הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 24032-02-11

בפני
כב' השופטת ר. למלשטריך- לטר

המבקש

בני ג'ורג' שוקחה בע"מ ח.פ. 51-0943087

ע"י ב"כ עו"ד אהוד גבריאלי ועו"ד גב' הילה רוז מאיר

נגד

משיבים

  1. אנטואן שוקחה ובניו בע"מ ח.פ. 51-0960321
  2. גאבי שוקחה ת.ז. XXXXXX737
  3. האני שוקחה ת.ז. XXXXX793
  4. אנטואן שוקחה ת.ז. XXXXXX618
  5. סאן אויל עיבוד ושיווק שמני מאכל בע"מ ח.פ. 51-3839993
  6. ענאן שמשום ת.ז. XXXXXX556

ע"י ב"כ עו"ד יואל פרייליך ועו"ד גדי קיי

פסק דין

1. בקשה לבזיון בית משפט בהתייחס לפסק דין מיום 30.6.11 שנתן תוקף להסדר פשרה בין הצדדים (כב' השופט זרנקין).

2. במסגרת הדיון בבקשה לבזיון בית המשפט שנשמעה בפני, הגיעו הצדדים להסכמה, אשר קבלה ביטוי בפרוטוקול הדיון מיום 10.5.16. אני נותנת להסכמה זו תוקף של פסק דין.

3. נשארה להכרעה מחלוקת בין הצדדים לגבי השאלה האם מכח הסכם הפשרה שהושג ביניהם ביום 30.6.11 , על תוויות ואריזות מוצרי השמן ניתן לרשום את "רצף" השם בשתי שפות, כפי שבפועל עשו המשיבים,או רק בשפה אחת, כפי שטענה המבקשת. (ה"רצף" הינו השם המלא " אנטואן שוקחה ובניו בע"מ").

4. להלן הנוסח של הסעיפים בהסכם הפשרה מיום 30.6.11, המתייחסים לענין זה :

5. ניתן לראות כי בהמשך להוראות הקשיחות המתייחסות ל"רצף", ומרוכזות בחלקו הראשן של הסעיף, נרשמה הקלה מסוימת, כדלקמן :
"אין בעיצוב התווית המוסכמת כדי להגביל את הנתבעים במיקום הרצף "אנטואן שוקחה ובניו בע"מ" או מלהחליף את שפת הרצף האופקי על שם הנתבעת 1 המלא, או את הפונט שבו נעשה שימוש הכיתוב שבתווית, לרבות הכיתוב של הרצף ובלבד שלא ייבחר פונט אשר התובעת עושה בו שימוש.......... והנתבעים מתחייבים כי על התווית יופיע הרצף בשפה אחת בלבד." (הדגשה לא במקור)

6. המבקשים טוענים כי סימן המסחר שלהם כולל את המילים "שוקחה" בערבית אנגלית ועברית שהן אחת מתחת לשניה. לכן, כאשר שמים את ה"רצף" בשתי שפות האחת מתחת השניה ,בשל הבקבוק העגול, נחשף הצרכן רק לשדרה המרכזית של הבקבוק, ואז יוצא השם "שוקחה" בשפות שונות האחד מתחת לשני ובאופן זה מפר את סימן המסחר שלהם. יחד עם זאת, ומתוך רצון טוב, הציעו המבקשים כי אם המשיבים חפצ ים ברישום הרצף בשפה נוספת על גבי תוויות ואריזות מוצרי שמן , יכתבו זאת לא בצמוד לערבית (מעל או מתחת) אלא במקום אחר במחצית הגודל.

7. המשיבים סרבו לקבל את הצעת הפשרה וטענו כי יש לקרוא את נוסח הפשרה באופן רחב על מנת שלא לפגוע בחופש הביטוי המסחרי ובחופש העיסוק של המשיבים. לגרסתם השורה בהסכם הקובעת כי על התווית יופיע הרצף בשפה אחת בלבד, כוונתה שבתוך הרצף עצמו השימוש יהיה בשפה אחת, אך לא היתה כוונה למנוע את רישום הרצף בשתי שפות. עוד נטען כי רישום שפה שניה מתחייבת גם מכח התקן הישראלי המחייב רישום שם היצרן על גבי המוצר בשפה העברית.

