הדפסה

בית המשפט המחוזי בחיפה פש"ר 154-03

בפני כב' השופט רון סוקול, סגן נשיא
בעניין החייב: בוסקילה ניסים, ת"ז XXXXX506
ובעניין: 1. כונס הנכסים הרשמי
2. עו"ד נפתלי נשר - הנאמן לנכסי החייב

פסק דין

1. ביום 7/1/2004 (כלומר לפני כמעט 15 שנים) ניתן צו כינוס לנכסי החייב. ביום 4/4/2005 הוכרז החייב כפושט רגל. עם הכרזתו כפושט רגל הוטל על החייב צו תשלומים של 150 ₪ מדי חודש.

2. ביום 22/5/2016 מונה עו"ד נ' נשר כנאמן לנכסי החייב על מנת להכריע בתביעות החוב שהוגשו כנגד החייב ולאתר את נכסיו וזכויותיו של החייב.

3. מדו"ח הכונס הרשמי, עולה כי החייב בן כ-68, נשוי ואב ל-5 ילדים בגירים. שתיים מבנותיו חיות עם החייב. אחת מהן, בת 36, סובלת מפיגור שכלי. בת נוספת הסובלת אף היא ממוגבלות שכלית שוהה בהוסטל מחוץ לבית. עוד מתברר כי בשנת 1998 לקה החייב באירוע מוחי והוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי. בשנת 2013 התגלתה אצל החייב מחלת הסרטן, הוא נאלץ לעבור טיפולים שונים ונכותו כפי שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי היא בשיעור של 75%. אשתו של החייב, נכה אף היא ונקבעה לה נכות בשיעור של 65%.

4. החייב מתגורר בדירה הנמצאת ברח' הכלניות 10 בטירת הכרמל (גוש 10145 חלקה 19/9) זכויות החכירה בדירה הן של החייב ואשתו . על פי חוות דעתו של השמאי א' בוכריס, שמונה על ידי הכונס הרשמי, שוויה של הדירה כולה הוא 565,000 ₪.

5. כנגד החייב הוגשו 5 תביעות חוב שנבדקו על ידי הנאמן. סך הנשייה שאושרה הוא בסך של 201,470 ₪, מתוכם סך של 2,238 ₪ בדין קדימה. עד כה הופקדו בקופת הכינוס (במשך כ-15 שנים) 34,400 ₪ בלבד.

6. בקשות קודמות שהגיש החייב לקבלת הפטר נדחו. כך בהחלטת בית המשפט מיום 18/10/2017 , נקבע כי במצב בו לחייב זכויות בדירה לא ניתן לקדם את בקשתו להפטר בלי הצעה כלשהי שתוגש להסדר החובות.

7. כעת עומדת לדיון בקשה נוספת של החייב להפטר. הפעם מצטרף הכונס הרשמי לבקשה. בהודעת הכונס הרשמי מיום 4/11/2018 (בקשה מס' 10) מבהיר הכונס הרשמי כי להערכתו לא תצמח כל תועלת ממשית מהמשך הליכי פשיטת הרגל. הכונס סבור גם כי גם מכירת זכויות החייב בדירה לא תועיל שכן יהיה צורך במציאות סידור חלופי לחייב ובני ביתו. מדובר בחייב שבמצבו הרפואי אינו יכול לפרוע את חובותיו ואין לו כל פוטנציאל השתכרות. בשל מצבם הבריאותי של בני המשפחה, לא ניתן לממש בפועל את הדירה ועל כן סבור הכונס הרשמי כי הליך פשיטת הרגל מוצה.

8. בדיון שנערך ביום 6/11/2018 טענה באת כוח הנאמן כי בשלב זה אין לקבל את בקשת ההפטר. החייב, כך נטען, לא מגיש דו"חות, חסרים פרטים על הכנסות בני המשפחה, ועל מצבן של האישה והבת.

