הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 17256-01-18

בפני
כב' השופט איל באומגרט

בעניין:
פקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980
להלן: "הפקודה"
בעניין:
עלי עלי, ת"ז XXXXX574
בדריה עלי, ת"ז XXXXX949
להלן: "החייבים"
ובעניין:
הכונס הרשמי מחוז חיפה
להלן: "הכונ"ר"
ובעניין:
עו"ד שי פינקלשטיין
להלן: "המנהל המיוחד"

החלטה

לפני בקשת המנהל המיוחד למתן הוראות (להלן: "הבקשה"). בבקשה עותר המנהל המיוחד למינוי שמאי לשום זכויותיו של החייב בנכס מקרקעין וכן העלאת צו התשלומים המשולם על ידי החייבים לקופת הכינוס.

לטענת המנהל המיוחד, בבעלות החייב נכס מקרקעין המצוי בכפר ערב אל עראמשה (להלן: " הנכס");

לדברי החייב, מדובר בדירת מגורים בגודל של 110 מ"ר, המצויה בבנין בן 3 קומות ואשר נבנה על ידי החייב ומשפחתו בשנת 1993. ילדיהם של החייבים, בני 18 ו-20 מתגוררים בקומת הקרקע של הבניין . בקומה השנייה של הבניין מתגורר בנם של החייבים ומשפחתו הגרעינית. בקומה השלישית של ה בניין, מתגורר בן נוסף של החייבים עם ארוסתו.
במסגרת הבקשה טוען המנהל המיוחד, כי עד מועד הגשת הבקשה, לא המציא החייב נסח טאבו עדכני או היתר בניה עבור הנכס.

נוסף על כך טוען המנהל המיוחד, כי לדברי החייב, אביו נפטר בשנת 2011 ואמו בחיים, כי אמו ביקשה להעביר את דירת המגורים של ההורים על שם אחיו של החייב, במטרה להימנע ממריבות על ירושת ההורים. גם לעניין זה טוען המנהלה מיוחד, כי החייב נמנע מהמצאת המסמכים לצורך ביסוס טענותיו.

לאור האמור טוען המנהל המיוחד, כי יש הכרח למינוי שמאי לצורך שומת זכויות החייב בנכס וכן חלקו בעיזבון אביו המנוח אשר הועבר לאחיו על ידי אימו.

נוסף על כך טוען המנהל המיוחד, כי מהדו"חות החודשיים עולה, כי החייבים נושאים בהוצאות ילדיהם הבגירים המתגוררים עימם בנכס, כשמדובר בהוצאות גבוהות, זאת כאשר מצופה בחייבים אשר בהליכי פש"ר לצמצם הוצאותיהם.

עוד מוסיף המנהל המיוחד לטעון, כי עקב אי מיצוי פוטנציאל השתכרותה של החייבת, יש מקום להורות על הגדלת צו התשלומים כך שצו התשלומים של החייב יועמד על סך 1,000 ₪ וצו התשלומים של החייבת יועמד על סך 1,500 ₪.

לטענת החייבים, לא עלה בידיהם לאתר היתר בניה של הנכס ולפיכך, צירפו נסח טאבו. בכל הנוגע למסמכים בגין העברת דירת המגורים של הוריו של החייב על שם אחיו, לטענת החייב, המסמכים הרלוונטיים צורפו לתגובה.

בכל הנוגע למינוי שמאי טוענים החייב, כי לטענתם, אין מקום למנות שמאי בשלב זה, טרם בדיקת תביעות החוב, שכן מרבית תביעות החוב של החייבים הן חופפות ולפיכך, יש מקום לאפשר להם להציע הצעת הסדר ולא להעמיס על קופת הכינוס עם תשלום שכרו של שמאי שלא לצורך.

עוד טוענים החייבים, כי לאור האמור לעיל ובשים לב לעובדה שתביעות החוב טרם נבדקו, יש להשאיר את צו התשלומים על כנו.

לעניין הוצאות ילדיהם הבגירים של החייבים טוענים האחרונים, כי בנם עזב את מגוריו בבניין ובתם מתעתדת לעזוב אף היא לאור לימודיה האקדמאיים.

בתשובתו טוען המנהל המיוחד, כי עיון בנספחים שהגישו החייבים מעלה, כי בניגוד לנטען, לא צורפו המסמכים המעידים על העברת דירת המגורים של הורי החייב לאחיו. כמו כן, לא הומצא צו ירושה או צו קיום צוואה, על אף שהחייבים התבקשו להמציא מסמכים אלה.

זאת ועוד, לטענת החייבים, בנם עזב את הנכס ועבר להתגורר ביישוב ראש הנקרה, אולם החייבים לא צירפו הסכם שכירות לצורך ביסוס טענתם.

