הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 6704-08-16

בפני
כב' השופט מאזן דאוד

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"
בעניין:
שנבור יסמין, ת"ז XXXXXX496
להלן: "החייבת"
ובעניין:
הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"
ובעניין:
עו"ד מוטי בן ארצי
להלן: "הנאמן"

החלטה

האם הכספים המוקנים מכוח חוק קליטת חיילים משוחררים, תשנ"ד – 1994 (להלן: "החוק") מוקנים לקופת הכינוס? זוהי השאלה העומדת במוקד הכרעה במקרה דנן.

רקע עובדתי הדרוש להכרעה;

1. לבקשת החייבת ניתן צו כינוס ביום 22.08.16 וביום 26.02.18 הוכרזה כפושטת רגל ונקבעה לה תכנית פירעון וצו הפטר מותנה בביצועה של תכנית הפירעון.

2. החייבת שרתה בשירות לאומי-אזרח י כהגדרתו בחוק שירות לאומי-אזרחי, התשע"ד-2014 בתפקיד מזכירה רפואית. מכוח סעיף 8 (א) לחוק זכאית החייבת לפ יקדון. לאחרונה סיימה, החייבת, תקופת ההתנדבות ובשל כך זכאית ל פיקדון בסך של 13,206 ₪ עבור תקופת השירות הלאומי .

3. לטענת החייבת עסקינן בכספים שהינם פיקדון אישי והם מיועדים לדיור, לימודים, הכשרה מקצועית, וכדומה כשלטענתה היא החלה ללמוד לימודי מזכירות רפואית ולכן תוכל לשלם בכספים אלו שכר לימודה.

4. הכספים נשוא בקשת החייבת הינם פיקדון האישי, שזכאי לו חייל משוחרר ו/או מי שסיים שירות לאומי אזרחי כהגדרתו בחוק, וזאת בהתאם להוראת סעיף 8(א) לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994 (להלן: " החוק"), כאשר הוראת סעיף 19(א) לאותו חוק קובעת: "הזכאויות לפי חוק זה ניתנות למימוש רק למטרות הקבועות לפי פרק זה בתקופת חמש השנים הראשונות שלאחר סיום השירות הסדיר".

5. הנאמן מבקש לממש כספים אלו ולהעבירם לקופת הכינוס מאחר ומדובר במענק שהינו מותנה והוא שייך לקופת הכינוס, וכי לאחר שנתיים ניתן לקבל את הפיקדון לכל מטרה ללא הגבלה. בנוסף טוען הנאמן, מאחר והכספים עברו לחשבון החייבת, עצם העברה זו מסירה את כל ההגבלות לעניין השימוש בפיקדון ובשל כך, הכספים מוקנים לנאמן.

מהות כספי הפיקדון;

6. הפיקדון האישי הוא סכום כסף הניתן לחיילים משוחררים ומסיימי שירות לאומי-אזרחי, בהתאם לאורך השירות ואופיו. סכומי הזכאות נצברים ומחושבים על בסיס חודשי לפי אורך חודשי השירות . כספי הפיקדון, כעולה מהוראות החוק, ניתנים למימוש רק במדינת ישראל. ב-5 השנים הראשונות מתום שירות החובה או השירות הלאומי-אזרחי, הפיקדון ניתן עבור לימודים, הכשרה מקצועית, לימודי נהיגה, הקמת עסק, רכישת דירה, או נישואין. בשנתיים שלאחר מכן ניתן לקבל את הפיקדון ללא הגבלת מטרה.

הכרעה;

7. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה ובהוראות החוק אני סבור כי כספי הפיקדון של החייבת, מכוח חוק קליטת חיילים משוחררים, והמוחזקים על ידי המדינה, אינם חלק מהכספים המוקנים לנאמן והם כספים אישיים, שיש להעבירם לידי החייב ת ובלבד שנועדו למטרות שלשמם מיועד הפיקדון.

