הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 20014-05-16

מספר בקשה:2
בפני
כבוד ה שופט נאסר ג'השאן

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"
בעניין:

  1. שטיל זאב, ת"ז XXXXX637
  2. שטיל טובה, ת"ז XXXXX568

להלן: "החייבים"

הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"
ובעניין:
עו"ד אוגינץ קרן
להלן: "המנהלת המיוחדת"

החלטה

1. בקשת החייבת לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל עליה במסגרת צו לכינוס נכסיה וזאת למשך 45 ימים (מיום 1.8.2017 ועד ליום 15.9.2017), זאת על מנת שתוכל להיות לצד ביתה- שגית , המתגוררת בא רה"ב וצופיה ללדת באמצע חודש 8/2017. החייבת מבקשת לסעוד את ביתה, כאשר כל הוצאות החייבת הכרוכות בטיסה והשהייה מוטלות על ביתה. החייבת צירפה תצהיר מאומת על ידי נוטריון ציבורי, לפיו היא זקוקה לאימה בתקופת ההיריון, בלידה ואחריה.

2. החייבת צירפה כתבי ערבות מטעם שני ערבים שערבו לחזרת החייבת ארצה.

3. המנהלת המיוחדת מתנגדת לבקשה. עפ"י המנהלת המיוחדת אכן הופקדו ערבויות של ערבים ששכרם עולה על 7,000 ₪ בממוצע, ואולם לא המציאה מסמכים לגבי יכולתם הכלכלית ולא המציאה אישורי לשכות ההוצאה לפועל בדבר העדר תיקי הוצאה לפועל לחובתם.

4. לגופה של הבקשה, סבורה המנהלת המיוחדת כי אין כל חיוניות בנסיעה. עוד הוסיפה המנהלת המיוחדת כי ככל שיתיר בית המשפט את יציאת החייבת את גבולות הארץ יש לקצוב את התקופה ל- 14 ימים.

5. החייבת הגישה תשובה בגדרה חזרה היא על נימוקי הבקשה. צויין כי הריונותיה הקודמים של שגית היו קשים וכי היא זקוקה לעזרת אימה. באשר להעדר תיקי הוצאה לפועל לחובת הערבים התחייבה החייבת להמציא את המבוקש מייד לאחר שבית המשפט יורה עלכך.

הכרעה

6. לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה, אני נעתר לבקשה.

7. צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל מוסדר בסעיף 57א לפקודת פשיטת רגל התש"ם-1980 לפיו משניתן צו כינוס "רשאי בית המשפט לתת צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו עד לסיום הליכי פשיטת הרגל".

8. צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל, שונה בתכליתו מצווים דומים המוכרים בהליכים אחרים. כך לדוגמא, צו עיכוב יציאה מן הארץ בהתאם לתקנה 384 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 נועד למנוע השתמטות החייב מן ההליך ע"י בריחתו מחוץ לארץ, וכך גם צו בהתאם לסעיף 14 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז- 1967 . צו עיכוב היציאה מן הארץ המוּצא בהליכי פשיטת רגל נועד להגשים יותר מאשר מטרה אחת: ראשית, הוא נועד למנוע הימלטות החייב מן הארץ, מקום שכל ההליכים בתיקי ההוצאה לפועל מעוכבים והם מתנהלים במסגרת הליך קולקטיבי; שנית, על מי שנכנס להליך פשיטת רגל להתנהל באופן שקוף, וכחלק מהליך הפיקוח עליו ועל הוצאותיו מוצא כנגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ על מנת למנוע מן החייב לצאת את הארץ למטרות בילויים או למטרות שימנעו מן המנהל המיוחד יכולת הפיקוח עליו . מטרה שלישית היא למנוע התנהלות לא פזרנית של החייב; הנכנס לשערי בית משפט של פש"ר נהנה מיתרונות, אולם ידע, כי מעתה, מספר זכויות המוקנות לאדם מן השורה נפגעות במידת מה, ובין היתר זכותו לצאת את הארץ, כחלק מחובות החייב להתנהל עפ"י אמות מידה "לא פזרניות" לתועלת נושיו עד אשר ימצה את ההליך בניסיון להבריאו מחובותיו. מדובר אפוא בחלק ממערכת איזון האינטרסים של הנושים ושל החייב והאינטרס החברתי בדבר חובת חייבים בהליך פש"ר לנהוג באופן שיגרום להצלחת ההליך ולהגשמת מטרתו .

