הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 35678-09-17

בפני
כבוד ה שופטת רבקה איזנברג

חייבים

גאדה סכס
סוקראט סכס

נגד

משיבים

כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון
ראובן שרגיל (מנהל מיוחד)

החלטה

לפניי בקשת החייבים להחלפת המנהל המיוחד , עו"ד ראובן שרגיל, במנהל מיוחד אחר, זאת מחמת טענה לניגוד עניינים ופגמים שנפלו, לטענתם, בהתנהלותו.
לטענת החייבים, המנהל המיוחד משמש בשני כובעים, האחד מנהל מיוחד לנכסי החייבים, והשני בא כוח הנושה- חברת הטירה בע"מ ובכך הוא מצוי בניגוד עניינים אינהרנטי ומובנה ואינו יכול למלא את תפקידו כדבעי. החייבים עתרו להעברתו מת פקידו ולו על מנת למנוע לזות שפתיים ולשם מראית פני צדק. עוד טענו החייבים כי המנהל המיוחד בעניינם "נחפז" לעתור בבקשה למתן פסק דין- בקשה אשר נעתרה ביום 4.3.20, אז בוטל ההליך בעניינם. לטענתם לא היה מקום להגשת בקשה מסוג זה הואיל ובשעתו לא היו להם פיגורים והם אף המציאו את כל המסמכים שביקש המנהל המיוחד. עוד הפנו החייבים לכך שלא היו מודעים לתוצאות האסיפה שכונסה לדון בהצעת הסדר שהגישו ופרוטוקול האסיפה הומצא לאחר שהמנהל המיוחד הגיש בקשה למתן החלטה ולא המתין על מנת לאפשר לחייבים להציע הצעה משופרת .

המנהל המיוחד וב"כ הכנ"ר התנגדו לבקשה והפנו לכך שח ייב בהליכי פש"ר אינו זכאי לבחור את בעל התפקיד שימונה בעניינו. כמו כן, טענו בעלי התפקיד כי אין בכך שהמנהל מייצג נושה, כדי ל הצדיק, העברת מנהל מיוחד מתפקידו וכמקובל תביעת החוב בעניין אותו נושה נבדקה על ידי בעל תפקיד אחר . עוד נטען כי החייבים לא עמדו על קיומו של ניגוד עניינים קונקרטי. בעלי התפקיד הפנו אף לכך שעובדת היותו של המנהל המיוחד עו"ד של הנושה הייתה ידועה לחייבים עוד בתחילת ההליך- 2017, ורק עתה מצאו להלין על כך.

דיון

ברע"א 1661/18 מוחסן נ' כונס הנכסים הרשמי (2018) חזר בית המשפט העליון על ההלכה לפיה חייב בהליכי פשיטת רגל אינו אמון על אופן ניהולו של הליך פשיטת הרגל בכלל, ולא על זהותו של בעל התפקיד שימונה בעניינו בפרט.
החריג לאמור הינו במקרה שחייב המבקש להחליף בעל תפקיד בעניינו, מצביע על עילה קונקרטית המבססת חשש ממשי לניגוד עניינים : "חייב בהליכי פשיטת רגל אינו אמון על אופן ניהולו של הליך פשיטת הרגל בכלל, ולא על זהותו של בעל התפקיד שימונה בעניינו בפרט....יחד עם זאת, חייב בהליכי פשיטת רגל רשאי לבקש מבית המשפט לפסול את בעל התפקיד שמונה בעניינו, בטענה כי פעולותיו נגועות בניגוד עניינים או במשוא פנים. בבקשה כגון דא, נדרש החייב 'להראות עילה קונקרטית המבססת חשש ממשי' לניגוד עניינים.... 'טענות מסוג זה כלפי 'קצין בית משפט' בניסיון להטיל דופי בהתנהלותו הן טענות חמורות ומשכך ראוי לנקוט בעניין זה בזהירות המתחייבת, לפרט את הטענות ולבססן היטב..". (כן ראו פשר (נצ') 62135-02-15 והאסמכתאות המובאות בסעיף 46 שם- רע"א 4400/15 בן משה (חלה) נ' זפט (30.6.2015); רע"א 8327/07 שוב נ' רוזנבלום (23.12.2007) , השוו: ע"א 608/15 עופר נ' עו"ד דוד גולן )

על החייב להוכיח, אפוא, עילת פסלות וככלל, אין מקום שבית המשפט יחליף את שיקול דעתו של הכנ"ר בשיקול דעתו לגבי זהותו של המנהל המיוחד כל אימת שמועלית טענה סתמית כנגד בעל התפקיד שמונה ואשר משמש קצין בית המשפט, שחזקה עליו כי יפעיל שיקולים מקצועיים. פעולות המנהל המיוחד מפוקחות על-ידי הכנ"ר ועל-ידי בית המשפט, ולכן אין די בטענות בעלמא שנועדו להטיל מורא על בעל התפקיד, או אולי להשפיע על שיקול דעתו בבואו למלא את תפקידו.

