הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה ת"א 12255-01-18

בפני
כבוד ה שופט כמאל סעב

תובעים

יונס סובחי

נגד

נתבעים
1
. יורשי המנוח עמאד ג'מיל יונס ז"ל
2. ג'מילה אלוחידי
3. אמירה יונס
4. ריאד יונס
5. מוראד יונס

ב"כ התובעים עו"ד סיף ותד
ב"כ הנתבעים 4 ו – 5 עו"ד וליד עסליה

החלטה

מבוא:

  1. לפניי בקשת הנתבעים 4 ו-5 (להלן: "המבקשים"), למחיקת התביעה על הסף.
  2. המשיב (להלן: "התובע") הגיש תביעה למתן פסק דין הצהרתי בנוגע לקרקע בשטח של 130 מ"ר בחלקה מס' 10 בגוש 12170 ו קרקע בשטח של 265.8 מ "ר בחלקה מס' 24 בגוש 12170 מאדמות ערערה (להלן: "החלקות").

לטענת התובע הוא רכש את החלקות הנ"ל מהמנוח עמאד ג'מיל יונס (להלן: "המנוח עמאד") והראיה על כך: הם שני ההסכמים מיום 7.3.2014 [ת'/6 ו- ת'/7] (להלן: "ההסכמים").
עוד עותר התובע בפני בית המשפט להצהיר על בטלות הסכם המתנה שנערך ביום 10.4.2014, כחודש אחרי עריכת ההסכמים, בין המנוח עמאד לבין נתבע 5.

עתירות הצדדים:

3. התובע טוען כי הוא בעל הזכויות בחלקות מכוח ההסכמים בינו לבין המנוח עמאד, והוא עותר למתן פסק דין הצהרתי על כך שהוא בעל הזכויות בחלקות הנ"ל.
4. הנתבע 1, הינו עיזבון המנוח עמאד (להלן: "העיזבון"), שנפטר ביום 11.6.2016 בירדן, במהלך ביקור שם.
5. הנתבעת 2, מתגוררת בלוב, הייתה אשתו של המנוח עמאד, והיא אמה של הנתבעת 3 (להלן: " נתבעת 2" או "האמא"). הנתבעת 3 בתו הקטינה של המנוח עמאד, והיא מתגוררת בקנדה (להלן: "הבת").
6. הנתבע 4 הינו אחיו של המנוח עמאד (להלן: "האח"), ובנו נתבע 5 הינו אחיינו של המנוח עמאד (להלן: "האחיין").

עובדות רלוונטיות:

7. ביום 18.9.2013 מינה המנוח עמאד את אחיו, נתבע 4 כמיופה כוח שלו, בהתאם לייפוי כוח כללי, לכל פעולה מהפעולות המפורטות בייפוי הכוח [ת'/9].
8. ביום 7.3.2014 ביטל המנוח עמאד את ייפוי הכוח הכללי, למעשה בוטל מינוי אחיו – נתבע 4 כמיופה כוחו [ת'/10], והודעה על כך נמסרה לנתבע 4 באמצעות בא כוחו [ת'/10].
9. כחודש לאחר מכן, ביום 10.4.2014, נחתם הסכם מתנה בין אחיו של המנוח - נתבע 4 לבין אחיינו של המנוח - נתבע 5, היינו בין אב לבנו, לפיו ניתנו כל זכויות המנוח עמאד הרשומות בחלקות שה אחרון מכר לתובע - [ת/12], וביום 4.5.2014 רשם האחיין הערת אזהרה לטובתו על החלקות שניתנו לו במסגרת הסכם המתנה [ת'/13].
10. המנוח, כאמור, נפטר ביום 11.6.2016, אומנם הוגשה ביום 9.1.2018 בקשה למתן צו ירושה, אך טרם הסתיים הדיון בבקשה.
11. בהתאם לתמצית רישום האוכלוסין, מעמדו האישי של המנוח עמאד הוא רווק.

