הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 33676-01-18

בפני
כבוד ה שופט איל באומגרט

החייבים

  1. שפיק נעאמנה
  2. סנאא נעאמנה

נגד

המשיבים

  1. כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון
  2. רון כהנא (מנהל מיוחד)- עו"ד

החלטה

1. לפניי בקשת החייבים להורות על ביטול פסק דין אשר ניתן ביום 2.1.2020, והורה על ביטול צו הכינוס שהוצא על נכסי החייבים.

אלו הן העובדות הדרושות לעניין:

2. לבקשת החייבים, ניתן ביום 13.3.2018, צו לכינוס נכסיהם ועו"ד כהנא מונה כמנהל מיוחד. במסגרת צו הכינוס, הוטל על כל אחד מהחייבים לשלם תשלום עיתי, בסך של 500 ₪. עוד יש לציין, כי החייב שפיק נעאמנה דיווח בבקשתו למתן צו כינוס כי מספר נושיו הוא 10, וכי חובותיו מגיעים לכ-360,000 ₪.

3. ביום 28.10.2019, עתר המנהל המיוחד בבקשה לביטול צו הכינוס. בבקשתו טען המנהל המיוחד כי החייבים נחקרו במשרדו ביום 2.12.2018, ובמעמד החקירה הודו החייבים כי אינם מגישים דוחות דו חודשיים במועד, חרף חובתם לעשות זאת. עוד ציין המנהל המיוחד בבקשתו, כי החייבים התחייבו להסיר מחדל זה.

נוסף על כך, טען המנהל המיוחד בבקשתו, כי בעקבות חקירת החייבים התבקשה אסופת מסמכים ובהם אישורי מסירה לכל הנושים של צו הכינוס, נסח טאבו עדכני של הדירה (להלן: " הדירה") בה הם מתגוררים, והרשומה על שם בנם יוסף, פלט עדכני של ש עבודים המופק מאת רשם המשכונות, פירוט דיווח עסקאות במקרקעין, דוח פירוט תקופת העסקה, דוח מסלקה פנסיונית, מסמכים המעידים על מצבם הכלכלי של החייבים, ובהם תדפיסי בנק ותלושי שכר ופירוט כלי רכב, וכן אישורים רפואיים אודות מצבם הרפואי של החייבים.

דא עקא, לטענת המנהל המיוחד, החייבים הסירו את המחדלים באופן חלקי בכך שהגישו דוחות לחודשים ספורים בלבד, ולא המציאו ולו מסמך אחד מן אסופת המסמכים שהתבקשה וצוינה לעיל.

בהגינותו, ציין המנהל המיוחד כי החייבים עומדים בצו התשלומים. עם זאת, הגיש המנהל המיוחד בבקשתו כי עמידה בצו התשלומים אינה חזות הכול.

משכך, טען המנהל המיוחד כי החייבים, ב כוונת מכוון, אינה מגלים את מלוא מצבם הכלכלי, ובנסיבות אלה הם מונעים התחקות אחריו. על כן, עתר המנהל המיוחד לביטול ההליך.

4. בית המשפט, הורה לחייבים להסיר את המחדלים עד ליום 28.11.2019 שאם לא כן, ישקול בית המשפט להיעתר לבקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך.

ביום 28.11.2019, הודיע המנהל המיוחד כי החייבים הגישו את הדוחות כנדרש, אך ללא המסמכים הנוספים אותם דרש. משכך, שב ועתר המנהל המיוחד לביטול ההליך. בית המשפט, בהחלטה מאותו היום, קבע כי נוכח ההסרה החלקית של המחדלים, מוארך המועד להסרת יתרת המחדלים עד ליום 1.1.2020.

5. ביום 2.1.2020, הודיע המנהל המיוחד כי החייבים לא השלימו את הסרת המחדלים, ועל כן, עתר המנהל המיוחד לכך שבקשתו לביטול ההליך תתקבל. עוד ביום 2.1.2020, הוציא מלפניו בית משפט זה פסק דין, הנעתר לבקשת המנהל המיוחד ומורה על ביטול ההליך. בפסק הדין, הורה בית המשפט כי ככל שהחייבים מבקשים לבטל את פסק הדין, עליהם להסיר את מלוא המחדלים לא יאוחר מיום 4.2.2020.

6. ביום 3.2.2020, הגישו החייבים בקשה לביטול פסק דין ולחידוש הליכי הכינוס. בבקשתם, טענו החייבים כי אין הם יודעים אילו מסמכים עליהם להמציא למנהל המיוחד, ועל כן, " מבחינתם קיימו את הוראות בית המשפט ושלחו את המסמכים בהתאם לדרישת השלמת המסמכים שנשלחה אליהם על ידי המנהל המיוחד כבר מיום 2.12.2017".

נוסף על כך, טענו החייבים כי מצבם הכלכלי בכי רע, וכי הם נאבקים מידי יום ביומו מאבק של הישרדות על מנת לקיים את עצמם, וכי הם עשו מאמץ לפרוע את החובות, עובר לכניסתם להליך.

