הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 45146-09-16

בפני
כב' השופט דאוד מאזן

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"
בעניין:

  1. מייזל משה, ת"ז XXXXXX890
  2. מייזל סטיב נעם, ת"ז XXXXXX891

להלן: "החייבים"
ובעניין:
הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"
ובעניין:
עו"ד איתן שווץ
להלן: "המנהל המיוחד"

פסק דין

1. בפניי בקשת חייבים להכריזם פושטי רגל.

2. ביום 6/11/16 ניתן צו לכינוס נכסי החייב מס' 1 על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך של 7,513,098 ₪ ל-38 נושים, כאשר מושת עליו תשלום חודשי בסך 700 ₪.

ביום 6/11/16 ניתן צו לכינוס נכסי החייב מס' 2 על פי בקשת ו, בגין חובות מוצהרים בסך של 7,848,863 ₪ ל-36 נושים, כאשר מושת עליה תשלום חודשי בסך 1,000 ₪.

3. עד מועד הגשת הדוח המסכם הוגשו נגד החייב מס' 1 17 ת ביעות חוב והליך אישור תביעות טרם הסתיים. המנהל המיוחד הודיע בדיון מיום 25/11/18 שאושר בשלב הזה 6,500,000 ₪ ונותרו מס' תביעות חוב בהליך בדיקה( עמ' 9 שורות 3-12).

עד מועד הגשת הדוח המסכם הוגשו נגד החייב מס' 2 21 תביעות שהליך בדיקתן טרם הסתיים. המנהל המיוחד הודיע בדיון ביום 25/11/18 שאושר בשלב הזה סך 6,400,000 ₪ ונותרו מספר תביעות חוב שטרם נבדקו.

קיים חוב משותף ורוב הנושים הם נושים משותפים.

4. בעלי התפקיד (המהנהל המיוחד והכונס הנכסים הרשמי) הודיעו על הסכמתם להכריז על החייבים כפושטי רגל והציעו בעניינם תוכנית פירעון. החייבים הסכימו במסגרת תוכנית הפירעון להחריג את החובות בגינן נטען כי החייבים הבריחו נכסים והם ידונו במסגרת הליך הפירוק של החברות השוק הגדול מכולם בע"מ וחברת ס.אלברט בע"מ.

5. הליך פשיטת רגל נועד ככלל לשתי מטרות עיקריות: האחת - לכנס את כל נכסי החייב ולחלקם בין נושיו בצורה שוויונית ובהתאם לסדרי הנשייה. השנייה - ליתן לחייב הפטר או לאשר הסדר נושים בעניינו בכפוף לקיום תנאים הקבועים בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") ובהתאם להלכות הפסוקות (תכלית השיקום) . כך היה מקדמת דנא, עוד בימים בהם הוחלו החוקים המנדטוריים, שנשאבו למשפט הישראלי בנוסח החדש של פקודת פשיטת רגל תשמ"א-1981.

6. קל וחומר בימינו אנו, כאשר אנו צועדים לקראת החלתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע״ח 2018 , אשר מציב את ההליך השיקום הכלכלי כמטרתו הראשונה במעלה מטרות הליך הפש"ר כפי שהן מוגדרות בסעיף 1 (1) לחוק " להביא במידת האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב;"
ניתן ללמוד על הצבת הליך השיקום כמטרה ראשונה, והקודמת למטרות האחרות מדברי ההסבר לחוק חדלות פירעון כפי שפורסמו ברשומות הצ"ח 1027 מכ"ב באדר א' התשע"ו (2.3.16), נסקרו מטרות החוק המוצע. נאמר שם:
"לחוק המוצע שלוש מטרות עיקריות. המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משנית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים...
החוק המוצע מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, שהוא אישיות משפטית טבעית, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון....
שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים – לחייב לקרובים לו לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה...".