טענות המבקשים – נתבעים 4, 5:

12. המבקשים טוענים כי משלא ניתן צו ירושה למנוח עמאד עד כה, וזהות יורשיו אינה ידועה, הרי לא ניתן להגיש את התביעה נגד העיזבון, שכן, העיזבון אינו אישיות משפטית עצמאית ולא יכול להיות בעל דין בהליך, כפי שעמד בית המשפט העליון על העניין לא אחת - רע"א 6590/10 עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון (ניתן ביום, 28.05.2012) (להלן: "עניין פואד") ו- ע"א 1945/09 עזבון המנוחה סמניה מרווה ז"ל נ' המועצה האזורית מטה אשר (ניתן ביום, 19.01.2012).
13. המבקשים מבססים את בקשתם גם על כך שמעמדה של האימא על פי הדין הישראלי אינו ברור, והבת קטינה ומתגוררת אצל דודתה בקנדה. בנוסף, התובע לא המציא את כתבי בי דין לנתבעות 2 ו- 3, כך שעד כה הוא לא פעל בהתאם למתחייב בתקנה 476 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקסד"א"), אשר קובעת כלהלן:

"476. המצאתו של כתב בי-דין היא במסירתו או בהושטתו של עותק או העתק הימנו, לפי הענין, חתומים כדין, והוא כשאין הוראה אחרת בתקנות אלה.".

14. עוד טוענים המבקשים כי, המנוח עמאד נרשם כבעל זכויות קנייניות בהתאם לצו הירושה של אביו, (להלן: "המנוח ג'מיל"), ועל סמכו נחתמו ההסכמים. משבוטל הצו בבית הדין השרעי, על היורשים, המנוח עמאד ואחיו – נתבע 4, להגיש בקשה מחודשת למתן צו ירושה לעזבון אביהם המנוח ג'מיל.
15. בין יורשיו של המנוח ג'מיל לבין צדדים שלישיים התנהל הליך שנסיבותיו דומות לתיק זה, לטענת המבקשים; כשהם מפנים לת"א (חי') 49595-12-16 אל חאג' נ' יונס (ניתן ביום, 19.01.2019), שם נדחתה התביעה ובסעיף 64 לפסק הדין כב' השופטת נאות- פרי קבעה כי שעה שבוטל צו ירושה לא ניתן לדעת כיצד יחולקו הזכויות בין היורשים מכאן שלא ניתן בשלב זה לבחון את טענות הצדדים לגבי יסודות סעיף 73 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה").
16. על יסוד כל אלה, עותרים המבקשים למחיקת התביעה שהוגשה בטרם עת, ובהעדר המסמכים הרלוונטיים לעניין.

תגובת המשיב - התובע:

17. לטענת התובע – המשיב בבקשה, תביעתו אינה מוגשת נגד עיזבון המנוח עמאד.
18. עוד טוען המשיב כי אי המצאת כתבי בי-דין לנתבעות 2 ו- 3, האמא והבת, אינה מהווה עילה למחיקת התביעה, בייחוד כאשר נעשה את כל שלאל ידו על מנת להמציא את כתבי בי-הדין, ל שם כך הוא צירף עותק אישור משלוח מדואר ישראל. המבקש גם הגיש בקשה לבית המשפט להורות על תחליף המצאה (בקשה מס' 10 בתיק).
19. תשובת המשיב באשר לטענת המבקשים לפיה התביעה הוגשה מוקדם כשהיא נעדרת בסיס עובדתי ומשפטי; כי הוא רכש את החלקות על פי ההסכמים בתום לב ובתמורה ממיטב כספו , ובהתאם לסעיף 73 לחוק הירושה שקובע כלהלן:
"73. מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה בסמכו על צו ירושה או על צו קיום שהיה בר-תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום לב בסמכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו שנית אף אם הצו תוקן או בוטל לאחר מכן." .
20. כך אין מקום לבטל זכויות קנייניות, בעקבות ביטול צו הירושה, מקום שהזכויות נרכשו בתום לב ובתמורה כאשר צו הירושה היה בתוקף.
הגם, שטענה זו איננה בגדר "טענת סף" המקימה עילה למחיקת התביעה, בית המשפט נדרש לשמוע את העדים כדי להגיע למסקנה כזו.
21. המשיב טוען כי אין להקיש מקביעות בית המשפט בת"א 495 95-12-16 דבר לענייננו באשר אין המשל דומה לנמשל, ולא צוין כי אחד המבקשים - האח היה נתבע בהליך האמור, והנתבעת הייתה אחותו.
22. המשיבה מפנה לפסיקה בעניין עמ"ש (חי') 7197-09-13 ע' א' מ' ח' (המנוח) נ' א' ח' (ניתן ביום, 02.02.2014) (להלן: "עניין פלונים"), שם נקבע ברוב דעות של כב' השופטות שטמר ווילנר, כי עקרונית אין מניעה להגיש תביעה נגד יורשים פוטנציאלים וזאת בהתאם ללשונו המפורשת של סעיף 122(ב) לחוק הירושה, ובכפוף לתנאים המפורטים.
23. בעניין פלונים נקבע ברוב דעות של כב' השופטים ג'יוסי ווילנר כי מימוש פסק דין נגד יורשים פוטנציאליים יבוצע רק לאחר הוצאת צו יורשה לפיו יוכרזו כיורשים בפועל.
עוד מפנה המשיב ל- רע"א 10860/05 איטה דונר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (ניתן ביום, 26.06.2007) וגם לעניין פואד, בסעיף 8 לפסק הדין, נקבע:
"במקרים בהם לא נתמנה מנהל עיזבון, קובע סעיף 121(ב) לחוק הירושה כי העיזבון יחולק וינוהל על-ידי היורשים. כלומר, היורשים, שהם הבעלים של נכסי העיזבון בהתאם ל"עיקרון הנפילה", יהיו רשאים להגיש את תביעת העיזבון בעצמם".

תגובת המבקשים לטענות המשיב :

24. בתשובה לטענות המשיב, טוענים המבקשים כי הכתובת אליה לכאורה נשלחו לאמא ולבת כתבי בי-דין אינה נכונה, מכל מקום בתו של המנוח – נתבעת 3 הינה קטינה ולא ניתן להגיש נגדה תביעה ללא אפוטרופוס, ואילו מעמדה של האמא – הנתבעת 2 אינו ברור, כי על פי תמצית רישום האוכלוסין המנוח עמאד רשום כרווק ולא הוגשה ראיה לגבי מעמדן של נתבעות 2 ו- 3 בהעדר צו הירושה.
25. בנוסף טוענים המבקשים, שעה שזהות יורשי המנוח עמאד איננה ידועה, לא קיים בסיס משפטי להגשת תביעה או לבקשה בדבר תחליף המצאה שהגיש המשיב.

דיון והכרעה:

26. לאחר שעיינתי בבקשה, בחנתי טענות המבקשים וטענות המשיב – התובע, וכן את כתב התביעה והמסמכים שצורפו, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
27. יישום תקנות 100 ו- 101 לתקסד"א שעניינם מחיקה או דחיית תביעה על הסף, הינו צעד קיצוני ומחייב בנקיטת משנה זהירות, במיוחד כאשר עסקינן בתביעה לזכות קניין והזהירות נדרשת ביתר שאת כשהתוצאה עלולה לפגוע במאן דהוא.

28. גישת בית המשפט בהקשר לסילוק תביעה על הסף, בין אם על דרך דחיה או מחיקה, הינה נוקשה והמדיניות המשפטית מורה כי השימוש בה יעשה ביד קמוצה ובצמצום רב מאוד, ובשל כך נקבעו מבחנים נוקשים להכרעה בבקשה לסילוק תביעה, ראו לעניין זה ע"א 693/83 שמעון שמש נ' רשם המקרקעין תל-אביב-יפו, מ(2) 668 (1986), שם בעמ' 672 – 673, נקבע:

"בשולי הדרים [כך במקור, צ.ל. - הדברים] אוסיף, כי מחיקת תובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים, הננקטים בלית ברירה, ופתרון ענייני של כל מחלוקת, לגופה, הוא לעולם עדיף. רצוי, על-כן, שבית המשפט יבכר תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני-פורמאליסטי, אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק הקונקרטי, אולם אינו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות סביב אותו עניין." .

