הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 27054-07-19

בפני
כב' השופט איל באומגרט

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"
בעניין:
טורק סאהר, ת"ז XXXXX702
להלן: "החייב"
ובעניין:
הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"
ובעניין:
עו"ד רועי ספיבק
להלן: "המנהל המיוחד"

פסק דין

לפני בקשת המנהל המיוחד, להורות על ביטול צו הכינוס אשר הוצא ביום 28.7.19 לבקשת החייב על נכסיו.

טיעוני המנהל המיוחד:

המנהל המיוחד סבור כי אין להכריז על החייב כפושט רגל ועתר לביטול ההליך מפאת כל אלה; חוסר תום לבו של החייב באופן יצירת החובות ואף במסגרת ההליך עת ניסה להתחמק מגילוי נסיבות הסתבכותו הכלכלית, מחדליו בהליך והעדר תועלת לחייב או לנושים מחמת כי 80% מהחובות בני התביעה בהליך – אינם ברי הפטר.

לטענת המנהל המיוחד, בבקשתו לצו כינוס, במסגרת תצהיר החובה בו יש לפרט נסיבות ההסתבכות הכלכלית, טען החייב, כי מקור החובות הוא; תקופות מאסר שריצה עקב צריכת סמים מסוכנים, הליך גירושין מורכב וחיובו במוהר.

דא עקא, כאשר נחקר החייב, על ידו, התבררו נתונים נוספים שלא פורטו בתצהיר המלמדים, על חוסר תום לב הן ביצירת החובות והן תוך כדי ניהול ההליך. המנהל המיוחד מפנה להודאת החייב בחקירתו לפיה, בסמוך לפניית החייב למתן צו כינוס נתפס החייב מוכר בגדים מזויפים. בגין כך נפתחו נגד החייב הליכים פלילים ואזרחיים.
המנהל המיוחד ציין כי מן הנתונים שהתגלו עולה, כי אך כ-9 חודשים לפני שהגיש החייב הבקשה להכריז עליו כפושט רגל (ביום 11.7.19), פשטה משטרת ישראל על ביתו ותפסה בגדי מותגים מזויפים וכי מתנהלים נגדו הליכי חקירה ביחס לעבירות שביצע בימים 13.6.18 ו-13.1.19, תוך הפרת הוראות פקודת סימני המסחר (נוסח חדש), התשל"ב- 1972 (להלן: "פקודת סימני מסחר"). כן צוין כי בגין עבירות אלו הוגש כנגד החייב כתב אישום וכי הוא ממתין לדיון הקראה.

יתרה מזו, לטענת המנהל המיוחד אם לא די בחוסר תום ליבו של החייב ביצירת החובות, מקורם של חלק גדול מן החובות שהוצהרו במעשי החייב עת מכר בגדי מותגים מזויפים.

המנהל המיוחד אמנם לא הכריע בתביעות החוב עקב הגשת הבקשה דנן, אך הוא מפרט הכיצד מתוך כלל תביעות החוב שהוגשו בסכום העומד על 2,942,943 ₪ - מצבת הנשייה בסופו של יום עתידה להסתכם בסך 336,818 ₪, מתוכו 49% מהחובות אינם ברי הפטר ו-28% מהחובות יסודן בעבירות בהן הואשם החייב על פי פקודת סימני מסחר:

תביעות החוב שהגישו הנושים חב' אנדר ארמור ועראר צדיקה (בסך 2,575,000 ₪) מקורן בפסקי דין שניתנו בימים 27.11.19 ו- 23.4.20. כלומר, לאחר מועד מתן הכינוס ומשכך אינם חוסים תחתיו. החוב לחברת אנדר ארמור מקורו במכירת בגדים מזויפים. כלומר, מקור החוב במעשה מרמה.

הוגשה תביעת חוב בגין מזונות על סך של 144,847 ₪ וכן תביעת חוב על סך של 34,407 ₪ על ידי המרכז לגביית קנסות. לטענת המנהל המיוחד, יצירת חוב המזונות מקורה בחוסר תום לב וממילא לא יזכה החייב בהפטר מחובו בגין מזונות ומהחוב למרכז הקנסות.