8. סעיף 8(ב) לחוק קליטת חיילם משוחררים קובע שכספי הפיקדון הם אישיים ולא ניתנים לעיקול ו/או לשעבוד: "הפיקדון הוא אישי ואינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא".

להשלמת התמונה נציין שהוראת סעיף 19(א) קובעת שהזכאויות לפי חוק זה, בכללן המענק, ניתנות למימוש רק למטרות הקבועות ובתקופת חמש השנים הראשונות שלאחר סיום השירות הסדיר. שתי ההוראות מלמדים אותנו כי כספים אלו נועדו למטרות המפורטות בהוראות החוק, ומוציאות את כספי הפיקדון מהנכסים המוקנים לקופת הכינוס והם מוקנים לחייב לשם מימושם במסגרת המטרות המיועדות לכך ובמקרנו לצרכי לימודים.

9. ככלל, עם הכרזתו של חייב פושט רגל נכסיו הניתנים לחלוקה בין נושיו יוקנו לנאמן, אך פקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה"), מצמצמת את היקף הנכסים העשויים להתחלק ביו הנושים, וקובעת הוראות לגבי נכסים שאינם בני חלוקה, כדי להבטיח את מחייתו של החייב וצרכיו הבסיסיים.

10. פירעון החובות בדרך של מימוש נכסי החייב מוסדר בפקודה, הקובעת במפורש מהם נכסים בני חלוקה (סעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל), ומהם הנכסים שאינם בני חלוקה (סעיף 86 לפקודת פשיטת הרגל), או שמימושם מותנה בתנאים מקדימים (סעיף 85(1א), סעיף85(ב1) ובסעיף 86 לפקודה).

11. בהמשך סעיף 111 לפקודה שכותרתו תשלומים עתיים שמתייחס להכנסות פושט רגל קובע כדלקמן:

"111. (א) בית המשפט רשאי לקבוע, לבקשת הנאמן, כי על פושט רגל לשלם לנאמן תשלומים עתיים, במועדים ובתנאים שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להקציב לפושט הרגל סכומים למחייתו ולמחיית התלויים בו, והכל מתוך משכורת, שכר או הכנסה אחרת שהוא זכאי לה, ובלבד שהסכומים שייוותרו בידי פושט הרגל לא יפחתו מהסכום הפטור מעיקול ומתפיסה לפי חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958; אין בהוראת סעיף זה כדי לגרוע מהוראת סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, או מהוראה בחיקוק אחר שהסעיף האמור חל לגביו, או מהוראה בחיקוק אחר הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בסעיף 303 האמור.

כמו כן מורה הסעיף, כי אין בו כדי לפגוע בהגנות על בהתאם לחקיקה שמחוץ לפקודת פשיטת הרגל שכוללת הוראה או הסדר הדומה להוראת סעיף 303 לחוק המוסד לביטוח לאומי. ההוראה קושרת בין הנכסים המוקנים לקופת הכינוס לבין הוראות החוק המוציאות את הכספים מקופת הכינוס על ידי הפניה לחקיקה מחוץ לפקודה ולשם כך צוין " מהוראה בחיקוק אחר הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בסעיף 303 האמור. "

12. בחוק קליטת חיילים משוחררים המאוחר לפקודה קיימת בו הוראת סעיף 8(ב) הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהוראת סעיף 303 ובעניין זה המחברים ד"ר ש' לוין וד"ר א' גרוניס מציינים בספרם פשיטת רגל (2010), עמוד 299 :

"הפקודה קובעת הוראות מיוחדות לגבי נכסים שאינם בני חלוקה, לגבי הגנת בית המגורים ולגבי כספים בקופת גמל ובתוכנית חסכון. עוד כוללת הפקודה הוראות לגבי הקצאת סכומים לחייב הדרושים לו למחייתו, לגבי שכר הטרחה שפושט רגל שילם לפרקליטו ולגבי סיוג זכותו של הנאמן להיפרע מזכויות יוצרים הכלולים בין נכסי החייב. דברי חקיקה שונים מחוץ לפקודה קובעים שנכסים מסוימים לא יוקנו לנאמן."