7. המנהל המיוחד, בתשובתו לבקשת החייבים, ציין כי החייבים המציאו מסמכים רק לאחר שההליך בוטל. עם זאת, הדגיש המנהל המיוחד כי לא די באסופת המסמכים שהומצאה על ידי החייבים, הוא נימק טענתו בכך:

לעניין נסח הטאבו של הדירה, ציין המנהל המיוחד כי החייבים, בחקירתם, דיווחו שהם מתגוררים בדירה הנמצא ת בבעלות בנם יוסף. עוד ציין המנהל המיוחד כי החייבים טענו במה לך החקירה, שבנם יוסף ירש את הדירה מסבו והבן משכיר את הנכס להוריו, הם החייבים, בתמורה ל-2,000 ₪ לחודש, שכן הסב אינו נכון לכך שהחייב יתגורר בדירה ללא תשלום שכר דירה. בנושא זה, מדגיש המנהל המיוחד כי הומצא רק עמוד אחד מנסח הטאבו המונה 22 עמודים, ומאותו עמוד, ניתן ללמוד כי לטובת הבן נרשמה הערת אזהרה מכוח הסכם על זכויות הבעלים בדירה . בנקודה זו, מדגיש המנהל המיוחד כי החייב לא המציא הסכם מכוחו נרשמה הערת אזהרה לטובת הבן על הדירה, ולא המציא מסמכים המלמדים כי הוא אכן משלם את דמי השכירות לבן.

נוסף על כך, ציין המנהל המיוחד כי החייב לא המציא דוח ש עבודים לרשם המשכונות, וזה הוגש רק ביחס לחייבת, לא הוגש דוח עסקאות עבור מיסוי מקרקעין, לא הומצא דוח פירוט תקופות העסקה וכי עולה תמיהה מעיון בתדפיס חשבון הבנק שבבעלות החייב. בנושא זה, מפנה המנהל המיוחד לכך שבמאי 2019, זוכה חשבון החייב מהמל"ל בסכום של 35,898 ₪, ויום לאחר הזיכוי משך החייב את מלוא היתרה מחשבונו. בתגובתו, המנהל המיוחד אינו מתעלם מדיווח החייב לאותו חודש כי החזיר לאחיו 30,000 ₪ בגין עזרה, אך מדגיש שלא הומצאה אסמכתא על כך.

כמו כן, מציין המנהל המיוחד כי לא הוגשו אסמכתאות המלמדות על כך שכושר השתכרותה של החייבת מוגבל.

ואם לא די בכל אלה, מציין המנהל המיוחד כי לחייב מחדלים בכך שלא שילם שני תשלומים עיתיים.

8. בהחלטה מיום 23.2.2020, ביקש בית המשפט את תגובת החייבים עד ליום 24.3.2020. נוכח מצב החירום שפרץ עקב נגיף הקורונה, האריך בית המשפט מיוזמתו, ביום 25.3.2020, את המועד לתגובת החייבים עד ליום 30.4.2020.

החייבים הגישו בקשה מוסכמת להארכת מועד להגשת תגובה והשלמת מסמכים, ובהחלטה מיום 28.4.2020, הוארך המועד עד ליום 20.5.2020. אולם, החייבים לא עשו דבר, וביום 27.5.2020, הורה בית המשפט למנהל המיוחד להגיש הודעת עדכון.

9. המנהל המיוחד, בהודעת העדכון, סוקר את התנהלות החייבים, ומציין כי מאז אוקטובר 2019, לא הגישו החייבים דוחות. במקביל, מאשר המנהל המיוחד כי נוכח מסמכים רפואיים שהוצגו, אכן לחייבת אין כושר השתכרות.

באשר לטענת החייב לפיה השיב לאחיו 30,000 ₪ לאחר שאלה סייעו לו, מבקש המנהל המיוחד לדחות את טענת החייב, זאת בהסתמך על תשובת החייב מיום 22.3.2020 (סעיף 5 לתשובה), שכן, אין כל אסמכתא על העברת הכספים ועל הסיוע הנטען.