8. הדיון הנוכחי מוגבל אך ורק להכרעה בהסכמה שהיתה בין הצדדים ביום 30.6.11 ואיננה פותחת את הדיון בנושא. אם כן, השאלה היחידה היא האם התחייבו המשיבים לכתוב את הרצף על גבי התוויות והאריזה בשפה אחת בלבד.

אקדים ואציין כי מסקנתי היא שאכן המשיבים התחייבו בהסכם הפשרה שגובש אז ביניהם כי הרצף ייכתב בשפה אחת בלבד על גבי התווית , ולא תכתב עוד שורת רצף בשפה נוספת, וזאת מהנימוקים המצטברים הבאים:
א. בנוסח ההסכמה רשום במפורש כי "הנתבעים מתחייבים כי על התווית יופיע הרצף בשפה אחת בלבד." המשמעות ברורה מבחינה לשונית. הרצף יופיע רק בשפה אחת. נסיון המשיבים לפרש היום כי הכוונה שברצף עצמו לא יהיו מילים בשפה שונה, הינו נסיון מרחיק לכת וזר לפרקטיקה. מה סברו המשיבים שאסור להם – לכתוב אנטואן בשפה העברית, שוקחה בערבית, בניו בעברית, ובע"מ בערבית ?? אין לקבל טענה זו שמנסה להצדיק את ההפרה שהיתה, אך אין בה מאום.
חיזוק נוסף נמצא לכך ש"בהקלה" שניתנה בסעיף בהסכם הפשרה התאפשר למשיבה "להחליף" את שפת הרצף , כמו את הפונט. אם פרשנות המשיב ים היתה נכונה, אזי לא היה צריך לרשום "להחליף" אלא "להוסיף". כי החלפה באה במקום משהו, ולא בנוסף אליו.
ב. המבקשים הסבירו את הרקע לכך שבמשא ומתן שהיה בין הצדדים עמדו על כך שהרצף ייכתב בשפה אחת בלבד. זאת כדי למנוע את רישום השם "שוקחה" בשדרת הבקבוק הנחזית על ידי הצרכן כאשר השם "שוקחה" רשום בשפה נוספת מתחתיו, באופן המזכיר את סימן המסחר הרשום של המבקשים. ההגיון שבכך תומך כי אכן בשלב הפשרה שהתגבשה נדרש רישום הרצף בשפה אחת, על מנת להמנע מהפרת סימן המסחר.
ג. אם סברו המשיבים כי נחוץ להם רישום השם בעברית על מנת שיזוהו על ידי ציבור צרכנים דוברי עברית, ולאו דווקא רישום השם "שוקחה" בשפות שונות האחד מתחת לשני, חזקה שהיו מסכימים להצעת המבקשים לרשום את הרצף בשפה נוספת במקום אחר בתווית, אך המשיבים לא הסכימו לכך.
ד. במהלך הדיון נבחנה הטענה של המשיבים כי יש דרישת תקן ישראלי 1145 המחייב משווק של מזון ארוז לרישום השם גם בשפה העברית –

הגדרת "יצרן " בתקן היא –

כפי שהתברר בדיון המשיבה איננה עונה להגדרת "יצרן" שכן אינ נה עוסק ת בייצור תעשייתי של מזון או בתהליך הייצור ואף איננה אורזת את המזון . מסתבר כי החברה הממלאת את הבקבוקים הינה חברת סאן אויל, ואין למשיבה כל שליטה או חלק כלשהו בחברה זו. לפיכך, יש לדחות טיעון זה.

9. המסקנה - טענת המשיבים כי ההסכם מיום 30.6.11 אפשר להם רישום הרצף בשפה הערבית וגם פעם נוספת בשפה העברית – נדחית. על המשיבים לתקן את התוויות והאריזות בהתאם, באופן שמהיום, 22.5.16 לא יודפסו תוויות או אריזות שאינן תואמות את ההסכם בענין זה , התוויות המפרות יושמדו, ועל המשיבים לוודא כי בתוך 120 יום מהיום לא תמצא תווית או אריזה מפרה.

10. המשיבים ישאו בהוצאות המבקשים בסכום של 7,500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. עד ליום התשלום בפועל.

11. המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין.

ניתן היום, י"ד אייר תשע"ו, 22 מאי 2016, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי מיכל זבטני