בהקשר זה יש להפנות להערת שוליים 24 בעמוד 299 בגדרה מביאים המחברים, בספרם, דוגמאות לדברי חקיקה שונים מחוץ לפקודה שקובעים שנכסים מסוימים לא יוקנו לנאמן וביניהם הוראת 303 לחוק הביטוח לאומי וסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורין.

בחוק קליטת חיילים משוחררים קיימת הוראה זהה להוראות הקיימות בסעיף 303 לחוק המוסד לביטוח לאומי, ובשל כך יש להקיש עמדה זהה ולקבוע שכספי הפיקדון אינם מוקנים לנאמן.

12. לאחרונה נחקק חוק מקיף בנושא חדלות הפירעון תוך עריכת רפורמה מקיפה בתחום חדלות הפירעון במטרה לספק לכלכלה הישראלית חקיקה מודרנית בתחום זה. החוק ייצר קודיפיקציה של דיני חדלות הפירעון והסדיר באופן מקיף ושלם את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים, בחוק חדש ועדכני, ובטל את הפקודות הישנות, אך תחולתו הינו בעוד תקופה של 18 חודשים.

חוק חדלות הפירעון החדש הינו חוק מאוחר לחוק קליטת חיילים חדשים התייחס בצורה מפורטת להגדרת נכסים בני חלוקה בסעיף 217 :

" . היה החייב יחיד, לא ייכללו בנכסי קופת הנשייה –
(1) נכסים המנויים בתוספת השנייה;
(2) זכויות לגמלה שחלות עליהן הוראות סעיף 303 או 311 לחוק הביטוח הלאומי, הוראה בחיקוק אחר המחילה את הסעיפים האמורים או הקובעת הסדר דומה להסדר הקבוע בהם."

החוק החדש מוציא מקופת הנשייה זכויות לגמלה או כספים המאוזכרים בחקיקה שונה ובה קיים הסדר דומה להסדר הקיים בסעיף 303 לחוק ביטוח לאומי, בדומה להוראת סעיף 8(ב) לחוק קליטת חיילים משוחררים .

כך הוא הדין הקיים, כך הוא הדין החדש שיכנס לתוקף בעוד מספר חודשים שהבהיר את המצב וקבע זאת מפורשות בגוף החוק. התוצאה לפי הדין החל כיום או הדין החדש שמהווה כלי פרשני להוראות הדין החלות כיום, בעיניה עומדת , כספי הפיקדון לא מוקנים לנאמן.

13. אני ער לטענת הנאמן לפיו החייבת לא הזכירה, שקיבלה את המענק, שגם לגביו חלה הוראת סעיף 8(ב) והוראת סעיף 19(א), שניתן לשות בו שימוש לכל מטרה, ובכך החייבת הפרה את חובת תום הלב, ואת הוראות הפקודה שמחייבות שקיפות וגילוי מרבי, אך אין הסעד בגין כל הפרת חובת תום הלב קלה כחמורה, הוא סעד אחד ויחיד אלא מגוון רחב של סעדים הכל בהתאם לנסיבות העניין.

מדובר בהפרה קלה ונוכח הגנות לכספים אלו מחד , והעיקרון השיקומי שבפקודה הוצאת כספים אלו מחוץ לקופת הנשייה, אין מקום להורות על מימושם והעברתם לידי קופת הכינוס, אלא הם מוקנים לחייבת, בהתאם למטרות הקבועות. משכך אני מקבל את הבקשה ומורה להעביר את מלוא כספי הפיקדון לידי החייבת לצורך מימושם למטרות המיועדות לכך.

מורה על ביטול כל העיקולים שהוטלו על כספים אלה.
אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא החלטה זו לנאמן, ב"כ החייבת וכן הכונ"ר.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ח, 07 מאי 2018, בהעדר הצדדים.