורטו בכתב התביעה המקורי בלבד. כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 14 יום. איני מתיר את צירוף שאר המשקיעים כתובעים נוספים.

30. בשלב זה יוגש כתב הגנה לכתב התביעה המתוקן כפי שאושר לעיל תוך 60 יום מהגשתו ולא יאוחר מיום 5/11/2021.

נקבע לקדם משפט ליום 28/11/2021 בשעה 13:00.

בשים לב לכך שהבקשה התקבלה באופן חלקי וטרם הוגשו כתבי הגנה, איני נותן צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשפ"א, 28 יוני 2021, בהעדר הצדדים.