7. אכן, חובת תום הלב "מרחפת" מעל הליך פשיטת הרגל ככלל; אולם, לצורך העניין, המשקל המצומצם שיש לתת לתום לבו של החייב בשלב המוקדם של בחינת הבקשה לצו הכינוס, שונה מהמשקל שיש להעניק לו במסגרת הדיון בבקשת ההכרזה, ולאחר שנעשתה בדיקה מעמיקה בעניינו של החייב [ראו לעניין זה: ע"א 307/12 בלום נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 20 (14.8.2012)].

8. המגמה המתפתחת בפסיקת בתי המשפט מלמדת על העתקת העתקת מרכז הכובד של בחינת תום הלב לשלב ההכרזה ואף לשלב מתן ההפטר ולתת ביטוי לתום הלב במסגרת צו ההפטר. גישת בית המשפט העליון כיום היא לאפשר את כניסת החייב להליך פשיטת הרגל, להכריז עליו פושט רגל, זאת גם אם קיימות טענות מבוססות לכאורה באשר לחוסר תום ליבו של ביצירת החובות, והותרת הסוגיה לבחינה בעת שיתבקש מתן הפטר לחייב. בחינת תום ליבו של החייב באשר לאי החוקיות שביצירת החובות, הועברה משלב ההכרזה לשלב הסופי של בקשת ההפטר. ראו: פסק דינו של כב' הנשיא השופט אורנשטיין בפש"ר 2274/06 חימאווי נ' הכנ"ר (פורסם במאגרים, 17.5.15).

9. יישום גישה זו בא לידי ביטוי בפסק דינו של כב' השופט סולברג (בהסכמת כב' המשנה לנשיא (כתוארה אז) נאור וכב' השופט עמית) בע"א 3083/13 פלונית נ' שיכמן (פורסם בנבו, 11.1.15) (להלן: "עניין שיכמן").בעניין שיכמן נדונה השאלה האם יש להורות על ביטול הליך פש"ר, לנוכח טענת אחת מנושיו של שיכמן כי חובו כלפיה נוצר בחוסר תום לב, שכן מקורו בעבירות חמורות שביצע שעניינן סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות, הלנה והעסקה שלא כדין, סרסרות ועושק. בסופו של יום, לאחר שסקר את הפסיקה הנוגעת לסוגיה הנ"ל, ראה כב' השופט סולברג להותיר את ההליך על כנו תוך הכרזתו של שיכמן כפושט רגל, זאת בעיקר מאחר שסכום הנשייה אשר היה "נגוע" בחוסר תום לב היה נמוך ביחס לכלל החובות.

10. במקרנו בעלי התפקיד מבקשים לבחון סוגית תום הלב בשלב מתן ההפטר ולכלול זאת במסגרת תוכנית הפירעון. גם הנושים לא הייתה בפיהם התנגדות לעצם ההכרזה( למעט הנושה לאומי כארד שטען לעניין תום הלב). הנושים המרכזיים בנק מזרחי ובנק דיסקונט- גם הם ביקשו למקד את הטיעון ביחס לתוכנית הפירעון ולא לעצם ההכרזה - בכך גילו דעתם, שגם אם יש בהתנהלות החייבים מידה של חוסר תום לב ראוי לבחון אותה במסגרת צו ההפטר דההינו במסגרת אישור תוכנית הפירעון על תנאיה (ראו לדוגמה עמדת הבנקים לפיה אם החייבים יוספיו עוד 120,000 ₪ לתוכנית הפירעון שהציעו בעלי התפקיד לא יתנגדו הנושים המרכזיים לתוכנית הפירעון ומתן צו הפטר). עמדתם זאת מבאטת, הסכמה להעתקת הדיון סביב התנהלות החייבים לשב של מתן ההפטר.
הנושה כרטיסי אשראי לישראל בע"מ שיגר ביום 2/1/19 הודעת התנגדות לתוכנית הפירעון ולא התנגדות להכרזתם כפושטי רגל. מאחר והחייבים הסכימו כחלק מתוכנית הפירעון שצו ההפטר לא יחול במידה והמפרק בהליך הפירוק של החברות יכריע כי החייבים ישאו בתשלום , הרי צו ההפטר לא יחול על חובות אלו, ובכך הסכימו החייבים להחריג את החוב שיקבע במסגרת הליך הפירוק, ובכך יש מענה הולם במסגרת תוכנית הפירעון לטענות אלו שיש להם זיקה של חוסר תום לב.