9. בסופו של דיון הוריתי לחייב להגיש דו"חות ומסמכים לגבי מצבם הבריאותי של בני המשפחה והכנסותיהם. בבקשה מס' 11 הגיש החייב את הפרטים. החייב הצהיר כי הוא מקבל קצבת נכות בסך של 2,737 ₪. אשתו מקבלת קצבת נכות בסך של 2,303 ₪. בת אחת הסובלת ממוגבלות שכלית מקבלת קצבת נכות בסך של 4,574 ₪. בת נוספת הגרה עמם משתכרת כ-4,000 ₪ בחודש. כאמור לעיל, לחייב בת נוספת הסובלת ממוגבלות שכלית אך זו שוהה בהוסטל ואינה מתגוררת עם החייב.

על פי הדו"ח שהגיש החייב הוצאות משק הבית עומדות על סך של כ-14,000 ₪ לחודש, וההכנסות כולן הן בסכום זהה.

10. בהחלטתי מיום 6/11/2018 ניתנה לנאמן שהות של 20 יום להגיב לבקשת החייב ולמסמכים שיצרף, אולם למרות שהמועד חלף לא הגיש הנאמן כל התייחסות.

הכרעה
11. כפי שיפורט להלן שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשת החייב ולהורות על הפטרו מחובותיו בתיק פשיטת הרגל.

12. כמפורט לעיל, הליך פשיטת הרגל של החייב מתנהל תקופה ארוכה - כ-15 שנ ים, במהלכם הצטבר סכום מזערי בלבד בקופת הכינוס. מהטענות והראיות ברור כי החייב, בגילו ובמצבו הרפואי, אינו מסוגל להשתכר. מצבם הבריאותי של החייב ושל בני משפחתו, אשתו ובנותיו הסובל ות ממוגבלות שכלית, מונע מהם כל אפשרות להציע הצעה לתשלום משמעותי לקופת הכינוס. במהלך השנים הורע מצבו הבריאותי של החייב, הוא חלה במחלת הסרטן, ועל-כן, לא הצליח לתרום סכומים ממשיים לקופת הכינוס.

13. המקור היחיד למימון, ולו גם חלקי, של החובות הוא דירת המגורים של החייב. מחוות הדעת של השמאי ניתן ללמוד כי שווי חלקו של החייב בדירה הוא כ-282,500 ₪. עם זאת, דומה שהמקרה הנוכחי נכלל באותם מקרים חריגים בהם על בית המשפט להימנע מלהורות על מימוש דירת המגורים.

14. סעיף 86א לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 קובע הגנה מיוחדת לבית המגורים של החייב, וכך מורה הסעיף:
(א) היו כלולים בנכסי פושט הרגל מקרקעין המשמשים, כולם או מקצתם, בית מגורים לפושט הרגל, לבן זוגו או לבני משפחתו הגרים עמו, רשאי בית המשפט להורות שלא יימכרו אלא אם הוכח תחילה, להנחת דעתו, שיהיה לפושט הרגל, לבן זוגו ולבני משפחתו הגרים עמו, מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף.
(ב) בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת.
(ג) הוראות סעיף זה אינן חלות על מקרקעין שדיני הגנת הדייר חלים עליהם, ואין בהם כדי לפגוע בדינים אלה.

בע"א 2000/01 בן בסט נ. רהב עין דר, עו"ד, פ"ד נט(1) 481, 491 (2004) אומר בית המשפט:

אכן, ככלל נכסי מקרקעין במדינת ישראל הם בעלי ערכים כלכליים גבוהים, והפקעתם, לרבות בית מגורים, מידי החייב והעברתם לנושים, עשויה במקרים רבים לקדם את תהליך פירעון החובות כברת דרך של ממש. עם זאת הותרתו של החייב בלא כלום וללא קורת גג יוצרת בעיה סוציאלית קשה אשר עלולה להוות נטל כבד על החברה. הבעיה מחריפה במקרים בהם לחייב בני משפחה וילדים התלויים בו, אשר להם אין יד ורגל בחובות שאליהם נקלע ראש המשפחה.

