הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 29467-02-16

לפני כב' השופטת ישראלה קראי - גירון
בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"
בעניין:
עופר חליוה ת"ז XXXXXX704 להלן: "החייב"
ובעניין:
כונס נכסים רשמי מחוז חיפה להלן: "הכונ"ר"
ובעניין:
עו"ד ליאור מזור להלן: "המנהל המיוחד"

החלטה בבקשה 84

מבוא

1. עניינה של בקשה זו שהוגשה על ידי הנאמן ביום 2/1/2018 הוא בקשה לביטול הענקה שביצע או התיימר החייב לבצע ביום 9/12/2015. לטענת בעל התפקיד מדובר בהענקה בה רשם החייב לטובת חברת תיבתא (2004) בע"מ (להלן: " חברת תיבתא") ולטובת בעל מניותיה ומנהלה מר מוטי דרעי, משכון על זכויותיו בנכס מקרקעין (להלן: "המשכון"). מדובר בנכס המצוי ברחוב ההגנה 10/1 כרמיאל (להלן: "הנכס בכרמיאל").

2. על העובדות כדלקמן אין מחלוקת:
א. עסקינן בהליכי חדלות פרעון במתנהלים נגד החייב לבקשת נושה על פי בקשות שהוגשו בתאריכים 18/2/2016 ו-2 1/9/2016 .
ב. צו כינוס ניתן כנגד החייב ביום 23/11/2016, ועוד בטרם מועד זה ביום 25/9/2016 מונה עורך הדין מזור כבעל תפקיד.
ג. ביום 11/9/2017 הוכרז החייב פושט רגל.
ד. על פי הודעת הנאמן מיום 7/10/2018 מצבת החובות המאושרים בהליך זה היא: סך תביעות החוב 11,381,954 ₪, מהן אושרו בדין רגיל 6,167,941 ₪.
ה. לחברת תיבתא אושרה תביעת חוב בסך 378,232 ₪.
ו. גב' גליה חליוה, אשת החייב צורפה כמשיבה לבקשה.
ז. הסתבכותו הכלכלית של החייב החלה בשנת 2013 עת הוקמה על ידו בשותפות עם מר קובי נרקונסקי ומר יגאל לביוד חברה בשם אייקון דור בע"מ (להלן: " חברת אייקון"), שמטרתה ייבוא שיווק והתקנת דלתות. לאחר מספר חודשים שונה ייעוד החברה, בעקבות פרישת מר יגאל לביוד , והיא החלה עוסקת במיחזור בתחום הפלסטיקה. לצורך כך צורפו לחברה מר עופר קלטש ומר אריה חמו. פעילות חברת אייקון יצרה גרעון בשנת 2014, ובשל סירוב מר נרקונסקי להמשיך להזרים כספים לחברה, נטל החייב הלוואות בסכומים גדולים מקרובי משפחה ומצדדים שלישיים, ומשך כספים מחברות אחרות בהן היתה לו פעילות עסקית, לרבות בחברה בה היה שותף החייב עם אביו מר אברהם חליוה. לצורך הזרמת כספים לחברת אייקון גם נטל החייב בשנת 2015 הלוואות בשוק האפור , והחל מחודש אוקטובר 2015 עת הבין כי הוא נמצא בסחרור כלכלי, עירב את בני משפחתו במצבו . לאחר מכן התקיימו בחודש נובמבר 2015 פגישות משפחתיות שמטרתן לסייע לחייב לסלק חובותיו .
ח. אין מחלוקת כי במסגרת הסתבכותו הכלכלית לווה החייב מחברת תיבתא וממר דרעי בתחילת שנת 2015 כספים שהתחייב להשיבם עד חודש ספטמבר 2015, אך החייב לא עמד במחויבותו זו.
ט. אין מחלוקת כי בחודש דצמבר 2015, משלא נפרעה הלוואת החייב רשם מר דרעי משכון לטובת חברת תיבתא על מניות החייב בחברת א.ע. חליוה בע"מ (החברה בה היו שותפים החייב ואביו).
י. אין מחלוקת כי ביום 9/12/2015 נרשם משכון על זכויות החייב ואשתו בנכס בכרמיאל.
יא. אין מחלוקת כי ביום 10/2/2016 בוטל המשכון שנרשם על זכויות החייב ואשתו בנכס בכרמיאל, וביום 20/12/2015 נמכרו זכויות החייב בנכס בכרמיאל תמורת סך של 830,000 ₪, ששולם במלואו לאשת החייב לחשבון בנק שנפתח על ידה ביום 22/12/2015. אין מחלוקת כי בתקופה שבין 28/12/2015 עד 7/3/2016 הועבר מחשבון זה לחברת תיבתא ולמר דרעי סך של 500,000 ₪.