חוב נוסף על סך של 105,343 ₪ חב החייב לפולימוד (1994) בע"מ, יבואנית המותג דיזל, ומקורו בעבירות על פי פקודת סימני המסחר. גם בגין חוב זה טוען המנהל המיוחד, לא יזכה החייב בהפטר.

לשיטת המנהל המיוחד עולה, אפוא, כי החייב לא צפוי לזכות בהפטר בקשר ל-80% מן החובות בני התביעה בהליך.
מוסיף וטוען המנהל המיוחד, כי החייב לא הצהיר אמת בבקשתו לצו כינוס כאשר טען שמקור החובות הוא צריכת סמים, מאסר והליכי גירושין. האמת, אליבא, המנהל המיוחד היא שהחייב נתפס מוכר בגדים מזויפים ובשל כך ננקטו נגדו הליכים פליליים ואזרחיים. לראיה מפנה המנהל המיוחד לחקירת החייב לפניו מיום 22.6.20.

בהגינותו, כאמור מציין המנהל המיוחד כי ההליכים הפלילים נגד החייב בגין מכירת בגדים מזויפים עדיין מתנהלים.

נוסף על כך, מפנה המנהל המיוחד להתנהלות שלא בתום לב של החייב במהלך ההליך עצמו. כך טוען המנהל המיוחד שהחייב אינו ממצה את כושר השתכרותו והדוחות התקופתיים שהגיש נתמכים בראיות חלקיות בלבד וכי לא המציא המסמכים שהתבקש להמציא, לרבות העתק כתב האישום וגזרי הדין בהליכים הפליליים המתנהלים נגדו.

טיעוני החייב :

לטענתו, הוא גרוש זו הפעם השנייה הוא אב לארבעה ילדים מתוכם שלושה קטינים. עוד טוען החייב, כי קריסתו הכלכלית נובעת עקב כישלון עסקי ומצב סוציו אקונומי קשה. מוסיף החייב, כי מאחר והתייחם מאביו בגיל צעיר הוא פנה, בין היתר, לאפיקים פלילים וריצה עונשי מאסר. באותה תקופה, כך לטענת החייב, בהעדר תמיכה, העמיקה הסתבכותו הכלכלית.

לטענת החייב, הוא מובטל ומתקיים מקצבת הבטחת הכנסה. לטענתו, עקב עברו הפלילי ומשבר נגיף הקורונה אין בידו היכולת להשיא את הכנסותיו. החייב מצין כי הוא החל לעבוד והגיש בקשה להחרגת חובו מול המוסד לביטוח לאומי.

החייב מכחיש הטענות לפיהן מכר בגדים מזויפים. לטענתו, הוא כפר במיוחס לו בהליכים הפלילים ומתכוון לנהלם עד תום.

החייב מוסיף וטוען, כי מטרת ההליך היא לאפשר לו לפתוח בדף חדש בחייו וכי הוא פעל בתום לב עובר להליך ובמהלכו.

תשובת המנהל המיוחד:

המנהל המיוחד אינו מתעלם מנסיבות חייו של החייב. עם זאת, סבור המנהל המיוחד, לאור הנטען לעיל, כי התנהלות החייב לוקה בחוסר תום לב הן עובר להליך והן במהלכו.

המנהל המיוחד מציין כי בתשובתו, החייב לא התייחס עניינית לאופן ומהות יצירת החובות שנתבעו בהליך, לכך שלא גילה כי מתנהל נגדו הליך פלילי בגין חלק מן החובות ולא פעל להמצאת המסמכים החסרים וההבהרות אשר המנהל המיוחד עתר לקבלם. משכך, אין מנוס אלא לבטל ההליך במלואו.

ההלכה:

על מטרת הליך פשיטת הרגל ראו ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין פיגון").
 
בעניין פיגון שב בית המשפט העליון על ההלכה לפיה "הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת – להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה, תכלית זו נועדה לקדם את הגשמת זכות הקניין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השנייה – להניח לחייב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו".