11. החייבים במקרה זה נכונים לקבל על עצ מם תכנית פירעון בהיקף משמעותי, תוך נטילת סיכון שישלמו, לאור הליך הפירוק סכומים נוספים, אשר יש בה כדי להצביע על מאמץ מציד ם של החייב לשלם את חובותי הם וזאת בנסיבות שבהן החייב ים טענו כי החובות של החברות שבבעלותם נבעו מכישלון עסקי וכי הם חייבים באופן אישי בשל הערבויות האישיות שחתמו. ההתנהלות הבעייתית המיוחסת אליהם של ערבוב נכסים נובעת למהליך שנקטו החייבים לצורך הישרדות כלכלית.

12. סיכומו של דבר, לאור מכלול השיקולים לעיל, ובהתאם לעקרונות שנקבעו בפסיקה, נראה כי יש לקבל את עמדת בעלי התפקיד ובשים לב לנימוקים שהבאתי לעיל, אני מקבל את הבקשה ומכריז כי החייבים פושטי רגל.

13. כל ההגבלות שהוטלו על החייבים יעמדו בעינן.

14. עו"ד איתן שווץ ישמש כנאמן בהליך, כנגד חתימה על התחייבות עצמית על סך 50,000 ₪, להבטחת מילוי תפקידו.

15. לאור תוצאות ההליך, ישולמו הוצאות ההליך ושכר המנהל המיוחד, בהתאם להנחיות הכונ"ר.

תוכנית הפירעון –צו הפטר על תנאי;

16. עסקינן בהליך פש"ר החוסה תחת הרפורמה בהליכי פשיטת רגל של חייבים שהנהיג הכונ"ר. בעלי התפקיד הציעו תוכנית פירעון של שני החייבים לפיה יוסיפו לקופת הפש"ר סך של 1,000,000 ₪ תוך 30 ימים. לתוכנית הפירעון שיש בה בה תשלום תוך תקופה קצרה ביותר,קיימת הסכמה מצד החייבים שבמידה ובהליך הפירוק של שתי החברות ימצא בית המשפט שיש להורות שהחייבים כאן ישלמו כספים , צו ההפטר לא יחול והם ישלמו את הכספים המתחייבים מהכרעות בית המשפט של פירוק.

17. הנושים מתנגדים לתוכנית הפירעון.

16. הדיון בתוכנית הפירעון בעידן הרפורמה יונק את קיומו מהוראת סעיף 62(ב) לפקודה הקובעת: "בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לענין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו – רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר."

למעשה תוכנית פירעון הינה למעשה צו הפטר מותנה בביצוע תוכנית הפירעון. תכנית פירעון החובות צריכה ליצור איזון ראוי בין זכויות החייב וזכויות הנושים, באופן שיותיר בידי החייב ומשפחתו את הסכום הדרוש להם למחייה הולמת בכבוד מחד, ויאפשר פירעון מקסימלי אפשרי של החובות מאידך.

17. לכל תוכנית פירעון חובות שני מוקרות. מקור ראשון לפירעון החובות: נכסי החייב קיימים ועתידיים בני חלוקה בין הנושים, לרבות ההגבלות על מימוש דירת מגורים בהתאם לסעיף 86 לפקודה. אין חולק כי במסגרת מימוש דירת מגורים תינתן לחייב האפשרות לפדות את נכסיו ממקורות חיצוניים בסכום השווה לשווים הריאלי למימושם על ידי בעל התפקיד. פדיון הנכסים אינו יכול להתבצע, כמובן, ממקורותיו הכספיים של החייב, המוקנים לנושים, אולם יכול בהחלט להתבצע באמצעות תמיכה כלכלית חיצונית של בני משפחה או חברים, אם באמצעות מתנה כפי שמוצע בעניינו.
המקור השני לפירעון החובות הוא, כאמור, פירעון מהכנסותיו של החייב. אופן הפירעון מההכנסות יכול להתבצע בדרך של תשלום חודשי שישלם החייב .