3. טענות בעלי התפקיד

א. רישום המשכון על זכויות החייב בנכס בכרמיאל (מחצית הזכויות) והעברת סך של 250,000 ₪ מחשבון התמורה ששולמה בגין מכירת הזכות בנכס בכרמיאל למר דרעי ולחברת תיבתא מהווים הענקה פסולה, בטלה כאמור בסעיף 96 (א) לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה") .
ב. במועד ההענקה היה החייב חדל פרעון כאשר ברור שכבר בשנת 2015 לא היו לחייב מקורות כספיים להחזיר חובותיו, והוא נאלץ ללוות כספים.
ג. בנסיבות העניין אין תחולה לאמור בסעיף 96 (ג) (2) לפקודה משום שמר דרעי וחברת תיבתא לא הוכיחו שבמקרה דנן בוצעה העברת כספים לטובת בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת ערך. זאת, משום שבמועד מתן ההלוואה לחייב ובמועד רישום השעבוד ידעו חברת תיבתא ומר דרעי כי החייב מצוי בקשיים כלכליים, ומר דרעי אף העיד כי התעקש על רישום משכון לטובתו ולטובת חברת תיבתא, רק משראה שהחייב אינו עומד בפרעון ההלוואה ושהוא נכנס לסחרור כספי.
ד. כמו כן לא הוכחה תמורה בת ערך משום שההענקה האסורה, שהיא שדרוג מעמד המלווה מנושה רגיל לנושה מובטח, בוצעה זמן רב לאחר מתן ההלוואה הנטענת . נטען עוד כי גם מתן ההלוואה עצמה לא הוכח.
ה. ההסכמה לרישום משכון וההסכמה על העברת תשלומים מהתמורה שהתקבלה עבור מכירת זכות החייב ואשתו בנכס מהוות חוזה פסול הבטל על פי סעיף 30 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"). זאת, משום שמטרת ההתקשרות היתה בלתי חוקית והיא למלט נכס של החייב מנכסיו ולהעבירו בהעברה אסורה רק לאחד הנושים.

4. טענות חברת תיבתא ומר דרעי

א. חברת תיבתא ומר דרעי נתנו בתום לב הלוואה לחייב והם זכאים לפרעונה.
ב. אפשרות רישום שעבוד על פי ההלוואה רשומה בחוזה ההלוואה שנערך עוד בחודש יולי 2015 בסמוך למתן ההלוואה המהווה תמורה בתום לב לשעבוד שנרשם, ואחר כך להעברת התמורה מכספי מכירת הזכות בדירה.
ג. חברת תיבתא ומר דרעי היו מלכתחילה נושים מובטחים של החייב, וככאלה זכאים לתמורה שקיבלו, והכל על פי האמור בהסכם ההלוואה.
ד. תשלומי פרעון ההלוואה שולמו לחברת תיבתא ולמר דרעי ביום 7/3/2016 מעל לשלושה חודשים בטרם הוגשה בקשה כנגד החייב למתן צו כינוס.
ה. העובדה שבית משפט זה אישר תשלום שביצע החייב לבנק הפועלים בהיותו נושה מובטח במסגרת תיק פש"ר 29467-02-16 מלמדת שיש להכיר בזכאות נושים מובטחים כדוגמת חברת תיבתא ומר דרעי, לכספים ששולמו להם עבור החזר הלוואה שניתנה בתום לב ובתמורה .
ו. חובותיו האמיתיים של החייב אינם עולים על סך 2.2 מליון ₪, ולכן התשלומים שביצע לחברת תיבתא ולמר דרעי אינם מקטינים בפועל יכולת החייב לפרוע מלוא חובותיו לנושים, לאור הכספים הקיימים בקופת הכינוס ונכסי החייב.
ז. במועד חתימת הסכם ההלוואה הציג החייב למר דרעי ולחברת תיבתא מסמכים ונכסים, המלמדים כי הוא עתיר נכסים וכי הוא סובל מקשיי נזילות רגעיים.
ח. על פי הסכמת הצדדים היה צריך להירשם שעבוד עם חתימת הסכם ההלוואה והרישום נדחה לבקשת החייב, ומתוך אמונה במצגים שהציג כי ביכולתו לפרוע ההלוואה.
ט. קבלת התמורה בדרך של מתן הלוואה הוכחה משום שהחייב הודה בקבלת הכספים .
י. מטרת סעיף 96 לפקודה היא למנוע מהחייב מלהתחמק מתשלום חובות. במקרה דנן החייב שילם חובותיו, ואין תחולה לסעיף זה בענייננו.
4. טענות גב' חליוה