הדגיש בית המשפט בעניין פיגון, כי המתח המובנה, בין שתי תכליות הליך פשיטת הרגל, מיושב בדרישה לתום לב מצד החייב לפני ההליך ובמהלך ההליך.  כך נקבע בעניין פיגון:

"כדי לזכות בכרטיס יציאה מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים".

בעניין פיגון הוסף כי "תום ליבו של חייב כשיקול מהותי בהליכי פשיטת רגל, אינו ייחודי לשלב מתן צו ההפטר. הוא שזור כחוט השני לאורכם ולרוחבם של כל שלבי ההליכים כולם".

  ראו גם ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים).

חובת תום הלב בהליך פשיטת הרגל, היא אבן היסוד העומדת בבסיס ההליך. היא תנאי הכניסה להליך פשיטת הרגל ולמעשה מהווה אף "כרטיס יציאה" מההליך. ראו בעניין זה 7994/08 דוד גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים), שם נקבע כדלקמן:

"החובה המוטלת על חייב  לנהוג בתום לב כתנאי להכרזתו פושט רגל מתפרשת על פני שתי תקופות – התקופה הקודמת להליכי פשיטת רגל, בעת יצירת חובותיו, והתקופה המאוחרת לכך, מאז פתיחת הליכי הכינוס, עובר לדיון בבקשת ההכרזה".
 
גם המחוקק נתן ביטוי לחשיבות תום הלב בפקודה, הן בסעיף 18ה(א)(2) לפקודה (הוא שלב ההכרזה) והן בסעיף 63 (ב)(1) לפקודה (הוא שלב ההפטר).

בע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים 4.5.2003) נאמר כך על חובות שנוצרו באי חוקיות:

"בגדרה של חובת ההגינות המוטלת על חייב כלפי הנושים נקבע בעבר, כי בית המשפט לא יבוא לקראת אדם שהוציא מנושיו כספים וחפצי ערך במרמה ובטענות שווא (ענין הלבר, בעמ' 1315). הוא הדין באדם שחובותיו נוצרו בעיסקי סרק אותם הפעיל תוך זלזול בנושים (ענין בנבנישתי, בעמ' 207). בדומה לכך, לא ינתן סעד לפושט רגל "מקצועי", הצובר חובות חדשים לבקרים, וחוזר לבית המשפט שוב ושוב בניסיון להינצל מידי נושיו.
יתר על כן, אין הצדקה להתיר שמיטת חובות החייב, אם התנהגותו כלפי נושיו בעבר מצביעה על אפשרות ממשית כי הוא עלול לצבור חובות שאינם ניתנים לפירעון גם בעתיד.
הבסיס לדרישת תום הלב בפשיטת רגל ובמיוחד של חייב עניינה בהיבטי הצדק וההגינות כלפי הנושים בעצם יצירתם של החובות, כמו גם בבחינת התנהלותו של החייב בשלב הידרדרותו הכלכלית מבחינת העקרונות הכלליים של תקנת הציבור והשמירה על החוק. היבט זה קשור קשר הדוק לעקרון לפיו "בל יוצא חוטא נשכר" העובר כחוט השני בכל תחומי המשפט. אדם שיצר את חובותיו בחוסר תום לב, ופגע בכך בנושיו, ואפשר עבר על החוק ופגע בתקנת הציבור הכללית, לא ראוי שיזכה ביתרונותיו של הליך פשיטת הרגל, שנועד בין היתר, לשיקומו הכלכלי – חברתי."

ראו בעניין זה גם ע"א 8937/05 בנימין תבין נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים) וכן ע"א 8357/09 אברהם ורוזה פרדו נ' עו"ד אינסל המנהל המיוחד (פורסם במאגרים).

עוד ראו ע"א 3083/13 פלונית נ' יפים שיכמן (פורסם במאגרים) שם נקבע:

"על פני הדברים, אפוא, במצבים שבהם מעורבת אי חוקיות ביצירת החובות, תכליותיה הספציפיות (והעיקריות) של הפקודה אינן עולות בקנה אחד עם תכליותיה הכלליות (והמשניות). הפתרון לקושי זה, כך נקבע, נעוץ באיזון הראוי ביניהן, כאשר אבן הבוחן המרכזית לעניין זה קשורה במידת החומרה ואי החוקיות העומדת על הפרק."
  