בכל הנוגע להעדר המצאת היתר בניה, טוען המנהל המיוחד, כי מעיון בתגובתם, לא ברור אילו מאמצים נעשו לצורך המצאתו ומכל מקום, ככל שההיתר לא נמצא, היה עליהם להמציא אישור על כך.

בכל הנוגע לנסח הטאבו שהמציאו החייבים, עיון בו מעלה כי הנכס הוא בבעלות רשות מקרקעי ישראל ולפיכך, ניתן להוציא בנקל אישור זכויות לגביו ועל החייבים לעשות הן.
במאמר מוסגר מציין המנהל המיוחד, כי ככל שימונה שמאי, יהיו באמתחתו המסמכים האמורים.

מכל מקום, לאור טענת החייבים כי יש ברצונם להציע הצעת הסדר, המנהל המיוחד אינו מתנגד להמתין עם מינוי שמאי. בעניין זה מציין המנהל המיוחד, כי יפעל לצורך בדיקת תביעות החוב.

בכל הנוגע לבקשת להעלאת צו התשלומים עומד המנהל המיוחד על בקשתו. לטענתו, כאמור, החייבים משלמים בגין הוצאות ילדיהם הבגירים; החייב אינו מפרט את הכנסתו מקצבת נכות לה הוא זכאי מהמוסד לביטוח לאומי. במסגרת חקירתו טוען החייב, כי הוא זכאי לקצבה בשיעור של 2,100 ₪ אולם לא הומצאו אסמכתאות על אף שהחייב התבקש לעשות כן (בעניין זה מציין המנהל המיוחד כי בהתאם לאישור המל"ל לשנת 2017, גובה הקצבה הועמד על סך 1,771 ₪) .

זאת ועוד, עיון בדוחות החודשיים שהגישו החייבים מעלה, כי בחודש 6/18 החייב נטל הלוואה ממעסיקתו בסך 4,500 ₪ והחזירה עד חודש 3/2019.

כמו כן, החייבת אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה, שכן היא מועסקת כ-3 שעות ביום בלבד והיא אינה מדווחת על הכנסותיה ממשק בית.

לבסוף מציין המנהל המיוחד, כי לאחר מועד חקירת החייבים, התבקשו האחרונים להמציא מסמכים שונים לרבות לתקן את הדוחות החודשיים שהוגשו על ידם, כך שסכום הקצבה אותה מקבל החייב, יופיע כפי שהחייב מקבל בפועל. החייבים לא עשו זאת למעט הדוחות לחודשים מרץ –אפריל 2019.

לאחר עיון בבקשה בתגובה ובתשובה, מוחלט כי דין הבקשה להעלאת צו התשלומים להתקבל.

על מטרת הליך פשיטת הרגל ראו ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים) (פורסם בנבו) (להלן: " עניין פיגון").

בעניין פיגון שב בית המשפט העליון על ההלכה כי "הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת – להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה, תכלית זו נועדה לקדם את הגשמת זכות הקניין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השנייה – להניח לחייב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו".

והדגיש בית המשפט בעניין פיגון כי המתח המובנה, בין שתי תכליות הליך פשיטת הרגל, מיושב בדרישה לתום לב מצידו של החייב לפני ההליך ובמהלך ההליך. כך נקבע בעניין פיגון:

"כדי לזכות בכרטיס יציאה מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים".

כפי שיפורט להלן, נראה כי החייבים לא הפנימו את מטרת ההליך ולא נוהגים כפי המצופה מחייבים אשר שוהים בהליכי פש"ר לנהוג (בין היתר צמצום הוצאותיהם והגדלת הכנסתם).

המנהל המיוחד מבסס את בקשתו להעלאת צו התשלומים החודשי של החייבים, בין היתר לאור הכנסתם הפנויה של החייבים ובשל העובדה שהם נושאים בהוצאות הגבוהות של ילדיהם הבגירים . עוד טוען המנהל המיוחד, כי החייבת אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה.

עיון בתגובת החייבים מעלה, כי כל שטוענים הם כי בנם עזב את הנכס, כאשר בעניין זה לא צורפו אסמכתאות לצורך ביסוס טענתם, ובתם עתידה גם היא לעזוב את הנכס, כאשר גם לעניין זה, לא צירפו החייבים אסמכתאות.

החייבים לא טוענים דבר בכל הנוגע לטענה לפיה, החייבת אינה ממצה את פוטנציאל השתכרותה ומועסקת כ- 3 שעות ביום בלבד.

כמו כן, למותר לציין, כי על אף בקשות המנהל המיוחד, לא המציאו החייבים את המסמכים שנדרשו לעניין הנכס ודירת המגורים של הורי החייב.

בנסיבות אלה, עמדת המנהל המיוחד מתקבלת. החל מחודש ספטמבר 2019, צו התשלומים של החייב יועמד על סך 1,000 ₪ וצו התשלומים של החייבת יועמד על סך 1,500 ₪.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו אב תשע"ט, 16 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.