ראו גם - ע"א 76/86 ד"ר יוסף פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ , מג(3) 124 (1989), שם בעמ' 129, נקבע לעניין מחיקת תביעה על הסף כלהלן:

"הלכה פסוקה היא, כי אין למחוק על הסף, מפאת חוסר עילה, תביעה בה קיימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יצליח בתביעתו (ראה י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 5, בעריכת ש' לוין, 1988) 335). לצורך בחינה זו בשלב של מחיקה על הסף על בית המשפט להניח, "כי יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה..." (שם, בעמ' 352), כולל המסמכים בנספחים לה (ראה ע"א 72/74 [1]).".

29. יוקדם ויוער כי בעניין פלונים, שעליו המשיב סומך ידו, ראו פס' 22 לעיל, כב' השופטת וילנר הצטרפה לדעתה של כב' השופטת שטמר, לעניין אפשרות הגשת התביעה נגד יורשים פוטנציאלים, תוך שציינה את הדברים הבאים, שם בעמ' 18 - 19:

"אדגיש כי הגשת תובענה נגד אחד היורשים כפופה לאישור בית המשפט, ונדמה כי אישור זה יינתן במשורה ורק במקרים חריגים. יחד עם זאת, ספק אם ברמה הפרקטית, יש טעם בהגשת תביעה נגד יורש פוטנציאלי, שכן טרם הכרה בו כיורש, לא ניתן לממש את פסק הדין." (ההדגשות לא במקור)
30. טוב היה לו התובע היה נוהג כך ו ממתין עד למתן צו הירושה כדי לתבוע את היורשים הנכונים והידועים ככאלה על פי דין ולא היורשים הפוטנציאלים אלא, כאמור הוודאיים, זה גם היה מק ל עליו יותר, אך זה לא אומר כי קיימת מניעה שיחל בהליכים לפני שזהות הנתבעים תתברר ותהיה וודאית לו, זאת גם לאור הנתונים שבמידה מסוימת יכולים לנבא או לשער מי יהיו יורשיו של המנוח עמאד.
31. לגופה של הבקשה שבנדון; לדידם של המבקשים אין לתובע עילה נגד הנתבעים בתביעה, כאשר אין בידו צו ירושה לפי ו הנתבעים הם בעלי הזכויות בחלקות שהתובע טוען לזכויות הבעלות עליהם.
32. סעיף 73 לחוק הירושה חל לעניין הסכם המכר שנעשה בין בא כוחו של המנוח עמאד לבין התובע, דהיינו, לצורך הכרה בזכויותיו על החלקות שרכש, שכן ביום החתימה על ההסכמים הנ"ל, צו הירושה של המנוח ג'מיל היה בתוקף ורק לאחר שכלול העסקה בוטל הצו. אולם, לצורך התביעה הנוכחית, הובהר כבר לעיל שלא ניתן צו ירושה עד כה, מכאן שלא ידוע בוודאות אם התביעה הוגשה נגד הנתבעים הרלוונטיים.
33. יחד עם זאת, הבקשה שבנדון הוגשה, בשלב מאוד מוקדם לפני תחילת שלב הבירור העובדתי ושמיעת הראיות, והיות שמדובר בנסיבות שיש בהן מורכבות; יש מקום ורצוי לקיים בירור עובדתי ברמה עקרונית לכל הפחות ולתת לתובע את יומו בבית המשפט.
34. כך למשל ראוי לברר את נסיבות השתכללות ההסכמים והסכם המתנה בטרם יוחלט על מחיקת התביעה. וגם לברר אודות צו הירושה של המנוח ג'מיל שכאמור בוטל.
35. יתרה מזאת, מעמדן של הנתבעות 2 ו- 3, מי שנטען לגביהן כי הייתה אשתו של המנוח עמאד וב תו הקטינה, לא ברור, מה גם, שה ן לא תושבות הארץ, ולא ידוע באם הומצאו לה ן כתבי בי דין.
36. כל אלה דינם להתברר במסגרת שמיעת ראיות, היה ויוכיח התובע את זכותו על החלקה.
37. לכאורה, בסיס טיעונם של המבקשים בנוסח הבקשה נוגע להעדר יריבות, זמנית, בשל העדר צו ירושה, זאת בגלל שהמבקשים לא הוכרזו פורמאלית כיורשיו של המנוח עמאד. אך, מהחומר שצורף לכתב התביעה בייחוד ההסכמים שבין התובע לבין המנוח עמאד והסכם המתנה בין המבקשים, כאשר עניין הראשונים מכירה והשני העברה במתנה של אותן חלקות שבמחלוקת, די בהן כדי להוות עילה ולהצביע על יריבות בין חלק מהנתבעים לכל הפחות.
38. הגם שבענייני ירושה, לרוב, ניתן להסיק זהות היורשים לפני הכרזות הפורמליות וזאת על דרך היוחסין ועל פי הדין בענייני ירושה.
לעניין זה אפנה לדבריו של כב' השופט רניאל ב- ת"א (חי') 278/04 ויינר ג'ק נ' הלר זדנקה (ניתן ביום, 25.02.2010), שם בעמ' 26 נקבע כלהלן:

"אולם, בהעדר צווי ירושה וצווי קיום צוואה, ניתן להוכיח זכאות לירושה גם בדרכים אחרות, כמו לדוגמה דרך אילן היוחסין."

39. ויוער כי המבקשים לא חלקו על כך שהם, בסבירות גבוהה, צפויים להיות יורשיו של המנוח עמאד מכוח צו הירושה.
40. לאחר שסקרתי את הדין לעניין ניהול תביעה כנגד יורשים פוטנציאלים בהעדר צו ירושה, והן את אפשרויות המשכיות בירור התביעה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל
41. בהתאם לאמור לעיל, אין כל מניעה בדין לנהל את התביעה נגד יורשים פוטנציאלים. חרף זאת, בנסיבות העניין, קיימים קשיים רבים ומהותיים שגורמים לכך שהתביעה תתנהל בפרקי זמן בלתי סבירים ובאופן לא יעיל;
הקושי הראשון והעיקרי הינו העדר צו הירושה של המנו ח עמאד .
כאמור , ניתן להתגבר על קושי זה על ידי הקפאת מימוש פסק הדין עד למתן צו הירושה בפועל, זאת ככל שניתן לנבא בסבירות קרובה לוודא את זהות היורשים של המנוח עמאד . אך, בנסיבות המקרה דנן לא כך הם פני הדברים;
בתו של המנוח עמאד הינה קטינה ומתגוררת בקנדה. הנתבעת 2, כנראה מתגוררת בלוב, מדינה שאין לישראל יחסים רשמיים עמה , מה גם, מעמדה של האם - נתבעת 2, ביחס למנוח עמאד אינו ברור שכן הוא מוגד ר "רווק" בתמצית רישום האוכלוסין.
42. כל אלה מהווים קשיים אינהרנטיים, שיובילו לעיכוב ניהול ההליך ביעילות ובמהירות ואף יתכן שימנעו זאת לחלוטין , זאת בשל היות האם מתגוררת בלוב וספק אם תגיע לארץ והבת קטינה שמתגוררת בקנדה, דבר המחייב ודורש ייצוג על ידי אפוטרופוס, ולכן בנסבות אלה עדיף שתוגש תביעה מחדש אחרי מתן צו הירושה שיבהיר את מעמד האם והבת ויאפשר ניהול ההליך בין הצדדים הנכונים .

סוף דבר:

43. לאחר שסקרתי את הדין לעניין ניהול תביעה כנגד יורשים פוטנציאלים בהעדר צו ירושה, והן את אפשרויות התמשכות בירור התביעה מעבר לזמן סביר , הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

44. בהתאם לכל האמור לעיל אני מורה על מחיקת התביעה בשלב זה .

המזכירות תחזיר את האגרה בהתחשב בשלב בו התביעה נמחקה.

45. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח לצדדים עותק החלטה זו בדרך המקובלת.

ניתנה היום, ז' תשרי תש"פ, 06 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.