 סעיף 69(א)(2) לפקודה קובע:

"צו הפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל חוץ מאלה:
(1)...
(2) חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור".

כלומר, סעיף 69(א)(2) בניגוד לסעיף 69(א)(3) לפקודה שעניינו מזונות, אינו מקנה לבית המשפט של חדלות פירעון שיקול דעת להחיל את ההפטר על חוב שנוצר במרמה, ראו פש"ר (חיפה) 16155-09-15 גוקמן נ' כונס הנכסים הרשמי (מאגרים 24.6.21 והאסמכתאות שם).

ראו עוד לעניין זה ע"א 4288/21 כהן נ' סוהיל (מאגרים 27.6.2021), שם נקבע:

"אין זה ראוי אפוא שחייב יזכה לפטור מחיוב שצמח לו כתוצאה מפעילות מרמה שבה היה מעורב, או מחיוב שממנו הוא ניסה להתחמק באמצעות מרמה."
 
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח – 2018 קובע בסעיף 175(א)(2):

"ההפטר לא יחול על חובות עבר אלה:
חוב שנוצר בדרך מרמה או הנובע מעבירת גניבה או עבירת מין או אלימות חמורה כהגדרתה בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א -2001".

אין חולק כי חוק חדלות פירעון אינו חל במקרה דנן, אך ניתן להקיש ממנו.

באשר לחובות שמקורם בפסק דין שניתן לאחר מועד צו הכינוס ראו פש"ר (מחוזי חיפה) 40028-12-15 גיולסורך נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים 11.6.2019 (להלן: " עניין גיולסורך"). בעניין גיולסורך נקבע, כי מקום בו מקור החוב הוא פסק דין שניתן לאחר מועד מתן צו הכנוס, הרי שצו הכינוס לא יחול עליו והחובות מכוח אותם פסקי דין אינם חוסים תחת צו הכינוס.

בע"א 3296/16 גרבש נ' ארז (פורסם במאגרים,14.11.17) נקבע, כי חייב שאינו משתף פעולה עם בעל התפקיד ובין היתר אינו מגיש מסמכים אשר נדרש להגישם חרף אורכות שניתנו לו, פועל בחוסר תום לב. עוד נקבע בעניין גרבש, כי שעה שחייב אינו מסיר מחדלים, ראוי לבטל את ההליך בעניינו.
 
ראו בעניין זה גם פש"ר 977/04 שריקי נ' הכנ"ר (במאגרים, 21.11.10) (להלן: "עניין שריקי").

בעניין שריקי נקבע, כי הליך חדלות פירעון הוא הליך יקר אשר שואב משאבים רבים מהמדינה והשחקנים המעורבים בו רבים. עוד נקבע בעניין שריקי, כי החובות שעל החייב למלא אינם קשים וכל שהוא נדרש הוא לשלם תשלום חודשי שאינו משמעותי, להגיש דו"ח כספי בצירוף אסמכתאות ולגלות את מלוא מצבת נכסיו. על כן, נקבע בעניין שריקי כי: "עמידה דווקנית ומדויקת בדרישות ובתנאי צו הכינוס הם בבחינת "תנאי בלעדו-אין" לקיומו של ההליך ולקבלת הפטר בסיומו....".
 
הכרעה:

חוב החייב כלפי חברת "אנדר ארמור" מקורו בפסק דין בת"א 65359-06-19 שניתן ביום 27.11.19. כלומר, ממועד שלאחר מתן צו הכינוס. כעולה מכתב התביעה ומפסק הדין עסק החייב במסחר במותגים מזויפים.

כלומר, לא זו בלבד שהחוב אינו חוסה תחת צו כינוס, אלא הוא נוצר בחוסר תום לב מובהק מצד החייב.