א. חתימתה על מסמכים הכרוכים במתן הלוואה, רישום משכון והעברות כספים למר דרעי ולחברת תיבתא, נבעו מאילוץ איומים וכפיה בשל הפחד להסתבך עם מלווים בשוק האפור
ב. מעולם לא התקבלו על ידה כספים כלשהם מחברת תיבתא וממר דרעי.
ג. היא העבירה לחברת תיבתא ולמר דרעי סך של 500,000 ₪ רק בשל פחדים מהמלווים בשוק האפור.
ד. באם יתקבלו טענות הנאמן, מן הדין גם לבטל הענקה שבוצעה על ידה לחברת תיבתא ומר דרעי, שהרי היא לא קיבלה דבר מהם ולא היתה כל סיבה סבירה לחייבה לוותר על זכאותה למלוא כספי התמורה בגין מכירת זכויותיה בנכס.

5. ביום 4/7/2018 נשמעו ראיות בבקשה 84,במסגרת זו נשמעה עדות גב' גליה חליוה ולאחר
מכן סיכמו הצדדים טענותיהם בעל-פה.

6. לאחר שהגיש הנאמן הודעה בדבר בדיקת תביעת החייב במסגרתה הכיר הנאמן חלקית
בתביעת החייב של חברת תיבתא ומר דרעי, ביקש בא כוחם, לאחר השמעת סיכומיו , להגיש הודעה נוספת המסתמכת על הודעת הנאמן, בדבר בדיקת תביעות החוב. ל דידו, הודעת הנאמן והכרתו גם החלקית בתביעת החייב של תיבתא ומר דרעי, מאיינת טענותיו בבקשה 84 לפיה חברת תיבתא ומר דרעי כלל לא הוכיחו מתן תמורה להענקה שביטולה מבוקש בבקשה, ולא הוכח כי אלו נתנו לחייב את ההלוואה בגינה בסופו של יום נרשם משכון ושולמו לאחר הסרתו לחברת תיבתא ומר דרעי סך של 500,000 ₪ מכספי התמורה ששולמה בגין מכירת הזכות בנכס בכרמיאל. נטען כי הכרה ולו חלקית בתביעות החוב של מר דרעי וחברת תיבתא מוכיחה כי כספי ההלוואה כן שולמו על ידם לחייב. הנאמן מצידו, שלטענותיו הצטרף בא כח החייב, טען כי אין להתיר לבא כח חברת תיבתא ומר דרעי לבצע מיקצה שיפורים לאחר השמעת סיכומיהם.

עוד נטען כי הכרה בתביעות חוב אינה סותרת טענת הנאמן בבקשה 84 לפיה חברת תיבתא ומר דרעי לא הוכיחו שני תנאים מצטברים, שרק בהתקיים שניהם לא תוכר הענקה כהענקה אסורה שדינה להתבטל, ואלו הם: תשלום תמורה בגין משכון, וזאת בתום לב . עוד טען הנאמן כי פער הזמנים בין מתן כספי ההלוואה וביצוע הענקה בדרך של רישום שעבוד שולל קיומה של תמורה בת ערך, משום שרישום מאוחר של השעבוד במקרה דנן, בהסתמך על פסיקה קיימת (רע"א 6795/06 שאול קוטלר נ' עו"ד אמיר גולן, החלטה מיום 3 0.5.2007), מחייבת הוכחת תשלום תמורה נוספת מעבר לתשלום ההלוואה עצמה, כדי שתהיה תמורה בת ערך. זאת, משום שרישום מאוחר של השעבוד שידרג את מעמד הנושה משום שחוב רגיל הפך לחוב מובטח.
דיון והכרעה

7. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל, ויש לחייב את חברת תיבתא ומר דרעי להשיב לקופת הכינוס סך של 250,000 ₪ שהועבר להם על ידי אשת החייב, על חשבון חלקו של החייב, בתמורה ששולמה עבור מכירת הזכויות בנכס בכרמיאל אשר הזכויות בו היו שייכות בחלקים שווים לחייב ולאשתו. אני סבורה שאכן צודק הנאמן בטיעוניו כי רישום השעבוד על זכות החייב בנכס במועד שנרשם מהווה הענקה אסורה ופסולה, ורישום זה נמחק בתמורה להבטחה, שקוימה , להעביר לחברת תיבתא ולמר דרעי סך של 500,000 ₪ מכספי הת מורה ששולמה עבור מכירת הזכות בנכס, יש מקום להסתפק בסעד של חיוב השבת כספים ששולמו למשיבים בעבור חלקו של החייב חזרה לקופה.