9. לאחרונה נדרש בית המשפט העליון ברע"א 3289/17 מוחמד טאהא נ' הכנ"ר (ניתן ביום 30.4.2017) לסוגיית יציאת חייב המצוי בהליך פש"ר את הארץ ל מטרת נופש ו -"שינוי אוירה" (כפי שטען החייב שם). באותה החלטה קבע בית המשפט העליון קווים מנחים לדיון בבקשה כגאון דא וכך קבע בית המשפט העליון:

"ראשית, על בית המשפט לבחון בדקדקנות את הנימוקים לבקשה. לפי הדין הנוהג – ברירת המחדל, בכל הנוגע ליציאתו של חייב המצוי בעיצומו של הליך פשיטת רגל הינה כי לאחר שניתן לגבי החייב צו כינוס נכסים – יוצא לו צו עיכוב יציאה מן הארץ, וזה יעמוד בתוקפו בעיקרון עד לסיום הליכי פשיטת הרגל (...) חריגה מכלל זה תיתכן רק באם ובעת שמוצגים על ידי החייב נימוקים משכנעים המצדיקים כי באיזון בין הזכויות המתנגשות – זכותו לחופש תנועה ולאינטרסים אישיים אחרים שונים, תגבר, בנסיבות, על זכותם הקניינית של נושיו. טעמים אפשריים לאישור הבקשה יכולים להתבסס איפוא על: שיקולים בריאותיים, הומניים, משפחתיים, או עסקיים (שמטרתם להיטיב עם קופת פשיטת הרגל), וכן עבור הזמן, ובלבד שבמשך תקופה ממושכת התנהל החייב כראוי. ...
.
.

שנית, על המבקש לעמוד בכל הדרישות שהושתו עליו על ידי בית המשפט המנהל את הליכי פשיטת הרגל, או על ידי הכנ"ר ולהגיש דו"חות כסדר (עיינו: לוין וגרוניס, בעמ' 135-134).
.

לבסוף אציין כי בדונו בבקשות כאלו – בית המשפט נדרש לבחון גם את תום ליבו של החייב, שכן: "אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר" (ראו למשל: ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ., [פורסם בנבו] פיסקה 29 (12.10.2015)). המונח תום לב הינו, גם במקרה זה, מונח שסתום הנותן לבית המשפט גמישות ומאפשר לו ליצוק לתוכו תוכן קונקרטי, בכל מקרה לגופו, תוך איזון בין האינטרסים והזכויות העומדים על הפרק (ראו: שם, בפיסקה 28 לחוות דעתי).

מבחינה יישומית – בבקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאה מן הארץ בהליכי פשיטת רגל – על בית המשפט להתרשם כי הכספים בהם מדובר (כאן, למשל, המתנה הנטענת) – לא מגיעים הלכה למעשה מכיסו של המבקש, בכסות של מתנה מצד שלישי. לפיכך על החייב ועל נותן המתנה להגיש לבית המשפט תצהירים (ולא הודעות), במסגרתם יבהירו חד-משמעית כי אכן מדובר במתנה. לתצהירים אלה נפקויות שלא זה המקום לפרטם."

10. במקרה דנן מטרת הנסיעה אינה נופש, כי אם "שיקולים משפחתיים"- רצון החייבת לסייע לביתה בתקופת ההריון והלידה. סבורני כי במקרה דנן, ניתן להתיר לחייבת לצאת את הארץ באשר אין מדובר בהוצאה פזרנית, אין מדובר "בהוצאה מיותרת" – כגון נופש כי אם בהגשמת רצון החייבת לסעוד את ביתה בתקופת הלידה. מצאתי כי ראוי לשקול את הבקשה בחיוב. נראה, כי לא ייגרם נזק להליך או לנושים באם אתיר לחייבת לצאת את הארץ למטרה הנ"ל.

11. טוענת המנהלת המיוחדת כי אין צורך ביציאת החייבת לחו"ל למשך 45 ימים. אומנם שיקולי המנהלת המיוחדת מובנים. אין מקום כי חייב "יעלם מן ההליך" למשך 45 ימים או לתקופות ממושכות לאור הרציונלים של צוו עיכוב היציאה מן הארץ עליהם עמדנו לעיל ; יחד עם זאת לאור נסיבות העניין ולאור מטרת הנסיעה, סבורני כי תקופה בת 14 ימים- כפי הצעת המנהלת המיוחדת אין בה כדי לסייע לביתה של החייבת ויש להיעתר לבקשה במלואה.

12. לאור האמור לעיל אני מורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ בין 1.8.2017 ועד ליום 15.9.2017 . במקביל, ולאחר שעיינתי בתלושי השכר שצירפו הערבים, מוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הערבים שילר רבקה ת.ז XXXXXX041 ושט יל ערן ת.ז XXXXX366-2. עם שובה של החייבת ארצה יבוטלו צווי עיכוב היציאה מן הארץ כנגד הערבים וצו עיכוב היציאה מן הארץ כנגד החייבת ישוב על כנו. .

13. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ז, 04 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.