18. תוכנית הפירעון הינה תשלום של 1,000,000 ₪ תוך 30 ימים. עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה דרך הערכת שווי דירות המגורים שבבעלות החייבים, וזכות פדיונה בידי החייבים. בתיק שבפניי אין מחלוקת בין הצדדים באשר לזכותם של החייב ים למעמד של "דייר מוגן" במקרה של מכירת הזכויות בבית המגורים על ידי נאמן, וזאת לנוכח היות כל אחד מהחייבים ה בעלים הרשום של בית המגורים יחד עם בת זוגתו.

אציין כי בפסיקת בית המשפט המחוזי הובעה גם הדעה לפיה במקרה שבו מוגשת בקשת חייב להכרזתו כפושט רגל,והנאמן פועל לפירוק השיתוף ולמכירת נכס מגורים שבו לחייב זכויות משותפות עם בת זוגו, לא תחול "הלכת כובשי", והנכס ימכר כ"פנוי" (ראה פש"ר 19064-01-01 חליוא נ' כונס הנכסים, פורסם במאגרים, 05.09.17), בהקשר זה אציין כי דעתי בעניין שונה, ולעמדתי גם במקרה של בקשת חייב היוזם הליך פשיטת רגל, הוא ובני זוגו ומשפחתו המתגוררים עימו, רשאים לטעון לזכות דיירות מוגנת מכח הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) התשל"ב – 1972, וזאת בהתאם ל"הלכת כובשי", אלא אם כן התקיימו נסיבות חריגות של חוסר תום לב קיצוני מצידו של החייב אשר יש בהן כדי לשלול את זכותו של החייב להגנתו של סעיף 33 הנ"ל, ובעניין זה אני מסכים עם עמדת חברי כב' השופט שמואל מנדלבאום במסגרת תיק בתיק פש"ר 28040-05-15 אבנת נ' כונס הנכסים הרשמי(פורסם במאגרים, 25.12.2017 ).

19. בעניין חייב מס' 1 בבעלותו יחד עם אשתו דירת מגורים הרשומה בבעלותם ובמסגרת חוות הדעת השמאי- שלגביה לא חלקו הצדדים , עולה כי הבעלות בבית המגורים רשומה על שם החייב ואשתו בחלקים שווים, והם גם מתגוררים בנכס, ועל זכויותיהם בנכס רשומה משכנתא בדרגה ראשונה לטובת מזרחי טפחות על סך של 500,000 ₪ . משכך ניתן לסכם את הנתונים ביחס לבית של חייב מס' 1 :
שווי בית המגורים כ"פנוי" - 3,085,000 ₪.
שווי בית המגורים כ"תפוס" (לפי 41.46%) - 1,280,000 ₪.
סכום המשכנתא לפי הודעת הנושה המובטח - 500,000 ₪
יתרת שווי בית מגורים לאחר ניכוי משכנתא - 2,585,000 ₪
חלקו של החייב כשנהכס ריק יעמוד על סך - 1,292,500 ₪.
יתרת שווי בית מגורים כ"תפוס" (לפי 41.46% שווי) – 390,000 ₪

עם זאת אבקש להדגיש כי דרך החישוב האמורה לעיל , הינה דרך חישוב המחמירה במידה רבה עם החייב, ניתן לטעון גם לדרך חישוב אחרת במסגרתה, שווי הנכס כ - "תפוס", יעשה כשלב ראשון, ורק לאחר מכן יופחת סכום המשכנתא , ובדרך זו הסכום המתקבל יהיה נמוך בהרבה .

לכך יש להוסיף את הוצאות הליך מימוש הנכס שיוביל להקטנת התמורה עקב ניכוי הוצאות אלו, ובמקקרה של פידיון נחסך לקופת הפש"ר הוצאות אלו, ובכך הסכום נטו לקופת הפש"ר גדלה.

