הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 37882-07-19

בפני
כב' השופט איל באומגרט

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"
בעניין:
נור זבידאת, ת"ז XXXXX423
להלן: "החייבת"
ובעניין:
הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"
ובעניין:
עו"ד רים עזאיזה
להלן: "המנהלת המיוחדת"

החלטה

לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטת בימ"ש מיום 16.11.20.

לבקשת החייב, ניתן ביום 21.7.19 צו לכינוס נכסיו במסגרתו הושת עליו תשלום עיתי בסך של 1,500 ₪ החל מ 1.9.19.

עם פרוץ משבר הקורונה, החל מיום 22.3.20, הגיש החייב בקשות שונות לפטור מתשלומים עיתיים.

כעולה מהבקשות שהגיש החייב, לטענתו, נגדע מטה לחמו. בית המשפט ביקש את תשובת המנהלת המיוחדת לבקשה מיום 22.3.20. מאחר והמנהלת המיוחדת לא השיבה לאותה בקשה נקבע בהחלטה מיום 27.4.20 " בהעדר תשובת המנהלת המיוחדת מושהים תשלומי מרץ – אפריל 2020".

ביום 27.5.20 הגיש החייב בקשה לדחיית מועד התשלומים החודשיים עבור החודשים מאי ויוני 2020, עוד באותו יום ביקש ביהמ"ש את עמדת המנהלת המיוחדת. בתשובתה הבהירה המנהלת המיוחדת , כי היא מתנגדת לפטור מתשלומים עיתיים נוכח משבר הקורונה, אלא לדחייתם בלבד. עוד הבהירה המנהלת המיוחדת , כי נתונה הסכמתה לדחיית תשלום מאי 2020 בלבד, זאת בהעדר מסמכים התומכים בטענתו לפיה פוטר ממקום עבודתו.

לאחר עיון בתגובת החייב ניתנה ביום 22.6.20 החלטה לפיה, תשלומי מאי ויוני 2020 נדחים ועל החייב להתחיל ולש לם על פי צו התשלומים החל מיולי 2020. עוד נקבע באותה החלטה שאת התשלומים הנדחים ישלם החייב בתשלומים של 250 ₪ לחודש בנוסף לתשלום העיתי.

ביום 25.10.20 הגיש החייב בקשה "בהולה" במסגרתה עתר לפטור זמני מתשלומי ספטמבר ואוקטובר 2020. בבקשה טען החייב כי הוצא לחופשה ללא תשלום. לבקשה צורף מכתב המעביד.

ביום 27.10.20 עתר החייב בבקשה נוספת לפיה צו התשלומים יעמוד על 700 ₪ לחודש עד לדיון בבקשתו להכריז עליו כפושט רגל.

המנהלת המיוחדת השיבה, כי נתונה הסכמתה לכך שהחייב יפרע את חוב העבר בעשרה תשלומים בנוסף לתשלום העיתי. עוד הפנתה המנהלת המיוחדת לכך שדומה שהחייב אינו מנצל את כושר השתכרו תו שכן הוא עובד בענף הבניין שלא הושפע ממשבר הקורונה. כמו כן, הלינה המנהלת המיוחדת על כך שהחייב לא צירף אישור מל"ל אודות קבלת קצבה נוכח הוצאתו לחל"ת.

החייב טוען, כי בקשותיו הינן לפטור מהתשלומים אותם לא שילם. כמו כן, מלין החייב על כך שהמנהלת המיוחדת מתעלמת ממצבו הדחוק והוא מפנה למשבר התעסוקה במשק. נוסף על כך טוען החייב , כי מטרת ההליך הינה להשיב אותו למסלול חיים רגיל ולא להשיא את הגבייה.

מטרת הליך פשיטת הרגל היא מחד גיסא, לכנס את נכסי החייב ולחלקם באופן שוויוני בין נושיו ומאידך גיסא, לאפשר לחייב לפתוח דף חדש. ראו לעניין זה ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים) [פורסם בנבו].

המתח שבין שתי מטרות פשיטת הרגל מיושב באמצעות חובת תום הלב המוטלת על החייב. במסגרת חובה זו, בין היתר, על חייב להשיא את הכנסותיו, כל חייב בהתאם לנתוניו. כלומר, בניגוד לעמדת החייב, מטרת הליך פשיטת הרגל אינה רק מתן הפטר בתום ההליך אלא איזון עדין וזהיר בין הצורך לפרוע החוב תוך השאת הכנסות החייב למול הצורך ליתן לחייב הנוהג בתום לב הפטר מחובותיו.

בענייננו, דומה שהחייב אינו פועל בתום הלב הנדרש על מנת להשיא את הכנסתיו. בית המשפט אינו מתעלם ממשבר נגיף הקורונה. אולם, החייב עובד חיוני בתחום הבניין אשר גם בתקופה זו הוחרג מההגבלות. כלומר, החייב יכול וצריך לעבוד. נראה כי החייב בוחר לנצל את המצב על מנת להרחיק את פירעון החוב מנושיו.

כך לדוגמה לא צירף החייב מסמכים אודות ניסיונותיו להשיג מקום עבודה או פניה למל"ל למיצוי זכויותיו.

כמו כן, אין מקום, בעת הזו, לפטור את החייב מתשלומים אותם לא שילם בתקופת ההשהיה. תשלומים אלו נדחו. זהו האיזון הראוי בין זכות החייב לקיום בכבוד וזכות הנושים להיפרע.

משכך, מוחלט כי החל מדצמבר 2020 צו התשלומים יעמוד על 1,000 ₪ לחודש. כמו כן ישלם החייב, החל מדצמבר 2020 סך של 500 ₪ נוספים על חשבון מחדלי העבר. כלומר, בסך הכל 1,500 ₪ לחודש.

ניתנה היום, כ"ט חשוון תשפ"א, 16 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.