גם חוב החייב לצדיקה עראר אינו חוסה תחת צו הכינוס, שכן מקורו בפסק דין מיום 23.4.20, כלומר ממועד שלאחר מתן צו הכינוס.

חוב החייב לחברת "פולימוד (1994) בע"מ", מקורו בפסק דין שניתן עובר למועד מתן הכינוס. עיון בכתב התביעה מלמד, כי על פי הנטען שם, החייב עסק במכירת והפצת מותג מזויף של חברת דיזל. כלומר, התנהלות החייב עובר להליך מקורה במרמה, חוסר תום לב תוך שהוא פועל להפקת רווחים מהתנהלותו הקלוקלת ועתה הוא מבקש את חסדי המחוקק לקבל הפטר מחובות אלה.

זאת נכון ביתר שאת שעה שבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל הוגשה חודשים מספר לאחר ביצוע העבירות לפי פקודת סימני מסחר ולאחר שהחלה נגדו חקירה משטרתית, תוך שהסתיר זאת עד החקירה אצל המנהל המיוחד.

החייב עצמו הודה בחקירתו אצל המנהל המיוחד כי נתפס כשהוא מוכר בגדים מזויפים. יתרה מזאת, חוב החייב למרכז לגביית קנסות אף הוא אינו חוסה תחת צו הכינוס. ראו לענין זה סעיף 69א(1) לפקודה הקובע כי ההפטר לא יחול על חוב המגיע למדינה בשל קנס.

עינינו הרואות, החייב יצר את חובותיו במרמה ובחוסר תום לב, תוך שהוא מנסה להפיק רווחים כלכלים ממכירת מותגים מזויפים. דומה שלא יכול להיות חולק כי התנהלות כזו עולה כדי חוסר תום לב מובהק אשר אינה מזכה בחסד המחוקק למתן הפטר.

יתרה מזאת, בניגוד לטענת החייב, חובות אלו לא נוצרו עקב קשיים אובייקטיבים והתנהלות כלכלית שגויה. החובות נוצרו בניסיון להפיק רווח כלכלי ממעשי מרמה מובהקים.

כך גם עולה שהחייב לא הצהיר אמת בבקשתו לצו כינוס.

חוב המזונות אותו יצר החייב, מקורו בחוסר תום לב ודומה שהחייב לא יזכה להפטר ממנו שכן, ילדיו עדיין קטינים ומצבו הבריאותי אינו מונע ממנו לעבוד ולפרוע אותו.

יוער כי אין נפקא מינה אם יפעל החייב להחרגת חוב המזונות מול המל"ל שהרי כפי שפורט, גם ביחס ליתר החובות בהליך שהנם בני תביעה לא צפוי החייב לקבל הפטר.

תוך כדי ההליך נהג החייב בחוסר תום לב מובהק. החייב הגיש דוחות חסרים, ללא אסמכתאות מלאות ולא המציא למנהל המיוחד מסמכים דרושים. כמו כן, אין להלום את טענת החייב לפיה אינו עובד והוא מתקיים מקצבאות מל"ל. החייב, במצבו, יכול ונדרש לעבוד על מנת להשיא את הכנסותיו.

אשר על כן, בשל מחדלי החייב בהליך וחוסר תום לבו, אשר כפועל יוצא הוליד תביעות חוב אשר חלקן אינן נכללות בהליך, חלקן אינן ברות תביעה כלל וחלקן קשורות לעבירות פליליות אשר ספק אם יקבל הפטר בגינן – מן הראוי לבטל את ההליך הן בשל התנהלות החייב והן בשל העדר תכלית לניהול ההליך והעדר תועלת לנושים.

ההליך מבוטל ועימו ההגבלות שהוטלו מכוח צו הכינוס על החייב.

צו עיכוב היציאה מהארץ יוותר על כנו למשך 60 ימים נוספים.

כספים שהצטברו בקופת הכינוס ישמשו לתשלום שכ"ט המנהל המיוחד, הוצאותיו ושכר השגחה לכנ"ר.

ניתן היום, כ"ג אלול תשפ"א, 31 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.