לאור כל האמור לעיל , מסקנתי היא כי באם היה הנאמן בתיק זה יוזם הליך של פירוק שיתוף ובמסגרתו היה נמכר בית המגורים הוא היה נמכר כ"תפוס", ומסקנה זו תשמש את הבסיס לקביעת הסכום הראוי שיש לדרוש מהחייב כפדיון זכויותיו בנכס. כאשר סכום של 64% מסכום תוכנית הפירעון יועבר לתיק חייב מס' 1, רואים בבירור כי יש בכך גילום של זכויות החייב בדירת המגורים ואף מעבר לכך ויש בו התייחסות גם למרכיב ההכנסות. אי לכך תוכנית הפירעון ביחס לחייב מס' 1, הינה סבירה ראויה ומטיביה עם הנושים.

20. ביחס לחייב מס' 2 שקופת הכנוס תישא 36% מהסכום של תוכנית הפירעון, הרי גם כאן אני סביר כי תוכנית הפירעון היא סבירה וראוי לאמצה. הנתונים שעולים מחוות דעת השמאי מלמדים שבבעלות החייב מס' 2 יחד עם אשתו דירת מגורים הרשומה על שמם. במסגרת חוות הדעת השמאי- שלגביה לא חלקו הצדדים , עולה כי הבעלות בבית המגורים רשומה על שם החייב ואשתו בחלקים שווים, והם גם מתגוררים בנכס, ועל זכויותיהם בנכס רשומה משכנתא בדרגה ראשונה לטובת מזרחי טפחות על סך של 500,000 ₪ ( סעיף 4.2 לתגובת בנק מזרחי) , על אף שהחייב טוען כי המשכנתא עומדת על סך 700,000 ₪. משכך ניתן לסכם את הנתונים ביחס לבית של חייב מס' 2 :
שווי בית המגורים כ"פנוי" - 1,790,000 ₪.
שווי בית המגורים כ"תפוס" - 675,000 ₪.
סכום המשכנתא לפי הודעת הנושה המובטח - 500,000 ₪
יתרת שווי בית מגורים לאחר ניכוי משכנתא - 1,290,000 ₪
חלקו של החייב כשנהכס ריק יעמוד על סך 645000 ₪
יתרת שווי בית מגורים כ"תפוס" (לפי 37.7% שווי) – 243,226 ₪.
21. עם זאת אבקש להדגיש כי דרך החישוב האמורה לעיל, הינה דרך חישוב המחמירה במידה רבה עם החייב, ניתן לטעון גם לדרך חישוב אחרת במסגרתה, שווי הנכס כ -"תפוס", יעשה כשלב ראשון, ורק לאחר מכן יופחת סכום המשכנתא , ובדרך זו הסכום המתקבל יהיה נמוך בהרבה .
לאור כל האמור לעיל , מסקנתי היא כי באם היה הנאמן בתיק זה יוזם הליך של פירוק שיתוף ובמסגרתו היה נמכר בית המגורים הוא היה נמכר כ"תפוס", ומסקנה זו תשמש את הבסיס לקביעת הסכום הראוי שיש לדרוש מהחייב כפדיון זכויותיו בנכס. כאשר סכום של 36% מסכום תוכנית הפירעון יועבר לתיק חייב מס' 1, רואים בבירור כי יש בכך גילום של זכויות החייב בדירת המגורים ואף מעבר לכך ויש בו התייחסות גם למרכיב ההכנסות. אי לכך תוכנית הפירעון ביחס לחייב מס' 1, הינה סבירה ראויה ומטיביה עם הנושים.

22. שיקול נוסף שבעיני הוא מהותי, תקופת תכנית הפרעון היא של 30 ימים ולא חודשים על גבי חודשים, יש בכך יתרון משמעותי עבוד הנושים שמטה את הכף לזכות אישור תכנית הפירעון.

23. התוצאה היא שתוכנית הפירעון מגלמת בתוכה את ההשתכרות מחד ואת גילום הנכס שבבעלות החייבם מצד שני, התוכנית סבירה ויש בה תועלת לנושים, והנני מאשרה ונותן לה תוקף של צו הפטר מותנה בביצועה. התשלום יבוצע תוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, כ"ט טבת תשע"ט, 06 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.