הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 29749-09-11

בפני
כבוד ה שופטת עדי חן-ברק

מבקשים

עלי חסארמה

נגד

משיבים

  1. כונס נכסים רשמי מחוז חיפה
  2. עותמאן ברזל בע"מ
  3. נציבות מס הכנסה ומיסוי מקרקעין מדור תביעות - המחלקה לחקירות ומשפטים פליליים
  4. אגף מס הכנסה
  5. דורון ליברט (נאמן)

החלטה

לאחר ששקלתי את התנגדות שהוגשה על ידי בנק מרכנתיל ומע"מ לתוכנית הפירעון שהוצעה, ובהעדר התנגדויות נוספות, ובשים לב לעמדת בעלי התפקיד, אני סבורה שיש מקום לאשר את תוכנית הפירעון, ולתת לה תוקף של הפטר מותנה.

  1. מדובר בבקשת חייב משנת 2011 . החייב הוכרז בשנת 2013 ברם לא נקבעה בעניינו כל תוכנית פירעון, לא מונה בעל תפקיד, והחייב המשיך לשלם תשלום חודשי של 300 ₪ בחודש כפי שנקבע בפסק הדין המכריז שנים רבות, כאשר הוא מגיש כל חודשיים דוחות כנדרש.
  2. בשנת 2019 הגיש החייב בקשה לקבל הפטר חלוט.