את עיקר התמיהה, מפנה המנהל המיוחד לשאלת הדירה. כזכור, טענו החייבים כי הדירה נמצאת בבעלות בנם, שבעת החקירה מלאו לו 24 שנים. בעניין זה, מפנה המנהל המיוחד לתמיהות וסתירות בתשובות החייבים לשאלות שהפנה. כך לדוגמה, טוען המנהל המיוחד כי בתחילה טענו החייבים שאבי החייב הוריש את הדירה לבנם יוסף. אולם, הסתבר כי הסב, הוא המוריש, עדיין בחיים, ומכאן עלתה גרסה נוספת לפיה החליט הסב לחלק את רכושו בעודו בחיים, ובחלוקה זו העניק לשלושת אחיו של החייב קרקעות, בעודו מחליט "לדלג" על החייב, ונתן לבן החייב את הכספים הדרושים לרכישת הדירה בה מתגוררים החייבים. משכך, דרש המנהל המיוחד מהחייבים להמציא לו את הסכם הרכישה של הדירה בה הם מתגוררים, ומהסכם זה עלה כי בן החייבים שעה שהיה בן 21 בלבד, רכש את הדירה בתמורה ל- 1,290,000 ₪, ללא משכנתא. על כן, תמה המנהל המיוחד כיצד הצליח הבן בגיל 21 לרכוש דירת מגורים ללא הלוואה. עוד הדגיש המנהל המיוחד, כי תמיהה זו מקבלת משנה תוקף לאחר שהסתבר לו מדיווח החייבים כי אחיו של החייב, שילמו לאבי החייב 900,000 ₪ תמורת המקרקעין שהאב "העניק" להם, סכום אותו הע ביר לבן החייבים ולסכום זה הוסיף הסב עוד 400,000 ₪ לצורך רכישת הדירה. אולם, חרף בקשות המנהל המיוחד, לא הומצאו אסמכתאות המלמדות על העברות הכספים הנטענת, וגם לא ניתנו הסברים מדוע בחר אבי החייב לחלק את רכושו בין אחי החייב, ולדלג על החייב עצמו.

דיון והכרעה

10. להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות. ראו לעניין זה, ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים). בעניין בנבנישתי נקבע כי התכלית האחת של הליך פשיטת הרגל היא כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך מהירה ושוויונית. התכלית השנייה של מטרת פשיטת הרגל, היא לאפשר לחייב שאיתרע מזלו, לקבל הפטר בסוף ההליך.

עוד ראו, ע"א 6021/06 פיגון נ. כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים). בעניין פיגון נקבע כי להליך פשיטת הרגל מגמות מנוגדות, שכן מגמה אחת הינה פירעון החובות, והמגמה השנייה היא הפטר לחייב. את הסתירה שבין המגמות המנוגדות, מיישבת דרישת תום הלב החלה על שלב יצירת החובות, וקל וחומר על שלב ההתנהלות במהלך הליך פשיטת הרגל. ויודגש, במהלך הליכי פשיטת הרגל על החייב למלא את חובותיו בדייקנות וב דווקנות, ורק בהתקיים תנאי זה, יהיה זכאי להפטר בסוף ההליך.

כמו כן, ראו ע"א 3296/16, גרבש נ. ארז (פורסם במאגרים), שם נקבע כי חייב שאינו משתף פעולה עם בעל התפקיד, ואינו מגיש מסמכים אותם נדרש להגיש , חרף אורכות, פועל בחוסר תום לב, ועל כן ראוי לבטל את ההליך בעניינו.

כך גם ראו פש"ר 977/04 (מחוזי ירושלים), שריקי נ. כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים), בעניין שריקי נקבע כי הליך חדלות הפירעון הינו הליך יקר השואב משאבים רבים מהמדינה. כך גם נקבע בעניין שריקי, כי החובות המוטלים על החייב אינם רבים, וכל שהוא נדרש לעשות הוא להמציא דוחות ואסמכתאות שאינם כרוכים בהוצאה ובטרחה מרובים.

11. בענייננו, נתנו לחייבים אורכות די והותר להשלים את המסמכים החסרים, ולהסיר את העננה הרובצת על נכסיהם ועל התנהלותם. יש ממש בטענות המנהל המיוחד, כי קשה להלום את הסברי החייבים לעניין הדירה בה הם מתגוררים, ורכישתה על ידי בנם שעה שהיה בן 21. טענה כזו, מחייבת הוכחה באסמכתאות, ואלה כאמור לא הוגשו. החייבים אף לא טרחו להוכיח בראיות ובהסברים משכנעים, מדוע בחר אבי החייב לחלק את נכסיו בין אחיו ולא להעניק לו מנכסיו אלא לבן החייב.

החייבים אף בחרו שלא להשיב לבקשת המנהל המיוחד לביטול ההליך, ורק לאחר מתן פסק הדין המבטל עתרו לביטולו. לא זאת אף זאת, לחייבים ניתנו אורכות להסרת המחדלים, ואם יבקשו לטעון כי מצב החירום השורר נוכח פרוץ נגיף הקורונה הוא המשפיע, הרי שדין טענה זו להידחות. המחדלים נוצרו עובר לפרוץ המשבר, וניתנה שהות ארוכה להסיר את המחדלים לאחר תום מצב החירום. כך גם יש לזכור כי המסמכים אותם מבוקש מהחייבים להציג, הם בשליטתם ואין הם נדרשים לפעילות מיוחדת למול מוסדות רשמיים.

12. המורם מן המקובץ הוא כי בקשת החייבים לביטול פסק הדין נדחית. למען הסר ספק, פסק הדין המבטל על כנו.

ניתנה היום, כ"ה סיוון תש"פ, 17 יוני 2020, בהעדר הצדדים.