לאחר שבחנתי את טענות החייבים לא מצאתי במקרה דנן כי החייבים הצביעו על עילת פסלות או פגם בפעילותו של המנהל המיוחד במסגרת תפקידו כמנהל מיוחד . לא התרשמתי כי המנהל המיוחד מתנכל , או התנכל לחייבים, או נוהג ב הם בחוסר הגינות. בהחלטה מיום 12.1.20 הובהר לחייבים כי אם הצעתם לא תעבור, יהיה עליהם עד מועד העדכון להסיר את מלוא מחדליהם. כל זאת, בזיקה להתראה מכוח ההחלטה מיום 30.12.19, אשר במסגרתה פירט המנהל המיוחד לא רק את הפיגורים אלא גם את המסמכים הרבים שדרש ואשר טרם הומצאו . באותה החלטה נקבע במפורש כי על החייבים לסלק מלוא מחדליהם עד ליום 10.1.20 אחרת ההליך יבוטל . לפיכך לא ברורה הטרוניה כלפי המנהל המיוחד, שעדכן, עובר לביטול ההליך בעניינם, כי הצעתם לא עברה וכי החייבים לא שעו להתראות ועל כן יש לבטל את ההליך ( או- אז אכן ניתן פסק הדין המבטל את ההליך ).
אין לקבל את הטענה כאילו לא היה לחייבים מחדלים עובר לביטול ההליך. החייבים הודו במסגרת בקשתם מיום 6.4.20 כי השלימו את מלאכת איסוף המסמכים רק ביום 17.3.20, כלומר לאחר שפסק הדין כבר ניתן ולכן אין לקבל כאמור את הטענה שלא היה להם מחדלים לפני ביטול ההליך. מדובר במחדלים שפורטו כזכור בבקשה מיום 30.12.19. בהמשך, אף צירפו הודעת מייל אחרונה מיום 25.5.20 אשר בה כתבו שמצורף "המסמך האחרון" שנדרשו להמציא (בקשה לעיון חוזר מיום 11.6.20).
עוד לא מצאתי לקבל את הטענה לפיה היה על המנהל המיוחד ליתן לחייבים שהות להגשת הצעה משופרת. תנאי לכינוס אסיפה הוא הסרת מחדלים, כך נהוג וזהו נוהל הכנ"ר , שכן אין ליתן "פרס" לחייב שאינו עומד בדרישות ההליך ואין לאפשר לו לחמוק מחובות אלו באמצעות הצעת הסדר. הסרת מחדלים בטרם כינוס אסיפה נדרשת גם על מנת לאפשר לב על התפקיד לערוך תסקיר שיוצג לנושים לפני ש יקבלו החלטה מושכלת. לכן, חסד נעשה עם החייבים כשמלכתחילה זומנה אסיפה בטרם הוסרו כל המחדלים. שנית ראוי כנראה להזכיר לחייבים שהתקיימו שתי אספ ות עובר לעדכון- בימים 30.1.20 ו- 6.2.20 אליהן כל לא טרחו להתייצב. (כמו גם לזו מיום 4.8 .20)

למען שלמות התמונה אעיר כי בהחלטה מיום 11.6.20 ניתנה לחייבים שהות אחרונה להציג את אישור המנהל המיוחד בדבר הסרת מחדלים וזאת עד ליום 10.7.20. אילו המנהל המיוחד היה מחפש "להתעמר" בחייבים או נוהג בהם כאשר ברקע אינטרס אותו נושה , סביר שלא היה מסכים לארכה נוספת, שניתנה להם ביום 10.7.20 ואשר על פיה הודיע האחרון ביום 27.7.20 כי ניתן להשיבם להליך. תחושת החייבים או ב"כ אינה אפוא עילה להחלפת המנהל המיוחד .

קשה להשתחרר מהתחושה שבקשה זו נולדה רק לאחר שהמנהל המיוחד הגיש ממצאיו והמלצותיו לביטול ההליך, לפיהם עלה חשש שהחייבים הבריחו רכוש לחתנם - חשש שנכון להיום ובטרם השלימו החייבים מסמכים, טרם הופג ולפיכך גרס שפני ההליך לביטול .
זאת ועוד, כבר בבקשה לפשיטת רגל , כלומר לפני יותר משלוש שנים, דיווח החייב על הנושה לעיל המיוצג על ידי המנהל המיוחד (ודוק: הנושה אינו נושה של החייבת) , ולמרות זאת לא העלה כל טענה בעניין. למצער, היה על החייב לבקש החלפה של בעל התפקיד מיד כשביקש המנהל המיוחד שבעל תפקיד אחר יבדוק את תביעת החוב של נושה זה - בקשה שהוגשה עוד ביום 7.1.19 אז מונה בעל תפקיד חיצוני (עו"ד אברמוב) לבדיקת תביעת החוב.
טענת החייבים כי משעתרו להחלפת המנהל המיוחד ,הרי אם תידחה בקשתם, צפוי שהמנהל המיוחד יחמיר עימם, טוב היה אילו לא הייתה מועלית. אם תתקבל טענה מסוג זה, הרי בדרך זו, יוכל כל חייב להביא להחלפת מנהל מיוחד באמצעות עצם הגשת בקשה להחלפתו וטענה כי ככל שהבקשה תידחה ,המנהל המיוחד "ינטור" לו על הגשתה ויחמיר עימו.

לאור כל האמור שוכנעתי כי החייבים לא הוכיחו חשש ממשי לניגוד עניינים וכי בקשתם עלתה לראשונה רק לאחר שהמלצת בעלי התפקיד במסגרת הדו"ח המשלים ולמעשה "הסופי" הייתה לבטל את ההליך בעניינם ועל כן בקשתם נדחית .
למרות ששקלתי להטיל על החייבים הוצאות (לכל הפחות החייבת שבעניינה המנהל המיוחד אינו מייצג אף נושה) , הרי שלפנים משורת הדין לא אעשה כן.

ניתנה היום, א' כסלו תשפ"א, 17 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.