בהתאמה יש להגדיל את שווי תביעת החוב בה הכיר הנאמן בנוגע לתביעות החוב שהגישו חברת תיבתא ומר דרעי, בסכומים שיושבו לקופת הכינוס, אם יושבו. מובן שההשבה תהיה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום סך 250,000 ₪ ועד ההשבה בפועל.

8. אין מקום לדון במסגרת הליך זה בתביעת גב' חליוה להורות על השבת חלקה בתשלום הכספים ששולמו על ידם מתוך התמורה שהתקבלה עבור מכירת זכויותיה בנכס בכרמיאל. ההחלטה בבקשה כאן ניתנת במסגרת הליך מיוחד שהוכר בהליכי חדלות פרעון מכח סעיף מפורש בפקודת פשיטת הרגל, לאחר שקבעתי שהתנאים להחלתו מתקיימים. אין מקום לקביעה דומה כלפי מי שאינה מצויה בהליך חדלות פרעון ואינה יכולה לטעון לחלות הוראת סעיף 96 לפקודה בעניינה. שמורה לגב' חליוה הזכות לפעול בדרכים אחרות להשבת זכויותיה, גם תוך הסתמכות על קביעות עובדתיות, אם קיימות כאלה בבקשה זו.

9. אין מחלוקת בין הצדדים כי ההענקה הרלוונטית, קרי, רישום המשכון והעברת כספי התמורה שהתקבלה בגין מכירת הזכויות בנכס בכרמיאל, חוסה תחת הוראות סעיף 96 (א) לפקודה, ל אור המסד העובדתי שתואר לעיל. המחלוקת היחידה בין הצדדים הינה האם יש תחולה בנסיבות העניין להוראת סעיף 96 (ג) (2), לפיה ההענקה במקרה דנן נעשתה לטובת בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת ערך.

10. עוד אין מחלוקת כי נטל ההוכחה לקיומה של הענקה לטובת בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת ערך מוטל במקרה דנן על הטוען לחריג, קרי על חברת תיבתא ומר דרעי. עוד אין מחלוקת כי לצורך הוכחת קיומו של החריג יש להוכיח קיומם של שני התנאים במצטבר. לטעמי, נטל זה לא הורם בנסיבות המקרה דנן, ולפיכך דין בקשת הנאמן להתקבל.
11. ראשית, גם מבלי להתייחס לידיעת מר דרעי וחברת תיבתא על מצבו הכלכלי של החייב במועד מתן ההלוואה או במועד רישום השעבוד. לא הוכח, כנטען על ידי הנאמן , שניתנה תמורה בת ערך לצורך שידרוג מעמד המשיבים בבקשה מנושים רגילים לנושים מובטחים. גם אם כלל הסכם ההלוואה הוראות המאפשרות רישום שעבוד בגין מתן ההלוואה, וגם אם נחתמו במועד מתן ההלוואה מסמכים נדרשים לצורך רישום השעבוד, אין בכך די כדי לקבוע שמועד מתן ההלוואה הוא מועד יצירת השעבוד.

הצדדים אולי התכוונו או הסכימו כי תינתן למלווה אפשרות לרישום שעבוד מכח הסכם ההלוואה, ואולם המלווה בחר שלא לממש אופציה זו, ובפועל ועל פי עדותו בחר לרשום השעבוד רק לאחר שהבין שהחייב בקשיים כלכליים, ולא יהיה ביכולתו לפרוע ההלוואה. המועד הקובע אפוא לענייננו הוא מועד רישום המשכון במועד מתן ההלוואה היה מצבו של המלווה (חברת תיבתא ומר דרעי) כנושה רגיל, שהרי אלו בחרו שלא לנצל זכותם ולא לרשום השעבוד אותו לטענתם יכלו לרשום מכח הסכם ההלוואה. משכך, ועל פי הפסיקה אותה ציטט הנאמן ואשר שבה ואושרה בפסקי דין נוספים שיצוטטו להלן, שדרוג מעמדו של נושה מנושה רגיל לנושה מובטח מחייב , באם נעשה במועדים הרלוונטיים לסעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, מתן תמורה בת ערך נוספת מעבר למתן ההלוואה עצמה בגינה מלכתחילה לא נרשם שעבוד.

