הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 65416-06-16

בפני
כב' השופט אריה נאמן

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"
בעניין:
אבואזיז יחיאל יוסף, ת"ז XXXXX683
להלן: "החייב"
ובעניין:
הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"
ובעניין:
עו"ד אביב רונן
להלן: "המנהל המיוחד"

פסק דין

עיון בתיק מגלה כי למרות ההחלטה מיום 4.1.21 ומיום 7.2.21 , החייב לא הגיש לתיק את אישור המנהל המיוחד בדבר הסרת מחדליו.
יובהר כי מחדלי החייב שעה שהוא חוסה תחת צו הכינוס שניתן בעניינו מהווים התנהגות בחוסר תום לב, שעה שמחד גיסא נהנ ה החייב מהטבות הנובעות מצו הכינוס, ומאידך גיסא איננ ו מבצע הנדרש ממנ ו במסגרת הליך הפש"ר.
בעניין זה נאמר כבר על ידי בית המשפט העליון לא פעם ואף סיכם זאת ברע"א 962/20 מוחארב נ' עו"ד שמואל מיכאל, מנהל מיוחד:
"הליך פשיטת רגל כונה לא פעם בפסיקה "חסד של המחוקק" (ראו: ע"א 7113/06 ג'נח נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה ד(3) (20.11.2008); ע"א 7375/18 גל נ' המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 9 (2.10.2019); ע"א 1752/20 בן ברוך נ' כונס הנכסים הרשמי, [פורסם בנבו] פסקה 8 (17.3.2020)), על שום המחילה על חלק מחובותיו של פושט הרגל ובשל ההזדמנות הניתנת במסגרת הליך זה לחייב הנקלע לקושי להיחלץ ממצבו ולהשתקם. ואולם היד המושטת כלפי החייב-פושט הרגל מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצדו, זאת בין היתר משום שבהליך פשיטת הרגל גלומה למעשה פגיעה בנושים, אשר לא ייפרעו את מלוא חובם. פגיעה זו נתפסת כבלתי מוצדקת אפוא, שעה שפושט הרגל נוהג בחוסר הגינות או בחוסר יושר (וראו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 815 (2004); עניין ג'נח, פסקה ד(2)).
על כך כתב כב' השופט ג' בך:
"החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב. עם זאת אין להשלים עם מצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה, עיר מקלט מפני הנושים, אשר כל דיכפין יביא עצמו בשעריה" (ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 54 (1993)).
במסגרת בחינת תום לבו של החייב, יידרש בית המשפט בין היתר להתנהגותו במסגרת ההליך...ובתוך כך לעמידתו בחובות המוטלות עליו על-פי דין ומכוח קביעות בית המשפט של פשיטת הרגל. בין החובות האמורות נדרש החייב לעמוד בתשלומים החודשיים לקופת פשיטת הרגל לפי צו התשלומים (ראו: ע"א 6892/18 רפאל נ' המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 9 (18.12.2019); עניין גל, שם), וכן לשתף פעולה עם בעל התפקיד שמונה בעניינו, ובכלל זה לחשוף את מלוא המידע הנדרש להערכת מכלול הכנסותיו והוצאותיו של החייב ולהערכת כושר השתכרותו הפוטנציאלי (ע"א 3382/17 צימבר נ' סמט, [פורסם בנבו] פסקה 14 (29.8.2018); עניין רפאל, שם; ע"א 3414/19 מיכאלי נ' המנהל המיוחד, [פורסם בנבו] פסקה 8 (23.2.2020))."
לפיכך ולאור כל האמור לעיל, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.
בנסיבות אלה, ההגבלות שהושתו בצו הכינוס מבוטלות, וצו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד על כנו למשך 90 יום נוספים.
תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור המנהל/ת המיוחד/ת בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי פגרה ככל שקיימים – במניין) בדבר: סילוק מחדלי החייב בתוספת תשלום לקופת הכינוס בסך 1,000 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא בהתאם להלכ' אלקצאצי (ע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי [2.4.14]).
הוצאות ההליך ישולמו בהתאם לתקנות (הוצאות המנהל המיוחד בסך של 500 ₪ ישולמו בנוסף), ולחלופין, לפי הנחיות הכונ"ר לעניין תעריפים מינימאליים, לפי הגבוה מביניהן, והיתרה תועבר לנושים בכפוף לכל דין תקף.

ניתן היום, א' ניסן תשפ"א, 14 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.