בישיבה שהתקיימה ביום 25/6/19 הסכים הכונ"ר לתת לחייב הפטר חלוט, בשים לב לעובדה שמדובר בחייב שנמצא בהליך שנים רבות מאוד, אין נכסים למימוש, והחייב הסכים כי יוחרגו החובות בדין קדימה אשר ישולמו מחוץ להליך.
במועד אותה ישיבה הנתונים שעלו על ידי הכנ"ר הם כי החובות בדין קדימה מסתכמים בסכום של 120,000 ₪ (כ - 88,000 ₪ למע"מ, וכ - 32,000 ₪ למס הכנסה).
3. בהתאם להחלטה שנתנה באותה ישיבה ניתן לחייב הפטר חלוט, ואולם מאחר והנושים לא זומנו בטעות למועד שנקבע, ניתנה החלטה המורה לב"כ החייב להמציא הפרוטוקול לכל הנושים, וניתנה להם אפשרות להגיש התנגדות להפטר טרם כניסתו לתוקף .
מאחר והפרוטוקול לא הומצא לנושים, בוטל ההפטר בהחלטה מיום 26.1.2020 ומונה בעל תפקיד, עו"ד דורון ליברט, שנתבקש לחקור את החייב ולבחון את כלל הנסיבות בתיק זה.
4. מהדו"ח שהגיש בעל התפקיד עולה כי מדובר בחייב בן 44, נשוי ואב ל-4 מתוכם שני קטינים, מתגורר עם אשתו וילדיו בדירה שנמצאת בבעלות אביו (קומה ראשונה בבניין שמונה 3 קומות כאשר בשתי הקומות האחרות גרים אחים נוספים, ובקומה הראשונה גר כאמור החייב ביחד עם הוריו כאשר קיימת מחיצה בין הדירות).
עוד עלה מהדו"ח כי החייב עובד אצל אחיו בעבודות עפר בשכר של כ – 2,850 ₪, וכי אשתו אינה עובדת. כן ציין הנאמן כי בעבר עבד החייב אצל מעסיק אחר והרוויח שכר של 5,200 ₪ (מדובר בחייב שהינו עובד בניין).
ביחס לנכס, כתב הנאמן כי מדובר בדירה שהחייב מתגורר בה מאז נישואיו, כי הוא רשום בהיתר הבניה, ודומה כי מדובר בנכס שניתן לו ע"י אביו במתנה לרגל חתונתו, כך שיש לגלם את שווי הנכס, ברם תוך לקיחה בחשבון את העובדה כי הנכס אינו רשום על שמו, וכי היתר הבניה שניתן הוצא על שם החייב בהיותו קטין בן 12, כאשר מי שבנה את הנכס הוא אביו.
עוד עלה מהדו"ח כי החייב מחזיק בקרן השתלמות שיש בה כ-22,000 ₪.
ביחס לחובות הוברר כי החוב למע"מ כלל אינו חוב בדין קדימה, כך שהחובות בדין קדימה נמוכים בהרבה, ומסתכמים בסך של 32,000 ₪ למס הכנסה בלבד.
החייב הגיע להסדר מחוץ להליך עם מס הכנסה לתשלום החוב בדין קדימה .
בנוסף התברר כי מדובר בחייב, שהוא ומשפחתו מוכרים לרשויות הרווחה על רקע מצב סוציואקונומי קשה.
הוצג מסמך מיום 3.2.20202 של מחלקת הרווחה במועצה מקומית בענה המתאר סכסוך משפחתי חריף בתוך משפחת חסראמה שכבר היו בה 8 מקרי רצח. נכתב כי החייב מתקשה לצאת לעבודה סדירה.
כן הוצג מסמך נוסף מיום 4.2.2002 של ראש המועצה המתאר את הסכסוך המשפחתי בגינו נרצחו 8 אנשים.
5. כנגד החייב הוגשו 17 תביעות חוב.
לאחר בדיקה אושרו 14 תביעות בסכום של 488,147 ₪, מתוכם 32,394 ₪ בדין קדימה למס הכנסה, וכן סכום של 45,916 ₪ למס הכנסה בדין נדחה. כן קיימת תביעת חוב נוספת על סך של 51,000 ₪ שטרם הוכרעה בדין רגיל.
בקופת הכינוס נכון להיום יש סכום של 28,000 ₪.
6. מעבר לסכום המצוי בקופת הכינוס התגבשה תוכנית פירעון שקבלה הסכמת החייב ובעלי התפקיד לפיה יעביר החייב לקופת הכינוס את מלוא הסכום המצוי בקרן השתלמות שלו בסך של כ - 22,000 ₪, וכן יוסיף 50,000 ₪ ב - 50 תשלומים של 1,000 ₪ בחודש החל מעוד שנה כאשר יסיים לשלם את התשלומים החודשיים במס הכנסה – הסדר אליו הגיע עם מס הכנסה על מנת להחריג את החוב בדין קדימה.
7. בנק מרכנתיל ומע"מ מתנגדים לתוכנית הפירעון . בפרט נטען כי החייב לא ממצא כושר השתכרות, וכן כי יש מקום להעריך שווי הנכס, ולכמת אותו בהתאם לערכו הריאלי, שכן מדובר בנכס שהחייב מתגורר בו מעל 20 שנים על אף שלא רשום כבעל זכות בו.
מע"מ העלה טענה נוספת לפיה חלק הארי של תביעת החוב למע"מ נוצר במרמה, שכן הוא נובע מניכוי מס תשומות שלא כדין ומאי דיווח על עסקאות.
8. אין מקום לקבל ההתנגדויות:
ראשית אזכיר כי מדובר בחייב שמצוי בהליך מעל 9 שנים, כאשר הוא משלם את התשלום החודשי מידי חודש, וכן הגיש דוחות עד מרץ 2019 .
כן אפנה לאמור במסמך מחלקת הרווחה במועצה המקומית בה מתגורר החייב ולמכתב ראש המועצה שפורטו לעיל המתייחסים, בין היתר, לקושי במיצוי כושר ההשתכרות .
באשר לנכס - היתר הבניה שהוצג ביחס לנכס בו מתגורר החייב הינו היתר שהוצא בשנת 1988 שנרשם על שם החייב ואחיו, כאשר החייב היה בשנה זו בן 12, וכאשר הוברר כי הנכס נבנה ורשום אביו של החייב, וכי מתגוררים בו גם אחים נוספים של החייב .
בשקלול כל האמור לעיל סבורה אני כי תוספת של 50,000 ₪ מעבר למה שמצוי בקופה ומעבר לתשלום קרן ההשתלמות הינה סבירה ולוקחת בחשבון את כלל הנסיבות, ובכלל זה הטענות הקשורות לנכס.
9. באשר לטענת מע"מ – הטענה הועלתה לראשונה במסגרת תגובת הנושה מיום 22/12/19, קרי למעלה מ-8 שנים לאחר מועד פתיחת ההליך, ולמעלה מ-6 שנים לאחר הכרזתו של החייב כפושט רגל , וזאת רק לאחר שהוברר כי בטעות הוגשה תביעת החוב של מע"מ בדין קדימה בעוד שמדובר בחוב בדין רגיל.
לא נעלם מעיני כי הדבר נכתב בנימוקי השומה שהוצגו לי מיום 17/2/08 ברם הטענה לא הועלתה בהליך, ובכלל זה גם לא בשלב הכרזת החייב.
כן אציין כי מדובר בטענה חמורה מאוד – ייחוס מעשה פלילי, ומכאן ש יש לעמוד ברף הוכחה גבוה שלא הורם .
הוברר כי מעולם לא הוגש ולא התנהל כנגד החייב הליך פלילי ביחס לטענות מע"מ, ועל כן
מקובלת עלי עמדת הנאמן לפיהן הנושה לא הוכיחה טענתה בדבר יצירת החוב אליה בדרך מרמה כראוי, מה גם שבאותה תקופה הוגש כתב אישום כנגד החייב על ידי מע"מ ברם ביחס לעבירות אחרות – אי הגשת דוחות, ולא ברור ואף יותר מתמוה מדוע לא נקטו נגד החייב הליך פלילי גם ביחס לטענה הנוכחית.
10. אוסיף ואומר כי אף אם טענתה של רשות המע"מ בדבר יצירת החוב במרמה הייתה מוכחת כראוי, הרי שבכך לא תם העניין, שכן על בית המשפט לשקול קשת של שיקולים בבואו להכריע, ויפים לעניין זה דברי בית המשפט בע"א 2276/11 רוזנברג נ' הכונ"ר, ניתן ביום 6/10/13:

"אין בעצם העובדה שהחוב נוצר במהלך פעילות בלתי חוקית, כדי לשלול את תחולת הפקודה על החייב המבקש: "השאלה אם הנושים יינזקו מפשיטת הרגל אם לאו, אינה תלויה על פניה במקור החוב; זכות היסוד של החייב לשנות מדרכיו- זכות ה'תשובה'- ניצבת אף היא על רגליה" (עמ' 207 (הנשיא ברק)). ואולם, כך הוסבר, בעקבות עקרון היסוד שלפיו אין חוטא נשכר, ואין לעודד הפרת החוק עצמו, ש"יש למנוע את תחולת הפקודה רק באותם מקרים שאי החוקיות שבה מדובר נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור..." (עניין בנבנישתי, עמ' 208). בהקשר זה הוצע לבחון, בין היתר, את השאלה האם המדובר בעבירה פלילית אם לאו; את חומרת העבירה והיסוד הנפשי הנדרש בה, והאם הורשע החייב בעבירה כאמור; את השאלה האם מדובר באי חוקיות קבועה או חד פעמית באופיה; את מוסריותו של העסק ואת היקף הפעילות של החייב במסגרתו; וכן את עוצמת הקשר בין אי חוקיות העסק לבין יצירת החובות. בע"א 2758/12 סמבל נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם [פורסם בנבו]; 9.10.12) צוין, כי יש להביא בחשבון אף את חלוף הזמן מביצוע העבירה ושינויים לטובה בהתנהלותו של החייב (ראו לוין וגרוניס, עמ' 175-173)".
11. בענייננו, כאמור, לא התנהל כלל הליך פלילי בגין העבירות הנטענות, ודאי וודאי שהחייב לא הורשע בעבירות אלה.
כן יש לשקול, כאמור, במסגרת קשת השיקולים, את העובדה כי התנהלות החייב, שנטען לגביה שמהווה מרמה, נעשתה, כך עפ"י הנטען, בשנת 2007, כלומר כ-4 שנים לפני פתיחת הליך הפש"ר וכ - 13 שנים לפני גיבוש תכנית הפירעון.
על המשקל שיש ליתן לחלוף הזמן ראה בע"א 3224/07 בן דוד נ' הכונ"ר, ניתן ביום 3/5/09 כדלקמן:
"חוסר תום לב הינו מושג רחב ביותר, ויש להתייחס אליו על רקע הנתונים הספציפיים הנוגעים לחייב המסוים. נקודה בעלת חשיבות בהקשר זה  מתייחסת לאלמנט הזמן. גם כאשר מתגלה חוסר תום לב מסויים ביצירתו של חוב, יתכן שחלוף הזמן ישמש כמשקל נגד או שיהיה בו כדי לרפא את הפגם. (...) אפילו אדם שהורשע בפלילים זכאי לכך שהרשעתו תימחק לאחר חלוף תקופה מסוימת (ראו חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981). האם חייב שהסתבך בחובות אינו זכאי אף הוא למידת התחשבות בשל חלוף הזמן, גם אם פעולותיו נגועות במידה מסוימת של חוסר תום לב?! (...) גם הנתון בדבר חלוף הזמן ראוי שיקבל משקל לזכותו של החייב".

12. בשקלול כל האמור לעיל אני דוחה ההתנגדויות שהוגשו , ונותנת לתוכנית הפירעון תוקף של הפטר מותנה. בנוסף אין מקום להחריג החוב למע"מ מתוכנית הפירעון ומההפטר שיינתן בסיום תשלומה על ידי החייב.

הנאמן יעדכן מעוד 18 חודשים בדבר עמידת החייב בתוכנית.

ניתנה היום, י"ז אלול תש"פ, 06 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.