במקרה דנן לא הוכחה תמורה בת ערך נוספת כזו, ואין די במתן אפשרות בהסכם ההלוואה לרישום כזה, כדי להצדיק רישום מאוחר של שעבוד המשפר מצבו של נושה, בתקופה בה מדובר בהענקה אסורה. המועד הקובע לענייננו הוא מועד רישום השעבוד ולא מועד מתן אפשרות לרישומו, ובמועד הרישום אכן היה פער זמנים בלתי מוסבר בין מתן ההלוואה ורישום המשכון המצדיק על פי הפסיקה הטלת חובת הוכחת תשלום תמורה בת ערך נוספת, לצורך הוכחת החריג האמור בסעיף 96 (ג) (2).

ראו לעניין זה גם:
ע"א 9147/16, 9244/? עו"ד אבנר כהן ואח' נ' עו"ד מרדכי קרויזר ואח', פסק דין מיום 24/7/2018 (סעיף 24 ואילך לפסק הדין); ע"א 2887/13 נאור נ' חברת אל-יה נר השקעות בע"מ, פסק דין מיום 16/8/2015.

12. אציין כי הודעת בא כח חברת תיבתא ומר דרעי, לאחר שמיעת הסיכומים בהסתמך על הודעת הנאמן בדבר הכרעה בתביעת החוב בטע ות יסודה. העובדה שהנאמן הכיר בתשלום סכום ההלוואה אינה מלמדת שהוכח כנדרש תשלום תמורה נוספת בגין שדרוג מאוחר של מעמדם של חברת תיבתא ומר דרעי מנושה רגיל לנושה מובטח.

13. בנוסף, שוכנעתי כי במועד ההענקה האסורה, קרי מועד רישום המשכון ,שלאחר מכן ביטולו נעשה בכפוף להתחייבות שבוצעה להעביר כספים לחברת תיבתא ומר דרעי ,ידעו המלווים על מצבו הכלכלי הרעוע של החייב, ורישום המשכון נרשם כדי להבטיח פרעון אותה הלוואה, מבלי להתחשב בנושיו האחרים של החייב, וללא קשר לחובותיו האחרים ולהליכים המנוהלים בגין חובות אלו. מדובר בנסיון להבטיח תשלום לחברת תיבתא ולמר דרעי, על חשבון נושים אחרים, תוך ביצוע העדפת נושים אסורה בהליך הקיבוצי של חדלות פרעון .

מר דרעי העיד בחקירתו בפני הנאמן ביום 29/11/2016 במפורש כי ההחלטה לרשום משכון מכח הסכם ההלוואה נבעה מן העובדה כי החייב לא הצליח להשיב את כספי ההלוואה, ומן העובדה שמר דרעי נוכח לדעת כי החייב מתקשה לעמוד בהתחייבויותיו ונכנס לסחרור. משכך, רישום המשכון נעשה במועד בו ידעו מר דרעי וחברת תיבתא כי החייב מצוי בקשיים כלכליים, והם ביקשו לשדרג מעמדם כנושים. משכך, אין בפנינו הענקה בתום לב מכח שעבוד.

14. אשר לטענת בא כח מר דרכי וחברת תיבתא כי אל לו לבית משפט זה להחליט בעניינם אחרת מאשר הוחלט לגבי נושה אחר, בנק הפועלים, אין בטענה זו ממש. ראשית, פרשנות בא כח מר דרעי וחברת תיבתא את שהחליט בית משפט זה בעניין מעמדו של בנק הפועלים אינו נכון, והוא מערב בין טיעוני צדדים לרבות טיעוני בא כח הכונס הרשמי ובין קביעת בית המשפט. כמו כן יש לזכור כי יש לבחון כל מקרה לגופו, ואין עניינו של בנק הפועלים דומה לעניין המלווים חברת תיבתא ומר דרעי, המהווים מלווים חוץ-בנקאיים שנעתרו לבקשת החייב למתן הלוואה לאחר שידעו שמצבו קשה, ואין הוא יכול עוד לקבל הלוואות שלא בשוק האפור או אצל לווים חוץ-בנקאיים, על כל הסכנות הכרוכות בכך.

סיכום

15. לאור כל האמור לעיל, דין בקשה 84 להתקבל, וכך אני מורה.
המשיבים, חברת תיבתא ומר דרעי, ישיבו לקופת הכינוס סך של 250,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד שבוצע תשלום כספים אלו לידיהם ועד התשלום בפועל לקופה. היה וכספים אלו יושבו לקופה תוגדל בהתאמה תביעת החוב של חברת תיבתא ומר דרעי, שהוכרה על ידי הנאמן.

16. בקשת גב' חליוה נדחית.

17. מר דרעי וחברת תיבתא ישלמו הוצאות הבקשה בסך של 10,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד החלטה זו ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תש"פ, 27 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.