הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 30863-02-16

בפני
כב' השופט שמואל מנדלבום

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"
בעניין:
רידאן אבו סעדא, ת"ז XXXXX057
עולה אבו סעדא, ת"ז XXXXX546
להלן: "החייבים"
ובעניין:
הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"
ובעניין:
עו"ד ענת רום
להלן: "המנהלת המיוחדת"

פסק דין

בפניי בקשה של המנהלת המיוחד ת לביטול ההליך וזאת בשל מחדליהם של החייבים רידאן אבו סעדא ת.ז XXXXX057 (להלן: "החייב") ועולה אבו סעדא ת.ז XXXXX546 (להלן: "החייבת").
ביום 24.1.16 ניתן צו כינוס כנגד נכסי החייב שבו הועמד סכום התשלום החודשי על סך של 800 ₪ לחודש. ביום 29.2.16 ניתן צו כינוס כנגד נכסי החייבת שבו הועמד סכום התשלום החודשי על סך של 800 ₪ לחודש.
ביום 15.8.18 הורה בית המשפט (כב' השופט איל באומגרט) על מחיקת בקשתם העיקרית של החייבים להכרזתם כפושטי רגל, וזאת לאור העובדה כי החייבים לא הסירו את מחדליהם ולא המציאו את המסמכים שנדרשו לצורך בירור עניין זכויותיהם בנכס בעוספיא, בהתאם להחלטתי מיום 9.1.18, מיום 1.3.18, מיום 17.4.18 ומיום 14.5.18 (להלן: " פסק הדין").
ביום 5.9.18 הוגשה בקשה מטעם החייבים לביטול פסק הדין. לטענתם, מידע אודות זכויותיהם בדירה, מסמכי הדירה וצו הירושה נמסרו למנהלת המיוחדת. בנוסף לכך, הסכימו החייבים לביצוע בדיקת שמאי שיעריך את חלקם היחסי בדירת המגורים.
ביום 20.9.18 הוגשה תגובה לבקשתם של החייבים לביטול פסק הדין, לפיה החייב הסתלק מצוואת אביו ביום 26.10.16, כשהוא חוסה תחת הגנת צו הכינוס.
ביום 25.9.18 הגיש החייב תגובה לפיה הסתלקותו מצוואת אביו ז"ל לטובת אחיותיו לא נעשתה במטרה להבריח נכסים, אלא מתוך נוהג במגזר הדרוזי לפיו זוהי הדרך היחידה שבה יוכל לשמור על כבוד אחיותיו לפני נישואיהן, שכן עליו לדאוג להן לבית.
ביום 14.11.18 הוריתי על ביטול פסק הדין, לאור תגובת המנהלת המיוחדת לפיה החייבים הגישו דו"חות דו חודשיים כנדרש ושילמו את חוב הפיגורים שנצטבר עד ליום מתן פסק הדין. בנוסף לכך, הוריתי על מינוי שמאית לצורך הערכת שווי זכויות החייבים בבית המגורים שבו הם מתגוררים.
ביום 21.2.19 הוגשה הודעה מטעם המנהלת המיוחדת לפיה השמאית לא ביצעה הערכת שווי כפי שנקבע בהחלטתי מיום 14.11.18, וזאת לאור העובדה שלא הוצג לה מסמך המבהיר את זיקת החייבים לנכס.
ביום 5.3.19 הוריתי כי על החייבים חלה החובה להמציא למנהלת המיוחדת מסמכים הנדרשים לעניין זכויותיהם בבית המוגרים שבו הם מתגוררים, וכן דו"חות דו-חודשיים החסרים, וזאת עד ליום 18.3.19.
ביום 7.5.19 הוגשה הודעה מטעם המנהלת המיוחדת לפיה החייבים לא המציאו את המסמכים הנדרשים, ובכך הם מסכלים את עריכת השמאות. לאור העובדה שאין התקדמות בתיק בשל שיתוף פעולה לקוי מטעם החייבים, עתרה המנהלת המיוחדת לביטול ההליך.
בדו"ח המסכם שהוגש מטעם המנהלת המיוחדת פורט כי החייבים אמנם עומדים בתשלומים החודשיים, אולם לא הגישו את כלל הדו"חות דו חודשיים הנדרשים מחודש 6/18 , לא מסרו את מלוא המסמכים שנדרשו והחייבת לא ממצאת את כושר השתכ רותה. משכך, עתרה המנהלת המיוחדת לביטול ההליך, אלא אם תוצע על ידי החייבים הצעת הסדר שתכלול את גילום זכויותיהם הלכאוריות בנכס ומיצוי כושר השתכרותם.
ביום 14.11.19 הוגשה הודעה מטעם המנהלת המיוחדת לפיה החייבים הסירו את פיגוריהם, אולם לא הגישו דו"חות מחודש 9/18 ולא המציאו אישור מטעם המועצה המקומית בדבר הנכס שבו הם מתגוררים. משכך, עתרה המנהלת המיוחדת לביטול ההליך.
ביום 17.11.19 ניתנה לחייבים ארכה להמצאת המסמכים הנדרשים, כפי שביקשו בבקשתם מיום 14.11.19, וזאת עד ליום 20.11.19.
ביום 26.11.19 הוגשה הודעה מטעם המנהלת המיוחדת לפיה החייבים הגישו דו"חות דו-חודשיים לחודשים 5-10/19 ללא אסמכתאות מאמתות ולא הגישו אישור מטעם הועדה המקומית כפי שנדרשו. עוד פורט בהודעת המנהלת המיוחדת כי החייבת אינה ממצה את כושר השתכרותה וכי לא הובהר אם החייב קיבל פיצויי פיטורין לאחר שעזב את עבודתו.
ביום 26.11.19 הוריתי כי על החייבים חלה החובה להגיש עד ליום 22.12.19 אישור של המנהלת המיוחד ת בדבר סילוק מחדליהם, שאם לא כן תהא המנהלת המיוחדת רשאית לעתור לביטול ההליך.
עד היום לא הוגש האישור הנדרש מהחייבים, ובמקומו הוגשה ביום 29.12.19 הודעת המנהל ת המיוחד ת לפיה החייב ים לא הסיר ו את מחדליהם.
לאור כל האמור לעיל, ולאחר שניתנו לחייבים כל ההתראות הנדרשות, אין לי אלא לראות את החייב ים כמי שוויתר ו על הצורך בהמשך ההליך, ועל כן אין מנוס אלא למחוק את הבקשה העיקרית בתיק להכרזת החייב ים כפושט י רגל.
יובהר כי מחדלי החייבים כאשר הם חוסים תחת הגנתו של צו הכינוס אשר ניתן בתיק, מהווים התנהגות בחוסר תום לב של החייב ים אשר מחד גיס א נהנים מההטבות וההגנו ת הנכללות בצו הכינוס ומאידך אינם ממלא ים את הנדרש מהם במסגרת הליך הפש"ר.
בעניין זה נאמר כבר על ידי בית המשפט העליון (כב' השופטת פרוקציה) כי:
"אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום ליבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה..."
ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, ניתן ביום 9.8.2009, דגשים שלי ש.מ).
בעניין החשיבות של הגשת דו"חות דו חודשיים ומשמעות הפרת חובה זו כבר נפסק כי:
" הגשת דו"חות אודות הכנסותיה והוצאותיה משמשים ככלי פיקוח בידי בית משפט של חדלות פירעון על התנהלותה הכלכלית של החייבת וזכאותה לחסות תחת הגנת הפקודה. הגשת דו"חות חודשיים הינה חובה אשר לא טמונה בצידה כל עלות כלכלית, ולכן הגם ונבצר מהחייבת לעמוד בצו התשלומים החודשי; עליה להקפיד על הגשת הדו"חות הכלכליים בעיתם וכסדרם. "
עוד נפסק כי:
"הגשת דוחו"ת היא חובה וחיוב משמעותי. ביצוע חיוב זה באופן תקין ( דוחו "ת מפורטים ומגובים באסמכתאות בזמן אמת( הוא שמאפשר לכנ"ר להתחקות אחר מצבו של חייב. ככל שחייב אינו מקיים את החיוב האמור, דין ההליך להתבטל גם אם הוא משלם באופן תקין וסדור".