ראו גם ע"א 866/17 חן נ. כונס הנכסים הרשמי (25/10/2017); רע"א 9166/12 בריסק נ. עו"ד קובי בן איון (14/7/2013).

15. בתי המשפט חזרו והדגישו כי בטרם מתן צו למימוש בית מגורים של החייב, על בית המשפט לשקול את הנזק שייגרם לחייב ולבני ביתו אל מול התועלת שתצמח לנושים. ברע"א 4628/18 סגלשטיין נ. שמואל (19/7/2018), מצייו כב' השופט ד' מינץ כי בעת מימוש בית המגורים לא די במציאת "סידור חלוף" לחייב ובני ביתו, או מתן פתרון בדרך אחרת למגוריהם, אלא יש להתייחס גם לתנאים נוספים אשר צריכים להתקיים לפני מתן אישור למימוש דירת מגורים. בין היתר הפנה כב' הש' מינץ לסעיף 229(ג) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח - 2018, שטרם נכנס לתוקפו המורה:

בית המשפט לא יאשר מכירת זכות במקרקעין כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן מצא כי התקיימו כל אלה:
(1) התועלת שתצמח לנושים ממכירת הזכות האמורה גוברת על הנזק שייגרם ליחיד כתוצאה מכך, בהתחשב, בין השאר בגילם של היחיד ובני משפחתו הגרים עמו ובנסיבותיהם האישיות ובכלל זה מצבם הבריאותי;
(2) אין אפשרות סבירה לפרוע את החוב בדרך אחרת שפגיעתה ביחיד פחותה;
(3) ליחיד ולבני משפחתו הגרים עמו יהיה מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם, או שהועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה שיקבע בית המשפט לפי הוראות סעיף קטן (ד) של מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם.

לעמדת השופט מינץ, גם כיום, עוד בטרם נכנס חוק חדלות פירעון לתוקפו, ראוי להתחשב באותם שיקולים.

16. במקרה הנוכחי מוסכם על הכל כי כיום לא ניתן לממש את בית המגורים של החייב. מימוש בית המגורים יחייב מציאת סידור חלופי לחייב, לאשתו ולבתו הנכה המתגוררת עמם . לא מדובר בסידור חלופי לתקופה קצרה שכן אין כל אפשרות נראית לעין כי למי מהם תהא יכולת בעתיד לדאוג לעצמו לבית מגורים. מימוש הדירה כעת יטיל עול כבד על הקופה הציבורית, ויחייב את רשויות הרווחה למצוא פתרונות לבני המשפחה. הנזק שיגרם יעלה לאין שיעור על התועלת שתצמח.

17. האפשרות שהועלתה בדיון ולפיה יינתן הפטר המותנה במימוש הנכס בעתיד, כאשר החייב יעזוב את הדירה או לאחר שילך לעולמו, גם היא אינה אפשרות סבירה שהרי גם אפשרות כזו לא פותרת את הקשיים במציאות סידור חלופי לבני המשפחה. יתרה מזו, אין כל היגיון להמתין שנים רבות נוספות, כאשר צפ וי כי הדיבידנד שיוותר לנושים יהיה קטן.

צריך לזכור גם כי ההליך מתנהל כבר 15 שנים ללא כל תועלת לנושים, אשר כבר שנים רבות אינם נוטלים בו כל חלק ואינם מביעים בו כל עניין.

18. אוסיף שהתניית ההפטר בהגשת הצעה כספית כלשהי מצד החייב, משמעה דחיית הבקשה שהרי לאור הנתונים שהוצגו, לחייב אין כל אפשרות להציע הצעה כספית כלשהי.

סוף דבר
19. אשר על כן, אני נעתר לבקשת החייב ומורה על מתן הפטר לחייב. בהתאם יופטר החייב מכל חוב בר-תביעה.

הנאמן והכונס הרשמי יגישו תוך 15 יום בקשה מתאימה לגבי חלוקת הכספים שהצטברו בקופה.

ניתן היום, י"ט טבת תשע"ט, 27 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.