למעלה מכך אף נפסק כי " מושכלות יסוד בדין הישראלי היא כי אי הגשת דיווחים מסודרים במסגרת הליך פשיטת הרגל, מהווה התנהלות בחוסר תום לב במהלך הליך פשיטת הרגל ואף חמור מכך, הפרה של צו בית המשפט הנכבד"".

[ראו: פש"ר (ת"א) 59212-01-14 גרובר נפתלי נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (פורסם בנבו, 8.1.15) והאסמכתאות המפורטות שם].
החייבים כאמור לעיל, לא מילא ו בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליהם, וממילא אינם זכאי ם יותר להגנת ההליך ,ו לפיכך אני מורה על מחיקת הבקשה לפשיטת רגל על כל השלכותיה.
בנסיבות אלו, כל ההגבלות שהוטלו בצו הכינוס מבוטלות, למעט צו עיכוב יציאה שיעמוד בתוקפו 90 יום נוספים.
כספים שייוותרו אם ייוותרו בקופת הכינוס ישמשו תחילה לכיסוי הוצאות ההליך על פי התקנות, והיתרה ככל שתיוותר תועבר לתיקי ההוצאה לפועל בהם מתנהלים הליכים כנגד החייבים, בהתאם להוראות הדין בדבר סדר קדימויות בין נושים המנהלים הליכי הוצאה לפועל כנגד החייבים.
החייבים יהיו רשאי ם להגיש בקשה לביטול פסק הדין בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה לידי ב"כ החייב ים, ואולם תנאי להגשת בקשה לביטול פסק הדין הינו צירוף אישור המנהלת המיוחד בדבר הסרת מחדלי החייב ים.
ככל שהחייב לא יגיש בקשה לביטול פסק הדין ויבקש להגיש בקשה חדשה לפשיטת רגל, אני מורה כי הוא לא יהיה רשאי לעשות כן אלא בחלוף 12 חודשים ממועד פסק דין זה, וזאת לאור היקף מחדליו של החייב והתקופה הממושכת שבה נמשכו מחדלי החייב, ובהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו 2.4.14). החייבים יצרפו פסק דין זה לכל בקשה חדשה שתוגש אם תוגש על ידם.

ניתן היום, ה' טבת תש"פ, 02 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.